1. גילוי נאות: אני נורא, נורא, נורא אוהב את עינב ג׳קסון כהן. אני אוהב אותה ככותבת, אני אוהב אותה כמלחינה, אני אוהב אותה כזמרת, אני אוהב אותה כפסנתרנית, אני אוהב אותה כחברה. יצא לי לעבוד איתה ולתקלט לפני הופעות שלה ולבנות איתה את אתר האינטרנט שלה ולאכול איתה ובקיצור אני הכי לא אובייקטיבי בעולם לגביה. אבל אני יכול לדבר רק מתוך הלב שלי, והלב שלי נמס לחלוטין כשצפיתי בווידאו המהמם הזה, שבו 32 מוזיקאים ישראליים (הרשימה המלאה פה) מבצעים לבד־ביחד, במין קולאז׳ קותימני עדין, את השיר החדש של ג׳קסון כהן, ״למזרח״, מתוך האלבום השני שקמפיין ההדסטארט שלו הושק עכשיו (הנה גרסת האלבום, עם אמנית אחת ולא 32). שמעתי את השיר הזה בהופעות והוא תמיד הזיז לי את הבפנוכו, אבל משהו בביצוע הקבוצתי הזה, פורמט שאני בדרך כלל נמנע ממנו כי הוא הרבה יותר מעצבן ממעניין, משהו פה עובד כל כך חזק שבכל פעם שאני צופה בווידאו הזה אני מתחיל להיחנק קצת מדמעות. לא יודע אפילו למה. אולי כי אני לא משוחד. אולי כי זה שיר יפהפה. אולי כי יש משהו אינהרנטית מרגש בלראות קבוצה של אנשים מושקעים ונרגשים ביחד. [טיוב]
2. מלקולם יאנג, הגיטריסט ואחד ממייסדי AC/DC, מת השבוע בגיל 64. רגע טוב לחזור לשמוע את כל האלבומים הכי טובים שלהם ולתת בראש לזכרו. [אנגלית]



3. ״אין מקום לסאבטקסט כאן, להסתייגויות לשם עצמן או לשמירה על פאסון ביקורתי לשם הפאסון. יש לומר זאת נחרצות – זאת הייתה אחת ההופעות הכי טובות שנראו כאן אי פעם״, כתב אורי זר אביב למחרת ההופעה מרעידת האדמה של ניק קייב בתל אביב ביום ראשון. אני לא מצאתי את המילים. החווייה הזו הייתה מאתגרת מילולית. וצדק קוואמי שכתב בפייסבוק, רגע וחצי אחרי סוף ההופעה, ״ממש עוד מעט, אחרי כל התשבוחות וההשתפכויות, הפיד שלכם יתמלא בהייטרים שיסתלבטו על זה שהתלהבתם, יגידו שהוא לא מה שהוא היה פעם, יתפללו לרגע שתפסיקו כבר לחפור על זה ולהעלות תמונות שלו איתכם או בלעדיכם. שימו עליהם זין. הופעת השנה״. לא חשבתי שזה אפשרי, אבל יש חוויות אבסולוטיות. האנשים היחידים שלא חשבו שמדובר בהופעה מדהימה הם אנשים שלא היו בהופעה. ״אז ככה מרגיש הבוקר אחרי קבלת התורה? ככה מרגיש ההנגאובר ביום שאחרי חטא העגל? ככה מרגיש היום השדוף לאחר שכל העשן מממגדלי התאומים התפוגג ונותר רק החלל הריק?״, כתב דויד פרץ. לפני ההופעה תכננתי לכתוב משהו ביום שישי לעונג, על איך הייתה ההופעה. אבל באמת, ברצינות, אני לא מסוגל. זה לא תואם את השפה שיש לי. [עברית]
4. ישראבוט מיהרו והעלו בוטלג של כל ההופעה הראשונה של ניק קייב. איכות ההקלטה לא מזהירה, אבל אם הייתם ובא לכם תזכורת, זה לא רע. [סטרים]
5. בכלל, אם אתם אוהבים הופעות מוקלטות ולא מכירים עדיין את ישראבוט, אתם מפסידים ובענק. עמוד המיקסקלאוד החדש שלהם עמוס לעייפה בהקלטות של הופעות חו״ל בישראל וגם הופעות ישראליות, חדשות וישנות, נדירות ומוכרות. [סטרים]
6. השבוע שודרה התכנית הרגילה האחרונה שלי ברדיו הקצה לשנה זו – בדצמבר אשדר כל יום שלישי תכנית סיכום שנה אחרת, אז אל תפספסו! בינתיים, הנה שעתיים של פינוקים מוזיקליים לאוזניים, הרבה גרובים עדיניים וכמה רגעים מיוחדים לשעת שקיעת השמש. [סטרים]
7. הופעות אינטימיות זה סבבה, אבל וולאק הייתי מוכן לעשות הרבה מאוד כדי לקבל הופעה ליחיד של Bon Iver!!! [טיוב]

כבר מריחים את דצמבר, מה שאומר ש… סיכומי השנה התחילו להגיע! ברוכים הבאים. מדי שבוע אסכם פה את הסיכומים המעניינים (בעיניי). מוכנים? מתחילים?

8. הערה לפני הרשימות: סיכומי השנה שלי יתפרסמו כאן בעונג וישודרו בקצה במהלך חודש דצמבר. מי שתומך בעונג באתר פטריאון יקבל כבר ב-1 בדצמבר רשימת האזנה של 100 שירי השנה שלי (באפל מיוזיק, ספוטיפיי ויוטיוב). אם בא לכם לקבל את כל הטוב הזה לפני כולם, אתם מוזמנות ומוזמנים לתמוך בעונג כאן. [$]
9. אחת הרשימות האהובות עליי מדי שנה היא 100 הספרים המעניינים של 2017 של הניו יורק טיימז. אני לא יכול לקרוא 100 ספרים בשנה ואני גם לא מנסה, אבל אני תמיד קורא בעיון את הרשימה הזו ותמיד מוצא את עצמי קורא לפחות ספר אחד מתוכה, בדרך כלל יותר, ויש שם תמיד אוצרות. (וגם דויד גרוסמן ואיילת גונדר-גושן שם ברשימה). [אנגלית]
10. מגזין NME הפך מזמן ממגזין מוזיקה מעניין למגזין פרובוקציות משמים. ועדיין, כשהוא ואני מסכימים, כנראה שקרה משהו מעניין. השבוע הם פירסמו את 50 אלבומי השנה שלהם, ובחרו באלבום של Lorde לאלבום השנה של 2017. זו גם דעתי. [אנגלית]
11. רשימת 100 אלבומי השנה של Drowned in Sound מוגשת לכאורה בלי גינונים, פשוט רשימה של 100 שמות של אלבומים, בלי הרחבה, בלי יוטיובים, בלי הערות. אבל שווה להתעכב עליה, כי היא יוצאת דופן. בלי להכריז על זה ולעשות מזה עניין, המגזין בחר אך ורק נשים/להקות עם סולניות לעשרת המקומות הראשונים (#1: Wolf Alice). מעניין. [אנגלית]
12. אתר ביקורות הספרות הנחשב Kirkus מחלק את פרסי ספרי השנה שלו. שווה להתעכב לא רק על 3 הזוכים (בקטגוריות הפיקשן, נון-פיקשן וספרי נוער) אלא גם על הפיינליסטים בכל קטגוריה). [אנגלית]
13. פיצ׳פורק בוחרים את הספרים הכי טובים שיצאו ב-2017 על מוזיקה! [אנגלית]

נחזור לאייטמים השבועיים הרגילים מיד אחרי המסר הקצר הזה:


כותב קורא העונג, קובי:
״כדי להינות בשבת מקריאה נהדרת אני מוציא לפחות 15 ש״ח על עיתונים, רובם מלאים ברכילויות צהובות ומשמימות במסווה של חדשות ופוליטיקה שיצאה מכל החורים. אבל בוא נודה בזה – עונג שבת הוא עיתון השבת שלי. והוא כל כך גדוש שהוא הופך להיות לא רק עיתון סופהשבוע שלי, אלא עיתון תחילת השבוע שלי,עיתון אמצע השבוע שלי. ה-עיתון שלי. וזה למה אני הולך לתרום כלכלית באופן קבוע״. אם אתם מזדהים עם קובי, אולי תרצו לתמוך כמוהו בעונג שבת בעזרת טיפ קבוע של כמה שקלים, שייגבה אוטומאית בכל פעם שמתפרסם עונג שבת, ויהפוך אתכם לתומכים אמיתיים בקיומו של העונג. עשו זאת כאן, ותודתי תהיה נתונה לכם לעד.




14. השבוע הושלמה סדרת המשוררים החדשה של השקל החדש, עם יציאת שני השטרות האחרונים בבת אחת: רחל על 20 ש״ח (שתיקרא מעכשיו רחל המשנוררת, או רחל המרוששת), לאה גולדברג על 100 ש״ח (שייקרא מעתה מאה גולדברג)! הם אמנם לא היפים ביותר שהיו לנו אבל הם בהחלט השוויוניים ביותר מגדרית. וזה זמן טוב להציף שוב את הכתבה המעמיקה שלי על השטר החדש של ה־200 שליוויתי את יציאתו בשנה שעברה. [עברית]
15. הלהקה הכבירה L7 חוזרת לחיינו, והרולינג סטון פירסמו היסטוריה מקוצרת ומעניינת של הלהקה. [אנגלית]
16. Jónsi מסיגור רוס מוציא אלבום של קטעי סולו שלא שוחררו בעבר, והקטע הראשון מתוכו, "Frakkur: 4:01" נשמע די בדיוק כמו שהייתם מדמיינים אם הייתי אומר לכם, היי, הנה הקלטה אלקטרונית ביתית של יונסי. [טיוב]
17. [תודה לאביטל] הבנה עצובה: עם מות הדיסק, איבדנו גם את המוסד הנפלא של שירים נסתרים, שהתחבאו לאורך השנים לא רק בסוף הדיסק, אחרי השיר האחרון, אלא גם… לפני השיר הראשון! הו נפלאות הטכנולוגיה! [אנגלית]
18. מתי בפעם האחרונה לקחתם 20 דקות, הנחתם הכל בצד, והלכתם להסתכל על השקיעה, בשקט? בחיי שזה עושה ריסטארט לנפש. פתחתי איוונט ליום שני הקרוב: יוצאים החוצה ומסתכלים על השקיעה. לא צריך לבוא למקום ספציפי, איפה שתהיו זה טוב – צאו החוצה, תסתכלו על השקיעה עשר דקות, עשרים דקות, תנשמו, תעזבו את הטלפון, ותחזרו למה שעשיתם. כניסה חינם לכל הגילאים. [פייסבוק]
19. קליף חדש ל-"Lord", השיר החדש של Young Fathers. [טיוב]
20. מרגרט אטווד מספרת איך למדה להקליד. כרגיל אצלה, משעמם זה לא. [אנגלית]
21. חבריי חובבי הרטרו-קאנטרי העכשווי (מרגו פרייס, למשל) ישמחו לשמוע שכריס סטייפלטון הוציא השבוע אלבום שני ל־2017, חלק שני לאלבום שהוציא באביב, ואפשר לשמוע את כולו במלואו ב-NPR, להרים רגליים, להוריד את נעלי הבוקרים ולצפות בשקיעה מעל החווה שלכם בקטנקי. [סטרים]



22. מרגו פרייס הפנטסטית, שהוציאה השנה אלבום שני מוצלח, התארחה בתכנית הרדיו Fresh Air, ובין שאר העניינים דפקה שם קאבר קאנטרי זעיר ל-"Humble" של קנדריק לאמאר (דקה 32). כמו תמיד אצל פרייס, כל הראיון מומלץ. [סטרים]
23. הרבה מוזיקאים מזמינים את הקהל שלהם לממן את האלבום הבא שלהם. אבל הפרויקט רעב (שלום גד, מיקה דוארי, רונאל קרן) מזמין אתכם ליצור איתו ביחד את האלבום החדש שלו: ״הרעיון הוא שכל המשתתפים יתפקדו כמוח אחד גדול כשכל אחד עושה את חלקו והצוות משמש כמרכזייה. אפשר להשתתף בכתיבת מילים, הלחנה, שירה או נגינה. אפשר גם להשתלב ביצירת העולם הויזואלי כולל עיצוב עטיפה וקליפים. ה"צוות" יהיה אחראי לארגן את החומרים לכדי שירים ואלבום שלם ולדאוג שיהיה איזשהו סדר בהתנהלות. התהליך יכלול התכתבויות והצלבות של חומרים בין כולם״. [עברית]
24. האלבום הראשון של ניר שלמה היה מעולה. האלבום השני שלו, ״האמת היא שריר״, כל כך טרי שעוד לא שמעתי אותו בכלל! בואו נקשיב לו ביחד, הוא כולו בבנדקמאפ ממש עכשיו. [בנדקאמפ]
25. מליסה שומן מלהקת הפופ Dream מאשימה בבלוג שלה את ניק קרטר מ-Backstreet Boys שאנס אותה כשהייתה בת 18. [אנגלית]
26. מיק ג׳נקינס המעולה הוציא בשנה שעברה את האלבום המצוין The Healing Component, והצטברו לו מאז אחלה שירים, אז בום! קיבלנו ממנו מיקסטייפ חינמי חדש ונהדר! [סאונדקלאוד]
27. ביום שבת ראיתי לראשונה הופעה של אורי אלבוחר, שנקרא עכשיו פשוט Ori, ודי עף לי השכל. האלבום החדש שלו, 1986, מגיע ממקום מושבו בברלין והוא האזנת לילה משובחה מאוד. הנה כל האלבום החדש ב[בנדקאמפ]
28. Milagres המצוינים חוזרים עוד מעט עם אלבום חדש, הנה סינגל שני ונהדר מתוכו, "Flame". [טיוב]



29. חג מולד שמח, למי שחוגג! לכבוד החגים, האמנים מוציאים מהדורות מיוחדות של מוצרים נלווים, ואתם יכולים לרכוש סוודר חג מולד של The xx, או שאולי אתם מעדיפים את קישוטי עץ האשוח של דאפט פאנק. והיי, אם אתם אוהבים דברים מכוערים, תשמחו להזמין את אחד מבגדי חג המולד של ביונסה! [אנגלית]
30. ברוך הבא The Visitor, אלבום האולפן ה־39 של ניל יאנג, שכמו אלבומו Greendale מ־2003, עוסק כולו במחאה והפעם, כמה צפוי, כנגד הנשיא הנוכחי והרוחות שמנשבות במפרשיו. תנו פליי ורכבו על 10 שירי הגאות האלה ותגידו לי אם הגעתם לחוף מבטחים או לא. אני חושב שיאנג הוא כותב מחאה מצוין, אבל כשדחוף לו להגיד משהו, הלחנים והעיבודים שלו סובלים מזה מאוד. [סטרים]
31. נו ברור שאני מת על הקליפ החדש ל-"Pills" של St. Vincent. [וידאו]
32. לפני 9 שנים, כשלבנימין אסתרליס ולי היה לייבל עצמאי בשם Hiss Records, פרסמנו בו אוסף להורדה חינמית. מלבד כמה שירים מאלבומי הלייבל, היו בו גם ביצועים והקלטות מיוחדות שלא ראו אור בשום מקום אחר. אחד מהם היה השיר העברי הנדיר למדי של Morphlexis, הלא הוא בנימין בעצמו, ״שיר הטבוע״. שיר שאז וגם היום שמור לו מקום מיוחד בלבי. השבוע החליט בני לפרסם את השיר ברבים כחלק מהקטלוג שלו, ואתם מוזמנים לקטוף אותו בבנדקאמפ. [בנדקאמפ]
33. The greatest gift, האסופה ששיחרר השבוע סופיאן סטיבנס משירים שנותרו בשולי האולפן של קארי ולואל. יש סטרים של כל האלבום ב-NPR אבל הוא חסום מחוץ לארה״ב – לפחות אפשר לצפות בקליפ החמוד שסופיאן עצמו ביים לשיר הנושא. [טיוב]
34. [תודה לעומר] שכותב: ״The National מתארחים כבר בפעם השניה בבוב'ס בורגרס ועושים גרסה "רצינית" לשיר מהפרק. התוצאה נשמעת כמו שיר שאם לא היית מקשיב למילים היית חושב שזה שיר לגמרי אמיתי שלהם, והקליפ פסיכדלי ומהפנט! [טיוב]



35. את השם בנג׳מין קלמנטיין שמעתי לראשונה בסינגל "Hallelujah money" של הגורילאז, שאני מודה שלא ממש אהבתי. הוא שר בסינגל ההוא, והקול שלו היה ממש מעניין, אבל לא עצרתי כדי לבדוק. בשבוע שעבר שמעתי את כל השירים שהמלצתם לי עליהם בפייסבוק, שירים נהדרים שאולי פספסתי. שמתי פליי על הכל והסתובבתי בבית, מבשל, מאזין, עובד – ושם, בהמלצתה של נעמי, צץ פתאום שיר. שתי דקות לתוכו כבר רצתי למחשב לראות של מי השיר הזה. אה הא. בנג׳מין קלמנטיין. ווי מיט אגיין. כשהשיר נגמר שמתי אותו שוב, ואז שוב (זה היה השיר הזה), ואז הלכתי להוריד את כל האלבום ולקרוא מי זה הבחור הזה – הסתבר שפספסתי לגמרי את אלבום הבכורה שלו שיצא לפני שנתיים וזכה במרקורי לאלבום השנה. פספסתי לגמרי גם את האלבום השני שלו, שיצא השנה, ונקרא I tell a fly. זה אלבום שקשה להגדיר. קלמנטיין הוא זמר שהוא גם משורר וגם אמן תיאטרלי מאוד, אז ההבעה המוזיקלית שלו מאוד גמישה, דרמטית, נעה בין הבארוק־פופ לרעיונות אוונגרדיים – שילוב שמזכיר לי קצת את הזרמים האמנותיים שהולידו את האלבום הראשון של אנטוני והג׳ונסונז. תוך שתי האזנות האלבום הזה קפץ לרשימת המועמדים לאלבום השנה שלי. הכי הכי טוב יהיה לשמוע את האלבום במלואו. שירים מתחברים ומתכתבים זה עם זה. אבל כמה שירים בתוכו ממש לפתו אותי. אחד מהם הוא השיר בעל השם המחוכם "Better sorry than a safe". האם הוא דוגמה לגדולתו של קלמנטיין? האם הוא מקפל בתוכו את כל הפלאים הנסתרים והמסתוריים של האלבום המהמם הזה? כנראה שלא. אבל הוא כן נותן הצצה לעולמו המופלא של בנג׳מין קלמנטיין, ואני מקווה שהוא יפתה אתכם לצלול לאלבום המלא. [מפ3]

שתהיה שבת שבוגי!