7 במאי 2022

עונג שבת: חוזרות לרחבה

Fred-Romy-HAAi

openlineתשמעו, האמת היא שאני חולה השבוע, אז האנרגיה שלי נמוכה מאוד – ובכל זאת היה לי חשוב להעלות עונג שבת, כי בשבוע שעבר לא היה ובשבוע הבא לא יהיה – אינשאללה אם דבר לא ישתבש אני ממריא לישראל לכמה שבועות ובכלל לא יהיה עונג עד יוני, כי אהיה עסוק בלהתחבק. אבל לא אהיה עסוק רק בלהתחבק. אהיה עסוק גם בלתקלט. לתקלט!!! סוף כל אלוהים אדירים סוף. אני יודע שמסיבות חזרו כבר די מזמן בישראל, אבל לא בקנדה ולא בחיים שלי. רק לאחרונה הלכתי לראשונה מזה יותר משנתיים לרקוד במסיבה, ואני מחכה מאז נובמבר 2019 לעשות שוב את הדבר שאני הכי אוהב בעולם: לתקלט מול קהל חי ושמח ומזיע בישראל.

באייטם הבא תמצאו את אחת משתי מסיבות שאני מרים בתל אביב בביקור הזה. היא תתמקד במוזיקה אלקטרונית. במסיבה השנייה, שאפרסם בהמשך השבוע, אני הולך לנגן דברים אחרים לגמרי. איזה דברים? אגלה עוד מעט. מה שכן, מזה שנתיים וחצי אני זומם, במובן של מדמיין שוב ושוב איך שיר מסוים שאני מת כבר לתקלט עשוי להפעיל קהל במצב האידיאלי. המצב הוא לעתים רחוקות אידיאלי, וכשמתקלטים יש תמיד הפתעות כששיר מתקבל בצורה אחרת ממה שחשבת – לפעמים לטובה.

והאמת? מהרגע ששמעתי את "Lights out" אני מת לגלות כמה חזק הוא יכול, ברגע הנכון, להעיף רחבה שלמה חמישים מטר באוויר. ברור לי שהוא שיר משוגע, במיוחד בדקה האחרונה שלו, אבל אני חושב כבר זמן מה מתי ואיך יהיה הרגע הנכון בשבילו. שיר כזה לא מנגנים סתם ככה על הדרך. צריך לפנות לו מקום בגוף של הרוקדים כי הוא ידרוש מהם הרבה ויכול להיות אגרסיבי מדי אם הדרך אליו לא תיבנה. Fred Again, גם ככה מהמפיקים האהובים עליי בשנים האחרונות, חבר כאן ל-HAAI שיוצרת מוזיקה אלקטרונית אקסטטית ורועשת מרוב אנרגיה, ואם זה לא מספיק, הם הביאו גם את רומי מדלי קרופט מ-The xx, וסימפלו בסוף השיר גם את Jamie xx. מדובר בחתיכת דבר מסוכן ורב עוצמה, ואני מתכוון להשתמש בו בכל יראת הכבוד הראויה כדי לעשות בו שימוש לטובה. אני ממש מקווה שתהיו שם כדי לגלות יחד איתי. [סטרימים]


ELEKTROBANK 2022

אלוהים תשמור אותי כמה חיכיתי לפרסם את זה!!!

רגע

אני

צריך

לנשום.

(התנשפויות)

אם כן,

לראשונה מזה שנתיים וחצי שנמשכו נצח וחצי, ב־27 במאי תום שדמי ואני נעלה שוב על במת האוזן למעלה (לשעבר האוזןבר), במטרה אחת בלבד: לתת את כל מה שיש לנו לתת.

הצטברו לנו מוזיקה, התרגשויות, אנרגיה ורגשות ברמות גבוהות מאוד ואנחנו הולכים לפרוק את הכל בלילה של תיקלוט בארבע ידיים. מוזיקה אלקטרונית שנותנת בראש בלי לאכול את הראש, כמו שאנחנו קוראים לזה, או פשוט אלקטרובנק: המסיבה שתמיד חלמנו שתהיה קיימת, מסיבה שתנגן את המוזיקה שאנחנו לא מצליחים להבין למה אנחנו לא שומעים אותה במועדונים, אצל הדיג׳ייז הכי טובים בעולם.

אנחנו לא מדברים פה על סודות כמוסים לחפרני היסטוריה בלבד אלא דווקא על אמנים שכל קלאברית וקלאבר, ותיקה או מתחיל, מחזיקים בוודאות בתקליטייה ושומעים באהבה והתרגשות גם היום: Chemical Brothers, Daft Punk, LCD Soundsystem, Soulwax ועוד רשימה ארוכה של גאוני ביט ואשפי באס שבלעדיהם מוזיקת קלאב, רייב, האוס ואלקטרוניקה הייתה נשארת נחלתה של סצינה סגורה.

אנחנו לא מאמינים בסצינות סגורות, לא מאמינים בשעות על גבי שעות של ביט מונוטוני שמחייב משני תודעה כדי ליהנות, ובעיקר אנחנו לא מאמינים בפוזה על העמדה או ברחבה. אנחנו מתרגשים ומשתוללים מהמוזיקה שאנחנו אוהבים ואנחנו שופכים את האנרגיה הזאת על הקהל שמגיע למסיבה שלנו, מסיבה שמתמקדת במוזיקה אלקטרונית אבל נועדה לרומם ולהתפוצץ, לנסר ולרגש, להרעיד ולהמריא. הנה סיכום העשור שלנו, להיכרות.

אם בא לך להצטרף, מכירת הכרטיסים נפתחה והמספר מוגבל אז אל תהססו. קנו גם אחד לחבר/ה ובואו להתפוצץ.

וכן, בהמשך השבוע אפרסם עוד מסיבה, אחרת (אבל לא כאן, אז חפשו אותי באינסטגרם או טלגרם).

עיצוב מרהוב: תמר ידין! [עברית]


חמישי בחצותהשבוע אני ממליץ לכם/ן להתמקד בכמות האדירה של אלבומים חדשים מעניינים באייטם הבא, אבל כמובן שזה לא אומר שלא כדאי לשים בינתיים פליי על חמישי בחצות כי יש פה, וואלק, איזה 75 שירים חדשים ומעניינים.

וביניהם:

A$AP Rocky, עמיר לב, Afghan Whigs, אנאיס מיטשל, בוליס פופול, Everything Everything, Guided by Voices, Headie One, איברהים מעלוף, ג׳ו גודארד, קותימן, Logic, מרלון ויליאמס, Midland, Mother Mother, Pond, SiR, וודו דאדי, ועוד כל כך הרבה! [ספוטיפיי]


אלבומים חדשיםאלבומים חדשים? יס, פליז! שבוע מרהיב במיוחד בריליסים טריים.

◼︎ חדשה מוזרה אבל היי, אני חייב לדווח כי לראשונה מזה 24 שנה (!) יש אלבום חדש של Black Star בעולם! הצמד המדהים של יאסין ביי (מוס דף) וטאליב קוולי חזרו לאלבום שני אחרי המאסטרפיס שלהם מ־1998. הם גייסו את (לא אחר מאשר) מאדליב להפיק את הכל, וזה נשמע מדהים! אז למה זו חדשה מוזרה? כי האלבום יצא אך ורק לפלטפורמת הפודקאסטינג בתשלום, Luminary, ואי אפשר לשמוע אותו באף שירות סטרימינג רגיל. מי שיודע/ת להתאמץ, ת/ימצא אותו בקלות.

◼︎ חדשות גדולות נוספות: WE, האלבום החדש של Arcade Fire, כבר פה. אני מודה, הייתי רוצה להתרגש יותר מהסיפור הזה, אבל אני חשוב שהמוזיקה החדשה שלהם ואני התרחקנו בשנים האחרונות. הספקתי האזנה אחת לפני שכתבתי את העונג והוא לא אלבום רע, אבל אני מרגיש שדרוש ממני מאמץ כדי להתרגש ממנו. ואולי, בטוח בעצם, זה פשוט אני.

