29 בדצמבר 2014

אלבום השנה של ערן גלובוס

כחלק מסיכומי השנה, פניתי לכמה אנשים עם אוזניים מעולות ושאלתי אותם מה אלבום השנה שלהם. זה מה שהיה לעורך והמפיק ערן גלובוס להגיד על אלבום השנה שלו:

erang

מודה – קשה לי עם הייפ גדול מדי. כשכולם מסביבי מדברים על להקה או אלבום שאני לא מכיר ופשוט ״חייב לשמוע״, זה בדרך כלל עושה לי חשק לברוח כל עוד נפשי בי. פספסתי ככה לא מעט אמנים נהדרים שהגעתי אליהם רק כשהמהומה שככה ואפשר היה להאזין ולעוף עליהם בשקט.

ככה יצא שכמעט פספסתי את אלבום השנה הבלתי מעורער שלי, Here And Nowhere Else של Cloud Nothings. אני מתחמק מהטריו מקליבלנד מאז 2011 ועושה זאת בהצלחה רבה. לא עזרו שתי הופעות בארץ ב-2013 ולא עזרו המילים החמות בפיצ'פורק, כלום לא הזיז אותי. במאי השנה נכנעתי להייפ והאזנתי, בחשק מועט מאד, לאלבום החדש שלהם שרק יצא.

זה לא קרה מיד, הקסם. כן חשבתי לעצמי שזה בהחלט לא רע, אבל לקחו כמה שבועות עד שהבנתי כמה האלבום הזה תופס אותי. זה קרה באמצע האזנה ל-"Psychic Truma", קצת פחות מ-3 דקות של יופי טהור מהסוג שאי אפשר להישאר אדיש אליו. 40 וקצת שניות לוקח לדילן באלדי, הסולן המעולה וכותב בחסד, להתפוצץ בכל הכוח ולפוצץ את הלב שלי איתו. שמעתי את השיר בערך 20 פעם רצוף ואז התחלתי לחרוש על האלבום ולהתרכז בכל מילה וכל ניואנס. נשביתי.

ככה, משבוע לשבוע, ההכרה שלי בהישג של קלאוד נאטינגז התעצמה. שמונה שירים, רובם מגרדים מעט מלמעלה את קו 3 הדקות וכולם בלי יוצא מין הכלל דוחסים כמויות אדירות של רגש טהור בטקסטים נהדרים, כל זה עם הרבה רעש מהסוג הכי טוב. אני לא מחסידי הנויז אבל אי אפשר שלא להתפעל מהביצועים הבלתי-מתאמצים, מלאי הנעורים, על הגיטרות. זה אלבום רוק-גיטרות שמזכיר את העוצמות של ענקי הז'אנר כמו U2 או קולדפליי (שתיהן הוציאו השנה אלבומים שמביכים אפילו את הקטלוג של עצמן) בזמנים יפים יותר.

אז בטח, היו אלבומים שתפסו אותי מהר יותר השנה (Tremors של SOHN) או פגעו בדיוק בנקודות החולשה הטבעיות שלי (Love Letters, האלבום הטוב ביותר של מטרונומי עד כה), אבל לתוך הצלילים של Here and Nowhere Else גדלתי השנה משבוע לשבוע. כמו עם אלבומים גדולים באמת, אני לוקח אותו איתי קדימה ויודע שעוד אחזור לבקר בו גם בשנה הבאה. מה עוד אפשר לבקש.

ערן גלובוס הוא העורך הראשי של המגזינדי המעולה Andy was wrong, והפיק השנה את אלבום המחווה הישראלי לאליוט סמית'.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *