[מאת: חיים]

אני יושב לבד, הכיסאות סביבי ריקים כולם, האולם הענק דומם, רעש המוני מחוץ לאולם, כולם מחכים, חסרי סבלנות, אבל עכשיו זה רק אני והוא. ורק אני יושב ממתין.

אור כחלחל נשפך על מרכז הבמה, צעדים איטיים נשמעים, שקולים, מלאי תחושת ודאות. הוא עומד, לא טורח להביט לעברי, לא מתעניין. הוא עומד, מכוון באיטיות את הגיטרה.

ואז, בדיוק כשאני עוצם את העיניים, מיתרים פורטים לחלל האולם, איטיים, שקולים, מלאי תחושת וודאות, והצלילים מהדהדים באולם ממני אל ג'ף באקלי שלא טורח להתעניין בי, שלא טורח להרים אליי מבט.

"Dream Brother, with your tears scattered round the world", והדמעות באמת ישנן והם אכן מפוזרות על כל העולם.

אני יודע שאתה לא רוצה להיות פה ושהזמן שלך מזמן הגיע, אבל הצלילים הללו, שרק אני מכיר ורק אני אוהב ורק אני שומע עכשיו, הצלילים האלו, ושכל העולם ימשיך לדפוק בזעם על דלתות האולם עד שהאגרופים יאדימו, הצלילים האלו הם שלי עכשיו.

השיר האיטי, השקול, מסתיים, אני פוקח עיניים, עכשיו אתה מביט בי, מטה את מבטך מטה ונוחר בבוז. זה היה שווה את זה, אתה שואל? אתה שואל לא בשביל לדעת, אתה שואל כדי להראות לי שאתה יודע מה רציתי לשאול, ושאתה יודע מה אני רוצה להרגיש ושאתה יודע מה אני ארצה לשמוע שוב ושוב.

אתה לא מחכה שאדבר, מסתובב, פוסע בחזרה בדיוק כפי שהגעת.

האור הכחלחל נכבה כעת. אור לבן בוהק שוטף את האולם כשהדלתות נפתחות.

לכל הקטעים שפורסמו ב"ספירת העונג: הופעת החלומות"

מהי הופעת החלומות שלכם? קפצו להזמנה לספירת העונג ושלחו את הפנטזיה שלכם. ספירת העונג תרוץ כאן מדי יום חול עד אמצע ינואר, ושלושה מהכותבים יזכו באוזניות פיליפס שכאן בתמונה מימין. יש גם תקנון, כמו אצל הגדולים. רוצים עוד? באתגר האוזנית של פילפיס במאקו יש גם כרטיס זוגי להופעה באירופה. עקבו אחרי הטוויטר של פיליפס ישראל כדי לא להחמיץ עוד הפתעות, ואחרי הטוויטר שלי כדי לא להחמיץ את השטויות שאני כותב שם.