◼︎ את Spell 31, האלבום החדש של Ibeyi, הספקתי לשמוע 3 פעמים (הוא קצר מאוד) ויש סיכוי שזה האלבום הכי טוב שלהן. עוד עליו בהמשך העונג.

◼︎ שרון ון אטן חזרה עם אלבום חדש, We've been going about this all wrong.

◼︎ Let it be blue, אלבום חדש של !!!, איזו שמחה!(!!)

◼︎ Shucking' Sugar, אלבום חדש של קטעים שלא שוחררו עד כה מקרן דלטון האגדית.

◼︎ Radiate like this, אלבום חדש של Warpaint.

◼︎The gods we can touch, אלבום חמישי ל-Aurora.

◼︎ Belle and Sebastian חוזרים עם אלבום חדש, A bit of previous.

◼︎ Headful of sugar, אלבום חדש ל-Sunflower Bean הכפרות.

וגם ◼︎ EP לא פחות ממעולה ל-Islandman רב הזרועות והמעללים מטורקיה ◼︎ אי־פי חדש בן 3 קאברים ושיר מקורי חדש אחד של אנה קאלבי ◼︎ אלבום חדש לדקסטר סטורי המעולה ◼︎ אלבום זריז ורועש ומצחיק ל-Otoboke Beaver ◼︎ אלבום חדש גם לצמד הניסיוני Soccer96 ◼︎ ואי פי מצוין לאמן הלונדוני־גמבי ג׳אלי קבה סוסו ◼︎ מה פספסתי? [סטרימים]


לוגו גלגלצהיייייי, אני מתרגש ממש שבראשון הבא (לא הקרוב) אשדר את התכנית שלי בגלגלצ מהאולפן הפיזי ביפו! איזה כיף, כמה זמן לא הייתי שם. אני בטוח שהתכנית תישמע אחרת מעצם העובדה שהיא לא משודרת מהסלון שלי בטרנינג. עד אז, כמובן, זה לא שאני מפסיק או משהו. המוזיקה החדשה ממשיכה להציף אותי בשפע אדיר וגם בראשון האחרון בחרתי במאמץ רב שעתיים מתוך המבול את הטיפות שהכי, אה, לא יודע, הרטיבו לי את הלב? קצת הסתבכתי עם המטאפורה הזו, מבטיח להשתדל יותר להבא. מתחילות/ים עם מחווה לאמן מגה־סופר־אולטרה משפיע שלו היה חי היה חוגג יומולדת, וממשיכים/ות בכל מה שטוב ויפה, פרש ומרגש. [סטרים]

חוצמזה, החלטתי לפתוח לכל מי שרק רוצה את הפלייליסט שבו אני מארכב את כל מה שערכתי לתכנית בגלגלצ (בין אם שודר או לא, ואני תמיד עורך יותר ממה שאני מספיק לשדר). אפשר למצוא אותו עכשיו בספוטיפיי. [ספוטיפיי]


בתכנית האחרונה שמתי זרקור על מה שבעיניי הוא אוסף לא פחות מנסי, במובן של נס גלוי: זיכרון אחר 2022. יש המון, בבירור יותר מדי, שירי זיכרון ושירי יום הזיכרון במוזיקה הישראלית. אבל כמעט כל מה שנחשב לפסקול יום זיכרון ברדיו הישראלי או אפילו בתודעה התרבותית הישראלית יצא לפני 20 שנה או יותר. תומר קריב, שבנוסף להיותו עורך ושדרן בקצה הוא גם חוקר וידען אדיר של פופ ורוק ישראליים, החליט לפני שנתיים להרחיב את הסאונד ואת הגישה, ויזם יחד עם שותפיו ברדיו הקצה את ״זיכרון אחר״ המקורי, שבו אמני ואמניות שוליים הקליטו גרסאות חדשות לשירים שלאו דווקא נחשבים ל״שירי יום הזיכרון״ אבל הם בהחלט עוסקים בצורה מעניינת בזיכרון, טראומה ואבל ישראליים.

המהדורה של 2022 [האלבום בכל הפלטפורמות אבל שמתי לינק לבנדקאמפ, שם אפשר גם לרכוש את האלבום – כל ההכנסות הולכות לעמותת נט״ל] כוללת ערימה די מדהימה של כישרונות עכשוויים, חלקם עם שמות מוכרים יותר (יעל קראוס, למשל) וחלקם פחות. חלק מהשירים המבוצעים הם בעלי פרופיל גבוה (״אבות ובנים״), וחלק פחות. הפרויקט המלא ראוי לכל האוזניים, ומי שרוצה לדעת יותר יכול/ה לבקר במגזין הקצה, שם משתתפות ומשתתפי האלבום מספרים על השירים והעבודה עליהם. [עברית, כמובן]


הלינק הכי מרגש של השבוע, ביי פאר, מגיע מהניו יורק טיימס אבל הם רק השליחים הפעם. האוצר האמיתי נמצא במיקסקלאוד. רגע, מההתחלה.

בשנה שעברה, פיטר ונייט קנו בית בפייר איילנד, ניו יורק, אי קטן בלי מכוניות שמשנות השישים ואילך קיים בעיקר כעיר מקלט וגן עדן קטן לקהילה ההומוסקסואלית של ניו יורק. במשך יותר מחמישים שנה, (בעיקר) גברים קנו שם בתי קיץ, חגגו במועדונים המקומיים, יצרו קהילה גדולה ואמידה שהרגישה בטוחה הרחק משאר העם האמריקאי בתקופות שבהן להיות הומו מחוץ לארון הביא הרבה יותר מהיום לנידוי, פיטורין (אחד האדריכלים שעיצב בתים באי פוטר מעבודתו כשהסתבר שהוא הומו).

יש סיפור גדול מאוד לספר על האי והקהילה שנוצרה והשתנתה בו לאורך השנים, ובמיוחד בשנות האיידס, אז ״בתים שלמים של בחורים מתו״. אבל הסיפור שמספר הטיימס מתחיל כשפיטר ונייט עברו לבית שלהם ומצאו בו ארגזים מלאים בקסטות. הקסטות, כך התחוור מהר מאוד, מכילות הקלטות של דיג׳ייז ממועדוני האי והעיר. ביחד, הן יוצרות ארכיון מוזיקלי חי, מרגש ומסעיר של קהילת הגייז בניו יורק מ־1979 ועד שנת 2000, פסקול של שיחרור ואובדן, של אסקפיזם ואימה.

הטיימס מספרים את הסיפור נהדר, תוך שיחות עם כמה מדמויות המפתח בסיפור, וגם שולחים אותנו הקוראים עם קצת מידע לסיפורים רחבים הרבה יותר: הדיג׳ייז של הקהילה באותן שנים והתפקיד החברתי העצום שהם שיחקו על הרחבה; תרבות הדיסקו והקשרים שנוצרו; מגיפת האיידס והחורבן שהשאירה ועדיין משאירה.

אבל בעיקר, בסוף הכתבה היפהפיה הזו, שמורכבת מתמונות, פסקאות קצרות וקטעי מוזיקה, יש קישור לארכיון הקסטות המלא במיקסקלאוד. אפשר בקלות, בשמחה ובהתרגשות גדולה ללכת שם לאיבוד מתוק: שעות על גבי שעות של הקלטות לייב מתוך הסיפורים עצמם, מלילות שבהם עשרות אנשים התכנסו, השתחררו, הכירו, נפרדו, איבדו, התאבלו, השתקמו. וגם מיקסטייפס לרגעים שונים, מתוך עושר המוזיקה האדיר והמגוון שנולד בדיסקו והתפתח להאוס, לפעמים תוך קסטה אחת.

זה פרויקט מרתק, מרגש ומפעים בהיקף שלו, בחשיבות שלו וגם בעדינות שלו, ולדעתי יכול לדבר פה לכל אחד/ת בלי קשר לעניין שלכם/ן בדיסקו, בקהילה הלהטב״קית או בהיסטוריה של ניו יורק. [אנגלית; סטרים]


אפרופו סטים מוקלטים, נהניתי במיוחד מהסט של גיא בר און באנטנה, חדרון התיקלוטים המשודרים של מועדון הספוטניק בתל אביב. במעלה הסמטה שלי, מה שנקרא. [טיוב]


האם אנחנו צריכים/ות לשנוא את ספוטיפיי? בן ג׳ורדן, ״מוזיקאי מקצועי״, מנסה לתת עמדה אובייקטיבית, אף על פי שעמדה אובייקטיבית זה לא דבר שקיים, ומהר מאוד מתברר שעמדתו מאוד אישית ולא אובייקטיבית. אבל זה כן סרטון מעניין. [טיוב]


זה חמוד מאוד: הייפ מאשין (כן, עדיין קיימים!) בנו מנגנון קטן שאפשר לזרוק אליו כל פלייליסט ספוטיפיי שלכם, בכל אורך, ולקבל ״שולחן מרצ׳נדייס וירטואלי״ בדמות רשימת לינקים לכל ריליס שמופיע בו ויש לו עמוד בנדקאמפ שבו אפשר לשלם ישירות למוזיקאי/ת או ללייבל, ובפעמים רבות גם להזמין תקליט או מרצ׳נדייס אחרים. [יופי!]


אנה בורד מ״אנה בורד מחפשת חברים״ ועוד מלא דברים מעניינים, בשיחה מעניינת עם יובל סער (גילוי נאות, את שניהם אני מכיר ואוהב) בפורטפוליו. [עברית]


האלבום המצוין של Wilco מ-2002, Yankee Hotel Foxtrot, חגג לאחרונה 20 שנה! תומר קופר מקדיש לו כתבה ותכנית מיוחדת בעברית, וב-AV Club מביאים את נקודת המבט של מישהי שהתאהבה באלבום לראשונה עכשיו, ולא בזמן אמת. רואים/ות? אף פעם לא מאוחר. [עברית; אנגלית]


מגזין הקלאב המצוין Mixmag מסכם רבע שנה עם המיקסים הכי טובים של 2022 עד כה, ועם הטראקים הכי טובים של 2022 עד כה, וכמובן האלבומים הכי טובים של 2022 עד כה. מצד אחד, מוקדם לסכם. מצד שני, איזה כיף שמישהו עם טעם טוב וידע רחב עושה לנו קצת סדר. [אנגלית]


יש אלבום חדש לאיתי בלטר! כמה חבל שאני אולי היחיד שיכתוב את זה עם סימן קריאה של התלהבות. אני אוהב את איתי בלטר. אוהב אותו מאז שהכרתי את שמו לראשונה באלבום הלייב של עמיר לב בבארבי (״איתי בלטר!״ לנצח יצלצל בראש שלי בקול הצרוד של עמיר לב, שמציג אותו) ודרך קריירת הסולו שלו. ״כולם מתעוררים בשיר האחרון״ הוא אלבום חדש וקצר שראוי לזכות ליותר אוזניים. הוא אפלולי, מחוספס אבל לא קר לרגע, ויפה מאוד.

בשנים האחרונות, בלטר עובד בבית חולים פסיכיאטרי ומשתף כי הוא "מרגיש שם מאוד בבית", לאחר שהוא עצמו גבר על משבר נפשי. את כולם מתעוררים בשיר האחרון הוא כתב לאחר פרידה מאם ילדיו, ודרכו הוא מספר על בדידות, על התמודדות עם פוסט־טראומה, על ילדים, על תקווה ועל אהבה, בצורה כובשת וכנה שנספגת עמוק בנפש.

במגזין הקצה יושבים לשיחה עם בלטר על האלבום ועל המוזיקה שהוא שומע. [עברית]


ברור שג׳אנל מוניי, אגדה בחיינו שהיא, כתבה ספר סיפורים קצרים שמרחיב את העולם של האלבום האחרון שלה! [אנגלית]


לזלי פייסט התכוננה להופעה בחדר הלבשה של תיאטרון ישן וגילתה שיש בו זמזום נוראי שלא פוסק. במקום ללכת למקום אחר, היא פשוט התחילה לשיר עם התו הטורדני הזה, וזה נפלא – בעיקר החלק השני של הווידאו. [אינסטגרם]


Arcade Fire, שנראים בתמונה לכתבה הזו כאילו הכי אין להם כוח אליה, אלינו ואל עצמם, משוחחים בניו יורק טיימס על האלבום החדש, We. סליחה, WE. [אנגלית]

מנגד, הם נראים שמחים מאוד להופיע הופעה מלאה בבלוק פארטי של AT&T, הופעה שזמינה לצפייה חוזרת ביוטיוב. אני לא מוצא את זה לגמרי לא צבוע שבאלבום החדש והקודם הם מקוננים על ״העידן הדיגיטלי״ ואז מנגנים עבור חברת AT&T, אבל בסדר, אני לא באמת מצפה מהמוזיקאים שאני אוהב, או מאף אחד בעצם, להיות 100% טהורי לבב ומצפון. [טיוב]


רועי ויינברג צולל בקולומבוס לתוך יהוא ירון נגד השטן. [עבריתתתת]


צחקתי ממש, ממש הרבה מקרב חפרני המוזיקה הזה, שהולך רחוק יותר מכל ״בסדר, אבל מכיר את…״ שראיתי עד כה. נהדר! [וידאו בפייסבוק]


ב-MIT פיתחו רמקולים דקיקים להחריד שצורכים מעט מאוד חשמל, כל כך דקיקים שאפשר להדביק אותם כמו טפט לקיר, או בעצם לכל דבר שהוא! [אנגלית]


תשמעו, האלבום החדש של Ibeyi כל כך יפה שבא לי להתחבק איתו שעות. למעשה, זה מה שאני הולך לעשות די הרבה בחודש הקרוב דרך האוזניות. בבנדקאמפ כתבו עליו יפה, ובגרדיאן יש שיחה עם התאומות. [אנגלית]


כולנו מכירים/ות את יהדות אתיופיה, וחלקנו מכירים/ות גם את הקהילה העברית בדימונה, שהיא בכלל יהדות ארה״ב (או לא־יהדות ארה״ב, תלוי את מי שואלים/ות). אבל כמה אנחנו יודעים/ות על יהדות ניגריה? למעשה, האם אנחנו בכלל יודעים/ות שיש יהדות בניגריה? כי אני לא ידעתי את זה עד שהגרדיאן סיפרו לי, וזה מרתק. [אנגלית]


בבית, אנחנו משתמשים בכל גוש סבון עד שהוא נעלם לגמרי. אבל מה קורה בבתי מלון? נכנסתי למלון ללילה אחד, והתקלחתי במקלחת של המלון. חתיכת הסבון הקטנה שקיבלתי במלון והשתמשתי בה מקלחת אחת, כך שנשאר ממנה כמעט הכל… מה הולך לקרות לה? בערך מה שניחשת. אז מה קורה לכל הסבון המבוזבז, בכל המלונות, בכל הערים, בכל העולם? יוזמה חדשה תנסה להציל את הסבון המבוזבז ואת העולם בבת אחת. [אנגלית]


תגידו, מה קורה עם פי ג׳יי הארווי? מזמן לא הוציאה איזה אלבום חדש, על מה היא עובדת? אולי כדאי שאלך רגע לבדו— הו, אוקיי היא בדיוק מוציאה ספר שירה. [אנגלית]


הפודקאסט החביב עליי, 60 שירים שמסבירים את שנות ה־90, חזר השבוע אחרי פגרה ארוכה עם פרק חדש והוא הולך ישר לטופ: "Baby one more time" של בריטני ספירס. [ספוטיפיי בלבד]


תודה ענקית וכל כך לא מובנת מאליה לכל מי שתומכת ותומך בעונג שבת דרך פטריאון. יש ימים שהכל מאבק וקשה וקשוח ומחוספס ואז אני נזכר שיש אנשים שבחרו לשים כסף על הפוסטים שאני כותב ואני מחייך כאילו זכיתי כרגע בחווה מלאה כלבלבים חמודים ואספקה לכל החיים של גלידה. אם אתם/ן נהנים ונהנות מעונג שבת באופן קבוע, ורוצים/ות לומר תודה בצורה פשוטה של תמיכה דרך פטריאון, זה יהיה לא פחות ממדהים. החווה הדמיונית הזו רק תגדל. תודה מיוחדת לתומכות ותומכי העל של העונג, איציק, ספיר, טל, יניב, מעיין, מעין, ותומך שביקש להישאר מסתורי. גלידה לכולן! [תודה]


הרבה אמנים/יות מוכרים/ות חולצות ושאר ״מרצ׳״ בהופעות ואונליין כדרך להגדיל את ההכנסה הלפעמים בלתי אפשרית מהופעות ומוזיקה מוקלטת. אבל מה המחיר? האם אפשר לייצר חולצות ללהקות ואמנים/יות בלי ליצור נזק אקולוגי אדיר? לא מעט מוזיקאים/יות מציעים/ות בגדים ״ברי קיימא״ או ״אקולוגיים״. פיצ׳פורק בודקים אם זה בכלל אפשרי. [אנגלית]


אני לא צריך לשאול, אני יודע שאת/ה אוהב/ת את Tiny Desk Concert של NPR. מה יש לא לאהוב? אבל יש כל כך הרבה כאלה כבר, שקל ללכת לאיבוד. אם את/ה לא שועל/ת טייני דסק מנוסה עם מאות שעות צפייה וזיכרון פנומנלי, למצוא את הטופ שבטופ כדי לצפות עכשיו במשהו קצר ומצוין זו עבודה קשה. ובכן, לא עוד! החברים הישראלים מטאבטאבטאב בנו את פסטיבל הטייני דסק, אתר קטן וחמוד שבנוי כמו פוסטר של פסטיבל ומכיל רק את ההופעות הכי טובות על פי עורכי האתר. שימו אוזן ועין. [אנגלית, אם כי זה ישראלי]


תשמעו, הייתי ממש שמח לכתוב פה איזה שיר סיום ממש יפה אבל האמת היא שאני חולה ומפורק מעייפות פה. אני חייב להניח את הראש על הכר ולהתמוטט. בואו נשתמע בתכניות שלי בראשון ב־22:00 בגלגלצ, אני מבטיח לנגן שם שירי סיום מושלמים בסוף כל שעה. [תודה וסליחה]


עוד מזה? הירשמו ותקבלו כל עונג חדש ישר למייל. עדכונים כמעט יומיומיים אפשר למצוא בטלגרם של העונג ובסטוריז באינסטגרם שלי. נתקלתם בלינק נפלא? הפליאו לי אותו למייל.

שתהיה שבת שבוגי! איזה כיף.

3 תגובות על “עונג שבת: חוזרות לרחבה”

  1. יובל הגיב:

    Bloc party אלבום חדש…

  2. מעוז הגיב:

    בעיני, איתי בלטר הוא הדבר הכי קרוב ללאונרד כהן במוזיקה הישראלית. בעבר הרחוק (1990) הייתה לו להקה בשם "גוונים כהים", עם ירונה כספי הנפלאה. יש לי את האלבום, היחיד שהוצאו למיטב ידיעתי, בדיסק. לצערי לא מצאתי בתצורה דיגיטלית או בפלטפורמת סטרימינג. אם יש, אשמח לקישור.

  3. מיאו הגיב:

    פי.ג'יי. הארווי וג'ואנה ניוסם לא הוציאו אלבום חדש מזה 6 שנים והעולם שותק!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *