עונג שבת: כלב מביט הצידה
את Gang of Four הכרתי לפני כמעט עשרים שנה, בתור רפרנס יותר מאשר להקה בזכות עצמה. התקופה המכוננת של הלהקה, בראשות הגיטריסט אנדי גיל, הייתה בסוף שנות השבעים ותחילת השמונים, עם שני אלבומים שהיו חלק קריטי במהפכת הפוסט־פאנק. אני לא גדלתי על התקופה הזו, בכלל. ושירים של גאנג אוף פור הכרתי לראשונה כדוגמאות לבארות שמהן שאבו להקות שהעיפו לי את המוח וחשבתי בהתחלה שהן באו משום מקום – LCD Soundsystem, Franz Ferdinand, The Rapture, The Strokes – אבל כמובן, שום דבר לא בא משום מקום. הוא פשוט מגיע ממקום שלא הכרנו מספיק. והרבה לפני שהרכבי אלפיימז חיברו פּאנק, פ׳אנק ודיסקו, גאנג אוף פור עשו את זה מעולה.
באותה תקופה, כשצללתי לשמוע כל מיני דברים ישנים שהיו לי חדשים, הנהנתי בהבנה מול רוב מהשירים, ״אני מבין עכשיו״, אבל חלק קטן של השירים נתפס בי כמו נצנצים שלעולם לא עוזבים ותמיד יהיו שם איפשהו הרבה אחרי שחשבת שהם נעלמו. כשמדובר ב-Gang of Four, השיר הזה היה "Not great men", שיר מאלבום הבכורה שלהם מ־1979. הוא גם היה הכי קרוב לדברים שהכרתי ואהבתי אז מפרנץ פרדיננד והראפצ׳ר, אבל הוא גם פשוט, ובכן, בנזונה של שיר. את האלבום ההוא הפיק אנדי גיל, גיטריסט הלהקה שעקיצות הגיטרה שלו הן אחד הדברים שהכי השפיעו על גל הלהקות הנ״ל של תחילת האלפיימז, אבל כדי לשמוע את ההשפעה הזו לא היינו צריכים לחכות כל כך הרבה זמן. רק 5 שנים אחרי אותו אלבום, גיל הפיק את אלבום הבכורה של הרכב חדש מלוס אנג׳לס, Red Hot Chili Peppers. אף על פי שממה שקראתי ממש עכשיו הלהקה וגיל לא ממש הסתדרו באולפן, יש סיבה טובה לכך שהם בחרו ספציפית בו להפקה. הגרוב הכוחני והפ׳אנקי של RHCP, שקידיס תיאר כ״קינטי, דוקר, זוויתי״, בטוח התבסס במידה אדירה על מה שעשו לפניהם Gang of Four.
השבוע יצא אלבום מחווה לגאנג אוף פור, והסיבה שלא השם שלהם מודגש פה אלא השמות ג׳ון פרושיאנטה, Flea ומקהלת הנוער של קונסרבטוריון סילברלייק היא הקאבר הלא פחות מאדיר שהם הקליטו לאלבום הזה ל־"Not great men". אני לא מבין מספיק, לא בהיסטוריה של גאנג אוף פור והפוסט פאנק, לא בהיסטוריה המפותלת של רד הוט, כדי לדעת אם יש פה יותר מאהבה של מוזיקאים לשיר גדול שהשפיע עליהם, אבל אני יכול להגיד מאוד בפשטות שזה יצא קצת יותר מ־12 שעות לפני שהתיישבתי לכתוב את העונג וזה כבש באפס מאמץ את תואר שיר השבוע שלי. [סטרימים]
חלפו שני חמישיים בחצותים מאז התכנסנו כאן לאחרונה, אבל נהר הזמן זורם בשצף ואי אפשר לטבול בו פעמיים, או משהו, אז עדכנתי בזמן אמת בטלגרם על חמישי בחצות שעבר, והשבוע נתמקד רק בשבעת הימים האחרונים. מי שרוצה לעבור על כללללל השירים של חמישי בחצות ממש מוזמן/ת לעשות את זה בארכיון חמישי בחצות. סדרו לפי Date Added, השירים הכי חדשים שם הם השבוע שעבר. השירים מהשבוע הזה נמצאים בחמישי בחצות הרגיל.
השבוע יש לנו בפלייליסט שירים חדשים של, בין היתר:
אגוריה עם אלה מינוס, בלקן ביט בוקס, בילי אייליש, צ׳ט פייקר, ג׳ירפות, H.E.R, Hiss Golden Messenger, ג׳סי וור (בקטע מפיל בהפקת SG Lewis), שי צברי, Jungle, King Princess, הצמד Lump של לורה מרלינג ומייק לינדסי, ORI, שת״פ של Polo & Pan יחד עם Channel Tres, קוואנטיק עם אליס ראסל, רוסטאם (אלבום!), ועוד מלא.
כרגיל, דברים שתפסו או עניינו אותי במיוחד זוכים לכמה מילים בהמשך העונג. [ספוטיפיי]
תודה לאלות המוזיקה שלקחו את זה יחסית רגוע בשני ימי שישי האחרונים, ואמנם יש לי פה שבועיים של אלבומים חדשים לעדכן לגביהם אבל זה נשאר בגבולות ההגיוני, מספרית. בואו נצלול למה שחדש ומעניין:
◼︎ זמן התפוז של רונה קינן זוכה לאלבום רימיקסים וקאברים, והשירים שלו עברו דרך הידיים והגרונות של אסף אמדורסקי, יהודית רביץ, שוזין, שלומי שבן, לונה אבו נאסר ועוד. אני מבסוט מאוד מהטרנד הזה, של לקיחת אלבום חדש ומסירתו לאמנים אחרים. מקרטני עשה את זה בהצלחה השנה עם האלבום האחרון שלו, וגם לרונה קינן זה מצליח יפה.
◼︎ הפסקול הרשמי שרקחו לסדרה המצוינת ״המפקדת״ אקו ותומר כץ עלה לסטרימינג!
◼︎ Modern Love הוא אלבום מחווה חדש לדיוויד בואי, בהשתתפות כמה אמנים מוכרים יותר ומוכרים פחות אך לא מעניינים פחות. בין היתר תמצאו פה את Khruangbin, Helado Negro, מישל אנדגייוצ׳לו, אדי שאקון, וביצוע בעיניי נפלא ל-"The man who sold the world" מהרכב שלא הכרתי בשם The Hics.
◼︎ עוד אלבום מחווה חדש! הפעם ל-Gang of Four, הרכב משפיע יותר משהו פופולרי (ר׳ שיר פתיחה). באלבום הכפול הזה תמצאו בין היתר ביצועים של Killing Joke, Warpaint, The Dandy Warhols, La Roux, Everything Everything, גארי ניומן, טום מורלו עם סרז׳ טנקיאן, IDLES, וגם הצמד שבשיר הפתיחה.
◼︎ מוסטפה הוא בחור עם חברים טובים שבזכותם שמעתי על קיומו, כי לא הכרתי אותו קודם. אלבום הבכורה שלו יוצא עכשיו וכולל הפקות של ג׳יימס בלייק וג׳יימי xx, בין היתר, שני מוזיקאים שאני מאוד אוהב. אולי גם אתם תאהבו.
◼︎ רוסטאם הוציא סופסוף את האלבום החדש שחיכיתי לו! האם הספקתי לשמוע אותו כבר? אל תצחיקו. אבל זה ברשימה לסופ״ש בהחלט.
◼︎ גרסה מורחבת עם מלא רימיקסים לכבוד 20 שנה ל-Since I left you של The Avalanches. בין המערבבים: Stereolab, Sinkane, Deakin, MF Doom, Carl Craig! איזו נבחרת.
◼︎ Deerhoof, להקה שלא דומה לשום דבר חוץ מלעצמה, שיחררה אי־פי שנקרא Deerhoof Sandwich, והוא כולל קאבר של דירהוף ל-Sleater-Kinney, וקאברים לדירהוף מהרכבים אחרים. קלאסיק דירהוף, להקה שהביו שלה בטוויטר הוא ״no animals were harmed during the making of this profile although several have fallen in love״.
קיצור של עוד מלא דברים כי קצרה היריעה וממש לא הספקתי לשמוע ◼︎ עובדי נמל, אלבום חדש לג׳ימבו ג׳יי ◼︎אלבום חדש גם להרכב הישראלי המצוין RAS ◼︎ אלבום חדש של black midi שמתעקשים לכתוב בלי אותיות גדולות ◼︎ נטליה לפורקדה באלבום חדש של שירים מקסיקנים ◼︎ אלבום חדש ומתוק במיוחד ל-Mndsgn ◼︎ אדריאן יאנג ואלי שהיד מוחמד בפרק חדש בסדרת Jazz is Dead והפעם עם המוזיקאי הברזילאי ז׳ואו דונאטו ◼︎ אלבום שלישי של Japanese Breakfast ◼︎ מה פספסתי? [סטרימים]
יולי שפרירי היא Cloud of I, ואחרי ששרה עם המסך הלבן ועם Satellites, היא מוציא בעוד חודש אי־פי הבכורה של פולק פסיכדלי. שני השירים הראשונים שיצאו ממנו מצוינים בעיניי, ואחד מהם, "סוד״, הופק יחד עם אורן בן דוד המעולה מ־Tiny Fingers. [בנדקאמפ]
הספקת לקנות כרטיסים לפרימוורה 2022? כי הליינאפ הוא אחד המשוגעים שראינו מזמן, ואי אפשר לומר שלא חיכינו לשיבתו רבת הפאר של פסטיבל המוזיקה כנראה הכי טוב בעולם. נראה שיש עדיין כרטיסים לסופ״ש השני. [אנגלית]
בשלישי הקרוב אשדר תכנית חדשה ברדיו הקצה, אבל שודרה אחת לפני שבוע וחצי ולא הייתי פה כדי לספר לכם/ן. אז מהר מהר, אתם/ן מוזמנים/ות להצטרף לשעתיים של כיף מוזיקלי מהסלון שלי בוונקובר, קנדה לפני שמגיעות עוד שעתיים חדשות. [סטרים]
קליפ חדש ל״מכונית ריקה עצרה״ חסר הנשימה של קוסטה קפלן. שוט הפתיחה מהמוצלחים שראיתי. [טיוב]
מדהים, אבל הסנובים הנחמדים מפיצ׳פורק מפרסמים ביקורות מוזיקה כבר יותר מעשרים שנה. אם בא לכם לחטט בארכיון, החודש הם השיקו דרך ויזואלית חמודה מאוד למצוא ביקורות ולסדר אותן לפי ציון ותאריך. הנה גם כתבה שלהם שאוספת 38 ביקורות מכריעות מ־20 שנות פיצ׳פורק. את הביקורת שלהם על Jet לא אשכח לעולם. מזל טוב! [אנגלית באף מורם]
אני זוכר את הרגע שבו הסתבר לי שכמעט כל הצלילים שאני שומע בסרטים לא הוקלטו באמת בטייק שבו אני צופה. דיאלוג, רעשי רקע, צלילי מכות או הליכה או מכוניות או מה שלא יהיה – הכל, או כמעט הכל, תלוי בבמאי/ת, מודבק מאוחר יותר, בשלבי העריכה. יותר מזה! יש אנשים שהתפקיד שלהם הוא ליצור במיוחד צלילים. סרטון קצר ומרתק מראה – ומשמיע! – מה עושים אמני foley בסטודיו קנדי שיוצר צלילים לקולנוע. [טיוב]
ג׳ון פרושיאנטה ו-Flea המוזכרים בשיר הפתיחה קפצו לפני שבועים ל-dublab כדי לשדר שעתיים עם המוזיקה שלימדה אותם לנגן בגיטרה ובבס. אם מסיבה לא ברורה כלשהי לא בא לכם/ן לשמוע את המוזיקה עצמה אלא רק את הסיפורים שלהם, ביוטיוב יש גרסה ערוכה ומקוצרת של חצי שעה בלי אף תו. אם מסיבה לא ברורה כלשהי בא לכם/ן לשמוע רק את המוזיקה בלי הדיבורים שלהם, הנה הפלייליסט בספוטיפיי. [סטרים; טיוב; ספוטיפיי]
[תודה ליונתן] רק לפני כמה שנים קלטתי ש״לא רוצה עוד דיסקו, אני כבר לא יכול״ יושב על ביט של דיסקו. חה! עוד סודות מאחורי השיר הממזרי ״תנו לי רוקנ׳רול״ של תיסלם בפרק חדש ומצוין של שיר אחד. [ספוטיפיי, אבל יש בכל מקום]
"Lost cause", שיר חדש של בילי אייליש שהוא לא, אני חוזר, הוא לא קאבר לשיר של בק. [טיוב]
אם אתם/ן מרגישים/ות קצת מנומנמים/ות וצריכים/ות להתעורר, נסו לצפות בשתי הדקות הראשונות של הסרטון הזה בלי לעצור או להריץ. אלוהים שתשמור אותי!!! אני התעוררתי ואני פעור לרווחה פה בשילוב של תדהמה, בעתה ופשוט… היסטריה קלה. לוק אייקינס קופץ בלי מצנח מגובה 7.5 קילומטר ונוחת בשלום. עזבו סרטי אקשן הוליוודיים, הנה שוט אחד בן שתי דקות שפשוט לא תצליחו לנשום בו. ג׳ייייייזס קרייסט. העשרה: הנה אותה הקפיצה, שוב, כשאייקינס מקריין (בדיעבד כמובן) ומסביר מה קורה בכל שלב. [טיוב]
לפני כמה חודשים הכרתי דרך חבר את קבוצת הפייסבוק דברים שאנחנו שולחות.ים, שהתחילה אם אינני טועה כ״דברים שאנחנו שולחים אחד לשני״ והתרחבה לקהילה קטנה ומעניינת של לינקים – בעיקר בתחומי פרסום ופודקאסטינג ומיתוג וכאלה, אבל הטווח הכללי הוא מה שאפשר לקרוא לו ״תרבות רשת״. הניוזלטר שלהם, טאבטאבטאב, הוא אחד החביבים עליי, ולאחרונה הם התחילו לארח אנשים בפינת ״מה בטאב שלי״, על בסיס הפינה ״מה בשקית שלי״ של חנות התקליטים אמבה רקורדס, שבה מוזיקאים מספרים איזה תקליטים הם קנו. שמחתי מאוד להתארח השבוע ולספר על הטאבים האהובים עליי ביותר בדפדפן שלי, ואם מעניין אתכם/ן אפשר ומומלץ להצטרף לקבוצה ו/או לניוזלטר. [עברית]
אם כבר ניוזלטרים ישראליים, בגילוי נאות של השבוע נתקלתי בווידאו הזה שמסביר מה זה הבריכות בצבעים זרחניים שרואים לפעמים בכל מיני מקומות בעולם. כל הפתיח של הווידאו הוא מאוד קליקבייט אז אני יכול לגלות לכם כבר עכשיו שמדובר באשלגן, אבל גם שהמילה ״אשלגן״ היא הגרסה הכי משעממת שאפשר לתת לתשובה הבאמת מרתקת שנפרשת לאורך הסרטון. [טיוב]
[תודה לאפרת] השבוע הכריזו תום יורק וג׳וני גרינווד על להקה חדשה עם המתופף טום סקינר מ-Sons of Kemet. הם קוראים ללהקתם החדשה בשם הקצת סתמי The Smile. האם יש אלבום בדרך? סביר להניח, כי כבר יש שירים של ממש. הופעת הבכורה של ההרכב החדש הייתה בסטרים של גלסטנברי ואפשר לצפות בה פה. [פייסבוק]
אני עף פה ברמה מוגזמת לא רק על השיר המצוין "Woman" של ליטל סימז שכבר הופיע פה, ולא רק על הקליפ המצוין שלו אלא במיוחד במיוחד על הביצוע החי שלו לתכנית של ג׳ולס הולנד ב-BBC. ולא רק על הביצוע החי אלא – הולי שיט – על החליפה של ליטל סימז! שמישהו יקנה לי אותה במידה שלי! אני מדיום תודה! [טיוב]ֿ
כל הגרוב של השיר הזה ושל סימז בתוכו מזכיר לי מאוד את "Freedom", אחד השירים האהובים עליי מהראפרית האהובה עליי בעשור האחרון, סאמפה דה גרייט. [סטרימים]
שמת לב שאין פה פרסומות? אני יודע, לא שמים לב למשהו כל כך טבעי ונוח. התודה לא מגיעה לי, אלא ל־108 תומכי עונג שבת בפטריאון, שבזכותן ובזכותם אני לא חייב להכניס לפה כל מיני אינטרסים שהם לא ״מה שמעניין וכיף בעיניי״. אם זה תלוי בי, העונג ימשיך להתפרסם מדי שבוע ויהיה נקי מפרסומות, לנצח. אבל זה לא תלוי בי, אלא בך. אם בא לך לתמוך בעונג שבת באיזה סכום שרק מתחשק את/ה מוזמן/ת לעשות זאת כאן, החל מחצי שקל וכלה בכל הכסף בעולם (אולי לא החלטה כלכלית מצוינת בשבילך אבל מי אני שאייעץ כלכלית). [תודה!]
״הרצאת וידאו״ לא נשמע כמו משהו מעניין, אבל מה עם הרצאת וידאו על סרטוני וידאו שבנויים מלופ שהולך ונבנה, שבנויה בעצמה כלופ שהולך ונבנה, בלייב? עכשיו זה כבר ממש מעניין! ולא סתם, אלא שהדוגמה החוזרת היא הקליפ המהמם של מישל גונדרי לקיילי מינוג, שיברך אותה האל. [וימאו]
מוזיקאים למען פלסטין היא יוזמה חדשה שעליה חתומים כמה מאות מוזיקאים מרחבי העולם בקריאה למוזיקאים אחרים להפגין סולידריות עם העם הפלסטיני ולא להופיע במוסדות התרבות של ישראל. היוזמה קוראת גם להפסקת מימון של ״משאבים וטכנולוגיות שמגבים את מדינת ישראל ואת פשעי המלחמה שלה״, מה שזה לא אומר. בין החותמים נמצאים רוג׳ר ווטרס (כצפוי), פטי סמית׳, A-Trak, להקת Belly, ת׳רסטון מור, ג׳וליאן קזבלנקס, ניקולאס ג׳אר, Noname, Run the Jewels, סרז׳ טנקיאן, שיגטו, טאליב קוולי, Tune-yards, Rage against the machine, Godspeed you! Black emperor, DJ Snake ועוד לא מעט. [אנגלית]
אפרופו רוג׳ר ווטרס, הנה קצת לכלוך. מסתבר שהריליס המחודש של Animals, האלבום של Pink Floyd מ־1977, מתעכב כבר הרבה מאוד זמן. למה? אין לי מושג, אבל לרוג׳ר ווטרס יש. בפוסט חדש באתר שלו הוא מגלה/טוען שהעיכוב נגרם כי דיוויד גילמור הטיל וטו לא על המיקס החדש, ולא על הריליס כולו, אלא על טקסט חדש שכתב עיתונאי המוזיקה מארק בלייק והיה אמור להיות חלק מהמארז החגיגי. בפוסט שהוא כולו קלאסיק רוג׳ר ווטרס – מגלומניה וריבים ילדותיים – הוא עוקץ, שורט ומתבדח על חשבונו של גילמור, מאשר את הסרת הטקסט מעורר המחלוקת, ואז מפרסם את הטקסט במלואו בבלוג. יופי, ילדים! [אנגלית]
גאספאר אוג׳ה (Justice) בסינגל שלישי מתוך אחד האלבומים שאני הכי מחכה להם השנה. הפעם קוראים לזה "Vox" (הם מאוד אוהבים לטינית שם בג׳סטיס) וזה מאוד אפּי. [סטרימים]
חודש גאווה שמח! Waze הבריקה והיא מארחת לחודש שלם את בוי ג׳ורג׳ באפליקציה שלה. אם אתם/ן נוהגים/ות ברכב עם וייז, תוכלו לשנות את קול הקריינות לקול של ג׳ורג׳ וליהנות מהנחיות נהיגה לצד עצות טובות, וגם מפלייליסט ספוטיפיי שג׳ורג׳ ערך לנסיעה. [וייז; ספוטיפיי]
לסרטים של טרנס מאליק יש סגנון ויזואלי מאוד יוצא דופן ומובחן, קצת כמו שיש לווס אנדרסון סגנון שאפשר מיד לזהות. תומס פלייט מסביר למה הסרטים שלו נראים ככה. [טיוב]
מיקאלה שטראוס, או כמו שאמא שלה קוראת לה, King Princess, ביופי של סינגל חדש, "House burn down". אני חייב להודות שעבורי, או ששירים שלה גורמים לי להתאהב או שהם לא עושים לי שום כלום, אין אמצע. השיר הזה גורם לי להתאהב. [סטרימים]
גילוי נאות: יונתן קוטנר הוא חבר ואני מת עליו. שגיא כהן כותב בדהמרקר שאחרי 3 שנים סיים יונתן קוטנר את תפקידו כעורך של ספוטיפיי בישראל. הכתבה הזו היא דרך טובה לדעת מה בכלל עושה מחזיק בתפקיד כזה, ואיך התפקיד (והעובדה שכרגע אף אחד/ת לא מאייש/ת אותו) משפיע על מוזיקאים בישראל:
המשמעות של היעדר עריכה מוזיקלית היא בראש ובראשונה שספוטיפיי תהיה כעת הרבה פחות מותאמת לשוק הישראלי, מצב שרק יחריף, תוך פגיעה ברורה בחוויית השימוש בארץ. שירים ואלבומים אמנם ממשיכים וימשיכו לעלות לספוטיפיי כמו בעבר, אך המאזינים לא נחשפים כעת לשירים חדשים דרך פלייליסטים
[עברית, חומת תשלום]
ברוכים/ות הבאים/ות לעולם האינסופי, הביזארי, התמיד מצחיק והלפעמים אשכרה טוב, של מאשאפים מוזיקליים של Space Jam. [אנגלית]
מישהי שלא פספסה עד עכשיו אפילו בשיר אחד באוזניים שלי היא רמי וולף, ושלשום היא הוציאה שיר חדש ומצוין נוסף, "Liz". לא יודע מה מקור הקסם שם, אבל הבחורה הזו עדיין לא הוציאה שיר שלא אהבתי. [סטרימים]
הייתכן ושני הז׳אנרים שנתפסים כז׳אנרים הכי לבנים בעולם – שוגייז ודרים פופ – נולדו גם הם אצל אמנים שחורים? [אנגלית]
תשמעו, אני כבר שנים לא ממש מתלהב ממה שעושים בארץ נהדרת, אבל כשמגיע מגיע – המערכון עם נגה ארז ממש מצחיק. [אינסטגרם. למה אינסטגרם? תשאלו את ארץ נהדרת למה זה לא ביוטיוב, ולמה באתר של קשת אין לינק ישיר נוח לסרטון]
סליחה על החידוד אבל ממש נפתחו לי העיניים: בחורה עיוורת מראה בסרטון קצר איך היא משתמשת באייפון, וזה מרתק. לא רק המהירות שלה, אלא התכנון שמאחורי כל המנגנונים האלה בטלפון. [וידאו]
״מכור לאהבה״, שיר חדש לשי צברי! עם קליפ שכדאי לראות לאללה! על המילים צברי עם נעם רותם, על העיבוד וההפקה תמיר מוסקט ואיתמר ציגלר. רועי ריק על הקליפ. וואלה נבחרת הגרוב. [טיוב]
האם בינה מלאכותית תצליח לפתח חוש הומור? מספיק כדי לנצח בתחרות הקריקטורות של הניו יורקר? בואו נראה: הנה ניסוי שהתחיל השבוע ונועד לברר. הבינה המלאכותית עדיין לא יודעת מה מצחיק, בשביל זה היא צריכה אותנו שנלמד אותה. קפצו לפודינג כדי לספר לה אם זה מצחיק או לא. האם זה עדיין נחשב בינה מלאכותית אם אנחנו הבינה? [אנגלית]
אם במקרה את/ה אחד/ת מקומץ קוראי/ות העונג שיש להם/ן חשבון Deezer, ברכות! מחכה שם אלבום מחווה ממש מעניין שאני יכול לשמוע רק 30 שניות מכל שיר שלו, אבל לך מחכה שם כל האלבום במלואו. InVersions 80s הוא אלבום מחווה ללהיטי שנות השמונים, בהקלטות חדשות של אמנים מעכשיו – ביניהם לורה מבולה, L'impératrice, La Femme, Wolf Alice, CSS, לידו פימיינטה, Cautious Clay, ועוד ים. [דיזר!]
בוב דילן חגג 80 שנה, וכרגיל נראה שהעולם התרגש מזה הרבה יותר ממנו. הנה כמה דברים יפים שמצאתי סביב יום ההולדת העגול של חברנו בוב:
◼︎ הפנינה הכי גדולה היא כתבה ביוני 1993, כשדילן הגיע להופעה בארץ. רונית מקובר, כתבת ״לאשה״, הצליחה להשיג דייט לילי עם דילן ושיחה ארוכה, שלמען האמת נשמעת מומצאת לחלוטין אבל מה אני יודע, דילן עשה דברים מוזרים יותר מזה. [עברית]
◼︎ בסטריאוגם, לא פחות מ־80 (כן, שמונים) אמנים בוחרים את השיר האהוב עליהם של דילן, ואף מנמקים. כן, גם המוזיקאי/ת שחשבת עליו/ה שם. זו לא כתבה קצרה. אבל כיף לקרוא איך מוזיקאים חושבים על מוזיקה, וגם כיף לגלול ולראות מה אמנים שאני אוהב אוהבים. למשל, מפתיע ומרתק לראות שגם דבנדרה וגם אנדי בל (מ-Ride) וגם דיוויד ברן וגם ג׳רוויס קוקר בחרו את אותו השיר – משנה שעברה! ולכולם יש הסברים מעניינים. [אנגלית]
◼︎ בן שלו חוגג ב״הארץ״ עם רטרוספקטיבה נהדרת של כל עשור של דילן, החל משנות הארבעים בהן נולד ועד היום. אהבתי וצחקתי מהשורה הזו: ״אחת הטעויות הנפוצות ביותר בנוגע לדילן היא שהוא זמר לא טוב, או לא מספיק טוב. להד"ם! הוא זמר נפלא, או לפחות היה זמר נפלא עד שעכברושי ביצות התנחלו במיתרי הקול שלו בשנות הארבעים לחייו.״ [עברית, מאחורי חומת תשלום]
◼︎ תומר קופר חוגג ב״הרמוניה דרומית״ עם לא פחות מ־3 תכניות ספשל בנושאים שונים, שכולן דילן. [סטרים, עברית]
The Internet Archive עמל כבר כמה שנים על מפעל דיגיטציה עצום לתקליטי 78 סיבובים בדקה. אלה התקליטים הכי ראשונים שהודפסו, חלקם בני יותר ממאה שנה, והם גם הכי שבירים וקשים לשימור – לכן דיגיטציה שלהם היא כמעט מפעל הצלה. The Verge נכנסים לאחורי הקלעים של מפעל הדיגיטציה המשוגע, המרתק והכל כך חשוב הזה. ואם לא בא לכם/ן לדעת איך אלא רק לחטט בארכיון ולשמוע תקליטים משנת 1900 ואילך, בבקשה. [אנגלית]
MadGic הוא הצמד של המפיק מאדליב והראפר לוג׳יק, ואף על פי שהם עדיין לא הוציאו שום דבר רשמי, הנה השיר השני שהם מדליפים לאינטרנט וגם הוא כמו קודמו פשוט אש אש אש אש. ״Raddest dad" כל כך טוב שהשמעתי אותו בתכנית שלי פעמיים ברצף. [טיוב]
מסתבר שהגעתי באיחור של חודשים אל רדיו ריקבון, רדיו אינטרנט ישראלי שאני לא יודע עליו כלום כי באתר שלו אין שום מידע, וחבל. [עברית, סטרים]
כמה כיף לשמוע את "Leave the door open" של ברונו מארס ואנדרסון פאק בהופעה חיה, עם להקה חיה, מול קהל חי שמזייף נהדר וצורח בול בזמן. כמה גרוב, כמה שמחה, כמה צחוקים. איזה אושר! [טיוב]
אנחנו רשמית בפוסט־אינטרנט אם מגזינים לא מפסיקים לפרסם רשימות סיכום של הדברים הכי בהיסטוריה של האינטרנט. בכל מקרה, זה כיף: ההישגים הגדולים ביותר בתחום הווידאו המטומטם. [אנגלית, מלא טיובז]
אני רוקד פה בסלון עם "Hot N heavy", שיר חדש של ג׳סי וויר בהפקה של SG Lewis המצוין תמיד, יהלום דיסקו־האוס סקסי ומנצנץ. [טיוב]
הבלוג הישראלי המעולה פריק בפוסט חדש של המלצות שירים חדשים מההווה שנשמעים בחלקם מהעתיד. במילים אחרות, אלה הדברים שבעוד חמש שנים יורכב מהם פופ המיינסטרים. [עברית!]
כמעט בכל פעם שאני קורא משהו של דרור בורשטיין, מספר שלם ועד פוסט קצרצר בבלוג, העולם שלי בו־זמנית מתרחב ומתמקד. איך זה ייתכן? אני לא יודע, אבל הנה הפוסט האחרון שלו, פוסט של סופר שמסתכל סביבו וכותב בבלוג משפטים כמו ״סיסים עפים בשמים הריקים, מטים עצמם מעת לעת, ניצתים באור השרבי, הופכים לרגעים סיסֵי שמש, כאילו נהדפו גופיהם ממגע בהדף של שרֵפה״. [עברית]
Amnesiac, האלבום השני במילניום של Radiohead, יצא השבוע לפני 20 שנה (פאאאאאאאאק). כריס דוויל כותב על הרגע הזה ועל האלבום הזה ופותח במשפט מצוין וקריטי לכל דיון שהוא באלבום הזה:
Amnesiac אינו טוב יותר מ-Kid A. אנחנו צריכים להבהיר את זה לפני הכל. אבל גם: Amnesiac מדהים. בואו נחזיק את המתח בין שתי המחשבות האלה.
אני לגמרי מסכים, כמובן. ולראיה: האלבום האהוב עליי של רדיוהד הוא Kid A, אבל השיר האהוב עליי שלהם נמצא ב-Amnesiac. [אנגלית]
דואה ליפה מסרבת בצדק לסיים את סיבוב הניצחון שלה, שהתחיל באלבום הריקודים העצום שהוציאה בדיוק כשהעולם הפסיק לרקוד ב־2020 והתלקח באש מסביב לעולם בדיוק כי היינו כל כך צמאים לפופ מרים, שמח, מושלם. רק השבוע היא הוציאה קליפ חדש ל-"Love again" מתוך האלבום שבו היא עושה מדונה, ושיחררה שיר חדש, "Can they hear us", מתוך פסקול חדש. [טיובז]
נתן סלסבורג, שניגן עם ויל אולדהם וגם מנהל קריירת סולו, מוציא אלבום חדש של שירי תהילים. כן, הטרנד הגיע גם לאמריקה! הנה הסינגל הראשון, שהוא מנסה לשיר בעברית. [טיוב]
מייק לינדסי, שותפה של לורה מרלינג ל-Lump, סיפר שלקח לו המון זמן למצוא את הבייסליין לשיר החדש של הצמד, "Climb every wall", אבל כשהוא הצליח הוא קרא לזוגתו והם רקדו שעה לבייסליין הזה. אני יכול להבין אותם, השיר הקטן הזה גדל עליי ממש מהר. ברגע הנכון אפשר גם לרקוד איתו. [טיוב]
טיילור סוויפט שברה השבוע את שיא מכירות הוויניל בשבוע אחד. במילניום הנוכחי, כן? בשנות החמישים עד התשעים מכרו בשבוע אחד עשרת מונים ממנה בקלות. [אנגלית]
כאילו, ריספקט ל-"I wanna be sedated" של הראמונז, אבל קייל גאס מ-Tenacious D הקליט את "I'm getting vaccinated". והזמין מלא חברים לקליפ. [טיוב]
רגע לפני שיר הסיום, הכתבה שחיכיתם/ן לה. אני יודע, גם אתם/ן, במהלך 2020, נשברתם/ן ועשיתם יוגה עם אדריאן. אני מבין לגמרי, גם אני הייתי שם. אחרי שהפכה לאחת הגיבורות המפתיעות של 2020, מגיעה סופסוף הכתבה החשובה באמת: כתבת פרופיל של הכלב שלה, בנג׳י. [אנגלית]
אני אוהב ששירים מתערבבים לי בראש. זה כאילו דבר גרוע, בלבול. אנחנו אמורים/ות לזכור דברים, לדעת אותם ואת מקומם, לדעת לאן שייך כל דבר. לזהות את מה שעומד מולנו, לזכור היטב את התשובה לשאלת הטריוויה שכל כך מתסכל שאנחנו לא מצליחים להיזכר בה, כי אנחנו הרי יודעים/ות אותה. וגם אני מתוסכל ברגע כזה, או כשאני לא מצליח להיזכר מאיזה שיר מגיעה המלודיה הקטנה שתקועה לי בראש. אבל אני אוהב כששירים מתערבבים לי בראש ככה שאני יכול לעשות להם מאשאפ בראש. כמעט באותו השבוע יצאו לאחרונה שני שירים מעולים שבשניהם התאהבתי קשות, ומהר מאוד הם התחילו להתערבב. זו לא חוכמה, כי השם שלהם שהוא גם הפזמון שלהם בנוי באותה התבנית: הברה אחת, ״and", שתי הברות. כמעט מתבקש לשיר את המילים של האחד על הפזמון של השני. השיר הראשון הגיע ממאסגו הנהדר, שמארח את Teamarr (שם אמיתי: תמר) ונקרא "Smith & Westin". כבר בפתיחה שלו אפשר לשמוע את הפזמון, אבל שווה לשמוע את כל השיר. אחלה שיר. אבל השיר שממש ממש נתקע לי בראש ובלב בשבועיים האלה הוא השיר שסוגר את האלבום המצוין של Shelley, הזמר הנהדר שעד לאחרונה נקרא D.R.A.M. קוראים לשיר הזה "Rich & Famous" והוא יותר משוכלל, יותר מעניין ובמילים פשוטות יותר יפה בעיניי. אבל לנצח אשיר על הפזמון שלו "Smith & Westin", ולהיפך. מי אמר/ה שצריך להשאיר מוזיקה כמו שהיא? [סטרימים]
תודה ענקית ונרחבת במיוחד לתומכות ותומכי העל של עונג שבת, איציק, טל, יניב, ארז, מעיין, דניאל, מעין, מאור ותומך שביקש להישאר מסתורי! בלעדיכם אני 7/8 בנאדם, כמו הבתים של השיר הזה. [לב לב לב]
עוד מזה? הירשמו ותקבלו כל עונג חדש ישר למייל. עדכונים כמעט יומיומיים אפשר למצוא בטלגרם של העונג ובסטוריז באינסטגרם שלי. נתקלתם בלינק נפלא? הפליאו לי אותו למייל.
שתהיה שבת שבוגי! איזה כיף.
פרויקט תחרות הקריקטורות של הניו יורקר On Hold עקב תמיכה במחאה של ארגון העובדים?
״האם בינה מלאכותית תצליח לפתח חוש הומור?״
למי שמתעניינת בזה אולי כדאי להאזין גם לפרק של הפודקאסט ״Unsupervised״ בו מתארחת פרופ׳ דפנה שחף.
https://www.listennotes.com/podcasts/unsupervised/on-crazy-research-ideas-and-T7uBayq8CN2/
זהו פודקאסט על דאטה סיינס בעברית, בכל פרק מארחות מישהו העוסק בתחום.
בפרק הזה פרופ׳ שחף מספרת שכל פעם שמישהו אומר ״מחשבים אף פעם לא יוכלו לעשות…״ זה נותן לה רעיון למחקר.
ספציפית היא כתבה אלגוריתם שמנבא כמה מצחיקה כותרת לקריקטורה של הניו יורקר. יש לה גם פרוייקט שמוצא עובדות טריוויה מעניינות מוויקיפדיה, ועוד. (שמע, עברית, כ-50 דקות)