איזה כיף היה לקרוא את השאלות שלכם להאנה האקלברג. איזה תענוג. החל משאלות פרקטיות ומוזיקליות כמו "למה בחרת לקרוא לאלבום שלך ככה", ועד ל"ממה עשויים חלומות?" – הוכחתם שוב שאתם קוראים אדירים.

עשר מתוך השאלות שלכם נבחרו על ידי ועל ידי ערן מחברת ההפקות נרנג'ה, קופלו היטב במעטפה אלקטרונית ונשלחו על גלי הרשת לגברת האקלברג. התנצלותנו הכנה בפני אלה ששאלותיהם לא נבחרו – לא היה לנו מקום! את תשובותיה של האנה, שנכתבו באנגלית מעט רצוצה, תוכלו לקרוא כאן:

משה: על מה את חושבת כשאת שרה על הבמה?

זה תלוי. זה משתנה מפעם לפעם. אבל יותר מכל אני חושבת על מה שאני שרה, המילים, הלחן, ואני מנסה לדמיין את עצמי מכניסה אותם לאוזניים וללבבות של האנשים, או שאני מנסה לשיר אותם בצורה שתגרום לאנשים לתת להם להיכנס פנימה.

ג'יימס: מה הצליל שהכי מרגש אותך בעולם?

צחוק, בכי, גרגור חתולים, חפצים שנשברים או סתם קולות מזג האוויר…

אלכסיי: האם את נותנת לעצמך להיפגע כדי לקבל מזה השראה לשיר?

לא. זה נשמע מוזר. לו הייתי צריכה להרגיש כאב כדי לקבל השראה לכתיבת שיר, קשה לי להאמין שהייתי כותבת שלושה אלבומים. אבל אני עשויה לאתגר את עצמי, ואני צריכה להתפתח, להיאבק ולהתקדם בחיים כדי לקבל השראה.

רועי: מה השפיע יותר על היצירה שלך – האהבות או האכזבות בחיים שלך?

שילוב של שתיהן, כנראה. ועוד הרבה יותר. חלק ענקי במוזיקה שלי הוא פשוט עבודה ומשמעת טהורים.

חציל נודד: מה את מעדיפה, שוקולד או תות?

את שניהם.

יואל: מה דוחף אותך להשתמש באביזרים יומיומיים במוזיקה שלך? הצליל שהם מפיקים או המשמעות שהשימוש בהם נותן לשיר?

שני הדברים. אני אוהבת להשתמש בחפצים שסביבי במוזיקה שלי. זה מקל עליי להגשים את הרעיון הפנימי שלי. ואני אוהבת להציץ מאחורי כלי הנגינה המורכבים. מתחבאים הרבה צלילים מעניינים מאחורי התופים והבאס, הגיטרה והפסנתר.

roiki: מה השם חיבה שלך?

אין לי שם חיבה.

נדב: מה המשמעות של Rykestrasse 68 עבורך, ומדוע בחרת בכתובת הזו כשם לאלבום השני?

גרתי זמן מה בריקשטראסה וחלק מה-Found sounds [צלילים שאינם מופקים מכלי נגינה]הוקלטו שם וחלק מהשירים נוצרו שם. גרתי בברלין חצי שנה ויצרתי שם את כל השירים לאלבומי השני (Rykestrasse 68). קצת רציתי להקדיש את האלבום לברלין. האלבום הכי חדש שלי נקרא Blood from a stone, והקלטתי אותו בצפון נורבגיה, על אי.

אילן: מה יש לך עכשיו באייפוד?

אני בקושי מקשיבה לאייפוד שלי, למען האמת. אבל הדבר האחרון שהאזנתי לו היה רדיוהד.

שי: עד כמה מקומה של מוזיקת האינדי מבוסס בנורווגיה, והאם הרגשת שאת נאלצת להאבק על מקומך בסצינת המוזיקה הנורווגית מכיוון שבחרת לעשות מוזיקה שאינה מסחרית? האם בחרת מראש לכוון לקהל שאינו מקומי עקב כך?

מוזיקת אינדי מקובלת בנורבגיה. אף פעם לא נאלצתי להקליט מוזיקה מסחרית מאוד אז סצינת האינדי של נורבגיה ושל אירופה מתאימה לי מאוד. למזלי, אף פעם לא נאלצתי להילחם קשה כדי להוציא את המוזיקה שלי החוצה. הרגשתי כמעט את ההיפך – שהיא יצאה ממני כמעט מהר מדי. [לאלה השנייה] לא. בהתחלה ניגנתי רק בנורבגיה, אבל אז גילה אותי לייבל בריטי והתחלתי לנגן הרבה בחו"ל, וזה מה שאני עושה מאז.

האנה האקלברג תופיע בבארבי בתל אביב ב-18 בנובמבר, שזה יום רביעי הבא. ומי יחמם? יהוא ירון. איזה כיף, אה?

עוד ראיונות בעברית עם האנה האקלברג:
עינב שיף בוואלה
שרון לנגר בנענע