בשנים כתיקונן, הקיץ בוונקובר, קנדה (היכן שאני נמצא) הוא כל מה שהיינו רוצים/ות שיהיה הקיץ בישראל. קיץ חם ומואר אבל עדין, מתון, מרחף בקלילות סביב 23-27 מעלות, עם שמש עד עשר בלילה ומכופתרת בתיק לכל מקרה בערב. קיץ שזוהר בצבעים עזים שלא ייאמנו, צבעים שהתבשלו באדמה בשלוש עונות גשומות. אה כן, ואין זיעה. כלומר, יש אם את/ה קנדי/ת ויש בחוץ יותר מ־20 מעלות, אבל בשבילנו שבאנו מארצות המדבר, אין זיעה בקיץ הוונקובראי.

יש לצ׳זארה פאבזה האיטלקי נובלה נפלאה שבה אני נזכר בכל פעם שמגיע פה הקיץ, קוראים לה: ״הקיץ היפה״.

אבל השנים אינן כתיקונן. קיץ, נהוג לומר פה, הוא סטייט אוף מיינד. זו כמובן אמירה נואשת של א.נשים שאין להם/ן קיץ, א.נשים רוצים/ות לשכנע את עצמם/ן שעם קצת חשיבה נכונה, אם רק ניכנס למצב הרוח הנכון, יהיה לנו קיץ גם כשבחוץ 17 מעלות וגשם. עד לפני כמה ימים, כך אכן נראה קיץ 2022 בוונקובר. היו פה ושם מקבצים שמשיים של יום, יומיים, אפילו שלושה, אבל עד כמעט סוף יולי, ה״״״קיץ״״״ שלנו היה מה שבישראל נקרא סתיו במקרה הטוב (20 מעלות, מעונן חלקית), או חורף במקרה הרע (16 מעלות, טפטוף).

אבל עכשיו, הקיץ פה. ואחרי 36 שנים בתודעת שפע בכל הנוגע לשמש, אני חי פה עכשיו בתודעת חסר. יש שמש? יוצאים החוצה. יום מעל 25 מעלות? זורקים את הכל הצידה, נשלים עבודה אחר כך, ויוצאים לדשא, לאגם, לחוף, לפארק, לפאטיו של מסעדה עם חברים או עולים על אופניים. אני אדם סולארי, תמיד הייתי – כשיש שמש אני מלא חיים ושמחה. כשאני עצבני, מוטרד, עצוב, אני צריך קודם כל לבדוק: אולי מעונן בחוץ כבר כל היום?

אז לטובת שלוות הנפש, וכי אני יודע שעוד חודש וחצי מעט הקיץ הזה גם הוא ייעלם, החלטתי להקשיב לעצמי. ללכת עם העקרונות שהגדרתי בכל הנוגע לקיץ, שבישראל יש מספיק ממנו לייצא, ובוונקובר היו מתים לדעת איך לייבא. במילים אחרות, בסופי שבוע שטופי שמש כמו הנוכחי, אני הולך להקריב כמה דברים, וביניהם עונג שבת.

בשבועות כאלה, אני הולך להעלות עונג אקספרס: עונג מקוצר, רק כמה אייטמים שלא יכולים לחכות השבוע, בלי שיר פתיחה, שיר סיום, ובלי להגיע לשלושים, ארבעים, חמישים אייטמים.

ואני מבטיח, כשיגיע הסתיו, אולי אפילו קודם אם המזג יתאכזר, אנחנו נחזור לטבוע בלינקים על בסיס שבועי.

פטרונים/ות: יחד עם העדכון על הפוסט הזה, שלחתי לכם/ן גם סקר קצרצר בעניין העונג אקספרס. אני רוצה לשמוע את דעתכם/ן.

---

לכבוד הקיץ המתוק (בוונקובר) שסופסוף הגיע (לוונקובר), ולאור התגובות המדהימות שקיבלתי מכל כך הרבה מכם/ן על תכנית הקיץ שלי בגלגלצ, העליתי את פלייליסט הקיץ שלי 2022. הוא כולל, כרגע, כמעט 5 שעות של שירי קיץ, כולם מקטן עד גדול מ־2022. הוא ימשיך להתרחב במהלך הקיץ. ואם 5 שעות עוברות כהרף עין, אז בפלייליסט קיץ אינסופי שלי יש 30 שעות, וגם הוא מתרחב עד אינסוף. [ספוטיפיי]

---

חמישי בחצות מוגזם השבוע, עם 86 שירים נכון לרגע שליחת הודעה זו. בין היתר, תמצאו פה את:

קרונגבין + ויו פארקה טורה, סטרומאה + קמילה קבאיו, בוב סינקלר + איי־טראק, סאמפה דה גרייט, מגי רוג׳רס, Fred Again, Islandman, TSHA, ליאון ויינהול, טוני אלן, King Princess, Cults, ליעד מאיר, הרברט, Red Axes + Echo, בריאן אינו, Bloc Party, Buttering Trio, The Linda Lindas, ביונסה, רוסאליה, Local Natives, of Montreal, US Girls, סטטיק ובן אל, Kula Shaker, 

ועוד וואו כמה עוד. יאללה פליי בואו נתעדכן! [ספוטיפיי, נו אלא איפה]

---

אלבומים חדשים? בכבוד:

◼︎ מגי רוג׳רס חוזרת עם אלבום שני, Surrender. חייב להודות שמהמעט ששמעתי ההשפעה הכי חזקה שעלתה לי היא אלאניס מוריסט.

◼︎ צמד נערי הפלא DOMi & JD Beck הוציאו את אלבום הבכורה שלהם, Not Tight, וזו כמובן אמירה אירונית כי אין דבר טייט יותר מהם. 45 דקות של ג׳ז פ׳אנק גרוב סול עם התיפוף הפסיכי של בק, וגם עם אורחים אהובים כמו אנדרסון פאק (שהם חתומים בלייבל שלו), ת׳אנדרקט, מק דמארקו, באסטה ריימז, סנופ דוג ואפילו הרבי הנקוק.

◼︎ Renaissance, אלבום חדש לאחת, אולי שמעת עליה, ביונסה משהו.

◼︎ Hold on baby, אלבום שני לחברה שלנו King Princess.

◼︎ Sun's Signature הוא שם הצמד החדש של אליזבת׳ פרייזר (הקול האלוקי מ-Cocteau Twins) ובן זוגה דיימון ריס, ואי־פי הבכורה שלהם נקרא כמותם.

◼︎ Foursome, האלבום הרביעי של Buttering Trio, הגיע!

◼︎ וגם: ◼︎ אי־פי מעולה ל-Lava La Rue ◼︎ אי־פי חדש ל-of Montreal ◼︎ מה פספסתי? [סטרימים]

---

השבוע בתכנית שלי בגלגלצ, בהתחלה בלי להתכוון ואחר כך בכוונה ושמחה גדולה, הכנתי שעתיים שכולן מוזיקה ישראלית חדשה ומעולה. איזה אושר שכדי להשמיע שעתיים כאלה בשבוע אקראי אני צריך לעבוד קשה, אבל לא כדי להצליח לאסוף שעתיים של מוזיקה ישראלית חדשה שאני אוהב, אלא כדי להצליח לדלל מכל מה שאני אוהב לשעתיים בלבד! אשרינו וטוב לנו. יש כאן מהחדשים של עדן דרסו, נונו (כולל כמה מחשבות שלי על האלבום), בליפ, עמיר לב, הילה רוח, אוטרקי ועוד מלא. נגני נגני, גיטרה (או סינתי, או 808):

---

לכבוד 40 שנה לאלבום המכונן של בנזין, ״24 שעות״, מפגש ענקים באולפן רדיו הקצה: קוואמי מארח לשעה את יעקב גלעד, חבר בנזין שכתב את מילות רוב השירים באלבום והיה חלק מכריע בתופעה הענקית שהיא בנזין. [סטרים, עברית]

---

[תודה לאורן] מתישהו בסופהשבוע הזה אני הולך להתקרחן, כנראה לבד, מול הבוילר רום הטרי של Fred Again, מפיק בנסיקה ואיש שנראה כאילו הוא בעצמו לא מאמין שכל הטוב הזה קורה לו (ובצדק, הוא ענק). [טיוב]

---

הרגע היפה ביותר של השבוע הגיע מפסטיבל הפולק בניופורט, שם עלתה על הבמה לא אחרת מאשר ג׳וני מיטשל. לא מעט מאתנו בכו מול הסרטון שלה מבצעת את "Both sides now" השבוע, ורמת ההתרגשות של כל מי שאוהב/ת את מיטשל בהחלט תרקיע שחקים מולו. ראש וראשית, זו חזרה מרגשת מאוד לבמה של אגדה חיה אחרי החלמה ממושכת מאירוע מוחי. שנית, ניופורט היה חלק כל כך מהותי בקריירה של מיטשל, שאי אפשר לא להתרגש מהשיבה הזו הביתה. ושלישית, המוזיקה נפלאה, השיר הזה מהדהד חזק יותר מאי פעם במצבה הנוכחי, וההתרגשות של כל הנוכחים סביב מיטשל פשוט מדבקת. לונג ליב ג׳וני! הנה כל השירים שהיא ביצעה שם, סט לא קצר בכלל. [טיוב]

---

עוד רגע רב־דורי יפהפה מניופורט: פול סיימון מבצע את "The Boxer" יחד עם נתניאל רייטליף, Lucius, לוקאס נלסון ועוד חברים. [וידאו פייסבוק]

---

מבקר הקולנוע של ״הארץ״, אורי קליין, מת השבוע בגיל 76. קליין היה מבקר מהסוג שכמעט אין יותר בעברית: מיושן בקטע הכי טוב של התעקשות על ידע, הבנה עמוקה ותשוקה למסורות, לטכניקה ולאמנות של התחום שאותו הוא ביקר. הרבה פעמים זה עצבן אותי כקורא. פעמים רבות אף יותר זה לימד אותי וביגר אותי. איזה אובדן לעיתונות התרבות. [עברית]

---

הלינק המצטיין של השבוע: ״כתבה״ קצרה, מענגת ויזואלית ומעוררת מחשבה על התפקיד של בקבוק מים במופע סטנד אפ. [אנגלית, חינם]

---

בניו יורק טיימס עושים סדר בכל הציטוטים, הסימפולים והרפרנסים של מוזיקת האוס באלבום החדש של ביונסה. [אנגלית]

---

צחקתי (ושמחתי שזה לא המצב אצלי):

---

קורט ואגנר המלך מ-Lambchop השתלט לשבוע על תכנית הרדיו האהובה עליי, Bandcamp Weekly. [אנגלית]

---

מצב גלישה בסתר, או Incognito mode, הוא לא מה שחשבתם/ן (צ׳יל, הוא עדיין לא שומר היסטוריית גלישה בדפדפן עצמו). [אנגלית]

---

יש לי בספוטיפיי תיקייה (ידעתם/ן שאפשר לעשות תיקיות של פלייליסטים, נכון?) שנקראת Endless, והיא כוללת פלייליסטים בני אלפי שירים כל אחד, של שלושה יוצרים אלקטרוניים אקלקטיים אומניבורים וגאונים (שלושתם גם חברים): דן סניית׳ הלא הוא Caribou, סם שפרד הלא הוא Floating Points, וקירן הבדן הלא הוא Four Tet. בפיצ׳פורק יושבים לשיחה עם הבדן על הפלייליסט המשוגע שלו ומסבירים מה סוד כוחו של הפלייליסט. [אנגלית]

---

תודה על הסבלנות, אני רץ לשמש!

---

עוד מזה? הירשמו ותקבלו כל עונג חדש ישר למייל. עדכונים כמעט יומיומיים אפשר למצוא בטלגרם של העונג ובסטוריז באינסטגרם שלי. נתקלתם בלינק נפלא? הפליאו לי אותו למייל.

שתהיה שבת שבוגי! איזה כיף.