22 בדצמבר 2014

אלבום השנה של רייסקינדר

כחלק מסיכומי השנה, פניתי לכמה אנשים עם אוזניים מעולות ושאלתי אותם מה אלבום השנה שלהם. זה מה שהיה לרייסקינדר להגיד על אלבום השנה שלו:

החזית - רייסקינדר - קרדיט צילום עדי קלגסברון
צילום: עדי קלגסברון

קשה לחשוב על נעלם גדול יותר במוזיקה הישראלית מאשר ישראל עצמה. אני לא ממש מקשיב לרדיו אבל מדי פעם כשאני כן עושה את זה אני מרגיש כאילו אני מציץ למטריקס – התוכנה הפיקטיבית, לא המדבר של המציאות. במובן הזה אני מרגיש נוח להגיד שמוג'הדין מגיעים מהמדבר.

האלבום שלהם Dead language ישמע כמו חייזר מוחלט לתשעים אחוז מהמאזינים אבל זה רק בגלל שהם על סמים.

"סופשבוע רגוע" הוא אוייב מר וחמקמק. זה שהוא שולט במיינסטרים ללא עוררין זה ידוע אבל גם מעבר להר המיינסטרים משתרעים עמקים וגבעות של מוזיקה אלטרנטיבית רגועה ושלווה והגרף הוא שככל שהמציאות נעשית יותר מטורפת ואלימה ככה כולם מרגיעים עד לכדי לחישה רפה.

בגדול אפשר להגיד שהמוזיקה של מוג'הדין היא אלימה. אפשר גם להגיד שהיא ישראלית מאוד. אפשר גם להגיד שהיא באה ממסורת של מוזיקה ישראלית שמתייחסת למקום שבו היא נעשית ולא מנסה לטאטא את זה. אפשר גם לדבר על אינדסטריאל ועל ביטים ועל דת וכסף ועל ירושלים. מוג'הדין סוחבים איתם מטענים כבדים, מטענים שהם מעבר להייפ, למעשה הם ההיפך מהייפ. ו-Dead language הוא הצצה לעולם שכמה שהוא יחודי ככה הוא אמיתי.

רייסקינדר הוציא השנה את האלבום המעולה משהו אחר קרה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *