ספירת העונג: I'm a fool to want you
הכינורות פורטים על מיתרם הראשון כאות להרמת מסך.
המערכה האחרונה החלה.
הכל משתתקים והיא פוצחת בשיר.
לרגעים ראשונים אתה מתבלבל. זאת לא הבילי שהכרת – קולה צרוד ולעיתים מגמגם, שפתיה יבשות וגרונה חסר כוח. אתה יודע שלא משנה מצבה, היא תמיד תוכל לצלול בתווים.
אתה מסתכל על הקופסא ובודק את השם, שמא טעית וקנית את הצליל הלא נכון.
אבל לא. הכל במקום – השם, המבט המצודד והעיניים השואפות מעלה.
ואז לקראת הסוף, אחרי שתהית שוב ושוב האם זהו הרגע בו הוכנעה סופית, החצוצרן מצטרף.
עכשיו הכל בסדר.
החצוצרה אוספת את החום במתכת הקרה בדיוק כמוה, כמו ליידי דיי שלי.
התזמורת של ריי אליס מזמזמת יחד איתה, ממלאת את השתיקות והמרווחים הקטנים, אך היא לא מנסה להתגבר עליה. אפילו אם תלחש עדיין ישמעו אותה.
בזמן כלשהו אחר-כך יתר השירים יבואו לנחם בדמות קולה.
לפעמים כל מה שצריך זו מערכה אחרונה מוצלחת – כזאת שנוצרה בשלושה ימים של פברואר קר ונשמרת גם אחרי 50 שנה. אכן זוהי הקודה בחייה של בילי הולידיי, אבל איזו אוברטורה.
Billie Holiday – I'm a fool to want you
מתוך Lady in satin, משנת 1958
[מאת אשס]
כל כך חם
אי אפשר לטעות.
היה לי די קשה לשמוע אותה ככה
🙁
תודה על המילים..
רק לתקן פרט קטן, נכנס שם טרומבון … לא חצוצרה !
צודק… טעות שלי לגמרי
אני יכול רק לתרץ שהטרומבון של Urbie Green נשמע כל כך חם שחשבתי שזאת חצוצרה.