1. קסם מוזיקלי הוא עניין מתסכל. יש שירים שאפשר לפרק ולהבין בדיוק איפה מתגלגל בהם גלגל השיניים הספציפי שעשוי זהב. ליין באס מסוים, פראזה ספציפית בפזמון, שורה גאונית. אבל כבר כמה שבועות שאני נמס ומתמוגג מהאלבום The Silicone Veil של Susanne Sundfør, ולא מצליח להבין מה מקור כוחות הקסם שלה עליי. זה מתחדד במיוחד ב-"Rome", שיר שממש מהלך עליי קסם. בכל פעם שאני שומע אותו (בדרך כלל זה קורה באוזניות, בבוקר, בדרך לאוטובוס) אני מוצא את עצמי באיזור הדקה הרביעית שלו הולך עשרים סנטימטר מעל האדמה. השיר הזה ממש מניף אותך באוויר. אבל למה? מה יש כאן? האם אלה כלי המיתר? הקול האדיר שנפרש כמו שוט פנורמי ב"שר הטבעות", מצייר ממלכה שלמה בארבע שניות? ואולי, אולי זה כמו הקונצנזוס העדכני בחקר המוח, שטוען שהפעולות המורכבות שהופכות אותנו ליצורים מודעים (שזה ללא ספק קסם) לא קורים במקום אחד במוח, אלא בשיתוף פעולה שנפרש על רשת של המון מקומות, שפועלים ביחד. וכשהסינתי מצטרף לביט המהדהד אחרי דקה וחצי של צעדים מהוססים, והקול הגדול של סנדפר רוקד כמו בלרינה בשמלה ארוכת-גלימה על הנוף הסינמטי של הכינורות והסינתי – משהו קורה שהוא גדול מסך חלקיו. במדע קוראים לזה הפצעה. ובאמת, אצלי בין האוזניים זה מרגיש ככה כשהשיר הזה שוטף אותי כמו גל ענק. כל החלקים האלה פועלים ביחד, בהרמוניה יצירתית גדולה, ומשהו שלא היה קיים שם קודם פתאום מופיע, ברור לנגד עיניי. ומה זה אם לא קסם. [מפ3]



2. יקיר העונג אבי עדאקי מקליט אלבום שני, ומזמין את הקהל שלו להשתתף בהפקה בעזרת פרויקט Headstart שכמעט הגיע לקו הסיום שלו. נכון לרגע זה הוא אסף כ-20 אלף ש"ח מתוך 36,000 הש"ח שהוא צריך. אני חייב להודות שאני שמח מאוד, מאוד, מאוד. ראשית כי לעדאקי יהיה אלבום חדש, שנית כי כרגע לקחתי חלק במימושו, ושלישית כי יותר ויותר פרויקטים ישראליים (מוזיקאים ואחרים) מצליחים לממן את עצמם בעזרת הקהל. וזה נפלא, ומעודד, ומשמח, וזה העתיד והוא כאן. לכו תנו לאבי כמה שקלים שתרצו, אם אתם אוהבים את המוזיקה שלו. והנה ראיון מקסים איתו. [עברית]
3. יא מהממים, תודה. אתם באמת בלתי רגילים. תוך 48 שעות תרמנו ביחד 10,000 שקל למוקד החילוץ וההצלה של תנו לחיות לחיות. הגענו ליעד שלנו, שזה באמת מדהים. זה באמת מדהים. אבל היעד שלנו היה רק נקודת ציון חלקית בתוך היעד הכולל של המוקד, שצריך לגייס עוד הרבה כסף. אז אם לא תרמתם ומתחשק לכם, או שבא לכם להוסיף, אתם מוזמנים לגמרי. אף פעם לא מאוחר לעשות מעשה טוב. [עברית]
4. בשנה שעברה הם הוציאו רק שני אלבומים, אז באופן כללי מדובר בירידה חדה בהספק. ובכל זאת, Megafauna הוא אלבום שלישי תוך 12 חודשים של Tiny Fingers, אחת משלוש הלהקות הכי טובות בארץ בעיניי (לצד הבילויים ויאפים עם ג'יפים), וזו חתיכת סיבה לחגיגה. כמו Foreign Telegrams שהוקלט לייב בקול הקמפוס, גם האלבום החדש הוקלט כולו לייב. הוא רק נשמע כמו אלבום אולפן כי כרגיל אצל הפינגרז, הוא הוקלט אחרי יממות על גבי יממות של חזרות. חלק גדול מהחומרים שם חדשים לגמרי. כלהקה שלא מפסיקה להשתנות, זה הסאונד של טייני פינגרז בסוף 2012 (בלי דניאלה, הזמרת שעזבה), ומי יודע אם בעוד חצי שנה הם לא יישמעו אחרת לגמרי. איזו להקה ענקית, יא אללה. [בנדקאמפ]



5. הלינק המופרך והאדיר ביותר של השבוע, בלי ספק: עדי יהוה הפיצו וידאו בשפת סימנים לחירשים, שמעודד מאמינים צעירים להימנע מאוננות. כבר עכשיו זה מספיק מופרך ומצחיק כדי להיות להיט ויראלי. אבל זה לא הספיק. ברגע שהצמידו את הווידאו הבלתי יאמן ההוא לשיר של 50 סנט, זה באמת הפך לאחד הדברים הכי מצחיקים וסוריאליסטיים שהאינטרנט הצליח לנפק. זה לא רק התנועות, אלא גם ההבעות. וכן, לא תהיה לכם ברירה אלא להעיף את זה מיד לפייסבוק שלכם. [טיוב]


מי ידע שהוא היה עד כדי כך לבן?

6. צביעה מאוחרת ומוצלחת מאוד, של תמונות היסטוריות. אברהם לינקולן, טיק קוואנג דוק ואנה פראנק החזירו את הצבע ללחיים. [פיקסלים]
7. בן גיבארד מוציא אלבום סולו, ובקליף החדש "Teardrop windows", שביים לו טום שרפלינג, הוא מתמודד עם תדמית החנון הנורמלי שלו ומנסה להיות באד בוי. כמובן שזה מצליח לו מעל המצופה. [טיוב]
8. [תודה לחן] "That's what's up" הוא אחד השירים האהובים עליי מהשנה האחרונה, ועכשיו Edward Sharpe & The Magnetic Zeroes דאגו לצלם לו את הקליף החמוד של השנה, או לכל הפחות מתחרה חזק מאוד לתואר המבוקש הזה. [טיוב]
9. קליף מטריד ויפהפה ל-"Fitzpleasure" של ∆, או Alt-J. [טיוב]
10. EP חדש להרכב עם השם הכי אימו של התקופה, How to destroy angels. טוב, טרנט רנזור היה אימו לפני שמישהו ידע מה זה אימו. בכולופן, An Omen הוא EP חדש, ותוכלו לשמוע את כל כולו ממש כאן. [סטרים]
12. אחרי איזה חמש מאות שנות פעילות והופעות, מוציאה סוף סוף הלהקה הירושלמית קוביאשי פורצלן את אלבום הבכורה שלה, "אוטיזם מצחיק". לזמן מוגבל אפשר להוריד אותו בחינם בבנדקאמפ. [בנדקאמפ]
13. עוד רגע, עוד רגע מגיע "תלמי אליהו", הפרק השלישי בטרילוגיית האלבומים הנפלאה של שלום גד. עד שיגיע, אתם יכולים לקפוץ ולשמוע (ולהוריד) את "ניצחון האב כישלון הבן", שיר ראשון מתוכו. [מפ3]
14. "Crimson", בי-סייד חדש של אנימל קולקטיב. רק אותי הם קצת איבדו באלבום החדש? [טיוב]


נהניתי בסרט הזה הרבה יותר מב"אתה מת רק פעמיים ביום אחר"

15. אחרי שצפיתי בסרט החדש (והמעולה!) של ג'יימס בונד, והתעלמתי ממפולת כתבות ה"10 דברים שג'יימס בונד דרך עליהם לאורך השנים" וכאלה, נותר לי רק להקליק במחולל סרטי ג'יימס בונד! עכשיו תורכם. [אנגלית]
16. שי אספריל כותב בכלכליסט טור משעשע ומעניין, גם אם לא תמיד לגמרי משכנע, על חוויותיו של סופר צעיר מול דוכן המבצעים בחנות הספרים. [עברית]
17. יוחאי וולף כותב נהדר על Transformer, האלבום הענק של לו ריד שחוגג השבוע 40 שנה ליציאתו, ואפילו מפנק בסוף עם בונוס: כל הסרט התיעודי על עשיית האלבום, אונליין (כ-50 דקות). [עברית]
18. יש לכם בבית תקליטים מיותרים? נסו את זה: אמנות חיתוך התקליט. [פיקסלים]
19. מה? מה? פטי סמית' מראיינת את ניל יאנג? [טיוב]
20. יקיר העונג סופיאן סטיבנס הקליט מחדש את ההמנון האמריקאי. סתם, כי לא נשארו לו מדינות. זה שקר, כמובן, נשארו לו עוד איזה 48 מדינות שהוא לעולם לא יגיע אליהן, אבל הוא פשוט מין בחור צנוע ויומרני שכזה, אם שני הדברים האלה יכולים ללכת ביחד (ונדמה שאצל סופיאן הם יכולים). הביצוע שלו נפלא ונהדר ויפה הרבה יותר מהשאגה הקולקטיבית הרגילה. [סטרים]
21. CSS היו אחד הדברים האהובים עליי כשהוציאו את אלבום הבכורה שלהם ב-2005. אבל מאז יצאו עוד שני אלבומים ואני הלכתי והתעייפתי ממה שנשמע לי כמו דריכה במקום של המפיק הקבוע. לכן פקחתי אוזניים רחב כשיצא סינגל חדש של ההרכב הברזילאי בהפקתו של דייב סיטק המבריק מ-TV on the radio. ואכן, נשמע שדם חדש זורם באותם ורידים צעירים. תנו האזנה ל-"I've seen you drunk gurl". [סטרים]
22. הכירו את Lego Lepricons, הרכב ישראלי חדש ומבטיח מאוד, חלק מהגל החדש והמבורך של להקות ישראליות שההשפעות שלהן לא נעצרו ב-1997. במקרה הזה אפשר לנעוץ את ההשפעות בהרכבים בריטיים מהעשור האחרון: דאבז, מיוז, אלבו, רדיוהד, דברים טובים כאלה. האזינו לכל ה-EP המוצלח שלהם והורידו אותו במחיר לבחירתכם. [בנדקאמפ]
23. עוד לפני שהבנתי מה אני רואה, הבנתי שהסרט שאת כתוביות הפתיחה שלו אני רואה עכשיו עומד להישאר איתי הרבה, הרבה זמן. זה היה "Se7en"' וכתוביות הפתיחה המרהיבות שלו היו המפגש הראשון שלי עם הברק יוצא הדופן של דיוויד פינצ'ר, שתמיד דאג ליצור משהו מיוחד ויוצא דופן לכתוביות הפתיחה שלו. ב-Art of the title, מגזין המוקדש לכתוביות סרטים, משוחחים עם פינצ'ר על הפתיחים שלו, והכינו גם רטרוספקטיבה קצרה ויפהפיה. [אנגלית; וימאו]
24. "Non-state actor", הסינגל החדש של סאונדגארדן המחודשים הוא לא רע בכלל. ואת זה אומר מישהו שאינו מעריץ של סאונדגארדן, אז קחו את זה בערבון מוגבל. [טיוב]
25. כצפוי, השיר החדש "Mono" של Beak, הרכב הקראוטרוק האדיר של ג'ף בארו מפורטיסהד, הוא קטע מונוטוני, מרהיב וסוחף. [סטרים]
26. [תודה לסטלי] דיוויד ברן משוחח עם האקונומיסט על הספר החדש שלו How music works. אני רוצה רק לציין שאין לי יומולדת בחצי השנה הקרובה, אבל אם מישהו רוצה לקנות לי את הספר הזה במתנה, אז… אה… יש. [וידאו]


טה טה טה טה. טה טה טה טה.

27. הבלוג הממכר של השבוע? בלי שום בעיה, היסטוריה של המוזיקה בגיפים. [גיפים]
28. עף פה באוזניות על האלבום החדש של Nadja, הרכב שיופיע בארץ בתחילת דצמבר (6.12 באוגנדה בי-ם, 7.12 בלבונטין 7 בת"א). פיצ'פורק תיאר אותם היטב: "כאשר נאדיה נמצאים בשיא כוחם, העולם כולו מרגיש כאילו הוא עשוי לקרוס תחת הלחץ שמייצרים גיטרות מתוחכמות, מכונת תופים, בס ושני קולות" (באלבום החדש מחליף את מכונת התופים המתופף החי לגמרי מק מקנילי מהג'יזס ליזארד). את כל האלבום Dagdrøm, שיצא ממש לפני שבוע, תוכלו לשמוע בבנדקאמפ ולהיות מאושרים. כלומר, אם אתם כמוני נהנים מדום איטי וכבד סטייל OM. אה כן, ואת הדיסק הפיזי אפשר למצוא עכשיו על מדפים בארץ. [בנדקאמפ]
29. [תודה לאורי] שהמליץ על Chet Faker, שם הבמה המשעשע של מוזיקאי אוסטרלי ששמו האמיתי בוודאי אינו צ'ט פייקר. הוא כבר הוציא 3 EPים לרשת והם מוצלחים מאוד, כולל קאבר מצוין ל-"No diggity". אינדיטרוניקה מלאת נשמה, כמו שאני אוהב. בעולם הפיזי יש לו גם EP נוסף, שאני הולך לחפש בזה הרגע. [סאונדקלאוד]
30. [תודה לעדי] Thunderpaw הוא קומיקס רשת מיוחד במינו, שמשלב מבנה של קומיקס יחד עם אנימייטד גיפס, ויוצר ככה מין שילוב ממש מוזר ומעניין של שני צירי זמן מקבילים (ואולי אני חושב על זה יותר מדי). כך או אחרת, זה בהמשכים, זה מוזר ומאיים ויפהפה ועצוב ועל שני כלבים. תקראו את זה. [אנגלית]
31. "במירוץ נייקי השנה רצו 20,000 אנשים שהיו מוכנים לשלם כסף טוב בשביל לפרסם את החברה", כתבה לי מורן שמעורבת במירוץ התחתונים. עכשיו השאלה היא אם אנחנו מוכנים לבוא לרוץ בחינם, למען מטרה טובה ולא מסחרית במקום לשלם כסף כדי לקדם עסק של מישהו אחר. המטרה המדוברת כאן היא העלאת מודעות לחשיבות הבדיקה המוקדמת של סרטן המעי הגס. לא סקסי, אני יודע, אבל בשביל ליהנות מדברים סקסיים צריך להישאר בחיים. וסרטן המעי הגס הוא אחד הנפוצים, וגם הקלים ביותר לזיהוי וטיפול מוקדמים (עניין חשוב מאוד עם ההורים, החברים או אתם חוצים את גיל 50). מה זה מירוץ התחתונים? זה מירוץ משועשע שבו לובשים תחתונים על המכנסיים, ממש כאילו הייתם סופרמן. היי, ואם תלכו למירוץ ותביאו כמה חברים, והם יבינו שכדאי מאוד להיבדק, אז הכוח שלכם באמת גדול. אולי לא כמו של סופרמן, אבל די גדול. זה יקרה ב-28 בדצמבר בגני יהושע בת"א, וההרשמה (החינמית, כמובן) כבר פתוחה. כי היי, כמה פעמים בשנה מעודדים אותנו לעשות משהו טיפשי בציבור? [עברית]



32. המלכה השנייה של האוזניים שלי בחודש האחרון היא נטאשה קאהן, המכונה גם Bat for lashes. האלבום החדש שלה, The Haunted Man, הוא אכן Haunting, והוא הולם להפליא את תמונת העטיפה המהפנטת שצילם לו ריאן מקגינלי. קאהן עומדת פה עירומה, אבל היא מישירה מבט למצלמה ולא נבוכה. אבל מה היא כן? ההבעה שלה לא חד משמעית. האם זה מבט של פגיעוּת או של תוכחה? האם העיניים שלה אומרות "תעזרו לי, אני עוד רגע נופלת" או "שלא תעיזו להתעסק איתי"? היא נושאת גבר עירום על כתפיה כמו טרף, או לחילופין כמו אהוב פצוע שיש לסחוב למקום מבטחים, או לקחת נגד רצונו אל מחוץ לגן העדן של האינטימיות והעירום. גם באלבום הזה היא מישירה מבט כל כך אינטימי ופתוח שהוא לפעמים מעורר מבוכה, אבל עומדת זקופה, מתגאה במה שיש לה ובמה שהיא יכולה לעשות. והיא רוצה ללכת צעד אחד רחוק יותר ממה שכבר יש לה. היא רוצה לשאת אותך על כתפיה אל מחוץ לזירה הנוחה שאתה כבר מכיר, אל מחוץ לגן העדן האבוד. "Lillies", שפותח את האלבום הכל-כך בוטח הזה (בוטח במובן confident, לא במובן של trusting), הוא הצהרה חזקה. תקשיבו לו, תראו איך קאהן נעה בלי מאמץ בין שבריריות ובדידות (לפעמים זה רק הקול הנהדר והרועד שלה, בלי כלום מסביב) לצעידה בוטחת, עטורת חצוצרות של חזון וניצחון. ואיזה פלא – כשהשיר מסתיים לו פתאום וכל הכלים דועכים, אתה לא יודע היכן היא. האם היא סיימה את הפרולוג הזה כשהיא רועדת או עומדת זקופה ומביטה בעוז קדימה? התשובה הקצרה היא על העטיפה: גם וגם. בשביל התשובה הארוכה יותר תצטרך לשמוע את כל האלבום. למרבה המזל, מדובר באלבום אדיר. [מפ3]

שתהיה – ניחשתם נכון – שבת שבוגי!