[מאת: נועה ליברייטור]

בשלוש בלילה אני לוחצת על הכפתור. חדר העבודה שלי מתמלא באורות אדומים וירוקים, ומשב רוח פתאומי מעיף לי את כל הטושים. אני מביטה משתאה בפורטל שנפתח מעל שולחן העבודה שלי. לו רק ידעתי שיש הסברים באינטרנט איך בונים מכונת זמן, הייתי מבלה פחות זמן בפייסבוק. ואני נכנסת.

לא ידעתי שכל כך קר במנצ'סטר. המעיל התל אביבי שלי לא מספיק כדי להגן עלי מהקור והערפל הבריטי, אבל לי לא אכפת. באנגלית רצוצה מהתרגשות אני משלמת לקופאית בכניסה, שנראית כמו משהו בין סוזי סיו לזמר של היומן ליג. אין הרבה אנשים בתוך הפקטורי. אלה שכן עומדים בצד ומעשנים. אני רוצה ללכת ולספר להם באיזה אירוע היסטורי הם נוכחים, אבל מתאפקת. אני ממש לא רוצה להרוס את האיזון העדין של הזמן-מרחב, וחוץ מזה, באתי לפה בשביל סיבה אחת.

להקת החימום נשמעת כמו גרסא גרועה במיוחד של הבאזקוקס. גלוחי ראש תוקעים מבט באף היהודי שלי, ואני מתחבאת מאחורי בחור גבוה עם שיער ארוך וצעיף שנראה כמו טוני ווילסון. אולי זה באמת טוני ווילסון, כל כך חשוך באולם שאני לא רואה כלום מעבר לאורות הלבנים של הבמה. ואז זה מתחיל.

סטפן מוריס לבוש כמו נער צופים נאצי. הוא עולה לבמה ומתחמק מבקבוק בירה טועה, ומתחיל לתופף כאילו שהוא אחוז דיבוק. ברנרד סאמנר נראה צעיר להחריד. הבחור עם הזקן, שאף פעם לא זכרתי איך קוראים לו, מתחיל לנגן את הבס של "שיז לוסט קונטרול". איאן קרטיס עולה לבמה מיוזע ועם עיניים מפלבלות ומתחיל לשיר. אני ממש רוצה להוציא את מצלמת-הפלפון שלי ולתעד, אבל אף אחד לא יאמין לי. הם מבצעים את כל קלוסר בשלמותו, ועוד כמה שירים שלא שמעתי מימי. קרטיס קורס על הבמה תוך כדי ריקוד אפילפטי, וגלוחי הראש מאחורה מתחילים לצעוק בוז. בחור שחור עם אייליינר מקדימה זורק עליהם בקבוק זכוכית.

אני מנצלת את המהומה ובורחת החוצה, לשביל הקטן מאחורי מגרש החניה. אני נכנסת לתוך הפורטל בדילוג נרגש, וחוזרת הביתה. אני לא חושבת שאני מעכלת את מה שראיתי הלילה. אני לא חושבת שאני אעכל אי פעם. אני חושבת לרגע שאולי היה עדיף אם הייתי נוסעת איזה שנה-שנתיים קדימה, תופסת את איאן קרטיס באמבטיה ואומרת לו, באמאש'ך, אל תתאבד, עוד כמה שנים ימציאו את הפרוזאק והכל יהיה בסדר, אבל מגיעה למסקנה שעדיף שאני אשאיר את ההיסטוריה המוזיקלית כמו שהיא. העיקר שאני לקחתי חלק קטן ממנה.

לכל הקטעים שפורסמו ב"ספירת העונג: הופעת החלומות"

מהי הופעת החלומות שלכם? קפצו להזמנה לספירת העונג ושלחו את הפנטזיה שלכם. ספירת העונג תרוץ כאן מדי יום חול עד אמצע ינואר, ושלושה מהכותבים יזכו באוזניות פיליפס שכאן בתמונה מימין. יש גם תקנון, כמו אצל הגדולים. רוצים עוד? באתגר האוזנית של פילפיס במאקו יש גם כרטיס זוגי להופעה באירופה. עקבו אחרי הטוויטר של פיליפס ישראל כדי לא להחמיץ עוד הפתעות, ואחרי הטוויטר שלי כדי לא להחמיץ את השטויות שאני כותב שם.