דיסק במתנה: נועה בביוף
רוצים לשמוע לפני כולם את From a window to a wall, אלבום הבכורה של נועה בביוף, שמאיים לכבוש את האינדי-פולק האמריקאי בתחילת השנה הבאה? אין בעיה, יש לי כאן כמה עותקים לחלק לכם. פשוט המשיכו לקרוא.
[audio:https://haoneg.com/anova/Noa%20Babayof%20-%20Marching%20Band.mp3]
האזינו ל-"Marching Band" או טוב מכך, הורידו אותו.
בואו נעשה את זה פשוט: אמילו האריס, ניקו, מריסה נאדלר, ושתי בוניאן, ג'וני מיטשל.
אם אתם אוהבים לפחות אחת מהזמרות האלו, אתם חייבים לשמוע את נועה בביוף.
את הקול האדיר של נועה הכרתי כשערכתי עם מורפלקסיס את אוספי "פולארויד" לשרת העיוור. דויד פרץ שלח לנו שיר שלה, "Mary" (שלא נמצא באלבום), ואנחנו פשוט נמסנו. איזה קול, אלוהים אדירים, כמו מהשמיים. מאז היא הספיקו להתארח בהופעות כאלה ואחרות, ובעיקר להשתתף ב"הייקו בלוז" של דויד פרץ, שם אי אפשר היה לפספס את הקול השמיימי שלה ב"יפה כמו שקט" ו"עוד שיר אחד, וזהו". אני מודה, לקח לי זמן להתרגל לכמות המרחב והאוויר שיש בקול הזה, אבל ברגע מסוים נלכדתי, ומאז אני שבוי.
לפני כמה חודשים סיפר לי בהתרגשות יאיר יונה, בן זוגה ומנהל הלייבל AnovA שמוציא את האלבום, שהדמואים של נועה הגיעו לגרג ויקס, מלהקת Espers, שברוח האינדי פשוט הזמין אותה להקליט אצלו באולפן. רק כמה שבועות קודם לכן ביקרתי באוזן השלישית, והמוכר הנחמד ניר השמיע לי אותם, ועכשיו הכל התחבר לחתיכת הישג מרשים עוד לפני שהוקלט תו אחד. ונועה אכן נסעה, וגרג אכן הפיק, והתוצאה, From a window to a wall, לא נשמעת כמו שום דבר ששמעתם אי פעם בארץ: עיבודי כלי מיתר עשירים, אפלים ומקוריים, הפקה אינטימית אבל עשירה בפרטים, במיוחד בשירים כמו "One song" ו-"Marching band", והקול הבלתי נשכח של נועה.
עכשיו יוצא האלבום בארץ, ובעוד כמה חודשים ישוחרר בארה"ב בלייבל Drag City, ביתם של אמנים כמו ג'ואנה ניוסם, סמוג ובוני "פרינס" בילי. והכי טוב – האלבום הזה ירגיש שם בבית בצורה הכי טבעית. מהפעמים המעטות שהספקתי לשמוע את האלבום הזה אני יכול להעיד שהחיסרון הכי גדול שלו הוא שהוא פשוט קצר מדי ומשאיר טעם של עוד. אבל גם זה, בעצם, יתרון. כשהגשם יתחיל להתדפק על החלונות, נועה בביוף תהיה הפסקול המושלם.
ביום רביעי הזה, 21.11, תערוך נועה את הופעת ההשקה לאלבום בתיאטרון תמונע בתל אביב, בשעה 22:00. ילוו אותה כלי מיתר, ומובטחים אורחים משובחים: דויד פרץ, עמית ארז, יאיר יונה ושי טוחנר.
מה צריך לעשות כדי לזכות בעותק?
השאירו תגובה. זה כל מה שנדרש מכם (אם רוצים להיות יצירתיים, אתם יכולים לספר מה רואים מהחלון שלכם). הקפידו להשאיר את כתובת המייל שלכם בשדה המתאים (אל תדאגו, היא לא חשופה לאיש מלבדי), והזוכים, שייבחרו אקראית, יקבלו במייל הודעה על הזכייה והדיסק יישלח אליהם אחרי שיספקו במייל-תשובה את כתובתם. איזה כיף לקבל מתנות!
[שם הזוכים יפורסם ב”עונג שבת” של יום שישי]
לא זכיתם? לא נורא! אפשר לקנות את האלבום במוזיקה נטו.
מהחלון רואים בעיקר בניינים שטופים מהגשם -ככה זה כשגרים בעיר.
כי אני הראשון שמגיב וכי יצא לי לראות אותה בכמה הופעות והיא בהחלט טובה וכי מהחלון שלי רואים את הדרום של דרום תל אביב.
שמעתי אותה היום ב-88FM והיא אכן מדהימה!.
כרגע די חשוך בחוץ,
אבל לפני שהשמש שקעה ראיתי את החרמון נטול השלג, ככה זה כשגרים בגולן.
תגובה 🙂
נשמע טוב, אני אנסה את מזלי
את החלון של הבניין הצמוד.
גבר מבוגר קורא עיתון ושותה קפה שחור ליד לול תינוקות.
כרגע בעיקר רואים את האבק שהפך לבוץ על התריסים המלוכלכים שלי… (ולי תמיד אמרו שגשם אמור לעשות נקי, משום מה אני מרגישה מרומה, עם מי לעזאזל אני צריכה לדבר כדי לקבל את הכסף שלי בחזרה?) 🙂
שמענו, שמענו כבר מזמן 🙂
איזה כיף שיש סוף סוף אלבום והופעה רבת הוד והדר.
ומהחלון? טוב, חושך… לא הרבה…
אבל יש שאריות של הסופה (אבל ממש) שעברה על רמת אביב הישנה היום, סופה שהותירה את רחובותיה שוצפים (אבל ממש*) כאילו היו נהרות במדינות אירופאיות רחוקות.
* ברמה של- ג'יפ 4X4 התייאש.
בהצלחה לנועה !!
כרגע רואים מהחלון אורות של בתי מלון.ואין עננים.
מהחלון שלי במקלחת רואים עצים ושמיים, מהחלון בחדר את הבניין ממול ומהחלון בצבא את מגדלי עזריאלי
רואים את תחילת החורף:
צליפות חדות של רוח שמנדנדות את ענפי הברוש של החלון שלי.
טיפות שנותרו מהגשם הקודם על הסורגים.
שמיים אפורים, אבל עם הבלחות מקריות של קרני שמש שמצליחות להתגנב.
תענוג.
עורב על עץ, פועל בניין על פיגומים, חלונות על בניין, שמיים על ירושלים.
מהחלון שלי רואים את העולם
רואים את המחסן שבמרפסת הפנימית שלנו…
🙁
עוד תגובה..
גבעה מלאת־קוצים; בכל קיץ היא עולה באש, ומתמלאה בבוץ בכל חורף.
מרפסת עם הרבה כביסה, שני חתולים, שתי מדבקות של מקדונלדס, ואחת של דיסק הפסטיגל. (לא יודע איך זה הגיע לשם, לא רוצה לדעת…)
נוף מאמם של ירושלים.
אני רואה את התריסים של החלון. רגע, יש התפתחויות. פתחתי את התריס ואני רואה את הבנין שלידי.
ראיתי אותה באינדינגב והתלהבתי מהקול שלה, במיוחד בסוף ההופעה כשהיא שרה ללא ליווי.
לא רואים כלום אין פה חלון וחנוק לי
עציץ נבול, בניין שכן ועצים. אפשר להריח (אבל כבר לא לראות בשעה הזאת) שלוליות.
האם זו התמונה שעל הדיסק? היא יפה ומעניינת.
הלוואי שאני אזכה בדיסק … נורא כיף לזכות בדברים 🙂
זלמן שניאור מלוכלך מגשם קצר מדי. זה מה שאני רואה מהחלון של סוכר.
מהחלון לא רואים כלום- לילה, חושך.. אבל אם מסתכלים פנימה רואים שהגיע הזמן לשטוף ולסדר את הבית, אז עדיף להסתכל החוצה
אני רואה את עצמי.
רואים את אותו הדבר.
לילה. אני רואה שחור.
