30 בספטמבר 2011
אין עונג / אלבום השנה הישראלי שלכם
כפי שכתבתי בשבוע שעבר, הלפטופ שלי מתנהג ממש לא יפה לאחרונה, מה שמקשה עליי מאוד לבדוק את הלינקים שאתם שולחים לי או באופן כללי לפתוח יותר משתי לשוניות ליותר מחמש דקות. הלפטופ החדש כבר בדרך ואני מקווה שבשבוע הבא הכל יסתדר, כי הצטברו פה עשרות לינקים די מעולים לעונג כיפור עוד לא נראה כמותו.
בינתיים, עם ראש השנה השוטף אותנו, הרבה אנשים שואלים אותי מהו אלבום השנה הישראלי שלי, ובכל מיני מקומות מסביבנו מסכמים ובוחרים. יש לי את הבחרה שלי, אבל קודם אני רוצה לשמוע את הבחירה שלכם: מהו האלבום הישראלי שהכי ריגש אתכם, הרשים אתכם והתנגן אצלכם בתשע"א?
ובחייאת, תנמקו.
Bad Love – The Walking Man
אמנם הוא הספיק להשתחל לו ברגע האחרון, אבל באמת שההפקה משובחת. שאר הדיסקים לצערי מופקים מדי.
עוד דיסק שכדאי לשמוע – onwards של הקולקטיב.
http://www.facebook.com/note.php?note_id=10150390736632456
הכינותי מראש
אבל גם לגמרי יימן בלוז
אני בחרתי עשרה שפשוט נשארו איתי אחרי ההאזנה. היו עוד רבים אחרים שנהניתי מהם, אבל אלה השאירו חותם עז יותר מהם: http://monomelizia.blogspot.com/2011/09/10.html
בלי ספק- ברזל ואבנים 🙂
לי עשה את זה האלבום של hepi – זה לא שמי האמיתי.
פורטיס – "החבר אני"
מהמון סיבות….. הנושא והרעיון שמאחורי האלבום
האלבום , תרתי משמע, שהדיסק עטוף בו
וכמובן בגלל שזה פורטיס ואין כמותו…..
שלום גד. אין מה לעשות, נכנס לי ללב בשמיעה ראשונה ולא יצא עד היום.
קשה לי לבחור אחד, אבל אם חייבים אז ברי ממשיך לשלוט בליבי ומחשבותיי
טליה אליאב – קוד הזיכרון
אין לי אלבום השנה.
להבדיל מכוכב נולד אשר שם, מישהו חייב לזכות, פה לא חייבים למצוא "אלבום השנה" כזה.
אריק ברמן – הקלטות מרתף
במהלך שיטוט במדרחוב בן-יהודה בירושלים השנה נתקלתי בנגן רחוב המנגן על עוד. לא יכולתי שלא לעצור להקשיב. לאחר האזנה די ארוכה לנגן רחוב ושיחה קצרה עמו הרגשתי צורך לרכוש את האלבום שהוצג לראווה על הרצפה. כך פגשתי את אלבום השנה שלי, אלבום שחדר לי לורידים והרטיט לי את הנשמה. 'שוועתנו' של נירו אבקסיס.
יכול להיות שהוא יצא בשנה שעברה, אבל זה ממש לא משנה מבחינתי. זה אלבום קשה להאזנה, לא כ"כ הסגנון המקובל פה בעונג. יש בו בעיקר מוזיקה מזרחית, אבל כזו אמיתית, שמגיעה מהנשמה. פיוטים ספרדים, השפעות בדואיות, מנגינות פלמנקו, לחנים אלג'יראיים ועוד ועוד, והכי חשוב – המון המון נשמה.
ממליץ לכם לחפש את האלבום הזה ברחובות ירושלים ולצאת איתו למסע משלכם.
כתב עליו יפה צור ארליך (מי זה? אין לי מושג…) בקישור הבא:
http://tsurehrlich.blogspot.com/2010/01/blog-post.html
אחד היפים ששמעתי השנה ושעשה לי מצב רוח טוב:
'אלון עדר' של אלון עדר.
יש בו כמה פנינים שחבל לכם על הזמנוס.
גם אני עם הברזל והאבנים של נעם רותם. יש לי סיכום חצי שנתי, קצת מיינסטרימי:
http://premiumradio.blogspot.com/2011/04/blog-post_18.html
אבל האמת שהסיכום של מונומליציה נראה, אש:
http://monomelizia.blogspot.com/2011/09/10.html
שני אלבומים מעולים שאני חושב עליהם הם "נול" של אורי דרור שיצא בתחילת השנה ו"גם כשעיניי פקוחות" של גבריאל בלחסן שיצא לפני כמה ימים. האלבום של אורי דרור בולט בכתיבה מצויינת ועוד בעברית, דבר שמצוי רק במעט היוצרים העצמאיים. את האלבום של בלחסן, כמו כל אלבום אחר שלו, אני שם במערכת לתקופה מסויימת, ומעכל אותו לאט ובזהירות. אחרי שבוע של טילטולים נראה כי גם זה אלבום השנה שלי.
"נול": http://orridror.bandcamp.com
בלחסן לא מצאתי (תקנו בפלסטיק..)
למרות שהוא יצא ממש עכשיו, "גם כשעיניי פקוחות" הוא לדעתי אלבום השנה, אחריו הייתי שם את דודו טסה ונעם רותם.
התלבטות קשה בין ברזל ואבנים, דודו טסה והכוויתים ואתה נמצא כאן. נראה לי שברזל ואבנים.
שלושה אלבומים מעל כולם, לא בסדר מסוים:
1. יהוא ירון – דברים יומיומיים שכאלה – נדמה לי שנאמר עליו כבר הכל, לא? וירטואוז במילים, לחן וביצוע, פרפור מהגדולים שנראו בארץ בשנים האחרונות ואלבום שנגע לי בלב באופן מיוחד.
2. דניאלה ובן ספקטור – love is – אלבום מקסים ומרגש, ובעיקר – אחד האלבומים הישראלים הבודדים שהטקסטים באנגלית בהם לא מביכים. טבעי, נעים ויפהפה. לא מפסיק להנות מלהקשיב לו.
3. מעיין הירשביין – ממלכת עד ש.. – אלבום שנשמט כמעט מכל הסיכומים, וחבל. אלבום עם איכויות מילוליות מצוינות, ועיבודים קאמרים נפלאים, שלא לדבר על הקול של מעיין.
אלה בעיקר.
האגרוף של יוסי בבליקי לגמרי אלבום השנה שלי!
אלבום השנה שלי הוא אלבום שלהפתעתי ואולי גם לצערי לא הופיע כמעט באף רשימת סיכום שקראתי, למרות שהוא האלבום הישראלי האהוב עלי מהשנים האחרונות ולדעתי אחד האלבומים הכי טובים שיצאו השנה גם בהשוואה לעולם – Onwards של הקולקטיב המופלאים.
האלבום הזה מלא בפנינות גאוניות שאהבתי עוד מההופעות והלהקה הצליחה לשמר את האנרגיות בהקלטה, ללא ספק האלבום הישראלי שהכי נהנתי לשמוע השנה ושהכי ריגש אותי.
הזכירו כבר את כולם, אבל בכל זאת – ברי, טליה אליאב, יהוא ירון. וגם האלבום החדש והמצוין של תמר איזנמן.
"אתה נמצא כאן". כי התרגשתי לגלות שהוא עומד לצאת, קבעתי עם עצמי דייט כדי ללכת לקנות אותו, הסתכלתי מולו בחרדה בידיעה ברורה שאין סיכוי שבעולם שהוא יעמוד ברף הציפיות המטורף שלי, הפסקתי לשמוע אותו אחרי שלושה שירים כי העומס הרגשי לא איפשר לי להקשיב, וכי ארבעה ימים אחר כך, כשהכנסתי אותו למערכת, הקשבתי לו בלופ, מוקסמת ומשתאה.
ובעיקר כי גם בהאזנה רביעית, ועשירית, ועשרימים הוא עדיין – לגמרי – עושה לי את זה.
ברזל ואבנים – נועם רותם
בגלל ההתבגרות וההתחדשות , בגלל היכולת לקחת את האישי והכואב וליצור ולצמוח משם , בגלל הטקסטים המעולים וההפקה המשובחת ובגלל ההופעה הבלתי נשכחת
אלון עדר כמובן
http://aloneder.bandcamp.com/album/-
וגם בלוז תימני
ממעבר זריז על האלבומים שיצאו השנה יש לי את הרושם שזו היתה שנה ממש טובה במוזיקה הישראלית.
היו פה כמה אלבומים ממש ממש טובים (ברי, רונה קינן, טליה אליאב, נעם רותם, עינב ג'קסון כהן, נעה גולנדסקי)
אני מניח שהיו עוד כמה שהצלחתי לפספס (מהתגובות מעלי עושה רושם שאני חייב לבדוק את יימן בלוז).
וברגע האחרון יצאו עוד שני אלבומים לתותחים כבדים שתרם הספיקותי לשמוע (פורטיס, ונקמת הטרקטור).
אבל מעל כולם עומד אלבום אחד שציפיתי לו כל כך הרבה ולמרות כל הציפיות לא איכזב כלל…
יהוא ירון – דברים יומיומיים כאלה
באמת ובתמים כבר מזמן שלא נתקלתי באלבום שכל כך דיבר אלי בכל שיר ושיר, ובכל שמיעה שלו אני מוצא שיר אחר שפתאום נתפס אצלי ונהיה השיר האהוב עלי.
וכל זה עוד אחרי שאת מרבית השירים כבר הכרתי בעל פה מההופעות. לרוב במצבים כאלה הדיסק נוטה לאכזב אותי ולא ללכוד את העוצמה שבהופעות. אבל לא הפעם, לא כאן.
אני מעוניין לחזק את דבריו של המגיב הקודם- הייתה שנה מצויינת, ואני אהבתי במיוחד את האלבומים של ברי, נעם רותם, רונה קינן ופורטיס. אבל אלבום השנה שלי הוא אלבום הבכורה של הבסיסט המעולה ונסיך האינדי יהוא ירון. אולי הוא לא האלבום הכי מושמע אצלי (כי הוא לא תמיד מתאים וחברה שלי לא משתגעת עליו) אבל זה בהחלט האלבום הכי יפה, מרגש ועצמתי ששמעתי השנה.
שנה עם לא מעט אלבומים טובים.
מעל כולם- 'אתה נמצא כאן'. סחרוף הוא תופעה חסקת תקדים ברוק הישראלי, בהיותו משתבח ומשתנה ןמחדש.
הכי מיינסטרים שיש:
ברי סחרוף, אסף אמדורסקי ונעם רותם הוציאו את הדיסקים שהכי אהבתי
כמו שאמרו קודמיי, שנה מעולה. היו כל כך הרבה אלבומים ששמעתי שוב ושוב: דודו טסה, ברי סחרוף, נעם רותם, רונה קינן, יוסי בבליקי, שלום גד, יהוא ירון. החדש של פורטיס והחדש של בלחסן רק יצאו וכבר יש לי תחושה שיהפכו לשוכני-מערכת-לטווח-ארוך.
ועל אף שכולם אהובים עלי, הטוב ביותר מביניהם מנצנץ למרחקים: "שירי ארץ ישראל", פרויקט "העבד" השני של שלום גד הוא יצירת מופת. אלבום קונספט עשוי לעילא, הפקה מרהיבה באירוח של זמרים (ואנטי-זמרים) והענקת התפקידים, כתוב מצוין כרגיל, לא מפסיק להפתיע. אני לא מלינה יותר מדי על השחרור שלו באנדקאמפ בלבד כי נראה שזה עוזר לגד לשחרר יותר אלבומים, אבל אני כן מלינה על זה שאני לא יכולה לקנות אותו במתנות לאנשים ותוהה איך היתה נראית העטיפה של הדבר הזה. עכשיו צריך הופעה והכל יבוא על מקומו בשלום.
אלבומים רבים וטובים השנה לא הגעתי לכולם, ואם יש דבר טוב בסיכומים
זו האפשרות לעיין ולהכיר דברים שהחמצתי ובכלל לראות אייך מוסיקה
עוברת ונוגעת אחרת בכול אחד , הנטייה השונה ופרשנות המגוונת ה"שיח"
של המוסיקה מרתק בעייני ! והמוסיקה כמובן .
אני מצאתי עצמי חוזרת ומאזינה השנה לאלבומים:
אתה נמצא כאן , ברי הגדול ה "אחד"..בעוד אלבום "מגרה" לאוזן וממלא את המצברים
הסקרנות האופיינית והמבורכת של ברי בא לידי ביטויי גם הפעם באלבום החדש .
וחידוד נוסף לדברי מלבד האזנה לאלבום הנהדר.
זו רק הצצה לרשימת ההשמעות שהביא ברי ל"תדר" והדברים שסיפר וחלק איתך גיא.
הקולקטיב עם- Onwards עידן רבינוביץ' כול כך מזכיר לי את Bryan G. Phillips
מ Grant Lee Buffalo . הרכב מוסיקאים נהדר ואלבום נפלא.
http://acollective.bandcamp.com/track/working-title לראיה
"דודו טסה והכוויתים" – אלבום סאונד מצוין , החזרה לשורשים של טסה
החומרים והתרגום למוסיקה בת זמננו, היא אתגר די קשה . והיא עמדה במבחן !
התוצאה בהחלט מרשימה. והתוספת המשובחת של י. רביץ וסחרוף פשוט תענוג של אלבום .
צד א – החדש של אמדורסקי – מינורי ורב יופי , הטקסטים המושרים מרגשים והתרומה של
קרני פוסטל המוכשרת באלבום ייצר אלבום שהוא סוג של "שיוט" פנימי לעיתים מטלטל .
וממש עכשיו "נכנסת " חזק ב – Memories of Now של איתמר ציגלר הודות ל רנק(ו) שרענן
והחזיר אותי לאלבום מהודר זה – ואיזה יופי של מוסיקה שנוצרת כאן !
ובטח עכשיו אתמלא מהרשימות …. האח!
לא חומר חדש, אבל שווה מאוד גם לציין את החידוש המקסים והלירי של יעל לוי לשיריה, עם ג'נגו ורון בונקר, בהפקת בונקר- 'אי ירוק בים'.
הייתי אומר גבריאל בלחסן – גם כשעיני פקוחות אבל כנראה שהוא עדיין טרי אצלי ובגלל זה אני כל כך אוהב אותו. אז כנראה ששלום גד זוכה אצלי. שווה להזכיר גם את אורן ברזילי שגם הוא היה בהתלבטות
עינב ג'קסון כהן. בפירוש. האלבום העיקרי שאני חוזרת אליו שוב ושוב ושוב ותמיד כל כך מדויק ומתאר כל פרט בחיים שלי (ואולי בגלל זה אף אחד אחר לא הזכיר אותה עד עכשיו)
הגעתי אליה בזכות הבלוג הזה והיא לא מפסיקה ללוות אותי.
וחוץ מזה גם כמובן ברי סחרוף, נועם רותם. ותודה על ההמלצות הנלהבות על גבריאל בלחסן. אני אלך לחפש אותו עכשיו
לא בהכרח לפי הסדר:
שלום גד המעולה (תודה גיא על ההכירות באחד העונגים), דודו טסה והכוויתים -מצוין. יהוא ירון, אסי זיגדון דיסק פופ אלקטרוני טוב מאוד. וכמובן ברזל ואבנים של נועם רותם. את האלבום של נעם רותם לא שמעתי !!! אך הייתי ב 2 הופעות שלו ולמרות הגיטרות המשמעותיות אני עומד ומקשיב לכל המילים של כל השירים, דבר שלא קרה לי אצל אחרים . והשירים פשוט מצוינים!!!
תודה ללימור על ההמלצה על אסף אמדורסקי עם קרני פוסטל. קטע מעולה שלא הכרתי.
נטע, תודה על אלון עדר. לא הכרתי ואני ממש נהנית ממנו הבוקר.
בכלל, ההמלצות נהדרות. קשה לי לבחור אחד – אז לא, אבל: למרות שהוא לא אלבום השנה המוכרז שלי – קצת חבל לי שלא מופיע פה החדש של ג'יי.ויוז, 'Rivers and Homes', שעשה לי כיף לאחרונה.
http://www.jviewz.com/shop/wiplogin.php
חוץ מזה, יתכן ששלום גד הוא איש השנה במוסיקה הישראלית אצלי. לא בטוח. אולי פורטיס (:
Teasing Nature של Eatliz. אלבום מעולה שלא ראיתי בשום רשימת סיכום שנה וחבל.
"ברזל ואבנים" על שום אינטליגנציה ריגשית לעילא ולעילא.
וחייבת לציין את שם טוב לוי "בן אדמה" בגלל הטקסטים, המוסיקה הנעימה ושם טוב לוי.
שלום שלום לכולם. בפתיחת השנה החדשה, מתחילה לקחת חלק פעיל.
האלבום שלי: דודו טסה והכויתים. כן היו גם ברי, אהוד בנאי, ועוד. אבל משהו בדיסק הזה, שלם כל-כך, מביא את עצמו עד הסוף- במילים , בעיבוד המחודש וההפקה המדהימה של דודו. יש שם יראת כבוד לטקסט, לעבר, לפשטות של מילה ולאהבה. כך שכל-זה הופך את זה לאלבום השנה שלי.
ביקשת נימוקים, אז החפירות זה באשמתך. תזכור.
(לא לפי שום סדר)-
1. אורן ברזילי- Sorrow Demons Joy Blizzards. כאחת שאחד התחביבים שלה הוא להסתובב בחנויות דיסקים, הדיסק/ספר הזה בהה בי זמן רב מהמדף שאליו היה נראה לא שייך בגלל צורתו המיוחדת. בסוף גם קניתי אותו, בעיקר בגלל חיבתי לסיפורי הנוירולוגיה שנלוו אליו (המחלה בעקבותיה הופק), ואז ישבתי בבית, שמעתי, קראתי ובכיתי. לא חושבת שצריך יותר מזה.
2. Umlala- StangGoShowShout. בלי איזה טקסט משנה חיים, אבל עם סאונד אדיר ומיוחד ובהיותי אחת שבד"כ מוצאת את עצמה שוקעת באלבומים שלטענת חבריי "מוציאים מהם את הרצון לחיות" (ראו אלבום קודם ברשימה), נחמד מדיי פעם בפעם לשקוע באלבום כיפי, מושקע וציני, שלא גורם לי לחשוב על חיתוך ורידים 😛
3 וכנראה האהוב עלי ביותר מבין המוזכרים פה בתקופה זו: רועי דהן- Some of this Life. מהרגעים בהם אני מודה לאלוהי הפייסבוק שזימן לי את החשיפה לבחור הכה מוכשר הזה. אלבום שנכנס לי לנשמה בלי שאשים לב ובלי שאצליח להסביר את החיבור הרגשי העמוק הזה. לאחרונה רועי עצמו כתב בפייסבוק שלו- "ותודה לאלבום שלי שנולד והציל אותי ברגע האחרון" והבנתי שאי אפשר לזייף את כנות כמו זו שמורגשת בכל שיר באלבום המקסים הזה. חובה לשמוע.
ועוד שלושה שאהבתי השנה- הקולקטיב (Onwards) איטליז (Teasing nature) ואיתמר ציגלר (Memories of now).
אני ממש אשמח להמלצה על אתר שכיף(וזול) להזמין ממנו אלבומי אינדי(רצוי עם מבחר מכובד) היות ואמזון קצת כבד לי בכיס..
שנה טובה ונעימה !
אני רק שאלה…
לא נראה לי ששמעתי מספיק מוסיקה ישראלית השנה וגם אם כן זה היה בלעז כך שלא ידעתי שהיא כזאת (ישראלית). אז ממני אין המלצה. מה שכן יש זה רצון לפנות אליך ישירות גיאחה ולבקש רשות למשהו… איך עושים את זה ? יענו מה המייל שלך? שנה טובה נחומי
ahavty et ohalim adirim,gam et einav jackson cohen,etz nofel bayaar,meod yafe. noam rotem,aya korem,.
אני הולך עם "נקודת המפגש" מאת צח דרורי.
האלבום הישראלי שהכי ריגש אותי השנה, וכן, גם התנגן הכי הרבה..
אני הולך עם "נקודת המפגש" מאת צח דרורי.
האלבום הישראלי שהכי ריגש אותי השנה, וכן, גם התנגן הכי הרבה..
http://zachdrory.bandcamp.com/album/–2
סיכום שנה שלי בתכנית הרדיו שאני מגיש ברדיו הר הצופים.
http://icast.co.il/default.aspx?p=Podcast&id=381016&cid=397098
רוב השירים כאן לקוחים מתוך אלבומי השנה שלי. חלק מצאו עצמם בולטים באלבומים פחות טובים.
על אלה אוסיף את רמי פורטיס, שהגיע לידי רק בשבוע האחרון, את אורן ברזילי, רועי דהן ומאיה איזקוביץ'.
שנה טובה.
האי.פי של שירה ז. כרמל הדהים אותי – אני פשוט שמעתי אותו בלופים.
הדיסק של אורי דרור פשוט יפהפה. אמנם אני קצת משוחד, אבל זאת האמת המוחלטת.
אבל אני חושב שהאלבום ששמעתי הכי הרבה הוא של עוזי רמירז.
יש לי שניים; ברי – באלבום משובח כמו תמיד,לכל שיר יש הפקה בפני עצמה, ויש בו פנינים כמו "כלום זה לא סתם, בעל הקסם הסחרופי,וכלים שצצים ככה פתאום ,כמו האקורדיון.
האלבום השני הוא של תמר אייזנמן החדש,אין לי נימוקים מוסדרים – היא פשוט מצויינת.
תודה לג'יג'מיג'י. שמעתי עכשיו כמה שירים של אורי דרור והם אחלה בחלה
איך לא שמעתי עליו קודם??
הרבה מאוד אלבומים טובים השנה – אבל המועדף שלי, בהפרש די גדול האמת – "אתה נמצא כאן" של ברי סחרוף.
סגול 59 – "עוד נוסע אחד"
יצא ממש לא מזמן, לקראת סוף השנה, אבל אני מאוד מאוד נהנית ממנו, מהראפר שהפך בלוזיסט ומנבחרת האולסטארס שהרכיב מסביבו: גבע אלון, רונה קינן, רד באנד, רוני סומק, אלברט בגר ועוד. ההסבה המקצועית שסגול 59 עשה היא מאוד מתאימה לקול ולגיל שלו – והאלבום כולו מרענן, מדליק ומפתיע.
דודו טסה והכוויתים אלבום ענק שמאוד אהבתי השנה – גם שאני לא עיראקי מצאתי את עצמי שר איתו ולכן הוא אלבום השנה
כמובן גם אהבתי מאוד את ברי סחרוף, ואסף אמדורסקי
את פורטיס ובלחסן שאני אוהב לא יצא לי עדיין לשמוע
'קסמים לסבל' של קטב מרירי, הוא האלבום של השנה מבחינתי.
http://he.smalltownromanceblog.com/?p=2190
דומני שהוא מלפני שנה או שנתיים, אבל the bootsman של the bootsman
1. ברי סחרוף-אתה נמצא כאן
2. אסף אמדורסקי – צד א
3. נעם רותם-ברזל ואבנים
4. שילה פרבר שרה אלתרמן
5. לא ממש אלבום ולא הכי E.P., אבל זה נילי פינק וזה מה שחשוב.
http://nilifink.bandcamp.com/album/nili-fink
באופן כללי זו היתה שנה עם לא מעט נשיות – החדשים של רונה קינן, טליה אליאב, נילי פינק וכל דבר שמוציאה שני פלג, וב2012 אני מקווה שנזכה לשמוע יותר מהשתיים האחרונות.
אלו 10 הדיסקים הנבחרים ( מבין רבים) שליוו אותי השנה – לאחר שחיכיתי להם ללא סוף, רצתי לרכוש מייד בצאתם והם גדלו מהאזנה להאזנה ועמדו בציפיות בגדול – לכן הם חייבים להיות שם למרות הטעם המיינסטרים :
1. ברזל ואבנים – נועם רותם
2. ברי סחרוף -אתה נמצא כאן
3. אהוד בנאי – רסיסי לילה
4. גבריאל בלחסן – גם כשעניי פקוחות
5. אסף אמדורסקי – צד א'
6. רמי פורטיס – החבר אני
7. רונה קינן – המראות ונחיתות
8. יהודה פוליקר – כל דבר מזכיר לי ( תתפלאו – משובח ואיכותי ביותר )
9. מופע הארנבות של ד"ר קספר – בן חורג + סוף לא טוב ( נכון יש פה 2 🙂 )
10. איה כורם – לאלף את הסוסים
"ברזל ואבנים" של נעם רותם מוצלח מאד ושמעתי אותו הרבה, אבל התאהבתי לחלוטין דווקא באלבום הנפלא של נעם אחרת, נעם נבו שהוציאה את "בחוץ העולם יפה".
הוא ו"קוד הזכרון" של טליה אליאב הם אלבומי השנה שלי
ברי
נועם רותם
איתמר ציגלר
אורן ברזילי
אומללה
אלון עדר
שלום גד
יוסי בבליקי
יהוא ירון
עינב ג'קסון כהן
JVIEWS
YEMEN BLUES
ישראל ברייט
כולם מצוינים אבל היחיד שיישאר לדורות הוא הדיסק של דודו טסה והכוויתים. מעשה אמנותי אמיץ וצדק היסטורי.
ושכחתי גם את שירלי קונס אדם בן-אמיתי ורונה קינן
שהוציאו אלבומים יפים מאד.
העבד – שירי ארץ ישראל . אחד האלבומים הנפלאים ששמעתי מעודי ולא רק השנה. זה מה שכתבתי עליו קצת אחרי צאתו :
http://wp.me/pNxVb-rV
והיו גם :
שלום גד – היהודי המעופף
ברק אלנקוה והגטו סווינגרס – הורה לשוט
קטב מרירי – קסמים לסבל
טליה אליאב – קוד הזכרון
יואב שושני
שירלי קונס – מחוץ לתמונה
תיקון ללינק :
http://tehom9.wordpress.com/2011/05/01/%D7%90%D7%9C%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%90%D7%99-%D7%A2%D7%A9%D7%91-%D7%9E%D7%A8-2-%E2%80%93-%D7%A2%D7%9C-%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%99-%D7%90%D7%A8%D7%A5-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%A9%D7%9C/
בכלל הייתה שנה מעולה בעיני במוזיקה בארץ. המון המון יצירה מאוד מגוונת מקשת רחבה של סגנונות והשפעות. כן ירבו!
אלבומים שמאוד אהבתי וכבר הוזכרו רבות:
yemen blues- מעולה!!
דודו טסה והכוויתים- אדיר!
אלון עדר- ענק!
umlala- כיף!
אורן ברזילי- סבבה!
מן הסתם אני אגלוש גם קצת לשנה שעברה אבל לא נורא. אלבומים שלא קיבלו בעיני את תשומת הלב הראויה ולא כדאי להפסיד, בסדר עולה בחשיבות:
3. yael kraus – boutique הזמרת מ"פאניק אנסמבל" המעולה באלבום סולו קברטי. אלבום מגניב, חושני, ומדויק.
2. משפחת אלייב ותמיר מוסקט- משפחה בוכרית שלמה ותמיר מוסקט אחד מרביצים גרוב בוכרי מעורבב עם כל מה שטוב, לכל מי שאהב את yemen blues, או בלקן ביט בוקס. מומלץ בחום!
דגימה- 2 שירים בבנדקמפ
http://thealaevfamily.bandcamp.com/album/the-alaev-family-tamir-muskat
1. אלבום חובה:
עדי רנרט -פעמון. עדי רנרט פסנתרן קלידן ומפיק שניגן עם רבים וטובים, מ"ששת" (כבוד!!!- אולי האלבום הטוב ביותר בעיברית- מי שלא מכיר שירוץ לקנות.) ועד גידי גוב ושלמה ארצי ואדומי השפתות. מוציא סוף סוף אלבום בכורה מגוון אקלקטי ומעולה בצורה יוצאת דופן. רוב הטקסטים הם שירי משוררים בהמלצת רוני סומק (משורר לא רע בפני עצמו) המוזיקה המעולה היא לחנים של עדי רנרט ונעה ממוזיקה הודית ופרסית ועד לג'אז ובלוז. על השירה מתגייסים אנשים שעבד איתם- ברי סחרוף, רונה קינן, מיקה קרני, גידי גוב. אני לא יודע איך להגדיר את זה חוץ מאלבום חובה! אם יש לכם ולו מעט אמון בי לכו לקנות.
בונוס לסיום, שתי אי. פי. מעולים:
2. שירה ז' כרמל. כמו שאולי הבנתם יש לי חיבה למוזיקה קברטית (שעשויה טוב!) והאי. פי. של שירה מבטיח הבטחות גדולות בקשר לאלבום שבדרך
דוגמית:
http://szcq.bandcamp.com/
1. קמילה – קמילה. בואו רק נגיד שאם זה היה אלבום שלם יש מצב שזה היה אלבום השנה שלי. אי. פי. מגוון, קברטי, מתוחכם, פשוט מעולה! תשמעו אותו, קדימה, נראה אם יש לכם אומץ לא לאהוב אותו.
http://kamilamusic.bandcamp.com/album/kamila-ep
זהו. זה מה שאני זוכר ככה, על הדרך (או במילים אחרות- יאללה די, חפרת!)
שנה טובה!
הוא הופיע פה בכמה תגובות כבר, והוא כנראה אלבום השנה הישראלי שלי כי אני לא בטוחה ששמעתי עוד אלבום ישראלי השנה חוץ ממנו, אבל בהחלט Umlala ודווקא לא מהסיבות שהוזכרו מעליי – כי למרות שבשמיעה ראשונה הוא כיפי וציני ומקפיץ, עדיין יש בו כמה קטעים שמצליחים לחדור לי לנשמה ולהפוך אותי לגמרי. כן, אני מודעת לזה שכנראה שאני היחידה ששומעת את זה באלבום הבאמת לא יותר מדי רציני (טקסטים-ווייז) הזה, אבל בעיני הוא באמת מופלא.
אומללה! מכמה סיבות –
1. סאונד חדשני ומקורי. נשמע כמו מוזיקה שנוצרה ב2011 ולא וריאציה על מוזיקה מעשורים קודמים.
2. כייף! מוזיקה מקפיצה ומהנה.
3. הפקה מקצועית ועיבודים עשירים. מהבחינה הזאת מזכירים את האלבום הראשון של איזבו.
מקווה שהחברה האלו יצליחו וימשיכו ליצור מוזיקה מעולה.
האמת שאני קצת מתפרץ לדלת פתוחה אבל באופן הכי אובייקטיבי, יש כאן מוזיקה מ-ע-ו-ל-ה.
מגוונת ומתחדשת עדות חיה לקיבוץ הגלויות שהוא ארצנו הקטנטונת… ובכלל לא שמים לב כמה היא קטנטונת עם הכמויות של מוזיקה טובה (אוקיי לא הכל סוגה בשושנים אבל בכל זאת) שרצה בין האזניים.
והתפלאתי שלא ראיתי בין הממליצים את החדש של יאפים עם ג'יפים.
אז הנה,
החדש של יאפים עם ג'יפים.
על החתום,
יידים על ספידים
אמרו את זה קודם לפני, לא משנה,
ברזל ואבנים של נועם רותם, טקסטים מצוינים, רוק שפוגע במקומות הנכונים.
הפקה מוסיקלית מצוינת של אביחי טוכמן.
עידן יניב – מי אם לא עידן יניב
שניים מתחרים אצלי על התואר, והגיעו ראש ליד ראש:
* טליה אליאב – קוד הזיכרון. במשפט אחד: זה מה שקורה כשמוזיקאית מוכשרת מאד נותנת דרור כמעט מוחלט ליצירתיות ולרגשות שלה בלי לעשות חשבון.
* עינב ג'קסון כהן – עץ נופל ביער: במשפט אחד: היכולת של עינב לבטא עוצמה (ואפילו טוטאליות) רגשית באמצעים מאד עדינים,ומדויקים, היכולת הזו שבתה אותי. אלבום שלמדתי ממנו הרבה על מוזיקה.
* נועם רותם – ברזל ואבנים – כשמדובר בנועם רותם הציפיות שלי מראש
גבוהות והפעם זה גם עבד.
1. שפי ישי- גבר לא ידבר על כך
2. אסי זיגדון והצדיקים- מכלום תקום
3. איתמר ציגלר
יהוא. הכי. יותר מהכל. ולו רק כי אתמול היתה הופעה שלו, והשירים החדשים בה נצצו וכבר עשו חשק לאלבום חדש (שימו לב לשיתוף הפעולה עם זאב טנא בשיר "כסף קטן").
עוד לא הספקתי להעמיק מספיק ביאפים עם ג'יפים החדש, אבל אם לשפוט על פי השניים הקודמים גם הוא בטח לא יעשה לי חיים קלים אבל בסוף אתאהב בו מעל לראש. במקביל יצא החדש של פורטיס, עם עטיפה יפהפייה, ושירים שנשמעים מאוד רגועים ונטולי up-רים בשמיעה ראשונה, ובבאות אתה מגלה שגם בים שקט יש הרבה עומק ויופי לצלול אליהם. ואפילו לא הספקתי לקנות את החדש של נקמת הטרקטור, שחזרו אחרי שנות שתיקה רבות.
יוצר חדש ומבטיח שהוציא לא מזמן אלבום בכורה אקוסטי, קטן, מרגש ונוגע. אני לא מצליחה להפסיק לשמוע אותו. מושלם לתקופה הזאת של השנה
http://roeisalman.bandcamp.com/