עונג שבת: השבוע שאינו נגמר. חוץ מעכשיו [ועכשיו – פתוח לתגובות!]
"לא משנה אם זה ברהאמס, או ג’ימי פייג’, או ת’ום יורק. מה אני יכול לקחת ממנו לחיים שלי? האם הוא משחרר אותי? האם הוא מביא לי איזה רעיון ממש טוב שאני יכול לרכב עליו שלושה חודשים? הוא פותח סתימות? או שזה עוד פעם מישהו שבא ומביא טפט מוזיקלי נאה?" – יוסי בבליקי, איש חכם
בשבוע הבא לא יהיה עונג שבת – אני אהיה בפראג, בדרכי להופעה של רדיוהד (הידד!), ואשוב עטור ניצחון וטובלרון רק באמצע השבוע. תתנהגו יפה גם בלעדיי!
הו לא! מסיבה לא ברורה, הפוסט הזה היה סגור לתגובות. אין לי מושג למה. זה תוקן כמובן, ואתם מוזמנים להגיב כרצונכם.
- אני שומע הרבה מאוד מוזיקה, אבל יש מעט מאוד זמרים שאני מקשיב להם מיד. מקשיב, כלומר באמת באמת מקשיב, כמו שאתם מקשיבים למישהו שאתם אוהבים כשהוא מסתכל לכם בעיניים ומדבר אליכם. כזה מקשיב. לדיוויד באזאן אני מקשיב. הוא הרוויח את הקשב הרב שלי באי-פי מופלא אחד שהוציא לפני כמה שנים, ובאלבומים שקדמו לו ושגיליתי מאוחר יותר, כסולן של Pedro the lion. באזאן זכה בקשב האמיתי שלי דווקא בזכות הרבה מאוד ציניות שאפפה את הטקסטים שלו, אבל לא רק בגללה – מתחת קרום הציניות הסתתר לב נא ופועם ורגיש, עם אבחנות חדות ולפעמים קשות על החיים, על אמונה, על יחסים, על החברה ועל הרבה דברים שכולנו רוצים שירים שיתעסקו בהם. אז כשדיוויד באזאן שר אני מקשיב. מקשיב כמו שאנשים מסוימים הקשיבו למוריסי באייטיז, או לאהוד בנאי בכל פעם שהוא מוציא שיר חדש, או לדילן בזמנו. מקשיב טוב טוב. "Hard to be" הוא שיר משונה קצת אצל באזאן, שפותח את אלבום הסולו המלא הראשון שלו, Curse your branches. הוא לא מתמהמה, באזאן, ופותח מיד בנושא רציני במיוחד: למה כל כך קשה להיות אדם הגון? האם זה באמת קשור לנפילה מגן העדן, כפי שחינכו את באזאן, שגדל כנוצרי קתולי? לא בטוח, אבל מה שבטוח הוא שיש בשיר הזה, בשבילי, משהו על-זמני ומיידי. גם בנושא שלו, גם בשילוב בין האינדי רוק הבסיסי של פדרו דה ליון לסינתיסייזר האייטיזי שאפיין את The Headphones, הרכב אחר שהוביל באזאן. קשה למקם את השיר הזה על ציר הזמן בין 1989 ל-2009, והפעם זה דבר חיובי. אנחנו צריכים שירים שיישארו איתנו לאורך זמן, אנחנו צריכים כותבים שהמסרים והמשפטים שלהם יישארו איתנו לאורך זמן, אנחנו צריכים זמר שאומר משהו ששווה להקשיב לו. לכל אחד יש את הזמר הזה. לי יש את דיוויד באזאן. [מפ3. איזו עטיפה מגניבה יש לדיסק הזה]
- אני לא רוצה לעורר פה היסטריה מוצדקת לגמרי, אבל כל הסימנים מצביעים על כך שהדיילי דולי חוזר, אט אט, לפעילות רציפה. מי שלא ידע את יוסף (או במקרה הזה, את דולי), מדובר במטא-בלוג, בלוג ששם לעצמו את המטרה לאסוף מדי יום את התוכן העצמאי הכי מעניין בבלוגיה הישראלית על פי טעמה של כותבת הבלוג – דולי (זה לא מאוד מסובך, הסיפור הזה). הדיילי דולי רץ במשך זמן מה אי שם ברשת, עד שהתלהבתי קשות והזמנתי את דולי לצרף את בלוגה המצוין למשפחת העונג. מאז היא כאן, ואחרי הפסקה ארוכה של חודשים רבים, נראה שהיא חוזרת. זה הזמן להצטרף לכיף. [עברית]
- הבאפלוס, לשעבר באפלו בוטס – להקה ישראלית אמריקנופילית – הוציאה אלבום חדש. יופי באמת, כולם מוציאים אלבום חדש. אבל הבאפלוס נותנים את כל האלבום החדש-חדש שלהם להורדה מלאה בחינם תמורת כתובת מייל בלבד. איזה כיף, וכמה חכם ונכון. להקה קטנה כמו הבאפלוס, שיודעת שאת הכסף שלה היא לא תעשה ממכירת אלבומים, מעדיפה להשתמש באלבום כדרך לאסוף עוד קהל שיבוא אחר כך להופעות ויעקוב אחרי הלהקה בהמשך. ואנחנו – אנחנו נהנים מהמוזיקה. [אנגלית, זיפ]
- ועוד אחד! בחיי, זה שבוע המזל שלנו. אלי רוזן, שרק לפני חודשים או אפילו שבועות לא רבים הוציא את אלבום הבכורה שלו "כל המקומות האלה", מציע לכם את אותו הדיל – הירשמו לרשימת התפוצה, הורידו את האלבום בחינם. אני אוהב במיוחד את השיר הפותח, "אי אפשר לכתוב שירה". אולי צריך להוציא אותו כבי-סייד ל"לא זמן טוב לכתוב שירה" של יהוא ירון? או, הנה הוא ממש כאן באייטם הבא. [עברית, כיף]
- ביום שני הזה יופיעו ביחד שניים מהזמרים שאני הכי אוהב בארץ – יהוא ירון יארח את אביב גדג' באוזןבר – ומיד אחריהם ייערך מפגש מעריצים קטן עם קלקסיקו. הכניסה למפגש עם קלקסיקו (23:00) חופשית לגמרי, אבל אם אתם רוצים להספיק לראות גם את יהוא ואביב, בואו ב-21:00 ושלמו את 40 ש"ח הכי טובים שתוציאו השבוע. ואם אתם רוצים לראות גם אותם בחינם – שלחו מייל עם הכותרת "שום דבר לא מתחרז עם אביב גדג'", ושניים מכם יקבלו כרטיס חינם. תודה יהוא! [מייל]
- אה כן, ויש סייל קיץ מגניב בת'רדלס, תתחדשו באיזו חולצה לקיץ אם אתם בעניין של להיראות יפים יותר. [$]
- איזה שבוע, איזה שבוע! ביום שני – יהוא ירון מארח את אביב גדג' ואחריו קלקסיקו מתארחים. בשלישי וברביעי קלקסיקו בבארבי, ברביעי וחמישי פסטיבל נונסטופ מיוזיקס עם ליידי גאגא, קייזר צ'יפס וסימפל פלאן, ובמקביל אליו ייהנו החיפאים מפסטיבל גולדסטאר בחיפה שהוא די מטורף – הוא חינמי, ויופיעו בו צמרת הרוק הישראלי (רוקפור, כנסיית השכל עם פורטיס, איפה הילד, עם ברי סחרוף – רגע, הרוק הישראלי לא השתנה מהניינטיז?). ואם זה לא מספיק, גם פסטיבל הקומיקס והאנימציה נפתח בסינמטק תל אביב ביום רביעי. [זהו]
- ערימת תמונות נוספת מעונג שבת לייב, הפעם ממצלמתה של נועה מגר. הייתם וצילמתם? שתפו אותנו. [פליקר]
- השבוע, מחר ליתר דיוק (בשבת) יעברו בדיוק 40 שנה מאז פתחו את המגברים בפסטיבל וודסטוק 1969, וחצי מיליון איש פרצו את הגדרות, כתשו את השדה של האיכר מקס יסגור והפכו את המפגש ההמוני הזה למודל של דור שלם – מוזיקה, חופש, אהבה. דור שלם? יותר מדור אחד. אני מכיר גם היום אנשים ששאיפת חייהם הדמיונית היא להיות בוודסטוק, או להתקרב כמה שרק אפשר לאידיאל הזה. וודסטוק הוא סמל מדהים ואידיאל ששווה לשאוף אליו בעיניי, וגם בלי קשר אירוע מוזיקלי נפלא ומרתק. יואב קוטנר מספר על הפסטיבל כמו שרק הוא יודע, בתוך טור יפה אך ממורמר של אריאנה מלמד, ורוי רגב חושב שבעולמנו הקר והאכזר אין סיכוי לקבל עוד וודסטוק. גם בשאר כתבות לרגל המאורע השבוע חזרה התחושה שפעם היה טהור ויפה וחופשי והיום כולם פה רק בשביל הכסף ולאף אחד לא אכפת מאמנות או חופש או אהבה. אני לא מסכים, ועל חלק מהטענות השבתי בטור לא משובח שלי אבל עדיין אחד שאני עומד מאחוריו. [עברית]
- לס פול הלך השבוע לעולמו – הבחור שהמציא את הגיטרה האגדית הקרויה על שמו, גיבסון לס פול, גיטרה ששימשה ענקי גיטרה מג'ימי פייג' ועד סלאש. מסתבר שהוא עצמו גם היה גיטריסט לא קטן וחדשן לא קטן, ועכשיו כשמת בגיל 94 אפשר לקרוא את מעריציו המפורסמים נפרדים ממנו: סלאש, טום מורלו, ג'ו סטריאני ואחרים. הרולינג סטון הקדיש לו הספד נרחב, אבל מה שהכי אהבתי הוא הביקור שלו במדור "מה למדתי" באסקווייר (נשמע מוכר? נכון, "בלייזר" גנבו את המדור הזה, כמו הרבה דברים שהם גנבו מאסקווייר). ג'ים מוסיף רשימה מרשימה ולגמרי חלקית של גיטריסטים מפורסמים והלס-פולים שלהם. [אנגלית]
- לא שמעתי קודם על The Big Pink אבל הנה מצאתי את עצמי מקשיב לאלבום שלם שלהם. למה? פשוט כי הם היו נבונים מספיק לתת אותו להאזנה מלאה בלי לפחד שאיזה מפלצת רשעה תבוא ותגנוב להם את המכנסיים (אני מתפלא מדי שבוע לגלות כמה אמנים, לייבלים ומנהלים מפחדים שזה יקרה). ועוד דבר נבון הם עשו: ברגע שאתם מתחילים להאזין נפתח לו אשנב פייסבוק קטן מצד ימין, ומאפשר לכם להגיב בלייב, מתוך היוזר שלכם, על מה שאתם שומעים. התוצאה היא שהרבה מאוד אנשים מצייצים שם "אני מקשיב לביג פינק החדש בחינם, איזה כיף!", והנה בלי לשים לב הקהל הוא המפיץ הראשי של האלבום הזה בתודעה האינטרנטית. כל מה שהביג פינק היו צריכים לעשות הוא לפתוח עמוד ולפמפם אותו באתר הלייבל שלהם, 4AD. עוד דבר נחמד באותו עמוד יחיד ומיוחד: בצד שמאל אפשר לראות תמונות של הלהקה, מחולקות לפי קטגוריות: תמונות שנמצאו, תמונות שצילמנו (מתוך בלוג הלהקה), תמונות שאתם צילמתם (מתוך קבוצה בפליקר). חכם, פשוט, ויעיל עשרות מונים מכל אתר פלאש מפונפן. [אנגלית]
- מה קורה עם רדיוהד? שיר חדש לזכר גיבור מלחמה בריטי, ואז הצהרה מתוקשרת ש"לא נוציא יותר אלבומים, רק שירים", ואז שיר חדש לגמרי, "These are my twisted words", שלא ברור מאיפה הוא הגיע אבל הוא נשמע די מוזר. בתוך הקובץ עצמו מקודד טקסט עם פרטי השיר, הודעה קריפטית מאת תום יורק (כנראה), וציון תאריך יציאה של השיר כ-17 באוגוסט, כלומר בעתיד הקרוב. הדומיין wallofice.com מוביל לחנות של רדיוהד. האם זה שם ה-EP לו נזכה מרדיוהד בשבוע הבא? אינשאללה! בינתיים הם עושים עבודה מצוינת בלבלבל אותנו ואני לא בטוח שיש לי סבלנות לזה הפעם. בפעמים הקודמות עוד הרגשתי שיש איזו אג'נדה או כוונה מאחורי ההתנהלות, הפעם זה נראה כמו סתם בלגן. אבל היי, אם הבלגן הזה מניב שירים חדשים, למה להתלונן? במיוחד עם התזמון המושלם עם ההופעה שלהם בפראג. בגרדיאן מנסים להתחקות אחר ההדלפה. [מפ3]
- עוד מוזיקה להאזנה חופשית – שני אלבומים חדשים יוצאים ב-Merge Records המצוינים, וכמיטב המסורת המרג'ית בשנים האחרונות, הם ניתנים להאזנה מלאה לפני יציאתם. האחד הוא של להקת Polvo, שפעלה בניינטיז והתפרקה, אך התאחדה ב-2008 והתחילה לכתוב חומר חדש. יש פה מהאיכות הסאבפופית של אמצע הניינטיז, ואני אוהב את זה. השני הוא של להקת The Clean, להקה ניוזילנדית שנמצאת איתנו עוד מ-1978, מהגל הראשון של הפאנק, ובימינו מתרכזת בלו-פיי עם חיבה פרוורטית לאורגנים. משעשע לשמוע את האלבום שלהם ולגלות שמה שפעם נחשב לפאנק בסיסי נשמע לנו היום כפופ רדיו סטנדרטי למדי. MGMT פירגנו להם קאבר השבוע. [סטרייייייים]
- הזמרת הנהדרת שירה ז' כרמל פתחה בלוג! אני שמח במיוחד גם כי אני אוהב את שירה, וגם כי זה לא קורה אצלנו כמעט בכלל, בלוג של זמר שמתעד את ההקלטות והיצירה. [עברית]
- הדבר הכי יפה שקראתי השבוע הוא ראיון עם אחד מהאנשים שאני הכי אוהב, פשוט כאדם, בלי קשר עכשיו אם אתם אוהבים או לא אוהבים את המוזיקה שלו, מכירים או לא מכירים את השירים שלו. יוסי בבליקי הוא איש שאני אוהב כי הוא מלא תבונה ומחשבות מעניינות ויצירה וכישרון ומוזיקה, וכי הוא תמיד מחייך כשאני רואה אותו. לפני כמה שבועות שאלתי אתכם את מי הייתם רוצים לראיין, וכשאחד מהמגיבים כאן אמר "יוסי בבליקי", כתבתי לאותו מגיב ואמרתי לו יאללה, לך על זה. אז הוא הלך על זה, והשיחה ביניהם, בלי שום דיסק לקדם או בשורה גדולה לפרסם בכפולה צבעונית עם כותרת מתחכמת, היא שיחה מרתקת וספונטנית על מוזיקה ויצירה ואנשים ולב. הרבה, הרבה מאוד לב. וכל משפט שני של בבליקי בא לי לצטט כאן, אז במקום זאת פשוט אשים ליד האייטם הזה "וי" גדול וירוק כדי לשלוח אתכם לקרוא את הדבר הכי יפה שקראתי השבוע. [עברית]
- ראיון נרחב ומעניין של נויה כוכבי עם אביב גדג', שאלבום הסולו הראשון שלו יוצא ממש ממש ע———–כשיו. רוצים לראות אותו עם יהוא ירון? קפצו לאייטם עליהם שם למעלה, ב"עיקר החדשות". [עברית]
- [תודה לכל השולחים] אין מה לעשות, מכל הלינקים בעונג הזה, זה הלינק שתשלחו להכי הרבה חברים שלכם. ככה זה. אחרי שראינו את הקליפ המילולי ל-"Total eclipse of the heart" ושאר שירים, הגיע הזמן למילולי הישראלי הראשון – "בדרך אל הים" של משינה. אך סמלי שמשינה יהיו אלה שיככבו ברעיון מחו"ל שנגנב ארצה. [טיוב]
- מה עושים כשחברת הלהקה שלך עוזבת לניו יורק? מקליטים לה מיד גירסת כיסוי נפלאה ל-"New York, New York"! זה מה שעשו דפנה והעוגיות לחברתן תמר, שנוטשת אותן לאנחות כאב וצער. [סטרים]
- גריזלי בר התארחו באולפן של KCRW, והיה ממש כיף. [וידאו]
- [תודה לאביטלי] זה גאוני: מפתח משחקי מחשב אחד מני רבים עזב סטודיו לפיתוח משחקים, וכך הוא הודיע לחבריו לעבודה שהוא עוזב. [פלאש]
- [תודה לערן כ"ץ] ההורים שלכם צילמו אתכם פעם בתמונה כל כך מביכה, שהתחלתם ממש לשנוא אותם בגללה כשגדלתם? זה בדיוק המקום בשבילה, I hate my parents. [פיקסלים]
- וזה עוד כלום. בין כל המחוות למייקל ג'קסון יש רק אחת שבאמת ריגשה אותי ועניינה מעבר לעצם המחווה אלא כיצירה בפני עצמה. וזה הביצוע של אדם בן עזרא הישראלי ל-"Billy Jean" בקונטרה-בס בלבד. [טיוב]
- ג'ים ג'יימס, כלומר יים יימס, הקליט EP מחווה לג'ורג' הריסון, כלומר ייוריי הריסון, ואנחנו יכולים להאזין ל-EP היפה במלואו בסטריאוגאם, כלומר בסטריאוגאם. [סטרים]
- [תודה לשיר] מישהו פעם אמר לי ש… [תמונה חדשה כל יום]
- [תודה לא. סופרמן] אם גם אותם שותים בין שש לשישים כוסות קפה ביום, תמצאו את עצמכם מזדהים בצורה מדאיגה עם השיר והקליפ המצויר הנפלאים האלה. צרפתית, אבל אל תיבהלו, גם הם יודעים לשתות קפה (ויש תרגום). [טיוב]
- בניגוד אליי, שקפצתי לביקור קל של שעה בפסטיבל יערות מנשה, נדב לזר בילה שם הרבה יותר, וחזר עם מסקנות עגומות למדי. אריק בר, לעומתו, מצר על המיעוט בקהל אבל מספר שהיה כיף לאללללה. יש גם תמונות באדיבות Cowchimp. הייתם? איך היה? [עברית]
- [תודה להגר] לא רק אצלנו יש משבר מים, ובברזיל קוראים לכולם לעשות את מה שאתם הרי תמיד רוצים לעשות ורק מרגישים לא נעים: להשתין במקלחת, בבקשה! מדובר במאמץ לאומי אז בחייכם, תהיו רציניים, אל תתביישו. בכל השתנה אתם מורידים כל כך הרבה מים שפשוט כואב הלב. הגר ואני גם מוסיפים וממליצים – אם אתם חיים בקיבוץ או במושב או בבית עם גינה – פשוט צאו ותשתינו על עץ או על שיח (אם אתם בחורים או בחורות אמיצות), זה אפילו יותר טוב. הצמחייה תודה לכם. [טיוב, וזה גם מזכיר לי את "יש מים בחינם" של יונתן ניצן, אמן שהכרתי השבוע בזכות המלצה במייל]
- [תודה ליוסי] שממליץ לי בחום ובעקשנות על Choir of Young Believers ומזכיר לי, אם אני לא מאמין לסופרלטיבים שהוא שופך על הפלא הדני הזה, שאפשר לשמוע את האלבום כולו ב-NPR. [סטרימינג]
- שי ליברובסקי כותב על אמן העשור השלישי שלו (מתוך שלושה), מאדליב, מפיק ההיפ-הופ הפסיכדלי, המשוגע ומסטולי המדהים מלוס אנג'לס. [עברית]
- [תודה לכל השולחים והשולחות] "האקונה מטטה" הוא שיר גדול מלכתחילה, אבל הוא גדול במיוחד בשיר החדש "סגרו את הפייסבוק", גירסת מלך האריות. החיקויים רובם דומים להפליא לדיבוב הישראלי המקורי, והשילוב של תרגום-מילולי עם שיר הקונספט על הפייסבוק הוא פשוט מבריק. [טיוב]
- אמנם המוזיקה מחורבנת אבל הטכנולוגיה מגניבה לאללה: וידאו שמצולם ב-360 מעלות. כמו תמונה שאפשר להזיז לאיזה כיוון שרוצים, רק בווידאו. בעצם, איך לא הגענו לזה קודם? מתי נראה לראשונה סרט אקשן כזה? [וידאו]
- מוריסי רוצה לבקש מכם משהו: אל תקנו את האוסף החדש שלו. הוא לא יראה ממנו שקל. [אנגלית]
- גם להקת Monotalk הישראלית גילתה את נפלאות הבנדקאמפ והיא נותנת את אלבום הבכורה שלה, Fix me up, להאזנה חינמית והורדה בכל מחיר שתבחרו (מ-0 ומעלה). איזה כיף השבוע, אה? מלא מוזיקה ישראלית מעולה בחינם. מקווה ששמרתם מספיק מקום פנוי בהארדיסק. [סטרים, שלל פורמטים לבחירתכם להורדה]
- הנה טבלה שעונה בבהירות על שאלה שנשאלת לעתים תכופות מדי במטבח שלי: יש על זה עובש, מה עושים? א-הא. לא תשובה פשוטה, כמובן. זורקים? שכחו מזה. הרבה מאכלים אפשר להציל גם מעובש, חבל לזרוק! ואם זה נפל על הרצפה אז בכלל יש עוד חמש שניות! [אנגלית]
- [תודה לשיר] זה הזמן להפסיק לשבת על התחת בלי לעשות שום דבר משמעותי – ולעזור למפות את הפאקינג יקום!!! כן חברים, היום הגיע. בעזרת כוח המוח שלכם וכמה קליקים, תוכלו לעזור באופן פעיל במיפוי היקום הלא נראה לעין. כי תכל'ס, איזה דבר חשוב יותר יש לכם לעשות? [אנגלית]
- "Anesthesia", קליפ חדש ל-Six organs of admittance המצוינים. [וידאו]
- [בזכות דולי] עידן אלתרמן שר אצל ליאור שליין את "שיר הגוגל" המעולה שלו. [טיוב, עברית]
- [תודה לר"ר] בק ממשיך בפרסום שיחותיו עם חברים מפורסמים, ואחרי טום וייטס הוא לוקח פנייה חדה ומשוחח עם ויל פארל. מוזר – למרות ההומור הרב במוזיקה שלו, בק אף פעם לא הצטייר לי כאדם מצחיק במיוחד. אולי השיחה הזו תשנה את דעתי. [אנגלית]
- האינטרנט התמלא מחוות וכתבים על ג'ון יוז המנוח ואני, שלא גדלתי עם הסרטים שלו (מלבד "שכחו אותי בבית", אבל בחייכם), פסחתי על רובם. אבל כשיאירוה הפנה לפוסט של אישה שמספרת איך התכתבה בנעוריה עם הבמאי שהעריצה, הייתי חייב לעצור ולקרוא. כחובב מכתבים רציני, מאלה שמצרים על תפיסת המייל את מקומם של העט והנייר, נשביתי מיד. מה גם שגם לי יצא לשלוח מכתב לאדם שהערצתי מרחוק, ובשנים האחרונות זה נהיה קל מתמיד. [אנגלית]
- אסף אבידן והמוג'וז הוחתמו השבוע בסוני-קולומביה באירופה להפצת שלושה אלבומים עתידיים + The Reckoning, שכבר יצא. הישג די מדהים לאמן שאין לו חברת תקליטים ועד לפני פחות משנה לא השמיעו אותו אפילו ברדיו. זאת לא כדי לומר שהוא היה אפס, להיפך – הוא היה ענק, ובדרך הוכיח שאפשר לעשות את זה בלי חברת תקליטים ובלי רדיו. לא זכור לי אמן ישראלי שהוחתם לכל כך הרבה אלבומים מראש בחברה בינלאומית מרכזית כזו, וזה לגמרי מגיע לחבר'ה עם המוג'ו. ריספקט, מוצ'ו ריספקט. [עברית]
- השבוע נסעה זוגתי ברכבת, וליד לוד ראתה סוס במצב בריאותי מזעזע, כזה ש"ירוד" הוא מחמאה עבורו. בתושייתה הרבה היא לא נאנחה והמשיכה הלאה בחייה אלא התקשרה לפגסוס, העמותה למען הסוסים והחמורים בישראל, ודיווחה להם על אשר ראתה. הם השיבו שהאיזור מוכר להם כאיזור בעייתי מאוד בטיפול בסוסים וחמורים, ושהם ייגשו לשם להציל את החיה המסכנה, שהטיפול בה רומס ומרסק את חוק צער בעלי חיים. היא גם תרמה להם 50 שקלים, וכשסיפרה לי החלטתי לא לעמוד מנגד ולהכפיל את תרומתה עם סכום זהה משלי. מה הם 50 שקלים מול חמור מורעב ומוכה? אני יכול להסתדר גם בלי 50 השקלים האלה, הוא לא יכול להסתדר בלי שיהיה מי שיטפל בו. אם אתם רואים סוסים אומללים רתומים לעגלת אלטע-זאכען, בצידי הדרך או היכן שלא יהיה – אל תעברו על כך לסדר היום. חשוב מאוד לדווח לעמותה, וחשוב לא פחות לתרום להם אם אתם יכולים, כדי שיהיה להם כוח אדם לטפל בדיווחים שהם מקבלים ולהציל את החיות. [עברית]
- באייפוד הרעב מתחילים לסכם בצורה סובייקטיבית למדי את העשור, ומתחילים עם הלהקה הכה-מעולה The Delgados. מתביישים שאתם לא מכירים אותם? בצדק! ביקור קצר בסיכומון של אוהד יתחיל לתקן את העניין. [עברית, מפ3]
- נדב לזר דן בכובד ראש בשאלה החשובה: האם האינדי הישראלי הוא רק חיקוי סך השפעותיו, או משהו מקורי? כצפוי, הדיון סוער בתגובות, שגם אותן שווה לקרוא. ומה דעתי? כרגיל, לכאן ולכאן. זה לא מוחלט, אני לא חושב שאפשר להגיד משהו שיהיה נכון לכל אמני האינדי הישראלי מלבד זה שהם ישראלים. יש המון להקות שכל מה שהן עושות זה להישמע כמו דברים מחו"ל, רק בעברית. וזה בסדר, כי גם כאלה צריך ויש ביניהן כאלו שעושות את זה מצוין גם אם אין לזה ערך מוסף. וכמובן, יש מיעוט של יוצרים שבאמת מתעלים מעל סך השפעותיהם ומציעים משהו שמיוחד ליצירה בארץ הזאת. אבל זה לא משנה, בעיניי. אני לא חושב שאמן שיוצר בישראל מחויב, מעצם מיקומו הגיאוגרפי, להתייחס או להישען או לייבא את סביבתו, ההיסטוריה, הפוליטיקה, או כל מאפיין אחר של הארץ בה הוא חי. למי אכפת אם מוגיסון בא מאיסלנד, מאיטליה או מקנטאקי? הוא עושה מוזיקה מעולה והוא עושה אותה נהדר. לי לא משנה שעמית ארז נולד וגדל בארץ שסועת מלחמות. שישיר שירי אהבה עד סוף חייו אם בא לו, כל עוד הוא עושה את זה טוב. הטענה שלי היא שגם בסצינת האינדי בג'ורג'יה או ביורקשייר או בפריז יש 90% להקות שמנסות להישמע כמו להקות ממקום אחר. זה טבעי. הלהקות שנזכור בעוד עשר, עשרים שנה יהיו אלו שהיה להן משהו מקורי להציע בצליל, או בטקסטים או בגישה. זה לא חייב להיות משהו "ישראלי" או "מזרח תיכוני" או "עברי". זה רק צריך להיות מעניין. [עברית]
- [תודה לג'ים] הידד! עוד b3ta challenge – תחרויות הפוטושופ שמוציאות (לרוב) את הטוב ביותר מגולשי האתר b3ta. והפעם: מאש-אפים בין פוסטרים של סרטים! [אנגלית, פיקסלים]
- [תודה לאורלי] רק השבוע זכה הלוגו של גוגל לשני איורים מיוחדים – בגשם המטאורים, וביום ההולדת של איזה בחור דני אחד ששינה את העולם כשגילה שאפשר ליצור מגנט בעזרת חשמל (אלקטרומגנט!). בדה מרקר מקדישים כתבה שלמה (טוב, כמעט שלמה, באתר היא מופיעה בחלקה) לצוות שאחראי על איור הלוגו המתחלף באירועים מיוחדים. קול. [עברית]
- עוד לא שמעתי את מיקסטייפ האורח "כוכבים מתים" בבלוג הקונכייה, אבל הוא נראה מרתק. [עברית, זיפ]
- הקאבר הכה-מופלא של אנטוני והג'ונסונז (שמישהו יביא אותו כבר להיכל התרבות!) ל-"Crazy in love" של ביונסה זוכה סוף סוף לגירסה אולפנית ולקליפ רשמי. [וידאו]
- השבוע נערך ערב לזכרו של יורם בר, מבקר מוזיקה ירושלמי שמת מסרטן ב-1995, ועל אתר ההנצחה הנפלא שלו כבר המלצתי כאן אבל אמליץ שוב. כרגיל, בן שלו מנסח הכי טוב את מה שאני חושב: "יורם בר לא היה מבקר מוסיקה מהשורה. אולי מסוף השורה הקיצונית משמאל. כשהוא שנא את מה שהוא שמע, הביקורת שלו היתה יריקה מילולית בפרצוף. וכשהוא אהב – הוא נטש בשמחה את עמדת המבקר המרוחק". המשפט הזה הגיע מכתבה מצוינת של שלו על בר שהתפרסמה בשישי שעבר ב"גלריה" של "הארץ", וגם עמי ברנד כותב ומצטט יפה כקולגה ומעריץ. שווה לקרוא שוב את בר כדי לגלות מחדש משהו שנאבד אצל הרבה מכותבי הביקורות של ימינו: כתיבה מהקרביים. לא בהכרח כתיבה חושפנית או וידויית – מזה יש לנו הרבה יותר מדי, אולי הגיע הזמן שמבקרים רבים יבינו שיש עוד סגנונות כתיבה מלבד גונזו – אלא כתיבה שלא מפחדת מגבולות, שלא מפחדת, כמו שכתב בן שלו, לירוק בפרצוף כשצריך או לחבק עד שהעצמות נשברות כשצריך. לא בשביל ההייפ או בשביל לקדם אג'נדה, אלא כי אהבת את זה או שנאת את זה. [עברית]
- [תודה לעטר] שתי נערות שבדיות מבצעות בצורה יפהפיה את "Tiger mountain peasant song" של Fleet Foxes – כמה הולם, באמצע היער. נפלא כל כך. [טיוב]
- [תודה לשיר] אח שלי עדיין מרתיח מים בקומקום על הגז ולא בקומקום חשמלי, והוא שורק כשהוא רותח. כמה חבל שאין לו את הקומקום המוזיקלי, שיכול להפיק יותר מתו אחד כשהוא רותח ולנגן מלודיות נאות. ובכל פעם שתשמעו את השיר החביב עליכם, דעו שהגיע הזמן לשתות קפה. [אנגלית]
- השבוע אלפרד היצ'קוק היה חוגג יום הולדת 110, אלמלא היה מחכה כבר מזמן באולם הקולנוע הגדול שבשמיים. המאסטר הענק הזה השפיע על המוני יוצרי קולנוע אם לא על כולם, ובמידה קטנה ואישית גם על ערן כץ, שכתב פוסט אישי ויפה לזכרו. [עברית]
- רגע אחרי שהוציא אלבום עם The dead weather, ג'ק וייט מרחיב את האימפריה עם שיר חדש, "Fly farm blues", מתוך הסרט It might get loud שיוצא ממש היום בקולנוע בארה"ב. [סטרימינג]
- בעקבות סרטון הספוילרים הגדול הגיעה הגרסה הישראלית ל"מאה ספוילרים בחמש דקות", לסרטים ישראליים כמובן. פחות מלוטש אבל, אה, יותר מקומי? [טיוב]
- אסף רחמני, איש תעשיית המוזיקה שאני מאוד אוהב, כותב בידענות ובטעם כהרגלו על מודל חדש בתעשיית המוזיקה העולמית, מעבר למודלים הספורים שאנחנו כבר מכירים. מעניין במיוחד. [עברית]
- זה נשמע סתמי בהתחלה, אבל יש משהו בשיר הזה, "TVA" של Drive-by truckers, להקה שאני מחבב מרחוק כבר כמה שנים ומת לצלול לקטלוג שלה כומ שצריך. אולי האלבום החדש שלה, The fine print, הוא ההזדמנות ההולמת לצלילה הזו. יש משהו סופר-אמריקאי בלהקה הזו, ודווקא במובן המעניין של המילה. משהו אמריקאי של אמריקנה, משהו שמתמצת את החיים האמריקאים מחוץ לקצוות השולטים ניורק-לוסאנג'לס. גם מוזיקלית, גם בקול ובשירה של הסולן, כמובן בטקסטים. השיר הזה הוא דוגמה מושלמת לשיר אולטרה-אמריקאי, כזה שכל מי שיש בו אפילו מעט סקרנות אמריקנופילית, למרות כל האנטגוניזם שהארץ ההיא מעוררת, לא יכול להישאר מולו אדיש. יש פה את המרחבים והמקומות, את הדורות הקודמים במשפחה (עניין אמריקאי מובהק), את זכרונות הנעורים המתוקים, ואת ה-TVA, אני מניח שמדובר בזה אבל באמת שאני לא מבין לגמרי למה. [מפ3]
רות דולורס וייס בעונג שבת לייב. זה לא רק אני, נכון? הלב שלה זוהר (תצלום: נועה מגר)
גיבסון לס פול קלאסית. לפחות תישאר לנו הגיטרה (CC)
המאכל הזה נקרא בוּבליקי. זה הדבר הכי קרוב שהצלחתי (CC)
יופי, אבא
פומבה? -מה? -אתה עוד פעם שולח לי Poke אני זורק אותך לאריות
איך דפקנו אותם! ג'ניס ג'ופלין כבר שייכת לקולומביה! (CC)
רגע, מה?!
הי! הי! הי! הי!
שתהיה שבת שבוגי, כן? מה להביא לכם מפראג?
"כל החיים אנחנו עושים את “מה שצריך”, חוץ מבאמנות" – יוסי בבליקי, איש חכם
וואי, השיר של משינה מעולה, ושיר הקפה הצרפתי הוא בכלל להיט השבוע…
הוידאו ב-360 מעלות, בניגוד לצילום סטילס ב-360 מעלות, סתם עושה כאב ראש. לא הייתי ממהר להחליף את שיקול הדעת של בימאי בבלאגן הזה.
וכל הכבוד ל Monotalk על היוזמה, אבל שם הלהקה קצת בעייתי – לא מזכיר לכם קצת להקת אינדי ישראלית אחרת, וותיקה ומצליחה יותר, ועם סגנון שונה לגמרי?
גיא אתה נוסע דרך ontour?
אני מקווה שרדיוהד ייתפסו כבר כיוון באג'נדה המוזיקלית-פוליטית שלהם כי אני כבר הולך לאיבוד (או שמא אני רק חולה באמנזיה…) תהנה בפראג, מחכים לפוסט שאחרי…
והנה הפוסט השבועי שלי
http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1531248
המשפט של השבוע מגיע מתוך אייטם 53:
"אימא של גילה אלמגור – גילה אלמגור – חוזרת למוסד"
Broken של ה-Soulsavers, עכשיו בסטרימינג אצלם, אלוהים יודע לכמה זמן:
http://www.myspace.com/soulsavers
פשוט יפהפה.
בערבי פסטיבל הקומיקס השנה ידג'ו אחי רז ברביעי, סמי מטר בחמישי ועידו ווידו סער במוצ"ש!
כל הפרטים בפייסבוק: http://www.facebook.com/event.php?eid=120518516779&ref=nf
וואו-וואו-וואו, איזה עונג!
הראיון עם יוסי בבליקי פשוט נהדר, כל כך נהניתי ממנו. תודה!
test
http://premiumradio.blogspot.com/2009/08/2006.html
האקרים השתלטו לי על המחשב
כתבתי וואוו איזה עונג !!!
כתבתי וואוו השיחה עם יוסי בליליקי מלאה בתובנות, שאקח איתי לשארית החיים, אני כבר שבלב השינון:
"השופט השחור", נגני הבס, פול מקרטני, האלבום בקולנוע מול ההופעה כתיאטרון, הרגע באומנות שבו מרגישים חיים.
כולכם מוזמנים להמשך סיכום העשור ברדיו פרימיום להמונים, הפעם סיכום מטריף שלנת 2006, וגם מיקסטייפים מעלפים להורדה
http://premiumradio.blogspot.com/2009/08/2006.html
The Big Pink נ פ ל א י ם ,פשוט אלבום נפלא וכל כך מאפיין את הבחירות של 4AD .
בנוסף,באלבום המחווה לקיור הם עשו ביצוע מושלם ויוצא דופן לLOVE SONG
תהנה בפראג, וברדיוהד. איזה כיף לך! רק למה טוברלרון, למה? איזה שוקולד מחורבן. תביא לינדט משובח במקום, רצוי במילוי קרם ברולה או פנה קוטה.
תכל'ס, חרא של שוקולד. עדיף שתביא מלבורו במקום.
תהנה בפראג. אחלה עונגים כמו תמיד.
אני אהיה עוד שבועיים בברלין באולפן , בדירה עצמה ובבתי הקפה שבהם ישבו, שוחחו, חיו, הקליטו ועשו דברים שהשתיקה יפה להם דייויד בואי ואיגי פופ. בהמשך אלך למוזיאון הראמונז שאיזה מעריץ פנאט הקים למענם, וכנראה לעוד כמה מסיבות של טכנו פה ושם.
עונג מאוד מענג, גיאחה!
רק רציתי להמליץ מכל הלב שכשאתה בפראג, אתה חייב ללכת לגן חיות.
באמת. זה הגן חיות הכי טוב בעולם!
וואו,עונג משובח. ייקח לי שנים לעבור על הכל.
תודה,איזה כיף!
איזה עונג משובח.
הראיון עם יוסי בבליקי כל כך טוב! האיש פשוט נבון. צריך להכתיר אותו למשהו.
תיקון זעיר- השבדיות ששרות את Tiger Mountain Peasant Song הן להקת First Aid Kit,
זה המייספייס שלהן-
http://www.myspace.com/thisisfirstaidkit
בעצם זה לא ממש תיקון. אבל הנה תלונה 🙂 – איך נמוגה לה ככה פינת השיר הכתוב?
עד שאני אמצא שיר קבל את זה- פסטיבל מוזיקה ישראלית יהודית-
http://www.1knishta.co.il/
שמעת על אוי ואבוי? הם מלונדון, אאל"ט, והם עושים מוזיקה קצת משוגעת עם מוטיבים יהודיים ויצא להם עכשיו אלבום חדש מעולה. הקטע הוא שחצי מהם לא יהודים בכלל. נראה לי.
עד כאן פינת היהדות 🙂
אני שומע עכשיו את פאניק אנסמבל, שאם לא שמעת אותם עדיין אתה חייב. חייב אני אומר לך! כל כך טובים שאתה אומר לעצמך, לעזאזל, איפה הם היו עד עכשיו? לעזאזל.
מצאתי שיר יפה של שלמה וינר, שהוא מתמטיקאי ומשורר.
קשה להאמין אבל
ילד בן תשע כבר
משתמש במילים כמו
מרקם או איכות.
אינני יודע מה הוא מבין
ומה המשמעות
שהוא מיחס להן.
אני, מאידך,
משתמש במילים כמו
אהבה או חיים,
ומה אני מבין ?
ומה המשמעות ?
ועוד שיר של רחל, סתם כי בא לי-
אֹשֶׁר שָׁלֵו /רחל
תְּלוּלִית הַחוֹל שֶׁמֶשׁ רָוְתָה,
עַל תְּלוּלִית הַחוֹל – אֲנִי וְאַתָּה,
וּבַלֵּב –
אֹשֶׁר שָׁלֵו.
חֲצָאֵי צְבָעִים, חֲצָאֵי קוֹלוֹת,
לֹא צָרִיךְ לִשְׁאֹל, לֹא צָרִיךְ לַעֲנוֹת
הַבֵּט, הַקְשֵׁב.
הַעֲבֵר יָדְךָ עַל חֶלְקַת שְׂעָרִי.
בַּלֵּב –
אֹשֶׁר שָׁלֵו,
צֳרִי.
פיכס, גני חיות.
והשיר של רחל יפה מאוד.
אחלה עונג.
הקטע הכי טוב לדעתי היו התגובות של כל הרוסים במשרד שלי לתמונה של הבובליקים.
מישהו שנוסע מירושלים להופעה של קלקסיקו מחר (18.8) ורוצה לתת טרמפ לזוג, עם השתתפות בדמי בנזין? אנחנו מחפשים את הדרך הנוחה ביותר עבור זוג סטודנטים להגיע להופעה.
במקרה, ממש במקרה, עכבר העיר פירסמו רשימת המלצות על פראג.
ויקום עורך המוזיקה וישלח את קולוגותיו לאסוף מידע לטיולו במסווה של שליחות עיתונאית.
מעולה. ככה עובדים.
http://www.mouse.co.il/world/CM.world_articles_item,1278,209,39312,.aspx
רק עכשיו שמתי את ידי על עונג השבת השבוגי הזה, אבל עדיף מאוחר מדי מאשר אף פעם לא. נפלתי מהודעת ההתפטרות של מפתח המשחקים, זה פשוט גדול. מקווה שלקולגות שלו יש חוש הומור אחרת בטח הבוס שלו בטח זרק אותו מהחלון 🙂
מקווה שאתה עושה חיים משוגעים שם בפראג. כשהייתי בהופעה של רדיוהד שנה שעברה שוגרתי לגלקסיה אחרת מרוב עילוי מוזיקלי. איזה להקה מופלאה.