10 בנובמבר 2013

כרטיסים במתנה: ג'ון גרנט (+מיקסטייפ)

johngrant

ב-19 בנובמבר יופיע בבארבי ג'ון גרנט. מי? זה גם מה שאני שאלתי כשקראתי את הידיעה על בואו. אבל כשקיבלתי את המיקסטייפ הקטן שערכה שירן מוסטובוי הנהדרת (תודה, שירן!) ומופיע ממש כאן בהמשך הפוסט, הבנתי שאני בעצם יודע מי זה.

אלבום הבכורה שלו, Queen of Denmark, זכה לשבחים מקיר לקיר כשיצא ב-2010, ואפילו זכה לכמה הצבעות במצעד אלבומי השנה של העונג. (להקת הליווי שלו באלבום? Midlake! ובאלבום השני, שיצא השנה? Gus gus! לא בוחל, גרנט הזה). וכמו שמציינת שירן כאן בהמשך, הוא אחד האלבומים היחידים בשנים האחרונות שזכו לתואר "Instant classic" במגזין MOJO. לשם השוואה, שני אלבומים אחרים שזכו לכבוד היו אלבום הבכורה של Fleet foxes, והאפוס המשולש של ג'ואנה ניוסם. הוא עקב את ניוסם, אגב, ולקח את תואר אלבום השנה.

עכשיו הוא מגיע לארץ, וזה בדיוק הזמן להביא סיבוב מהיר על השירים שבחרה שירן ולבדוק אם העומקים הרגשיים של גרנט מדברים אליכם. אם כן – יהיה כל כך חבל לגלות את זה בדיעבד, אחרי ההופעה. וכדי להקל עליכם את ההתלבטות, אנחנו גם מחלקים שני כרטיסים להופעה הזאת ממש כאן בתגובות – ראו בסוף הפוסט.

אבל בינתיים – אלייך, שירן:

ב-2010 גיליתי בהתלהבות ששמורה למגלי ארצות את ג'ון גרנט. הייתי בטוחה שהנחתי את ידי על אוצר שמור שלא ידוע לרבים אם בכלל עד שהבנתי שגם במגזין הנחשב מוג'ו חשבו אותו דבר ואף הכתירו אותו לאמן השנה שלהם, לצד הבטחות שנבחרו וקיימו בשנים קודם לכן כמו ג'ואנה ניוסום ופליט פוקסס. שלוש שנים מאוחר יותר, עם אלבום סולו שני שנושק יותר לאקטרוניקה (בו משתתפת שינייד אוקונר) מאשר לאלטון ג'ון, הוא מגיע להופעה בישראל ואין מאושרת ממני.

לא הכרתי בכלל את להקת The Czars, בה שימש כסולן ופעלה למעלה מעשור, ולמען האמת גם לא הרגשתי צורך כזה. מה שקיבלתי באותה שנה היה שווה קריירה מדשדשת שלמה של להקה עלומה. האלבום Queen of Denmark עבור ג'ון היה תא וידויים (מין לא מוגן, התמכרות לסמים ואלכוהול והשלמה עם אהבתו לגברים) ועבורי בית מקדש חדש. מקום ללכת אליו פעם ביום ולחוש בקדושתה של המוזיקה. אולי זה בזכות שילוב אלמנטים ממוזיקה קלאסית בעיבודים שהפכו את האלבום למופתי אבל מה שבטוח, הוא יצא כזה הרבה בזכות להקת מידלייק האהובה, ששיתפה עמו פעולה שם.

ג'ון גרנט הוא משורר חדש, נאו-משורר. איש שהכתיבה האבסטרקטית, הסרקסטית והאסוציאטיבית שלו, נטולת העכבות, היומיומית והישירה יוצרת שפה ייחודית משלו, שפה שמבקשת לחקור ולהעמיק בה. שפה על חיים שיכולה להיכתב רק על ידי מישהו שחולה במחלה סופנית (ג'ון התוודה לראשונה במהלך אחת מהופעותיו בשנה שעברה כי הוא נשא HIV).

ב-19 בנובמבר הוא מגיע לבארבי ואני די בטוחה שמי שמעריך איכות ולא יהיה שם ייתחרט על זה. גם אם אתם לא מכירים את גרנט אבל סקרנים לדעת ממה מורכבת סקאלת הרגשות האנושית, הנה ההזדמנות שלכם.

במיקסטייפ הזה תוכלו למצוא את הטופ טן שלי, יש גם כמה קליפים שווים מאוד בדרך. [להאזנה: לחצו על שמות השירים]

I wanna go to Marz
שיר שכיכב בסרט הקאלט הגאה Weekend ואחד השירים היותר מעוננים ולא ברורים של גרנט. הבתים מורכבים משמות ממתקים, מאכלים, מקומות ואנשים שמזוהים עם אמריקה והפזמון על הרצון להגיע לטריטוריה חדשה, נטולת קלישאות ארציות. רוק ומוטיבים ממוזיקה קלאסית מתאחדים לכדי שיר עוצר נשימה.

