5 בפברואר 2016
עונג שבת: בול למבול
- וכך מתחיל האלבום האהוב עליי ב-2016 בינתיים: בהיסוס. הגיטרה בודקת את השטח, התופים מתקרבים לאט לאט, אנדרסון פאק מכחכח. ואז נכנסים לקצב, באיזי, ופאק שר בקול הבדיוק-מחוספס-במידה שלו, שבדיוק-מפספס-בזמן-את-הביט, על איזה ציפור שהגיעה אליו, מביאה איתה מתיקות. הוא מדבר על המוזיקה, חברתו משכבר הימים. הוא מדבר על ההמתנה המשתלמת. הוא מדבר על המשפחה שלו ועל האהבה שלו שהדביקו אותו בחיידק הנכון. כשהוא עובר משירה רכה וחלקה לשירה מאומצת יותר, החספוס העדין הזה בגרון שלו הופך את השירה שלו למשכנעת ומושכת הרבה יותר. הגרוב כבר נכנס למסילה שלו בשלב הזה, חצוצרה פלרטטנית קורצת מדי פעם, רומזת להמשך האלבום. ככה צריך להיפתח אלבום ענק – בעדינות, שמכילה בתוכה רמזים לבאות, ללחנים המדבקים, לחוש הגרוב האדיר, לשאיבה מהג׳ז והסול והגוספל וההיפ-הופ, למצוינות של פאק בשנות לימודיו הרבות את המוזיקה האמריקאית השחורה. האלבום הזה, Malibu, מכיל שירים טובים בהרבה מ-״The bird״ שפותח אותו, שירים שמזיזים אותך, מקפיצים אותך, מרגשים אותך, מחזירים אותך שוב ושוב להוק או ברייק ששווים את משקלו של פאק בזהב (יש פה הרבה כאלה). דאם, השיר הבא, ״Heart don't stand a chance״, הוא כבר קפיצת מדרגה. ובכל זאת, לבי נתון לפתיחה היפהפיה הזו, המהוססת הזו, של אלבום שמתחבר לי בטבעיות גמורה לרצף של השנים האחרונות, של פרנק אושן ודיאנג׳לו וקנדריק לאמאר (גם קיו-טיפ ואאוטקאסט פה, ברוחם), של מוזיקה שחורה חדשה שלמדה לעומק את המסורת ובאה לחדש, או לכל הפחות לכרוך סביבך שלשלאות צליל מתוקות שלא תוכל להשתחרר מהם גם אם תרצה. הנה הוא מפרק את קולבר. [מפ3]
- זה רשמי וזה משמח: טיים אימפלה יופיעו בישראל ב-11 ביולי, באמפיפארק ראשון לציון! כרטיסים כבר במכירה, רוצו. [עברית]
- וגם Gang of four תופיע בישראל בבארבי ת״א ב-1 באפריל. [עברית]
- וגם Sleep party people הדרימפופיים יגיעו לתיאטרון תמונע בתל אביב ב-20 במרץ. חולמניייייי [עברית]
- ובריאן וילסון!!! 8 ביוני, אמפיפארק רעננה. [עברית]
- נעדרתי מהעונג הרבה, אז הנה השלמות מהקצה: א. לפני שבועיים שידרתי תכנית מיוחדת במיוחד ברדיו הקצה, שעתיים וקצת של מוזיקה חדשה שכללה גם 4 קאברים ישראליים חדשים לארקטיק מאנקיז, שהוקלטו במיוחד לתכנית כדי לחגוג 10 שנים לאלבום הבכורה האגדי של המאנקים. מיכל גבע, קוסטה קפלן + אסף לפט, אורי רוסו + נוגה ארז, ויוסי בבליקי הקליטו ביצועים משלהם לקלאסיקות המודרניות האלו. האזינו כאן לכל התכנית כולל הקאברים והכל. השבוע שידרתי שעתיים של מוזיקה חדשה, ומרגש לא פחות, שעתיים לפני שודרה התכנית החדשה מידל איסט קואסט, היפ הופ בעברית וערבית עם איבון סאבא ותומר גרשנמן. [סטרים]
- [תודה לאביטל] ראיתי הרבה מחוות מרגשות ועצובות לדיוויד בואי, אבל לא ראיתי מחווה גאונית ומצחיקה כמו זו. הולי. שיט. [טיוב]
- מתוך ארבעים אלף הכתבות על דיוויד בואי שקראתי החודש, זו שהכי נהניתי לקרוא היא הכתבה בניו יורק טיימס על עשרים השנה של בואי כניו יורקר, ואיך הצליח להיעלם לגמרי בעיר הזו. [אנגלית]
- נכון ששמעתם כבר את ״The wheel״, הסינגל החדש של PJ Harvey? נשמע כאילו חזרנו קצת לתקופת Let England Shake, במקום להתקדם כמו בדרך כלל אצלה. [טיוב]
- [תודה להילה] הו, אושר גדול! פרפורמר הפופ הכי טוב בעולם כרגע, Stromae, העלה ליוטיוב שלו מופע שלם, ואם זכיתם וראיתם אותו פעם בהופעה, אתם יודעים שמדובר בחווייה אדירה. [טיוב]
- [תודה לאדם] 100 שנים של רוק הוא פיצ׳ר אינטראקטיבי חמוד לאללה שמשרטט את אילן היוחסין של הרוק ומאפשר גם לשמוע דגימות לכל ז׳אנר ותת-ז׳אנר. [אנגלית]
- [תודה לערן] 13 תמונות של פאדר ג'ון מיסטי מסתכל על הטלפון שלו. [אנגלית]
- אמנדה פטרוסיץ׳, מכתבות המוזיקה האהובות עליי, כותבת נהדר על החווייה העוצמתית שבערוץ שירה מבודד, כמו זה של קוביין או אלה של בואי ומרקורי. [אנגלית]
- היי פייב מתאחדים! #ניינטיז [עברית]
- מת על "Changes", השיר החדש של צ'רלס בראדלי. [בנדקאמפ]
- לדורון בוטניק יש EP חדש בבנדקאמפ, לכאורה נונ-ניוז, רק שהוא לא הוציא כלום כבר 4 חודשים (!), שזה ממש חריג אצלו, אז זה כבר חוזר להיות סוג של ניוז. [בנדקאמפ]
- טאנאקה טאטסויה יוצר בחשבון האינסטגרם המעולה שלו סצינות מיניאטוריות בעזרת מאכלים, כלי משרד ובובות זעירות. הוא מצליח להבריק פעם אחר פעם. [עברית, פיקסלים]
- גיא טנא כותב נהדר על פוזי של אריק איינשטיין, שרבים הטוענים שהיה אלבום הרוק העברי הראשון. [עברית]
- זין או לא זין? חידון שלי בבלייזר. [עברית]
- חצי מיליון תמונות היסטוריות מהמזרח התיכון, בחינם! [עברית]
- בכדורסל קולג׳ יעשו הכל כדי לדפוק זריקת עונשין של היריב. כולל להביא את מייקל פלפס ל״וילון הסחת הדעת״. גאונים. [וידאו]
- EREZ כבר הגניבה אותי בסינגל הראשון שלה, ואז באלבום הבכורה, אבל הקליפ החדש שלה ל-"Just another color" כבר השאיר אותי עם פה פעור. מה זה הקליפ המהמם הזה? מאיפה הוא בא פתאום? למה כל הקליפים הישראליים לא נראים ככה? ומה צריך לעשות כדי שהם יאמצו את הסטנדרט הגבוה הזה? קליפ החודש בקלות, עם מועמדות מוקדמת חזקה מאוד לקליפ השנה. [טיוב]
- אוהבינג את "שמועה", הסינגל החדש והמצוין של חיה מילר. בונוס: התחת של קוסטה! [טיוב]
- Tiny Fingers החליטו לנסוע לים המלח. עד כאן די רגיל. אבל הם גם הביאו איתם צוות הפקה שלם וצילמו ביצוע לייב של כל האלבום החדש שלהם, The Fall, בטייק אחד (!), בזריחה. אמיר סומר הצטרף להפקה וכתב בטיים אאוט, ובקרוב נזכה לראות את הסרט. הנה הצצה. [עברית]
- [תודה להלל] לא מצליח להירגע מהנאנו-חיקויים המעולים האלה של רוס מרקוונד, הנה חלק ב'. [טיוב]
- אוהבינג את ״I feel the weight״, החדש של Miike Snow. [טיוב]
- Flume ממשיך לחמם את האווירה לקראת האלבום החדש שלו, עם עוד סינגל מוצלח, "Never be like you". [בנדקאמפ]
- תומר קופר הקדיש פוסט מיוחד לכבוד עשור לאלבום הבכורה הפנטסטי של ג׳ני לואיס, וגם עדכן אותי בווידאו הנפלא שלה מבצעת את כל האלבום, עם אורח אהוב במיוחד לקראת הסוף. [עברית; טיוב]
- [תודה ליניב] גלריית צילומים יפהפיה: מה רואים שחקנים כשהם על הבמה? [פיקסלים]
- הגיע הזמן לעוד מפיקות מוזיקליות. [אנגלית]
- ראיון מוקדם עם נירוונה מ-1989, של כתבת שהייתה אז צעירה מאוד ונלהבת מאוד. [אנגלית]
- קורא בספרים מספר: הניו יורקר פרסם שיר של המשוררת הישראלית חגית גרוסמן, ובפתיחת העמוד אפשר לשמוע את חגית מקריאה את השיר באנגלית. [אנגלית]
- The infinite corpse הוא קומיקס רשת אינסופי, לכאורה. והוא מצוין. [אנגלית]
- [תודה להלל] סנופ דוג מקריין את Planet earth. [טיוב]
- בעידן השעתוק האינסופי של מוזיקה מוקלטת בחינם, הדבר היחיד שאי אפשר לשכפל ואפשר עדיין לדרוש עליו כסף הוא הנוכחות הפיזית של האמן עצמו. במילים אחרות: הופעות. אבל הרבה מוזיקאים נפצעים, מצטרדים ונשדדים בדרכים. אז למה הם ממשיכים לסכן את הנכס היחיד שאין להם גיבוי ממנו למקרה חירום – הם עצמם? מחשבה מעניינת בניו יורק טיימס. [אנגלית]
- מ-ע-ו-ל-ה. למה כל אחת (ואחד, בעצם) צריכה ״חיסכון זדיינו״ בבנק. #קריאתחובה [אנגלית]
- Jet plane and Oxbow, האלבום החדש של Shearwater, כבר כאן בבנדקאמפ. [סטרים]
- הנה כמה מחשבות שלי על השיר החדש של מאקלמור. [עברית]
- אוהבינג את ״Could be anyone״, שיר חדש של EDER הישראלים. [טיוב]
- חן פירסל הוציא לסאונדקלאוד את ה-EP המעניין שלו, Sugarush. [סטרים]
- [תודה למיכאל] ״The Cause״, שיר חדש ויפה לאחת הזמרות האהובות עליי, לורה גיבסון הנהדרת. [סטרים]
- [תודה לארז] שכותב: באמצע שנות השבעים היתה להקה בשם חלום קוסמי. הם ניגנו מוזיקה לא יותר מדי מעניינת. פרוגרסיב רוק וג'אז וכל מיני כאלה מאולתרים וזה. אבל מה שכן מעניין זה שברי סחרוף היה שם. לפני הצבא. בערוץ של אדר אבישר ביוטיוב יש מלא קטעים שלהם. [טיוב]
- Of Oz the Wizard הוא גרסה באורך מלא של ״הקוסם מארץ עוץ״, הסרט המפורסם (והמצוין) מ-1939, שנערך מחדש כך שכל המילים שנאמרות בו מסודרות עכשיו בסדר אלפבתי. מה זאת אומרת ״למה״? אתם פעם ראשונה באינטרנט? גם הכתוביות בהתחלה מסודרות לפי הסדר, וכך גם הפריים האחרון: End The. [וימאו]
- ״Tinnitus״ ו-״K Hole״, שני קליפים חדשים ונהדרים של Dane Joe הישראלית שבניכר. [וימאו]
- [תודה לזהר] מכל המחוות לדיוויד בואי בשבועות האחרונים, זו נשמעת הכי מעניינת: אמנדה פאלמר ו-Jherek Bischoff בישלו קאברים בכלי מיתר לבואי, ובין המתארחים גם אננה קאלבי השמיימית וניל גיימן ההכרחי. [בנדקאמפ]
- אוהבינג את הרימיקס של Four Tet ל-״Seesaw״ של Jamie xx + Romy. שינויים עדינים. [סטרים]
- ולגמרי אוהבינג את ״Hand in the fire״ החדש של Mr. Oizo האדיר. מתאים לי כלהיט של האביב. [טיוב]
- זה לא בריא לי, אבל אני קצת מאוהב ב-Aidan Moffat (מימין), מי שהיה הסולן כבד־המבטא של ההרכב הסקוטי המעולה Arab Strap. הייתי מאוהב בו באראב סטראפ והייתי מאוהב בו בפרויקט הסולו המפורר שהוא הוציא עם הפסנתרן ביל וולס (משמאל) לפני 5 שנים, ואני מאוהב בו גם עכשיו, עם האלבום השני שלו יחד עם וולס. הראשון נקרא Everything's getting older והחדש נקרא The most important place in the world. מופט הוא איש כזה, של הרבה מילים רגילות אך בעלות משקל, כמו שמות האלבומים שלו כך גם השירים שלו. ״On the motorway״, שפותח את האלבום, הוא בדיוק כזה. הוא עושה שימוש מבריק ברעיון שהיה לכולנו – להושיב שיר על הביט של האיתות באוטו. הפסנתר הדומע של וולס הוא רקע מושלם לדיבור היבש של מופט, שמספר על כמה רגעים בנסיעה. האיש יכול להקריא מודעה לשיננית ולהישמע כאילו הוא צופן בקולו את חוכמת הדורות. אז כשהוא מספר סיפור קטן, אני לגמרי שלו, ילד קצת מפוחד על השטיח ליד האח בלילה קר. [מפ3]
נהנים? קנו לי גלידה!
הפוסט הזה, כמו כל פוסט שבועי של העונג, דרש שעות על גבי שעות של איסוף, בחירה, האזנה, כתיבה, מחיקה וכל מה שכרוך בזה. העונג תמיד יישאר חינמי, אבל אם אתם נהנים ממנו באופן קבוע, אולי תרצו לתמוך בו בטיפ קבוע של כמה שקלים, שיהפוך אתכם לתומכים אמיתיים בקיומו של העונג בסכום של עודף בפלאפל. תודה!
שתהיה שבת שבוגי!
בהתייחס לסעיף (48) שבו אתה מזכיר את אהובי איידן מופאט, אז מעבר להיותו סקוטי (שזו כבר תכונה מבורכת) מופאט הוציא תקליטים נהדרים תחת השם לאקי פייר. אני במיוחד אוהב את DIP מ-2007 המסתורי והמכשף כמו לילה חשוך במגדלור מול אוקיינוס.
הייתי משלם המון בשביל להיות בהופעה הזאת של ג'ני לואיס.
ויש קצת מידע על EDER?
תודה גיא על ההמלצה. ניתן להגיע לכל הפוסטים שלי בדף טנא ג'י בכתובת https://www.facebook.com/shakedrotemneta/?ref=hl