19 בפברואר 2010

עונג שבת: כלבת אינדי

השבוע מתארח בפינת שיר הפתיחה (ושיר הסיום) חברי שי רינגל, שחייב לחזור לעדכן כבר את בלוג הקולנוע שלו Blog simple. טעמו המוזיקלי המעולה וישבנו המחוטב של שי לא הותירו לי ברירה אלא לתת לו לעשות בשירי הפתיחה והסיום כרצונו. איזה כיף זה היה.

לפני הכל: איבדתי את הספר שאני קורא. 🙁 קוראים לו It still moves והוא מאת Amanda Petrusich. הוא באנגלית, כריכה רכה, והוא נראה ככה. בכריכה הפנימית או בעמוד הראשון יש הדפס חותמת עם השם שלי, גיא חג'ג'. אנא מכם, אם ראיתם אותם באיזה אוטובוס, תחנה, רחוב או על ספסל בקינג ג'ורג' (שם אני זוכר שקראתי בו בפעם האחרונה כשחיכיתי לאוטובוס), אנא מכם הודיעו לי. כמובן, אני יכול לקנות אחר, אבל בעותק הזה היו עשרות הערות ששירבטתי בשולי הדפים, ואשמח לקבל אותו בחזרה.

  1. [מאת שי רינגל] לא יכולתי להתחמק מהעובדה שאלביס קוסטלו מגיע לארץ. אני אומר את זה שוב – קוסטלו מגיע לארץ. יש משהו לא הגיוני בידיעה הזאת. נכון, יש הרגשה שכל הזקנים מגיעים לארץ. לא רק אתם מרגישים ככה, גם חבריי הפולנים מתלוננים בדיוק על אותה בעיה. מי כבר יכול למלא אצטדיונים הרי, MGMT בקושי מילאו את ביתן 1 (ובצדק, מסתבר). אבל מי מכל הזקנים שביקרו פה בארץ מגניבים גם לו במאית המאיה מכמות הקוליות שמכיל קוסטלו? נכון, מדובר בגיזר זקן ומישהו שרחוק שנות אור מימיו כפרחח הולל שובר לבבות, אבל עדיין זהו אחד האנשים הכי חלקלקים ונהדרים שחיים על פני הפלנטה הקטנה שלנו. ובאיזשהו מובן, קוסטלו הוא אמן שמסוגל לספק שואו מוסיקלי אמיתי. כזה שבדיוק אנחנו זקוקים לו במחוזותינו – הוא יכול לאנפף את קולו ולגרום לכל אישה לימוס תחת הצליל המושלם שמפיקים מיתרי קולו, באותה מידה הוא יכול לקחת גיטרה ולצעוק כאילו היה אחרון הפאנקיסטים. קוסטלו צועק, לעולם לא צורח. חשוב לו שתבינו כל מילה, שהיא תעטוף אתכם, שהיא תסטור לכם, שהיא תעשה בכם שפטים. קוסטלו מצד אחד יכול להיות האיש הכי מגניב שיש, לעטות על עצמו משקפי שמש ולנגן בפסנתר צבעוני, ומצד שני הוא יכול להיות גם מאוד כנה. כנה עד כאב. איזו הופעה נקבל בקיסריה? רק האלוהים יכול לנחש. מצד אחד – האלבום הלפני אחרון שלו היה לא רע. מצד שני, הוא מקדם אלבום קאברים בלוגראס קצת מיושן. מי שקנה כרטיס ללאונרד כהן ידע בדיוק למה לצפות, וככה יהיה גם עם אלטון ג'ון וככה יהיה גם עם הפיקסיז. קוסטלו נשאר זיקית, גם מוסיקלית וגם פרסונלית, ואי אפשר לדעת איזה קהל הוא ירצה לרצות. אבל קוסטלו יודע את העבודה, והקהל לא יתן לו לרדת מבהמה בלי כמה מהלהיטים הגדולים וגם בלי כמה מהלהיטים הלא גדולים. הנה שיר שלו שאני אישית מאוד אוהב, כי הוא גם מרגש וגם כי יש בו אמת מאוד פשוטה, ואם קוסטלו יבצע אותו על הבמה (הוא לא), מי שימצא אותי שם בקיסריה יוכל לקבור אותי באותו מקום, כי אני אמות מאושר. [מפ3]
  2. זה חשוב, לדעת להודות בטעויות. לא תמיד זה קל (לי), אבל בדרך כלל אני משתדל להודות בהן כמה שיותר מהר. הפעם לקח לי שבוע – שבעה ימים בהם הפצירו בי אנשים שונים והסבירו לי איפה טעיתי – להבין שפתיחת הקבוצה של עונג שבת בפייסבוק הייתה טעות, ושבעצם אני צריך לפתוח עמוד של עונג שבת בפייסבוק (Fan page, מה שנקרא), במקום הקבוצה. אפילו קורא יקר שעובד בפייסבוק כתב לי כדי להסביר לי על היתרונות של העמוד מול הקבוצה, ובסוף זה עבד, השתכנעתי, ואני מתנצל בפניכם על הקליקים המיותרים שגרמתי לכם. אני מבטיח לכם שהקליק הבא הוא האחרון. http://facebook.com/haoneg הוא הלינק שעליכם לשנן, או לא לשנן ופשוט ללחוץ עליו. או, הכי פשוט, ללחוץ כאן על "Become a fan", ואתם בפנים. אני מבטיח לא להשתמש בעמוד הזה לזיבול, אלא בעיקר לעדכון על אירועי עונג שבת בעולם האמיתי, וכל מיני פוסטים חשובים במיוחד כאן. חשוב לומר: אם יש לכם לינקים שווים לעונג, המשיכו לשלוח אותם במייל, ולא בפייסבוק בבקשה. תודה וסליחה, ההנהלה. [ט.ל.ח]
  3. ללירון תאני הכביר יש בלוג חדש (או יותר נכון, בלוג ישן במיקום חדש), ובפוסט בשם "כתר המזרח" הוא נותן תגובה מעניינת לדיון הנוכחי על מוזיקה מזרחית כמקפחת ולא מקופחת. [עברית]
  4. עונג שבת זקוק לעזרתכם: לקראת סדרת פוסטים מיוחדת שתתפרסם כאן בקרוב, אני זקוק לטיפים ולידע שלכם בכל מה שנוגע לחנויות שמוכרות תקליטים, ומוכרות ומתקנות פטיפונים. שתפו אותי בתאים האפורים שלכם! [עברית]
  5. freealbum"על חורבות האביב", האלבום השני של קטב מרירי (להקה נסיונית ומרתקת של חיים רחמני, יהוא ירון ושי לוינשטיין) שמורכב משירי משוררים כמו ט. כרמי ורוני סומק, יצא השבוע בשמחה גדולה לחנויות, עטוי עטיפה נהדרת של מירב שחם, וגם לבנדקאמפ, שם תוכלו לשמוע אותו במלואו וגם להוריד אותו במחיר שתבחרו. זה אלבום תובעני אבל משתלם, ואני אישית ממליץ לשמוע אותו באוזניות ובריכוז, למרות שלא בטוח שהיוצרים יסכימו איתי שאוזניות עדיפות על רמקולים טובים במקרה הזה. אקספרימנטלי אינטלקטואלי בעברית? תנו לי עוד מזה. [בנדקאמפ]
  6. ב-Bandcamp הוסיפו אופציה של תגים, ועכשיו אפשר לסנן ולקבל בעמוד אחד את כל האלבומים הישראליים שרק מחכים לכם שם להאזנה (ואפשר גם לסדר אותם לפי פופולריות, לפי סדר אלפבתי, או מהחדש לישן. אם פספסתם עד עכשיו, מלבד כל האלבומים שהופיעו כאן והומלצו כאן בעבר, אני מצביע גם על ה-EP החינמי של עינב ג'קסון כהן, "כריכה רכה" של חגי נחתומי, העמוד של אלי לס, העמוד של טאבו+, ועכשיו רוצו לחפור וספרו לי אם מצאתם זהב! [עברית, אנגלית]
  7. ובצעד (אולי) חסר תקדים (מה אכפת לי להגיד), מנהלי NMC ראו כי טוב, וביקשו להשאיר את "אלבום המצעדים" של יוסי בבליקי להאזנה מלאה בעונג שבת לחודש נוסף. תיהנו ממנו עד סוף מרץ! [בנדקאמפ]
  8. [תודה לנדב לזר] איך היה נראה ספיידרמן לו ביים אותו ווס אנדרסון? [טיוב]
  9. שיר חדש ל-UNKLE ביחד עם The black angels, ואתם יכולים להוריד אותו – בחינם! – אם תסכימו למסור ללא תנאי את כתובת המייל שלכם. [מפ3]
  10. [תודה לרוני] יאי! בלוג חדש לאנגלמאייר, המאייר שתמיד מפיל אותי מצחוק, באתר בננות. [עברית]

  11. רועי ריק מנגן על מפוחיתו סרנדה ללילה (תצלום: מאי קסטלנובו)

  12. לידידתי מאי יש כלבה מתוקה בשם לילה, שיותר מכל אוהבת אינדי ישראלי. לכן היא משתדלת להצטלם עם כמה שיותר אמני אינדי ישראלי (וגם עם מתן מאינדינגב ואיתי), או עם אנשים שהיא מעריצה בכלל (צ'יקי, משה פרסטר). אינדי ביץ' אמיתית. [פייסבוק]
  13. [תודה לעידן] זה עשה לי את היום. [אנגלית]
  14. אני לא יודע איך דניאלה ספקטור הגיעה להרדוף, אחד המקומות הנפלאים בגליל התחתון, אבל היא הגיעה ויחד איתה מצלמת וידאו, שתיעדה אותה שרה ארבעה שירים, רק היא והחברים והרחש מסביב. כל כך מקסים. הנה הם לפניכם ב-HD (בהקרנת בכורה, למען האמת!): "לישון בלעדיי", "מקום בתוכי (קאבר לדויד פרץ)", "הירושימה" ו"ארובות ואוטובוסים". איזה יופי. [וימאו!]
  15. [תודה לג'ים] ריק מילר מבצע את "Bohemian rhapsody" בעודו מחקה 25 זמרים מפורסמים. אהבתי במיוחד את בון ג'ובי" אקסל רוז ואארון נוויל. [טיוב]
  16. כבר שמונה שנים בערך שאנחנו לומדים מחדש את הקסם הכובש של שירי סול מושלמים, בזכות Sharon Jones & The Dap-Kings האדירים. השיר החדש שלהם, "I learned the hard way", הוא עוד קלאסיקה מיידית שנכתבה והוקלטה בימינו, אבל נשמעת הכי פילדלפיה, 1966. [הורדה חינמית]
  17. [תודה לעידו] אין ספק שהווידאו הכי טוב שראיתי השבוע הוא T-shirt war, סרטון סטופ-מושן קצר שמערב 200 ומשהו חולצות מודפסות ושני בחורים. כן, ראינו כבר וריאציות אחרות על הנושא הזה, אבל זו עדיין מקסימה למדי. [טיוב]
  18. לרגל ההודעה המפתיעה על מכירת אולפני Abbey Road (יאללה, מארגנים קבוצת רכישה?), יאיר יונה מספר בבלוגו על הביקור שלו באולפנים יחד עם להקת רוקפור, וחולק את הקאבר שהקליטה הלהקה (לא באבי רואד) לשיר של פינק פלויד. [עברית]
  19. הבמאית הישראלית עלמה הראל (שביימה גם קליפים ישראליים רבים) ביימה את "Hidden lakes", הקליפ החדש של Shearwater. [טיוב]
  20. [פורסם, בשינויים קלים, ב"איים בזרם"] "הלוואי שהייתי בניו אורלינס", שר טום ווייטס, וכרגיל ידע היטב על מה הוא מדבר: העיר המכונה "The Big Easy" היא אחת הערים המושכות ביותר בארצות הברית, בטח בקרב חובבי המוזיקה, בטח בעיניי. עיר דרומית עם אופי אחר, עיר של קיץ, של ג'אז ובלוז, עיר בה אם יש לך מזל, ההלוויה שלך תיגמר בתהלוכה מוזיקלית שמחה, עיר שהמוזיקה זורמת בעורקיה-רחובותיה. עיר שהייתי רוצה לגור בה. השבוע יוצא אלבום מיוחד מאוד, שמאגד בתוכו חלקים מהרוח התרבותית המיוחדת של ניו אורלינס. "Preservation Hall" מועדון מוזיקה ותיק בעיר, נפתח בתחילת שנות השישים כדי לאחד את סצינת הג'אז המפוזרת והעשירה של העיר, ופתח מאז גם תכנית חינוך מוזיקלית עירונית ואת להקת הבית הכי טובה בעולם, כנראה, המורכבת מקשישי ג'אז שלא נס ליחם. עכשיו יוצא אלבום שכל הכנסותיו יועברו לקידום התכנית ושימור המועדון. 19 שירים של להקת הבית, עם סולנים אורחים נפלאים: טום ווייטס, אנדרו בירד, ג'ים ג'יימס (מ"מיי מורנינג ג'אקט"), פיט סיגר, סטיב ארל, אני דיפרנקו, ריצ'י הייבנס ואפילו לואי ארמסטרונג המנוח. בכל פעם שנפשי הייתה זקוקה לעידוד השבוע, פשוט לחצתי פליי: את האוסף המלבב אפשר לשמוע במלואו, לחלום על לואיזיאנה ואולי גם להזמין עותק. אחרי הכל, המטרה טובה: כשתגיעו לניו אורלינס, תדעו שהמועדון הכי טוב בעיר עדיין פתוח. [סטרים, פלאש]
  21. ועם כל אהבתי לניו אורלינס, אני מתחיל לדאוג כשרוקרים מוכשרים נהיים שמחים, והפעם היא אשמה בכך. בדרך כלל זה גורם לדלדול היצירתיות וליצירות מעפנות, או סתם לא טובות כמו קודם. גרג דולי מאושר מאז עבר לניו אורלינס, וזה מדאיג אותי. [אנגלית]
  22. השבוע מלאו 40 שנה למותו של אחד מענקי הספרות העברית בכל הזמנים, ש"י עגנון, סופר שלא מפסיק להדהים אותי גם 40 שנה אחרי מותו. קישור הוביל לקישור, ומצאתי את עצמי קורא בשקיקה את נאום הזכייה שלו בפרס נובל לספרות מ-1966. רק הניסוחים שלו שווים הכל. [עברית]
  23. [תודה לשיר] שממליצה על הבלוג Tiger Beatdown, שמפרסם סדרת פוסטים העוסקים במוזיקה מנקודת מבט פמיניסטית (ולפעמים קצת נודניקית, כמו בפוסט על אמנדה פאלמר). פוסטים על בוב דילן, אמנדה פאלמר, הפליימינג ליפס ושו-שו, בין היתר. מעניין. [אנגלית]
  24. אני אוהב מאוד את "ראיונטו", פינת הראיונות של מוזיקה נטו, כי בכל פעם שהם מראיינים זמר או זמרת, זה אף פעם לא נראה כמו עוד ראיון רגיל במוסף סופשבוע עם השאלות הרגילות, זו תמיד שיחה אמיתית וארוכה בין חובבי מוזיקה סקרנים לאנשים שיוצרים את המוזיקה שהם אוהבים. השבוע הם ראיינו את שלומי שבן, וכרגיל זה ראיון אמיתי ומצוין, שנוגע בהרבה מקומות ואפילו מצליח להפתיע לפרקים. [עברית]
  25. הבלוג החדש רשימיוזיק הוא בדיוק, אבל בדיוק מה שאתם חושבים שהוא על פי הכותרת שלו. [עברית]
  26. [תודה ליאיר יונה] Meat of life, האלבום החדש של Clem Snide, ניתן להאזנה חינמית. תודה לכם, NPR! לו היו לכם רגליים הייתי נושק להן! [סטרים]

  27. מימין: פט מתיני. משמאל: רובוטים מנגנים בכלי נגינה. לא בתמונה: חוקי הרובוטיקה של אסימוב

  28. להקת הליווי של גיטריסט הג'אז פט מתיני היא… רובוטים. דבליו טי אף. [אנגלית]
  29. מודולארי, אירוע מוזיקה אלקטרונית נסיונית שמופק בימים אלו בצורה עצמאית, מזמין אמנים שמעוניינים להשתתף בו. [עברית]
  30. [תודה לאופק] שהכיר לי את "הו לא", וובקומיק עברי ממש נהדר (וגם אחד מהביטויים העבריים החביבים עליי), איפשהו בין XKCD לג'פרי בראון (הגאון). [עברית!]
  31. ל-Raw men empire יש הופעה עם נועה בביוף, ומהחזרה שלהם יצא פרומו וידאו נפלא להופעה הזו. [טיוב]
  32. [ויה ויה] 10 השוטים הקולנועיים הכי טובים של 2009 (חלק ב'). אני מת על רשימות מהסוג הזה. [אנגלית, אך למרבה ההפתעה, בלי וידאו]
  33. [תודה לאבי] ועוד סטריפ קומיקס קורע מצחוק, הפעם בגנות (או בזכות) ה-Captcha*. [אנגלית]
  34. Similes, האלבום החדש של Eluvium, להקה שהכרתי לאחרונה ועושה מוזיקה יפהפיה ועצובה, ניתן להאזנה מלאה ב-NPR. [אנגלית, סטרים]
  35. האתר החדש של להקת התהלוכות הישראלית הכבירה (13 איש!) מארש דונדורמה עשה לי את השבוע. הוא מלא הפתעות, מוזיקה ושמחה. רק שם גיליתי את מקור השם "מארש דונדורמה", באחד הסרטונים המלבבים ביותר שראיתי מימיי (חפשו אותו, הוא מתחבא!). [עברית]
  36. [תודה לג'יי] ואם לא הספיקו לכם להקות מרובות רגליים, ג'יי מספר לנו על Emanuel and the fear, להקה ברוקלינאית בת 11 איש, שבניגוד לציפיות לא עושים דווקא רעש שמח. אני חושב שמדובר בהתאהבות עתידית קשה, קשה מאוד. ויש גם קאבר לדירהוף!!! אח, אני מאוהב. רק שיצא כבר אלבום הבכורה שלהם, נו. [חלל]
  37. מצד אחד, זה מצחיק איך הדג נחש איבדו זהות: לקחו שיר (ישן ומצוין) של פישי הגדול וביצעו אותו כשהם נשמעים כמו מוקי. מצד שני, זה מרגש. "עוד אח אחד" הוא פשוט שיר מרגש, והקליפ היפהפה בטח לא מזיק לו. [טיוב]
  38. [גנבתי מניימן] שכותב בגיקדום: "בידען מביאים כתבה על סרנדיפיות: גילוי ממוזל. חוקר שניסה לגלות את א' אבל נתקל ב – ב'. או במילים תנכיות: הלך לחפש אתונות ומצא מלוכה. כמה מהגילויים הגדולים בהיסטוריה הם סרנדיפיים לגמרי – והרבה מהחוקרים הפחות מפורסמים בעולם שמים יהבם בגילויי ממוזל כזה, שייפול בחיקם יום אחד ויביא להם את התהילה." [עברית]
  39. אני לא רומז פה שום דבר, אני רק רוצה לציין שלפסטיבל Sasquatch 2010 יש את הליינאפ הכי טוב שראיתי השנה, ושהוא מתחיל יום אחרי היומולדת שלי. זהו, רק רציתי להגיד. [נאדג' נאדג']
  40. [תודה לפייסיק] סרט תיעודי באורך מלא מ-1984 על ויליאם ס' בורוז, מחבר "ארוחה עירומה" ואחרים. [וידאו]

  41. עכשיו אתם תהיו ארקייד פייר, ואנחנו נהיה הקהל! (CC)

  42. פוסט קצת ישן ומאוד יפה ב"לא רואה בעיניים" על ארקייד פייר ועל הדרך של מוזיקה חיה לחבר בינינו. [עברית]
  43. ובועז כהן כותב על המצאת הווקמן, היום בו האזנה למוזיקה הפסיקה להיות עיסוק חברתי והתחילה להיות עיסוק פרטי, שמבודד כל אחד באוזניותיו. ומה יגידו אייפודי הקיר? [עברית]
  44. [תודה לירון] שמגלה לנו את "אף", "מגזין אורבני [ירושלמי] חדש שמהווה במה ליוצרים בכל מיני תחומים – טקסט, עיצוב, קומיקס, אמנות וכו'", והעלה כבר שני גליונות לרשת. השלישי, על "אליס בארץ הפלאות", יגיע במרץ. [עברית, PDF]
  45. [תודה למשה] לת'ורסטון מור יש בלוג חדש, שכפי הנראה אוסר שימוש במקש האנטר. תמונות, טקסטים ארוכים, ואפילו שירים קצרים. האם יום אחד נזכה לראות פוסט שלו על "איך הייתה ההופעה בישראל"? [אנגלית]
  46. Broken social scene חדש! "World sick" נשמע טוב, וניתן גם להורדה חינם. [מפ3]
  47. [תודה לאביטל] למה לקצר כתובות URL, אם אפשר להפוך אותן למעוררות חשד במיוחד? [אנגלית]
  48. כל האלבום החדש של Efterklang, שבשנה שעברה (?) הרביצו הופעה מוצלחת בת"א, ניתן להאזנה מלאה במייספייס. [חלל]
  49. ג'ונתן מייבורג מ-Shearwater, שהאלבום החדש והיפה שלה הגיע אליי השבוע בדואר, כותב בהאפינגטון פוסט על הכחשת ההתחממות הגלובלית, מנקודת מבטו של ביו-גאוגרף, מוזיקאי וסקרן כללי. [אנגלית]

  50. אל תסתכלי עליי ככה. יום אחד גם את תהיי נכחדת

  51. בבלוג התמונות המופלא של Boston.com מקדישים בפעם השנייה גלריית תמונות מרהיבת עין לריקודים מכל העולם, כולל הדינוזאור המפזז הזה שכאן למעלה. [פיקסלים]
  52. [תודה לאנדרטו] שכותבת: "הבית של וויין קוין (מלהקת Flaming lips) נראה בדיוק כמו שאתה חושב שהוא יראה". מדהים. [פיקסלים, אנגלית]
  53. Meat is murder, האלבום השני של הסמית'ס, חוגג 25 שנה השבוע, ובסטריאוגאם טוענים שהוא אלבום הטינאייג'רים המושלם, ושואלים את קולין מלוי (הדצמבריסטים), זאק קונדון (ביירות) וחברים מנו אייג', טוויילייט סאד ושו-שו על הקשר שלהם עם האלבום. [אנגלית]
  54. [תודה למיס בוז'רסקי] פוסט מצוין של רונן קידר, בו הוא מנתח את תוצאות מצעדי העשור בארץ, ומשווה אותן למצעדי שני העשורים הקודמים. [עברית]
  55. אולרייט! קומיקס שבועי חדש מאת אסף חנוכה. גם בעברית וגם באנגלית, לפי העדפותיכם. [עברית. וגם אנגלית, לפי העדפותיכם]
  56. [תודה לשאול] מי היה מאמין ששיר מ"דמוקרטיה סינית" של Guns N' Roses יכול להפוך לשיר אקוסטי מקסים? תודה לאל על קאברים קטנים. [טיוב]
  57. זה לא באמת משנה שהיא זמרת טובה, שהיא עושה פופ מעניין יחסית, ושיש לה יכולות קוליות נאות – אני לא יכול להתייחס ברצינות מלאה לזמרת שקוראים לה פלולה. כן ,Fallulah. למזלה, היא כייפית מספיק כדי כמעט למחות את החיוך הדבילי מפניי. [חלל]
  58. [תודה לעמית] אסף אמדורסקי החליט להקליט מחדש את "הוא האמין לה" בעיבוד חדש ובצרפתית. מעניין. אני מעדיף את הלחשושים הצרפתיים ב"רוך וקושי", אם כבר מחברים בין א"א לשפת האהבה. עמית טוען ש"גם הצרפתים היו מעדיפים את המקור". [וידאו]
  59. [תודה לסגול 59] שכותב: "לפני שבוע מלאו 14 שנה לצאתו של אלבום ההיפ הופ הקלאסי (הכפול) All Eyez On Me של טופאק שאקור, האלבום המצליח ביותר שלו והאחרון שיצא בחייו של הראפר. בין שלל המחוות הגדיל לעשות הבלוג Hip Hop Is Read שניתח ושיקלל את תמלילי השירים ליצירת "ענן טקסט" מחכים ומעניין. ויותר מזה, הבלוג מציע לקוראיו תקציר של האלבום ובו רק המילים הגסות. כלומר, מאלבום של כ-132 דקות הושארו רק המילים הגסות (כ-6% מתוכן האלבום!) למיקס של 7 וחצי דקות, שלא כדאי לנגן במהלך פגישה עסקית או אירוע משפחתי". [אנגלית, טיוב]
  60. [תודה לשיר] בבלוג של החזית האלקטרונית שואלים איך בלוגרים ועיתונאים יכולים לקדם מוזיקה חדשה בלי להסתכן בתביעה. שאלה מצוינת, חברים, שאלה מצוינת אמר גיא ולא יסף. [אנגלית]
  61. היה זה יום הפנקייק הבינלאומי. יום שמתחיל כיום פנקייק בינלאומי לא יכול להסתיים רע, ואכן, אחרי שאני וכמה חברים (חברות, במקרה הזה) דחפנו לפינו ערימה מרשימה של פנקייקים תוצרת מחבתי, גררתי את כרסי השמחה לאוזןבר עת השעון צלצל חצות. מה פתאום לאוזןבר בחצות? בדרך כלל בשעה הזו ההופעה השנייה של הערב קרבה לסיום, והעייפות הולמת בראשים. אך לא, לא ביום הפנקייקים. ביום הפנקייקים עלו בחצות (טוב, לקראת אחת) שבעה אנשים על הבמה הקטנה, ולמעשה גלשו ממנה לחלק מהרחבה. שלושה מהם ידועים כאחים רמירז, למרות שהם לא אחים ובכלל לא רמירז. הארבעה הנותרים ידועים כ-Tree, למרות שעץ הם בטח לא. שבעה אנשים מוכשרים בטירוף, שבעה אנשים עם פיקסציה לצלילי הסבנטיז (הרמירזים מכיוון הפ'אנק והאמריקנה, Tree מכיוון הרוק האמריקאי והפסיכדליה), ערימה של דוושות וינטג' מטורפות על הרצפה. עלו, חייכו, והתחילו לנגן. ג'אם סשן של האחים רמירז ו-Tree, הייתכן והיית חלום? קשה לומר בוודאות, כי מהצלילים הראשונים מצאתי את עצמי במקום אחר. מזמן לא שקעתי ככה במוזיקה, התבוססתי בה, רקדתי בעיניים עצומות וחיוך קורן אל התקרה. שתי מערכות תופים, שני גיטריסטים שהחליפו פראזות וסולואים כמו שיחת חולין, בסיסט שלא יודע שובע, קלידן (על פרפיסה עתיקה, כמובן) וחצוצרן. בלי תכנון, בלי משהו מוסכם מראש, אבל כמה חלק והרמוני זה היה. המתופפים השלימו זה את זה, עוזי פיינרמן נלחם בגיטרתו בגיטריסט המעולה שלצידו, והמתופף של Tree ריסק וריסק וריסק ולא הפסיק, גם כשעפו לו מקלות מהידיים, גם כשהמתופף לבית רמירז ירד מהבמה לנוח רגע. יותר משעה וחצי הם ניגנו, בלי הפסקה, בלי לעצור לנשום. הקהל הקטן והעיקש חיפש את הרגעים השקטים כדי למחוא כפיים ולצעוק בהנאה. באיזור שתיים וחצי, מותשים ומאושרים, נדם התו האחרון והחלטנו ללכת למלא כרסנו נקניקייה או מזון משקם אחר. בחורה אחת תפסה אותי ביד: "מה אתם הולכים? עוד לא נגמר! הדרן! הדרן!". ניסיתי להסביר לה שבאמת, גם אני נורא מתלהב, אבל שתיים וחצי בלילה ואני בטוח שגם הנגנים רוצים לישון. "אתם לא מבינים כלום!", היא ירקה, "מה אתם מוותרים!" והמשיכה לשאוג "הדרן! הדרן!" לעבר הבמה, שם איתן רמירז כבר פירק את התופים. משוגעת, חשבתי לעצמי והלכתי, מחוייך מאוזן לאוזן. למחרת הסתבר שהם חזרו לנגן עוד שעה. []
  62. [מאת שי רינגל] אירוע שני שיש לציין השבוע, מלבד ההודעה על הגעתו של הקוסטלו הקדוש לארצנו הטמאה, הוא כמובן ציון הוולנטיינס דיי. איך חגגתם? יין? פיקניק על חוף הים? ישבתם בבית וצפיתם במשחק הכדורסל בין הפועל ירושלים להפועל גליל עליון? אני יודע – בטח ישבתם בבית וצקצקתם בלשונכם על כך שכל מי שחוגג את יום האהבה הנוצרי הזה הוא אנטישמי, שהחג הומצא ע"י הולמרק במטרה למכור עוד כרטיסים ובלה בלה בלה קיש קיש קוש פיטפוט שמיטפוט. לי אין בעיה עם חג האהבה. ואין לי בעיה שמציינים אותו פעמיים במדינתנו הלא כל כך אוהבת גם ככה. אני אפילו חושב שזה מעט מדי. אם יש הזדמנות להוציא מהבויידעם את הרומנטיקן הקטן החבוי בכל אחד ואחד מאיתנו, אני מצביע בעד. אז שיר הסיום לקוח מהסרט הקצר המקסים של אתגר קרת "מלכה לב אדום". זהו שירה של אידיף פיאף "המנון לאהבה", בתרגומו של יוסף אל דרור, ברגע קטן וטהור של חשיפה אינסופית. אם הייתי יכול, הייתי עומד בשבילכם כאן בשמלה להוכיח את אהבתי (ובמיוחד בשביל גיא, שהוא בעצמו יצור סקסי שכמותו לא ברא האל). מה, אתם עדיין כאן? תלחצו על הקליק ולכו תחבקו את הבן אדם שאתם אוהבים. [טיוב]

