25 באוקטובר 2010

מכבי הום טור: אסף אבידן והמוג'וז אצלכם בבית?!

[פוסט מסחרי, כחלק ממבצע "מכבי הום טור"!]

כן, גם לי זה נשמע קצת מוגזם ברגע הראשון. מילא שבן והפסנתר הענוג שלו, אבל להקת רוק שלמה בסלון הקטן שיש לרובנו? כן, ועוד איך כן. ואתם יודעים למה כן? כי זה פאקינג רוקנ'רול, ואם אתם צריכים אטמי אוזניים והשכנים דופקים מלמטה וקוראים למשטרה על הרעש אז כנראה שגם עושים את זה נכון.

אחרי סיבוב ההופעות של שלומי שבן (שאארח מחר ב"תדר") בסלונים של כמה זוכים מאושרים (שהיה סיבוב נהדר ומאוד יוצא דופן, זכיתי להיות בשלוש מתוך ההופעות והן היו נהדרות), מבצע ההופעות בסלונים של בירה מכבי נמשך, וגם הפעם בשיתוף עונג שבת. בסיבוב הראשון כתבתי: "כמה פעמים ישבתם בתחתונים על הספה בסלון המבולגן שלכם עם בירה (או שוקו) ביד ומוזיקה במערכת וחשבתם: וואו, איזה מדהים זה יהיה אם {{הכניסו כאן את הזמר האהוב עליכם}} יופיע עכשיו כאן, ממש מולי! הוא פשוט יישב על כיסא עם הגיטרה שלו וישיר את השירים שאני אוהב הכי קרוב ובלי שום תאורה וקהל זר וכל הדברים שחוצצים בינינו".

אבל הפעם המבצע הזה עשוי להרחיב את הדמיון. כי אני לא חושב שמישהו מאתנו ישב בתחתונים על הספה בסלון וחשב: "המממ, מעניין איך ייראה הסלון שלי אחרי שלהקת רוק שלמה, תופים והכל, תיתן פה בראש עד שמישהו מהשכנים יקרא למשטרה". מי בכלל חושב על הדברים האלה? לארח להקה שלמה בסלון שלך לסט לא-אקוסטי-בעליל זה, זה… ובכן, זה די טירוף. טירוף מהסוג שלא תשכחו, כנראה, הרבה אחרי שייעלמו הצלצולים באוזניים (ברצינות רגע, תביאו אטמים).

לו היה בית ספר למוזיקה עצמאית בארץ, היו צריכים ללמוד בו את הסיפור של אסף אבידן והמוג'וז. הוא לא מאוד מסובך, למעשה: להקה מצוינת שמנגנת טוב שירים מצוינים, ועובדת קשה מאוד הרבה מאוד זמן – מופיעה עוד ועוד ועוד ועוד, בכל מקום אפשרי, ומתמידה בזה. זה כל הקסם, אבל איכשהו, זה קסם שמעט מאוד אמנים משכילים להפנים וליישם. כי זה מתיש, וכי זה קשה, וכי זו עבודה לטווח ארוך ואולי גם כי לא כולם נגישים מוזיקלית כמו אבידן והמוג'וז שלו. לאבידן יש יתרון לא הוגן – יש לו קול בלתי נשכח. תאהבו, תשנאו, ודאי לא תתעלמו, בטוח תזכרו. זה כבר נותן לו דריסת רגל בתודעה שלכם. אחר כך, חוצמזה, כמו שכתבתי גם באתר של הום טור, במוזיקה של המוג'וז יש את האנרגיות של הרוק והרגישות של הפולק שמדברות לקהל צעיר שמחפש זמר להאמין לו, ויש בה את התחושה הסיקסטיזית ההיא, של הרוק והחופש והאהבה, שמדברת גם לבני ארבעים ומעלה, שלא נדיר למצוא בהופעות האלה.
וזה נהדר בעיניי.

עכשיו, לא הרבה מאוד זמן אחרי אלבום חדש, אבידן והמוג'וז מוציאים *עוד* אלבום חדש, Through The Gale, שיצא באיזור דצמבר. רגע לפני שהוא יוצא, אבידן וחבריו למסע יציגו אותו באוזניי מי שיזכה בתחרות הזו.

הפרטים הנחוצים:
איך משתתפים? מביימים את תמונת הרוקנ'רול האולטימטיבית. אתם מוזמנים לפרש ולקחת את ההצעה הזו לאן שתרצו. כאן כל הפרטים.
מתי ההופעות? בתחילת דצמבר.
והם באמת יבואו בהרכב מלא לסלון שלי?! כן, מגברים והכל.
ומה אעשה עם השכנים? תן להם בירה ותישבע להם שזו הפעם האחרונה. כי תכל'ס, מתי תהיה לך עוד הזדמנות כזאת?

9 תגובות על “מכבי הום טור: אסף אבידן והמוג'וז אצלכם בבית?!”

  1. ג'יימס בר-און הגיב:

    איכס, אסף אבידן זה נוראי כמעט כמו יזהר אשדות!

  2. פליקס הגיב:

    לא אוהב אותו

    בלוף.

    לחנים (?) שיקריים לגמרי. אין לי מילה אחרת.

  3. אוריה הגיב:

    "בית ספר למוזיקה עצמאית"
    אוקסימורון.

    מי רוצה לשמוע רוק בסלון שלו? יש אקוסטיקה איומה, ורוב הסיכויים שלא אפשר יהיה לקלוט חצי מההופעה. רוק הוא חוויה של קהל, שחווים עם אנשים אחרים.
    זה נראה כאילו מבזבזים לאנשים את הזמן רק בשביל לשווק מיץ שעורה.

  4. W הגיב:

    יאללה מה אתם משחקים אותה. אם יגידו לכם שיש הופעה של אסף אבידן והמוג'וז בבית של חברים תבואו כמו גדולים. די להתנקנקות הפסימית הזו.

  5. אלי הגיב:

    חברים
    ממש אין שום בעייה לראות הופעה של א. אבידן המוכשר. וגם לשלומי שבן בסלון לא הייתי מתנגד. וגם אם בירה מכבי (הממוצעת) כלולה בעניין – אז אני עדיין בעניין.

  6. אורית הגיב:

    יאללה מי צריך את כל הווג'אראס הזה בבית?
    עם כיבוד וניקיון אחרי זה , כבר עדיף לקנות כרטיס להופעה ולסגור עניין.

  7. לזרבוי הגיב:

    התגובות פה… מעניינות.

    בכל אופן, אני רק רציתי להיות הפוץ שיכתוב שכל הרוקנרול הזה הוא אחלה והכל, אבל אם המדד לרוקנרול הוא "השכנים דופקים מלמטה וקוראים למשטרה על הרעש", אז תסלחו לי, אני כבר מעדיף שתקראו לי גלגלצ.

    לא, זה לא מגניב לא להתחשב בשכנים. זה סתם להיות, אם להשתמש בביטוי של גיאחה, חרא של אנשים.

    כשניהלנו לפני כמה חודשים את המאבק בתקנות הרעש של גלעד ארדן, חלק גדול מהמאמצים שלנו התמקד בלהסביר לתקשורת ולפוליטיקאים שהחופש לנגן וליצור ולהנות מתרבות הוא לא ביטוי מכובס לחופש לא להתחשב בסביבה שלך באופן מינימלי. שהתחשבות צריכה להיות דו כיוונית, גם לשכנים וגם לחובבי המוזיקה והמוזיקאים עצמם. וזה הצליח.

    אז עכשיו כשהתקנות מתחשבות בנו, בואו נוכיח שגם אנחנו מתחשבים בהן. תנגנו בבית. עם מגברים. אפילו עם תופים. אם ממש בא לכם אז גם עם אסף אבידן. אבל רבאק, קודם קפצו לשכנים שלכם, דפקו על הדלת, ספרו להם מה עומד לקרות, בקשו את רשותם, נסו לתאם מועד שלא מפריע להם ואולי גם תזמינו אותם להופעה. נכון, זה לא רוקנרול. אבל זה נחמד יותר.

  8. גיאחה הגיב:

    לזר

    ראשית, אתה צודק. הנחתי שהטון המבודח שלי עובר, ואם לא זו כנראה אשמתי.
    שנית, בטור השקט של שבן והפסנתר הקפדנו לתלות מבעוד מועד שלטים בחדר המדרגות ומסביב לבניין, המודיעים על ההופעה, מתנצלים על ההפרעה, ואף מזמינים לבירה והופעה בכיף. מן הסתם זה יהיה הנוהג גם הפעם.

    גיאחה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *