עונג שבת: מה מזכיר לך הקול הבא
נפלתי באלפא. זה לא וריאנט של קורונה – או שכן? – אני מתכוון ל-Alpha, אלבום הבכורה הכה מצוין של שרלוט דיי וילסון שיצא לאחרונה ונחרש אצלי לא מעט. אני בכלל לא ידעתי שאני אוהב במיוחד את שרלוט דיי וילסון, שהכרתי לפני כמה שנים מהסינגל המושלם שלה "Work", אבל אחת ההפתעות הנעימות ביותר במוזיקה היא להכיר מישהי מרחוק כמה שנים, אפילו לתת צ׳אנס לאלבום אחד או שניים או שלושה שלה ולא להתרשם במיוחד, ואז להיתקל פתאום במשהו שלה שגורם לך להתאהב עד כלות. סימנים מחשידים הופיעו בשנה שעברה, כשלא הצלחתי להפסיק לנגן את הסינגל שלה עם סיד, "Take care of you", אבל עד שהגיע האלבום לא תפסתי מעצמי מעריץ. האלבום הזה נכנס לי ללב בעדינות ובעקשנות, בלי הצהרות גדולות – בכלל, אין הצהרות גדולות באלבום העדין והמדויק הזה, שווילסון הקנדית הפיקה וכתבה כמעט את כולו בעצמה. השיר עם Badbadnotgood פנטסטי, הסינגלים אש, אבל שומדבר לא לפת את לבי כמו "Changes", שיר שנשמע לי מיד כאילו הלך איתי שנים. יש בו פראזה זעירה חוזרת, יש בו סולו קטן ויפה בסוף של – סקסופון? קלרינט? – וכמו השינויים שבכותרתו הוא סבלני, עקשן ואי אפשר לעמוד בפניו. [סטרים]
כיף כיופאק של חמישי בחצות השבוע, ואולי לא תאמינו לי כי אני אומר את זה כל שבוע אבל מה לעשות שכל שבוע יש מוזיקה טובה, לפחות חופן גדוש אם לא ממש ערימות של.
השבוע, בפלייליסט השירים החדשים המעניינים שיצאו השבוע, תוכלו לשמוע את:
The Chemical Brothers, ישי קיצ׳לס, Badbadnotgood, יעל אייזנברג, Chet Faker, שקל וכהן, Syd, שילוב לא צפוי בין סול ויליאמס לקית׳ אורבן, שילוב לא צפוי (למי שלא שם לב מה קורה בראפ בזמן האחרון) בין ווילו (סמית׳) לאבריל לאווין ולטראוויס ברקר, Clairo, קורט וייל, Tycho יחד עם בן גיבארד, HAIM, וגם Manic Street Preachers! [ספוטיפיי]
גם בגזרת האלבומים החדשים השבוע הזה לא יוצא פראייר. בואו נכביר מילים:
◼︎ תגידו שאני משוחד, כי הוצאתי אלבום של ישי קיצ׳לס בלייבל שפעם הייתי שותף בו, אבל אני באמת משוחד כי אני מת על המוזיקה והכתיבה של קיצ׳לס ולכן הוצאנו את האלבום ההוא, כי הוא היה מעולה. השבוע יצא אלבום/אי־פי חדש שלו, בתוך ישי קיצ׳לס, וטרם הספיקותי אבל הסינגלים היו מעולים ומאוד קיצ׳לסיים אז שימו אוזן.
◼︎ אהבתי כל אחד מהסינגלים שהגיעו מ-Chet Faker בשנה האחרונה, אז אני מבסוט מראש על האלבום החדש שלו, Hotel surrender, עוד לפני שבכלל שמעתי.
◼︎ אני מודה שנתקלתי באירוחים של Pop Smoke פה ושם אבל לא ממש עקבתי, ולכן אני מופתע כנראה לא בצדק שבאלבום החדש שלו יש רשימת אורחים סופר מרשימה. זה כמובן לא מבטיח אלבום טוב אבל זו כן אינדיקציה שיש כבוד. תוכלו למצוא פה לאורך הדרך את קנייה ווסט, דואה ליפה, פארל עם ובלי הנפטונז, ריק רוס, Future, קיד קאדי, פושה טי ועוד המון.
◼︎ לשמחתי הגדולה יצא סופסוף ok, let go, האי־פי החדש של Masok, ההרכב הישראלי המצוין של ג׳ני פנקין, נועם חבקין, טל כוכבי ועמרי שני.
◼︎ נדמה לי שלא עדכנתי פה כי פספסתי בזמן אמת, אבל האלבום החדש של אלה רונן, Motherland, יצא החודש וכבר הגיעו אליי דעות נפלאות אליו אז אני רץ לשמוע!
◼︎ Yves Tumor התמיד־מעניין שיחרר מוקדם יותר השבוע אי־פי חדש (זה שבוע האי־פיז פה?), The Asymptotical World. שואף לאפס יעני?
◼︎ הקוסם קונאן מוקסין הוציא אלבום חדש עם Ade, אין לי מושג מי או מה זה Ade אבל אני לגמרי שם.
◼︎ חמודתנו Clairo חוזרת באלבום שני, הפעם בהפקתו המפתיעה של ג׳ק אנטונוף, לא שזה מורגש.
◼︎ וגם ◼︎ Willow (סמית׳) באלבום חדש ◼︎ קווין דרו המצוין מ-Broken Social Scene הוציא אלבום תחת השם KDAP ◼︎ אלבום קצר חדש ל-Wavves ◼︎ נתניאל רטליף הוציא אלבום הופעה חדש של חומרי סולו בעיקר ◼︎ גם מרגו פרייס הקליטה 3 שירים לייב, שניים שלה ואחד של הביטלס ◼︎ ג׳ון ונדרסלייס אסף בריליס אחד מלא שירים שהוא הוציא במסגרות שונות או גנז למגירה בעשוריים האחרונים ◼︎ והשרקנית מולי לואיס הוציאה אי־פי חלומי. [סטרימים]
אמן ההיפ הופ – ראפר, ביטבוקסר, דיג׳יי, מפיק, שחקן וקומיקאי – ביז מארקי מת היום בגיל 57, בעקבות שנה ארוכה של אישפוזים וסיבוכים של סכרת. פוסט יפה של קווסטלאב, וציוץ מתוק במיוחד של Flea. [אנגלית]
רונה קינן עונה על השאלון של כלכליסט. [עברית]
״אני יודעת שאנשים מסוימים היו רוצים לרפא חולים או להשכין שלום עולמי, אבל אני מדמיינת שבכל פעם שאני הולכת עם הבן שלי ברחוב ונהג מחליט להטיח את היד בצופר כי מישהו לפניו נוסע לאט מדי, אני לוחצת על הכפתור 'השתק' ושמה אותו על מיוט, לנצח״
מתי כספי פירסם השבוע בפייסבוק שלו משהו שגרם לי, פחות כמבקר מוזיקה ויותר כקורא וצרכן של ביקורת תרבות, לכתוב פוסט קצת ארוך בתגובה על ביקורת תרבות ולמה היא נחוצה בעיניי. [עברית]
להגביר? להחליש? מה הבעיה, פשוט לוחצים ומזיזים פה את ה… רגע מה קורה פה. בואו להכיר את ממשקי שינוי הווליום הגרועים והמופרכים ביותר בעולם (הם נבנו במיוחד לצרכים קומיים, כמובן. נדמה לי שחלקם הופיעו פה בעבר). [אנגלית]
לא ציפיתי לאהוב את האלבום החדש של הרכב כלי ההקשה היפני Kodo, כי מה לעזאזל לי ולהרכבי כלי הקשה יפניים, אבל מצאתי את עצמי ממש ממש ממש נהנה. לא לכל אחד/ת, אבל תנו צ׳אנס כי זה יפה ומגוון. [סטרימים]
בדרך כלל אני לא חסיד גדול של עצות ושיטות עבודה שמקורן בהייטק. לא שאין שם רעיונות טובים ומועילים, בהחלט יש, אבל הרבה פעמים העצות והשיטות מוגשות כאיזו תגלית רוחנית כמעט או משהו ש*חייבים* לעשות ואותי זה תמיד מרתיע. אולי בגלל זה נהניתי מהעצה הפשוטה והיפה הזו של בחור שפיתח מנוע חיפוש חדש לאט ובהתמדה, לאורך שנים. העצה שלו פשוטה: שבו כל יום על הפרויקט שלכם/ן, לא משנה לכמה זמן, אבל מדי יום ביומו. ההתמדה מצטברת ומשתלמת. וזה כמובן נכון לכל פרויקט שהוא לא טכנולוגי – כל פרויקט של אמנות, יצירה, מלאכה, לימוד עצמי. [אנגלית]
Lorde הביאה יופי של גרסת לייב על הגג בניו יורק לשיר הקיץ המושלם, "Solar power". [וידאו]
ולוסי דייקיס, שחוזרת באלבום החדש והמעולה שלה לילדוּת ולנערוּת שלה, חזרה לשולחן שבו ישבה בבית הספר בשביל Tiny desk conecrt חדש! [טיוב]
וב-KEXP, נגה ארז מתארחת לראיון מהבית והופעה חיה שצולמה במוזיאון תל אביב. [טיוב]
בכל פעם ששקלתי לנסוע למקום מסוים בעולם, מצאתי את עצמי מול טבלת האקלים החודשית של ויקיפדיה לאותו המקום – כמה חם בינואר? כמה גשום באפריל? – ועכשיו גוגל, אלא מי, זיהו את הצורך והקימו אתר זעיר ופשוט ויעיל, שמכיל את האקלים הממוצע לכל חודש בשנה עבור עשרות ערים בעולם. [אנגלית]
אוקיי, זה הווידאו הכי טוב שראיתי השבוע! [טיוב]
ספשל קטן שלא חשבת שיהיה מעניין אבל טעית על קולות שנוצרו על ידי בינה מלאכותית
אירוויזיון? כוכב נולד? פסטיבל הזמר? פףףףף, כל אלה מוגבלים רק לבני אדם אמיתיים! ברוכים/ות הבאים/ות ל-A.I. Song Contest, תחרות השירה האמיתית לגמרי שבה כל הזמרות/ים נוצרו על ידי בינה מלאכותית. מ ר ת ק ! [אנגלית, ויש גם סטרימים]
זוכרים את התקופה שבה קיבלנו הולוגרמות של טופאק וכאלה? אז למה ליצור הדמיות של זמר מת ששר הקלטות אמיתיות שלו, אם אפשר לשחזר את הקול שלו בעזרת בינה מלאכותית וליצור שירים חדשים שלו? זה כמו fan-fiction רק במוזיקה, טוענים היוצרים. [אנגלית, ויש גם דוגמאות]
המלחינה והאמנית הולי הרנדון השיקה פרויקט חדש שבעיניי הוא כרגע יותר מעניין כרעיון מאשר כביצוע, אבל אני בטוח שמוזיקאים ישחקו עם זה עשויים לחשוב אחרת ממני. Holly+ הוא מנוע סינתוז קולי, שאפשר להעלות אליו כל הקלטה של קולות ולקבל אותה בחזרה דרך גרונה הדיגיטלי של הולי. במילים אחרות, היא לקחה את הקול האמיתי שלה, ובנתה ממנו מנוע Deepfake קולי שנועד למוזיקאים ואמנים. הוא לא נועד לחיקוי מדויק של דיבור, אלא יותר כפרויקט אמנות, ״ניסוי בבעלות קהילתית על קול אנושי״. קראו מה יש לה להגיד פה, או שחקו עם המנוע והקול של הולי+ פה. [אנגלית, ואפשר לשחק]
בדיוק היום עברתי ליד הקולנוע השכונתי שלי פה וגיליתי שהם מקרינים סרט תיעודי חדש על אנתוני בורדיין. איך זה קשור לספשל שלנו? ככה: הבמאי, מורגן נוויל, כלל בסרט שלושה ציטוטים שבורדיין כתב בימי חייו, למשל באימייל לחבר, אבל לא הקליט מעולם בקולו. אבל זו לא בעיה בימינו – בעזרת ארכיון של תכניות והקלטות של בורדיין, נוויל יצר Deepfake מושלם של בורדיין, ובסרט שלושת הקטעים האלה מוקראים בקולו הממוחשב אך המשכנע של בורדיין. האינטרנט מבעבע קצת עם תערובת של התלהבות ודיונים על האתיקה של תיעוד והיצמדות למציאות. [אנגלית]
וב-MIT Technology review כתבו לא מזמן בדיוק על זה, בכתבה ״מדבבי בינה מלאכותית נשמעים אנושיים יותר מאי פעם – והם מוכנים להתחיל לעבוד״. אני תוהה באיזו מהגרסאות הבאות של אייפון סירי כבר לא תהיה קול של אישה אמיתית. [אנגלית]
האם נתקלת במשהו מעניין לגבי הנושא הזה בעברית? ספרו לי בתגובות או במייל. ואל תשלחו אותי ל״עליית המכונות״ בפייסבוק, בבקשה.
אחרי שהטלוויזיה נכנסה לכל בית באמריקה, המבטאים והדיאלקטים השונים בכל איזור של היבשת התחילו להשתנות. נוצר אפילו ״מבטא טלוויזיה״ כלשהו, שהוא לא בדיוק משום מקום ספציפי בארה״ב, ומנחי חדשות למשל מאמצים במקום המבטא הטבעי שלהם. עכשיו, טוענת רבקה ג׳נינגס ב-Vox, יוטיוב וטיקטוק יצרו ויוצרים דיאלקטים ומבטאים חדשים באנגלית. [אנגלית]
אינדינגב פרסמו את הליינאפ לפי ימים! אם היה לכם/ן מזל ויש לכם/ן כרטיס, אני מקנא מאוד. [אינסטגרם]
בריטני ספירס מסלימה את המאבק (המשמח) שלה לשיחרור מהאפוטרופסות שכובלת אותה מזה 13 שנה. השבוע היא הופיעה בעצמה בבית המשפט, והייתה אפילו נחרצת יותר מקודם: ״אני כאן כדי להיפטר מאבא שלי ולהאשים אותו בשימוש לרעה באפוטרופסות״. [אנגלית]
ויזואליזציה פשוטה ומצוינת: כמה זמן לוקח לכדור ליפול קילומטר אל הקרקע בכוכבים שונים? כדור הארץ, השמש, פלוטו, הירח ואחרים. [טיוב]
ג׳יימס מרפי יושב לשיחה של שעה וחצי עם מארק מארון בפודקאסט האהוב WTF – תמיד תענוג. [סטרים]
איך קרה שבשנה האחרונה, הסאונד הכי נפוץ בלהיטי היפ הופ הוא… גיטרה?! [אנגלית]
[תודה לאיה] כתבה מרתקת ב״הארץ״ על מקרה ספציפית של מרצה בארה״ב, ועל הגבולות של Wokeness אמריקאי, של פוליטיקת הזהויות, של פרוגרסיביות ושל מחאה. [עברית, חומת תשלום]
״אף אחד לא באמת מסוגל שלא לראות סממני גזע, אבל החברה חייבת להיות עיוורת צבעים באופן רשמי. זה פשוט צריך להיות. כשאתה נכנס לאולם בית המשפט, הגזע שלך לא יכול להיות חשוב. החוק צריך להיות אדיש לדברים האלה. וגם המכללות שלנו צריכות להיות אדישות לדברים האלה, כמו כל המבנים שגורמים לתרבות לתפקד. אבל המגמה הולכת במהירות בכיוון ההפוך, ומציבה את הגזע כדבר החשוב ביותר לגביך״.
גם אם לא הכרת את שמו של חן מכבי, בוודאות של 100% ראית עיצוב שלו. איך אני יודע? כי הוא עיצב את הלוגו של העונג. אבל הוא עיצב גם עטיפות, קליפים ולוגואים לטונה, סטטיק ובן אל, מרגי, עידו מימון, נטע ברזילי, ליילי, פלד – ובכלל תמיד מסיבה באינטסגרם שלו. היצירה האחרונה שלו שהתפוצצה היא הקליפ של ״טרילילי טרללה״, והוא יושב לדבר עם אאא על העיצוב שכולו בהשראת פונטים, קליפים, פאטרנים ופרסומות משנות התשעים. [עברית]
בוא׳נה, איזה עונג טוב בינתיים! כן אני קצת מרוצה מעצמי פה, למה לא בעצם? אם גם את/ה מרוצה מהעונג הזה, או אלה שקדמו לו, ובא לך לפרגן לאלה שיבואו, אפשר להצטרף לפטריאון של העונג וממש בימים הקרובים תקבל/י כבר פלייליסט שאני עובד עליו לאחרונה בול לקיץ הישראלי הזה ויגיע קודם כל לתומכות ותומכי העונג. חוצמזה, זה מרגיש נעים וטוב לתמוך בבלוג, או פודקאסט, או ערוץ יוטיוב שאוהבים. אם בא לך, ממש אשמח. אם לא, הכל קול, אנחנו עדיין חברים/ות. [תודה!]
הרמוני הולידיי כותבת כל כך יפה, יפה כמו רומן משובח, על ההיסטוריה של שריקות בבלוז ובמוזיקה שחורה. [אנגלית]
קליפ חדש מעולה ממש ל-"Are you with that" מהאלבום החדש והמצוין של וינס סטייפלס. [טיוב]
לא מזמן קישרתי פה לקטע מתצוגת אופנה שתום יורק הכין לה את המוזיקה, וכלל גרסה מואטת מאוד של "Creep" של Radiohead. השבוע, רדיוהד הוציאה לעולם את הגרסה החדשה, ואם יש לכם/ן סבלנות, היא מעניינת. [יוטיוב, אבל יש גם בסטרימינגים]
[תודה ליניב] כמובטח, דייב גרוהל וחבריו ל-Foo Fighters מוציאים השבוע את אלבום הקאברים שלהם לבי ג׳יז כחלק מיום חנויות התקליטים. פה כבר אפשר לצפות בביצוע החדש שלהם ל-"You should be dancing" תחת השם Dee Gees. [טיוב]
אוהבינג את השגעת שקורית בשיר החדש של קסניה רובינוס המעולה, "Working all the time". [טיוב]
טור מצוין על המהלכים שעשה Lil Nas X כדי למקסם את ההצלחה של השירים שלו עוד לפני שהם בכלל יצאו. חשוב לומר, כמובן, שכל המהלכים האלה לא היו עובדים אם אלה לא היו פשוט ממש אחלה שירים. [אנגלית]
אוהב/ת את King Gizzard and the Lizard Wizard? עד שיצא האלבום הבא של הלהקה (בדרך כלל עניין של כמה שעות), בנדקאמפ מציעים אלבומים שחובבי גיז יאהבו גם כן. [אנגלית, סטרימינג]
ההיסטוריה של הנפט, מסופרת בריקמה! [אנגלית]
זקן/ה או סתם עצלן/ית מכדי לעקוב אחרי טיקטוק? לא ממש טרחת לבדוק על מה כל הרעש? בפורטפוליו יש מבוא קצר ובעברית לכל מי שמפספס/ת את טיקטוק, בטעות או בכוונה, אבל רוצה לדעת מה הדיבור. [עברית]
תראו איזה ניצחון משולש: את תום יוגב, העורכת של מגזין קולומבוס, אני מזמן אוהב. את הניוזלטר טאבטאבטאב אני גם מזמן אוהב. ואת ידידי עדי ארבל אני מזמן אוהב, ולא היה לי מושג שהוא עומד מאחורי עמוד הפייסבוק הלא פחות ממלבב, מרנין ונפלא מילים תפוסות, שמציע חלופות עבריות (שנתפסו כבר) למילים לועזיות. ואיך הכל קשור? א־הא, כי את מילים תפוסות גיליתי השבוע כשתום יוגב התארחה בניוזלטר טאבטאבטאב. רוצו, כי יש שם עוד כמה לינקים שהם זהב טהור. [עברית, פייסבוק]
You are now possessed הוא משחק דפדפן סופר חמוד שבו השחקן/ית מאבד/ת לרגעים שליטה על המשחק. [דפדפן]
בנדקאמפ עם 5 אלבומים שהוקלטו על כלי נגינה מומצאים, כמו זה. [אנגלית. האין כל כלי הנגינה מומצאים?]
אבנר שחר קשתן על ההטעייה המובנית ב״קידמה״, על הטכנולוגיה ש״הפסידה״ אבל חוזרת בכל זאת, ועל כמה כיף זה כפתורים לחיצים פיזית ולא מסך מגע. [עברית]
המילים “קידמה” ו-“התפתחות” יוצרות מצג שווא של טלאולוגיה טכנולוגית – התפיסה שהטכנולוגיה מתקדמת בקו ישר, שמה שהיה קודם תמיד נחות למה שיש עכשיו מכיוון שההיסטוריה של ההתפתחות הטכנולוגית מובילה אותנו מנקודה X לנקודה Y. אבל זה כמובן לא המצב.
מדריך ויזואלי מעולה לשלטי שירותים: איך לעשות את זה נכון. וגם: קליפורניה תכיר במגדרים לא־בינאריות בתעודות פטירה. [טוויטר]
חלק מכם/ן אולי לא היו כאן ב־2008, כשבמשך תשע שבועות ערכתי את ספירת העונג: מההתחלה, בה 44 כותבות וכותבים כתבו בעונג על שירי הפתיחה האהובים עליהם. נתקלתי בזה השבוע פתאום, אז החלטתי להציף שוב – מוזמנים/ות לצלול. [עברית]
הגנתי בעבר, לפעמים בגופי, על כבודו האבוד של האלבום האהוב עליי של ניק קייב, No more shall we part, שנדמה לי שפספסתי את יום ההולדת שלו העשרים שלו, שהיה באפריל האחרון. זה האלבום ה״רכרוכי״ השני של קייב, כלומר אלבום שכמעט כולו פסנתרי ועדין ואיטי – The boatman's call מ־1997 הקדים אותו, אבל הניב את הלהיטים "Into my arms" ו-"Are you the one that I've been waiting for", אז משום מה הוא זכה לחיבוק, בעוד No more זכה בזמן אמת ללא מעט שיקוצים: הוא איבד את זה, הוא נהיה שמאלצי, קיטשי, בנאלי. ואני תפסתי את הראש וצעקתי – אתם הקשבתם לאלבום?! כן, יש פה בהחלט כמה שירי אהבה, אבל לפני כמה שנים היללנו את שירי האהבה הכי שמאלציים שקייב כתב בחיים. יש פה גם שירים ארסיים, אפוקליפטיים, שירי אובדן וכאב. האלבום הזה הגיע לי בזמן שהייתי זקוק בו לחיבוק ולכתף, ליד לאחוז בה. הוא נתן לי משהו שאני לא בטוח שקייב התכוון לתת בו אבל אני ינקתי ממנו בלי לדעת שובע: נחמה. הוא נקשר כל כך חזק לזמן ולמקום הספציפיים ההם, לפני 20 שנה, שלפעמים קשה לי לנגן את כולו כי אני צריך ממש להתאמץ ולהתנער מהזכרונות ופשוט לשמוע אותו (איך אפשר בכלל). אבל מדי פעם אני נזקק לפיסה ממנו. השבוע הלכתי אל השיר הסוגר שלו, "Darker with the day". זה שיר שהוא סיום של סיפור ששזור לאורך בחלק משירי האלבום, שיר מלא באיום מרומז, באזכורים של דם ואלוהים ומוטיבים נוצריים כמיטב מסורת הקייב, זה שיר שמספר על הרס וחורבן ויש לו פזמון שכולו אובדן וצלילה לאפלה – אבל זה גם השיר עם הלחן המנחם ביותר באלבום. [סטרימים]
התודה הגדולה בעולם מיועדת למאה ומשהו תומכות ותומכי העונג, שעוזרים ודואגים שעונג שבת ימשיך להתפרסם בלי הפרעות, בלי פרסומות ובלי בולשיט. תודה מיוחדת לתומכות ותומכי העל, איציק, ספיר, טל, יניב, מעיין, דניאל, מעין, מאור ותומך שביקש להישאר מסתורי! אני אוהב אתכם בלב! [תודה]
עוד מזה? הירשמו ותקבלו כל עונג חדש ישר למייל. עדכונים כמעט יומיומיים אפשר למצוא בטלגרם של העונג ובסטוריז באינסטגרם שלי. נתקלתם בלינק נפלא? הפליאו לי אותו למייל.
שתהיה שבת שבוגי! איזה כיף.
אחלה עונג מענג
לגבי עניין הקול המלאכותי, אני בלחץ גדול שלא תהיה לי עבודה, למזלי, והשאלה שלך על דברים בעברית קצת מחזקת אותי, שבאמת אין עדיין מספיק התמקדות בעברית ובינתיים אני וחבריי הקריינים מוגנים, אבל לא לזמן רב! הנה הם באים, הקולות המלאכותיים 🙁
הריאיון עם מרפי מענג. מי שלא רוצה לצלוח את כל השעה וחצי, שווה להאזין 18 דקות מהסוף, בו הוא מדבר על המפגש המשונה עם בואי באולפן באלבום האחרון בלאקסטאר
לגבי "שבו כל יום על הפרויקט שלכם": כמו שאשתי (רוני) אומרת: Glue your butt to the chair and work!