It's Easier
שיר לאהבה שנגמרה/החמיצה וייתכן שאף לא הייתה משם מעולם. איך אפשר לאהוב מישהו שלא מאמינים בו/שלא מאמין בנו. בלדה מלווה בקלידים מענגים וקולו החם והמתוק של גרנט.

Outer Space
כוחו של חיוך שיכול לפתוח את שערי גן עדן, שיר שלחלוטין מעלה אחד כזה על הפרצוף. למשל המשפט: "I have a friend who's an astronomer and he says he cannot help me cause he doesn't have a clue".

GMF
השיר הטוב ביותר באלבומו אחרון ומושמע ללא הפסקה בתחנות הרדיו בארה"ב.
שיר שמזכיר לנו שניתן להגדיל ב65% את מדד האושר בחיינו אם רק נזכור לצחוק יותר.

Sigourney Weaver
גאון, שיר שמתאר את רגשותיו של גרנט דרך סיגורני וויבר בתקופת הנוסע השמיני. מאסטרפיס.

Pale Green Ghosts
טבילת האש של גרנט בעולם האלקטרוני, בעזרתו של המפיק האיסלנדי Gus Gus.

Queen Of Denmark
שיר הנושא והראשון שלו ששמעתי בריפיט, כעס מתפרץ ואתו גם כל השקט שלפני הסערה.

I Hate this town
אי אפשר לצאת מהבית בלי להיתקל ברחוב במישהו שמכירים, סיבה מספיק טובה לשנוא עיר שלמה.

Glacier
אחד השירים שמדברים ישירות על המחלה ועל האופן שבו היא נתפסת על ידי החברה שלנו. גרנט מטיף להתגברות על הכאב והפחד ממה שיגידו ולחיות הכי טוב שאפשר גם כשעולמך חרב.

Where Dreams go to die
שיר רקוויאם לגופה שמתחיל כמו שיר אהבה. כמו ברבים משיריו השורה התחתונה היא קרפה דיאם – נצלו היטב כל יום ביומו.

מה צריך לעשות כדי לזכות בכרטיס?
השאירו תגובה. זה כל מה שנדרש מכם. (אם אתם רוצים להיות יצירתיים, ספרו איזה אלבום הפך אצלכם לקלאסיקה מיידית ברגע ששמעתם אותו). הקפידו להשאיר את כתובת המייל שלכם בשדה המתאים (אל תדאגו, היא לא חשופה לאיש מלבדי), והזוכים, שייבחרו אקראית, יקבלו במייל הודעה על הזכייה. איזה כיף לקבל מתנות! תודה לערן ולשירן!
שימו לב: ההגרלה תהיה פתוחה עד יום שישי בערב!

161 תגובות על “כרטיסים במתנה: ג'ון גרנט (+מיקסטייפ)”

  1. Almog הגיב:
    10 בנובמבר 2013 בשעה 23:10

    נדמה לי שהצבעתי אז למלכת דנמרק, כלומר: כרטיס בבקשה תודה ביי.

  2. Eddie הגיב:
    10 בנובמבר 2013 בשעה 23:10

    Nowhere של רייד. מקווה לזכות.

  3. איתמר הגיב:
    10 בנובמבר 2013 בשעה 23:11

    James Blake הוא קלאסיקה מהרגע הראשון

  4. נועה הגיב:
    10 בנובמבר 2013 בשעה 23:11

    אשמח מאד מאד!

  5. אופיר הגיב:
    10 בנובמבר 2013 בשעה 23:13

    כרטיסים בחינם זה כיף. הראשון שקופץ לי לראש הוא The age of Adz של סופיאן סטיבנס. תפס אותי מהשניה הראשונה ולא עזב.

  6. יותם הגיב:
    10 בנובמבר 2013 בשעה 23:14

    תביא, תביא.

  7. הודיה הגיב:
    10 בנובמבר 2013 בשעה 23:14

    קלאסיקה מיידית אחת (אבל זה לא חוכמה), היא figure 8 של אליוט סמית', אבל כאמור- זו לא חוכמה, כי אני לא חושבת שמישהו יכול להתכחש לשלמות של האלבום הזה, על כל 16 הרצועות שלו.

    קצת פחות צפוי/מקובל, הוא flight of the flynns של Kunek (ההרכב המוקדם של other lives). אלבום שתפס אותי בהפתעה מוחלטת, בעיקר כי לא חשבתי שיהיה משהו שיתעלה על tamer animals והופתעתי מהיופי שבפשטות, לפני שהסאונד שלהם הפך לדבר המורכב והנהדר שהוא היום. אלבום נקי ומושלם.

  8. אייל V הגיב:
    10 בנובמבר 2013 בשעה 23:14

    janes addiction – ritual de lo habitual

  9. סטיבי הגיב:
    10 בנובמבר 2013 בשעה 23:14

    ברור.

  10. נועה הגיב:
    10 בנובמבר 2013 בשעה 23:14

    חשבתי שאני לא מכירה אבל אני כן !! יש!
    אלבום שהפך אצלי לקלאסיקה מהיום הראשון הוא little earthquake של טורי איימוס המלכה של היקום

    ח׳וצמזה אני רוצה כרטיסים
    זהו, תודה
    ביי
    (:

  11. חני הגיב:
    10 בנובמבר 2013 בשעה 23:16

    לא בא לי להצטער בדיעבד, אז הלוואי שיהיה לי כרטיס

  12. חושב בקול רם הגיב:
    10 בנובמבר 2013 בשעה 23:16

    יותר מדי הופעות ומעט מדי כסף!

  13. atar הגיב:
    10 בנובמבר 2013 בשעה 23:17

    איזה ענוג הוא. בחיי.

  14. לירון בלכר הגיב:
    10 בנובמבר 2013 בשעה 23:18

    באופן מפליא… GusGus – Arabian Horse.

  15. אלון פיקסלר הגיב:
    10 בנובמבר 2013 בשעה 23:19

    Tom Waits – Closing Time
    תודה!

  16. שרון הגיב:
    10 בנובמבר 2013 בשעה 23:19

    "הצארים" להקה ענקית כל האלבומים שלהם מצוינים.האלבום האחרון שלהם כלהקה הוא דווקא אלבום של גרסאות כיסוי לשירים מוכרים..

  17. יעל הגיב:
    10 בנובמבר 2013 בשעה 23:19

    Songs of Leonard Cohen. שמעתי אותו לראשונה בקלטת בבית של דוד שלי בביקור משפחתי בדרא"פ והוא הדהים אותי מהתו הראשון. כל שיר הצליח ועדיין מצליח לרגש מחדש בכל שמיעה.
    את לאונרד כהן לצערי לא יצא לי לראות בארץ, אני מאוד מקווה לזכות בכרטיסים פה כדי שלא אתחרט גם על ההופעה הזו בדיעבד..

  18. Yull הגיב:
    10 בנובמבר 2013 בשעה 23:19

    The suburbs של הפייר
    לא השאיר לי שום ברירה.
    יו איך בא לי כרטיסים!

  19. Yifat הגיב:
    10 בנובמבר 2013 בשעה 23:22

    זה נכון כל מה שכתבת. אני יכולה להוסיף שאחד הדברים שאני הכי אוהבת אצלו זה הקול שלו. מושלם. גיליתי את הצארז דרך הקאברים שלהם, 'angel eyes' זה אחד הדברים העצובים שנכנסו לי ללב וזה בכלל שיר של אבבא, ו'bright black eyes'
    ו' טראש'. זה פשוט מדהים שיש לי סיכוי לשמוע ולראות אותו מופיע.

  20. עידן פרקל הגיב:
    10 בנובמבר 2013 בשעה 23:24

    כרטיס

  21. נעם הגיב:
    10 בנובמבר 2013 בשעה 23:27

    The Empyrean של ג׳ון פרושיאנטה ו-ghost on ghost של iron and wine.

  22. Jijimiji הגיב:
    10 בנובמבר 2013 בשעה 23:28

    Castaway and cutouts – the decemberists
    אלבום משובח פלוס פלוס

  23. עינב הגיב:
    10 בנובמבר 2013 בשעה 23:28

    Grace של ג'ף באקלי. מאז ועד היום.

  24. יובל הגיב:
    10 בנובמבר 2013 בשעה 23:29

    grizzly bear- shields

  25. עמי הגיב:
    10 בנובמבר 2013 בשעה 23:29

    Dark side of the moon
    וגם
    Kate Bush

  26. איתי הגיב:
    10 בנובמבר 2013 בשעה 23:30

    היוש

  27. mik הגיב:
    10 בנובמבר 2013 בשעה 23:30

    נעם רותם – חום אנושי

  28. ליאו הגיב:
    10 בנובמבר 2013 בשעה 23:34

    יש לי יומולדת :))

  29. תום הגיב:
    10 בנובמבר 2013 בשעה 23:37

    כבר הרבה זמן אני שומע את השם הזה ולא מצאתי זמן להקשיב. עכשיו השתכנעתי וזה שמידלייק קשורים לזה הופך את זה לקלאסיקה מיידית, גם אם מדובר בדקלום של דף הפייסבוק של יאיר לפיד.

  30. גיא הגיב:
    10 בנובמבר 2013 בשעה 23:41

    יהיה אדיר לקבל כרטיס.

  31. גיא הגיב:
    10 בנובמבר 2013 בשעה 23:49

    בלק איינג'לס – פסאובר (הממ.. גם לזה צריך כרטיס..)

  32. אמיתי הגיב:
    10 בנובמבר 2013 בשעה 23:50

    איל קומיניקיישן של הביסטי ביוז אלבום מדהים

  33. ניצן הגיב:
    10 בנובמבר 2013 בשעה 23:52

    היי שלום, שבוע טוב

  34. בן הגיב:
    10 בנובמבר 2013 בשעה 23:54

    a camp
    בליבי הוא קלאסיקה על זמנית

  35. שירה הגיב:
    11 בנובמבר 2013 בשעה 00:00

    אלבום שנדבק לי מיד ללב? כנראה Black Sheep Boy של Okkervil River. אלבום של נסיעות אוטובוס לירושלים וטיפות גשם על החלון המאובק.
    לא מכירה את גרנט מספיק, אבל GMF הוא סיבה מספקת לרצות כרטיס מאוד, מאוד.

  36. רועי הגיב:
    11 בנובמבר 2013 בשעה 00:00

    דורון מזר – שירים מטלנובלות

  37. שירה הגיב:
    11 בנובמבר 2013 בשעה 00:00

    אני אוהבת כרטיסים במתנה!

  38. מאנקי הגיב:
    11 בנובמבר 2013 בשעה 00:00

    Patrick Watson – Close to Paradise
    ישר ללב

  39. עידו הגיב:
    11 בנובמבר 2013 בשעה 00:01

    🙂

  40. עמוס הגיב:
    11 בנובמבר 2013 בשעה 00:02

    מיד נהיה קלאסיקה – ספייס גירלז, הראשון.

  41. שחר הגיב:
    11 בנובמבר 2013 בשעה 00:03

    דיסק שתפס אותי –
    Crippled Black Phoenix – I, Vigilante

    וההופעה נשמעת מצוין גם כן 🙂

  42. לירון הגיב:
    11 בנובמבר 2013 בשעה 00:05

    יש לי חבר מברלין שתיזמן את הביקור שלו בארץ, בשביל ההופעה הזו וממש בא לי ללכת איתו (:

  43. אסף הגיב:
    11 בנובמבר 2013 בשעה 00:09

    וואו, הוא ממש טוב.

  44. אלון הגיב:
    11 בנובמבר 2013 בשעה 00:10

    FAILURE – FANTASTIC PLANET

  45. עודד הגיב:
    11 בנובמבר 2013 בשעה 00:13

    אשמח לכרטיס 🙂
    קלאסיקה מיידית: beck – mutations

  46. okok4 הגיב:
    11 בנובמבר 2013 בשעה 00:18

    The Knife – Silent Shout

  47. אודי הגיב:
    11 בנובמבר 2013 בשעה 00:23

    I wanna go to Marz מתנגן אצלי בלופ כבר שנה… הוא מנסר לי דרך הלב ברגעים שאתה לבד, מסתכל על האורות של הבניינים מהחלון של הדירה שלך בתל-אביב וקולט שהכל יכול לקרות אבל שום דבר לא באמת קורה.
    כשאני מאוהב מעל הראש בבחור הכי מדהים, ויש לנו רומן נורא סוחף וכיפי ממש כמו בweekend, ואני לא מאמין שכל הטוב הזה קורה לי, ואז זה מפסיק מאלף ואחת סיבות.

    אז ג'ון גרנט נמצא שם. כל הזמן.
    I wish that I could make you see, but clearly that is not to be
    'Cause you will not be swayed by me. You've made it clear; you must be free.
    I would have sacrificed for you. I would have been so loyal and so true,
    But gifts this precious can't be offered up by fools.

  48. אלון פאר הגיב:
    11 בנובמבר 2013 בשעה 00:25

    איזה כיף, הופעה!
    מסתבר שגם אני מכיר חלק מהשירים שלו, למרות שהשם שלו לא מוכר לי. מגניב 🙂

  49. כרמל הגיב:
    11 בנובמבר 2013 בשעה 00:29

    arctic monkeys- whatever people say i am that's what i'm not
    מיד תפס את האוזן ונשאר על ריפיט 🙂

  50. מיכל הגיב:
    11 בנובמבר 2013 בשעה 00:32

    James Blake:)

  51. ברק שטיינר הגיב:
    11 בנובמבר 2013 בשעה 00:50

    MY Head Is an Animal – Of Monsters and Men
    ללא ספק

  52. אלון הגיב:
    11 בנובמבר 2013 בשעה 00:55

    בון מאשין

  53. הדס שיר הגיב:
    11 בנובמבר 2013 בשעה 01:02

    Hadestown של Anaïs Mitchell, יצירה מופתית.

    אפילו קראתי לתכנית שלי ברדיו על שם האלבום (:

  54. Sarah הגיב:
    11 בנובמבר 2013 בשעה 01:05

    In rainbows של רדיוהד

  55. עודד הגיב:
    11 בנובמבר 2013 בשעה 01:19

    יותר מדי אלבומים טובים

  56. יעלהלה הגיב:
    11 בנובמבר 2013 בשעה 01:24

    רוצה עד מאוד, אם זאת שום אלבום לא עולה לי :/

  57. פרנק הגיב:
    11 בנובמבר 2013 בשעה 01:38

    Pale Green Ghosts הוא שיר שחודר ללב ולא מרפה. אני חולה על הביטים האלה ויותר מזה על הקטע עם הכינורות. השיר נטחן אצלי בימים האחרונים ויושב לי בראש גם כשאני לא מקשיב לו.

  58. ירון הגיב:
    11 בנובמבר 2013 בשעה 01:42

    שולי רנד

  59. paz הגיב:
    11 בנובמבר 2013 בשעה 01:53

    CALEXICO

  60. gilys הגיב:
    11 בנובמבר 2013 בשעה 01:59

    אשמח לקבל כרטיס (ולצערי אני כמעט ולא חושבת באלבומים, אלא בשירים נפרדים).

  61. יואב ארדן הגיב:
    11 בנובמבר 2013 בשעה 02:11

    הולכת להיות הופעה מעולה.

    האלבום שנתפס אצלי מיידית היה temple of the dog.

  62. עמרי הגיב:
    11 בנובמבר 2013 בשעה 07:10

    רוצה!

  63. רותי הגיב:
    11 בנובמבר 2013 בשעה 07:12

    לא הכרתי אותו ואחרי המיקסטייפ רוצה לראות אותו בלייב

  64. יואב הגיב:
    11 בנובמבר 2013 בשעה 07:23

    alt-j היה כזה…
    תודה!

  65. טניה הגיב:
    11 בנובמבר 2013 בשעה 07:23

    אני רוצה!

  66. יוסי ברק הגיב:
    11 בנובמבר 2013 בשעה 07:30

    Music Of The Spheres של איאן בראון נשמע "קלאסיקה" מן הצליל הראשון.

  67. שלומצי הגיב:
    11 בנובמבר 2013 בשעה 07:44

    זו פעם הראשונה שאני שומעת אותו, תענוג לאוזנים וללב.

  68. עמית בארי הגיב:
    11 בנובמבר 2013 בשעה 07:53

    יש אלבומים שהם קלאסיקה קולקטיבית, ויש כאלה שהם קלאסיקה פרטית. לפעמים, יש מקרים שהפרטי והקולקטיבי מתאחדים. זה מה שקרה לי ברגע ששמעתי את No other של ג׳ין קלארק… 😉

  69. שחר הגיב:
    11 בנובמבר 2013 בשעה 07:53

    גם אני רוצה 🙂
    ו…Euphoria Morning.

  70. קסטה הגיב:
    11 בנובמבר 2013 בשעה 08:06

    תודה

  71. נמרוד הגיב:
    11 בנובמבר 2013 בשעה 08:06

    Sigur ros הראשון, ברגע ששמעתי את הצליל הראשון הבנתי שזה משהו שמעולם לא שמעתי והפך את עולמי

  72. נטע הגיב:
    11 בנובמבר 2013 בשעה 08:08

    אשמח לכרטיס

  73. אלון שורץ הגיב:
    11 בנובמבר 2013 בשעה 08:11

    וואו, מעולה

  74. יובל לוי הגיב:
    11 בנובמבר 2013 בשעה 08:33

    Portugal. The Man – Censored colors. ואם תוכל להסביר לי על הדרך את שם הלהקה – אני אוקיר תודה לנצח

  75. טליה הגיב:
    11 בנובמבר 2013 בשעה 08:48

    היי:)

  76. שירלי בן דוד הגיב:
    11 בנובמבר 2013 בשעה 08:52

    Ok computer של Radiohead

  77. עידו זנד הגיב:
    11 בנובמבר 2013 בשעה 09:10

    Wake Up! (John Legend and The Roots album)

  78. מיכל הגיב:
    11 בנובמבר 2013 בשעה 09:16

    אשמח לכרטיס להופעה המעולה של ג'ון גרנט.
    כנראה ש'לנשום בספירה לאחור' הפך אצלי מיד לקלאסיקה, אי אז לפני כל כך הרבה שנים, מי זוכר…

  79. מיקי קלאר הגיב:
    11 בנובמבר 2013 בשעה 09:29

    Mecano – Retitled , האלבום הזה שמאגד את שתי ה- LP הראשונים שלהם ןיצא ב-1983 מיד תפס לי את האוזן והלב. דירק פולק מנהיג הלהקה, שגילה את Minimal Compact והפיק את אלבום הבכורה שלהם, פשוט גאון.
    ב-20.12.2013 הם יופיעו בבארבי תל-אביב עם מקס פרנקן (מינימל קומפקט) על התופים + אורחים מפתיעים לערב שכולו מחווה לשנות ה-80 האפלות.

    חובה!!! חובה!!! חובה!!!

  80. טל הגיב:
    11 בנובמבר 2013 בשעה 09:31

    האלבום שהפך אצלי לקלאסיקה בהאזנה ראשונה (והפך קורבן לחריש כבד) הוא When the Pawn… של פיונה אפל הנהדרת.
    מחכה מאוד להופעה של גרנט ואשמח לכרטיס!

  81. לירז הגיב:
    11 בנובמבר 2013 בשעה 09:32

    לא הכרתי אותו אבל התרגשתי מאד לשמוע

  82. Lior הגיב:
    11 בנובמבר 2013 בשעה 09:37

    would love to go

  83. יובל הגיב:
    11 בנובמבר 2013 בשעה 09:44

    Wilco-yankee hotel foxtrot

  84. אפרתה הגיב:
    11 בנובמבר 2013 בשעה 09:44

    מתה כבר לזכות במשהו פעם אחת בחיים!!! תודה!

  85. דה וידי הגיב:
    11 בנובמבר 2013 בשעה 09:53

    twilight של גרג דולי וחבר מרעיו.
    משמיעה ראשונה ידעתי שהוא ילווה אותי שנים.

  86. חגית הגיב:
    11 בנובמבר 2013 בשעה 09:54

    פליז פליז פליז אני חייבת לשמוע בלייב its easier כדי שאוכל להמשיך ללכת

  87. איציק צ הגיב:
    11 בנובמבר 2013 בשעה 10:04

    טליה אליאב – 6​:​28

  88. אמיר הגיב:
    11 בנובמבר 2013 בשעה 10:26

    גם אני רוצה.

    אינסטנט קלאסיק וגם בגלל שיתוף הפעולה שלה עם גרנט, אלבום הבכורה של שינייד אוקונור, והעיטה לראש כשגיליתי אותה.

  89. שי הגיב:
    11 בנובמבר 2013 בשעה 11:13

    היי,
    האלבום שהפך לקלאסיקה מיידית אצלי הוא The Seldom Seen Kid של אלבו!

  90. איתמר הגיב:
    11 בנובמבר 2013 בשעה 11:56

    קלאסיקה מיידית –
    ATAXIA

  91. ענת הגיב:
    11 בנובמבר 2013 בשעה 12:09

    "Sunhouse – "Crazy on the Weekend
    היחיד שלהם, וכל כך חבל

  92. מורן הגיב:
    11 בנובמבר 2013 בשעה 12:22

    The bends – Radiohead

  93. צחי הגיב:
    11 בנובמבר 2013 בשעה 12:48

    fragile של yes.
    ואמי אשמח לכרטיסים.!

  94. אוהד נוה הגיב:
    11 בנובמבר 2013 בשעה 12:50

    פליט פוקסז כמובן

  95. דני הגיב:
    11 בנובמבר 2013 בשעה 13:02

    נראה לי ש-Fold your hands, you walk like a peasant של בל אנד סבסטיאן הפך לקלאסיקה מיידית אצלי.
    וכן, אני רוצה כרטיס.

  96. estheticon הגיב:
    11 בנובמבר 2013 בשעה 13:13

    Mission Granted

  97. אמיר הגיב:
    11 בנובמבר 2013 בשעה 13:30

    Arcade Fire – Funeral

  98. עידו הגיב:
    11 בנובמבר 2013 בשעה 13:31

    The Dismemberment Plan – Emergency & I

  99. יעלי הגיב:
    11 בנובמבר 2013 בשעה 13:32

    נגיד revolver. למרות שבאמת נורא קשה לשים את האצבע על אלבום אחד מבין כל האלבומים הטובים הקיימים שמתעלה על כל היתר.
    כרטיסים בבקשה?

  100. שרון הגיב:
    11 בנובמבר 2013 בשעה 13:38

    Editors – the weight of your love

  101. טל הגיב:
    11 בנובמבר 2013 בשעה 14:15

    black angles=true love

  102. אוגיאוגי הגיב:
    11 בנובמבר 2013 בשעה 14:19

    רוצה מאד.
    Led Zeppelin IV

  103. שמוליק הדס הגיב:
    11 בנובמבר 2013 בשעה 14:34

    טוב, משום מה זה מה שקופץ לי לראש כרגע 🙂 Suede – Dog Man Star

  104. דני הגיב:
    11 בנובמבר 2013 בשעה 14:35

    The fantastic expedition of Dillard and Clark
    קלסיקה מיידית מהשיר הראשון:)

  105. מיתר הגיב:
    11 בנובמבר 2013 בשעה 14:40

    אשמח

  106. עמוס שלין הגיב:
    11 בנובמבר 2013 בשעה 15:04

    faith no more- angel dust
    וממש מתאים לי כרטיס

  107. זיו הגיב:
    11 בנובמבר 2013 בשעה 15:21

    david bowie – Hunky Dory

  108. דורית הגיב:
    11 בנובמבר 2013 בשעה 17:27

    אופניים דרסו לי את כף-הרגל בפעם האחרונה שהייתה הופעה מחו"ל שהיה לי אליה כרטיס, אז נראה לי מבחינת קארמה זה יהיה אחלה לקבל כרטיס חינם 🙂

  109. ניב הגיב:
    11 בנובמבר 2013 בשעה 17:58

    Genesis – foxtrot . תודה : ))

  110. עדיאל הגיב:
    11 בנובמבר 2013 בשעה 18:22

    Origin of Symmetry של מיוז!

  111. דנה הגיב:
    11 בנובמבר 2013 בשעה 18:36

    Dummy של פורטיסהד כמובן. עכשיו אפשר כרטיסים?

  112. אפרת הגיב:
    11 בנובמבר 2013 בשעה 18:38

    טום וויטס ריגש אותי מן הרגע הראשון. קלאסיקה מבחינתי.

  113. אורית אור הגיב:
    11 בנובמבר 2013 בשעה 19:03

    אני רוצה כרטיס! אני רוצה כרטיס! אני רוצה כרטיס!
    אלבום שהפך לקלאסיקה משמיעה ראשונה הוא של ג'ון קייל Caribbean Sunset בעצם כל אלבום שלו הוא קלאסיקה.

  114. טל הגיב:
    11 בנובמבר 2013 בשעה 19:45

    Curtains של ג'ון פרושיאנטה

  115. פלורינה הגיב:
    11 בנובמבר 2013 בשעה 20:11

    מגנוליה אלקטריק.
    כרטיס בבקשה…

  116. דימה הגיב:
    11 בנובמבר 2013 בשעה 20:36

    אשמח לזכות

  117. אלכסנדרה חייסינה הגיב:
    11 בנובמבר 2013 בשעה 20:38

    הוא אדיר

  118. אסתר הגיב:
    11 בנובמבר 2013 בשעה 21:03

    מתאים לי כרטיס

  119. הילה הגיב:
    11 בנובמבר 2013 בשעה 21:05

    Bob Dylan – Desire

  120. יונתן הגיב:
    11 בנובמבר 2013 בשעה 21:06

    אם אזכה, אתן לאשתי

  121. ארז הגיב:
    11 בנובמבר 2013 בשעה 22:18

    הממ… האמת שאין אלבום אחד שאני באמת מסוגל להזכר בפעם הראשונה ששמעתי אותו.
    אבל הפעם הראשונה שאני מאזין לג'ון גרנט חביבה למדי.

  122. יעל הגיב:
    11 בנובמבר 2013 בשעה 22:27

    מהמם! וזה יוצא על היום הולדת שלי, אז בבקשה!

  123. אבישי הגיב:
    12 בנובמבר 2013 בשעה 01:40

    The Empyrean של ג'ון פרושיאנטה!

  124. דן הגיב:
    12 בנובמבר 2013 בשעה 03:16

    Townes Van Zandt – Live at The Old Quarter

    אמנם אלבום הופעה אבל מרגיש כמו לשבת איתו בסלון

  125. אלון אבירם הגיב:
    12 בנובמבר 2013 בשעה 07:31

    אני חושב שאבחר ב-songs of love and hate של כהן, כי אין עוד מלבדו

  126. גרנט הגיב:
    12 בנובמבר 2013 בשעה 09:22

    קולור אופ ספרינג של טוק טוק

  127. טלי הגיב:
    12 בנובמבר 2013 בשעה 10:16

    כי לא הכרתי אותו לפני הפוסט של העונג. ועכשיו קראתי, בדקתי, הקשבתי- נדלקתי!
    אני ממש רוצה להיות בהופעה שלו. וגם להזמין אותו לדרינק.

  128. אורן שניר הגיב:
    12 בנובמבר 2013 בשעה 11:09

    smashing pumpkins – siamese dream

    נכנסתי לחנות דיסיקים (היו פעם כאלו דברים) ביקשתי לשמוע. אחרי השתי שניות ראשונות כשהתופים הופכים לגיטרות – ביקשתי שיפסיקו, יוציאו את הדיסק וייתנו לי אותו. הדיסק הכי טוב אבר!!

  129. Ziv rosen הגיב:
    12 בנובמבר 2013 בשעה 12:16

    Kid A – Radiohead
    ויאללה כרטיסים

  130. קובי הגיב:
    12 בנובמבר 2013 בשעה 14:24

    EFTERKLANG -TRIPPER

    ומישהו אחר שם לב לאיזה מלחין קלאסי הוא עושה הומאז' בשיר הפותח את האלבום? מחליף את הפסנתר של הקלאסי בכינורות?

    רמז: היו לו ידיים ענקיות וזה הפרלוד הכי מושלם שלו לדעתי 🙂

    רק על זה מגיע לי כרטיס,לא? 😉

  131. דןבר הגיב:
    12 בנובמבר 2013 בשעה 18:08

    מאוד מתרגש ממנו.
    אשמח לכרטיסוש.

  132. ערן הגיב:
    12 בנובמבר 2013 בשעה 18:36

    יאללה – lucky number 132 🙂

  133. בן הגיב:
    12 בנובמבר 2013 בשעה 19:42

    אין יוטרו

  134. רועי גבע הגיב:
    12 בנובמבר 2013 בשעה 20:38

    DCFC- Plans

  135. פיני הגיב:
    12 בנובמבר 2013 בשעה 23:37

    וואו! זה מעולה!
    יזרום לי טוב עם החורף הזה.. תודה.

  136. במבי הגיב:
    13 בנובמבר 2013 בשעה 09:39

    אצא לכיוון השדה של מתן אשכנזי שגיליתי לאחרונה.

  137. חגי הגיב:
    13 בנובמבר 2013 בשעה 16:06

    יש מלא מלא מכל מיני כיוונים וסוגים…. אבל אם ללכת קצת על הקצה אז החדש של אמינם מתנגן אצלי בדירה כבר שבוע ללא הפסקה ומרגיש כמו קלאסיקה מיידית.

  138. איתן הגיב:
    14 בנובמבר 2013 בשעה 10:57

    גמני רוצה ג'ון גרנט!
    היו המון אלבומים שכישפו אותי בשמיעה ראשונה אבל שינאייד אוקונור הצעירה צורחת את נשמתה באלבומה הראשון The Lion and the Cobra – תפס אותי (ועדיין הוא מצויין לאוזניי)

  139. בת-חן הגיב:
    14 בנובמבר 2013 בשעה 11:28

    כמה קלאסיקות…אחת נצחית – wish you were here,השניה חדשה יחסית בשבילי- who needs who..
    ואני הייתי בטוחה שרק מתי מעט מכירים את גרנט.

  140. Elad הגיב:
    14 בנובמבר 2013 בשעה 14:58

    כמה מהאחרונים שלי:
    Andrew Bird – Noble Beast
    My Brightest Diamond – All Things Will Unwind

  141. אריק הגיב:
    14 בנובמבר 2013 בשעה 15:27

    () של סיגור רוס. מהרגע הראשון הוא דרש המון ומייד העניק בחזרה רגישות מעוננת, אינטימית ופריכה. נצחי.

  142. רון הגיב:
    14 בנובמבר 2013 בשעה 15:36

    איזה קטע, בדיוק לאחרונה נתקלתי בו לראשונה. מפתיע שהוא בכלל מגיע לארץ!

  143. יונתן גרין הגיב:
    14 בנובמבר 2013 בשעה 16:18

    queen of denmark
    בביצוע המרטיט והמושלם של שינייד אוקונור הוא השיר הגדול של השנים האחרונות.

    בכלל גון גרנט כותב שירים נפלאים, במיוחד האלבום הראשון, מאד קליט ולעניין.

  144. דן הגיב:
    14 בנובמבר 2013 בשעה 16:57

    תודה מראש! 😉

  145. לאה הגיב:
    14 בנובמבר 2013 בשעה 17:36

    רוצה מאוד…..3>

    אני לא טיפוס מקורי, לצערי הרב, אבל אצלי האלבום שנחרש אינספור פעמים הוא "High Violet" של The National. כי שירים כמו Sorrow זו הסיבה שצריך לתת ללב להישבר מדי פעם

  146. תום הגיב:
    14 בנובמבר 2013 בשעה 17:45

    grace של ג'ף באקלי.

  147. מיכל הגיב:
    14 בנובמבר 2013 בשעה 22:22

    אני חושבת שהאלבומים שהם קלאסיקות אמיתיות בעיניי לא נשמעו לי כאלה בפעם הראשונה. אני צריכה כמה השמעות חוזרות כדי באמת להתאהב באלבום.

  148. ניצ הגיב:
    14 בנובמבר 2013 בשעה 23:09

    הראשון של Anna Calvi

  149. מיכלש הגיב:
    15 בנובמבר 2013 בשעה 00:21

    Bubblegum של מארק לאנגן

  150. אור הגיב:
    15 בנובמבר 2013 בשעה 08:15

    M. Ward- Post-War

  151. אודי הגיב:
    15 בנובמבר 2013 בשעה 11:40

    הצד האפל של הירח

  152. דניאל הגיב:
    15 בנובמבר 2013 בשעה 12:04

    תפוחים ותמרים

  153. שלמה הגיב:
    15 בנובמבר 2013 בשעה 13:53

    אבבי רוד

  154. גילה הגיב:
    15 בנובמבר 2013 בשעה 14:20

    גבר הולך לאיבוד

  155. הילה ב הגיב:
    15 בנובמבר 2013 בשעה 15:52

    שבת שלום!

  156. יאיר הגיב:
    15 בנובמבר 2013 בשעה 17:55

    מודה שהרגע גיליתי – אבל במקרה הזה, עדיף מאוחר מאשר אף פעם

  157. עדי סברן הגיב:
    16 בנובמבר 2013 בשעה 01:54

    מקווה ש01:56 עוד נחשב כשישי בערב- והתשובה היא (בין מליונים) "pretty hate machine" של ניין אינצ' ניילז

  158. אריאל הגיב:
    16 בנובמבר 2013 בשעה 08:28

    הצועני של ירדנה ארזי

  159. טל הגיב:
    16 בנובמבר 2013 בשעה 09:14

    הראשון של suede

  160. מיטל רובינשטיין הגיב:
    16 בנובמבר 2013 בשעה 11:11

    אני ממש ממש אשמח לקבל כרטיסים!!!
    הדיסק שהפך לקלסיקה מיידית – disintegration, Cure

  161. הלל הגיב:
    16 בנובמבר 2013 בשעה 15:43

    איזה כיף!
    mirror conspiracy של thievery corporation