30 ביולי 2011
עונג שבת: אל תשקר, אל תשקר
"כולם כבר לא כל כך שקטים פתאום" שר השבוע יהוא ירון באוזןבר, משנה את המילים של השיר הזה, כשכמה עשרות מטרים ממנו ממשיכים להיבנות האוהלים, ממשיכה להיבנות המחאה החברתית הכי גדולה של העשור, ממשיכה להיבנות שיכול להיות המהפכה של הדור שלנו (זה תלוי בנו, רק בנו).
- יש לי חיבה מיוחדת למילים בלתי-תרגימות, כאלו שאי אפשר להעביר לשפה אחרת בלי שיאבדו חלק מהותי מהמשמעות שלהן. נסו לתרגם את "דווקא" לאנגלית, על כל שימושיה. נסו למצוא מקבילה עברית אמיתית ל-Overwhelming. אחת המילים האלו, בעיניי, היא המילה הנפלאה haunting. בעברית נוטים לתרגם את זה ל"רודף", אבל לרדיפה יש בעברית משמעויות נוספות (מרדף מכוניות, רדיפה כמו ציד מכשפות, צדק צדק תרדוף). באנגלית זה הרבה יותר ספציפי. haunting הוא משהו שלילי, מפחיד, רפאי, שנדבק אליך כמו צל ולא עוזב. מכשף. סיוטים רודפים אותך, שדים רודפים אותך, פחדים רודפים אותך. "Snakes & ledders", השיר שפותח את האלבום האחרון של Snowman, הרכב אוסטרלי שהתפרק מיד אחרי האלבום הזה, הוא לגמרי haunting אותי. הוא נדבק לדפנות הפנימיות של ראשי ומתנגן לי בפינות שונות של היום. הוא יפהפה, והוא מאיים, והוא מטיל צללים ומעורר רגשות וזכרונות. ואני מכור לזה. [מפ3]
- עונג שבת מרכין ראשו עקב מותה בטרם עת של איימי ויינהאוס. אני עדיין נעצב אל לבי בכל פעם שיש שיר שלה ברדיו, והיו הרבה מאוד כאלה השבוע. יש יאמרו: 🙁 [עברית]
- ביום ראשון הקרוב, 19:00-21:00, אארח באולפן של "תדר" את רונה קינן הנערצת, שתביא איתה ערימה של דיסקים שהיא אוהבת מאוד. נדבר על שירים ומוזיקאים שהיא שומעת, וכמובן על האלבום החדש, "המראות ונחיתות". שימו לעצמכם תזכורת! [תדר]
- וואלה מביאים לצפייה את סרט המסע הקצר של רוצי בובה ברחבי הארץ, שזה משמח מאוד בפני עצמו – סוף סוף אפשר לצפות בסרט הזה אונליין! קצת חבל שהוא לא ניתן לצפייה לכל אורכו (כולה חצי שעה), אלא בשלושה חלקים שיתפרסמו לאורך שלושה שבועות. [עברית, סטרים]
- היום, MTV היא מילת גנאי, סמל לערוץ רדוד ומלא טיפשות, ערוץ של גלאם וריאליטי וזבל. קל לשכוח שבמשך יותר משני עשורים הוא היה כוח עצום בתרבות הפופולרית של העולם, לא רק המערבי. בימים שלפני האינטרנט הוא הכיר לנו מוזיקאים וז'אנרים, במאים ורעיונות, מגמות חברתיות ואסתטיות, והמון המון מוזיקה. ברור, תמיד היה שם גם פופ שטוח וצעקני, אבל במינון הנכון. זה היה מוסד שהפך כלי שיווקי למדיום אמנותי מיינסטרימי, עודד יצירתיות וחדשנות ודיבר אל דור שלם, אם לא שניים. השבוע הוא מציין 30 שנה, ומביך לראות מה נשאר ממנו, שבר כלי תרבותי מביך שמדדה הרחק אחרי יוטיוב ומאבד את צלמו. ובכל זאת, חסד נעורים וכל זה, ונעוריו של הערוץ היו מפוארים. אני לא חושב שאגזים אם אגיד שמדובר באחד הכוחות התרבותיים החזקים ביותר של המאה העשרים. וואלה חוזרים אל הרגעים הגדולים של הערוץ (שימו לב לקטע של אבנר שביט), וגם Ynet חוזרים לאירועים החשובים של הערוץ, אבל ספיישל 30 השנים האמיתי מגיע דווקא מכנס Comic-con שנערך השבוע, ובו הגיחו קטעים מסרט חדש של ביוויס ובאטהד. התגעגעתי אליהם. מעורר השראה וגאווה להיזכר שפעם ערוץ כזה היה עמוד תווך בתרבות שלנו, ומעורר מלנכוליה להבין שכבר לא. [עברית; טיוב]
- זה תמיד קורה במקומות הכי מנומנמים ולא צפויים. אני לא מדבר על מתקפת הטרור בנורבגיה, אלא על זה שפתאום שדרני 88FM הולכים מכות באולפן. [עברית]
- אני קצת מאוכזב. כשאומרים לי שמישל גונדרי מביים קליפ לביורק אני חושב על משהו ברמה של "Army of me", "Bachelroette" או "Human behaviour", או מינימום איזה "Declare independence". הקליפ החדש לשיר "Crystalline" אמנם יפה, אבל רחוק מלהיות מבריק. [טיוב]
- ככה בשקט בשקט, בלי להודיע למאזיניה בישראל, רותם אור המצוינת הדליפה שיר חדש, "Scholarships", לבלוג Don't die wondering. אור מוסרת שהאלבום החדש כבר כמעט גמור. [מפ3]
- [תודה לטל] בשבת וראשון ייערך פסטיבל ניופורט לפולק המפורסם והוותיק, ו-NPR יעביר ממנו שידורים חיים כל הסופ"ש – ממתק רציני לשבת שמומלץ להעביר בחיק המזגן. בין המופעים המעניינים אפשר למצוא את הדצמבריסטס, אמילו האריס, טיגן ושרה, אלביס קוסטלו, Carolina Chocolate Drops המעולים, ועוד ועוד. עד שידלקו האורות אפשר לחמם מנועים עם שלל הופעות מהפסטיבלים הקודמים, שניתנות להאזנה בהמשך העמוד. ככה עושים רדיו אינטרנט. [אנגלית, סטרים]
- אני מקווה שכבר הפנמתם את העובדה ש-Timber timbre הם אחד הדברים הכי יפים שיכולים לקרות לאוזניים שלכם בימים אלה. האלבום החדש שלהם אמנם לא מגיע לרמתו של הקודם, אבל הוא עדיין יפהפה וגם מתפתח נהדר. "Bad ritual" הנפלא מתוכו זוכה לקליפ חדש, בבימויו של במאי אחד שאת שמו אין לי מושג איך לבטא, Olivier Groulx, שביים גם קליפים לארקייד פייר. [טיוב, אלא מה]
- כן, ככה אנחנו נראים כשאנחנו מסמסים באמצע הרחוב: כמו טמבלים שלא רואים את העולם סביבם. המצב האנושי הולך ומצטמצם למסך 4 אינטש. ובאותו עניין – בזמן שאתה מסמס בנהיגה, יש לך סיכוי גדול פי 23 לדרוס מישהו. המחשה דרמטית. [פיסקלים]
- מאריה אוצ'ר הישראליה-גרמניה משחררת קליפים לקראת האלבום החדש שלה War Songs, ואני אוהב במיוחד את השיר "The sound of war". [טיוב]
- [תודה לאורן] מי היה מאמין, אבל Is this it של הסטרוקס יצא לפני 10 שנים. לרגל יום השנה העשירי, Stereogum הרימו מחווה לאלבום. את 11 שיריו מבצעים בין היתר פיטר ביורן וג'ון, Austra, המורנינג בנדרז הנפלאים, קומפיוטר מג'יק ועוד. הכל להורדה בחינם ולסטרים אינסופי. איזה כיף! [סטרים, מפ3]
- טוב, זו כמעט לא חוכמה, אני אוהב את הסאונד של CSS ואני אוהב את "Up up up" של Givers. אז למה שלא אוהב את הרימיקס של CSS ל-"Up up up"? אין סיבה, ואני אכן אוהב אותו. [מפ3]
- טוב, זו כמעט לא חוכמה (2), אני אוהב את הקול של קייטי סטלמניס מ-Austra, ואין ספק ש-Death in Vegas מצוינים. אז למה שלא אוהב את "Your loft", השיר החדש של DiV עם העלמה סטלמניס? אין סיבה, ואני אכן אוהב אותו. [ענןצליל]
- [תודה לרוי] איזה קליפ פשוט ויפה ואנושי ומעורר יש ל"אדונים" של שירלי קונס. לפעמים כל מה שצריך זה מצלמה טובה, רעיון וכמה שעות. איזה גיוון נהדר יש לנו ברחובות הארץ. [וימאו]
- כיף לגלות: לא רק שלרמי פורטיס יש עמוד בנדקאמפ, גם יש שם את "מקרה פסנתר", המופע המיוחד שלו עם שלומי שבן מ-2002, כשלשבן עוד היו תלתלים. [סטרים]
- תראו: עיריית ניו יורק פתחה אתר חדש ברשת האתרים המבריקה Change by us (לשעבר Give a minute), ובוא היא מזמינה כל תושב ותושבת להציע הצעות לשיפור וייעול העיר. יש שם כבר מצבור של רעיונות מעניינים, כמו שימוש ברוח העזה שיוצרת הרכבת התחתית לייצור חשמל, או מפת קומפוסט עירונית. אולי רוח המהפכה העירונית הנושבת ברחובותינו תגרום לכמה עיריות לאמץ מודל דומה, או לכל הפחות גישה דומה? [אנגלית]
- רדיוהד משחררים עוד חלק בסדרת הרמיקסים ל-The king of limbs, וב-EP הנוכחי נאספו רמיקסים מאת Lone, Four Tet ו-Pearson sound. שמעו אותם באתר של רדיוהד. [סטרים]
- הידד! Feist מודיעה על אלבום חדש, Metals, בתחילת אוקטובר. הרשו לי לנחש שלא יהיה בו מטאל של ממש (אם כי, היי, זה יכול להיות מעניין). עוד מעט מאוד מידע בסטריאוגם. [אנגלית, טיוב]
- [תודה לגיל] ג'ו + בל הוא סרט ישראלי עצמאי לגמרי שנראה, על פי הטריילר שלו, נהדר. ביום ראשון הוא יוקרן בת"א, מסתבר. [טיוב]
- במקרה לגמרי נתקלתי בסרט התיעודי קונספירציית הנורה החשמלית (The lightbulb conspiracy), סרט שמדבר על תופעה שרובנו לא חושבים עליה או מודעים לה: השבתה מתוכננת. כל מי שאי פעם קנה מדפסת ביתית מכיר את הרגע המתסכל הזה שבו היא פשוט מפסיקה לפעול כמו שצריך, וזול לנו יותר לקנות חדשה. זה לא באמת זול יותר, אבל מוכרים לנו את זה בזול כי פר מיליליטר, דיו מדפסות יקר יותר גם מהשמפניה היקרה ביותר בעולם. למה המדפסת מפסיקה לפעול אחרי זמן מסוים? זה לא מקרה. זה מתוכנן לגמרי, עם שבב המותקן במדפסת לצורך השבתה בלבד (יש כמובן דרכים לעקוף את זה בצורה עצמאית). למה נורה חשמלית נשרפת? היא לא חייבת להישרף, ולראיה: בסרט מופיעה ידיעה מפורסמת על נורה שפועלת ברצף כבר מעל מאה שנה. פשוט בנו אותה היטב. כיום בונים נורות, מדפסות, בגדים, מכוניות והמוני מוצרים אחרים כך שאחרי מספר שימושים מסוים הם יפסיקו לפעול ונצטרך לקנות חדש. זו שיטה כלכלית שתמיט עלינו אסון (כפי שאומר אחד המרואיינים בסרט: צמיחה כלכלית לא יכולה להיות אינסופית). הסרט מעורר המחשבה ניתן לצפייה מלאה גם בתרגום עברי, וכל צרכן מערבי צריך לצפות בו. הוא מעורר דיון ומחשבה על צרכנות, על ייצור, על קפיטליזם, על פערים כלכליים, והוא נוגע ישירות בשורשי המחאה הנוכחית שמטלטלת את הארץ. הוא אורך רק 50 דקות. צפו בו. [סטרים]
- אבנר קשתן תוהה למה בישראל היום מתעקשים לנפח ולהטות גרף שגם ככה עובד לטובתם. הוא עושה זאת בעזרת כלי מחקר חדשני ומרתק, בעל יכולות מרחיקות לכת לחשיפת האמת: סרגל. [עברית]
- כריסטוף ניימן העצום מפגיז שוב בבלוג שלו בניו יורק טיימס, והפעם עם מפת הסטריאוטיפים המיותרים העולמית: מה חושב כל עם על עם אחר. אהבתי במיוחד את המזרח התיכון. [אנגלית]
- [תודה לקרפמן] "Surgeon", שיר חדש מתוך אלבום חדש שרוקחת עבורנו בכשרון St. Vincent. [מפ3]
- [תודה לזהר] פרל ג'אם חוגגים עשרים וקצת שנות פעילות רציפה כאחת מלהקות הרוק הגדולות של זמננו, והפעם מגיע הטריילר לסרט התיעודי של קמרון קרואו על הלהקה, שעוקב אחרי 20 שנותיה. אני סקרן מאוד לראות את הסרט הזה, בעיקר כדי להציץ מאחורי הקלעים של להקה שבערה מתשוקה, פחד ויושרה מול הצלחה עצומה שהייתה יכולה בקלות לשבור אותם ולהפוך אותם לאסונות כמו בילי קורגן או לגוויות כמו קורט קוביין. [טיוב]
- אם בשיר הפתיחה דיברנו על haunting, חכו שתשמעו את זה. בשביל ליצור צלילה במערבולת מתעתעת של זכרונות, חלומות ובדיונות, לא צריך אפילו רביעיית נגנים כמו Snowman. צריך רק פטיפון ודמיון. The Caretaker, יהיה אשר יהיה, הוציא אלבום שלם שנשמע כמו הפסקול האמיתי של Inception. מעין דמדומי אלצהיימר מוזיקליים, מורכבים אך ורק מדגימות של תקליטי 78rpm ישנים מאוד, אבק והכל, תמיד מהדהדים ומתנדנדים אבל אף פעם לא מתקדמים. תקועים לנצח במנהרה. לא זוכרים מנין באו ולאן הולכים, רק מזהים איזה רגש ישן, מטושטש אבל מוכר, וחותרים לקראתו ללא הרף בלי להגיע, בלי לדרוך סוף כל סוף במקום צלול, ברור, שבו אפשר להתמצא ולהבין באיזו שנה אנחנו, באיזה מקום אנחנו, מי הביא אותנו לכאן – אנחנו? אולי מישהו אחר? האם אפשר לסמוך על הזיכרון שלנו? האלבום הזה, שנקרא An empty bliss beyond this world [האזנה לאלבום המלא], הוא יצירת אמנות משונה, עצובה, מתעתעת, שכולה הרהור מוזיקלי על זיכרון ואובדן, על היסטוריה והדרך בה הזיכרון משכתב אותה, על היעדר והדרכים חסרות התוחלת שבהן אנחנו ממלאים אותו, על ההבדל בין זכרונות וחלומות. הוא מכיל שירים עם שמות כמו "רגעים של צלילות מספקת", "אני מרגיש כאילו אני נמוג", "הים הנסתר הגדול של הלא מודע". "All You Are Going To Want To Do Is Get Back There", הקטע הפותח, הוא מחילת הארנב. קפצו פנימה ואל תטרחו להביט לאחור. מי יודע אם אתם באמת זוכרים מנין באתם, או שהדמיון שלכם משטה בכם. [מפ3]
huh. uh-huh-huh uh-huh-huh-huh-huh. fire
כמה עטיפות אייקוניות כבר קיבלנו בעשור האחרון? על זו אין ויכוח
שמעת כבר את הרימיקס של פורטט לרדיוהד?
-העדפתי את זה של קאריבו
שבת שבוגי! צאו לרחובות, הם שלכם.
הסרט על הנורה החשמלית (22 בעונג) היה חלק משבוע דוקו כלכלי ביס. עם כל שעמומי מנושאי כלכלה, היו לא מעט דברים מעניינים בשבוע הזה, ואני ממליצה גם על "המעגל הפנימי". קצת מפרך לצפייה בגלל המונחים הרבים שמוסברים בו, אבל מאוד מעניין ומפחיד. המאפיה נראית לפתע חבורת פושעי צעצוע מול המערכת הכלכלית האמריקאית…
השיר סיום מצמרר
האלבום של דה קיירטייקר כל כך נהדר, במוזיקת האינדי של היום שרוב הריפרור שלה אחורה הוא לאייטיז האלבום הזה נותן אפשרות יוצאת דופן למקלחת רעננה של אבק ווינילים שנשכחו בחדי ההתרעננות של מגרשי הגולף של שנות ה20 של המאה הקודמת. הנוחות של האלבום הזה גורמת לאנשים לרצות לשבת בחליפת טוויד על כורסה בחדר מלא ספרים עם קטורת ועיתון בפורמט בוארדשיט שכוח האל והשמאל לצד ילד קטן וברונטי עם שיער שמסודר עם שביל בצד, משחק במכוניות מעץ.
או שואה
אה, ואם אתה מחפש משהו האונטינג פור ריל:
הפעל על היי דפינישן, הגבר, הגדל, צפה וקרא את המילים. סנואומן אולי מהדה לך בדפנות הראש, אבל האודיו-ויזואלית של דרים בווט פשוט מעוררת חלחלה שהגוף לא תמיד יצליח לפענח אם היא רצויה לו או שלא. החוויה הזו נדבקת אל מעמקי הקיבה ומצמקת אותה ובועטת בה ולא שמה עליה.
הפסקול לאי נוחות
דווקא לגבי האנטינג, ציד או מרדף , יש שימושים כמו ציד ראשים, ציד מכשפות, ואפילו ציד אריות. ציד.
לא צריך לחפש כאלה מילים מתוחכמות, אנחנו משלימים לכל מילה (הכי "פשוטה" גם) בכל שפה, תפקיד בהתאם למשפט.
זה כל הסיפור. (הנה, גם "הסיפור" קיבל פה את המנגינה המתאימה שלו)
זו הסיבה שכל אלבומי המחווה המתורגמים הם נפילה כמעט וודאית מראש, עוד לפני הנגינה/עיבוד/שירה … רק בגלל השפה.
רוצה דוגמא ? "שיר זר" .
זה כל כך טריוואלי שמביך אותי להגיב על זה.
האלבום של Caretaker – פשוט enchanting.
שבת שלום. 🙂
oh snowman… back in 2003 is when they cast their spell upon us. in little clubs in Perth town Australia. from the debut album; have a listen to that: http://www.youtube.com/watch?v=-Q1lXDAnQxI
בהשאלה על מה שנכתב כאן על MTV, אפשר להגיד אותו הדבר על 88.
פעם,ררק לפני כמה שנים,זו היתה תחנה פנטסטית,שהיכרתי דרכה המון חומרים ואמנים ולהקות,שאחרת לא היה לי מושג עליהם,ושהאזנתי לה,במידת האפשר,חלק גדול מהיממה,והיום?
היום זו איזו מין גירסה כזו של גלגל"צ,אולי קצת פחות גרוע,אבל לא בהרבה,ולומר את האמת,אני לא מצליח להיזכר בפעם האחרונה שהאזנתי לה בכלל.
אולי כל ההדרדרות של התחנה,התחילה עם הורדת התוכנית המופתית של דן שפיר-"בחזרה אל העתיד".
13. הביצוע של פיטר ביורן וג'ון לסטרוקס פשוט נוראי. כאב אזניים. לא טרחתי לשמוע את השאר.
20. ייאי אלבום חדש לפייסט!
ראיתי סוף סוף את הסרט התיעודי שלה, Look at What the Light Did Now, סרט שמלווה את ההקלטות לאלבום The Reminder, את מסע ההופעות, ואת צילום הקליפים. הסרט גם מתעסק הרבה בשילוב אמנות מסוגים שונים בזמן ההופעה (וידאו, משחקי אור וצל מעניינים, צילום וציור ועוד). לא יוצא לי לראות הרבה סרטים תיעודיים על מוסיקאים, אז זה היה לי נחמד מאד לבקר במאחורי הקלעים של הפקת האלבום הזה. אגב, בדיסק הנלווה לDVD יש הקלטות נפלאות של גונזלס מבצע חלק מהשירים שלה בפסנתר. שווה האזנה!
אייטם 22 – הסרט על ההשבתה המתוכננת – הוא פשוט מאיר עיניים וצפיית חובה.
עשה לי את השבת.
11: אני לא חושבת שהאנשים נראים שם כמו אידיוטים, והתמונות נהדרות בעיניי. אני דווקא אוהבת את המצב הכפול הזה, בו אני נמצאת בשני עולמות: גם בתוך המסך הקטן, מודיעה למישהו איפה אני או היכן לפגוש אותי/עונה על שאלה/מעמידה פנים שאני עסוקה במשהו כדי שלא יפנו אליי או כדי לא להתמודד עם העובדה שאין לי מה לעשות עם עצמי כרגע ואני משועממת להחריד, וגם בתוך העולם הגדול שמחוץ למסך הקטן. מלבד תחילת הסעיף השלישי שציינתי, אני לא מנסה להתעלם מהעולם שסביבי בזמן שליחת סמס, להפך – רק לייעל/לעשות ליותר כיפית את השהייה בו.
וכן, לסמס בזמן נהיגה זה מסוכן.
הייתי בטוח שיהיה כתוב, אז למי שלא יודע…. לורה וירס הנהדרת, מוציאה אלבום פולק לילדים! ממש בקרוב 🙂
ובלונד רדהד יופיע ב31.8 בבארבי, 160 ש"ח כרטיס!
איזה כיף!
הייתי בטוח שיהיה כתוב, אז למי שלא יודע…. לורה וירס הנהדרת, מוציאה אלבום פולק לילדים! ממש בקרוב 🙂
ובלונד רדהד יופיע ב31.8 בבארבי, 160 ש"ח כרטיס!
איזה כיף!
כרמיאל מתגובה 6 – קצת מביך אותי להגיד לך שיש הבדל בין Haunting ל Hunting. זה לא אותו הדבר. צא\י ולמד\י.
סליחה, תגובה 5.
הסרט המצוין על ההשבתה המתוכננת הזכיר לי מערכון של הגדול מכולם ג'ורג' קרלין.
דן שפיר! איזו תוכנית נפלאה זו היתה. שונה וטובה מכל תוכנית אחרת שהיתה ברדיו לפחות בעשר השנים האחרונות, כולל ב-88 של אז.
אחד ש– (תוגובה 8) איזה כייף שיש עוד מישהו חוץ ממני שזוכר אותה (שודרה כל לילה בין 11 ל-1 אם אני זוכר נכון). ובאמת יכול מאוד להיות שההורדה שלה (לא זוכר מתי. 2006 אולי?) היתה האות המבשר על ההתרסקות המוחלטת של 87.6FM כמה שנים אחר-כך.
אחד ש– מתגובה 8 כמובן