27 בפברואר 2021

עונג שבת: אהבה 💔 דיגיטלית

דאפט פאנק

openlineאז, (אנחה), Daft Punk. הצמד הצרפתי שאשכרה, וזו לא הגזמה לצורך כתיבה, השפיע על איזורים עצומים במוזיקה הפופולרית ב־20 השנים האחרונות, מהאוס דרך פופ ועד היפ הופ, הודיע בתחילת השבוע שהוא מתפרק. האם דאפט פאנק באמת מתפרקים? מה זה בכלל אומר? את דעתי בנושא הפירוק פירטתי בטלגרם, ואם אין לכם/ן טלגרם אפשר לקרוא אותה גם בפייסבוק. כראוי, בהמשך העונג תמצאו כמה אייטמים בנושא הצמד, הפירוק וההיסטוריה.

ובול בזמן, כי שום דבר לא ממש קורה במקרה אצל דאפט פאנק, ארבעה ימים אחרי הודעת הפירוק אנחנו מציינים 20 שנה לאלבום המצליח ביותר של הצמד, Discovery. אני מודה, הלב שלי נתון ל-Homework, אבל זה לא הופך את דיסקאברי לפחות מאלבום מושלם. כי גאד דיים, כן, הכל נכון. שעה ודקה של שלמות, וחשוב לציין שהמבקרים הרימו בזמנו את האף. לא רק פיצ׳פורק, שתמיד ידעו לפספס בזמן אמת דברים גדולים (ונתנו לאלבום הזה 6.4) אלא גם שאר מבקרים שזיהו נכון את ההשפעות של רוק רך, פופ אמצע הדרך מהסבנטיז, אנימה יפנית אייטיזית וכמובן דיסקו – דברים שב־2001 נחשבו לפחות או יותר מוקצים עבור כל מי שתפס מעצמו ״מבין במוזיקה״. לקהל הרחב, כמובן, זה לא הפריע להתאהב עד כלות ב־"One more time" ו־"Harder better faster stronger", ומי שראה מעבר לסינגלים והלך לקנות את האלבום גילה שכולו מדהים, ושהוא מכיל רגעים רכים בצורה מפתיעה. שירים כמו "Something about us", "Nightvision" ו-"Veridis quo". האלבום הזה לא היה רק כיף אדיר ולא רק ספר הדרכה לדור הבא של יוצרי האוס ודיסקו ופופ. כמו כל אלבום של דאפט פאנק, הוא היה גם מנהרה שהזמינה אותך להיכנס אליה ולגלות דרכה עולם שלם של מוזיקה שלא הכרת. הומוורק הדליק נערים צרפתים (ואנגלים, ואמריקאיים, וישראלים וכל מי שהיה מוכן להקשיב) על האוס מדטרויט ושיקגו וגידל דורות שלמים של יוצרים אלקטרוניים. דיסקאברי, שכל שירים מכילים דגימות משירי דיסקו וסבנטיז (ולכן שמו, Disco? Very!) הוביל מאזינים סקרנים במורד מחילת ארנב שממשיכה להתגלות עד היום.

אני יכול לכתוב חיבור קטן לשיר פתיחה של העונג על כל שיר באלבום הזה, ועם זאת אני הולך לדבר על השיר שהכי הרבה אנשים מכירים מפה. על השיר הפותח, "One more time", שיר שאני לגמרי מבין אם חלקכם/ן לא יכול לשמוע עוד… פעם אחת (סליחה). פה בהמשך העונג תגלו מאיפה הדגימה. אני רוצה לדבר רגע על המבנה של השיר הזה, וכמה הולם שהוא נקרא בשם שלו. השיר הזה ממכר ונמאס מאותה הסיבה: חזרתיות. כמה פעמים אפשר לשמוע את רומאנתוני אומר "One more time"?! זה לא משנה, האמת, כי עוד לפני שהוא מתחיל לשיר בשנייה ה־30 של השיר, אנחנו שומעים משהו שחוזר וחוזר וחוזר. דגימת דיסקו קצוצה. צפו בדקה הזו ותבינו את ההמשך:

עכשיו שימו פליי על השיר המלא ותספרו: אנחנו שומעים תיבה של 4 ביטים, שחוזרת 8 פעמים לפני שהשירה נכנסת. כל תיבה כזו (3 וחצי השניות הראשונות) מורכבת מדגימה קצרצרה (נקרא לה א׳) שחוזרת 3 פעמים ואז – כשאנחנו מצפים לשמוע את אותו הדבר עוד פעם אחת – מגיעה דגימה אחרת (ב׳) שמגיעה בסוף לביט אחד ונשמעת שונה ממה שבא לפניה. כלומר, החלק שחוזר על עצמו בפתיחה נשמע ככה: א, א, א, ב. קטעים כאלה של 4 ביטים נקראים תיבה, ואנחנו רגילים שתיבה חוזרת על עצמה, בצורה כזו או אחרת, 4 פעמים ברצף. ככה זה, הפופ של מאה השנים האחרונות חיווט לנו את המוח לצפות לזה גם אם מעולם לא טרחנו לספור וואן טו טרי פור. אז ה־אאאב הזה חוזר על שוב, ואז שוב בפעם השלישית, ואז – כשאנחנו מצפים לשמוע את אותו הדבר עוד פעם אחת – מגיעה תיבה שנשמעת אחרת. היא מורכבת מביט מוכר (המחצית הראשונה של א׳ שחוזרת על עצמה פעמיים), והביט הכפול הזה חוזר על עצמו 3 פעמים, ואז – נכון מאוד – מגיע משהו חדש שלא היה שם קודם. עד לפה עברו 15 שניות. את הפיסה הקטנטנה הזו, המחצית הראשונה של א׳, שמענו 15 פעם ב־15 השניות הראשונות של השיר. We're hooked. ועוד לא התחלתי בכלל לדבר על איך עובד הברייק של השיר הזה, שמתחיל ב־2:20 ונמשך הרבהההההההה יותר זמן ממה שכל מאזין של שיר דאנס ב־2001 היה יכול לצפות לו, בכל פעם שאנחנו חושבים שהוא נגמר הוא חוזר על עצמו עוד פעם אחת. האופוריה של 4:16 (כמעט שתי דקות ברייק) עובדת כל כך חזק ברחבה, עד היום, אך ורק כי בשתי הדקות הראשונות של השיר היו ארבע ידיים צרפתיות שזרעו את הזרע למה שקורה בברייק החריג והאולי־חסר־תקדים הזה ב־15 השניות הראשונות של השיר. [סטרים וכו׳]


חמישי בחצות

מה יצא השבוע מעניין?

בואו נתחיל עם חמישי בחצות, שמלא הפעם ב־56 שירים חדשים של אמנים כמו, לדוגמה, Helado Negro, Bright eyes, Son Lux, Clem Snide, Real Estate, Freddie Gibbs, Drake, The Offspring, Green Day, Dinosaur Jr., Jade Bird – וואלק הניינטיז חוזרים ביג טיים, אה? [ספוטיפיי]


אלבומים חדשים

אלבומים חדשים ומעניינים שיצאו אתמול:

אלבום חדש לחברה שלנו ג׳וליין בייקראלבום חדש גם לחבר שלנו ניק קייב יחד עם החבר שלו וורן אליס. ניק חכים הנהדר הוציא אלבום רימיקסים לאלבום האחרון שלו ובין הממקססים תמצאו חברים שלנו כמו Badbadnotgood, AceMo, Pink Siifu. החברים King Gizzard and the Lizard Wizard הוציא את האלבום L.W. וגם הטרילו בהצלחה את מעריציהם בטוויטר. החברים הטורקים ההולנדים Altin Gün הוציאו את Yol. נסיך הדיסקו Roosevelt הוציא סופסוף אלבום חדש. המלכים שמנגנים בכמעט כל אלבום או הפקה של דאפטון רקורדס, Menahan Street Band הוציאו אלבום *בלי* אורחים. החבר האהוב וילי נלסון הוציא אלבום חדש של קאברים לפרנק סינטרה. אוקיי, יש! [סטרים] 


החדשות הכי טובות מאז תחילת העשור: אנדרסון פאק וברונו מארס מוציאים אלבום משותף! שיר ראשון בשישי הבא. [אנגלית]


אם דאפט פאנק לא מעניינים אותך, אני מתנצל מראש וממליץ לדלג לאייטם הבא (ובכל זאת ממליץ להאזין להם, כי הם נפלאים). האייטם הזה מוקדש לערימה גדולה של לינקים מעולים שצפו השבוע בעקבות הודעת הפירוק שלהם. תעשו מתיחות ובואו נעשה את זה 

פעם אחת נוספת חזק יותר, טוב יותר, מהר יותר, חזק יותר


מסתבכים עם לחוש צער על הפירוק אבל לשמוע מוזיקה שמרימה בטירוף? אספתי בשבילכם בפלייליסט ספוטיפיי קצר של השירים השקטים והיפים במיוחד של דאפט פאנק. [ספוטיפיי]

למה כולם אומרים שדאפט פאנק שינו את המוזיקה הפופולרית? הנה כמה הסברים טובים מהגרדיאן, שנותן גם למוזיקאים אחרים בסצינה כמו סקרילקס וארול אלקן להסביר. אהבתי מאוד את המשפט הזה, שאיננו הגזמה: מופע הבכורה של טור הפירמידה ״בפסטיבל קואצ׳לה ב־2006 היה משמעותי עבור מוזיקת דאנס בארצות הברית באותה המידה שההופעה של הביטלס בתכנית של אדן סאליבן ב־1964 הייתה משמעותית עבור רוקנ׳רול – היא שברה את ההתנגדות העקשנית של המיינסטרים לתיקלוט כמדיום (אמנותי) לגיטימי״. גם באוסטרליה. מבקר הבית של הגרדיאן, אלכסיס פטרידיס, לא לוקח שבויים ומסביר למה לדעתו, דאפט פאנק היו מוזיקאי הפופ המשפיעים ביותר של המאה ה־21, לא פחות. [אנגלית]

אני כנראה מסתובב עם לא מעט אנימטוריות, כי אחד הדברים שהופתעתי לראות מיד אחרי הכרזת הפירוק היו המון הודעות אהבה ל-Interstella 5555, סרט האנימה שליווה את יציאת Discovery ב־2001 (ורובנו מכירים מהקליפ של "One more time"). אני חייב להודות שמעולם לא צפיתי בו, ושכחתי מקיומו עד השבוע (אפשר לצפות בכל הסרט פה). אבל מסתבר שהוא היה כוח מניע והשראה והשפעה עצומות על דורות של אנימטורים. אלגרה פרנק כותבת ב-Slate איך הסרט הזה שינה את חייה. [אנגלית]

לדאפט פאנק הייתה גם נוכחות ויזואלית אדירה, לא רק בקסדות (ר׳ בהמשך) אלא בקליפים הבלתי נשכחים שלהם. הנה פיצ׳פורק באודה אוהבת לקליפים הכי קריטיים שלהם. מוצדק! [אנגלית, יוטיובים] 

אם הרגע הזה בזמן גורם לך לחשוב: אני צריך/ה תקליט של דאפט פאנק! אל חשש: האלבום הראשון ואלבום ההופעה שלו יוצאים מחדש על ויניל. [אנגלית]

לא הספקת להיות בהופעה של דאפט פאנק? גם אני לא! אם יש לך את אפליקציית המציאות המדומה Vinyl Reality, עכשיו אפשר להשתמש בה כדי לחוות שחזור של המופע המשוגע שלהם מ־2007, שהפך בצדק לאגדה עם התפירה המושלמת בין השירים. עשור מאוחר יותר, נושאי הלפיד הדאפטפאנקי Justice ייקחו את התפירה הזו צעד קדימה עם אלבום ההופעה שלהם. [VR, טיוב] 

עשור לפני אותו סיבוב, ב־1996 הם הגיעו להופעה קטנה בפסטיבל טבע במילווקי, ויסקונסין, ארה״ב, בלי מסיכות. הנה יוטיוב של 30 דקות מהסט של תומא בנגלטר, עם תגובות של הקהל כמו בהופעת רוק, והנה רק האודיו באיכות טובה יותר. [טיוב, סאונדקלאוד]

בספטמבר 1999, דאפט פאנק הפכו משני מוזיקאים לשני רובוטים עם קסדות. שנה וחצי אחר כך הם חשפו לוק רובוטי חדש לרגל אלבום חדש. האנשים שיצרו את הרובוטים של 2001 מספרים וגם מראים את העבודה שמאחורי הקלעים המבריקים. ופה יש עוד מידע ותמונות על תהליך היצירה של הקסדות האייקוניות. [אנגלית]

אורון לוי כותב את הטקסט המעניין היחיד בעברית שנתקלתי בו השבוע על דאפט פאנק, ובו הוא אפילו משחזר מתכון מקליפ שלהם. [עברית!]

מיקסמאג (ורבים אחרים) מדרגים את השירים הכי טובים של דאפט פאנק. אפשר להתווכח עם זה, וזה הכיף. [אנגלית]

ב־1997 דאפט פאנק הקליטו עבור הביביסי Essential mix שעדיין נחשב אגדי, וכמובן שביוטיוב אפשר לשמוע את כולו. [טיוב]

אם תהיתם/ן איך התקבלה הודעת הפירוק בצרפת, מולדתם של דאפט פאנק, הנה סרטון קצר באנגלית שמנתח את השער השנון של העיתון היומי ליברסיון, שעורך לא אחר מאשר ידידנו הישראלי דב אלפון. [אנגלית]

הנה ראיון מ־2007 שלא פורסם קודם, ובו הצמד מדבר בין היתר על קנייה ווסט, שסימפל אותם בהצלחה אדירה עם "Stronger" ומאוחר יותר גייס אותם לעבוד איתו על Yeezus – אבל מה שאותי עניין זה להבין בדיעבד, מהתשובות שלהם על איך עובד המופע שלהם, כמה חדשני הוא היה לא רק עבור הקהל שקיבל דרך חסרת תקדים לצרוך מוזיקה אלקטרונית לייב, אלא עבור מוזיקאים ודיג׳ייז שאימצו אחריהם את מה שאז היה חלוצי (כמו לבסס את כל המופע על אייבלטון). [אנגלית] 

הפירוק שם קץ לערימה ענקית של שמועות לגבי דאפט פאנק – מובן בהתחשב בדממה האדירה שנשבה מצדם בשנים האחרונות. [אנגלית]

אם נתקלת בפוסט או כתבה שמתארת את התפתחות דימוי הרובוטים של דאפט פאנק לאורך השנים, אשמח לדעת. אני זוכר שנתקלתי בניתוח של זה איפשהו כשיצא האלבום האחרון (וכבר אז הכותב או הכותבת טענו, בדיעבד בצדק, שמבחינת התפתחות הסיפור של רובוטים שמנסים לפענח מוזיקה אנושית, האלבום Random Access Memories חייב להיות האלבום האחרון), אבל לא מצליח למצוא או להיזכר. [תודה]

הנה גם


בריטני ספירס

מכל התגובות, סרטונים, גלריות נוסטלגיה וציוצי דעה שהניב הסרט התיעודי החדש על בריטני ספירס, הכיוון שהכי תפס ועניין אותי היה טור מהשבוע של טבי גבינזון, כותבת, עורכת (היא המייסדת של המגזין המצוין Rookie) ושחקנית. גבינזון מתחילה בלפרק את טיעוני כדי להראות שההטעיה המרכזית שלו היא זו: השליטה של בריטני בחייה לא נלקחה ממנה ב־2008 על ידי אבא שלה; בריטני מעולם לא הייתה בשליטה. אבל מעבר לסרט, ומעבר לבריטני, אני ממליץ בחום לקרוא את כל הטור המעולה, החכם והמחכים (ולא־קצר) הזה, שהתפשט השבוע באינטרנט האמריקאי כמו כוכבת פופ צעירה בידי המדיה בשנות התשעים אש בשדה קוצים, ולגזור ולשמור ממנו הרבה משפטים מדויקים וחכמים. הנה פסקה חדה לגבי ספירס (המאמר מתרחב מעבר לסיפור הספציפי שלה), בתרגום שלי:

אני יכולה להבין למה יש הקלה עבור הצופה במסקנה שספירס הייתה תמיד בשליטה מוחלטת. אבל זה אבסורדי לדבר על התדמית שלה מאותה התקופה כאילו לא היה מאחוריה מנגנון, כאילו היא התקיימה בתוך ואקום שבו היא גילתה את המיניות שלה בתנאים שלה, ולא בתוך כלכלה שבה מיניות של נשים צעירות הופכת מהר מאוד למוצר עד שהן מגיעות לגיל שבו אפשר להשליך מהן.

והנה משפט אחד מני רבים שגזרתי ושמרתי:

Having power is not the same as being free.

[אנגלית. מעניין שהטור הזה מתפרסם ב-The Cut של ניו יורק מגזין, אותו מקום שתהה, כשגבינזון התפוצצה כבלוגרית אופנה מצליחה בגיל 12, אם ״אמא או אחות גדולה״ עוזרות לה לכתוב את הבלוג]
[תודה לתום] שם למעלה בספשל דאפט פאנק קישרתי לסרטון שמראה איך שיר דיסקו ישן נקצץ בצורה גאונית כדי ליצור את "One more time", והסרטון הזה הוא חלק מסדרה מעיפת מוח של האתר Tracklib – אתר בתשלום למוזיקאים שמספק להם דגימות מאושרות ממוזיקאים בכל העולם, חלקם מפורסמים מאוד, וחוסך להם את כאב הראש של רישוי דגימה. בעמוד הזה אפשר למצוא רצף מעיף של סרטונים בני דקה שמדגים דגימות של קנייה ווסט, קנדריק לאמאר (הסרטון של "Duckworth" מדהים), מובי, בריטני ספירס (טוקסיק!), פאטבוי סלים, J Dilla ועוד. מדובר באחד הדברים הכי מענגים שקרו למוח שלי מוזיקלית לאחרונה. [אנגלית, טיובז]

את/ה לא שר/ה כמו פרדי מרקורי – אף אחד/ת לא יכול/ה. השאלה היא רק: כמה קרוב לפרדי מרקורי את/ה יכול/ה להגיע? הפרויקט FreddieMeter מבית גוגל מאפשר לך לשיר במיקרופון פתוח לצלילי שירים של קווין (אל חשש, רק מי שאיתך בחדר ישמע, ואולי השכנים) ונותן לך ציון לפי הקירבה שלך לביצוע המרקורי. שיט, אין לי סיכוי אפילו! מה איתך? [אנגלית]  


כל מוזיקאי/ת עובד/ת מכיר/ה את זה: לפעמים יש הופעות רעות. מה זה רעות, איומות. מה זה איומות, מהגיהינום. הפודקאסט החדש הופעה מהגיהינום מארחת בכל פרק מוזיקאי או מוזיקאית שמספרים לשני המנחים סיפורי זוועה מההופעה האיומה ביותר שהייתה להם. הנה הפודקאסט בספוטיפיי, אבל אפשר לשמוע ב[כל מקום]



היי זה אני, הכנתי לכם/ן פלייליסט חדש, לא לפורים אבל הוא יצא מתאים: היי, רות: קאברים מפתיעים בעברית אוסף 16 שירים מפורסמים שהיו להיטי ענק עולמיים ואז מישהו, בדרך כלל יורם טהרלב, כתב להם מילים חדשות לגמרי בעברית. לפעמים זה היה תרגום די קרוב, לפעמים נלקח פה הרבההההה מאוד חופש אמנותי (כמו בשיר הפותח). חג או לא, תחפושות או לא, אני ממש גאה באוסף הקטן הזה. ראוי גם להאזין לו כמו אלבום אוסף, כלומר לא על שאפל! [ספוטיפיי]


היי זה אני, הכנתי לכם/ן סט בן 40 דקות של שירים שהם חד משמעית לא ג׳ז, איכס, ג׳ז, מי אוהב בכלל ג׳ז? לא אני, לא ולא, ג׳ז זה כל כך מגעיל שאין מצב בעולם הזה שאקליט סט רקיד ומרים ומשמח של שירים שכולם מכילים אלמנטים של ג׳ז, פויה. [סטרים]


עכשיו כשהגשוש החדש נחת על מאדים, אחד הדברים שהוא עשה היה… להקליט סאונד. הנה הצליל הראשון שאנחנו שומעים ממאדים (בסאונדקלאוד של נאסא, כי ברור שיש להם סאונדקלאוד. פאקינג היפסטרי־חלל). אם אתם לא שומעים כלום, נסו להתחבר לאוזניות או רמקולים עם באסים טובים. [סטרים]


[תודה לגיא ביבי, שמשתף בפייסבוק שלו דברים שהוא מגלה כל יום ולכן יהיו לו פה הרבה תודות]  סרטון חמוד מאוד על שירים במשקל הלא צפוי של חמישה רבעים, או 5/4. אם אין לך כוח לצפות בסרטון ורק בא לך לשמוע מוזיקה, הנה פלייליסט ספוטיפיי בן 3 שעות של שירים ב־5/4. בולט בהיעדרו השגריר של 5/4 בישראל, אהוד בנאי. [טיוב, ספוטיפיי]
[תודה לגיא ביבי] עד שתוכלו לנסוע למצרים להחזיר להם את הזפת, הנה הזדמנות לקפוץ לשם בצורה אחרת, לסיור וירטואלי די מדהים בקבר של תות ענך אמון. כן, גם אני לא חשבתי שאשתף פה דבר כזה. אבל זה לא פחות מהולי שיט. [עיניים!]

"Surface currents", קטע אמביינט חדש מקותימן. [סטרים]


 [תודה לנמרוד] הראפרית האוסטרלית־זאמבית המעולה שאני כל כך אוהב, Sampa the Great, צילמה Tiny desk concert ומדובר בלא פחות מסט מפואר. תענוג! [טיוב]


[תודה ליניב] רדיוהד זכו ליצירת בלט עם המוזיקה שלהם. [טיוב]
[תודה לאופק] אם פספסתם/ן את הרגע ההוא בניינטיז שבו רדיוהד שרו את ״איזה עולם״ של טיפקס, איך פספסתם/ן?! [טיוב]

והנה קאבר לרדיוהד עצמם, אמיתי הפעם: ג׳וליין בייקר ביצעה את "Everything in its right place". [טיוב]


קארמה היא כלבה טובה מאוד. אחרי שבמשך שנים עשו טרור לשירותי מוזיקה שונים, מטאליקה שידרה השבוע הופעה לייב בפלטפורמות וידאו, ביניהן Twitch. אבל Twitch, שחטפה לאחרונה תביעות רבות על שימוש של משתמשיה במוזיקה מוגנת בזכויות יוצרים, החליפה למטאליקה את הסאונד במוזיקת מעליות. הו, זה כל כך נפלא. [אנגלית, טיוב]


אנדרסון פאק צילם ביצוע חי מעולה ל-"Lockdown" ועוד כמה שירים מעולים שלו כחלק מאירוע וידאו של יוטיוב לחודש ההיסטוריה השחורה. [טיוב]


אם כמוני את/ה משתמש/ת בספוטיפיי, חדשות טובות: בקרוב נוכל לשמוע שם מוזיקה באיכות עוד יותר גבוהה, כמו שקורה עכשיו ב-Tidal. ואם כמוני סימנת לב לאלפי שירים וכעת ה-Liked songs שלך הוא כאוס, בקרוב תוכל/י  לפלטר אותם לפי ז׳אנר ומצברוח. אם את/ה אמן/ית, יש להם חדשות גם בשבילך. [אנגלית]


הלאדו נגרו הפנטסטי הקליט קאבר מהורהר ויפה ל-"Sounds and vision" של דיוויד בואי. [ספוטיפיי]


בואו לסיבוב יפה במיוחד עם הקליפ החדש של ״את ואני נוסעים לאט״ של אסף אמדורסקי. [טיוב]


ג׳ניפר דניאל ממש, אבל ממש מבינה באמוג׳י. היא עובדת בזה, וגם כותבת על זה ניוזלטר מוצלח, Did someone say Emoji. החודש היא פרסמה שני ניוזלטרים ברצף על הניסיונות של יוניקוד, הגוף שאחראי לאמוג׳י ולרגולציה שלו, להפוך אמוג׳י לאינקלוסיביים לכל המינים. לכאורה לא משימה קשה, ועל פניו נושא פשוט. אבל כשדניאל צוללת פנימה העניין מתגלה כעולם מרתק ומורכב של ציפיות, הבדלי תרבות, הדרך שבה אנחנו מבינים שפה, וכמובן גם פוליטיקה וטכנולוגיה. הנה חלק ב׳. [אנגלית]


תודה שאת/ה קורא/ת את עונג שבת! אם כיף לך לקרוא כל שבוע וללחוץ על כל מה שמעניין אותך, אשמח אם תשקול/תשקלי לתמוך בעונג בכמה שקלים לבחירתך. התמיכה של יותר ממאה(!) מחבריך בקרב הקוראים/ות מאפשרת לי להתמיד ולכתוב את העונג מדי שבוע, ולעבוד על עוד דברים שיתפרסמו בקרוב. תודה מיוחדת לתומכי־העל איציק, טל, יניב יעקובוביץ׳, מעיין חיים, דניאל, יוסי שוקר, מעין ארביב ומאור! [תודה!] 


תודה לאל על פורטפוליו, כי אף אחד אחר לא היה יושב לראיין את הכותב המעולה דרור פויר ואת תמיר שפר, המאייר הצמוד של הטור שלו ב־20 השנים האחרונות, שהחודש נפרדו דרכיהם ולא מרצון. יצאה כתבה מרגשת, מרתקת ופיוטית כשבסך הכל מדברים פה על איורים לטור שבועי. [עברית. גילוי נאות: טקסט שלי מתפרסם בקרוב בפורטפוליו]


כן, את/ה צריך/ה שאיגי פופ יתסכל לך בעיניים וידקלם את השיר המפורסם הזה. [טיוב]


אחרי שהביא לנו את פרויקט המאשאפ המפואר Kanye 2049, חוזר אמן המאשאפים המסתורי עם פרויקט חדש באובססיית קנייה ווסט שלו והפעם זה לא רק ערבובים של קנייה עם עצמו: GOOD KID TWISTED FANTASY הוא אלבום שלם של מאשאפים בין שירים מהאלבום של קנדריק לאמאר לאלבום של קנייה ווסט – וכן, הוא מדהים!!! [טיוב]


הנה הצעה סופר דופר מעניינת: אם ספרייה יכולה לרכוש ספרים ולתת לכל אחד/ת לקרוא אותם בחינם, וחלק מהספריות החזיקו או עודן מחזיקות גם קטלוג של דיסקים שכל מנוי/ה (ומנוי ספרייה לא עולה כסף, ברוב המקרים) יכול/ה לשמוע בחינם, אז… למה אין גישה אוניברסלית, חינמית, גם למוזיקה בסטרימינג? מה אם ארצות הברית, או כל מדינה אחרת לצורך העניין, תציע שירות סטרימינג מוזיקלי לאומי, בחינם לכל אזרחיה – ותשלם כמובן ליוצרים ביד יפה? [אנגלית]


אם צפית ב-I may destroy you, או It's a sin, או העיבוד הטלוויזיוני של Normal people – או כל סדרה מעניינת אי פעם, בעצם – בוודאי שמת לב ששירים משחקים כמעט תמיד תפקיד מכריע ברגעים הזכורים ביותר בסדרה. אבל מי בוחרים את המוזיקה, ובעיקר, איך קורה התהליך הזה של שיבוץ שיר ברגע מסוים בסדרת טלוויזיה? עורכי המוזיקה של שלוש הסדרות הנ״ל מדברים בדיוק על זה. [אנגלית]


המוזיקאי האלקטרוני (המעולה) ז׳ק גרין מוכר את כל הזכויות לשיר חדש שלו בפלטפורמת קריפטוקרנסי (אפשר בבקשה מילה לזה בעברית שהיא לא מטבע מבוזר?). [אנגלית]


רוני גרוס בפוסט מעניין: נהדר שיותר ויותר תוקפים ומטרידים מינית נחשפים, ואנחנו ממהרים להוקיע אותם. אבל מה אז? איך לא רק מרגישים טוב יותר עם הפניית הגב לשרץ, אלא אשכרה משנים את המציאות כדי שתהיה טובה יותר בעתיד? [עברית]


בטח כבר שמעת על, אם לא את, הפודקאסט החדש של ברק אובמה וברוס ספרינגסטין, שנקרא, איך לא, Born in the USA. [ספוטיפיי בלבד]


[תודה לגיא ביבי] למה לכל גיבורי העל יש את אותם הצבעים? [טיוב]
[תודה לגיא ביבי] לפעמים גם לגוגל מפות יש פאקים מרהיבים, ומישהו אסף אותם ב-Postcards from Google Earth. [פיקסלים]

ליאון ברידג׳ס

closeline

לפני עשר שנים פתחתי את העונג עם שיר גוספל שנקרא "Like a ship" ויצא 40 שנה קודם לכן. הוא הוקלט ב־1971 בשיקגו על ידי הכומר T. L. Barrett ומקהלת הילדים שלו. מאז, האלבום נעלם בזמן והתגלה מחדש, בארט הורשע בתרמית פירמידה ושילם את חובו, הוליד לפחות 13 ילדים, והשירים שלו מהסבנטיז מצאו את דרכם לאלבומים של קנייה ווסט, סרטים ופרסומות. השנה אנחנו חוגגים 50 שנה לאלבום המופת שלו, שנקרא כשם השיר. השבוע, ממש אתמול בעצם, יצא ביצוע חדש לשיר הזה. על הקול הראשי, במקום אותו כומר, מופיע נוצרי שחור צעיר ומבטיח אחר עם קול מלא תשוקה, ליאון ברידג׳ס. יחד עם חברו מהבית קייטה יאנג, הוא הקליט ביצוע חדש ל-"Like a ship" ומה אני אגיד לכם, הוא לוקח את השיר הזה למקום… כמעט זהה לחלוטין? כן! מפתיחת הקלידים שמשחזרת בצורה מפעימה את ההדהוד והצבע של ההקלטה המקורית, דרך תפקידי המקהלה והביצוע (המצוין) של ברידג׳ס, השיר הזה כמעט לא השתנה מהמקור. במקום חידוש, אני חושב על זה כריענון, כמו שלוקחים סרט קולנוע או קליפ מהאייטיז ומוציאים אותו ב-4K נוצץ. נכון שאני מאוהב בלכלוך של המקור, אבל הביצוע הזה, ובכן, הוא פשוט ביצוע פנטסטי לשיר מושלם. ואם חידוש אתם רוצים, הוא מגיע באיזור אמצע השיר, שם ברידג׳ס מרשה לעצמו לסטות מהלחן המקורי של השיר, ובדקה האחרונה שבה השיר זוכה לסולו אורגן־כנסיות מהמפוארים והדרמטיים ששמעתי. יום הולדת שמח, אלבום מופת שצריך להגיע לעוד אוזניים. יום הולדת שמח, העונג של לפני עשור שאיכשהו קלע בול בלי לדעת. שירו בקול. [סטרים]


עוד מזה? הירשמו ותקבלו כל עונג חדש ישר למייל. עדכונים כמעט יומיומיים אפשר למצוא בטלגרם של העונג ובסטוריז באינסטגרם שלי. נתקלתם בלינק נפלא? הפליאו לי אותו למייל.

שתהיה שבת שבוגי! איזה כיף.

2 תגובות על “עונג שבת: אהבה 💔 דיגיטלית”

  1. יעקב בנבנישתי הגיב:

    "החברים הטורקים Altin Gün" הם להקה הולנדית, שהקימו שני מוזיקאים הולנדים שבהופעה בתורכיה נדלקו על מוזיקה תורכית ואז צירפו אליהם שני מוזיקאים הולנדים תורכים.

  2. קורא אלמוני הגיב:

    עונג מצוין תודה רבה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *