כרטיסים במתנה: Youth Lagoon (+ראיון!)
שלום לכל קוראי העונג! שמי עלמא אליוט הופמן, חלקכם מכירים אותי ורובכם כנראה שלא, אז כדי להציג את עצמי אספר שעבדתי מספר שנים בחנויות תקליטים, שאני כותבת בלוג מוזיקה [מעולה ומומלץ ומלא תשוקה – גיאחה.] בשם 15% חירשות ושהדבר המוערץ עליי בעולם הוא מוזיקה. הפלא הזה שגורם לחלקנו לקום בבוקר, שעושה לנו לחייך מהשרירים של הבטן, שלא פעם אפילו עונה לנו על הצורך להרגיש שהכל יהיה בסדר. יותר מכך אני מאמינה ביכולתה של מוזיקה לרפא אותנו, והיא נתפסת בעיניי כאחת היצירות הכי משמעותיות וחיוביות שלנו כבני אדם.
אחרי כל ההקדמה המרגשת אספר גם שאני אוהבת עמוקות את Youth Lagoon, שיופיע ב-5 בנובמבר בבארבי [כרטיסים]. מריחות המכחול הצבעוניות שהוא מצייר את אלבומיו בעזרתן, הן לא פחות מקסם בעיניי. רגישות ששייכת רק לעולמות הפנימיים שלנו מצליחה לתרגם עצמה לצלילים יפהפיים ומלאי חיים וחששות, מזמנים את האוזן והראש לתוך אריג עדין של חלומות. או בקיצור, הוא עושה לעיניים שלי לנצנץ.
כשהתבקשתי על ידי ערן אריאלי מנרנג'ה לראיין את הבחור המשונה מאחורי השם 'יות' לאגון', לא היה לי ספק שזה יהיה תענוג גדול לנסות לראות קצת את האדם שעומד מאחורי עולמות הדמיון המוזיקליים הנפלאים האלה. צריך להיות הרבה ילד, ומעט מנותק מהקרקע כדי ליצור פנטזיה מופלאה שכזו בכשרון כל כך מדויק, ולמזלי גיליתי שהלך המחשבה המיוחד של טרבר פאוורס לא מנחה אך ורק את יצירותיו. גאווה גדולה להביא למאוהביו וגם למי שלא הכירו אותו עדיין – הצצונת לתוך הראש הייחודי כל כך של המוזיקאי הזה.
שלום טרבר פאוורס. דבר ראשון תודה על הגעתך לישראל! זה באמת מדהים לכולנו. אני חושבת שהדבר הכי מסקרן לגבי זה הוא מה אתה יודע על הקהל שלך כאן, או בכלל – אם חשבת שיש סיכוי שתצא מחוץ לארצות הברית לנגן את המוזיקה שלך בכל העולם לקהלים שונים?
תמיד קיוויתי לנגן מוזיקה מסביב לעולם ולתקשר דרכה, מכיוון שיש מעט מאוד דברים שהם כל כך אוניברסליים. אני לא יודע כלום על הקהל בישראל, אבל אני מתרגש לפגוש אותם. אני אביא קצת צ'יפס מאמריקה, ואולי נוכל כולנו יחד לשבת מסביב לשולחן ולאכול אותם. או סתם לחלוק סיפורים. פעם כמעט איבדתי את הראיה שלי מכדור בייסבול, אולי אספר להם על כך.
מה אתה מנסה ללכוד בעזרת המוזיקה שלך?
אני עדיין מנסה להבין אחרי מה בדיוק אני רודף. יש לזה פנים מכוערות ודי קשה להביט בזה.
יש התייחסות גדולה לאמנות ביצירה שלך. קצת כמו ניסיון לצבוע תמונה בעזרת כלים מוזיקליים. נחשפת לאמנות כשגדלת? זה משהו שמצאת עצמך נמשך אליו?
במקור נמשכתי לאמנות דרך רישום, אבל ככל שהזמן עבר הבנתי שאני לא טוב בזה. האמת היא שיכולתי להיות טוב יותר אם הייתי לוקח כמה שיעורים, אבל לא הייתי מספיק אמיד כדי להרשם לבית ספר לאמנות. אז השתמשתי בעפרונות שלי כצ'ופסטיקס והתחלתי להתעסק באוכל סיני. תמיד נמשכתי למוזיקה. זה מצחיק דווקא, כי ככל שאתה משלם פחות על אוכל סיני – ככה הוא יהיה יותר טעים. וזה היה טוב בשבילי מכיוון שלא הייתי אמיד בשביל הדברים האחרים.
מה לגבי מוזיקה בחיים שלך, איזה מוזיקה שמעו בבית כשהיית ילד? יצאת להופעות או שהעדפת להאזין לתקליטים, ואילו להקות היו אהובות עלייך כמתבגר?
בבית בתור ילד, אבא שלי אהב את ה-Carpenters ואת אלביס. כנראה משם קיבלתי את הצד הרגיש שלי. אמא שלי הייתה אשת Led Zeppelin ו-AC/DC. שם גיליתי את המטאל. בדרך כלל העדפתי להאזין לתקליטים מאשר לצאת להופעות חיות, מכיוון שלא היה סיכוי שמישהו יחטוף אותי כשהאזנתי לתקליט. טוב, כן היה, אבל הרבה יותר נמוך. ויכולתי להשתמש בשירותים בבית מתי שרק רציתי. פס הקול של שנות נעוריי הוא האלבום The Slider של T-Rex.
מה היה הכלי הראשון שניגנת בו? מתי היה הרגע בו הבנת שלא מדובר בתחביב בלבד ושזהו – אתה הולך לעשות מוזיקה? והאם זו הייתה בחירה מודעת או שמצאת את עצמך מתגלגל לשם?
למדתי מוזיקה דרך פסנתר. פסנתר מאוד ישן שלא הצליח להחזיק צליל כמו שצריך. זה כנראה גם בגלל שניגנתי לא נכון. אחרי שלמדתי נגינה בפסנתר במשך 6 שנים, עברתי לגיטרה כדי שאלמד לנגן עליה שירים ואוכל להזמין בנות למסיבות בבית ספר. וזה עבד מעולה. שנים אחר כך לא נגעתי בקלידים כי פחדתי ששכחתי איך לנגן. אבל האמת היא שאתה אף פעם לא שוכח דבר כזה. ואז התחלתי לעשות מוזיקה על פסנתר ועל גיטרות, אבל לא באותו זמן כמובן. זה הרי יהיה מופרך, הלא כן? משם התחלתי לעבוד עם סינתיסייזרים ותכנות, ואז כמעט איבדתי את דעתי. נאלצתי להתחיל ללכת לייעוץ. לא בגלל הסינתיסייזרים, אלא מסיבות אחרות. אני במצב הרבה יותר טוב עכשיו, תודה ששאלת. זה אומר הרבה.
ספר על הפעם הראשונה שהקלטת משהו, איך זה הרגיש להאזין לעצמך? האם אתה מאמץ את היותך מוזיקאי ששר, ומה היו אז, וכעת, הציפיות שלך מעצמך?
אדבר על הציפיות שלי מעצמי קודם. אני חושב שהמפתח הוא לזהות כשמשהו נשמע נורא ואיום ולא שווה לעבוד עליו. זה חוסך המון זמן ורעיונות טובים. תמיד הקלטתי את השירים שלי על קסטות, וזה משהו שהתחלתי לעשות בערך באזור גיל 13. בהתחלה שנאתי את איך שהקול שלי נשמע, מכיוון שכולם שנאו את איך שהקול שלי נשמע. אבל ככל שעברו השנים, למדתי כיצד להשתמש בו.
רוב המילים שלך נבלעות בתוך המוזיקה. כאילו שהן לא חלק מכריע בשיר אלא כלי מן המניין שאתה משתמש בו כדי להשיג את התוצאה הסופית. זה משהו שאתה עושה במכוון, או שאתה לא חושב על זה יותר מדי וזו פשוט הדרך בה הדברים מתחברים יחד?
