ספירת העונג: איך שיר נולד?
איך שיר נולד?
כמו הצחוק… כולם יודעים את זה. ואין הקדמה יותר נכונה לאלבום מאשר לתאר את התהליך של שיר שנולד. כי הרי אלבום מורכב שירים.
מהרגע הראשון שאני שומע את הפסנתר הפשוט ומקסים של יוני רכטר אני ישר מתמלא געגועים למיטת-היחיד הישנה שלי, לטייפ החום שהיה לצידי, ולמראה הרגליים של אבי על כסא אדום קטן מחוץ לחדרי, שלא הרשיתי להשאירו ריק עד שאני ארדם. נוסטלגית ילדות מדהימה מלווה את אחד היצירות הכי קרובות לליבי. אפשר להגיד שהכבש הששה עשר הוא האלבום הראשון שהחשבתי כאלבום, מהתחלה ועד הסוף. כל שיר וייחודו. יצירה אחת עם עליות ומורדות, קטעים נבחרים אהובים יותר, אהובים פחות. חלקים שתמיד מעבירים וחלקים ששומעים שוב ושוב ושוב.
השיר, כמובן, מגלה לך ישר את הסוד לאיך שירים נוצרים וכאילו מכסה את שאר ההסברים לשאר השירים באלבום. ברגע שהבנת איך שיר נולד, אז אתה כבר יכול להתמקד בשיר עצמו. וגם היום לאחר 16 שנה, לאחר התבגרות מוזיקלית וחיפוש חסר תקדים לאלבום ההירדמות הטוב ביותר, בכל פעם שאני שומע את שיר הפתיחה "איך שיר נולד?" אני ישר נהיה טיפה מנומנם. ואל תשכחו, חשוב מאוד שהקרח יהיה חם.
הכבש הששה-עשר – איך שיר נולד
מתוך הכבש הששה עשר, 1978
[מאת radtima]
"הכבש השישה עשר" ו"הייתי פעם ילד" של רכטר את איינשטיין הם אלבומי הילדות שלי שלא יישכחו, ואני עדיין חוזר ושומע אותם מדי פעם, מערבבים לי את הילדות והבגרות…
שני הנ"ל הם סיבה מרכזית ביותר לרצות להיות אבא. או אולי ילד?!
ללא ספק אלבום סוף-סבנטיז מדהים. הצורה שבה הבס נשמע באלבום (כמו גם ב"התכוונות" לרכטר) היא משהו שלעולם לא יחזור על עצמו, ההרמוניות הקוליות של "גן סגור" על חצאי מלים גאוניות, והנעימה הקלאסית של "האיש הירוק" מושלמת.
חבל שהיום כל אלבומי הילדים החדשים הם אומ-צה אומ-צה עם קול פלצטי של אשה פלצנית. לא מרגישים את האמת שבלהיות ילד.
עכשיו תקחו את התקליט ותהפכו לצד שני
מסכים, לחלוטין. ומזדהה עם הטקסט. זהו האלבום הראשון שהחשבתי כאלבום, וכנראה האלבום הישראלי היחיד שעושה לי צמרמורות נוסטלגיות עד עצם היום הזה. אם קיים דבר כזה שנקרא "יצירת מופת על-זמנית ישראלית", אז מדובר בכבש השישה-עשר.
יפה, תודה.
"אם שמים אותו ליד האוזן השניה, שומעים גלים ולפעמים גם אוניה"
משו משעשע מבית בלנד-סטודיו.
http://www.blendstudios.co.il/files/baby.mp3
גם בי האלבום מעורר נוסטלגיה רבה לימי הילדות שבו שמעתיהו בוויניל, אך לשיר פתיחה אחר – "איך שיר נולד" נוסף לאלבום רק בגרסת הדיסק שיצאה בתחילת שנות התשעים. והדיסק הוא לא ממש "זה", ולו רק כי אי אפשר להפוך אותו בסוף "מי שמביט בי מאחור".