23 ביולי 2022

עונג שבת: ליבבתני, חוששתני

עדן דרסו מאת אורית פניני

openline
לא הייתי פה איזה חודש, וזה היה חתיכת חודש מצטיין לפזמונים בעברית. מספר שיא של פזמונים נדבקו לי למוח והייתי צריך ללכת לטיפולי הסרה בלייזר לו לו הייתי רוצה לקלף אותם משם (למה שארצה? תענוג). ״מה שנחשב״ של דניאל סאן קריאף, ״קוביד 19״ של נונו, ״ימינה שמאלה״ של יערה – גברות הפופ החדשות הביאו רצף מנצח של תולעי אוזן שיותר מששמחתי לפגוש, שמחתי לפגוש מחדש כל שלוש דקות בתוך הראש שלי.

אבל הפזמון החביב עליי השבוע הוא הפזמון החצוף והממכר שהביאה עדן דרסו להמנון הווגינה החדש ״פונאני״. אף על פי שיש בו טעות בעברית (״חוששני״ זה חושש+אני, ובמקרה הזה דרסו הייתה צריכה לומר ״חוששתני״ = חוששת אני), זה לא מפריע לו להיות מבריק ולהידבק כמו זיעה לכל דבר ביולי הזה. ״אם אתה רוצה את הפונאני, האני, חוששני, מאמי, שלא תקבל אותו אף פעם״. זה החרוז המרובע הזה ברצף (פונאני, האני, חוששני, מאמי) שמוגש בכל האטיטיוד האדיש הראוי לדחיית מחזרים נלהבים מדי, והביט של כהן ומיש, שירה את הפזמון הזה למעמקי קפלי המוח שלי וצריך לום ועבודת כפיים כדי לחלץ אותו משם. אבל למה לחלץ? חוששני, האני, שזה יישאר איתי עוד זמן. [סטרימים]


חמישי בחצות

חמישי בחצות שחוששני! השבוע, בפלייליסט של כל מה שיצא עכשיו ונראה מעניין עוד לפני ששמעתי:

פולו אנד פאן, Xinobi, עמרי סמדר, אנדרסון פאק, ג׳ימטה רוז, Channel Tres, טיי סגל, St. Vincent מבצעת NIN!), אברהם לגסה, בילי אייליש, Daphni, Doja Cat, מק מילר, קס מק׳קומבס, ג׳ק וייט, נונו, Muse, קאשי, אסתר ראדה, ג׳סי וור, Beach Bunny, Macklemore, RZA, SZA, בן הארפר, אלכס דה אסטרונאוט, Yellow Days, מגפונים, ועוד, כל, כך, הרבה. [ספוטיפיים]


אלבומים חדשיםערימה לוהטת של אלבומים חדשים השבוע, שימו סינר ותתחילו לזלול:

◼︎ סטטוס, אלבום הבכורה של נונו, הגיע והוכיח לי שמדובר בהרבה יותר מאשר דאחקה. זה אלבום אלקטרפופ מרהיב עם קונספט, יותר קורע לב מאשר קורע, ועם כמה מרגעי הפופ הכי מרהיבים של התקופה האחרונה, וזו התקופה הכי יפה שהייתה לפופ הישראלי אי פעם.

◼︎ משולש קדוש, אלבום חדש לעדן דרסו.

◼︎ The Theory of whatever הוא אלבום חדש ל-Jamie T, שאהבתי טילים בתחילת דרכו ודי שכחתי שהוא קיים. אני באמת צריך לבדוק איך הוא נשמע היום.

◼︎ She & Him, הצמד של מאט וורד וזואי דשנל, הוציא אלבום מחווה שלם לביץ׳ בויז, Melt Away.

◼︎ Emotional Creature הוא האלבום החדש של Beach Bunny.

◼︎ 3 חודשים אחרי שהוציא אלבום חדש, ג׳ק וייט מוציא עוד אחד: Entering heaven alive.

◼︎ 2000 הוא אלבום חדש לג׳ואי באדאס

◼︎ אלבום חדש ל-The Maghreban, יוצר אלקטרוני שאני ממש אוהב, בשם Connection.

◼︎ טיי סגל באלבום חדש, ״Hello, hi״, כולל המרכאות.

◼︎ Yellow Days המעניין תמיד באי-פי חדש, Apple pie.

◼︎ מגפונים, הצמד האלקטרוני הישראלי של ג׳וזף ליימון ויוסי זיו, באי־פי חדש, נמל אשדוד, שכולל גם רימיקס של החברים הרוסים המצטיינים Simple Symmetry.

◼︎ Alex the Astronaut עוטפת סופסוף את הסינגל המושלם "Airport" באלבום שלם, How to grow a sunflower underwater (שאלה טובה!)

◼︎ וגם: ◼︎ אי־פי משולש לעמרי סמדר, כולל הרימיקס שלו ליצחק קלפטר  ◼︎ Third, אלבום חדש ל-Jitwam ◼︎ אלבום חדש לבן הארפר עם השם המצוין Bloodline Maintenance ◼︎ וגם נינה נסטסיה חזרה באלבום חדש, Riderless horse ◼︎ יש גם אלבום חדש ל-RZA ◼︎ מה פספסתי?


לוגו גלגלצהשבוע עשיתי בתכנית שלי בגלגלצ משהו שלא עשיתי מעולם באמצע תכנית רגילה שאינה איזה ספשל או משהו, והשמעתי אלבום שלם ברצף. זה קרה במהלך השעה הראשונה, וזה היה אלבום ישראלי חדש שממש ממש ממש אהבתי מהרגע הראשון. הוא, ועוד מלא שירים חדשים נהדרים, להאזנה פה.

ומוקדם יותר החודש, כשנעדרתי מהעונג, שידרתי את תכנית מיקסטייפ הקיץ המושלם שלי, לקיץ האידיאלי. היא מורכבת כולה משירים חדשים והיא קיצית להפליא. קיבלתי עליה מלא תגובות מרגשות ומשמחות אז אני משתף אותה פה גם למרות שהיא בת יותר משבוע!


אגבבבבבב, רק לידיעתכם/ן – בשבועות שבהן אין עונג, או שסתם לא בא לכם/ן לחכות לסופ״ש בשביל עדכוני מוזיקה חדשים, אני מעדכן די הרבה בסטוריז באינסטגרם שלי. כרגע יותר מאשר בערוץ הטלגרם של העונג, ועם הטלגרמיסטים הסליחה (מקווה להשקיע גם שם יותר). [אינסטה]


אף אחד/ת לא נולד/ת עם נמשים: כתבה מלאת עובדות מעניינות על נמשים! [אנגלית]


קוואמי שידר השבוע בגלגלצ שעה של ספיישל היפ הופ מקומי עכשווי עם שמות כמו דודא (שהתארח), זי-קיי, טאפאש ואברהם לגסה. [סטרים]


ראיון מעניין ופתוח עם מייק פאטון על האגורופוביה שהוא סובל ממנה ובעקבותיה ביטל את הטור של פיית׳ נו מור, על האלבום החדש עם Dead Cross, על התמודדויות ועל בכלל. [אנגלית]


ובת׳ אורטון מספרת על התמודדות עם מחלה כרונית, ועל החיים בכלל. [אנגלית]


מה זה שיעמום? כלומר, איך ייתכן שמשהו משעמם אותך אבל לא אותי? או שהשעמום שלי הוא רגעי, ושלך נמשך שבועות? שאול אמסטרדמסקי יורד לעומקו של שעמום ויוצא לו, וואלה, לא משעמם לרגע. [עברית]


אפרופו שעמום: GAP היא אחת מרשתות האופנה המשעממות ביותר שאני מכיר. למעשה, אני די בטוח שהם משעממים בכוונה. יש לי סוודר של גאפ בארון – הוא נחמד, אין בו שום דבר מלהיב, וזה בדיוק התפקיד שהוא ממלא (הוא כן צהוב, בגוון צהוב שמצא חן בעיניי מאוד, וזה הדבר היחיד שקרוב בו ללהיות מלהיב). לכן הופתעתי לקרוא על הבחור שאוסף באובססיביות כל פלייליסט שהושמע בחנות מאז 1992! כאן הוא מספר על הפרויקט. מצד שני, אני עוקב בספוטיפיי אחרי הפלייליסט של H&M, אז מי אני שאופתע. [אנגלית]


[תודה ליניב] אני חושב שקראתי כמה ניתוחים כאלה לאורך השנים, אבל אף פעם לא מאוחר מדי או מיותר להזכיר ש-"Walk this way", שיתוף הפעולה בין אירוסמית׳ ל-Run DMC, שינה לנצח את המוזיקה האמריקאית. צפית לאחרונה בקליפ? הוא עדיין מצחיק ומלהיב אותי עד היום. [אנגלית]


רושם לעצמי, כמו שרופא רושם למטופל, להאזין לשעתיים של דיג׳יי יערה גולדמן בפסטינועה האחרון, להרמות של סוף היום. שמעתי חצי בינתיים ומדובר באחד הסטים המרוממים והיפים שאני זוכר. [סטרים]


הפרויקט החדש של אוטרקי הביא חתכת מסובבת: יוצר ההאוס הישראלי המצוין לקח הקלטות של ישעיהו לייבוביץ׳ ותפר סביבם מוזיקה, והאפקט מדהים, מעורר מחשבה ולפעמים צמרמורת. שני קטעים יצאו בפרויקט, ואפשר למצוא אותם בבנדקאמפ ובשירותי הסטרימינג. [בנדקאמפ]


מאמר אינטראקטיבי מרתק בניו יורק טיימז – שמקוטלג משום מה במדור הדעות, כאילו חסרים להם מדורים ולא ידעו איפה לשים אותו – שמסתכל על טבעות הגיל של עץ קליפורני ענק בן 500 שנה ומפענח טבעת אחרי טבעת את הסיפור שלו, ושלנו. [אנגלית, קריאה חינם]


הניו יורקר הפתיעו עם סרט תיעודי בן 35 דקות של עומר דאידה על נעמה, ילדה ישראלית צעירה בחוות כבשים בישראל. [טיוב, עברית, אנגלית]


Big Thief לא חזרו בסוף לבארבי, אבל השבוע הם הקליטו הופעת בית אינטימית מאוד כצפוי, עבור סדרת הטייני דסק של NPR. [טיוב]


האלבום החדש של ג׳ני פנקין עושה לי ולכם/ן וגם לה ממש טוב, והיא התיישבה לאחרונה כדי לדבר על זה עם הארץ. [עברית, למנויות/יים]


הכתבה היפה הזו הומלצה הרבה ברשת החודש האחרון אבל רק השבוע התפניתי לקרוא אותה, ומכיוון שאני אוהב ציפורים ואני אוהב סיפורים אישיים, נהניתי מאוד. זה סיפורו של כריס, שהכיר את ג׳מה והתחיל לעסוק בצפרות חובבנית מאוד. ג׳מה לעומת זאת היא חוקרת ציפורים אקדמאית מתקדמת. וזה סיפורה של אפליקציית eBird לתיעוד מופעי ציפורים, והדרך שבה האפליקציה הפתוחה הזו עוזרת לחוקרים לעקוב אחרי מגמות נדידה ושינויי אקלים. וזה שוב סיפורו של כריס, שבלב מחלה ומגיפה ופרידה וגמילה מאלכוהול, ראה פתאום ציפור במקום שאף אחד לא ראה ציפור אחרת כמותה קודם. [אנגלית]


טאם טאם טאאאםםםםםםםם! שמעת את זה בראש, כן? המוטיב שמכונה באנגלית Dun dun dunnnnn, וכולנו שמענו עשרות, מאות או אלפי פעמים בסרטים, סדרות ובדיחות – האפקט להדגשת רגע דרמטי, או אובר־דרמטי, להבהלה מיושנת או, סביר להניח, להגחכה של רגע לא דרמטי כלל. אבל מאיפה בא המוטיב הזה, ואיך הוא השתרש בתרבות? הנה פרק פודקאסט בדיוק על זה. [אנגלית, סטרים]


שירה נאות יושבת לשיחה משולשת ב״הארץ״ עם שלוש זמרות שאנחנו אוהבות/ים פה מאוד: דניאל רובין, אביב פק וענת מושקובסקי. תענוג לשבת איתן לשיחה בסלון! [עברית, למנויים/יות]


הרולינג סטון, בהחלט מוסד מוזיקלי מכובד אבל לא בדיוק המקום ללכת אליו בשביל מוזיקת מועדונים, בוחרים את 200 שירי הדאנס הגדולים ביותר בכל הזמנים. אל תקחו את זה בטעות כרשימה מחייבת או משהו, אבל איזה כיף של מוזיקההההההה, וכמה הרמות, ואיזה כיף לקרוא על שירים שהרבה פעמים לא זוכים ליחס מעיתוני מוזיקה ותיקים – אפילו שניכר פה לא מעט בבחירות שמדובר בכותבים שהם יותר גיקים של מוזיקה והיסטוריה מוזיקלית, מאשר אנשים שיוצאים לרקוד. [אנגלית]


מסתבר ש״כנר על הגג״ פופולרי בטירוף ביפן כבר שנים, אולי בגלל שזה סיפור של מסורת מול מודרנה. [טיוב]


יש לכם/ן שיר, או אפילו אלבום – איך מפיצים/ות את המוזיקה שלכם/ן לספוטיפיי, אפל, יוטיוב, טיידל, כל השירותים הדיגיטליים המוזיקליים? הנה מדריך קצר בעברית למתחילים/ות. [עברית]


שרשור חשוב במיוחד בעיניי, כזה שהוא בגדר קריאת חובה (או חובת קריאה? מה ההבדל?): אפרת גרבר ארן כותבת: לפני שמונה שנים בן זוגי ביקש את נפשו למות. הוא היה בדיכאון קשה וכואב, ואני הייתי אמא צעירה שמנסה איכשהו להמשיך לחיות. מאז עברנו עוד שתי אפיזודות דומות, מליון טיפולים, שאחד מהם די הצליח ולכן היום אנחנו מתמודדים יחסית טוב עם הדיכאון. שרשור עצות שיש לי לבני/בנות זוג של מתמודדים עם דיכאון. [עברית]


אודיופילים משקיעים אינסוף כסף, וזמן, ולימוד, וידע, ואנרגיה, בחיפוש אחר הצליל המושלם. האם הוא בכלל קיים? [אנגלית]


בראשית היה The French Dispatch, הסרט של ווס אנדרסון, והסרט היה צריך פסקול, וגם דמות של זמר צרפתי שמוזכרת פה ושם, ואת שניהם סיפק ג׳רוויס קוקר, שאיננו צרפתי אבל הוא בהחלט זמר, והוא יודע צרפתית, ונו, אם צריך לשיר בצרפתית הוא מוכן לנסות. אלבום הפסקול של הסרט הוא כולו קוקר מבצע להיטים צרפתיים ישנים, ועכשיו הסרט שהתגלגל לפסקול התגלגל למופע: קוקר שר שעתיים של שאנסונים ב-ARTE עם תזמורת פילהרמונית. [טיוב]


יש בניו יורק טיימס איזו כתבה על לא שמתי לב מה כי הסתחרר לי הראש מהתצלומים היפהפיים האלה של כיילב סטיין. [אנגלית, פיקסלים, מאמר חינמי]


קירן הבדן, הלא הוא Four Tet, הלא הוא KH, הקליט שעתיים של Essential mix לתכנית האגדית של ה-BBC. [סטרים]


[תודה לאביטל] צחקתי שתי דקות שלמות, שזה אורך הסצינה המדהימה הזו מסדרת הטלוויזיה הקלאסית של באטמן עם אדם ווסט, ובו באטמן מוצא פצצה עם פתיל דולק ומנסה להיפטר ממנה במהירות האפשרית. [וידאו]


זה אולי דבר שמוזר להצהיר, אבל אני שונא רוח. רוח היא תופעת אקלים שאני לא אוהב. אני יכול למצוא חן והנאה בגשם, בשלג, בערפל או בחמסין, אבל לא ברוח. רוח זה דבר שאני מצליח ליהנות ממנו רק לעתים נדירות – אני לא מדבר על בריזה קלה, אני מדבר על רוח. אבל הנה משהו יפה: Windy הוא אתר שמציג בוויזואליזציה יפהפיה כיוון ועוצמת רוח בזמן אמת, בכל מקום בעולם, על פי נתוני לוויין. זה נעים גרפית, זה מעניין שכלית, והנה הפקתי הנאה, שלא לומר רווח, מרוח! [אנגלית, חפשו את המיקום החביב עליכם/ן]


מופע אולפן של Calexico זה כמעט כיף כמו מופע חי אמיתי שלהם! [טיוב]


מכירים/ות את הערב הזה שאתם/ן יושבות/ים במיטה ומחפשות/ים סרט לראות אבל שום דבר בנטפליקס לא נראה משהו ואין לכם/ן כוח להוריד עכשיו טורנט ובקיצור, קדחת? אז הנה תזכורת שלמרות התמונה שמצטיירת מדפדוף בנטפליקס, קולנוע זה לא משהו שקורה רק בשנים האחרונות ולא רק בארצות הברית. 35mm הוא אתר סטרימינג חינמי וחוקי לגמרי שכולל 160 סרטי קולנוע, 474 סרטוני אנימציה (10 מהם באורך מלא), 71 סרטים תיעודיים ועוד אלפי סרטוני וידאו קצרים, מה הקאץ׳? הם כולם פולניים. אבל אל חשש, יש תרגום. לא יודעים/ות מאיפה להתחיל? הנה 10 המלצות. [סטרים, אנגלית, פולנית]


מי רוצה גופנים עבריים בחינם? אני אני אני! מי רוצה גופנים חינמיים יפים שעוצבו בהשראת תל אביב־יפו? אני אני אני! הלינק הקודם יוביל אתכם/ן ישירות לזיפ עם הקבצים, וכאן תוכלו לקרוא עליהם. [עברית]


עונג שבת מוגש לכם/ן בחסות… וול, בחסותכם/ן! אני משתמש בפטריאון, שהוא בעיניי פלטפורמת התמיכה הכי נוחה והוגנת. למה נוחה? כי נרשמים/ות אליה פעם אחת ובוחרים/ות כמה לשים על כל פוסט שמתפרסם, מראש, ולא צריך להתעסק עם זה. למה הוגנת? כי אם אני לא מפרסם כלום החודש, או חצי שנה, או שבוע, אתם/ן לא משלמים/ות כלום. אין מנוי חודשי, אין תשלומים על אוויר, יש בעיניי צורה הוגנת מאוד של תמיכה עבור הדבר שלשמו התכנסנו (במקרה הזה: עונג שבת). בא לכם/ן לתמוך בעונג גם? אני ממליץ בחום על פטריאון!

ובהזדמנות זו, אגיד בשמחה גדולה תודה גדולה לכל מי שתומך ותומכת, וגם לכל מי שאי פעם תמכה ותמך. אני פה בחסותך. [תודה!]


עמיר לב

closelineנגמר לי היום והשבוע והדלק והכוחות כולם. לכן לא אכביר במילים, כי אודי שרבני עשה את זה כבר, וכל מה שאני רוצה הוא שכולם ישמעו את ״שרשרת״, שהוא השיר הכי עמיר לב שעמיר לב אי פעם כתב, וכמו שכבר אמרו לפני הוא שיר מושלם, אבן יקרה אבל ביישנית, מתחבאת בסוף האלבום החדש, רומה, אבל למרות ההסתתרות, ולמרות שלא יצא כסינגל, הוא צבר פי שתיים יותר שירים מכל שיר אחר באלבום שלא יצא כסינגל. מה שנקרא דיפ קאט. שיר שמצליח יותר מכל השירים באלבום החדש והיפהפה של לב לשלוח יד דרך המסך והאוזניות וגלי הקול ולמעוך את הלב, להטביע בו שקע שאפשר להתרכבל בו ולחשוב, לחשוב הרבה, ולחשוב לעומק, על השרשרת הזו שלנו. [סטרימים]


עוד מזה? הירשמו ותקבלו כל עונג חדש ישר למייל. עדכונים כמעט יומיומיים אפשר למצוא בטלגרם של העונג ובסטוריז באינסטגרם שלי. נתקלתם בלינק נפלא? הפליאו לי אותו למייל.

שתהיה שבת שבוגי! איזה כיף.

2 תגובות על “עונג שבת: ליבבתני, חוששתני”

  1. ענבר הגיב:

    איזה עונג נפלא תודה! כ"כ הרבה דברים מעניינים.. התגעגענו

  2. עמרי הגיב:

    הטעות בעברית עם החוששני מתגמדת מול ה"מלודיה משמימה" בלהיט שלה (אמן) שאמורה להיות, לפי ההקשר, משהו כמו מלודיה שמימית כנראה, אך למעשה היא מלודיה *משעממת*. פדיחה נוראית

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *