29 בנובמבר 2012

סימניית הזהב: הפוסט הטוב ביותר של השנה

380 הצבעות, 76 מועמדים מקוריים, 10 פוסטים להצבעה, וזוכה אחד.

כך מסתכמת תחרות סימניית הזהב 2012, שבה בחרנו את הפוסטים הכי טובים שפורסמו השנה בעברית בבלוגים עצמאיים.

אם מעניין אתכם, אגב, הנה 76 הפוסטים המקוריים שהצעתם (היו יותר הצעות, אבל הרבה כפילויות).

התחרות, כפי שכבר כתבתי כאן, היא לא העניין העיקרי. העניין העיקרי הוא לקדם כמה שרק אפשר כתיבה מעולה שנעשית בצורה עצמאית. כמות הכניסות וההצבעות לפוסט של עשרת הפוסטים הנבחרים היא מבחינתי הניצחון הגדול של כל הפרויקט הזה. עצם העובדה שאלפי אנשים קראו את עשרת הפוסטים הכי טובים שאני ואתם נתקלנו בהם השנה – זה שווה הכל. זה הניצחון של קהילת הבלוגים העבריים, שמייצרת תוכן מגזיני באיכות שלא נופלת – והרבה פעמים עוקפת בהרבה – מהמגזינים והעיתונים המתוקצבים והמסחריים בארץ.

אז טפיחה לעצמנו על השכם, בהחלט מגיעה. ועכשיו, לזוכה.

האמת היא שיש שני זוכים.
כלומר, רק הצבעה אחת בלבד מפרידה בין הפוסט הזוכה למקום השני, אז נראה לי מוזר לפרסם את האחד אך לא את השני. אה כן, משהו שמשותף לשני הכותבים הזוכים: שניהם טרחו לפרסם בפייסבוק שלהם קריאה לקוראיהם להצביע לפוסט שלהם ב"סימניית הזהב" 🙂

למקום השני, כאמור בהפרש של קול אחד ויחיד, הגיע הפוסט הפוליטי החשוב של אישתון, גיבורים נולדים במותם.

מדי שנה מתפרסם לקראת יום הזיכרון מניין החללים שהתווספו השנה לספירה. בשנה החולפת נוספו 126 כאלה – נתון שמגויס מיד לשימוש רטורי ופוליטי אצל כל אחד מהצדדים, כדי להוכיח את דעתו הידועה מראש. אבל, רגע, אומר אישתון – מי האנשים האלה? האמנם נהרגו השנה 126 חיילים במערכות ישראל ופעולות טרור? מה אנחנו יודעים עליהם? בתחקיר עצמאי מרשים בהיקפו, הוא חושף את האמת הפשוטה, המפתיעה, העצובה ומאירת העיניים.

אישתון הוא כותב אלמוני, שמנתח ומבקר לעומק (עם דגש על העומק) תופעות פוליטיות, חברתיות ותקשורתיות בארץ. הוא עושה את זה באדיקות ובקפדנות שלא מצאתי לה אח ורע בעיתונות הישראלית. הוא מקדיש שעות וימים למחקרים סטטיסטיים, מציף נתונים ומסקנות שאנחנו לא רואים. זה בלוג ביקורת כמו שביקורת ראויה להיות, בעיניי. אני ממליץ מאוד לקרוא גם את "שבוע בתחנה המרכזית: סיפור של עכברים ואנשים", שהוא אולי לא מהמאוזנים שבפוסטים באישתון, אבל ההשקעה האישית שבו מביישת כל עיתונאי חוקר בשכר בישראל.

בעולם מושלם, ככה צריכה להיראות עיתונות חוקרת. העובדה שפוסטים בהיקף ובעומק כזה מופיעים רק בבלוג עצמאי ולא במוסף פוליטי של סוף השבוע היא תעודת עניות לעיתונים הגדולים, ותעודת עושר לתקשורת העצמאית.

למקום הראשון, כאמור שוב בהפרש של קול אחד ויחיד (חשוב לי להבהיר את זה כי מבחינתי שניהם באותו המקום), הגיע הפוסט יש זרע, מתוך הבלוג "ביצים" של טל שמואלי.

לא מעט מהפוסטים בתחרות התאפיינו בתחקיר ברמה עיתונאית איכותית, שנעשה דווקא בבלוג עצמאי. "יש זרע" מתאפיין דווקא באפס תחקיר (חווייה אישית בלבד), אבל בכתיבה ברמה מגזינית מצוינת שיכולה לעמוד בקלות בכל מגזין מודפס איכותי באמת, לו היו כאלה בארץ. בסיפור קטן מביקור אצל קרובי משפחה בטקסס, מעלה שמואלי על פני השטח בעדינות ובכישרון נושאים גדולים הרבה יותר.

אם פוסט כמו של אישתון צריך להופיע בכל עיתון שמתיימר להציע פרשנות פוליטית לנעשה בארץ, פוסט כמו של שמואלי צריך להופיע בכל מוסף סופשבוע או מגזין. טקסט שהוא גם סיפור כתוב כהלכה, גם חווייה אישית שמסופרת בגוף ראשון בצורה מעניינת, וגם – וזה הכי חשוב – מתוך הסיפור האישי הקטן עולים נושאים ושאלות גדולים הרבה יותר. במקרה הזה, הטקסט הזה עוסק בגבריות, ביחסי אבות ובנים, במסורת ושבירתה, בפערי תרבות וכן, גם במלחמה וההשפעה ארוכת הטווח שלה על החיים הקטנים, היומיומיים, של המשתתפים בה – הרבה אחרי שהיא נגמרה. הסיפור הזה מתרחש אלפי קילומטרים מפה, ביבשת ובשפה אחרת, אבל הוא כל כך רלוונטי למציאות הישראלית.

– – – –

ברכות ומחיאות כפיים לאישתון ולטל שמואלי, שכתבו את מה שאתם בחרתם לשני הפוסטים הטובים ביותר שפורסמו השנה בעברית!

בואו נקווה שב-2013 התחרות תהיה אפילו יותר קשה, כי יהיו כל כך הרבה פוסטים מרתקים, מעוררי מחשבה, כתובים היטב ומתוחקרים לעילא, שנתווכח במשך שבועות. תודה לכל הכותבים, הקוראים והחושבים. בקרוב – שאר סיכומי השנה של העונג.

6 תגובות על “סימניית הזהב: הפוסט הטוב ביותר של השנה”

  1. ירון הגיב:

    סימניית הזהב שלי הולכת לפוסט "סימניית הזהב" בעונג שבת 🙂

  2. David הגיב:

    מסכים לגמרי עם רונן!

    כקורא קבוע כאן, וגם כמי שפוסט שלו היה אחד המועמדים מ-10 הפוסטים הנבחרים, רוצה להגיד לך תודה רבה רבה.

    🙂

  3. רוני הגיב:

    תודה רבה על הפרויקט,
    נהנתי לקרוא,
    וגם הוספתי כמה בלוגים חדשים לקורא הרסס שלי 🙂

  4. י. הגיב:

    גיא, תודה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *