7 בינואר 2005

עונג שבת – באמצע החופש

כן, אני בחופש מהשרת והכל, אבל חשבתם שאנטוש את "עונג שבת" שלי? אני הרי נהנה מזה בדיוק כמוכם!
אז קדימה:


עונג שבת, כאמור

1. איך פספסתי את זה עד עכשיו? בוואלה אפשר לצפות בקליפ של Katamine לשיר "Flash and bones" (ובעוד דברים, כמו הג'ונסונז)

2. הראפרית MC שירי מוציאה אלבום בכורה, וכולנו תוהים האם היא תהיה קונטרה לראפ הגברי, או רק עוד מישהי שתנסה ללא הצלחה לשנות את הסטטוס קוו. [הארץ, עברית]

3. כן אני יודע, אנחנו תומכים באלטרנטיבה, ו-U2 הם הכל מלבד אלטרנטיבה, אבל יש להם כמה שירים טובים ולכן אנחנו שומרים להם מקום חמים בלב. אז אנחנו יכולים גם להוריד סשן לייב שלהם ברדיו, ודיסק שלם מלא קטעים שלא שוחררו שלהם. [מפ3]

4. ניק הורנבי אינו מוזיקאי, אבל בספרים שלו (ובסרטים שנעשים על פיהם) כמעט תמיד משחקת המוזיקה תפקיד, בין אם משני ובין אם ראשי. לקראת הספר הבא שלו, ל.א. וויקלי מדברים איתו. [אנגלית]

5. פינת מאותגרי הסולסיק (אלבומים מלאים להורדה לא חוקית): רק היום, רק היום! Quiet is the new loud של Kings of convenience, רבים מאלבומיו של ג'ון לנון, כולם בפורמט מפ3 פריך וחמים.

6. וובקומיקס השבוע של ניר מטרסו המלך: תרגום מלא מרוסית (כולל הערות מלומדות) של הקומיקס הקלאסי "סטאלין נגד היטלר".
רק זכרו: כל הזכויות על סטאלין ™ שמורות למפלגה הקומוניסטית (בולשוויקים), שימוש לא הולם יגרור צעדים מיידיים על פי חוק בעונש מירבי עד סילוק מהמפלגה ועבודת פרך של 10 שנים.
הזכויות על אדולף היטלר ™ בבעלות המפלגה הלאומית גרמנית סוציאליסטית. כל איזכור לא הולם של המותג ידווח מיידית לרשויות המטפלות בכך. לא ברור מה יעשה בקשר לזה, אבל אפשר להניח שזה לא יהיה נעים.


הא לך, נאצי אכזר! הרגש את כוח השיוויון החברתי!

7. פאן השבוע: [גנבתי מקוסנפציה] אוח, כמה שנים חיכיתי שזה יקרה! גיל 12 השמח, הנני בא! סוניק, הקיפוד ההיפראקטיבי של משחקי סגה, מגיע לגירסת הפלאש (החינמית והלא רשמית), ממש כמו פעם (רק על מסך טיפה יותר קטן). כיפחיים!

8. יש לכם iPod? א. אתם זונות. ב. בתור מנהל האתר אני דורש שתקנו לי אחד. ג. אם ניסיתם להשמיע בו שירים עם שמות עבריים, בטח שמתם לב שהוא עושה בעיות, כמו רוב המכשירים הטכנולוגיים (כולל הווינאמפ!). אל דאגה! לעזרתכם נחלץ האתר הבא, שמנסה לעזור ולפתור את הבעיה, ובדרך לספק גם בית לאייפודאים עבריים באשר הם. [גנבתי מקונספציה גם כן!]

9. פאאאאנק! באתר המכוער הזה אפשר למצוא תכנית רדיו שבועית להורדה [מפ3] של תקליטי (תקליטים! ויניל!) פאנק מכל העולם. אז בשביל זה יש אינטרנט.

10. וזה תמיד שמח – הופעה שלמה (דיסק כפול) של לד זפלין, מספטמבר 1970 בניו יורק, להורדה חינם, כמובן. [מפ3]

11. Jem היא זמרת צעירה ומקסימה מאנגליה, שאוכל להגדיר פשוט כפופ אינטיליגנטי. כן, היא עושה מוזיקה פשוטה, כייפית, אבל לא מטומטמת. אפילו מעניינת. האלבום (היחיד) שלה, Finally woken, הוא מקפיץ ומהנה יותר מרוב האלבומים ששמעתי לאחרונה. אה כן, והמפיק שלה הוא לא אחר מאשר יועד נבו הישראלי. באתר שלה אפשר לקרוא עליה ולראותה, ומומלץ לטעום שם גם מהשירים.


ג'ם. עושה כיף בלי להישמע מטומטמת

12. חביבת המדור ג'וס סטון פיתחה יבלות על מיתרי הקול. לא נורא, אבל אני רק רוצה לשלוח לה ברכת החלמה מהירה ואת מספר הטלפון שלי (גם אם היא צרודה).

13. מתסברא, איפוא, שלהקת The arcade fire שכיכבה בסוף השנה במצעדים, הקליטה לפני כמה שנים ארבעה שירי כריסטמס משעשעים, וחילקה לחברים. עכשיו כשהם התפרסמו, ההקלטות מן הסתם הגיעו לרשת. אז שני דברים: א. תורידו ותיהנו! [מפ3] ב. תיזהרו כשאתם מחלקים הקלטות, אולי יום אחד תתפרסמו ותתחרטו על זה.

14. מזמן לא נתנו לכם כתבה טובה של טל גורדון ממגזין "הבמה". אז הנה אחת, באיחור קל שבקלים. איזבו מתארחים בפינת גורדון, והשמחה (שלנו) רבה. [עברית]

15. מדי פעם אנחנו נתקלים בחיים בדילמה מסוימת. חבר שלכם מספר לכם משהו רדיקלי לחלוטין אבל אמיתי באותה המידה. נגיד, שיש לו שלושה אשכים, או שאמא שלו הייתה פעם גבר. ואתם לא יודעים אם להיכנע לאינסטינקט ולהיקרע מצחוק, או להרצין ובאמת להקשיב (לא נוח לחיות עם שלושה אשכים, והקטע עם האמא בכלל דורש תמיכה). בדילמה הזו, בזעיר אנפין, נתקלתי כשקראתי את הכתבה והראיון הזה עם האנסון, שפעם שרו MMM-bop והיום רוצים שיתייחסו אליהם כהרכב רוק אלטרנטיבי לכל דבר. בחיי. [אנגלית]


אל דאגה, נשארנו חתיכים.
-אבל לפחות אתה כבר לא נראה כמו ילדה.

16. דויד פרץ בסיכום שנה לאנשים ששונאים סיכומי שנה, ובהומור הדודפרצי האופייני והמענג. דיסקים שצריכים להיות (כמעט) בכל בית. [עברית רוויה שגיאות הקלדה 😉 סתם סתם, הרבה פחות מהרגיל. אתה משתפר יא דויד]

17. הדבר הכי משמעותי (מבחינתי) שקרה השבוע, יותר מהפרק הנפלא של האו-סי ויותר ממכתב הסירוב בחדשות, היה פרידתו של אהוב לבי ערן דינר מהנהלת פורום מוזיקה עברית בנענע. זה הזמן לומר כמה אני אוהב את הפורום ההוא, שבעצם היה תחילת דרכי הפורומית לפני כמה שנים. כמו שכתב שם רם אוריון, אצל ערן למדתי את הכללים הבסיסיים של התנהגות פורומית, והכרתי עשרות אנשים (שחלקם הגדול נמצא גם פה, בשרת) שמרחיבים לי את הראש המוזיקלי על בסיס יומיומי, וערן עצמו היה אחד המכריעים ביניהם. אז ערן, יקירי, דרך צלחה. ואתה יודע, אנחנו פה.

שבת שבוגי לכולנו! אני חוזר לנפוש.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *