דיסק במתנה: Digital_Me
קופי. פייסט. ריפיט. קונטרול סי, קונטרול וי, קונטרול אקס – אנחנו משתמשים בהם כל הזמן במסמכי וורד, באינטרנט, בפוטושופ. לפעמים נראה שלשם זורמת האינטרנט, לאתרים שכל מה שנעשה בהם הוא קופי וקאט מאתרים ומתכנים אחרים, ופייסט לעיסה אחת גדולה של "תוכן גולשים".
ויש אנשים שעושים מזה אמנות. מה-Readymade של מרסל דושאן ועד… דיגיטל_מי [מייספייס].
הדיסק הראשון שקנה שי ליברובסקי, שמסתובב ברשת בעוד לפחות כינוי אחד שאני מכיר, היה דיסק של הפרודיג'י, וזה כמו רגע תסריטאי גמלוני שבו מסביר התסריטאי במקרה פשטני אחד את המניע הפסיכולוגי העתידי של דמויותיו. אם תציצו ברשימת הביקורות של ליברובסקי בשרת העיוור, או תפשפשו בין שברירי ההקלטות השונים שמרכיבים את הפסיפס המדהים שהוא האלבום "מתעלם מהצרכים", תגלו שהשורשים היו שם עוד בפרודיג'י: להקת רייב עם גישה של פאנק רוק, שמתבססת בכבדות על סימפולים.
משם אפשר לשרטט את היפתחות העץ הדיגיטלי בקלות: הענף הראשי הסתעף למשפחת נינג'ה טיון הענפה על האלקטרוניקה הגרובית והמורכבת שלה, לקולדקאט – מלכי הקופי-פייסט – לקיד קואלה, לדי-ג'יי שאדו. בינתיים, השורשים מוצאים את הפט שופ בויז, קראפטוורק, גרשון קינגסלי. הענף המשני נמשך לגיטרות שמנסרות את הלילה. היפ-הופ, אלקטרוניקה, רוק, הכל נספג אצל בחור שפיתח הבנה מעמיקה בכולם וכתב את אחד המאמרים הכי טובים שקראתי על היפ הופ ישראלי.
מתעלם מהצרכים הוא הפסיפס החדש מבית דיגיטל_מי, והראשון שזוכה להפצה משובחת מהלייבל של אודיו מונטאז' (שמוציא גם את התפוחים ורדיוטריפ, ונראה כמו בית טבעי לחלוטין לדיגיטל_מי). הוא כל כך טוב, שהוא הצליח אפילו להביא הנה את Daedelus, אחד מגיבורי נינג'ה טיון, שיתקלט במסיבת ההשקה של הדיסק (!). את הקליף המדהים שהכין ליברובסקי לשיר הנושא כבר שמתי פעם בעונג אבל הוא שווה הקלקה שנייה, כי הוא אנלוגיה כמעט מושלמת לאלבום: מסע אינטואיטיבי ופסיפסי בין מיליון קרעים של השפעות, רעיונות, צבעים ובדיונות, ועל כל אלה מבצבץ לפעמים הראפ הכאילו-כבד, כאילו-עייף ובעצם חד למדי של ליברובסקי. פשוט תקשיבו.
"מתעלם מהצרכים"
[audio:https://haoneg.com/gifts/audiomontage/digitalme/ignoring.mp3]
"אני_דיגיטלי"
[audio:https://haoneg.com/gifts/audiomontage/digitalme/digitalme.mp3]
דיגיטל_מי ישוט ויתהלך בארץ בחודש הקרוב, תדאגו לתפוס אותו בבמה הקרובה לביתכם:
18.9 – הרצל 98 פינת פלורנטין ת"א (בגג). יחד עם טודרס מהתפוחים, מארקי פאנק, כלבתא ואחרים – חינם!
20.9 – באסס (ההסתדרות 1), ירושלים. עם רדיוטריפ, מארקי פאנק, וולטר וטרטל.
24.9 – קסקו (פלורנטין 3א) ת"א. עם מארקי פאנק – חינם!
25.9 – סינקופה (כיאת 5), חיפה. עם סקולמאסטר.
26.9 – הקצה (שושן 4), ירושלים. עם מארקי פאנק וסקולמאסטר.
27.9 – הצימר (הגדוד העברי 5, פינת צ'לנוב), ת"א. עם סקולמאסטר וטרטל – חינם!
29.9 – ערב ראש השנה בשסק, ת"א. עם רדיוטריפ – חינם!
וב"הודנא" בפלורנטין מדי יום שלישי ב-22:30, חינם!
מה צריך לעשות כדי לזכות בעותק?
השאירו תגובה. זה כל מה שנדרש מכם. זה גם הזמן לספר מה היה האלבום הראשון שקניתם). הקפידו להשאיר את כתובת המייל שלכם בשדה המתאים (אל תדאגו, היא לא חשופה לאיש מלבדי), והזוכים, שייבחרו אקראית, יקבלו במייל הודעה על הזכייה והדיסק יישלח אליהם אחרי שיספקו במייל-תשובה את כתובתם. איזה כיף לקבל מתנות! ותודה גדולה לצח המצוחצח!
לא זכיתם? לא נורא! רכשו לעצמכם עותק של מתעלם מהצרכים במוזיקהנטו ב-45 ש"ח בלבד, ובואו להופעות!
אשרינו מה טוב חלקינו. יש זינגר!!
כאילו שאני זוכרת :-0
זה בטח היה אחד מאוספי היטמן האלמותיים, בתחילת הניינטיז, אם לא הראשון שבהם.
אני מלאכתי בעיר והוא מלאכתו בשדה אני משכים למלאכתי והוא משכים למלאכתו כשם שהוא אינו מתגדר במלאכתי כל אני איני מתגדר במלאכתו ושמא תאמר אני מרבה והוא ממעיט שנינו אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון ליבו לשמים.
מיטב מנגינות חמת החלילים – דודו פישר
אני לא זוכר מה היה האלבום הראשון שקניתי…
קצת מביך להודות, אבל האלבום הראשון שקניתי בכספי שלי הוא Supernatural של סנטנה.
זה אמנם לא סנטנה הישן, אבל יש שם כמה רגעי פופ/עולם נחמדים פלאס.
אה, וטעות קטנה נפלה בדברייך, גיאחה.
החלפת בין שמוןת המקומות הירושלמיים והחיפניים.
הבאסס והקצה הם ירושלמיים אסליים, ואילו הסינקופה הוא חיפאי. 🙂
הדיסק הראשון שקניתי היה ג'מירוקאוי, לנסוע בלי לזוז
או אולי קסטה של פורטסיהד…
הדיסק הראשון שבאמת באמת היה רק שלי היה "תחילת של החיים הנכונים" by קרח תשע.
הדיסק הראשון שהגיע אלינו הביתה (אחרי תקופת הקסטות והתקליטים) היה האוסף של טייק ד'את.
i can't remember. i suspect it had something to do with a Disney film score
תודה על הפרגון. היום (רביעי) דיגיטל_מי מתארח ב106 בירושלים (עשר עד חצות) ו106 ת-א (אחת עשרה עד אחת). האם זה הגיוני? לא יודע!
מתחרה היטמן כלשהו עם בריטני ספירס (היט מי בייבי וון מור טיים!) וברבי גירל (אקווה קראו להם?)
גם אני מצטרף לבריטני ספירס או אולי בקסטריט בויס. מביך משהו…
תודה 🙂
האלבום האמיתי הראשון שקניתי היה של אלאניס מוריסט- Supposed Former Infatuation Junkie, בגיל 13.
כל מה קרה לפני- לא קרה.
אני לא צריך את הדיסק כי יש לי, אבל אם כבר שואלים, הדיסק הראשון שקניתי היה האוסף Now 26. ויש מצב שהדיסק הראשון האמיתי שקיבלתי אבל לא קניתי אותו היה top pop 96 vol. 1. אני זוכר שהיה מבצע של ראש 1 או משהו כזה, ה-100 הראשונים שמגיעים למגדל הנביאים בחיפה מקבלים אותו בחינם.
לפי דעתי אחת מהקלטות הראשונות שקניתי היו של snap, זה עם rhythm is a dancer.
Thanks.
דוגיסטייל של סנופ. בקסטה.
תדגטל אותי
janes addiction- ritual de habitual
היו זמנים –
Brothers in arms – Dire straits
בקסטה.
הדיסק הראשון שקניתי… זה בעיה כי קניתי הרבה והזכרון שלי לא משהו, אבל הדיסק הראשון שאני זוכר שקניתי הוא מהתקופה השחורה שלי (ולא שחורה כאבל אלא כמוסיקה) וזה life after death של נוטוריוס ב.י.ג
נזכרתי! קלטת של זקני צפת, התקליט עם השכן
[חיברתי את שתי ההודעות לאחת. גיאחה]
אני די בטוח שהדיסק הראשון שקניתי היה של סקוטר (כן, להקת הטכנו הגרמנית המעאפנה הזאת, אין מה לעשות, טעם מוזיקאלי הוא דבר שלוקח לו זמן…), אבל אז כל הדיסקים שקניתי נעלמו, אז התחלתי את הספירה מחדש.
אח"כ באה התקופה הסבירה, שבה הגעיו מספר אלבומים במקביל, ביניהם ניתן לציין לרעה את הדיסק הראשון של הספייס גירלס, ולטובה את fat of the land, morning glory ו-you've come a long way baby (כבר רואים שיפור לא?)
אבל מבחינתי הדיסק הראשון שממש קניתי מתוך טעם אישי ואהבה הוא מנועים שקטים (וכשאני חושב על זה זה די מוזר שילד בכיתה ט' או משהו מחליט לקנות כזה דיסק)
זהו, מגילה, אבל וואחד חפירה במורד הזכרונות שלי.
בכל מקרה, אני אשמח לקבל את הדיסק, וגם לגלות אם לא הזיתי את העובדה שלדיגיטל_מי יש דיסק שקשור איכשהו לשלמה ארצי (וגם לגלות את הדרך לשמוע אותו אם הוא קיים באמת)
הדיסק הראשון שקניתי היה אוסף של חמישיית הג'קסונים 🙂
באותה תקופה אחי קנה את אלבומם האחרון של הפינק פלויד ומאז זה כבר סיפור אחר…
נוח על משכבך בשלום ריצ'ארד
קשה לי להזכר באלבום.אני נקרעת בין קסטה של אבבא, לבושתי,לבין לילה באופרה להבדיל.
אבל יש לי את קלצונה אז נראה לי שהוכחתי רצינות:-)
אקווריום של 'אקווה' (מתוחכם), גן חובה, קניון בית האופרה.
Version 2.0 של גארבאג'- לפני 9 שנים, וביחס לאלבום שקניתי ממש מזמן הוא עדיין אחד הפופולרים שלי. הרבה אלבומים אחרים אני אוהב מרחוק, דרך הנגן או המחשב.
הממ, הדיסק הראשון שקניתי היה המארז של שבלול, המכיל את שבלול, פוזי ופלסטלינה של אריק ושלום..
מקווה לזכות חח
קניתי שתי קסטות – אחת הגיע לפח די מהר (אירוסמית – גט א גריפ) ולשניה אני עדיין זוכר חסד נעורים (סמשינג פאמפקינס – גיש).
דיסק – אני לא ממש זוכר, יכול להיות שרוקפור – האיש שראה הכל או אביתר בנאי הראשון
…ולי מגיע כי קניתי את "הא!" באינדי נגב שעבר P:
האלבום הראשון שקניתי? האלבום הלבן של הביטלס בכיתה ו', הם היו אז הדבר היחיד שהייתי מוכן לשמוע.
סלינו על כתפינו.
שעשועי כאילו – אולארצ'יק .
נושאי המגבעת – מי רצח את אגנטה פאלסקוג?
עד היום אני לא יודע את התשובה.
אני לא בטוח, אבל יש סיכוי סביר שזה היה הדיסק השני של אפרת בן צור.
הראשון היה שב"ק ס' הראשון… סמלי ביותר גם ביחס להיום…
חייב לומר ששנים נהניתי מהמלצותם של שי, וטוב לשמוע שגם הוא עושה היום מוזיקה
אוי לבושה
a diffrent beat של בויזון היה הראשון שלי
היום אני מבין שהייתי חתיכת חנון
כי באקסטריט בויז היו הרבה יותר טובים
הדיסק הראשון שלי היה כוורת- פוגי בפיתה. הויניל הראשון שלי היה אם אני לא טועה איזה אלבום כפול של ברקלי ג'ימס הרווסט, אלוהים יודע למה.
קטעים, גם אני כמו דיגיטל_מי קניתי פרודיג'י פעם ראשונה. ןכבר ראיתי עוד כמה כאלה בתגובות . אני חושב שזה נראה מוזר ומבטיח מרחוק, אבל אי אז הפרודיג'י הייתה בדיוק הלהקה המתאימה למי שייגדל ויהיה סנוב מויקלי. יש את כל הטין ספיריט במוזיקה, יש זעם וזוהמה, ויש כמו שכתבת השפעות מרבה סגנונות ותקופות כמו שאח"כ הוכח סופית בדירט-צ'אמבר אבל זה לא היה בקונצנזיוס (עדיין) אפילו הז'אנר היה עניין מביך, שבעיקר קושר למכוניות של ערסים.
כן, כבר אז הייתי פלצן, אבל גם הייתי מגניב
Led Zeppelin 4
בגיל 9 עמדתי על רגליי הצעירות והתעקשתי שיקנו לי את הקלטת הזו, של ההוא עם הפרצוף המצחיק מהקליפ שבו הורסים את הבית. נו, דני סנדרסון. 🙂
הגיסק הראשון שקניתי למרבה הבושה היה טיפקס "שביל קליפות הגרעינים"
הקסטה הראשונה שלי (או שאני קניתי או שאחותי קנתה לי לבקשתי, לא זוכר) זה ה- communards, שזה נהדר ואני מאוד גאה בזה.
אמנם מיד אח"כ באו משהו כמו 3 שנים של מיטב תוצרת סטוק אייטקן ווטרמן עם הפרעות קלות מידי של ביטלס, אבל עדיין, הקסטה הראשונה שלי הייתה טובה.
שני הקטעים ממש טובים. מקווה לזכות.
בפסטיבל ערד 92 אחרי לילה של… (אבל עם החברה!) לצלילי dark side of the moon שנוגן ברמקולים של הדשא שבו כולם ישנו בשקי שינה, (לא היתה ברירה…), נקנתה הקסטה של pink floyd.
יחסית לכל שאר התגובות אני מרגיש זקן, ובעל טעם מוזיקלי משופר…
Dulcinea של Toad the wet sprocket אחרי סדרת חינוך של אחי שלא הסכים שאני אקנה את הדיסק של הספייס גירלז
ניק קרשאו … סליחה !
VS של פרל ג'אם
הקלטת הראשונה שקניתי היתה בכלל קלטת שאחי קנה, הקלטת של הפט שופ בויז – very .
עד היום אני נזכרת בחוויה של השמיעה שוב ושוב בשירים, זאת היתה נסיעה לאנשהוא עם המשפחה, אני יושבת מאחור עם אחיי, חושך בחוץ והווקמן משמיע לי את קולו של ניל טננט…
עד היום, שרע לי ועצוב לי אני שמה את very (בדיסק..) והדיכאון חולף…
בימים האחרונים הוא מתנגן הרבה אצלי…
🙂
אני לא צריכה את הדיסק כי כבר יש לי,אבל סתם בשביל לשתף,
הדיסק הראשון שקניתי לבד היה funeral של הארקייד פייר,כשהייתי בת 11,
אלבום גדול.
ד
המממ…. זה היה איזה אוסף בשקל של אלביס
הרגשתי כל כך קול…
24 Now!
הראשון שלי היה תקליט, כזה זקן אני. נסעתי לבד באוטובוס של אחר הצהריים לעפולה וקניתי בבית התקליט את החדש של קווין – THE GAME. הייתי בן 12. איזה רמז מטרים זה היה, אבל אף אחד לא הבין.
nirvana -blech
איזה אלבום מופת מלוכלך ואדיר
לא זוכרת, פשוט לא זוכרת.
בבית היו מאות תקליטים וקלטות אבל לא זוכרת מה קניתי בכספי ומרצוני לראשונה. ועכשיו זה ממש מטריד אותי.
קלטת ראשונה: מאיר בנאי – וביניהם (הייתי בן 9)
דיסק ראשון: המכשפות – עד העונג הבא (הייתי בן 11)
אלבום מקוון ראשון (בתשלום…): כל האלבומים של שלום גד (הייתי בן 24)
מסתבר שאני אוהב מוסיקה עברית
יש לי את הדיסק של דיגיטל מי והוא נהדר (אפשר לדלג עליי בהגרלה).
הדיסק ראשון שקניתי היה האוסף המצויין של הקיור.
ההורים שלי קנו לי מערכת עם cd כמתנה על התנהגותי הטובה אי אז התחילת שנות התשעים. זאת היתה מערכת הסטריאו הרצינית הראשונה של המשפחה. התכנסנו, משפחה ושכנים, ביום שבו היא הגיעה על מנת להתרשם מפלא הסאונד הטכנולוגי החדיש. הכנסתי את הדיסק של הקיור, שקניתי מבעוד מועד, ולחצתי על ה- play. עמדנו דרוכים. כשבקעו הצלילים הראשונים של killing an arab חיוך גדול של אושר התפשט על פניי. מבט חטוף לצדדים הספיק כדי להבין שלא כולם שותפים להתלהבותי. "מה זה הדרעק הזה? שאל אחד השכנים. ההורים שלי לא ידעו את נפשם מרוב אכזבה. עד שניתנה להם הזכות להשוויץ, אני בא ומחק אתה ברגע. ניסיתי עוד לשדל אותם על שירים כמו love cats ו close to me ושאר להיטים אבל השבר היה עמוק מדיי.
הדיסק השני שקניתי, פיצוי על הדיסק הראשון, היה אוסף בלדות של הסקורפיונס.
זה גם הדיסק הראשון בחיי שמכרתי.
הדיסק הראשון שקניתי בתור מכור טלויזיה מגיל צעיר-
the simpsons sing the blues
לא שיא הגאווה, אבל דרך טובה להכנס לעולם המוסיקה… טריביוט משעשע… אחכ היו קווין ו-U2…
הדיסק הראשון שקניתי היה דיסק הבכורה של אתניקס. חזרתי להקשיב לו לאחרונה, וזה דיסק ממש טוב. לפני כל ההתמסחרות האייל-גולנית שלהם. דיסק של חבר'ה שהיו בצבא בלבנון, חזרו הביתה, וכתבו מהלב.
גם הדיסק הראשון שלי היה של הפרודיג'י – music for the jiletd generation
עד היום אני מקשיב לו – הוא הפך לי את הצורה…..
ריספקט
נדמה לי שהקסטה הראשונה שקניתי הייתה של ואנילה אייס. דיסק? אולי OG של אייס טי? אולי לא.
הדיסק הראשון שקניתי היה "סיפורי פוגי" של כוורת, בכתה ד' בערך. אני גאה בעצמי על כך עד היום. ועוד אחד שקניתי מעט זמן אחרי הוא "Peace" של יוריתמיקס, בו אני אפילו עוד יותר גאה.
הדיסק הראשון היה מונסטר של R.E.M
והקסטה הראשונה…זה כבר היסטוריה רחוקה נראה לי שהקסטה של פוליאנה פראנק
שבק ס' – עטיפה של ממתק
איזה אלבום מעאפן!!
Fine young canibals.
כולם פה כאלה צעירים, ממש כואב לראות.
אשמח לקבל דיסק
אני חושב שזה היה גאנז אנד רוזס-אפטייט פור דיטרקשן
לדעתי יושב על הגדר של אריק ויצחק קניתי את זה עם אבא שלי
הדיסק הראשון שלי היה למעשה שלישיה,איי שם בכיתה ז' אבא קנב אז מערכת מפוארת,שלדעתי נקנתה מכספי בר-המיצווה שלי(היום אני חושב שזה עדיף משעון+מחשבון עמיד במים,אבל אז…)בכל מיקרה אני כבר עיצבתי לעצמי קו מוסקלי,פחות או יותר,מטאל מטאל ורוק ואז עוד קצת מטאל,הייתה זו תקופה של הרבה שחור וכת השטן פתאום התפרצה,תחילת שנות התשעים, אני זוכר את הקול המתרגש של אבא שלי,שהתחלף במהרה במין אכזבה\קבלה,כששאל אותי איזה דיסק אני רוצה מתנה ואני במקום לענות כמו "גבר" זרקתי לו משהו על nkob או בעיברית הבחורים החדשים בשכונה(פדיחות שאישתי לא תדע!!) מיד כשהגיע הבייתה ישנו לשמוע את הדיסק ואבא ניסה להבין מה אני מוצא בזה ואיך אני מרגיש כשאני שומע שיר זה או אחר,יאמר לזכותו הוא באמת ניסה,ואני נסיתי גם,לספק תשובה כזו או אחרת על מוזיקה שכלל לא חיבבתי ,ואם לומר את האמת אז גם היו מקבלים מקות על כאלה דברים,בכל מיקרה לקצר סיפור ארוך,אבא (שהיום ה-18-9 חוגג 62) הוציא דיסק נוסף-'החדש-אוסף אינדי' ושאל אותי אם אני מכיר להקה או משהו מהשירים וכך נוצר הקשר השני שלי עם אבי כשהודתי שאין לי שום קשר ל"בחורים החדשים מהשכונה" ובעצם לא היה לי נעים וקצת התביישתי לבקש את master of puppets של להקה בשם מטאליקה (נו לך תבין ילד בן 13).
למחרת קבלתי את הדיסק ואת אבא שלי בהופעות מטאל ברוקסן
הדיסק הראשון שהיה לי קיבלתי במתנה לבר מצווה היה של ה-wallflowers..הראשון שלהם כמובן…והדיסק הראשון שקניתי בהמצה חמה של מוכרת הדיסקים בחנות הקטנה שהיתה במשביר לצרכן היה pink floyd- dark side orf the moon שנמשך להתמכרות מטורפת…
האלבום הראשון שקניתי, אמממ…
אם אני זוכר נכון שני האלבומים הראשונים שקניתי ביחד (לפנים היו כמה צרובים, אבל אלה הראשונים שנרכשו) היו Blood sugar sex magic של ואוסף של the doors.
את הראשון כבר הספקתי לשחרר מאז.
כנראה שבאמת אני זקן הקוראים:
התקליט הראשון שכל הכיתה אספה כסף כדי לרכוש לי אותו ליום ההולדת ה11 הוא "אמא אני לא רוצה להגמל" הראשון של הקליק (אני חושב שאני ועוד 50 איש קנו אותו בהוצאה הראשונה שלו).
דיסק ראשון, the bride ship – crime and the city solution
כנראה שהייתי ילד עם טעם מוזר.
דוליטל היה הראשון שקניתי בכספי שלי, אני מניח שלפני זה הסתובבו בבית כל מיני דברים אחרים, שאני לא ממש זוכר. די בטוח שהיו לפחות כמה מיקסטייפים שהתגלגלו אליי דרך חבר, שבתורם עברו אליו דרך אחיו הגדול, ולמיטב זכרוני היה שם כל מיני נירוונה ופרל ג'ם וכאלה, וכמובן הלהקה הישראלית האלמותית "נוסע המדבר".
more של פינק פלויד
קסטה-דני סנדרסון – חכם על קטנים,התקליט טבעון-גיל 10
תקליט-לד זפלין 2,המשביר בהדר חיפה(פלוס מנקה תקליטים)-גיל 12
דיסק-….יש שתי אופציות…אוסף של ג'רי לי לואיס או אוסף סול של סטאקס(היה בהתלהבות ראשונית ומזומנים זמינים)-גיל 15
את JILTED שמעתי לילה שלם רצוף באוזניות, לא מאמין שזה יכול להיות אמיתי….לקח לי המון שנים לחזור לכיוון הגיטרה-באס-תופים(אולי אני עדיין לא חזרתי באמת…)
סתם בשביל הקטע:
פינק פלויד ראשון-החומה…שני-אומה גומה(מתנה הזויה במיוחד לבר מצווה)
גונג ראשון-LIVE ETC
מעניין איך מישהו אחר גילה להקה/אומן מסויים….
אחלה דיגיטל ואחלה גיאחה…
אנשים אדירים באמצע הדרך…
קיפ און 🙂
Rachmaninoff – Concerto No. 3
כיתה ד' 🙂
התקליט הראשון – האלבום הכחול של החיפושיות. מספר שנים מאוחר יותר, כדי לרענן את התקליטיה שלי, מכרתי את התקליטים שלא הקשבתי להם באותו זמן – כולל את האלבום הכחול. בדיאבד אני מצטער על כך מאוד. עד היום יש לי אוסף תקליטים לא קטן, למרות ששנים אין לי פטיפון
Dream Teater – Awake. התייחסתי אליו כאילו הוא היה איזה כלי פולחני 🙂
הדיסק (עם דגש על הפורמט) הראשון שקניתי היה NINE INCH NAILS – THE DOWNWARD SPIRAL
אחי שלח אותי לקנות אותו (מכספי) בגיל 14. המוכר בטאוואר שאל אותי אם אני יודע מה אני קונה. אמרתי שכן, והלכתי לדרכי רק בשביל לגלות כמה שנים טובות אח'כ עד כמה הדיסק הזה מופתי
הראשון שלי היה אריק איינשטיין ושלום חנוך בהופעה חיה משותפת. אחלה דיסק.
לא שזה משנה הרבה, אבל נזכרתי שהקסטה הראשונה שלי היא אביתר בנאי הראשון, שהכרחתי את אחותי לקנות לי רק בשביל "כלום לא עצוב" ,שמשום מה היה מאוד נחשב אז בחבר'ה.
אבל אם מסתכלים על זה, הקסטה הראשונה שייחסתי לה חשיבות אישית היא "שירים במיץ עגבניות" של מתי כספי. אפילו שהיא הייתה של אחותי, היא מלאה בכל כך הרבה רגעים יפים, שאני גאה להחזיק את האלבום הזה בדיסק…
אצלי גם הדיסק הראשון שקניתי היה של גארבג'. אבל הוורוד, בכיתה ה'. היום אני לא מסוגלת לשמוע אותו.
בכיתה ד' היו לי כמה קסטות (קסטות.) של אבטיפוס וזקני צפת ועוד משהו של גידי גוב שבחיים לא שמעתי.
מישהו ניסה להיות פה זקן הקוראים ואני אתכבד להצטרף אליו. התקליט הראשון שקניתי. היה ראמיה של אפירק סימון. הייתי בן 7 בכתה א'. אחלה אלבום. והיום עם כל מוזיקת העולם שיש הוא עדין גאוני.
זה היה כזה להיט שזה אזל מחנויות התקליטים. הרצתי את אבא שלי בכל העיר מחנות לחנות עד שבסוף מצאנו.
אני לא מבין איך אפשר שלא לזכור דברים כאלה?