ולסיום: חידה. שבת שבוגי!

31 תגובות על “עונג שבת: כלבת אינדי”

  1. הנאום של עגנון מרהיב. עשה לי את היום.

  2. Lightspeed Champion ו- OK GO
    הם אלבומים שאתם חייבים לשמוע:

    http://premiumradio.blogspot.com/2010/02/gil-scott-heron-ok-go-lightspeed.html

    ויש גם שיר חדש לג'ונסי מסיגור רוס

  3. the trash legacy הגיב:

    לא מאמינה שהם חזרו לנגן עוד שעה!

    ופלולה הפכה להיות הזמרת הראשונה שעשתה לי את היום מבלי שהקשבתי לשיר אחד שלה.

  4. ארול אחד הגיב:

    הפלולה הזאת ממש מותק!

  5. יעל הגיב:

    לגבי הנאום של עגנון – יש ספר בעברית שמאגד את כל נאומי הזכייה של חתני וכלות פרס נובל לספרות. אני לא זוכרת פרטים נוספים, אבל אם תרצה אוכל לברר (יש לנו עותק במשרד).

    כל כך רציתי לבוא לרמירזים והעצים, אבל העייפות, הו, העייפות… אי אפשר לערוך עוד הופעה שכזו בשעה יותר ידידותית למשתמש מתיישהו? (אמצע השבוע, אנשים עובדים, בחייעת)

  6. נטלי הגיב:

    תודה על הקישור לעגנון…
    התגעגעתי אליו מאד…

  7. Guy P הגיב:

    Chinese Democracy אלבום די טוב, למען האמת! אני מרגיש שהרבה אנשים לא נתנו לו הזדמנות הוגנת. הקאבר שפרסמת נחמד, אבל אני מעדיף את הגרסה המקורית.

  8. roniz הגיב:

    Tree להקה מעולה. פעם נקלעתי להופעה שלהם בחצר פרטית בכרכור מול איזה 15 אנשים נראה לי שרובם חברים שלהם (אני הייתי בתפקיד השכן שבא לבדוק מה זה הרעש גיטרות חשמליות הפסיכדלי המגניב הזה ונשארתי עד סוף ההופעה)

  9. Jack-In-Box הגיב:

    זה עניין של זמן עד ששלומי שבן יחזור בתשובה. לא שאני מת עליו – רחוק מזה, אבל חבל לאבד עוד מישהו לתהום ה"אמונה".

  10. Masha הגיב:

    I'm sorry if i'm rubbing this in anyone's face but I'm going to Sasquatch.
    and Coachella.

    -squeals with joy-
    i'll bring you a t shirt?
    🙂

  11. יאיר יונה הגיב:

    גיאחה, מה פתאום אתה רושם הערות בשולי הדפים? לא לימדו אותך שלא מקשקשים בספרים??

  12. ראש ה ע' הגיב:

    גאיחא קרעת אותי באייטם 21.

    יוהאן סבסטיאן באך, מלחין שלא מפסיק להדהים אותי גם מעל 300 שנה אחרי מותו.
    אחח, אילו ימים היו אז …

  13. עינת הגיב:

    "ואם קוסטלו יבצע אותו על הבמה (הוא לא)" זה משפט כל כך כל כך ישראלי שאני לא יודעת מאיפה להתחיל לחפור לך שזה מיותר והחיים יכולים להיות כל כך יפים בלעדי הגישה הזו. מקווה שתתבדה.

  14. נועה הגיב:

    האתר של מארש דונדורמה צריך להוות דוגמא לכל מעצב אתרים בארץ..! WOW!

  15. עמרי הגיב:

    לגבי ריק מילר מאייטם 14: התמזל מזלי לראות אותו בהופעה לפני שש שנים, בהצגת יחיד שנקראת "מקהומר". זתומרת, הסיפור של מקבת' בקיצור, עם דמויות של הסימפסונז ובעיבוד שהולם אותן. גאונות טהורה, ושוב: זו הצגת יחיד, שמשלבת וידאו ואת הכישרון המדהים של מילר שמחקה פחות או יותר כל דמות שהופיעה ביותר מפרק אחד בסימפסונז.

    בסוף ההצגה הוא עוד עשה את "רפסודיה בוהמית", ובכלל כבר בכינו מצחוק.

    http://www.youtube.com/watch?v=IF7D94exAWQ

    http://www.machomer.com/

  16. צחי הגיב:

    כתמיד, גיא, עונג צרוף.
    תודה !

  17. יוסי הגיב:

    לגבי אייטם 34 Emanuel And The Fear (שם מזעזע): ניתן להוריד הופעה משלהי השנה שעברה בלינק הבא:
    http://www.nyctaper.com/?p=2438

  18. מיס בוז'רסקי הגיב:

    הקטעים של דניאלה ספקטור אכן היו מקסימים וכך גם מלחמת הטי-שירטים. וריק מילר אדיר, במיוחד החיקוי לאקסל רוז באמת.

  19. אוף, כמה עצוב לגלות ששבן הוא עוד שוטה דתי.

  20. דייב דנ הגיב:

    אני לא מבין את כל המתרעמים על שלומי שבן, כולה הבן אדם אמר שהוא אוכל כשר וכבר אנשים מספידים אותו ובוכים על עזיבת "המחנה". מספיק עם השנאה העצמית הזאת.

  21. עידו שחם הגיב:

    עונג קול. הקטע עם בוהימיין ראפסודי הוא אדיר, יש לו לא מעט כישרון ווקאלי לבחור ההוא. להקת הרובוטים של פאט מת'יני מדליקה בטירוף, רק למה הם מנגנים את הפיוז'ן שלו? יהיה הרבה יותר מעניין לעשות איתם מוזיקת טכנו חיה או משהו אחר מחוץ לטווח האנושי. הפוסט של בועז כהן מעניין גם הוא, אבל מפתיע, אנשים לא שמעו מוזיקה באזניות גם בימי התקליטים?

  22. אנה הגיב:

    מה, גם שלומי שבן יהודי? דכאון

  23. מורפלקסיס הגיב:

    אנה – ממש לקחת לי את המשפט 🙂

  24. עומר הגיב:

    די, נמאס לי. תכל'ס, מה רוצים משלומי שבן? המחשבה שהוא יהיה דתי חשוך וצר, היא מחשבה צרה וחשוכה.

    עונג משובח גיאחה, כרגיל 🙂

  25. אסף הגיב:

    כואב הלב שכואב לכם הלב על ש"ש

  26. דקסטר בוכניק הגיב:

    לגבי רמירז והעץ,
    דווקא הפעם העשן לא הפריע לך? לי הוא גרם (יחד עם עייפות נוראית ושכרות קלה) לצאת משם אחרי הקטע הראשון, שהיה אדיר ללא ספק. – ואני מעשן בעצמי – אבל זה היה יותר מדי.

  27. מירית הגיב:

    תודה גיא על העונג – ממש מענג

    אפרופו אמנים ישראלים בבנדקאמפ – דרך הלינק שנתת גיליתי את זה – מין ספוקן וורד קצת הזוי ופסיכי אבל מרענן –

    http://www.snap.bandcamp.com

  28. טרול אלים הגיב:

    אני שונא את אמיתי סנדי

  29. טל הגיב:

    יש מצב לצ'פר בכרטיסים להופעה של קוסטלו… אולי?
    בא לי ללכת…

  30. June הגיב:

    יו מה זה פה?
    נהיה ממש צבעוני D:

  31. ירון הגיב:

    למי שמעוניין, גיליון אליס בארץ הפלאות של מגזין אף יצא לאור. הנה הגרסה הדיגיטלית
    http://www.yotamkellner.com/af/af-03-alice-WEB.pdf

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *