[פוסט מסחרי, כחלק ממבצע "מכבי הום טור"!]

לא רק שנסגרה התחרות, לא רק שנבחרו כבר הזוכים הראשונים – גם ההופעות יצאו כבר לדרך! אביב גפן וצוותו מסתובבים בימים אלה בארץ והופכים סלון פשוט לליל אהבה בצמח.

אחד הזוכים המוצדקים היה הבית של רוני אפלבוים מהוד השרון, שהיה בית ילדותו של אביב גפן עצמו לכמה שנים. עטיפת הספר "הצד הרביעי של המטבע" של יהונתן גפן צולמה ב-1983 בחזית הבית, ורוני אפלבוים שגר כיום באותו הבית שיחזר בתמונתו את עטיפת הספר. בהופעה הזו, גפן זכה גם לחזור לבית ילדותו לכמה שעות ושיתף עם הקהל סיפורי ילדות וגם מחבואי חשיש ישנים. צ'ק איט אאוט:

כמה ימים קודם לכן הגיעו גפן ומיטלמן לחניאל, לבית של יעל כץ ששיחזרה את התמונה שלה ושל אחותה עם יזהר כהן ב"שפיים ונהנים" לפני כעשרים שנה.

שירים מלאים מההופעות ותמונות נוספות תוכלו למצוא באתר של בירה מכבי הום טור.

"המוסיקה הישראלית מתנהגת לפעמים כאילו היא סניף של הספרות הישראלית. טקסטים, טקסטים, טקסטים. האם המלים של המוסיקה המזרחית הן זבל שלא ברא השטן? מדוע שלושת-רבעי מזמרי האינדי שרים באנגלית ולא בשפת אמם? שאלות מעניינות לכל הדעות, אבל העיסוק המוגזם בהן משקף את הנטייה הבעייתית של המוסיקה הישראלית, ושל השיח הציבורי על אודותיה, להתמקד בתוכן המילולי במקום בתוכן המוסיקלי. בשביל חובבי מוסיקה שמקשיבים קודם כל לצליל, לקצב, למנגינה, להרמוניה, לדינמיקה, הנטייה הזאת לוורבליות יתר צורמת במיוחד" – בן שלו

1. מישהו כתב על Spiritualized משהו שאין לי ברירה אלא לנסח מחדש בעברית: לספיריצ'ואלייזד יש שני מצבים עיקריים: המנוני גוספל אפיים ורבי הוד והדר, בואו נקרא להם "מים קדושים"; ומנגד, שירי רוקנ'רול כמו שרוקנ'רול נועד להיות, יצרי וקליט ומהיר ודחוס, בוא נקרא להם "זיעה". ארבע שנים ארוכות מדי אחרי Songs in A&E, ג'ייסון פירס AKA ג'יי ספייסמן AKA האיש שמבחינתו מטרתו הסופית של הרוקנ'רול היא גאולה, חוזר עם אלבום חדש. בשיר ראשון והאדיר שיצא מתוכו, "Hey Jane", הוא מערבב מים קדושים וזיעה עד שאי אפשר להבחין ביניהם. קשה להסביר כמה אני מחכה לאלבום החדש, Sweet Heart Sweet Light, שאמור לצאת באמצע אפריל ובוודאי ידלוף עוד קודם. [סאונדקלאוד, ונשאלת השאלה: מה זאת העטיפה המטופשת הזאת?]



2. חגיגה! The Afghan Whigs יגיעו להופעה בבארבי בתל אביב כחלק מסיבוב האיחוד העולמי שלהם. זה יקרה ב-15 ביוני, וכרטיסים אפשר לקנות כבר עכשיו. [עברית]
3. [תודה לאורן] על פי לוח ההופעות באתר של Sun Kil Moon, מארק קוזלק יגיע להופעה בזאפה תל אביב ב-8 במאי. [אנגלית]
4. בעלי סמארטפון: עדכנתי את גרסת המובייל של עונג שבת עם עיצוב חדש שאמור להיות נוח יותר לקריאה בטלפונים חכמים (באייפד האתר נראה כרגיל). אם אתם נתקלים בתקלות או בעיות, או שיש לכם הצעות לשיפור, אנא כתבו לי. [תודה]



5. אחרי ציפייה ארוכה (לפחות שלי, לא יודע מה אתכם), רותם אור חושפת שיר ראשון מאלבום הבכורה המאץ', מאץ' אנטיסיפייטד. אתם מוזמנים להכניס ללופ את "This is what you all came for", שגירסה קדומה שלו הופיעה באוסף Working title הראשון פה בעונג, לפני 3 שנים. האלבום יוצא במאי! [סטרים]
6. Loudlee הוא אתר האזנה נוח מאוד למוזיקה, שמאגד אלבומים שלמים כפלייליסטים של יוטיובים באיכות גבוהה. בעיניי זה יותר נוח מ-Grooveshark. הפיתוח ישראלי, אומרים לי, ובעיניי זה פיתרון מצוין כשבא לך על אלבום שאתה אוהב ואין לך אותו בשלוף. לך תחפש עכשיו שיר אחרי שיר ביוטיוב. החיסרון היחיד שמצאתי סו פאר הוא שאפשר להירשם רק דרך חשבון פייסבוק, מה שלא מתאים לי. לבקמרק ומהר. [טיובים]

קרא/י את המשך הפוסט

"זאת היתה התקופה שלפני אם-טי-וי, תקופה שבה אנשים מכוערים עשו מוסיקה יפה. ואז הגיע אם-טי-וי והתחיל העידן של אנשים יפים שעושים מוסיקה מכוערת" – אסף שריג, בראיון קבוצתי של איפה הילד ל"הארץ"

הערה לקוראים: עם כל הכבוד לצורך של אתרי החדשות להתפרנס מפרסומות ולקדם את שאר התכנים שלהם, זה הפך די מעצבן לקרוא טקסט ארוך באתר חדשות ישראלי עם כל פרסומות הפלאש שרוקדות לך בשוליים של שדה הראייה, הרפרושים האוטומטיים להגדלת הסטטיסטיקות וכל השיט הזה. למרבה השמחה, רוב האתרים מציעים "גרסה להדפסה" של המאמרים, שהיא בעצם גרסה נקייה מאוד, בלי פרסומות ולפעמים בלי תמונות, שנוח מאוד לקרוא (ולפעמים צריך לסגור את חלון ההדפסה שנפתח כדי לקרוא). אז מעכשיו, בטקסטים ארוכים ומתי שיצא, אצרף גם לינק לגירסה נקייה לקריאה. חפשו את הלינק בסוף האייטם, תחת המילה "נקי". קריאה נעימה.

*לחובבי הקריאה הנקייה, אני ממליץ על שימוש קבוע ב-Readability או ב-Clearly.

1. לפני כמה חודשים פגשתי את שמעון אדף לראיון ב"תדר", ואחרי התכנית ישבנו לדבר קצת על הא ועל דא. בין השאר שוחחנו על ביל קלהאן, המכונה גם Smog, אמן ששנינו אוהבים מאוד. בעוד אדף אוהב את סמוג המוקדם, המחוספס, הנפיץ, אני חסיד גדול דווקא של השנים האחרונות, ואדף אמר משהו כמו (ציטוט עמום מהזיכרון) "ברגע שהוא התחיל עם כל ה-Sycamore שלו…", כשהוא מתכוון לאחד השירים האהובים עליי של קלהאן, מהאלבום הראשון שלו תחת שמו האמיתי, שיצא ב-2007. שמעתי את קלהאן מנגן את "Sycamore" באוזן השלישית כשהוא היה בארץ, ומשהו בי נפתח והשתנה פתאום. אבל אני יכול להבין את אדף – מי שאהב את השבריריות המסוכנת של סמוג בהקלטות המלוכלכות, התלויות-על-בלימה, יתקשה לעכל את הצעידה הבטוחה ומורמת-הסנטר שלו בשנים האחרונות. קול יציב, כתיבה ישרה וישירה, ביטחון. בעיניי השיר שמצביע יפה על השינוי הגדול הוא דווקא השיר הבא באלבום, "The wheel". כאן עושה קלהאן משהו מפתיע: מעין מחווה לגדולי הקאנטרי. קודם כל, זה שיר קאנטרי אולדסקול פר-אקסלנס, ששואב משירי הכנסייה. שנית, מי ששמע הופעות של פיט סיגר או זמרים עממיים אמריקאיים אחרים, מכיר היטב את המנהג לקריין בקול יבש את השורה הבאה, כדי שהקהל יזכור את המילים לשירה-בציבור. זה הינד ראש רציני מגיבור אינדי לו-פיי שהפך לקאובוי פציפיסט עם גיטרה. [מפ3]



2. הו מי הו מיי!!! ליסה ג'רמנו, אחת הזמרות האהובות עליי בתבל ואחת היחידות שאני מחזיק על המדף את כל הדיסקוגרפיה השלמה שלה, תגיע לשתי הופעות קטנות באוזןבר בתל אביב, ב-2 וב-3 במאי. כרטיסים אפשר לרכוש כבר עכשיו והזדרזו, כי אין הרבה ומקומות הישיבה מוגבלים. [עברית]



3. The pains of being pure at heart נפלו גם הם בפח החרם וביטלו את הופעתם בארץ מסיבות פוליטיות. חבל. עידו שחם כתב מכתב פתוח וחריף ללהקה. [עברית]
4. זוהר, האלבום החדש והקצר של קרולינה הוא פופ ישראלי טהור במלוא תפארתו. האזינו לו במלואו בבנדקאמפ ונראה אתכם מצליחים להפסיק. [בנדקאמפ]
5. בן שלו מתיישב עם ארבעת חברי איפה הילד לשיחה על האלבום החדש וגם על הדרך שעברו באלבומים הקודמים, על חייה של להקת רוק ישראלי מצליחה, הפירוק שלה והחיבור שלה מחדש כיום, עם כל המטענים שבדבר. [עברית. נקי]


כשלא הסתכלת, קשרתי לך את השרוכים

6. הגורילאז + אנדרה 3000 + ג'יימס מרפי = OMG. וכן, זה לוהט. בואו לשמוע את השיר החדש והמשותף שלהם, "Do Ya Thing". אם יש שארית צדק בעולם, השיר הזה יהפוך ללהיט עולמי. יופי של קטע. הנה הגרסה המורחבת, בת 13 הדקות, עם הרבה יותר אנדרה. פיצ'פורק משוחחים עם מרפי ואלברן. [סטרים, מפ3]
7. "Primitive girl", שיר חדש נוסף של M. Ward מהאלבום המתקרב. מת עליו. [סטרים]

קרא/י את המשך הפוסט

1. הזמנתי השבוע את חברי הטוב עומר סנש (היחיד שאני מרשה לו לכתוב בעונג "מוסיקה" במקום "מוזיקה") לכתוב על שיר שאני בחרתי, וכך זה היה. אליך, עומר:

   גיא ביקש ממני לכתוב על Caribou בטענה שהוא לא מצליח להבין למה הוא כל כך נהנה מהמוזיקה שלו. וזה מצחיק, כי גם אני מתרגש סביב קאריבו כבר שנים, וגם אני לא ממש מבין למה. אז אני אנסה לנסח לעצמי. נתחיל בזה שהאיש מאחורי קאריבו, דניאל ויקטור סניית', הוא גם מתמטיקאי. בהיותי אחד כזה שמתבלבל כשהוא צריך להמשיך לספור את אצבעות יד ימין כשאלו שבשמאל נגמרות, אני תמיד די מתרגש מהשילוב הזה של אנשי מדע שיוצרים מוסיקה, שירה, אמנות. אני תמיד מרגיש כאילו הם יודעים משהו שאני לא, שאולי דווקא מתמטיקאים יכולים להסביר איזה סוד. הם כאילו מסוגלים ליצור סדר בכל הכאוס הזה, עולם שלם שאין דרך להסביר אותו – אין משוואה שתסביר למה מהלך מוסיקלי מסויים ירעיד אותנו עמוקות ולשני נישאר אדישים. למרות שבהרבה מהשירים של קאריבו יש שירה, אני תמיד מוצא שאני מתייחס אליה משום מה כאל מוסיקה אינסטרומנטלית. המוסיקה שלו מלאה בנפח, כל מיני מרקמים מתחבאים בפינות שונות במרחב. היא מלאה גוונים, מרגישה לי תמיד טרופית ומסקרנת, כמו ציור רווי-מדי בצבעים, מערסלת כמו סחרחורת. בגרוב המתוחכם ובהפקה המוקפדת אני מרגיש טביעת אצבע של מישהו שעמל והניח הכל במקום בתשומת לב. בכל זאת, מתמטיקאי. באלבום האחרון הוא פונה לכיוון יותר רקיד, אבל בלי טיפת אלימות: הקיק רך, הנקישות עדינות, והגרוב המתמטי המדוייק מטפס במעלה הרגליים בזמן שהנשימות העדינות שהופכות לחלק מהמקצב ב-"Odessa" או הפעמונים ב-"Bowls" שולחים זרמים של צמרמורת במורד הגב. ובמהלך השירים הארוכים, העמוסים אבל הנינוחים באלבום הזה, Swim, שני סוגי הצמרמורת, זו שמטפסת מהרגליים וזו שמטפטפת מהראש, נפגשים בבטן. [מפ3]



2. כמה חודשים אחרי האלבום הכביר שלהם, Modeselektor חוזרים להופעה בישראל. זה יקרה בבלוק בתל אביב ב-15 במרץ, במופע לייב מלא. אושר! [עברית]
3. Zola Jesus תופיע בזאפה תל אביב ב-14 באפריל! אלא אם כן וכו'. [עברית]
4. רוצי בובה המצוינת תחבור לשתי להקות גאראז' ונגזרותיו מחו"ל, Acid Baby Jesus ו-Crash Normal, לשלושת ימי הופעות בת"א-ירושלים-חיפה בסוף פברואר. [עברית]



5. [תודה לרוי] בנובמבר האחרון הייתי באחת ההופעות הכי טובות שראיתי: Vieux Farka Toure ולהקתו במשכן אמנויות הבמה בתל אביב. הוא אירח את עידן רייכל (שאם אינני טועה ערך את סדרת ההופעות ההיא, שכללה עוד מוזיקאים מסביב לעולם) וכעת מסתבר שבביקורו בארץ הם הקליטו ביחד אלבום. The Tel Aviv Session של The Touré-Raichel Collective יצא לאור בסוף מרץ בלייבל Cumbancha, וכבר עכשיו הוא מחכה במלואו לאוזניים שלכם בסאונדקלאוד. אל תפספסו. [סטרים]


חירש לפני דני ליטני

6. קמפיין פוסטרים נהדר לפסטיבל בטהובן של הסימפונית של מלבורן. [אנגלית]

קרא/י את המשך הפוסט

[פוסט מסחרי, כחלק ממבצע "מכבי הום טור"!]

יום שבת הזה, ה-18 בפברואר, הוא היום האחרון למשלוח תמונות לתחרות של "בירה מכבי הום טור", שבה אפשר לזכות בהופעה של אביב גפן בסלון שלך. כמעט התרגלנו לסיבובים האלה, ועדיין אני כל הזמן חושב כמה לא-רגיל, וכמה לא-מובן-מאליו זה שזמר שאתה אוהב מופיע אצלך בבית. פעם אחת לפני שנים נדב אזולאי ניגן אצלי בסלון ואני עדיין מדבר על זה.

רגע לקראת הסוף, הנה התמונות הגדולות של השבוע האחרון. בפעם הבאה שיעלה כאן פוסט כזה, הוא כבר יכיל את הזוכים!

איך משתתפים? במה זוכים? מי המועמדים? כל הפרטים באתר של בירה מכבי הום טור.