ספירת העונג: I wanna be adored
הבייס-ליין הזה, עולה ויורד כמו הפער שלי בין הרצון לחיות למשיכה העזה למוות. הוא מתחיל מוואקום, מהשקט שממלא את האוויר רגע לפני שסוף השבוע מתחיל, אבל כמו בטבע, הריק לא יימשך לנצח: משהו חייב לקרות שם, בקולות נפץ ורעמים שיסתיימו באופוריה משלהבת או בזעקות שבר של אכזבה. אין אמצע בחיים האלו, רק שחור אפור או לבן אפור.
הכי קל זה למכור. שיחת טלפון אחת, צווחה צרודה ומעבר לשפופרת השטן במדי הפקיד האפור של החיים יבצע, והוא ימכור. לא תהיינה טעויות רישום, וגם אף אחד לא ישאל "האם אתה בטוח". גם דרך חזרה לא תהיה. "תמכור כבר!", היצורים מעל הכתף השמאלית לוחשים, כשהכתף הימנית משותקת. השבילים גם ככה שותתים דם, החלומות קטועי רגליים, אתה הולך עם קביים עשויי נוסטלגיה. "תמכור!" הם מתעקשים בשקט אגרסיבי. הבס עולה, החום עולה.
הם מופתעים. הם לא יודעים שזו לא העסקה הראשונה שאתה מבצע. לפעמים אנשים לא מבינים כמה נמוך באמת אפשר לרדת. למכור? את הזבל שלי אני מחלק בחינם, ובמנות גדושות. זה בתוכי, זה לעולם לא ייצא משם.
הן יפות, האמת, כאילו לקחו אותן משיר של אלג'יר באנגלית. מושכות באף, מרוממות מבט מושפל וטומנות אותו באדמה שוב. העצב הזה לא ייגמר הפעם, כי אנחנו באים כל אחד מסרט המצלמה הנסתרת שלו, ורק הבדיחה על חשבוננו. אתה רוצה להסביר להן במשך שעות על זה שאיאן בראון רוצה להיות מוערץ בכל רמ"ח איבריו, אבל האמת שהיא שחוסר הביטחון שלו נבלע בתוך המנטרה הגוועת, כמו ווקמן שמאבד את הבטריות שלו. אני רוצה, אבל המשפטים היפים שלי גוועים עוד לפני שבכלל הספקתי לפסק אותם.
זה לא המקום שלי. אני בכלל לא מכאן. רציתי להרגיש אחרת, אבל אני לא מצליח. אני רוצה לגעת, אבל השיר נגמר. אני רוצה להיות משהו בחיים האלו, אבל איאן בראון יותר טוב ממני. אני רוצה לספר על שיר הפתיחה הגדול בהיסטוריה, אבל אני בכלל חושב שזה לא באמת שיר פתיחה: זה גן עדן והשאול, זה הנער שביקש והזקן שהחמיץ. זו התפרצות וולקנית של דחף פנימי, והמים שכיבו אותו והשאירו אותו מבויש. זה שיר אחד בתוך מכלול יותר משלם, אבל הוא בפני עצמו עולם ומלואו.
Stone roses – I wanna be adored
מתוך האלבום The Stone Roses, משנת 1989
[מאת קסיוס]
חזק ומעולה.
תודה שהחזרת אותי לאלבום הזה, עם נקודת מבט קצת שונה.
אלבום נפלא, הבטחה ענקית שאף פעם לא התממשה באמת
וגם – האלבום הראשון שרכשתי מעל גבי סי.די (כלומר לא ויניל או קלטת…)
אלבום נפלא, הבטחה ענקית שאף פעם לא התממשה באמת
וגם – האלבום הראשון שרכשתי מעל גבי סי.די (כלומר לא ויניל או קלטת…)
ידעתי שזה יבוא!
שיר נפלא מתוך אלבום נפלא לא פחות.
אלבום מושלם שכל שיר בו פנינה.
אני מקשיב לו כבר שנים ולא נמאס.
אתה סוג של משורר. מחונן
כתיבה יפה, גם בי הצלחת לעורר זכרונות.
הבשורות הכי משמחות הן שאיאן בראון מגיע לארץ בסוף מאי ושסופסוף הופעה ברמה גבוהה באמת מגיע לארץ שלנו.
באמת כתיבה יפה. פסיכדלית משהו.