הנה אחד הדברים הכי טובים שקרו לי ב-2014 עוד לפני שהם בכלל קרו באמת – אינדיגב קורה!

אחרי השמועות, ההודעות מעוררות החשש והזמן שהלך והתקצר עד מועד הפסטיבל, ברגע האחרון הודיעו אנשי אינדינגב שכן, זה קורה שוב, ונראה שזה קורה טוב מתמיד: אינדינגב 2014 כאן [אירוע, אתר]

ולפני המתנות, הנה כמה המלצות טרום־מדבר:

• התוכניה הדיגיטלית, עם הרחבה על כל אמן ואמן בפסטיבל העשיר באמנים הזה. אף אחד לא מכיר את כל האמנים, אז שווה לקפוץ ואולי לגלות משהו חדש שלא תרצו לפספס בחולות.
• ממליץ בחום לקרוא את הראיון הקצר בטיים אאוט עם שני האסףים שמנהלים את הפסטיבל. בשיחה איתם מתבהרים כמה דברים בנוגע לעצמאות של הפסטיבל, לתאקלים עם המשטרה, ולהגדרה ה"אינדית" של כל מה שקורה שם.
• עמי פרידמן ממליץ ב-YNET על 10 הופעות שהוא לא מתכוון לפספס.
• ואני במיוחד ממליץ להתרענן עם רצף תכניות אינדינגב ב"תדר" של השנה, שסוקרים קצת את ההיסטוריה של האינדינגב וגם את זו של האינדי הישראלי, לפי ערים וגם בכלל!
• אה כן, ובעמוד הפייסבוק של הפסטיבל כל הזמן עולים לינקים לאמנים מעולים והפתעות שקשורות אליהם – שירים שלא הכרתם, הטבות לבאי הפסטיבל ושאר סודות.

בסדר בסדר אני כבר יודע מה קורה בפסטיבל, תגיע לעיקר, דמט!
אז… יש לי כאן שני כרטיסים בחינם לפסטיבל האהוב עליי בארץ, ואין לי מה לעשות בהם. רוצים? סבבה, פשוט תגיבו לפוסט הזה, וספרו לי לאיזו הופעה אתם הכי מחכים מתוך הליינאפ המטורף של 2014.
הקפידו להשאיר את כתובת המייל שלכם בשדה המתאים (אל תדאגו, היא לא חשופה לאיש מלבדי), והזוכים, שייבחרו אקראית, יקבלו במייל הודעה על הזכייה. איזה כיף לקבל מתנות! תודה ללירון!
שימו לב: ההגרלה תהיה פתוחה עד יום שישי בערב!

1. הנה נפתח לו עוד פרק. היום, ממש לפני כמה שעות, תום יורק הוציא אלבום חדש. עכשיו, לפני רגע. האלבום, Tomorrow's modern boxes, מוצע להורדה דרך פלטפורמת "באנדל" של ביט-טורנט, שמאפשרת לכם לשלם כסף תמורת גישה לקבצים – במקרה הזה 6$ תמורת האלבום השלם בן שמונת השירים (שאפשר גם לשמוע בסטרים בנגן שבעמוד). אז או שתשלמו, או שתחכו כמה שעות ותורידו אותו באינטרנט הפרוץ הרגיל. אבל זה העסק הפרטי שלכם. העסק הציבורי שלנו הוא המוזיקה, וספציפית השיר החינמי שפותח את האלבום, "A brain in a bottle". יש פה את כל King of limbs מתחת למכסה המנוע, אבל עיצוב וצבע חדשים. יש פה כזה גרוב תום יורקי שבא לי לתקלט את זה מיד (מחר בערב, אגב, אני מתקלט קצרות בכולי עלמא ב-22:30 בדיוק). כמובן שלא הספקתי עדיין לשמוע את כל האלבום! מה אני, סופרמן? תנו לי כמה שעות. אבל בינתיים, איזה כיף של מתנה לחג! היי, ועוד משהו מעניין – הפלטפורמה מציגה בדיוק כמה הורדות בתשלום נעשו, כך שנוכל סוף סוף לקבל מספר ברור לגבי כמה אנשים שילמו על האלבום החדש. נו, תתחדשו! האם תשלמו? [מפ3]



