ב-8 במאי יעלה על הבמה בזאפה בתל אביב בחור מוזר בשם מארק קוזלק. להרבה אנשים השם הזה לא יגיד כלום. קצת יותר אנשים יכירו את השם Sun Kil Moon, ועוד יותר מהם יכירו את השם Red House Painters. קצת ועוד קצת ועוד קצת, ככה נוצרה הקהילה העקשנית של אנשים שמחזיקים ממארק קוזלק, שפועל תחת כל השמות האלה, סוג של אל קטן עם גיטרה.

קוזלק שייך, יחד עם הרכבים כמו Low, Magnolia Electric Company ומפעלות ויל אולדהם, לדור המייסד של הפולק האלטרנטיבי, המלנכולי והאישי של הניינטיז. לא מדובר בפולק המלנכולי של אליוט סמית' ואיירון&ויין אלא במשהו איטי יותר, פחות משויף, פחות הרמוני. קצת פחות קצה המיטה בחדר שינה באל-איי בשלוש לפנות בוקר, וקצת יותר כיסא על המרפסת באוהיו ברבע לשמונה בערב.

וב-8 במאי הוא יגיע להופעה בזאפה. וממש, ממש, ממש לא כדאי לכם להפסיד את ההופעה הזו. במקום להסביר למה, אתן לאוזניים שלכם להבין. הנה פלייליסט קצר של שירים נהדרים במיוחד שיצאו תחת ידיו של קוזלק, ומתחת לפלייליסט תוכלו לזכות בכרטיס. הנה הוא בוחר בוואלה כמה מההשפעות שלו.

רוצים לזכות במתנה הזו?
השאירו תגובה. זה כל מה שנדרש מכם. הקפידו להשאיר את כתובת המייל שלכם בשדה המתאים (אל תדאגו, היא לא חשופה לאיש מלבדי), והזוכים, שייבחרו אקראית, יקבלו במייל הודעה על הזכייה.
שימו לב: ההגרלה תהיה פתוחה עד יום שישי בערב!

עוד בחינם:

איי, כמה יפה האלבום החדש של יאיר יונה, World behind curtains, שמסמן התפתחות והתרחבות יפה ומעניינת מאז אלבום הבכורה Remember.

כמו האלבום הראשון, עדיין מדובר בקומפוזיציות אינסטרומנטליות למיתרי מתכת – גיטרות אקוסטיות, דוברו, חשמליות – קומפוזיציות יפות ועשירות שכפי שהגדיר אותן בן שלו, שכתמיד שומע וכותב טוב ממני בהרבה, "הפיתוח של הפראזות הבלוזיות נעשה עשיר, מעניין, מעודן, מלא בצבעים והסתעפויות, עם קריצות ליקומים מוסיקליים מקבילים".

ההתפתחות מגיעה בעיבודים עשירים הרבה יותר, עם תרומה מסיבית של ארז קריאל הנהדר במנדולינה, בוזוקי ומגוון קלידים, והרכב של כלי נשיפה וקשת. אפילו אמא של יונה קופצת לנגן על הפסנתר, "והכל נשזר בעדינות רבה, בחוכמה, ולפעמים אפילו עם מעוף" (זה שוב בן שלו).

אני אוהב במיוחד את "It's not the heat (it's the humidity)" המרובד, אבל בעיקר אוהב להניח את האלבום הזה בקומפקט כשהחלונות פתוחים ולתת לו לרוץ בשאיפה אחת. הסיפורים המוזיקליים המופשטים נמוגים זה לתוך זה, וכמו באלבום האחרון והנפלא של שלמה יידוב, הצלילים מדברים חזק יותר מטקסטים, ולמאזין יש המון מקום להכניס את עצמו.

עזבו, נו, פשוט תקשיבו פה. רוצים עותק קשיח? כדאי לכם! 5 עותקי דיסקים מחכים רק לכם, מיד אחרי הנגן, וב-19 בחודש תוכלו לתפוס אותו פורט לייב באוזןבר.

רוצים לזכות במתנה הזו?
השאירו תגובה. זה כל מה שנדרש מכם. הקפידו להשאיר את כתובת המייל שלכם בשדה המתאים (אל תדאגו, היא לא חשופה לאיש מלבדי), והזוכים, שייבחרו אקראית, יקבלו במייל הודעה על הזכייה.
שימו לב: ההגרלה תהיה פתוחה עד יום שישי בערב!

עוד בחינם:

אלבום רביעי לגבע אלון, In the morning light, מגיע והוא כבר השיל מעליו כל סממן ישראלי שהוא. המפיק הוא תום מונהאן, ולכל הנגנים יש שמות כמו אוטו האוזר וג'ף היל, והוא הוקלט בכלל בספרד. אלמלא הכרנו את גבע מימים ימימה, בחיים לא היינו מנחשים שמקור האלבום הזה הוא בישראל. ובמובן מסוים, הוא לא מפה. אלון בהחלט גר ומופיע פה רוב ימות השנה, אבל האלבום הזה, יותר מכל אלבום אחר שלו, כבר מסתכל לגמרי החוצה.

זה השיר שאני הכי אוהב מתוכו, עם המיתרים המתפזרים לרוח בריף החוזר, הנהדר הזה. ואני במיוחד אוהב (וגם מוצא את זה מעט מצחיק) שאחרי פליינג בייבי, אלון חתך לאקוסטיקה ואמריקנה, ולאט לאט, עם כל אלבום, הוא הולך וחוזר קרוב יותר לפליינג בייבי. וזה דבר נהדר. הנה "She calls my name", שקצת נשמע כמו פליינג בייבי עם פחות דיסטורשן:

ונחשו מה? יש לי פה 2 עותקים במהדורה מיוחדת ויפה במיוחד, ו-2 עותקים של הדיסק הרגיל. רוצים? הנה, בבקשה:

רוצים לזכות במתנה הזו?
השאירו תגובה. זה כל מה שנדרש מכם. הקפידו להשאיר את כתובת המייל שלכם בשדה המתאים (אל תדאגו, היא לא חשופה לאיש מלבדי), והזוכים, שייבחרו אקראית, יקבלו במייל הודעה על הזכייה.
שימו לב: ההגרלה תהיה פתוחה עד יום שישי בערב!

עוד בחינם:

[אני יודע, שנה שעברה הלכתי קצת רחוק עם 1 באפריל, ואני אבין אם תחליטו לא להאמין לאף מילה שלי היום. עם זאת, בי נשבעתי, לא מדובר במתיחת 1 באפריל אלא פשוט, כמו שאמר בבליקי, תאריך גרוע לעשות בו דברים טובים. אנא מכם, זה חשוב]

בשביל חלק גדול מאתנו, סדר פסח זה כאב ראש, זה תיק שאנחנו מנסים להיפטר ממנו. למי יש כוח לנסוע עכשיו להורים, לדודים או לסבים, לדבר בנימוס, לחכות את כל ההגדה בשביל האוכל, לשמוע את המתי תתחתן כבר, וכל הנאחס שאנחנו מכירים ממפגשים משפחתיים מעיקים. אבל זה לא כל מה שיש בסדר פסח, וכשמתעלמים מהפן הדתי של כל הסיפור, נשאר האלמנט המשפחתי, הקהילתי, של המפגש. בסדר פסח נפגשים עם אנשים שאוהבים – גם אם לפעמים זה מעיק.

במרכז תל אביב, כמו בכל עיר למעשה, יש כמה עשרות זקנים בודדים שבסדר פסח אין להם משפחה וחברים לחגוג איתם, או אפילו סתם לשבת איתם ולהרגיש כמו בני אדם. ואנחנו רוצים לעזור להם להרגיש כמו בני אדם בסדר פסח הקרוב, ואנחנו זקוקים לעזרתכם.

חברי יוסי בבליקי והאנשים הנהדרים מ"אס", מקום של בירה ונקניקים בנחלת בנימין בתל אביב, החליטו לסגור את המקום בחמישי בערב ולתרום אותו כדי שלאנשים המקסימים האלה, הזקנים עם התיקים שאנחנו מתעלמים מהם ברחוב, יהיה איפה לאכול ארוחה ומרק ולשתות יין ולהרגיש חלק מהקהילה, שברוב השנה לא ממש מתייחסת אליהם. אז מקום יש וזמן יש, ומה שחסר הוא כסף למנות לחמישים איש. לא הרבה כסף, כ-2800 שקל (אם נאסוף יותר, מה טוב, נוכל להאכיל יותר אנשים).

חשבנו וחשבנו מאיפה נביא את הכסף: נפנה לנדבנים? אולי בבליקי יערוך הופעת התרמה מיוחדת? אולי נמכור משהו? ובסוף הוחלט: במקום למצוא 5 אנשים שיתרמו מלא כסף, מספיקים לנו 50 איש שיתרמו כל אחד 50 שקל. מספיקים לנו 100 אנשים שיתרמו כל אחד 25 שקל.

ובתמורה לתרומה – תקבלו מאתנו משהו. חבורה של חברים מוזיקאים ואמנים הצטרפו, ועבור כל תרומה שלכם הם יתנו לכם משהו בתמורה. קראו את רשימת התמורות כאן, ואם יתחשק לכם לתת, תדעו שלא רק שהקשישים הבודדים ירוויחו, אלא גם אתם תרוויחו משהו מגניב, משהו שלרוב לא תוכלו להשיג בשום דרך אחרת. איפה תורמים? כאן, כאן, כאן!

האמנים המשתתפים בפרויקט: יוסי בבליקי ופונץ', יהוא ירון, עוזי וייל, עינב ג'קסון כהן, בועז כהן, דויד פרץ, עוזי פיינרמן רמירז, שלום גד

מה תקבלו תמורת כל סכום שתתרמו?
10 ש"ח – תגידו לעצמכם תודה, עשיתם מעשה טוב
25 ש"ח – קבלו מייל תודה ממני או מבבליקי (לא נוסחים כתובים מראש!)
50 ש"ח – קבלו הורדה של אלבום בנדקאמפ לבחירתכם [משתתפים: בבליקי, יהוא ירון, עוזי רמירז, שלום גד, עינב ג'קסון כהן]
100 ש"ח – דיסק עם הקדשה אישית + הורדת אלבום בבנדקאמפ לבחירתכם ממשתתפי התכנית – עד גמר המלאי
200 ש"ח – בועז כהן יארח אתכם אישית בתכנית "רוקר טוב" ב-88FM [עד 3 תורמים]
400 ש"ח – יוסי בבליקי ואני נזמין אתכם אישית לארוחת ערב שאנחנו נבשל [עד 3 תורמים]
600 ש"ח – אחד מהזמרים הבאים יקליט עבורכם קאבר לשיר שתבחרו: יוסי בבליקי, יהוא ירון, עינב ג'קסון כהן
1000 ש"ח – הופעה קצרה אצלכם בבית (!!!) של אחד הזמרים הבאים: יוסי בבליקי, עוזי פיינרמן רמירז, יהוא ירון, עינב ג'קסון כהן
1001 ש"ח – עותק של "חייו ומותו של השער האחורי" של עוזי וייל, עם הקדשות אישיות מכל הדמויות האהובות: שלום טוקשה, אפרת ניצן בת 6 וחצי, דב הכותל ועוד! [תורם 1 בלבד]
2500 ש"ח (כל הסכום!) – יוסי בבליקי ודויד פרץ יכתבו לך שיר, מילים ולחן והכל, שיהיה שלך [תורם 1 בלבד]

בואו לעזור לנו לצאת הכי בסדר בסדר פסח הזה!

1. שיר השבוע הגדול שלי הוא זה. עם הפתיחה הכה-ביטלסית שלו, עם הגיטרה החשמלית הכל כך האריסונית שלו, עם הקול הנפלא והחלול הזה שהתאהבנו בו כבר מזמן. Daniel Rossen, וייאמר שם המשפחה שלו איך שייאמר (רוזן? רוסן?), שחולק עם אד דרוסטה את רוב עבודת השירה בגריזלי בר האהובים, הוציא EP קטן ועתיר יופי. לא סתם זכה אצלנו האלבום האחרון של גריזלי בר בתואר אלבום השנה 2009 – הוא שילוב אדיר של טכניקות חדשות, של אוונגרד עדכני, בידי תלמידי מצטיינים בביה"ס לפופ ע"ש לנון ומקרטני, בהנחיית ג'ף לין ובריאן וילסון. ב-EP שלו, דניאל שלנו מסיר את השכבות כדי לחשוף לנו ביתר שאת את המקורות. הניצוץ הגריזלי-ברי על ההרמוניות הקוליות האדירות, מבני השירים המפורקים והעיבודים היצירתיים מעומעם פה, מסנוור פחות, ואפשר לראות יותר בבירור את אוסף התקליטים של החבורה הסופר-מוכשרת הזאת. "Silent song", שהוא הכל מלבד דומם, הוא השיר שVכה אותי הכי חזק, מהשנייה הראשונה, ביופי הכביר שלו. שיר פשוט, ישיר, אדיר. [מפ3]



2. ביום ראשון זה קורה! ב-15:00, באתר החדש של הקצה, יחלו שידורי הגלגול העדכני של "הקצה" עם הנבחרת החדשה: קוואמי ונדב רביד, לאון פלדמן, יואב קוטנר, יוני שרוני, אמיר אגוזי ועפרי גופר. היום הראשון יהיה יום שידורים מיוחד מ-15:00 עד 23:00, ואחרי תשודר תכנית חדשה כל יום, כשבכל יום תופס שדרן אחר את העמדה. בשאר הזמן תשדר התחנה שלל תכניות מהעבר הקרוב והרחוק. אני כבר מתרגש מאוד. פרק חדש ומלהיב ברדיו הישראלי. [Loading]
3. זה עוד מלאאאא זמן אבל השמחה יכולה להתחיל כבר עכשיו: סטיבן מלקמוס, לשעבר סולן פייבמנט והיום סולן מלקמוס והג'יקס, יגיע להופעה בבארבי בתל אביב ב-22 באוגוסט! או יה! [עברית]
4. ברכות ואיחולים לבלוג הבישול המעולה של מאיה מרום, בצק אלים, שחוגג 5 שנים של מתכונים קלים, כתיבה כייפית, תמונות מעוררות ריר ועיצוב מעורר קנאה. לכבוד המאורע היא גם הוציאה חוברת מתכונים שנייה בסדרה (בהוצאה עצמית). מזל טוב! [עברית]



5. אם אתם לא עוקבים במהלך השבוע אחרי עמוד הפייסבוק של העונג, אם אין לכם פייסבוק או שסתם פספסתם – השבוע פתחנו שם טיימליין של המוזיקה הישראלית העצמאית. אם תקליקו על השנים בצד ימין תוכלו לדלג בין התחנות. אם יש לכם רעיונות לאבני דרך חשובות בהיסטוריה של המוזיקה האלטרנטיבית והעצמאית בארץ – הרגישו חופשי להציע, אך הקפידו לציין תאריך (לכל הפחות שנה…). [תודה!]
6. זה היה העבר. אבל איך ייראה האינדי הישראלי בעוד 14 שנה? עידו שחם חוזה. [עברית]
7. ובעמוד הפייסבוק הישראלי We support musicians who play for people – not for governments (קליט, תודו) השתמשו בטיימליין כדי לאצור ארכיון וידאו ותמונות של הופעות חו"ל בישראל – איזה יופי של דבר! מפרנק סינטרה ב-1962 ועד היום. בהקשר הזה כדאי לציין גם את ארכיון הכרטיסים ב"קיוב". [פייסבוק]


תלוניוס מונק עושה את מה שאף אחד לא עושה כמוהו, 1947

8. רצף תמונות היסטוריות קלאסיות של ענקי הג'אז, כפי שנתפסו בעדשתו של ויליאם גוטליב בשנות הארבעים. [פיקסלים]
9. קליפ אנימציה חמוד להפליא לקאבר של בל וסבסטיאן ל-"Crash" של The Primitives. [טיוב]
10. קליפ פשוט אבל קצת מרגש לשיר המצוין "Hold on" של SBTRKT. איזה כיף זה הרכבים עם שמות באותיות גדולות, לא צריך לעשות אלט שיפט. [טיוב]
11. אלף פעמים כן. סטרים מלא לאלבום החדש של M. Ward, ששמו בישראל ולמעשה בכל מקום הוא A Wasteland Companion. הממתק של השבת? לא אכחיש. [סטרים]
12. שלוש מתנות רציניות הגיעו השבוע מחברי הטוב בנימין אסתרליס, המכונה מורפלקסיס, שמלבד היותו חבר טוב הוא קודם כל מוזיקאי שאני מעריץ. הראשון הוא EP קטן בן 4 שירים שהוקלט כולו עם אורגנית קסיו ישנה ומפגרת, ומיקרופון צעצוע. התוצאה מפתיעה באימפקט הרגשי שלה. בשיר אחד, למרבה ההפתעה (גם שלי), אני מתארח בקולות ושטויות. האי-פי כולו מחכה לכם בחינם (או בכמה שתרצו לשלם) בבנדקאמפ. [בנדקאמפ]
13. המתנה השנייה שנתן לנו מורפלקסיס לרגל יום הולדתו (הרגל נפלא, לתת מתנות כשיש לך יום הולדת) הוא פרק חמישי בסדרת אוספי ה-Rare groove המפוארת Only Heaven. השניים הראשונים פתחו לי עולם מוזיקלי חדש ומרתק של פסקולים ישנים, מוזיקאי ויברפון שמעולם לא הכרתי ואוצרות גרוב מאוד מאוד מיוחדים. מאז אני מכור. האזינו והורידו בבלוג של המורף. [מפ3]
14. המתנה השלישית והמפתיעה מכולן הגיעה מהצמד של שני קדר ומורפלקסיס, שנפגשו בסוף השבוע שעבר והקליטו תוך כ-24 שעות 7 קאברים שהפכו ל-EP קאברים צנוע אך יפהפה. בין המכוסים: בילי הולידיי, קווין (!), ביל ווית'רס, פגי לי (אוי מה שהם עשו לפגי לי המסכנה), אלביס ועוד. הכל בחינם או במחיר לבחירתכם, ועם עטיפה יפה במיוחד. [בנדקאמפ]


ידע לישון בסטייל, המינגוויי

15. איך נראו חדרי שינה של סופרים גדולים? זה לא באמת משנה או חשוב, אבל זה כן מעניין, מפתיע ויפה. [פיקסלים]
16. מי היא הזמרת הגדולה ביותר של המאה? של כל התקופה מאז התחילו להקליט מוזיקה? של הפופ, הרוק, הסול, הג'ז, המטאל, הפולק, הבלוז, הרגאיי, ההיפ-הופ, הקליפסו, הפאנק, הפ'אנק? כל מיני שמות נזרקים מיד לחלל האוויר. בילי הולידיי, ג'וני מיטשל, נינה סימון, אדית פיאף, ג'ניס ג'ופלין, אלה פיצג'רלד. אני מצטער. זה לא כוחות. אף על פי שכל הנ"ל נוגעות בשלמות, ושבחלק גדול מהימים אעדיף לשמוע את נינה סימון על פני כל קול אחר, אין הרבה מאוד ויכוח על כך שהגדולה מכולן היא ארית'ה פרנקלין, שחוגגת השבוע 70 ושתזכה לחיים ארוכים ובריאים ושמחים. בן שלו הנפלא נותן לפרנקלין את הכבוד הראוי לה בכתבה נרחבת ב"גלריה" על הקול האדיר שכה קשה להגדיר במילים, ועל האלבום הגדול ביותר שלה, שמציין בימינו 45 שנה. ריספקט. [עברית]
17. אוהבינג את הקליף, אבל בעיקר את השיר, "Moni mon amie" של ג'וליה הולטר. [טיוב]
18. "קוסמי", שיר חדש לרייסקינדר, כולל הרמוניות קוליות, ואפקטים סטייל צ'רלי מגירה. [טיוב]
19. יום חג! אחרי 4 שנים, שיר חדש לסיגור רוס!!! זה דורש אפילו עוד סימן קריאה: ! השיר, "Ekki múkk" (בטח מבטאים את זה "לחוזזזז") חוזר לרגעים האיטיים יותר, העליזים ופסטיבליים פחות, ומתחבר מאוד ל-Riceboy sleeps, פרויקט האמביינט היפהפה של יונסי. איזה אושר שהם חוזרים. [טיוב]
20. מחקר היסטורי עדכני מגלה שהשימוש הישן ביותר במילה Jazz הופיע בכלל בהקשרי בייסבול ב-1912. אפריל הוא חודש הערכת הג'אז בארה"ב – הכינו את פלייליסטי הג'ז החביבים עליכם. [אנגלית]
21. האלבום החדש של אפרת בן צור משירי אמילי דיקינסון, Robin, הוא אלבום אדיר. הוא יפהפה, הוא יצירתי, העיבודים בו לא משעממים לרגע, הלחנים נהדרים ובן צור שרה נפלא גם באנגלית. אה, רוצים לשמוע ולא רק לקרוא? מה הבעיה. הנה הוא כולו בבנדקאמפ. למה אי אפשר לרכוש דיגיטלית? לאנובה הפתרונים. [בנדקאמפ]
22. סיור מוסרט מ-1959 במפעל הגיטרות החשמליות Fender . אין גיטריסט שלא ילחץ על הלינק הזה. [טיוב]
23. ועוד משהו קטן לכבוד חודש הג'אז שייערך באפריל – יוחאי וולף כותב על ג'ון קולטריין, אחד משלושת הג'זיסטים האהובים עליי, ועל השימוש שלו לאורך השנים בקטע המפורסם "My favorite things" של רוג'רס והמרשטיין. [עברית]


איזו תמונה נפלאה!

24. מה שהעולם צריך עכשיו הוא אהבה, אהבה מתוקה. הנה משהו שיעלה את מפלס הרומטיקיטש בביתכם, אבל הוא יפה למרות הקיטש: אוסף נשיקות במדור התמונות הנהדר In Focus. אופטימיות זה מבריא. [פיקסלים, שפתיים]
25. פורטיס מתעלה על המראיינת שלו ב"הארץ" ונותן מונולוג אדיר על החיים, היקום וכל השאר. [עברית]
26. "כולם יודעים שהיצירתיות, המרץ ויכולת הלימוד מגיעים לשיא בגיל צעיר ומידרדרים עם השנים. כולם טועים." כך נפתח הליד לכתבת השער של אורן הוברמן במוסף כלכליסט, המתבסס על ראיונות עם חוקרים כדי לטעון ששיאנו היצירתי והשכלי מגיע דווקא אחרי גיל 40. [עברית]
27. [ויה ויה] BrowserQuest הוא, ובכן, משחק קווסט חינמי מרובה-משתתפים אונליין, שבנוי כולו ב-html5 בלבד. [RPG, למעשה. תודה על התיקון]
28. [ויה ויה] Wind Map – ויזואליזציית מזג אוויר מרהיבה ביופיה. [אנגלית]
29. דיוויד סילביאן מדריך את The Quietus בנבכי אוסף החדש שלו, שמסכם 30 שנות יצירה מוזיקלית. [אנגלית]
30. החדש של Bear in heaven מוזרם במלואו לזמן מוגבל באתר של NPR. [סטרים]
31. אלמנטרי לחלקנו אבל חשוב לכולנו: עידו שחם ממליץ על 11 דרכים להכיר מוזיקה חדשה, ולא משנה אם היא חדשה לכולם או חדשה רק לכם. לגזור ולשמור לרגעים האלה שממש בא לכם לשמוע משהו טוב שאתם עדיין לא מכירים. [עברית]
32. [ויה ויה] באתר הזה תוכלו לנגן על פסנתר, לייב, עם אנשים אקראיים מרחבי העולם. עכשיו נראה אתכם *לא* יוצרים דיסוננס. [קלידים]
33. "Battle in me", Blood for poppies, שני שירים חדשים של Garbage, כאילו הניינטיז לא נגמרו לפני 12 שנה. האמת היא שאני סתם יורד עליהם, הם שירים הרבה פחות רעים ממה שחשבתי שיהיו. האלבום, Not your kind of people, בחוץ בקרוב. [טיוב]
34. ורק הודעה לציבור: The morning benders הנהדרים, עם שם הלהקה הנהדר שלהם, החליטו משום מה לשנות את שמם לשם האיום POP ETC, כולל אותיות גדולות והכל. אני לא יודע למה. אבל יש שירים חדשים באתר עם השם החדש, ואלבום חדש בדרך. [אנגלית]



35. איפשהו בהיסטוריה האישית שלי פיתחתי עניין חריג בתקופת ה-Dust Bowl, שנות השלושים בצפון אמריקה, במיוחד במרכז ארצות הברית: אוקלהומה וטקסס. אלו היו השנים הקשות שמיד אחרי המשבר הכלכלי הגדול שהתחיל ב-1929 עם נפילת הבורסות ואנשי העסקים מהגגות. כדי להכפיל את המכה, היו אלו שנות בצורת יבשות להחריד, וכמויות עצומות של אדמה עליונה נסחפו עם הרוח ב"סופות שחורות" שכיסו הכל בחול ובאבק. החקלאות הייתה בקאנטים, והמוני חקלאים וכפריים מתו מדלקת ריאות ומשאר סיבוכים – וזה לא שבלי דלקת הריאות חייהם היו קלים. העוני היה איום, וכל מי שראה סרטים תיעודיים או עלילתיים על התקופה (או קרא את "ענבי זעם", למשל) מכיר את הסיפורים, ההגירה, האכזבות, האובדנים. ואיכשהו, אני מצאתי את עצמי מרותק לתקופה הזו ולכל מה שקשור אליה. לכן אך טבעי שהשבוע התמכרתי לגמרי לאלבום Dust Bowl Ballads של וודי גאת'רי מ-1940, אלבום נפלא בכל קנה מידה, ובטח בכל הנוגע לאמנות פוליטית רלוונטית ומקורית. "Talking dust bowl blues" הוא דוגמה נפלאה והשיר האהוב עליי באלבום, אף על פי שיש באלבום שירים קליטים הרבה יותר (כמו "Do-Re-Mi" שמזהיר את מוכי האבק מהמחשבה המפתה להגר מערבה). בניגוד לרוב מה שראיתי וקראתי על התקופה, האלבום הזה הוא תיאור אותנטי כמעט בזמן אמת, ולא מבט מרוחק לאחור. וגם בלי ההקשר ההיסטורי שלו, מדובר באלבום ענק של יוצר ענק, שקשה לדמיין את 50 השנים האחרונות של סינגר-סונגרייטרים בלי ההשפעה שלו. [מפ3]

שתהיה שבת שבוגי! ביום ראשון, בלי נדר, יתפרסם פה פרויקט מלהיב וטוב לב לפסח. סטיי טיונד!