אני רואה מהחלון את מלך ומלכת אתיופיה, בתם, המחותן והסוס שלו
טוב, רימיתי,מהמרפסת
מהחלון כמה עצים בשלכת, דשא, גדר לבנים, ולילה, הרבה לילה.
אני, אני רוצה דיסק של בביוף! מהחלון? אני רואה את פיונה אפל, היא יושבת בגינה ואוכלת טופי, תות.
אהמ,
כן…
וואו, איזה קול.
מהחלון שלי רואים כרגע שלולית עצומה של מים שחורים וחתול טובל כפתו.
אני רואה בדר"כ ילדים ערסים מתחת לחלון. בלילה גם אפשר לשמוע אותם צועקים ושבורים דברים.
oh, the joy
לא רואה כלום, עשן הסיגריות השתלט על החלון
אויש! עישנתי במקום סגור.. אני אקבל קנס מהשותף
אידיוטים
גם אני רוצה.
בלי חלון ובלי בטיח
ג'ני, החתולה הטיפשה שלי רבה עם הוילון
את הדסקטופ.
מהחלון אני רואה את חיי הלילה של מודיעין. גם כשאני עוצם עיניים.
עוד דיסק אחד, זהו זהו 🙂
רואים את רמת גן ותל אביב נוצצות בלילה. כדאי לבוא אלי, יש אחלה נוף
סוף סוף את ישראל (:
מהחלון שלי רואים את מגרש המשחקים שבו גדלתי (שכבר אינו קיים – המתקנים הוסרו ועכשיו יש שם רק משטח אספלט).
אווווה, בביוף אומנית מוכשרת, שיהיה לה המון בהצלחה עם האלבום החדש!
מה רואים דרך החלון שלי? את השכנה שלי מחליפה בגדים. כן, זה יכל היה להיות נחמד, אבל היא קצת בגיל של סבתא רבא שלי..
איזה חלון ואיזה בטיח. כל התפריסים מוגפים בתקווה שלא ייכנסו מים למרפסת. פה זה שכר דירה ידידי!
תות קטן.
מגרש חניה קצת גשום עכשיו…
כרגע רואים את השכן שלי שיכור וצועק על אשתו. מאד מצחיק פה.
🙂
עץ מאוד גדול על הדשא, שמסתיר לי את רוב שדה הראיה. לפעמים אנשים שעוברים בשביל שאחריו.
עלים.
דשא, חתולים וכלבים.
הוו נשמע טוב.
בתקווה נתראה ביום רביעי
מהחלון שלי רואים רחוב, ועצים ירוקים, ושכן שמסתובב ערום. מה שעוד רואים- זה את החלון של בעלת הבית. זה היה יכול להיות נחמד, רק שמהחלון של בעלת הבית, במפתיע, רואים גם את החלון שלי! הפתקים שהיא משאירה על הדלת שלי כבר מספרים בדיוק מה היא רואה, וזה לא שהייתי מאוד סקרנית…
מהחלון שלי רואים את הגבעות שמסביב לבית שמש, את הבית המכוער של השכנים, חלק מהגינה (איפש שהגפן!) ואם מתאמצים אז גם את מנזר בית ג'מאל היפיפה!
התריסים מוגפים. מצטער.
מהחלון שלי רואים כביש ראשי, לצערי, ומאחוריו פארק גדול וירוק. חבל שזה לא הפוך.
כלום, חושך
בעבודה, אין לי חלון. אני יושב בחדר פנימי, שלא מגיע אליו אור יום.
תמרור עצור וצומת קטנה ובדיוק מולי חנות הודית חדשה שעושה לי טוב על הנשמה
מהחלון עכשיו לא רואים כלום, אבל אם לא היה לילה היו רואים את הצ'ק פוסט, נוה שאנן ועוד קצת מחיפה
אפילו הים
ובאופק דיסק במתנה של נועה בביוף
היי, יש לי מרפסת חדשה ( טוב דירה חדשה..)
ןיש לי עץ עצום מול החלון, ממש כיף, חוץ מהכמות עלים המטורפת שהוא מפיל לי כל יום במרפסת…
יש כיכר מדהימה להולכי רגל בכניסה למתחם מגורים, ויש עוד מישהי חדשה בבניין ממול (עדיין במתחם), שזה דיי מגניב לראות מישהו במרפסת כמו שלך , רק בצד השני.. מעניין אם היא שומעת את החדש של NIN שאני שם בווליום מטורף…
זהו. מתאים לי איזה נועה בביוף למערכת החדשה! 🙂
כרגעל א רואים הרבה חוץ מאור מאיזה חלון מרוחק.
אבל פעם כתבתי הייקו על הנוף מהחלון שלי:
ראש אישה חבוש
כובע רחב שוליים? לא!
צלחת של יס.
אני רוצה דיסק במתנה !!!
כי הגיע החורף ונשארים יותר בבית…
מהחלון שלי רואים את הבית של השכנים – אני נהנה להציץ – קצת disturbia….
מהחלון רואים את שכונת ורדיה, את שכונת רמות רמז ואת הגשר של רמות ספיר, הכל בחיפה, כמובן.
רואים רק דשא.
מהחלון ניתן לראות קצה קצה של בניין נמוך ועליו דוד שמש.
(אם מסתכלים היטב ניתן להבחין בנעל בית בודדה שעפה לי בטעות החוצה ותקועה על מקום שלא ניתן לחלץ אותה ממנו)
עוד: כמה צמרות עצים,שמיים אפורים בהירים ומעוננים.
וזהו 🙂
but if im rood in the summer
and winter's prom returns for
winter's turn to see the ball
set them for the new
יש לי בחלון ברוש ענק וגלמוד
ברושים הם עצים שתמיד בודדים
גם בקבוצות
גם כשהם מורידים חולצות
החלון שלי דוקא פונה למדשאה ונוף די יפה, אבל משום מה, ובאשמת חברי למשרד התריס שלו כמעט סגור כל הזמן. אז רואים תריס בעיקר
גורדי שחקים מנסים להסתיר קשת בענן מהחלון שלי. לשווא.
הטריילר מקצועי ויפהפה. כבוד לנועה בביוף!
הרבה גשם ורוח!
וגם איי אם פי אם,חנות ירקות,סושי,מכבסה,בית קפה,קופת חולים,אוטובוס ואנשים.
אשכול בננות, שתליתי במרפסת, מחליף צבעים ללא הפסקה.
התריסים מוגפים. איכס גשם.
אוו, יש שניים, איזה לבחור?
טוב השמאלי נראה לי יותר מעניין…
יש עץ פיקוס ממש נחמד. ושביל. ושיחים ועץ תמר, ורואים כמה פרחים באופק.
פסטורלי משהו.
אני, אני, אני רוצה!
ואני חושב שמגיע לי, כי אני יושב במשרד(??!) ורואה רק את הגגות המכוערים של הבניינים ליד… אה, וגם את הטלסקופ שהבטיחו שיעבוד ולא עובד כבר איזה 7 שנים (מגיע לי רק בגלל התסכול מזה!).
לא רואים כלום מהחלון שלי. אני משתמש בלינוקס בכלל.
רוח, כמה רוח 🙂
From the window I'm sitting next to right now I can see rainy London, but not for long (because I'll be leaving soon, not because it won't be raining here, obviously).
מהחלון שלי אני רואה את אזור התעשיה של פתח-תקוה (אם אתם מאלה שעוד מאמינים שהיא קיימת).
מהחלון של הספרייה,אני רואה את העמק.
ומהצד השני יש דשא
ובלכ מקרה מעחלינו יש המון כנני גשם שהופכים את המקום הסה, ליותר יפה מהרגיל
ויש גם טיפות
החלון שלי משקיף לים התיכון… ואולי יש לי סיכוי של אחד למליון (אני מקווה שטוב יותר) לקבל את הדיסק 🙂
נגשתי אל החלון כשברקע מתנגן השיר מארי של נעה בביוף המדהימה. חווייה.
על אדן החלון מרגישים את הריח של אחרי הגשם מבחוץ משתלב עם ריח האורז בכמון וקינמון (עם טיפה שוקולית – המרכיב הסודי… שששש…) שמתבשל לי בבית. כבר אווירה של חורף. בחוץ רחוב ריק מאדם, רטוב מגשם. מקרוב אני רואה את צמד המגדלים המגעילים המתנשאים בכניסה להוד השרון, ובמרחק רואים קצת את הרי השומרון. אווירת חורף נחמדה, עכשיו רק חסר הדיסק של נעה שישלים את האווירה…
מנסה
רואים חלק יפה מאוד של ירושלים
מהחלון לא רואים כרגע שום דבר. ככה זה כשיש לך אח ששונא את החורף ומנסה להסתיר את קיומו בכל דרך אפשרית.
מהחלון שלי נראה כאילו עוד רגע ירד גשם… אבל העולם הזה מלא אכזבות
HI2U!
אין כמו להתחיל לכתוב תגובות רק כשמצפים/מקווים למשהו בתמורה =)
מהחלון שלי רואים את השכנה, ולא משנה כמה סקסי זה נשמע לכם, אני מבטיח שזה פחות.
אני נמצא עכשיו בעבודה, לכוד בין צרחות של פרחות וכפרות שונות (עזבו, סיפור ארוך) וברגע שראיתי שאתה מפרסם את השיר של נועה להורדה אז מיהרתי להוריד אותו בשביל למסמס את הקולות שמסביבי…
אחלה שיר יש לה.
וואו…נראה לי שזה הולך להיות קשה ביותר הפעם הזאת….
מהחלון לא רואים כלום כי טיפות הגשם כיסו אותו כליל, אוירה חורפית ושקטה שתשתלב מעולה עם הדיסק והקול המופלא של נועה בביוף
האמת שדיי חשוך בחוץ…. אבל אני יודע שיש שם עץ ובית ספר והרבה אנשים שמעשנים דברים 🙂
היום, בפעם הראשונה מזה ששה חודשים שאני עובד במשרד המשמים הזה,
החלטתי לקום על יוצרי, לטפס על השולחן ולפתוח את הוילונות שכנראה לא נפתחו כבר הרבה הרבה שנים. מהחלון ראו מגרש חניה, עיר מוסכים תעשייתית והרחק באופק, כמה מגדלים של הקצה הדרומי של רצועת החוף של תל אביב. וממש בפינה של שדה הראיה, ראו גם קצת ים.
כל זה, דרך מסך הגשם שהכה בחלון כאילו אומר לי, מה לעזאזל אתה עושה שם בפנים?
בוא לשחק.
מהחלון בבית רואים קצת גבעות ואת הבנינים (ובלילה את האורות) של מישור החוף.
לפעמים אפילו זיקוקים.
מהחלון במעונות באוניברסיטה רואים עץ.
נמ.. חושך, בעיקר. משום מה המנורות במושב לא עובדות.
אותך!
מהחלון שלי רואים ים שחור,חלק די נכבד מחיפה,את הבניינים שמסביב ואת המזרקה עם הפינגווינים.חלק מהזוהר של קריית מוצקין.
כן כן, גם אני משאיר תגובה!
מהחלון שלי רואים פרדס שטוף גשם והכל משתלב נהדר עם קצת ניוטרל מילק הוטל ברקע
נמצאת בקומה ה-22. מהחלון שלי רואים את האורות של כל תל אביב. ואת הים החשוך.
אוטובוס. והוא צופר. שילך.
נייטיב באר שבעי מחפש לעשות בלאגן ליד הפיצוציה, כשברקע ההומלס השכונתי צורח דברים חסרי משמעות
זה לא פייר, פעם היו הרבה פחות מגיבים, הסיכוי לזכות ככה הוא אחד למיליון-גזיליון… 😉
מחלון אחד שלי רואים מבעד לעץ האשכוליות (ימי!) בית של שכנים, חלקם נחמדים ומגניבים, חלקם נחמדים ומעשנים סיגר, אחרים סתם נחמדים ומי שנשאר לא נחמדים ושומעים ביונסה וכריסטינה אגילרה בפול-פול ווליום באמצע הלילה…
מהחלון השני רואים בעיקר צמחים שמכסים את מה שהיתה יכולה להיות החצר שלי, וכיום משמשת כבית למשפחת חתולים מקסימה.
מהחלון השלישי והקטן ראו פעם את המטבח שלי, אבל כבר לא – כי כיסיתי את החלון.
וזה שאני כבר לא מגיב בעונגים זה סתם כי כבר מזמן לא יצא לי להגיע לסוף העונג, אני תמיד נתפס למשהו באמצע ועוזב…
מחלוני אני רואה את הכרמל במלא הדרו- עצים, ציפורים ואפילו חזירי בר (ככה טוענת השותפה שלי לפחות)
גשם. גם הכלבה מתחפרת בשמיכה, מסרבת לעשות סיבוב.
מבעד לסורגים… גשם.. אל מול פנס רחוב…
מהחלון שלי רואים את הקיר של הבית ממול. מה שיפה בזה שזה תמיד נראה אותו דבר. גשם, שמש, לא משנה. תמיד אותו קיר.
חוץ מזה, אם אקבל את הדיסק יהיו לי שניים (אחרי ההופעה מחר) ואז מישהו יקבל מתנה.
השתקפות של תמונה שעל הקיר… האם להשאיר את החתולים בחוץ בלילה שכזה?
בוקר טוב ישראל מפרו הרחוקה. ניחוחות מדהימים של סתיו עד לכאן…….כולי עונג..
את הרי הגולן מבעד לערפל (הושט היד וגו')
גשם, ואם אני מתקרב אני מריח דשא רטוב.
תריס.
אור אפור מנסה להשתחל מבעד לחרכים הצרים. מצליח בקושי.
מחלוני אני רואה הרבה מאוד דודי שמש על גגות. אני נאבק ביצר זדוני קדום הדוחק בי לירות בהם אחד אחד עם רובה אויר שאין לי.
ובלי שום קשר – הבלוג מ-ע-ו-ל-ה! ישר כח!
שמעתי את נועה לפני מספר חודשים פעם ראשונה והיא מדהימה מדהימה
האמת שהגעתי אליה דרך תמונה שלה בפליקר שבן דוד שלה צילם אחלה תמונה
http://www.flickr.com/photos/oden/705841555/?addedcomment=1#comment72157603252366014
החלון שלי לא מעניין במיוחד – כביסה של השכנים
אבל בפנים יש כרגע סוג של cat-fight בין החתול לכלבים – משעשע ביותר
יום נפלא:)
אני שם הודעה בשביל עמיחי בריגה שלא מצליח להשאיר תגובה 🙂
שמיים אפורים וסופת ברקים מדהימה.
מבעד לחלון רטוב וקר.
שירתה של נועה מלטפת ומחממת את המראה ואת הלב.
תודה!
גשם, קור, טיפות על החלון. שיר שעושה הרגשה של חורף.
יש לי הקלטה של הופעה חיה של נעה ומהחלון אני רואה את השכנה ממול ושוב היא צועקת על בעלה. כל יום הם יושבים במרפסת והיא צועקת. "לא ממש עליו" אמרה לי תקווה השכנה "ככה היא מדברת", היום היא אמרה לו שהוא יכול ללכת. אני לא יודע אם היה שם עוד מישהו כי התריסים היו מוגפים.
הסיכוי שלי כרגע הוא 1:122 אבל אני מעריך שגם אם הייתי מתמודד לבד לא הייתי זוכה בהגרלה (יותר מזה: גם אם היו מגרילים 4 אנשים שונים כשאני מתמודד לבד לא הייתי זוכה. ככה זה כשאף פעם לא זוכים בהגרלות…).
לסיום דברי הניחוס (טפו טפו אמן כי יהי רצון) הנה לינק (כמו שדוד אומר החול-שרמותה) לכתבה על נועה בביוף: "נועה תנוע".
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3464933,00.html
לגבי הנוף שאני רואה מהחלון: בעיקר את קו הרקיע של בת-ים יפו.
http://ilsh.info/download/0001.jpg
מכיוון שעכשיו חשוך וחדרי מואר, דרך החלון אני רואה את ההשתקפות שלו.
רואים את הים.. הסתכלתי משם.
(ואת אש התמיד של המפרץ)
1. פרחים
א.אמנון ותמר ננסי
ב.לוע הארי נמוך (או מקוצר)
ג.לובליה (זה כחול כזה, יפה)|
ד.עשבים שוטים
2.גשם
3.עוד גשם
4.דקל תוקפני
5.עתיד מעורפל
6.ערפל מעורפל
7.את המקום שליד המקום בו אני נמצא – האא האאא!!
8. השתקפות שלי מתרומם מהמיטה, מסתכל החוצה, וחוזר לכתוב.
יופי…
מהחלון שלי רואים את כל מה שהדמיון לא מאפשר.
סוף של באר שבע שזה סוף העולם ששם העולם שלי מתחיל קצת אחר אבל דומה לשל כולם רק כיוון הפוך או יותר נכון מנוגד
גשם, ברקים, מעט מאוד מכוניות שנוסעות לאיטן…
היי ,
כל כך מתאים יהיה להתכרבל בפוך ולהיות מוקסם מנועה… במערכת…
מהחלון ? … בעיקר סערת ברקים נוראה (כאן בעמק יזרעאל) , רעמים מבהילים ביותר וגשם זלעפות , העלים מרטיבים אותי כשאני מתגנב לחדר המדרגות וקררררררררר
ואני בכלל חולה חורף !
תודה מראש
ובכל מקרה תודה על העונג 🙂
ניצניות
ועץ גדול וירוק ובית עץ ופנס רחוב צהוב
ואורות של בניינים רחוקים
וקווווווווווווורררררררררררררררר
מסתבר שבמדבר אכן קר
לילה חמים ונעים שיהיה
: )
כמה הרי שומרון ושתי ערי שרון. ויש גם מגדל מים וסילו.
וקודם חזיתי בסופו העצוב של הקקטוס שלי (כן, עוד אחד..) בשלולית מים עמוקה וקרה להפתיע.
מהחלון רואים את גגות גגות ריבועים ריבועים דודים דודים
וזה כל כך יפה באפור
דברים שראיתי הלילה:
הופעת השקה מעולה
ליל חורף סוער
הפסקת חשמל בחוץ
חושך
איזה קול מלטף, מתאים לי בדיוק ביום הגשם הזה.
כמה שלא רציתי שהחורף הזה יגיע עכשיו כשהוא פה, יש משהו נעים בקור ובגשם ובהתחפרות בבית והמצברוח המהורהר שהיא מביאה
גשם. ברקים. סופרמן…..
סופרמן?! אה לא, זו סתם ציפור עם גלימה אדומה. וטייטס.
ים תיכון
אני, אני, אני.
מהחלון שלי רואים עוד חלון. ועוד אחד. וגם מרפסת. ופנס גדול שמסנוור בלילה.
מהחלונות שלי רואים כל מיני תקלות, ריבוט וכו'.
מהחלון בחדר רואים כולה כמה בניינים. ואת גלידה פינגווין. מתאים לחורף.
בלי קשר לתחרות, כי בהחלט מגיע לה שאקנה את האלבום [בעל השם המעפן, יש לציין] בתור הדיסק השישי שלי לשבוע זה [מה? הרגע חזרתי מירושלים…חייבים לסדוק את הכרטיס אשראי בתו השמיני אחרת זה לא ביקור] —אני מאוהבת בה. היא מהממת. החורף הזה הולך להיות חורף של מוזיקה מדהימה עם הדיסק שלה ושל עמית.
וחוצמזה, היא מוכשרת להחריד.
אני רואה מהחלון שלי כמה דודי שמש.
מהחלון רואים שלושה פרחי חמניה מיטלטלים בגשם שניתח על המרפסת. בחלון של דירה בבניין ממול שתי ילדות מרקדות לצלילי מוזיקה בלתי נשמעת.
לצערי לא הייתי בהשקה של הדיסק אבל אני אשמח לקבל עותק במתנה.
יאא! רוצה ממש!
בטח כבר אחרתי את המועד (בשל העובדה שהמייל שלי מסרב לקבל עדכונים..)
אבל ניחא!
בחלון שלי יש שכונה אפורה.. הצפה ליד בית אחד, שני אנשים שמנסים להוציא מים בדלי מאיזה חלון והמון המון המון המון גשם נהדר
כביש רטוב ומכוניות חולפות (ורמזורים שמתחלפים בלי שאף מכונית תעבור)
לא רואים כלום.
חושך כבר =)
מהחלון אני רואה פיגום ודליי צבע. עכשיו חשוך אז חוץ מזה לא רואים כלום, כשיש אור אז רואים גם פועלים ערבים שרבים כל היום. ככה זה כשהבניין שלך בשיפוצים.
כמה עצים, והרבה בניינים…
סגרתי את החלון, קר שם בחוץ…
חלון בקומה השביעית
חלום על מלכות השמיים
חיי מחכים בזוית
והם עצומי עיניים
אך אם תיפקחנה עיני פתאום
אולי לא תראינה אור יום
(אברהם חלפי)
אלת המזל?
הסינגל הראשון יפייפה..
החלון שלי משקיף על הרי הלבנון שביום שכזה נראים ברורים ויפים בגלל ראות מדהימה, כמה כיף לגור בקצה המדינה.
יו! כל התגובות האלה הזכירו לי משהו מבי"ס יסודי!!
היה תלוי במסדרון איזה שיר שמישהי מבית הספר כתבה, וזה הפך לשעשוע בכיתה שלי (שהייתה מלאה, כבר בגיל ההוא, באוכלוסית ציניים שנונים) לחבר שורות המשך לשורות הראשונות. כך שיצא שאני זוכרת רק את השורות הראשונות…
"מהחלון שבסלון
רואים ממש המון"
חריזה מהממת.
הייתי המאושר בעולם לקבל את הדיסק כי:
אני חושב שהיא מדהימה, ובדרך כלל הייתי מעדיף ללכת ולקנות את האלבום אבל אני גר בהונגריה ולא חושב שאצליח למצוא את הדיסק בחנות מוזיקה המקומית…
בכל מקרה, נועה, את נשמעת שמיימית!
נשמע מבטיח..
מהחלון שלי אני רואה בעיקר דודי שמש, אבל אילו דודים!
מהחלון בחדר שלי בבית של ההורים רואים את עץ השסק שגדל לו מגלעינים של שסק שהייתי משליכה דרך החלון בילדותי
ומהחלון בסלון של דירתי רואים כמעט את כל ת"א עד הים….
התאהבתי בעבר בביצוע של בביוף ל: Driving with bert
את השמש נעלמת בהדרגה מאחורי בית הכנסת השכונתי.
חושך בעיקר, והרבה קור.
אבל אני לא דיכאוני, סתם אחה"צ רגיל של חורף (התקופה האהובה עלי בשנה)
חצי בית של השכנים ואת המטעים הירוקים של צפון מערב הרי ירושלים.
פעם היה ברוש לימוני מהמם, אבל הוא נפל בשלג האכזר:(
הרבה גשם
הממ… כרגע: הפארק שמשתקף מהחלון מוצף כולו בבוץ מלנכולי להפליא.
לכלבה שלי לעומת זאת – ממש לא אכפת לדרוך עליו… יאללה – בוא ניקח אותה לטיול בחוץ.
את הגינה הציבורית מתחת לבית שלנו
זו שבימי הולדת מדביקה אותנו בשיר:
אין אין אין חגיגה
בלי בלי בלי בלי עוגה.
שיחים שמסתירים יותר מדי ופחות מדי באותו הזמן
לצערי כבר חשוך ואני לא יכולה לספר לך איזה עננים יפים אפשר היה לראות מהחלון שלי היום (ממש כמו ספינות באמצע השמים- זה היה ממש ממש יפה!).אבל אני כן יכולה לומר לך שרואים את האורות בכל השכונה ובמיוחד את האורות מהחלונות הענקיים של בית הכנסת שמאירים את כל האיזור, מתאים לי עכשיו להגיד שזה נראה כמו פצצת תאורה(כמו בשיר של שלומי).
בכל מקרה, מבצע אדיר מה שאתה עושה פה – כל הכבוד על היוזמה.
מקווה לקבל ממך מייל 🙂
טל
מהחלון שלי רואים גן של ילדים חרשים. וכשהילדים חרשים הם צועקים פחות.
בהצלחה נועה