17 בינואר 2014
עונג שבת: על החוף
- יש שירים שמתיישנים וכבר לא בא לשמוע אותם אחרי כל כך הרבה שנים. יש שירים שעדיין נשארים אהובים גם אחרי 40 שנה של השמעות ברדיו, אף על פי שהרעננות כבר אינה שם. ויש כאלה שנשארים צעירים לנצח גם בגיל 16, גיל די מופלג לשיר פופ. בכל פעם שאני מנגן במסיבה את "Intergalactic" של הביסטי בויז, משהו משוגע קורה ברחבה. זה לא שיר מפתיע. זה לא שיר חדש ולוהט. זה שיר שאמור להיות כבר די דהוי, אבל הוא נוצץ. השבוע התחלתי איזה יום בנסיעת אוטובוס ארוכה והייתי צריך משהו שיתחיל להזיז את הדם בוורידים. שמתי ביסטי בויז באוזניות, וכשירדתי מהאוטובוס כבר רקדתי את דרכי על המדרכה. איכשהו, באוזניות על מדרכה השיר הזה מזיז אפילו יותר מאשר על הרחבה. לא יודע להסביר את זה. אולי זה כי כמו הרבה שירים של הביסטי בויז, הוא לא ממש מדבר על כלום. [מפ3]
- ניל יאנג וקרייזי הורס. 17 ביולי. פארק הירקון. אין לי מילים חוץ מאלה. כאן קונים כרטיסים. וכאן מחשבים אם לקנות כרטיס או לא. וואו. ניל יאנג. קרייזי הורס. פארק הירקון. אני הולך שנייה לצבוט את עצמי. [עברית]
- חביבי הקהל Of Montreal יחזרו להופעה בבארבי תל אביב במרץ! [עברית]
- פוסט חדש שלי ב"תת", הבלוג שמתחת לעונג: הלכתי לעבוד יום בספארי ברמת גן, במטרה להאכיל את החיות הכי מסוכנות בארץ. חזרתי עם 3,000 מילה על מה שיוצא לנו מלהסתכל על חיות בכלובים. [עברית]
- הו, שלום, סינגל חדש מאלבום חדש של Elbow! נעים מאוד לפגוש גם אותך! The Take Off And Landing Of Everything יהיה האלבום החדש שיראה אור בתחילת מרץ, והנה שיר ראשון מתוכו, "“Fly Boy Blue / Lunette”, והוא נשמע נפלא עם כל כלי הנחושת האלה. [טיוב]
- שמיעה אבסולוטית היא מקור לקנאה בקרב מוזיקאים וחובבי מוזיקה רבים – מי לא היה רוצה להחזיק בידע הנכסף הזה, לזהות בלי שום מאמץ כל תו בכל שיר? אבל שירה שמי, שניחנה בשמיעה כזו, טוענת ב"אלכסון" שמדובר בקללה לא פחות מאשר ברכה, ב"כישרון" שאי אפשר לכבות אף פעם, ומביא גם לבחילות ותחושות פיזיות של רתיעה בכל מפגש עם צליל לא מכוון: "לנגן על כלי לא מכוון זו בכלל חוויה מערערת. כשאני עושה "סול" אבל שומעת "פה דיאז" התוצאה היא סחרחורת ובחילה, ממש כמו מחלת ים, שגם היא נובעת מפער בין הנתפס במערכות חישה שונות". מרתק. [עברית]
- [תודה לאביטל] בהרבה סרטים וסדרות מופיע משחק שח-מט או לוח שח-מט עם כלים. מומחה למשחק המלכים עבר על משחקים קולנועיים רבים, הסביר מה קורה בהם, האם הם תקניים או סתם פיזור אקראי של כלים על לוח, והכי חשוב – מי עומד לנצח. [אנגלית]
- בלובנד, הרכב הסלואוקור הישראלי (והפולחני) שהוביל דויד פרץ, הוציאה אלבום פנטסטי אחד ב-1999 וזהו. האלבום השני נותר בגדר שמועה, ואז סיפור, ואז משהו גנוז, ועכשיו – כמעט מציאות. לפי הבנדקאמפ של דויד, האלבום השני – ככוכב נופל לבד בתוך השקט ואין לזה סוף – עומד לראות אור ביוני הקרוב. הנה השיר האחרון מתוכו, "ואין לזה סוף". [בנדקאמפ]
- "בתוך כך", כמו שאוהבים להגיד בגל"צ, דויד פרץ לא משאיר אותנו לחכות לאלבום של בלובנד בשקט מוחלט, ומשחרר אלבום אינסטרומנטלי של קטעים שהוקלטו בין 1996 ל-2013, "כל שיר שנגמר לצד הים". [בנדקאמפ]
- "She used to love me a lot" הוא שיר חדש-ישן של ג'וני קאש, שהוקלט באייטיז ונמצא עכשיו כשבנו של קאש עבר על ארכיונים משפחתיים. אסופת חומרים כאלה של קאש צפויה לצאת בקרוב. איזה שיר מצוין. [טיוב]
- ההופעה של Son Lux האדיר הולכת ומתקרבת – 2.2 בבארבי, כפי שקעקעתם זה מכבר על גופכם – ובאתר החדש והחתיכי של טיים אאוט תל אביב תמצאו שלושה מוזיקאים ישראליים מבצעים שירים של סאן לאקס: נגה ארז, הצמד Joove, והצמד HEXE. אדיר! יופי של קאברים ליופי של שירים, והזדמנות להכיר 3 מוזיקאים ישראליים יחסית חדשים. [עברית, טיובז]
- "Talking backwards", סינגל חדש מהאלבום המתקרב של Real Estate, הלהקה עם סאונד הגיטרות הכי מנחם בסביבה כיום. [טיוב]
- Rave Tapes, האלבום החדש של ענקי הפוסט-רוק הסקוטיים Mogwai, מחכה לאוזניים שלכם במלואו באתר של הגרדיאן, והוא אדיר. כאילו, הוא ממש ממש אדיר. תקשיבו לו. הוא אדיר. [סאונדקלאוד]
- האלבום השני של Warpaint מסתמן כיפהפה ובוגר, מוגש ביד יציבה. קחו את כולו ב-NPR. [סטרים]
- בזמן הוריקן סנדי הופסקו הצילומים של סרט חדש בכיכוב בריאן קרנסטון. כדי להעביר את הזמן, קרנסטון יזם תחרות בין חברי הצוות: מי יכתוב את התסריט הכי טוב לסרט קצר? הפרס למנצח: קרנסטון עצמו יככב בסרט שינצח. הנה התוצאה: סרט בן 13 דקות בשם Writer's block. [וימאו]
- מת על הקליפ המצחיק "Grab her" של Disclosure. למייקל סקוט יש מה ללמוד. [טיוב]
- איך היו נראים כמה מציורי המופת של התרבות המערבית לו היו יכולים לזוז? [וימאו]
- הנה זווית מפתיעה לחדשות על מותו של אריאל שרון: מלומד הראפ סגול 59 מביא ערימה של שירי היפ הופ אמריקאיים שבהם מוזכר אריאל שרון. קטע. [עברית, טיובז]
- בחודש הבא ימלאו 20 שנה לאלבום האדיר Crooked rain, crooked rain של Pavement. בסטריאוגאם מנצלים את ההזדמנות כדי לבנות את ההיסטוריה המדוברת של האלבום, בשיחות עם חברי הלהקה, עיתונאים ואחרים. [אנגלית]
- [תודה לרוי] אחת המתנות הכי טובות שקיבלתי אי פעם – מבחינת כמה שהיא הוסיפה לאיכות חיי – נכנסה באגרוף ממוצע. זה היה מחזיק מפתחות בצורת פין באולינג, עם מכסה מתברג. בתוכו נחו שני אטמי אוזניים איכותיים. זה היה הסוף לימי ה"שיט, שכחתי להביא אטמים להופעה!", ולכן גם הסוף לנזק השמיעתי שמן הסתם סבלתי בהופעות לאורך השנים (כלומר, הנזק הקל שכבר קיים לא נעלם, אבל לא התווסף לו נזק). בפיצ'פורק כתבו השבוע על הנזק השמיעתי שסובלים ממנו מוזיקאים ואוהבי מוזיקה. חשוב לקרוא, ולו רק כדי לא לשכוח להביא אטמים להופעה. זה אולי מפחית מעט את ההנאה בהופעה (תלוי באטמים, כמובן; אטמים מעולים כמו אלה לא מזיקים למוזיקה, לא מחלישים אותה), אבל זה יעזור לכם ליהנות ממוזיקה עוד שנים רבות. [אנגלית]
- ביטבוקסינג בהילוך איטי. נפלא כמה שזה מגעיל. [טיוב]
- הנה עוד הוכחה לכך שמתמטיקה היא כישוף: נניח שאתם מתחילים לחבר בזה אחר זה את המספרים הטבעיים. יעני, 1 + 2 + 3 + 4… וכך הלאה עד אינסוף. מה תהיה התוצאה? מהו סכום כל המספרים הטבעיים? האינטואיציה אומרת: מספר ממש ממש גדול! נגיד אינסוף! אבל המתמטיקה הדי-פשוטה אומרת: לא. מה שתקבלו הוא מינוס 1 חלקי 12. רגע… וואט?! טוב, עדיף שפשוט תצפו בסרטון הזה ותבינו. זה די מפוצץ מוחות. [אנגלית]
- [כתבה בטוויטר נתלי מון:] "אוהבי טום ווייטס – המפה האדירה הזאת עבורכם (לא אוהבים את טום וויטס? לכו להקשיב לו יא מוזרים)". [אנגלית]
- לא מאמר אלא יותר כלי מחקר. קבלו את המכשיר הכי ממכר של הסופשבוע: Music timeline, מבית גוגל. מדובר בכלי ויזואליזציה\אינפוגרפיקה שבו תוכלו לראות את העלייה והירידה בפופולריות של ז'אנרים, תת-ז'אנרים ומוזיקאים ספציפיים, לאורך השנים. שמישהו ירחיק אותי מזה, יש לי דברים לעשות בשבת. [אנגלית]
- יעל רגב משתפת את סיפור הישרדותו המבעית והמדהים של חוקר הקוטב דאגלס מוסון לפני 100 שנה. בררר. [עברית]
- [תודה לדן] שדחק בי לשמוע את Images rolling, אלבומו של המוזיקאי האנגלי Magic Arm. יופי של אלבום. רבים מכם – חובבי מידלייק, אנדרו בירד והאיזורים המוזיקליים האלה – ימצאו את עצמם מתאהבים. [בנדקאמפ]
- "Descended from myth" הוא אולי לא השיר הכי גדול שקיבלנו אי פעם מ-RJD2, אבל הקליפ שלו פנטסטי! [טיוב]
- איך להכין קערה מתקליט ויניל? שיט, זה הרבה יותר פשוט ממה שחשבתי. [עברית]
- [תודה לרותם] "Where you are" של ההרכב Document לא נשמע ישראלי בשיט. אבל הוא ממש מכאן. [טיוב]
- ירין לידור שיחרר אחלה רמיקס ל-"Colour my heart" של Charlotte OC. [סאונדקלאוד]
- [תודה לאיתי] שיר חדש ל-Groove Armada! אמרתי לכם שהניינטיז חוזרים. קבלו את "Pork soda". [סאונדקלאוד]
- [תודה לאביטלי] שכתבה: "הבחור הזה פגש את כריס האדפילד, האסטרונאוט הקנדי, והתמונה היחידה שנשארה לו מהמפגש מראה אותו מייבש את האסטרונאוט בלחיצת יד. ואז הגיע פוטושופ. ואז הגיעו גיפים. ואז הגיע כריס האדפילד שאישר שככה הוא זוכר את זה". [אנגלית, רדיט]
- ב-digg המחודש (והמוצלח, אגב) שואלים שאלה טובה: למה תוכן ויראלי הוא אף פעם לא אודיו? [אנגלית]
- סינגל נוסף מהאלבום המתקרב של Milagres המעולים: "Jeweled cave". אוף, אני מת שהאלבום הזה יצא כבר. [סטרים]
- הנה עוד הוכחה לכך שאהבה למוזיקה היא לכל הפחות 50% קונטקסט. מאז שיצא האלבום של Run the jewels, צמד ההיפ הופ של El-P ו-Killer Mike, יש כמה קוראים קבועים שמטיפים לי שוב ושוב שאני חייב לשמוע אותו. ולקוראים קבועים אני מקשיב, אז הורדתי אותו ושמעתי אותו פה ושם, ואיכשהו שום דבר לא נדבק לי לאוזן. וזה לא שלא שמעתי את "Banana Clipper" איזה 40 פעם, אבל הוא נכנס מאוזן אחת ויצא מהשנייה. ואז איזה יום שלחה לי חברה טובה לינק לשיר הזה, ופתאום – בום. איזה שיר ענק. זה פשוט היה התזמון, מצב הרוח, כושר הריכוז ומזג האוויר באותו היום. איכשהו הכל התיישר בדיוק עם השיר הזה, והוא נכנס לעומק. זה היה שבוע בסימן היפ-הופ קופצני, והוא היה כל כך טוב שאני יכול רק לקוות שגם השבוע הבא יהיה כזה. את האלבום הזה, אגב, אפשר עדיין להוריד לגמרי בחינם. [מפ3]
טוב, שטיח, אני יודע שאתה יודע לעוף. אבל מה מחזיק את הלוח באוויר?
אתה תגיד לי לפני שתצטרך להשתין, נכון?
שתהיה שבת שבוגי! אם אתם נהנים מהעונג, אשמח אם תשקלו להשאיר לי טיפ קבוע דרך Patreon [תסביר לי מה זה!]
22 כמובן הקפיץ אותי: מבחינה מתמטית הטיפול שלהם בסדרות אינסופיות שגוי (כאילו, ממש שגוי. הייתי מכשיל סטודנט שנה א' שהיה עושה כאלה דברים). אין לי מושג איך מטפלים פיזיקאיים של תורת המיתרים בכאלה דברים, אבל זה שונה מהטיפול המתמטי.
לגבי 24 – זה לא מדויק להגיד שמוצגת שם הפופולריות של ז'אנרים לאורך השנים, מאחר והנתונים שעליהם מתבסס הגרף הם המוזיקה שיש למשתמשי גוגל פליי על המחשב היום. לכן, מה שהגרף הזה אומר, בעצם, זה שהיום מוזיקת ג'אז משנות ה-50 היא הרבה יותר פופולרית בהשוואה לפופולריות הנוכחית של מוזיקת ג'אז משנות ה-70.
כלומר, ההסתכלות היא על פופולריות בהווה של מוזיקה מהעבר בז'אנר מסוים, ולא על פופולריות של ז'אנר כלשהו בנקודה ספציפית בזמן.
מה שיפה בעניין הסרטון על המספרים הטבעיים, הוא שהסרטון עלה לרשת לפני 9 ימים וכבר עבר את ה-600,000 צפיות.
אחלה עונג!