בלנטיינ'ס דיי: הבחירה של אלון עדר
[פוסט מסחרי]
השבוע יצוין בעולם יום האהבה, או ולנטיינ'ס בלעז. אבל לנו כבר יש יום אהבה אחד, ויש הטוענים שגם הוא יותר מדי, אז גם ולנטיינ'ס? ויסקי הוא משקה של בודדים, וויסקי בלנטיינ'ס החליטו להעלות על נס את הבוז לוולנטיינ'ס דיי. לכבוד העניין הם מזמינים אתכם להתחבר לשבור הלב או לציניקן הפנימי שבכם, ולקפוץ לבחור בפייסבוק שלהם את שיר האהבה-שנאה הטוב בכל הזמנים.
במהלך השבוע הקרוב אפרסם כאן כמה משירי האהבה-שנאה האהובים על מוזיקאים עצמאיים שאני אוהב, ויהיה פה כיף. אתם מוזמנים להוסיף את שלכם – רצוי בעמוד של בלנטיינ'ס (אני לא מחלק בקבוקי ויסקי, הם כן) אבל אפשר גם פה בתגובות בצירוף נימוקים. האם השיר שבחרתם אהוב עליכם כי הוא מצחיק? כי הוא דוקר בדיוק איפה שכואב? כי הייתם רוצים לצרוח אותו למישהו ספציפי באוזן? ספרו ספרו.
אלון עדר הוא אחד האמנים האהובים עליי בארץ בשנים האחרונות. מתחת לאף שלכם הוא הספיק להוציא כבר שני אלבומים מעולים ו-EP מטונף אחד, ואחד הדברים שהופכים אותו לאיש מצוין לענות על שאלת "מהו שיר האהבה-שנאה האהוב עליך?" הוא שהוא כותב שירים כאלה מדי פעם (עם שורות כמו "איך הבכי על הלחי התלבש לה יפה \ כשביקשתי שתלך כבר עוד לפני הקפה \ ואולי אתם צודקים זה באמת לא יפה \ אבל מבחינתי זה לגמרי תפל".
אלון בחר את השיר שכאן למטה, "שיר הנושא מאלבום שנאה שלם שמוקדש לאשתו לשעבר" של מרווין גיי. וכששאלתי למה דווקא השיר הזה, הייתה לו תשובה יפה: "שמעתי את אסף אמדורסקי מספר בהופעה שהאלבום הזה ליווה אותו בתקופה מתאימה והשפיע עליו, ככה הגעתי לאלבום. שמחה לאיד ונקמנות שיוצאים ברכות ונונשלנט באלבום הזה". אז אם תהיתם מאיפה נולד "הרי את"…
איזה פילטר מעניין לחקור דרכו את רשימת המוזיקה שלי
hope you die..