בשבילי, הקול הוא פשוט עוד כלי. כשאתה חושב שלכלי מסוים יש משהו חשוב לומר, אתה שם אותו בחזיתו של השיר. אבל אם אתה רק רוצה שהכלי הזה יחיה בתוך אטמוספירה, זה יכול להיות יעיל באותה מידה. זה בסופו של דבר מגיע לרמת היצירה עצמה. אין לי נוסחה שאני דבק בה לגבי שום דבר, אלא פשוט נותן לדברים להנחות את עצמם. מדובר על להקשיב כאשר יצירה מדברת, ובאמת לעשות מה שהיא אומרת לך.
זה מביא אותי לשאלה הבאה: באלבום הראשון יצרת אווירה של עולם סוריאליסטי, חלומי ומעורפל. האלבום השני שומר על האווירה הזו, אבל משהו בו הרבה יותר 'ארצי'. יותר בהיר וחד. מה קרה בין האלבומים שגרם ליצירה שלך להיות יותר בעלת צורה?
אני חושב שיכולת לשאול את אותה השאלה, ורק להחליף בין האלבומים. אני לא חושב שאלבום אחד מעוצב יותר מהשני, פשוט יש להם צורות שונות. אנשים משתנים בין אלבומים. ומעבר לכך, אנחנו משתנים כל יום. אם אי פעם אעשה את אותו האלבום פעמיים מהר מאוד אבין שהחיים שלי הולכים לשומקום ואוותר על שימוש בשירותים.
היה לך קשה לקחת את האמנות שיצרת בעצמך ולחלוק אותה עם מוזיקאים אחרים כדי ליצור להקה?
זה היה מאתגר, אבל עבדנו קשה על זה. עשינו חזרות כמעט כל יום במשך כחודשיים. אני מאוד בררן כי הופעה חיה זה כמו להזמין הרבה אנשים אחרים להתנסות במשהו איתך, אבל אז זה תלוי בי לבחור איזו חוויה אני רוצה לחלוק עם אנשים. בדרך כלל אני רוצה שכולנו נהיה בחלל יחד.
לסיום, מה אתה חושב על מוזיקת האינדי החדשה של היום? והאם יש תקווה לאוהבי המוזיקה אי שם?
אני עדיין מנסה לברר מה זה אומר אינדי. זה הפך לז'אנר מקובל שלחלוטין לא אומר כלום. זה כמו שאני עובר ליד בית קפה וכתוב 'ערב אינדי/אקוסטי', ואני נכנס פנימה ורואה ילדה בת 12 שרה אלט-קאנטרי מחורבן כשהחבר שלה עושה את ההרמוניות ומנגן בכינור. את תגידי לי, האם יש תקווה לאוהבי מוזיקה? כן. אבל היא אבדה ועלינו למצוא אותה.
מה צריך לעשות כדי לזכות בכרטיס?
השאירו תגובה. זה כל מה שנדרש מכם. (אם אתם רוצים להיות יצירתיים, ספרו איזה אלבום גורם לכם לחלום בהקיץ). הקפידו להשאיר את כתובת המייל שלכם בשדה המתאים (אל תדאגו, היא לא חשופה לאיש מלבדי), והזוכים, שייבחרו אקראית, יקבלו במייל הודעה על הזכייה. איזה כיף לקבל מתנות! תודה לערן ולעלמא!
שימו לב: ההגרלה תהיה פתוחה עד יום שישי בערב!
diolch
אני יכול לשים את האלבום Quill של The Last Bison
וללכת למקומות נפלאים…
פשוט אלבום נהדר…
Milk Man של Deerhoof (:
Postiljonen – Skyer
לעניות דעתי (הקובעת!) כרטיס מתנה להופעה של אדון לאגון זו המתנה הכי שווה שאפשר הן בחודש אוקטובר והן בחודש נובמבר. נחשפתי אליו דרך טור של גיאחה ב ynet ועל כך אודה לו עד סוף ימיי. כעת נתפלל לאלוהי ההגרלות.
Fuck Buttons – Slow focus
לאלבום האחרון של OM יש איכות מדיטטיבית שגורמת לי לחלום בהקיץ.
תודה
Ágætis byrjun – Sigur Rós
Burst Apart-The Antlers
mogwai – mr beast
Jonsi – Go
מבחינתי אחד מהאלבומים שגורמים לי לעוף ולחלום בהקיץ זה:
St. Germain-Tourist
moon duo, הכל
Still Corners – Strange Pleasures
Lonerism- Tame Impala
Son lux החדש גורם לי לחלום להזות ולרחף
son lux הקודם!
tnx
fleet foxex
in the aeroplane over the sea
youth lagoon הראשון
מאיר אריאל – מודה אני
אני רוצה!
Ariel Pink – Adult Themes
Jan Terri – Losing You
The Future Sound of London – Lifeforms
The Velvet Underground & Nico 🙂
Cate Le Bon- Me Oh My
כן
( ) – Sigur Ros
my bloody valentine – Loveless
אני חושבת שכבר בעטיפה מרגישים הכל – ערפל ורוד. ערפל כמשהו מטשטש חושים והצבע הורוד אשר משרה רוגע, שלווה, תחושה נעימה.
ואז נותר רק לצלול אל תוך השירה החלשה שנשמעת לה שם ברקע בין קול הגיטרות המנסרות אשר נכנסות אחת בשנייה ויוצרות דיסוננס מופלא. שילוב של רעש ושקט תמיד יוצר חולמניות טובה בעיניי (OK Computer למשל).
אשמח מאוד
The Sophomore Slump
זה מה שאני שומעת עכשיו ואני חולמת בהקיץ, אז למרות שאמרו את זה קודם לפניי (יונתן, 28), לא יכולה לבחור משהו אחר כרגע.
Radiohead- Kid A
אלבום כל כך מהפכני, ת'ום יורק הלך עד הקצה עם האלבום הזה, אשכרה העיז וזה מה שמדהים בעניי.. אבל פשוט צריך לשבת בנינוחות לשים אוזניות ולהקשיב לאלבום, אתה נכנס לטריפ מופלא בעולם אחר, לא פחות מאקסטזה. השימוש באלקטרוני עם הקול הצח של יורק מכניס אותך לסערת רגשות.
דרך אגב, ראיון מדהים, טרבר תמיד מוצא את המילים הנכונות להשתמש בהן, לא יכול לחכות לשבוע הבא 🙂
Sigur Ros – ( )
אלבום החורף שלי, אליו אני מקפידה להקשיב כל גשם ראשון. מן מסורת ששולחת אותי להרים החורפיים אף (הרבה) יותר של איסלנד, לירוק, לאפור, לכל מה שאני רוצה להאמין על הארץ הקסומה הזו, אבל סביר להניח שזה לקוח מספר אגדות או שניים. רק לעצום את העיניים, ומדי פעם גם לנקות את הדמעה שמלחלחת את דרכה אל הלחי.
אלבומים של camel גורמים לי לחלומות בהקיץ. במיוחד אווז השלג, אבל גם moonmadness.
מיוזיק פור אירפורטס של בריאן אינו
Beach hause- myth
כן בבקשה!
Repave של Volcano Choir
Sufjan stevens-the age of adz
יצירת מופת של המוזיקאי הענק הזה.
לא אלבום, אלא שיר אחד קטן (גדול) ומיוחד – My Morning Jacket-Into the woods
I See Seaweed, האחרון של הדרונס. תודה.
מיקסטייפ שפעם נעשה פה בעונג ל Yo La Tango מספק כמה חלומות
before today של ariel pinks haunted graffity
האלבום החדש של מזי סטאר…
the national – trouble will find me
Bower birds – upper air
Panda Bear – Person Pitch
בטוח
נשמע יופי
רוצה!
Leonard Cohen
כיף לקרוא!
עוד לא שמעתי צליל אחד מהדברים שהוא עושה, ואני מאד רוצה ללכת להופעה. כי איך שהוא מדבר על המוזיקה שלו או בכלל עושה חשק לראות את זה קורה, וכי עלמא תדגדג לי את החשק גם למופע ספוקן וורד של טוקבקיסטים אם תכתוב על זה בכזאת תשוקה.
אלבום קסום.
הבארבי נותן בראש.
YOUTH\WIRE\BLACK ANGELS
Wild Nothing – Nocturne
Sigurd ros ()
devendra banhart – rejoicing in the hands
Swing Lo Magellan – Dirty Projectors
תגובה וזה. 🙂
מתאים ביותר להיות בהופעה!
לחלום בהקיץ לא צריך מוסיקה בשביל זה
yes- close to the edge
Zen Arcade
Antony and the Johnsons
ממש אשמח לכרטיסים
DIIV – Oshin
Frank של איימי :-),
Au Revoir Simone – Move in Spectrums
כל דיסק של סייגר רוס מביא אותי לחלום בהקיץ ולהתעורר באיסלנד
Her Majesty the Decemberists של The Decemberists, שמכניס אותך לתוך החלומות בהקיץ של קולין מלוי ולפעמים הופך אותם לשלך.
Parachutes – Susy אולי זה פחות מוכר אבל זה אלבום שעדיין מביא את אותו הסאונד האיסלנדי, המלטף ברכות את האוזניים כמו שיר ערש שמחזיר אותך לילדות, שגורם לך לחלום על רכיבה על סוס איסלנדי בעמקים הירוקים של רייקיאוויק.
המילים הביישניות המתחבאות מאחורי הסאונד הכל כך פשטני וחלומי הזה.. גם אם אני לא אזכה בכרטיס אני מקווה שאתם תשמעו את האלבום הזה (:
devendra banhart – what will we be
ים יימס
בצעירותי היתי חולם בהקיץ די הרבה עם virgins and philistines של הקולורפילד…
מעניין יהיה לנסות לראות אם זה עדיין עובד
rounds של פורטט
Porcupine tree – on the sunday of life
אוהבת!!!
The Wolves (Act I & II) By Bon Iver keeps breaking my heart – i guess that dreams sometimes are only made to be crashed
beck- sea change
Silent shout
Shields
תודה
beach house
אני.
אני כבר חולמת בהקיץ על
ההופעה…
chet faker- thinking in textures
kid A!!
הי, אף פעם עוד לא יצא לי לזכות. אשמח שהפעם כן…
Nick Drake – Five Leaves Left
Devotion – Beach House
יפה יפה
ברי סחרוף 24 שעות ביממה
Tame Impala Lonerism
אחרי בלק אנג'לס סולד אאוט אינשאללה ערן צריך להביא אותם
Oum Kalthoum – Enta Omri
אצלי, הכל התחיל משם..
dark side of the moon
גבר הולך לאיבוד
סרג'נט פפר
Seyahatname/ Mercan Dede
Tycho – Dive
אני מאוהב בטעם המוזיקלי שלכם, קוראי העונג. כמעט כל אלבום שרשמתם לוקח אותיל מקומות קסומים, ובערך 12 שלא הכרתי גורמים לי רק לחכות בשקיקה להקשיב להם ולעוף…
סיגר רוס עושים את זה בצורה היפה ביותר, וגם ביורק בקטעים המדיטטיביים והעדינים יותר שלה
מאלבומים כמו vespertine והאחרון.
אבל גם Efterklang, שאף אחד עוד לא הזכיר. במיוחד tripper שהוא ממש טריפ כמו שמו, וכל מה שהם עשו עד parades המהמם. שווה שמיעה!! הקשיבו 🙂
סליחה על החפירות אבל בעניין המוזיקה זה כדאי – אתם מכירים את Jay walk snail? הוא אומן ישראלי שיצר מוזיקה חמה ומלטפת באנגלית. הוא נעלם מהשטח, וחבל. המוזיקה שלו מקסימה ועצוב לי שהוא לא יוצר יותר : ( מומלץ בחום.
גיאחה, יש לך פיתרון לתעלומה? אשמח לדעת לאן הוא נעלם ולעודד אותו להמשיך וליצור!!
ואגב, אני מאוהב ב-Son lux בזכותך. תודה רבה שהכרת לי אותו!!!
איזה כייף. תודה!
עד העונג הבא
מפלצות התהילה של משינה
Animal Serenade של לו ריד
vespertine
reflektor של arcade fire
כרגע l.pierre – the island come true
my bloody valentine – loveless
Graham Nash – Songs for begginers
עלמא, אני מתגעגע! ראיון מעולה 🙂
slayer – reign in blood