אנשים שצריכים לבדוק מייל: המגיבים Shirano, היי ודריהלוי זכו בכרטיסים לאינדינגב 2013, במה שלדעתי הוא הפוסט עם הכי הרבה תגובות שהיו בעונג שבת אי פעם!

1. מרגישים את זה? את המתח שהאוויר בין הרמקולים לאוזניים שלכם נטען בו בשנייה שהשיר הזה, "Suddenly", מתחיל? המציאו כבר שידורי רדיו וטלפון אלחוטיים, תקשורת סלולרית אלחוטית, אבל עדיין לא המציאו חשמל אלחוטי שלא הורג אנשים. אבל הנה הוא כאן, פועם באוויר ממש סביב הראש שלנו ברגע שהשיר הזה מתחיל: חשמל. מתח. כמו מיתר של קשת שנמתח, ואיתו הכל הופך מתוח כי החץ כבר אוצר אנרגיה והשם של מישהו רשום עליו. זה ייגמר בדם. השיר הזה פותח את האלבום החדש של אנה קאלבי, One breath – המשך הדרוש למתנקש לעצום עין אחת, למקד את העין השנייה ולשחרר את המיתר המתוח – וברגע שהשיר הראשון הזה מתחיל ברור שהאלבום הזה ייגמר בדם, או לכל הפחות בדמעות. נוזלי גוף כלשהם יהיו מעורבים בסיפור, זה בטוח. אני מת על אנה קאלבי. לקח לי זמן למות עליה. בהאזנה ראשונה לא יכולתי להוציא מהראש את הדומי העז לזמרות כמו פי-ג'יי הארווי, פטי סמית', מאסטריות אחרות של מטען חשמלי בתוך שיר. אבל עם ההאזנות החוזרות לאלבום הבכורה הכביר שלה מ-2011, משחק מצא-את-ההבדלים התמוסס לגמרי אל מול ההבנה שמדובר בצרור של שירים אדירים שמוגשים בתשוקה ובכישרון גדולים. עכשיו אני כבר לא שומע בשירה שלה את הזמרות האחרות. אני שומע אותה. והאלבום השני שלה מסתמן גם הוא כאלבום רוק דרמטי, סוחף, הולם, אפילו – גם בעולמנו שהפך כל כך ציני כלפי רוק – מרגש. [מפ3]



2. באופן טבעי, בשבוע הבא לא יעלה עונג שבת, כי כולנו (או לכל הפחות אני) נהיה באינדינגב. תומכי העונג בפטריאון, אל חשש, הטיפ שלכם נרשם רק על פוסט שבועי שמתפרסם, ולכן בשבוע הבא מן הסתם לא תחויבו. ניפגש במדבר! [.]
3. ג'ון גרנט, לשעבר מההרכב The Czars, יופיע בישראל ב-19 בנובמבר. [עברית]
4. [תודה לנדב] משום מה הם מסתירים את זה היטב, אבל מפעל הפיס ויואב קוטנר הפיקו סדרת סרטונים תיעודיים על יוצרים גדולים בזמר העברי: נורית הירש, דן אלמגור, יורם טהרלב, מוני אמריליו ועוד. [עברית, וידאו]
5. רשמו לפניכם! ב-17 באוקטובר, יום חמישי, אוזןבר, מסיבת ההיפ הופ של עונג שבת, עם היפ הופ שמח וכייפי ואנרגטי לאנשים שתמיד רצו ללכת למסיבת היפ הופ אבל חששו. איבנט יגיע מחר! [ווהו!]




מצטער אחי, לא מוכר מזרחית

6. בעולם של רשתות-ענק, אי שם באיסט וילג' בניו יורק מתחבאת חנות זעירה שמלאה בדיסקים, תקליטים וקסטות מהרצפה עד התקרה. לא במדפים מסודרים כמו בטאוור רקורדס אלא בערימות ומגדלים מטים ליפול. אבל המוכר – בירדמן – מוצא כל דבר ודבר בדיוק, בלי להפיל אף דיסק. קטלוג? הכל בראש. הסרט הקצר שצילמו אודותיו מכניס אותנו לחנות הזאת, ולתוך הראש שלו. [וימאו]
7. עד לאחרונה הייתי די אדיש לכל עניין מיילי סיירוס, כוכבת הילדים שכמו הרבה כוכבות ילדים אמריקאיות החליטה שהיא כבר מבוגרת והיא מחליפה תדמית, והחליפה לאותה התדמית הדיפולטית שכל כוכבת ילדים אמריקאית מחליפה אליה: פצצת מין שמתפשטת ומשתרעת ומשדרת סקס סקס סקס. בריטני עשתה את זה ולינדזי לוהאן עשתה את זה, ועכשיו הגיע תורה של סיירוס להראות לעולם שהיא כבר לא ילדה, ובתעשיית הבידור האמריקאית זה אומר רק דבר אחד: החפצה עצמית! בכל מקרה, אחרי תמונת השער העירומה של לרולינג סטון והראיון הצמוד שבו אמרה בין היתר שהקליפ החדש שלה נוצר בהשראת "Nothing compares to U" האייקוני של שינייד אוקונור (הקליפ נפתח בקלוז-אפ של מיילי מזילה דמעה ושרה, וחותך מיד אליה בתחתונים מלקקת פטיש), גברת אוקונור חטפה את החלסטרה. היא כבר נכוותה בעבר מהתקשורת ומתעשיית המוזיקה, היא אישה בוגרת וחושבת שיודעת איך מתייחסים לנשים ולגוף שלהן בתעשיית הבידור, והיא פירסמה מכתב פתוח חד, חכם וחשוב למיילי סיירוס, שאני חושב שכל אחד צריך לקרוא אם הוא צורך תרבות המונים. גם אם מיילי סיירוס לא ממש מעניינת לו את קצה הבוהן. [אנגלית]
8. ב-NPR מציעים להורדה חופשית 10 שירים חדשים שהם לא מפסיקים לנגן מרוב שהם טובים. מתנה טובה לסופ"ש. [מפ3]
9. Blitzen Trapper הנהדרים, שנשמעים כמו מפציץ גרמני ממלחה"ע ה-II אבל הם למעשה להקת אלט-קאנטרי אמריקאית נהדרת, מוציאים בימים אלה ממש את האלבום השביעי שלהם. אפשר להאזין לכולו בעמוד האלבומים החדשים בניו יורק טיימז. [סטרים]
10. [תודה לרוי הגיבור] "Lost & Found" הוא קטע ענק של האלקטרונאי הברזילאי המבריק אמון טובין, שיצר אותו בעזרת הקלטות ביתיות והמון, המון, המון מניפולציות סאונד פסיכיות. הנה מוזיקאי בשם Binkbeats שמנגן את אותו הקטע, לייב (!), בעזרת כלי נגינה וצעצועים יצירתיים (כמו כוס פלסטיק). בסרטונים הקשורים בצד תראו אותו עושה את אותו הדבר לקטעים של פליינג לוטוס, Baths ואחרים. [טיוב]
11. באותו עמוד יש גם את האלבום החדש של Yuck ועוד דברים טובים. [סטרים]
12. גיירמו דל טורו הוזמן לביים את הפתיח ל-Treehouse of horrors 24, פרק ההאלווין השנתי של הסימפסונס, והכין 3 דקות מופלאות ומלאות בכל טוב, כולל רפרנסים אינסופיים למיליון סרטי, סדרות וספרי אימה, פלוס כמה רפרנסים ברורים לסרטים של דל טורו עצמו. נפלא. [טיוב]
13. המיקסולוג החביב עלינו, דיגיטל_מי, קפץ גם השנה לתדר והשאיר אחריו 40 דקות של קאט&פייסט מאש-אפי מופלא. אם עדיין לא נכנסתם לראש המוזיקלי עתיר הקישורים המפתיעים של דיגיטל_מי, זה הזמן. [סטרים]
14. Lousy With Sylvianbriar הוא כבר האלבום ה-12 (!) של Of Montreal. אני מתקשה לעמוד בקצב של קווין בארנס אבל אני יודע שיש כאן לא מעט שרק מחכים לעוד. אז הנה עוד: כל האלבום החדש בסטרים חינמי בפיצ'פורק. [סטרים]
15. בוּקסילה (כמו בוסקילה, רק עם Books) היא חנות ספרים דיגיטלית עברית חדשה. [עברית]
16. [תודה ליעל] אולם הופעות מתנפח?! בהחלט, אם אתה גר ביפן הכל אפשרי. [אנגלית]


גברת, עוד אנשים צריכים להשתין!

17. [תודה לאביטל] בטיסות ארוכות, נינה קצ'דוריאן משחזרת בשירותים של המטוס פורטרטים הולנדיים מהמאה ה-15, בעזרת שימוש יצירתי בנייר טואלט ובכריות. וזה ענק. [פיקסלים]
18. Psychic, אלבום הבכורה המאצ'-אנטיסיפייטד מהצמד החדש של ניקולס ז'אר ועוד בחור שהוא לא ניקולס ז'אר, Darkside, מוזרם במלואו ב-NPR. היכונו לביאת החורף. [סטרים]
19. More is than isn't הוא שם מצוין לאלבום של אמן מצוין, RJD2. מוזר שהוא מוזרם דווקא ברולינג סטון, אבל שם הוא מוזרם כולו. [סטרים]
20. [ויה ענבל] אני איבדתי אותו בערך בדקה הרביעית בשל עודף מונחים פיזיקליים, אבל אומג, כמה שזה אדיר: סטודנט לפיזיקה הקליט קאבר אדירים ל-"Bohemian Rhapsody", וכתב את כל השיר מחדש על בעיות בתיאוריית המיתרים ובפיזיקת הקוונטים. אני בטוח שבשביל תלמידי פיזיקה מדובר בצ'יט-שיט מעולה שאפשר לשנן בקלות, או לכל הפחות בדבר הכי מצחיק שהם ראו בחיים שלהם. אבל גם לנו ההדיוטות מדובר בביצוע אדיר ומשעשע עד מאוד. [טיוב]
21. [תודה ליובל] על הרעש העליז הזה שמנפקים J. Roddy Walston and the Business, רביעיית רוק דרומי רועש מטנסי, שמזכירים טיפה את אדוארד שארפ עם הרבה יותר דיסטורשן והרבה פחות הרמוניות. כיף ענק. האלבום החדש שלהם מוזרם כולו אצל החברים ברולינג סטון. [סטרים]
22. מסתבר שהמשטרה באנגליה שכרה דירות ריקות ומילאה אותן ברהיטים ומכשירי חשמל כדי לתפוס פורצים. וזה עבד. [אנגלית]
23. וידאו מעולה שמראה ומדגים את ההיסטוריה של סולו הגיטרה החשמלית – מהסולו שנחשב לראשון, דרך עלייתו ונסיקתו ואף דעיכתו של הסולו כאלמנט מרכזי בשיר, ועד תחייה מעודדת שלו בשנים האחרונות. [טיוב]
24. גון בן-ארי, בדרך כלל סופר וכותב, מוציא תחת הכינוי הבולוניו-אי Savage detectives אלבום ראשון שהוקלט לייב בקול הקמפוס. השיר הראשון מתוכו, "Where you'll never come", נראה גימיקי אבל נשמע כמו אחלה שיר. האלבום המלא יושק באינדינגב. [מפ3 חינמי, טיוב]
25. אוהבינג את "High road", השיר והקליפ החדשים מתוך האלבום השני המתקרב של Cults. [טיוב]
26. כבר שבוע שאני קורא בהפסקות את הראיון הפנטסטי הזה, ראיון יפהפה ומעורר מחשבה עם פול בוגארד על טבעו של החושך, הלילה והשינויים שעבר הלילה בעידן שלנו. לא רק שהוא מכיל מידע מעניין ואבחנות יפהפיות, זו גם שיחה מרתקת ומנוקדת באילוסטרציות נהדרות. [אנגלית]
27. הארי בלפונטה, פעם כוכב ענק, זמר ענק, שחקן ענק ואייקון אפרו-אמריקאי ענק. היום? איזה זקן אחד שאנשים לא מזהים ברחוב. כתב של הווירג'יניה קווטרלי ריוויו התלווה אליו לכמה ימים ומביא כתבת עומק נהדרת, שהלוואי שהיו כותבים בארץ. [אנגלית]
28. בניו יורק טיימס יש סיפור קצר חדש מאת דייב אגרס. הוא די ארוך, אבל סביר להניח שהוא שווה את זה. אני מקווה לקרוא אותו בימים הקרובים, אז אם הספקתם לקרוא – דווחו בתגובות מה דעתכם. [אנגלית]


אני מת לדעת איך זה נראה כשהוא יוצא מהבריכה

29. [תודה ליעל] בארה"ב נערכה תחרות השפמים והזקנים השנתית, והצלם גרג אנדרסון היה שם כדי לצלם פורטרטים מבריקים של כל האנשים השעירים האלה. [פיקסלים; אלבום פייסבוק]
30. האמת היא שהקליפ של "Brainreeze" די גרוע, אבל הוא פה כי זו הזדמנות מעולה להזכיר לכם ש-Slow Focus, האלבום החדש של Fuck Buttons, הוא חתיכת אלבום ממיס-אונות מדהים ביופיו וברעשיו. אז עזבו צפייה בקליפ, תעשו פליי ותעברו ללשונית אחרת, רק תשמעו את הקטע הזה. רצוי באוזניות ממש טובות. רצוי בנסיעה. [טיוב]
31. ענק: חברת עיצוב לונדונית פיתחה לוח-שנה מלגו לארגון חלוקת העבודה של כל עובדי המשרד, והוא גם מסתנכרן אוטומטית עם גוגל קלנדר! [וימאו]
32. "Consumerism", שיר חדש של לוריין היל, שממש היום יוצאת הביתה אחרי 3 חודשים בכלא (על עבירות מס). לא תפס אותי בהתחלה, אבל ככל שהוא נמשך הוא לופת אותך. [סטרים]
33. [תודה לאדם] ג'ירפות חוגגים 15 שנה ל"משוחח עם כיסא", ולרגל המאורע משחררים סקיצה שהוקלטה לאותו אלבום ולא ראתה אור מעולם: "ויכוח". אחלה שיר של ג'ירפות. [טיוב]
34. [תודה לדפנה] שכותבת: "סט לייב של אנדרו בירד ב-NPR, עם זמרת הקאנטרי טיפט מריט בעיבודי פולק-קאנטרי מפתיעים לשירים מהאלבומים הקודמים (ועוד שניים חדשים). אמנם אלו לא ממש חדשות, אבל אלוהים, כבר מלא זמן זמן לא נהנתי כל כך מהופעה דרך האינטרנט". [וידאו]
35. כיף גדול מאוד ב-EP החדש Stay Low של A7 ו-Guadaloop המעולים מקולקטיב Raw Tapes שהולך להרעיש עולמות באינדינגב הקרוב. [בנדקאמפ + חינם]
36. לורן מייבורי, הסולנית של Chvrches, התפרסמה בשנה שעברה יחד עם הלהקה שלה ומאז, מסתבר, היא מקבלת הטרדות, הודעות, הערות ותגובות סקסיסטיות ומיזוגניות על בסיס יומיומי. לא מזמן פרסמה הלהקה בעמוד הפייסבוק שלה צילומסך של הודעת פייסבוק שהם קיבלו, וציטטו הודעות גרועות ממנה שהתקבלו ( "I'd fuck the accent right out of her and she'd love it"), וביקשו ממעריצי הלהקה לא לשלוח כאלה דברים. כמובן שזה התפוצץ בפייסבוק עם אלפי תגובות ודיונים. עכשיו פירסמה מייבורי בגרדיאן טור דעה על מיזוגניה וסקסיזם ברשת, והיא כותבת דברי טעם שחשוב לקרוא, לא משנה מי אתם. מה שמשותף למאמר הזה ולמאמר של שינייד אוקונור הוא לא רק ששניהם התפרסמו בגרדיאן. שניהם מדברים על תסמינים של אותה המחלה בדיוק. [אנגלית]



37. [תודה ליעל] תמונות מרהיבות מגן המראות היפהפה בסידני. קצת מפרק את המוח. [פיקסלים]
38. פאק יה!!! האלבום החדש של Sleigh Bells מוזרם כולו באתר הלהקה. פשוט לחצו על Stream בתפריט התחתון. איזה כאב מתוק לאוזניים. [סטרים]
39. [ויה ענבל] טבלת המרה מביטויי נימוס בריטיים למשמעות האמיתית שלהם. ממליץ לקרוא בכל ערך קודם כל את הטור הכי שמאלי (מה הבריטי אומר), ואז את הטור הכי ימני (מה הנוכרי שומע) ורק אז את האמצעי (למה מתכוון הבריטי). זה הכי מצחיק ככה. [אנגלית]
40. אז ספייק ג'ונס ביים לארקייד פייר סרטון-קליפ-הופעה של 22 דקות עם 3 שירים חדשים מתוך Reflektor וקטעי קישור והופעות אורח של בונו ובן סטילר וג'יימס פרנקו וביל היידר ומייקל סרה שממש מבריק לאחרונה וכל החבורה הזאת ואם התנפח לכם הראש מרוב שמות מרשימים אז אפשר גם פשוט לצפות וליהנות מאחלה שירים וז'קטים די מדהימים של הלהקה ולהתעלם מכל הקישוטים האלה. [טיוב]
41. לפני כמה ימים נזכרתי שג'ייסון מולינה מת וממש נעצרתי באמצע הליכה. לקח לי רגע להאמין שזה באמת נכון. האלבום הגדול ביותר שלו, בעיניי, הוא Magnolia electric company מ-2003, שלמרבה הבלבול יצא כשמולינה עדיין פעל תחת הכינוי Songs: Ohia, ואחרי האלבום הזה הוא התחיל לפעול תחת שם האלבום עצמו, Magnolia electric company. בלבול או לא, עכשיו אלבום המופת הזה חוגג עשור ליציאתו ומולינה לא כאן כדי לנשוף על הנר ולהביע משאלה. נשארנו רק אנחנו, מביעים משאלות לעצמנו. האלבום יוצא מחדש עם דיסק שלם של דמואים וכאלה, ובסאונדקלאוד אפשר לשמוע את גירסת הדמו לשיר הכביר שפותח את האלבום הענק הזה, "Farewell transmission". מומלץ לשמוע רק אם אתם מכירים את גרסת האלבום, ולא כמפגש ראשון. אם לא שמעתם את האלבום מעולם, תתחילו פה. [טיוב]
42. [תודה ליעל] טלי שמיר כותבת בכלכליסט על אמנית הסאונד ג'נט קרדיף, שהתערוכה שלה "מוטט ב-40 חלקים" מוצגת עכשיו בביתן הלנה רובינשטיין בתל אביב (בחינם), ואמורה להיות לא פחות מפנטסטית. מעניין מאוד לקרוא על העבודה של קרדיף, במיוחד בשביל אנשים כמונו שמוזיקה וסאונד הם חלק כל כך מהותי בחיים שלהם. [עברית]
43. חשבתי שזה יהיה מעפן אבל זה היה אדיר: ג'ימי פאלון לא ממש עושה לי את זה אבל סטיבן מלצ'ט ארך הרגליים וג'וזף גורדון לויט בהחלט כן, ותחרות הליפ-סינק המשולשת שלהם בלייט נייט של פאלון היא אחד הדברים הכי כיפיים שראיתי השבוע, במיוחד הקטע הסוגר של לויט המלך. #סופרבייס! [טיוב]
44. לגמרי אוהבינג את סינגל הבלוז המלוכלך (וגם הקליפ השחורלבן המצוין) של מיקה שדה המסחררת, "עוף לי מהעיניים". זה היה יכול בקלות להיות שיעמום, אלמלא היה בשיר וגם בקליפ משהו שכל כך חסר לי בכל כך הרבה סינגלים ישראליים חדשים: אישיות, אופי, התלהבות משוחררת. חיים, בקיצור. יש פה חיים. [טיוב]
45. הלייבל הארכיאולוגי הכביר Dust to digital מוציא עכשיו סט בן 4 דיסקים של תקליטוני 78 מהמחצית הראשונה של המאה ה-20 בדרום מזרח אסיה. במילים אחרות? מוזיקה מוקלטת שאף אחד מאתנו לא שמע בחיים. וזה יפהפה שבא למות. באתר יש כמה שירים להאזנה, המארז עצמו יקר (60$) ומגיע עם ספר שלם של מאמרים מוזיקולוגיים, תמונות ארכיון ועטיפות תקליטים. מחקר מוזיקלי אדיר. [אנגלית, סטרים]
46. באלכסון מביאים את אחד הסיפורים מתוך "ראיונות קצרים עם גברים נתעבים", אוסף הסיפורים של דיוויד פוסטר וואלאס שיצא לאחרונה בתרגום לעברית. אני מת על וואלאס ולכן מצד אחד ממש שמח ונרגש על התרגום החדש, ומצד שני ממליץ לכל מי שנהנה לקרוא באנגלית לקרוא אותו באנגלית. התרגום של ברגר מוותר בקלות על הרבה מאוד טון וסטייל ולכן מאבד חלק גדול מהוואלאסיות. ואם אתם כבר קוראים סופר ענק, קראו אותו בגודלו המלא. [עברית]



47. חזרתי השבוע מחתונה שתיקלטתי בה ומטבע הדברים השעה הייתה קרוב לארבע בבוקר. עברתי בתל אביב ואז יצאתי ממנה וכל הכבישים היו מתים לגמרי. קינג ג'ורג' ואבן גבירול ודרך נמיר, שבשעות מסנוורות יותר מחזירים בדרך כלל את השמש מאלפי מכוניות שנוצקות באיטיות של דבש לאורך הפקקים, היו ריקים וחרישיים. פתחתי את החלונות, וזה כנראה היה שילוב של הדממה והריקנות והיעדר הלחות והעייפות הכבדה של ארבע בבוקר שבה במקום ממש לתפקד אתה פשוט מרחף קצת ולא מרגיש את הגוף שלך זז מעצמו – אבל אני נשבע שהאוויר היה רך. רך ועדין וקל כמו חולצת כותנה שיש לך אותה כבר שנים והופכת שקופה מרוב כביסות. היומיים שלאחר מכן היו, כצפוי, עתירי עייפות ולא מספיק שינה, כי גם היה חם וגם לך תסדר את השעות כשאתה חוזר הביתה בארבע וצריך להוציא את הכלב. וחיפשתי את התחושה הזו שוב, הרכות הזו באוויר שמרגיעה ומעוררת בו זמנית. ישבתי על הספה וקראתי וכל עמוד קמתי למערכת והחלפתי דיסק כי כל מוזיקה ששמעתי שרטה לי את האוזן שהייתה מגורה מרוב עייפות. עד שהגיע השיר הזה, "The desert babbler", מתוך האלבום האחרון של Iron & Wine, והייתה בו בדיוק את הרכות הזו, שהיא לא רכות סמיכה ומעייפת של שיר איטי כמו "Joy" שבא מיד אחריו, אלא רכות עירנית, מלאת חיים אבל מלטפת. וידעתי שהשיר הזה יישאר איתי עוד הרבה, הרבה מאוד זמן. [מפ3]

שתהיה שבת שבוגי! אל תשכחו שאם נהניתם מהעונג, אתם יכולים להשאיר טיפ שבועי קבוע דרך Patreon, החל מ-1$.