2. אינדינגב 2014 פירסמו את הליינאפ המלא לפי ימים, והוסיפו עוד אמנים נפלאים: אפרת בן צור, הקולקטיב, להקת שפתיים (!), רביד כחלני עם עוזי פיינרמן ועוד ועוד. הולך להיות לוהט. [עברית]



3. שנה הלכה, שנה באה, ואני את המוזיקה הישראלית העצמאית אסכמה. טוב, בוויינט ביקשו כמה מילים על הדברים המעניינים שקרו השנה בשוליים, ובשל קוצר היריעה בחרתי להתמקד בשני דברים – האנג'לסי, והלייבל BLDG5. בניגוד להרגלי, אני מקפיד הפעם גם לענות לכמה מהתגובות, בתקווה שייווצר דיון מעניין. [עברית]
4. אלבום חדש ללוסינדה ויליאמס, שמצד אחד לא הצליחה מעולם לשחזר את הגבהים של האלבום הענק שלה Car wheels on a gravel road, ומצד שני היא עדיין אחד הקולות הכי מעניינים בשוליים הריאליסטיים של הקאנטרי. האלבום החדש, Down Where The Spirit Meets The Bone, הוא אלבום כפול ועשיר ומגוון, מגיטרה-אקוסטית-וקול-בלבד ועד להקת הארטלנד-רוק שלמה סטייל ההארטברייקרז של טום פטי. אפשר וכדאי להאזין לכולו באתר של NPR, גם אם קשה לעכל את כולו בישיבה אחת (כמעט שעתיים של מוזיקה, במצטבר). [סטרים]
5. תכנית הרדיו האגדית Solid Steel הפכה מזמן לאגדה בחייה. מדובר, למי שנתקל לראשונה בשם, בתכנית רדיו שבועית שכוללת סט תיקלוט חי המערבב מכל וכל – היפ הופ, ג'אז, טכנו, רגאיי, והרבה מעבר. הקימו את התכנית הצמד Coldcut, ומאז שהיא קמה לפני 26 שנה עברו בה המוני די-ג'ייז מכל העולם (כולל נדב רביד הישראלי). אם האוזניים שלכם פקוחות וסקרניות, סביר להניח שהן יזדקרו מאוד ויתלהבו מאוד מהתכנית הזו. אורי זר אביב מראיין את DJ Food, אחד מהתורמים הקבועים לתכנית, לרגל 25 שנותיה. [עברית, אנגלית, סטרים]


אל תצלמו, אנחנו בדיוק קודרים

6. טרנט רזנור ואטיקוס רוס הפכו די מהר למלחיני פסקולים רציניים, בטח בכל הנוגע לדיוויד פינצ'ר, שהפך אותם כמעט לג'ון ויליאמס שלו (סרט שלישי רצוף שהם עושים איתו). אז לפינצ'ר יש סרט חדש, Gone girl, וזה אומר שלרזנור ורוס יש פסקול חדש, שאפשר לשמוע במלואו המטריד ב-NPR. [סטרים]

קרא/י את המשך הפוסט

אחרי ארוחת החג לאף אחד מאתנו לא יהיה כוח לזוז. נקרוס על הספה, ואז… מה? נראה סרט עם המשפחה? אולי, אבל סביר יותר להניח שנשקע כל אחד במסך הטלפון החכם או הטאבלט שלו.

או.
בדיוק לרגע הזה הכנתי לכם צרור נאה וחגיגי של כתבות מעולות לקרוא. אין קו מאחד – אלה פשוט דברים ממש טובים (וארוכים ברובם, כלומר לפחות 10 דקות קריאה) שנתקלתי בהם.

שתהיה שנה טובה, מלאה כתיבה טובה וקריאה טובה, ואיך לא – מוזיקה טובה.

Justin Timberlake has a cold
הכותרת דורשת הסבר. באפריל 1966 פירסם המגזין המעולה Esquire כתבת פרופיל של סינטרה, אז פחות או יותר מלך העולם, עם הכותרת Frank Sinatra has a cold (הנה הכתבה המקורית במלואה). אותה כתבה הגדירה מחדש את כתבות הפרופיל, והזניקה (לא לבדה) את הניו-ג'ורנליזם. דיוויד סמואלז עושה כאן סיבוב נאה לרעיון הזה, בכתבת פרופיל על המלך הנוכחי של הפופ, ג'סטין טימברלייק, ועל ההבדלים העצומים בין להיות כוכב פופ כמו סינטרה לפני 50 שנה לכוכב פופ כמו טימברלייק היום.

אני אוהב את כל סוגי המוזיקה (באמת)
כתבה מוצלחת ומעוררת מחשבה ב-Hazlitt (המגזין של ספרי פינגווין בקנדה) על המקום החברתי של מוזיקה, טעם מוזיקלי, ז'אנרים מוזיקליים והחשיבות שלהם. הכותבת היא מרצה בקורס למוזיקה פופולרית, והיא מביאה לא רק תגובות מעניינות מהסטודנטים שלה, אלא גם כמה שאלות טובות שצריכות להעסיק כל מי שמתעסק בביקורת מוזיקה או חושב על מוזיקה הרבה.

Beyond Belief
כריס ג'ונס, אחד הכותבים החביבים עליי מ"אסקווייר", נסע לאנטארקטיקה. זה הכל. תסמכו על ג'ונס שזה יצא מעניין.

למה אני שונא את The National
קרל וילסון – לא אדם שמקל ראש בטעם מוזיקלי, הוא כתב על זה ספר שלם ומצוין – מסביר למה הוא שונא את הנשיונל, כלומר מה הבעיה אצלו.

Dropped
כתבה מפתיעה באיכותה על אנתוני גאטו, כנראה הג'אגלר הטוב ביותר בעולם, שהפסיק בבת אחת ונעלם. אחת הכתבות הכי מעניינות שקראתי השנה, והיא בעיקר מפתיעה כי אתה לא חושב שמישהו שעושה ג'אגלינג זה מעניין כל כך. וזה באמת לא מעניין כל כך. זו אמנות הסטוריטלינג והכתיבה שעושה את זה למעניין.

R&B – הדור החדש
סשה פרר-ג'ונס, מבקר המוזיקה הוותיק והמשפיע של הניו יורקר, כותב על הזן החדש של RnB, על הקו העדין שמקשר בין Aaliyah ל-FKA Twigs.

כל מה שרציתם לדעת על אפקס טווין
Grantland, מגזין ספורט ותרבות בבעלות וולט דיסני, מפתיע עם כתבה על אפקס טווין לאנשים שלא בהכרח מבינים למה מתלהבים מאפקס טווין. הם גייסו לצורך העניין את איאן כהן, מבכירי הכותבים בפיצ'פורק, שכותב כמה שפחות פיצ'פורקי שהוא יכול כאן. זה עובד.
אם אתם רציניים לגבי אפקס טווין, הנה מגה-ראיון איתו בפיצ'פורק

ולמה שלא תקראו איזה סיפור קצר?

ולמה שלא תשתפו אותנו בתגובות בכתבות מעולות אחרות?

חג שמח!

1. אוקיי, זה הולך ככה. רויקסופ ורובין, שתי דוגמאות חזקות מאוד של עליונות הגנים הסקנדינביים בזיקוק פופ ואלקטרוניקה ליצירות מופת, הוציאו השנה EP פנטסטי. השיר שפותח אותו, "Monument", הוא אכן מונומנטלי, ונכנס כבר בהאזנה השנייה (עניין לא פשוט, מדובר בשיר של כעשר דקות) לרשימת שירי השנה שלי. באמת, אם לא שמעתם אותו עדיין, תשמעו אותו עכשיו, הוא יהלום פופ. והוא מלווה אותי כבר זמן מה. מתישהו בזמן האחרון – לא ממש עקבתי אחרי הכרוניקה – יצא EP רימיקסים לשיר הפלאי הזה, ואחד מהם נכנס לי עמוק למחזור ההאזנה. אחראי לו Kindness, מפיק אלקטרוני די מוצלח (שנכנס לשירי השנה שלי לפני שנתיים עם "Anyone can fall in love"). הוא לא עשה כמעט כלום, בעיקר ערך מחדש את הסדר של כמה קטעים בשיר, אבל הוא כן הוסיף את Busiswa, שמגדירה את עצמה כ"משוררת וזמרת ניו אייג'" מדרום אפריקה. היא מצדה הלבישה על השיר הזה סוג מוזר של ראפ כמעט שבטי בשפה שאני לא לגמרי בטוח מה היא (אנגלית עם מבטא כבד?), מין תבלין אקזוטי שהופך את המנה המינימליסטית הזו למשהו ממכר לחלוטין. תקשיבו לזה, זה נקרא "A monument to everything", וזה לגמרי שיר השבוע שלי. [מפ3]



2. ב-4 לנובמבר תגיע לארץ להקת הגאראז'-סרף Allah-Las מקליפורניה, להופעה אחת בבארבי. לא מכירים? גם אני לא, אז בואו להאזין יחד איתי למיקסטייפ היכרות עם הלהקה, כדי שלא נגלה ב-5 בנובמבר שהם מדהימים ונצטער לעד שהחמצנו. [עברית]



3. אחרי חמש שנים, קותימאן חוזר לפרנצ'ייז הכי מצליח שלו – Thru You – ומוציא שיר\וידאו ראשון באלבום\ווטאבר השני בסדרת השירים שהוא מרכיב מיוטיובים שונים: "Give it up". שבוע אחרי שהוא עלה יש לו כבר מיליון וחצי צפיות. את זה שקותימאן יודע לעשות את הקסם הזה טוב יותר מכל אחד אחר אנחנו כבר יודעים. השאלה היא מהו השלב הבא, והאם גם הוא יגיע מקותימאן? [טיוב]
4. קליפ חדש וטורד מנוחה ל-"Lost it to trying (mouths only lying)", הביצוע המחודש של Son Lux שהופיע באי-פי האחרון שלו. [טיוב]
5. ציקלורמה הוא פרויקט אדיר של מרכז הצעירים בבאר שבע, בירת המוזיקה של הנגב. כמו שכתבו לי במייל, "כל שנה נבחרים שלושה אמנים באר שבעיים, ומקבלים אולפן טלויזיה ליומיים להקליט מוזיקלית ו-יזואלית תיעוד חי ל-3 שירים". סך הכל, 9 שירים. שלושת האמנים של 2014 הם טל אורן, Side ודויד פרץ. והנה כל השירים, לייב באולפנים עם סטים מגניבים אש, פלוס אחורי הקלעים, פלוס הכל קומפלט. איזה כיף. [טיוב]
6. [תודה לאביטל] מזמן לא חשבתי על The Decemberists. מישהו ערך רשימה מפורטת של כל הפשעים והעבירות שמוזכרים בשירים שלהם. הפתעה: באלבום האחרון מ-2011 אין אף עבירה על החוק! בחיי, הם התדרדרו. [אנגלית]


ועשינו את זה כאן, על השולחן הזה ממש, ב-1968

7. הו כן, ללאונרד כהן יש יומולדת 80 ביום ראשון. הוא כן, ללאונרד כהן יש אלבום חדש והוא מוזרם במלואו ב-NPR. הו כן, זה אלבום מ-צ-ו-י-ן! [הו כן]

קרא/י את המשך הפוסט

א
לאונרד כהן בן 80. כלומר, לא היום – עוד כמה ימים. ביום ראשון, ה-22 בספטמבר, יחגוג לנרד נורמן כהן, או ל-או-נרד כפי שהוא מכונה בישראל, גבורות.

ב
בואו נתחיל רגע בללחוץ פליי על השיר הזה ואז נמשיך לדבר:

ביליתי כמה שעות עם השיר הזה לאחרונה. הזמנתי את עמיר לב להשתתף ביום המחווה ללאונרד כהן באוזןבר שיתרחש בשישי הזה מהצהריים ועד הלילה, ולב ענה לי תשמע, אני עדיין כל כך בדיכאון מהמלחמה האחרונה שאני לא מצליח לכתוב, אני לא יכול לראות את עצמי עולה לבמה ושר איזה שיר אהבה של לאונרד כהן. אבל השיחה המשיכה, ושנינו נזכרנו שלכהן יש לא מעט שירים חריפים על התחושות הנוכחיות האלו בדיוק. "There is a war", מהאלבום האהוב עליי של כהן ((אני באמת צריך למצוא ויניל טוב שלו)), הוא דוגמה קלאסית. הצעתי אותו ללב, עברתי על התרגום של קובי מידן, שכתבתי, ניסחתי מחדש – בסוף זה לא יצא, מכל מיני סיבות. לב נשאר מחוץ לערב המחווה הפנטסטי שהולך להיות פה, אבל השיר נשאר לי בתוך הלב.

ג
אפילו איצטדיון רמת גן, אחד המקומות האיומים ביותר לשמוע בהם מוזיקה, לא הצליח להפחית את כמות הצמרמורות שהרעידו אותי, הרחק ביציע, בהופעה של כהן בישראל ב-2009. אני זוכר שכל ההופעה הזו, מהרגע שבו פורסמה ועד הרגע שבו התחילה בפועל, הייתה פליאה גדולה בעיניי. היא עמדה בסתירה מוחלטת לתפיסה שלי את המוזיקה של כהן עד אז: מוזיקה שאתה שומע לבד. מאיפה באו כל האנשים הבודדים, שאלו הביטלס, ואני לא יודע, אבל אני יודע לאן הם הולכים – להופעה של לאונרד כהן.

ד
והנה, כמו יהודי מאמין אמיתי, חולק כהן את השפע וליום ההולדת שלו הוא נותן לנו מתנה. האלבום החדש שלו, Popular Problems, מוזרם במלואו אונליין והוא פנטסטי. בעיניי? יותר טוב משלושת האלבומים הקודמים. זה אלבום חורך, צמוד-צמוד, ובמונחים של כהן של 20 השנה האחרונות הוא כמעט הרפתקני.

ה
יש יותר מדי דברים לומר על לאונרד כהן. על היהדות, על המיניות, על הכתיבה, על השירה, על הקול, על הפרישוּת, על הספרוּת, על רדיפת השמלות, על קנדה, על התנ"ך, על ההשפעה שלו, על הפילוסופיה שלו, על הזן (המורה שלו הלך לעולמו לפני חודשיים), על הסיקסטיז, על הסבנטיז, על האייטיז, על כל מה שמאז…

ואני, אני קטונתי. יש אנשים בקיאים ונבונים ומעמיקים ממני שיכולים לדבר על כל זה (חלקם ישתתפו בחלק הראשון של יום המחווה בשישי הזה).
אני רק יכול לומר שהחיים שלי והמחשבות שלי והעולם התרבותי שלי היו עניים יותר אלמלא לאונרד כהן. יש לי תחושה שאני לא היחיד שמרגיש ככה.

ו
ביקשתי ממשה מזרחי מה"אוזןבר" (שתארח את יום המחווה המדובר) להרכיב לי פלייליסט כהן פרטי שלו. כל אחד היה מרכיב פלייליסט שונה, וזה חלק ממה שנפלא באמנים כמו כהן (או בואי, או דילן) – יש בהם כל כך הרבה צדדים, שכל אחד יכול לשמוע בהם זמר ויוצר אחר לגמרי.

יש פה קלאסיקות נצחיות לצד בחירות פחות צפויות (מה שמכונה Deep cuts) וביצועים פחות צפויים. ומה אתם יודעים – יש שם את "There is a war".

האזינו לכל הפלייליסט ממש כאן (תלחצו פליי והשירים כבר יתגלגלו מעצמם), ואם אתם אוהבים את כהן, מרגישים שיש לו מקום אצלכם בלב (או בראש, או בחלציים, או איפה שלא יהיה) ורוצים לחלוק את השמחה הזאת עם עוד אנשים ולשם שינוי לא להקשיב לו לבד – בואו ליום המחווה בשישי הזה.

תלחצו ממש כאן:

מזל טוב, מר כהן!