12 ביולי 2010

מיקסטייפ אורח: זאפה לקראת זאפה

[אתם לא מאמינים, מחלקים כאן כרטיסים למיסי אליוט וגם לקאקי קינג!]

ביום רביעי הזה, ממש מול המופע של די-ג'יי שאדו, יופיע בהאנגר 11 דוויזל זאפה, בנו חסר המזל של פרנק זאפה (למה חסר מזל? קוראים לו דוויזל, חבר'ה!). במופע ראשון בישראל, ינגן דוויזל ממיטב להיטיו של הגאון המטורף שגידל אותו, מוזיקאי שלא ידע מה הן גבולות, והיה אינטיליגנט ומבריק בה במידה שהיה ילדותי ומופרע. לכבוד המאורע, ערך חגי לזר (אחיו של נדב מ"אטמי אוזניים") מיקסטייפ מיוחד של זאפה שמיועד הן לאוהבי זאפה והן לאנשים שלא מכירים את זאפה.

[מיקסטייפ וטקסט מאת חגי לזר (ותודה לנדב!)]

להכין אוסף של שעה מהמוסיקה של פרנק זאפה, זה כמו להגיד למתחרה בתחרות מלכת היופי לא לשאוף לשלום עולמי. כלומר, זה כמעט בלתי אפשרי.

זאפה הוציא מעל 60 אלבומים עוד בחייו, ועוד כמה עשרות אחרי מותו. הרבה משיריו המשובחים חורגים מתחום ה-3-4 דקות הסטנדרטי (פאק, הרבה משיריו המשובחים חורגים מתחום ה-7-8 ואפילו 15 דקות הלא סטנדרטי!). ואם זה לא מספיק בעייתי – האיש נגע כמעט בכל סגנון מוסיקה אפשרי. טוב נו, בטראנס, האוס ואלקטרו הוא לא התעסק. כנראה לא הספיק. ככה זה שאלוהים לוקח את הטובים צעירים או שהרופא שלך לא מגלה אצלך סרטן בזמן… אז איך אפשר לתמצת את היצירה שלו לכדי שעה?

פשוט מאוד – אי אפשר. אין כזה דבר אוסף זאפה אולטימטיבי, ועל כן מה שיש כאן זה לא מדגם מייצג מהקטלוג המופלא של זאפה, אלא רק טעימה קטנטונת שמייצגת טעם אישי לחלוטין ביחד עם כמה בחירות של קטעים שדוויזיל הבן כמעט בטוח יבצע בהופעתו הבאה עלינו לטובה.

מוכנים? הנה זה מתחיל.


1. Hungry freaks daddy

השיר הראשון באלבום הראשון של פרנק זאפה. ביחד עם להקתו The Mothers of Invention, זאפה יוצר קולאז' צבעוני משירי רית'ם & בלוז ו-Doo-Wop של שנות השישים, אבל עם טוויסט שבעתיד יתברר כאופייני. אלבום גאוני בכל קנה מידה, ובמיוחד כאלבום שיצא ב-1966. הוא עצמו טוען שהאלבום השפיע רבות על הביטלס ביצירת סרג'נט פפר. לנון-מקרטני לא מכחישים.

2. Who needs the peace corps

באלבומו השלישי We're Only In It for the Money, ממשיכים זאפה ו-The Mothers of Invention את הקו של האלבום הראשון, אבל בצורה הרבה יותר מחוספסת ומגוונת. זאפה מקדים את זמנו ולאורך האלבום לועג לתרבות ההיפים של סן פרנסיסקו בזמן אמת, הרבה לפני שזה נעשה מקובל ומובן מאליו. זה גם קורע מצחוק, וגם כולל שירים מעולים.

3. St. Alfonzo's pancake breakfast/Father oblivion

קפיצה זריזה ל-1974 ולאחד האלבומים הכי מפורסמים של זאפה – (') Apostrophe. כמעט כל שיר באלבום הזה הוא 'להיט' בקרב חובבי זאפה, אבל הסינגל הראשון מתוכו אפילו נכנס למצעדים בארה"ב.
שני השירים הנבחרים מאלבום זה, הם בעצם יחידה מוזיקלית אחת שממחישה את היכולת של זאפה לקחת רוק מתקדם, ג'אז ופיוז'ן ולהטביע עליהם את חותמו האישי היחודי, שמנתק את השירים האלו ממה שהיה פופולרי באותה תקופה, והופך אותם פשוט לשירים זאפאיים על-זמניים.

4. Peaches en regalia

אולי הקטע הכי מפורסם של זאפה שאפילו התנגן אצלנו בטלוויזיה החינוכית בסבנטיז. הוא לקוח מתוך האלבום Hot Rats, אלבום הסולו הראשון שזאפה יצר בזמן פגרה מהלהקה ב-1969. זהו אלבום מופת שכל קטע מתוכו היה יכול להיות כאן, אבל אם צריך לבחור אז אין ברירה – שום אוסף זאפה לא יכול להיות שלם בלי פיצ'ס. אגב, זה הקטע היחיד של זאפה שנכנס כסטנדרט מאוד לא סטנדרטי ל-Real Book, התנ"ך המיתולוגי של הג'אזיסטים.

5. Florentine pogen

מחווה נהדרת של זאפה לשכונה התל אביבית הדרומית, שם נהג לצייר בשעות הפנאי שלו! לא, לא באמת ולו רק בגלל שלזאפה לא היו שום שעות פנאי… השיר לקוח מתוך האלבום הנהדר מ-1975 One Size Fits All, וכשמו כן הוא – מתאים לכולם ומומלץ מאוד כנקודת פתיחה למי שכלל לא מכיר את זאפה.

הגלגול הנוכחי של ה-Mothers הוא ללא ספק הטוב והמוכשר ביותר מבין אלו שליוו את זאפה (הכרזה לא מובנת מאליה בהתחשב בכך שבגלגולים אחרים יש שמות כמו סטיב וואי וטרי בוזיו) ואפשר לשמוע את זה בכל רגע נתון באלבום. כמות ההמצאות וההקפדה על הפרטים הקטנים בכל רגע בשיר הם מה שהופכים אותו, ואת היצירה הזאפאית כולה, לעולם כל כך מרתק שאף פעם אי אפשר לקלוט את כולו.

6. Holiday in Berlin, full blown

קטע יחסית שונה משאר הבחירות כאן, אבל קטע מייצג מאוד של זאפה על התפר שבין הסיקסטיז לסבנטיז. זאפה כתב והלחין לא מעט יצירות קלאסיות מודרניות שהיו אמורות להיות מבוצעות (ולפעמים גם בוצעו) ע"י תזמורות, אבל גם בקטע כזה שנכתב ללהקה שלו אפשר לשמוע את הצד של המלחין הרציני באישיותו, ולדמיין איך זה היה נשמע אילו… בחלק השני של השיר אפשר גם לשמוע דוגמה טובה לסגנון הנגינה האופייני של זאפה, שעוטף את כל האלבום הנפלא והמיוחד הזה, Burnt Weeny Sandwich מ-1970.

7. Echidna's arf (of you)

אחת מיצירות המופת של זאפה מאמצע שנות השבעים, שממחישות איך אפשר לנגן יצירה מורכבת ומטורפת, עם עיבודים לא שגרתיים ואינספור רעיונות, ועדיין להישאר Fאנקי לגמרי. זה לא רק אחד הקטעים הקשים של זאפה, זה גם אחד הכיפיים. ומה שהכי מדהים – זה אומנם נשמע מוקפד עד אחרון התווים כראוי לעבודת אולפן קפדנית, אבל עד כמה שזה לא יאומן, ההקלטה כאן היא מהופעה חיה.

8. Let's move to Cleveland

ב-1991, ממש בשלהי הקריירה של זאפה, יצא אחד מתקליטי ההופעה היותר טובים שלו: The Best Band You Never Heard In Your Life. השם הוא לא רק משחק מילים אופייני אלא אמיתי, היות שהגלגול הזה של הלהקה החזיק מעמד חודשים בודדים והתפרק אחרי הופעות ספורות בלבד. למרות שההרכב הוא מסוף האייטיז, רבים מהקטעים המבוצעים הם מ'תור הזהב' של זאפה באמצע הסבנטיז והשיר הנ"ל הוא אחד הקטעים הנהדרים והמיוחדים באלבום, שכולל גם קאברים ל-Ring Of Fire, Purple Haze ואפילו Stairway to Heaven.

9. Oh no

זאפה האמין שהיצירה שלו היא דבר חי שממשיך להתפתח ולהשתנות, ונהג לחזור לקטעים ישנים ולשנות אותם ללא הרף. השיר הזה, שהתחיל כאחד הקטעים האינסטרומנטליים היותר מוקדמים שלו, תפס כיוונים שונים, השתנה בעיבוד ולבסוף אף קיבל מילים. כאן הוא מבוצע בהופעה מתוך האלבום Make a Jazz Noise Here. הסולן הוא אייק וויליס שהיה הזמר הקבוע של זאפה ברוב הגרסאות של ה-Mothers מהאייטיז והלאה. בביצוע הזה אפשר גם להינות מעוד סולו זאפה מטורף ואופייני.

10. Cletus Awereetus-Awrightus

זאפה לא כתב רק המון מוזיקה – הוא כתב גם כמות בלתי נתפסת של טקסטים. חלקם סאטיריים, חלקם שטותניקיים, חלקם פוליטיים, חלקם הזויים ורובם ככולם שנונים למדי. לעומת זאת במקרה של השיר הזה, שמצליח להיות גם פומפוזי וגם מצחיק בו זמנית, חייבים לקרוא את הטקסט כדי להאמין.

11. Dinah-Moe-Humm

לקוח מתוך Over-Nite Sensation, אחד האלבומים היותר מפורסמים של זאפה שיצא ב-1973 וכולל עוד 'להיטים' כמו "מונטנה" ו"Dirty Love". זה שיר נהדר, כייפי וקליט שמעבר למילים החרמניות (ויש שיאמרו סקסיסטיות) יש בו פרט מפתיע: זמרות הליווי שעושות קולות בשיר (תרתי משמע…) הן לא אחרת מאשר טינה טרנר וזמרות הליווי שלה.

12. Chunga's revenge

זהו שיר הנושא של אלבום הסולו השני של זאפה מ-1970 (אישית, אחת מהעטיפות האהובות עליי שלו), אלבום שכולל שירים מגוונים ודי שונים אחד מהשני. בלוזים, Doo-Wop וסיפורי הופעות שזורים אחד בשני, מושרים ע"י פלו ואדי, הלא הם הווארד קיילן ומארק וולמן, הזמרים של אגדת הפופ The Turtles. השיר הזה הוא אומנם לא הלהיט של האלבום שכולל גם את Tell Me You Love Meו-Sharleena, אבל בכל זאת הוא זכה גם לגרסת כיסוי מאוד מפורסמת.

13. Muffin man

אי אפשר לסיים שום אוסף כלשהו של זאפה עם שיר אחר מזה. המאפין מאן (שהוא כינוי של זאפה לעצמו) הוקלט בהופעה משותפת עם חבר הילדות שלו קפטן ביפהארט ב-1975 וסיים את האלבום המצויין Bongo Fury. בדומה להרבה קטעים מפורסמים אחרים של זאפה, גם הקטע הזה הוקלט אך ורק בהופעה ולא הופיע אחר כך באלבומי אולפן, כך שגרסת הלייב שלפנינו, היא הגרסה ה'רשמית' של השיר.

Good night Austin Texas, wherever you are!

15 תגובות על “מיקסטייפ אורח: זאפה לקראת זאפה”

  1. קסטה הגיב:

    חידוש מרענן בעונג, תודה רבה חגי!

  2. ספי הגיב:

    לפני מספר שנים גם אני ניגשתי למלאכה הבלתי אפשרית של הכנת מיקס-דיסק (בכ"ז התקדמנו) לזאפה. בשביל לצמצם קצת את ההיצע הבלתי נגמר בחרתי להתמקד בתקופה הכי האהובה עליי ביותר ביצירתו של זאפה: 1970-1975.
    להלן התוצאות:

  3. ספי הגיב:

    ממממ… אפשר להעלות כאן תמונה (עם רשימת השירים)?

  4. גלילי הגיב:

    והנה מיקסטייפ זאפה אצלי בבלוג:
    http://tdk60.wordpress.com/2007/05/06/40/

    1 – The poodle story
    2 – Dirty love
    3 – Variations on the Carlos Santana secret chord progression
    4 – The black page
    5 – Wet t-shirt night
    6 – The jazz discharge party hats
    7 – I promise not to come in your mouth
    8 – Joe's garage
    9 – The torture never stops

  5. לזרבוי הגיב:

    ומי שרוצה עוד מהאיש והשפם מוזמן להאזין מחר (שלישי) ב-16:00 לספיישל זאפה של חגי לזר ואודי ניב ב-106FM.
    http://www.106fm.co.il/#post/14196

    אגב, דוויזל זה דווקא אחלה שם לדעתי. אם כי הוא לא מוצלח כמו Moon Unit, השם של אחותו הקטנה.

  6. עידו עזריה הגיב:

    אחותו הגדולה!

  7. תודה!

    ראיון שעשיתי עם דוויזל זאפה לקראת ההופעה:
    http://www.lightbaz.com/2010/07/zappa-plays-zappa

    🙂

  8. יגאל הגיב:

    עונג אחושלוקי

  9. יעל הגיב:

    האמת שעוד לא ייצא לי לראות את תמר אייזנמן בלייב כך שבכלל
    אני מ-א-ו-ד אשמח לכרטיס

  10. בולי הטורקי הגיב:

    זהו גיאחה נהיית בלוגר כרטיסן ?

  11. עודד הגיב:

    אני לא מבין למה כשמדברים על קטעים טובים של זאפה, לא מזכירים את הקטע הנהדר הזה מ hot rats.

  12. עודד הגיב:

    הכוונה כמובן ל gumbo variations

  13. רמי הגיב:

    המיקסטייפ הזה עושה עוול לזאפה.

    רואים שמי שערך אותה לא מכיר את זאפה .

    חבל סתם לשחק אותה.
    לא מכירים, …. אז לא מכירים.
    לא חייבים.

  14. ג'ים הגיב:

    רמי, זה לא דבר פייר לומר, כאמור אנחנו יודעים שלזאפה יש מגוון רחב מאוד של אלבומים וסגנונות מוזיקלים – כל אוסף של עשרה שירים שמישהו בעולם יקבץ יהיה לא מספק ולא נכון ויעשה עוול לזאפה – לעזאזל, אלבומי האוסף הרשמיים שיצאו עושים לו עוול!

    אגב, האם למישהו יש הקלטה איכותית של המופע?

  15. One Inch Man הגיב:

    רמי, אני ממש לא מסכים איתך. עוול?? קצת נסחפת.
    המיקסטייפ מצויין והבעייה היחידה שאפשר להצביע עליה, היא המעבר בין השירים, היות ויש הרבה קטעים מהופעה וקטעים בלי סוף מסודר.
    חוצמזה, בעקבות המיקסטייפ הזה ניסיתי גם אני ליצור סוג של אוסף זאפה.
    תאמין לי, לא פשוט בכלל…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *