טוב. מה שקרה הוא שהלפטופ שלי כבר די דפוק והוא מתקשה לתפקד יותר מחצי שעה רצוף בלי לקפוא. 15 האייטמים שלפניכם הם כל מה שהצלחתי לכתוב עד שבחצות וחצי נשארתי כמעט בלי שיער על ראשי מרוב מריטות.

לפעמים צריך לדעת לעצור. כשהשעה אחרי חצות ואני יודע שכדי לסיים את העונג כראוי אצטרך לשבת על המחשב עד הבוקר – זה הזמן לעצור, לפרסם אותו בחלקיותו המבאסת, ולקוות שעד השבוע הבא אצליח לתקן את המחשב.

אז סורי, ובלי תמונות או שיר פתיחה\סיום, זה מה יש הפעם. סורי.
היי, לפחות קיבלנו גשם.

1. אחרי 31 שנים, סגנון כתיבה וגישה שהשפיעו הרבה מעבר לרוק האלטרנטיבי בלבד, וערימה הולכת וגבהה של שירים יפהפיים ונפלאים, REM הודיעו השבוע שהם מתפרקים. הם עשו את זה בלי רעש וצלצולים, בלי סיבובי פרידה, בהודעה לקונית ושוות נפש באתר הבית שלהם. בעמוד הפייסבוק של העונג נפרדנו מהם עם שירים שאנחנו אוהבים במיוחד. אף פעם לא הייתי מעריץ ענק של REM אבל היו להם שירים ואלבומים ספציפיים שנקשרו בנפשי, ותמיד הערצתי את הגישה התקשורתית והאמנותית שהתעקשו עליה. גם ההחלטה להיפרד וגם הדרך שבה הודיעו על הפרידה הן המשך של אותה הגישה: מינימום בולשיט, מקסימום נאמנות לעצמך. תודה על השירים, ועל הדוגמה. [אנגלית]
2. ספרתי את הדקות עד שזה יקרה, והן הצטברו לכמה מיליוני דקות, אבל הנה זה קורה – בלוג ישראלי הופך למגזין. אולי לא "הופך", אבל בהחלט מוציא מגזין. בלוג הבישול האדיר של מאיה מרום, בצק אלים, מוציא מגזין מודפס של מתכונים באותו השם, ואפשר לקנות את המגזין אך ורק ישירות מהבלוג. תרבות עצמאית פאר אקסלנס, שמזמינה מחיאות כפיים והידדים רבים. זה קצת יקר למגזין (50 ש"ח) אבל כשלא מתפשרים על התוצר ומתעקשים לעשות הכל בצורה עצמאית, יש לזה מחיר. סמכו על מאיה שהעניין גם מעוצב לעילא וגם טעים פחד. תתחדשו! [עברית]



3. ב-Quietus שלפו ראיון קלאסי מ-1989 עם REM. [אנגלית]
4. חסר תרבות נזכר ב-4 רגעים עם REM. אישי מאוד ויפה מאוד. [עברית]
5. הלייבל Absolutely Kosher, שהוציא אלבומים של אמנים כמו Sunset rubdown, Xiu xiu, The Wrens וגם אחת ההתאהבויות האחרונות שלי Chet, מודיע שיפסיק להוציא אלבומים חדשים בעתיד הנראה לעין (ציטוט כמעט זהה למה שכתבתי בעצמי ממש לפני שבוע על היס רקורדס). כשחברות התקליטים הגדולות התחילו להילחץ והתקפל, צהלנו. היינו בטוחים שהאינדי יצליח להחזיק את עצמו, המכירות שלו עלו, ונראה שהוא מחזיק. אבל גם האינדי סובל מאותן הבעיות, וכל מהפכת הדיגיטל הנפלאה לא תצליח להציל לייבלים עצמאיים כמו זה. חבל. לתקופות מעבר תמיד יש קרבנות. [אנגלית]
6. השבוע התקיים מופע מחווה ליוסי אלפנט בבארבי, והנה מסתבר לי, דרך הטוויטר של עינב ג'קסון כהן, שאנשי נענע דיסק העלו את כל חומריו לבנדקאמפ להאזנה ורכישה דיגיטלית בכל פורמט הגיוני שרק אפשר לבקש. דבש. [בנדקאמפ]
7. קותימן חוזר עם וידאו Thru-you חדש, "This is real democracy", ולא מפחד הפעם ללכלך את הידיים. עדיין ענק. [טיוב]
8. בשנים האחרונות כתבתי כאן כמה וכמה פעמים על ג'ייסון מולינה, אחד הזמרים וכותבי השירים האהובים עליי בעשור האחרון, שבכל האזנה לחומרים שהוא הוציא תחת הכינויים Magnolia electric company או Songs: Ohia אני מופתע מחדש מהקלות שבה הוא חודר את העור שלי וקורע לי את הלב, מכווץ לי את הבטן או מרחיב לי את הנפש. מולינה הוא בעיניי כותב ויוצר בשיעור הקומה ובעומקים של ביל קלהאן (סמוג), אבל פחות מוּכר ופחות מוֹכר. בשנתיים האחרונות היוצר הפורה הזה קצת נעלם מהרדאר, ואני יודע גם על מקרה שבו ניסו להביא אותו להופעה בארץ והמו"מ התפורר בשל איזה בעיות בריאות מעורפלות. השבוע התפזר מעט הערפל והתברר שהתמונה אינה נעימה. "בשנתיים האחרונות ג'ייסון נכנס ויצא ממכוני גמילה ובתי חולים באנגליה, שיקגו, אינדיאנפוליס וניו אורלינס", כותבים בלייבל שלו Secretly Canadian, ומשפחת מולינה מבקשת את עזרתם הכספית של כל מי שדואג לשלומו ורווחתו של היוצר האדיר הזה, כדי להצליח לשלם את חשבונות הרופאים (אין לו ביטוח רפואי). "כיום הוא עובד בחווה במערב וירג'יניה, מגדל עיזים ותרנגולות בשנה הקרובה, ומצפה לחזור ליצור מוזיקה נהדרת". אני תרמתי, ומתכוון גם לכתוב לו מכתב (על נייר) לכתובת הדואר שהתפרסמה, כדי לחזק את רוחו. בתמורה למרחבים העצומים, לתבונה וליופי שקיבלתי מהמוזיקה שלו, מכתב וכמה דולרים (כמחיר הדיסקים שלו שהורדתי ועדיין לא קניתי, שהם מעטים) זה ממש שום דבר. אם המוזיקה של מולינה קרובה גם ללבכם, שקלו לתרום לו. [אנגלית]
9. The whole love, האלבום החדש והנו-פשוט-נהדר של וילקו מוצע להאזנה חופשית באתר של NPR. קראו את שפתיי: יש סיכוי גבוה מאוד שהוא יעשה לכם את השבוע הקרוב. [סטרים]
10. The twilight sad, שאלבומם מ-2007 הותיר אותי עתוק-נשימה, חוזרים עם אלבום שלישי וסינגל ראשון מתוכו, "Kill it in the morning", מוצא אותם במקום שאני מתחבר אליו הרבה פחות. במקום שיטפון הדיסטורשן השוגייזי המשכר של האלבום הראשון והאלימות העצורה והמתפרצת חליפות, הם לוקחים בסינגל החדש כיוון ניין-אינץ'-ניילזי לא מבריק במיוחד. כלומר, NIN כבר יש לנו והם עושים את זה טוב יותר. בקרוב יגיע האלבום ואז נגלה אם זה יושב בתוך אמירה מוזיקלית גדולה יותר, או שזה סתם פספוס. [סטרים]
11. ניל יאנג שמע את שוועתי כנראה, והוא עמל על כתיבת אוטוביוגרפיה, שבטוח תהיה מרתקת. עם חיים כמו שלו וכישרון כתיבה כמו שלו, איך זה יכול להיכשל? [אנגלית]
12. In Dreams, האלבום החד של Dum Dum girls, ניתן להאזנה חופשית בסאונדקלאוד, וסמכו על סאב פופ שזה יישמע כמו אלבום של סאב פופ. רוצה לומר: אם רוק בנות מהניינטיז עושה לכם את זה, האלבום הזה הוא בשבילכם. [סטרים]
13. צ'וקה רווה מתארחת בבלוג "לטאת האמבט" למיקסטייפ שירים עם מחיאות כפיים, שכידוע אין יעיל מהם לשיפור מצב הרוח הכללי והפרטי. [עברית, מפ3]
14. יואב קוטנר, אלא מי, חושף את קליפ האנימציה הישראלי הראשון בצבע, ונחשו לאיזה שיר? "מכופף הבננות" של אריק איינשטיין, מ-1977. [וידאו]
15. עוד מוזרם בסאונדקלאוד השבוע: האלבום החדש והסלף-טייטלד של Veronica falls. אני מודה שעדיין לא העמקתי חקר בלהקה הזו, שזוכה לשבחים מצד לא מעט אנשים שאת טעמם המוזיקלי אני מעריך. מזל שאפשר פשוט לשים פליי ולבדוק מה דעתי. [סטרים]

עזרו לי לא לפספס אלבומים אדירים שלא זכו השנה למספיק תשומת לב – אם יש לכם פייבוריט גדול מ-2011 שאני חייב לשמוע ולא הוזכר כאן בעונג – ספרו\נמקו\לנקקו בתגובות. שבת שבוגי!