כרטיסים במתנה: אינדינגב 2011
ביום זה של בשורות משמחות, לכבוד הוא לי להוסיף עוד מילימטר של שמחה על גל החיוכים ששוטף אותנו, ולהציע לכם לזכות בכרטיס חינם לאינדינגב 2011!
זו כבר השנה החמישית שהפסטיבל העצמאי למוזיקה עצמאית מקים את במותיו ואוהליו במצפה גבולות שבדרום, ואני עדיין מתייחס לזה כמו שהתייחסתי לזה בשנה הראשונה: מדובר בנס.
אני קורא לזה נס מכמה וכמה כיוונים. כמישהו שעוקב אחרי המתרחש בזירות המוזיקה השונות בארץ, כמישהו שעוקב ומתעסק בעשייה עצמאית בארץ, כחבר בקהילת המוזיקה העצמאית שמכיר אנשים מהקהל ומהמוזיקאים, וגם כחבר של חלק מהמארגנים שמציץ קצת פנימה כל שנה ורואה איך קורים הדברים מאחורי הקלעים בחודשים שמובילים לפסטיבל. בכל דרך שבה אני מסתכל על זה מדובר לכל הפחות בהישג עצום, אם לא בנס ממש. תחשבו על זה: מארגנים שהם לא אנשי עסקים אלא פשוט צעירים עם חלום על פסטיבל מוזיקה, מרימים שנה אחרי שנה פסטיבל בן אלפי אנשים ועשרות להקות, בתמיכה כספית מינימלית מגופים מבורכים כמו קרן מיראז' ומועצה אזורית אשכול, וגורמים לזה להצליח. כל שנה נגמרים הכרטיסים. כל שנה האווירה היא נהדרת, כל שנה המוזיקה מעניינת. יש מעט מאוד אירועים שנתיים שאני מחכה להם יותר מלאינדינגב, והעובדה שזה בא מאתנו, מאנשים כמוני וכמוך שפשוט אוהבים מוזיקה ישראלית ורוצים להפיץ אותה וליהנות ממנה כמו בני אדם – טוב, אתם כבר יודעים מה זה בעיניי.
מי שציפה לשינויים מרחיקי לכת ומטלטלי עולם בפסטיבל השנה לא יזכה להם. הליינאפ לא מכיל שמות מפתיעים ומפוצצים יותר מהרגיל, אורך הפסטיבל (שלושה ימים) לא השתנה מהשנה שעברה, וגם השנה יהיו שם רדיו אינדינגב (שישדר באינטרנט כל הפסטיבל), גם השנה תוכלו להאזין מראש להרכבים המשתתפים, גם השנה תוכלו לקנות חולצת פסטיבל, גם השנה יש שתי במות מרכזיות ובמת "עשן הזמן" אקוסטית בין הדוכנים, גם השנה יש תערוכת אמנות מטורפת פזורה סביב המתחם, וגם השנה תוכלו להיתקל בי מסתובב שם עם חיוך שיכור מהנאה.
הרבה פעמים כשאני מוצא את עצמי מגן על אלבום או להקה שאני אוהב ונחשבים לזניחים או בנאליים, אני אומר שלא תמיד צריך להביא לאוזן שלי משהו חדש שעוד לא שמעתי קודם, לפעמים מספיק פשוט לקחת משהו קיים ולעשות אותו ממש ממש טוב. זה נכון גם לגבי אינדינגב 2011, שלכאורה לא מחדש כלום אבל בפועל הוא כנראה הפסטיבל הכי טוב של השנה.
אה כן, ויש חידוש אחד: בפסטיבל הנוכחי יצא לאור גיליון מיוחד של המגזין הירושלמי "האף" בשיתוף עם אינדינגב, ועבדכם הנאמן (יחד עם מפיקת העל תומר דמסקי) הוא העורך האורח שלו.
מה צריך לעשות כדי לזכות בכרטיס?
השאירו תגובה. זה כל מה שנדרש מכם. (אם אתם רוצים להיות יצירתיים, ספרו על רגע האינדינגב הכי מוזר\מצחיק\בלתי נשכח שלכם. אם לא הייתם עדין באינדינגב – תמציאו!). הקפידו להשאיר את כתובת המייל שלכם בשדה המתאים (אל תדאגו, היא לא חשופה לאיש מלבדי), והזוכים, שייבחרו אקראית, יקבלו במייל הודעה על הזכייה ושמם יחכה ברשימה בכניסה למופע. איזה כיף לקבל מתנות! ותודה גדולה למתן!
שימו לב: ההגרלה תהיה פתוחה עד יום שישי! ומחר – עוד חלוקה!
לא רוצה להמציא אני רוצה כרטיס וסיפורים אמיתיים משם!!!
כמו שאומרים אין כמו הפעם הראשונה (לטוב ולרע), ואם אזכה זאת תהיה הפעם הראשונה שאלך לאינדינגב 🙂
דרך מצויינת להתחיל 🙂
אבל אני רוצה להיות שם!
לא הייתי ואולי בזכותכם אהיה
לא אשכח את הפעם ההיא שעמדו להן צנוניות בכוסות פלסטיק והוגשו בצמוד לבירה הצוננת… זו הייתה חוויה, זה היה לפני שנתיים. הלוואי ותחזור.
זה היה כשגיליתי שהברמנית החמודה מעשן הזמן היא גם זמרת מוכשרת
אמנם תכננתי לרכוש כרטיסים בכל מקרה, אבל עדיין: רוצה מאד!
בשנה שעברה נאלצתי למכור את הכרטיסים שלי יום לפני הפסטיבל (ביורוקרטיה מלחיצה בפני עצמה) בשל בלת"ם מרגיז במיוחד. צריכה חוויה מפצה.
הלוואי להיות שם. שנה שעברה נזכרתי מאוחר והשנה אין לי כסף ללכת
לא הייתי ואני לא מהממציאים… אבל מבטיחה שאם אזכה בכרטיסים אשוב לחלוק את הרגעים הכייפים פה 🙂
זאת תהיה הפעם הראשונה שלי שם – ובתקווה לא האחרונה
עוד נס ביום כ"כ משמח 🙂
חגלעד שמח 🙂
גם לי זו תהיה הפעם הראשונה 🙂
גם אשמח לכרטיס 🙂
ב 2009, הזכרון הכי מתוק, הופעה של רות, יהוא והאחים רמירז.
בלתי נשכח. (גם עמדתי ליד גיאחה ושנינו התמוגגנו).
עוד זכרונות –
רגע שבירה בהופעה של נדב אזולאי ב 2009
ישיבה בצד לבד ושמיעה של "סכינים" גורם לי להתרגשות גדולה,
דמעות ושירה .
ההופעה של אבי עדאקי.
באמת שלא חסר…
עדין לא הייתי, ומסיפורים הבנתי שיהיה קשה להמציא משהו שיתקרב לחוויה..
רוצה כרטיס!
אני רוצה, כי לפני שנתיים חיכיתי לחבר שלו שהכרטיסים היו אצלו 4 שעות! ואז הלכתי הביתה. זה היה רגע עצוב. 🙁
הסיפורים יבואו אחרי הפעם הראשונה העסיסית!
אינדינגב 2- הגענו, עמדנו בערך שעתיים בתור ע-נ-ק-י וממש כשהגענו למצב של 4-5 אנשים לפנינו נגמרו הכרטיסים. לא היתה ברירה- שתינו, חיכינו, שתינו עוד וכשירדה החשיכה התפלחנו כמו ילדים טובים מתחת לגדר (:
ביום השני אנשים כבר התחילו לחתוך אז הם נתנו לנו את הצמידים. אחחח איזה כיף היה! (:
(וזה בלי להזכיר את הנפילת חשמל במופע של אסף אבידן, הופעת הצהריים של טייני פינגז, ההופעה הצרודה של ג'ירפות, ועוד ועוד..)
רגע שהיה בו זמנית מבהיל ומצחיק- בשנה שעברה, רקדנו בשמחה ובשכרות בלילה, כשלפתע שמתי לב שלידידי השיכור יורד דם מהרגל. אמרתי לו את זה, והוא פשוט צחק והמשיך לקפוץ. כזה high שפצע קטן לא משנה, זה נשמע רע אבל בשבילי זה מייצג את הכיף הגדול באינדינגב, לא אכפת לך משטויות קטנות, אתה פשוט נהנה 🙂
עוד לא הייתי באינדינגב, אז רוצההההה!
ק'ראע
אינדינגב 2009
סיפור הגיטרה השבורה של בסיסט מידנייט פיקוקס
יש צורך להוסיף?
כרטיס כרטיס כרטיס!!!
לא רוצה להמציא..רוצה להרים מהרצפה את הכרטיס(ים) ולעשות בהם שימוש מועיל
הלכנו יומיים בטיול שנגמר בגבולות, מצאנו מקום להתקלח כדי לא להגיע לאינדינגב מסריחים מדי והחגיגה החלה.
אמנם היה ממש כיף, אבל לא ברור לי מה היה יותר כיף, הדרך או הפסטיבל.
כבר שנתיים ברצף אני משתוקקת ללכת לפסטיבל המדהים והמיוחד הזה ובגלל מועדי ג' באוניברסיטה, אני מנועה מלחוות אותו.
זו השנה הראשונה שאוכל להגיע ואשמח אם תעזרו לי! 🙂
לא יצא לי עדיין לבלות באינדינגב, אבל אני אשמח לשנות את זה השנה, וללכת לראות על מה כל המהומה.
מתלבטת..אם יהיה לי כרטיס בטוח אהיה שם!
כן כן כן! אחרי כל החופש שהלך על למצוא דירה ולמצוא שותף ולמצוא ולמצוא ולמצוא, יהיה כל כך מתוק לנוע ולנוח ולהתכייף ולהתרגש!
מחכה לפעם הראשונה לאינדינגב ולפסטיבל שניראה כהכי כיף שיש!
אינדינגב 2009 ללא ספק
אינידינגב 2009
ההופעה של האחים רמירז, ירון ורות, רות וכל הקהל נכנסים לאקסטזה בזמן אחד השירים של האחים רמירז
גם אני רוצה לחזור למחנה הפליטים הכי מגניב במזה"ת – האינדינגב בצאלים.
אינדינגב! כןןןןןןן
גם אני אשמח לכרטיסים לאינדינגב! 🙂 לא הייתי אף פעם…
גם אני רוצה כרטיס:]!
למה סתם להמציא?
הרגע הכי כייפי באינדי נגב היה להתעורר אחרי הלילה הראשון משעה וחצי שינה, לכשול עם כוס קפה (בלי חלב כמובן) לבמה שעליה להקה שנגנה משהו בסגנון רגאיי. עד היום אין לי מושג מי הם היו, אבל היה כיף מאוד להתעורר איתם לאט-לאט
בלי שום ספק. אדם קומן ברגעיו האחרונים של אינדינגב השלישי מטייל ברחבי המתחם עם גיטרה כשהוא צורח את שיריו ונחש של קהל משועשע עוקב אחריו לכל מקום.
באינדינגב השני הכרטיסים נגמרים בקופות והבמה המשנית עוברת למתחם האוהלים. אסף אבידן עובר באיזור ומחליט לדפוק הופעת פרו בונו .
אחרי רגע שהיה קצת עצוב, הגיע רגע מהקסומים ומנחמים שהיו לי בחיים, שכלל בסך הכל שני בחורים מאוד מוכשרים שישבו לא רחוק מהאוהל שלי וניגנו ביטלס כל הלילה. המנגינה המוכרת והאהובה הצליחה לגרום לי לחייך ולצחוק עד הבוקר. זה אולי לא מוזר ומצחיק, אפילו רגיל למדי, אבל בשבילי לגמרי בלתי נשכח.
רגשני משהו… שיהיה אינדינגב שמח 🙂
הייתי שנה שעברה. הרגע הזכור ביותר הוא כמובן שממל שעלו בשעות לפני הצהריים המוקדמות ובערך העירו את כל הפסטיבל משנתם המלוכלכת בחולות (כן, לפני שנה הם לא היו מוכרים) וכשאני אומרת הרימו אני מתכוונת, ליטרלי, הרימו, הקפיצו, העיפו באוויר את כל הקהל וכל מצפה גבולות. יאאאהא!
הסיום של כל אחד מהפסטיבלים הקודמים היה מעולה,
תמיד נשרארתי עד הסוף, להופעה אחרונה ומעולה, עם קהל שלא
רוצה ללכת הביתה ואמנים שמעיפים אותו למעלה, שנה אחרי שנה,
ערן צור, אביב גדג', קרולינה, ומיטב חבריהם מהפסטיבל.
גם השנה אשמח לצאת הביתה עם חיוך מאוזן לאוזן וגדוש אופוריה
לקראת שנה חדשה.
עוד לא יצא לי לצבור חוויות אינדינגב. אולי השנה זה יקרה!
אינדינגב זה כיף ואני רוצה
בא לי נורא!!!
אין כמו מקלחת שדה לפנות בוקר. [כך שמעתי]
כמה שאני רוצה להגיע שוב לאינדינגב!!!
שנה שעברה ישנתי בארון המתים שהוצב שם בחולות בזמן שאנשים עברו על פני, זו הייתה חוויה משונה…
רוצה להיות שם כדי להביא לך סיפור 🙂
ממטרות משפריצות בהופעת סיום של קרולינה. טירוף חושים.
אני!!
אין כמו אינדינגב ! הפסטיבל הכי טוב שקיים
הייתי באינדינגב של שנה שעברה רק כמה שעות ביום הראשון… הרגע הכי מדהים היה כשהייתי שקועה בשיחה ופתאום הרגע הזה שאת מבינה שמישהי שעד עכשיו לא ידעת יותר מאת השם שלה הופכת לחברה טובה. בבקשה לא לכלול אותי בהגרלה, אני קניתי כבר כרטיס.
אינדינגב שנה שעברה, הלכתי לבד, חזרתי מבסוט
שףעשגכע
רוצה כרטיסססססססס
רגע האינדינגב שלא אשכח לעולם היה כשגבע אלון הזמין אותי לעלות לשיר איתו.
אני זוכר כשרק ירדתי מהאוטובוס לתוך היער הירוק שמקיף את האינדינגב, נשים ערומות מתקלחות במימי האגם הכחול, ילדים קטנים משחקים תופסת לידן ובוב דילין עומד ומקטר. ההרגשה הייתה מדהימה כמו וודסטוק מחודש באזור הפסטורלי של עזה. אין ספק שמקום זה מאפיל לגמרי על תחושת האהבה והשלווה של 1969, וכמה כיף כשג'ימי הנדריקס עולה להופיע, או רוצי בובה אבל מה זה משנה?! העיקר, אני מחכה לאותה תחושה גם השנה (שתהיה הפעם הראשונה שלי בפסטיבל)
ואללה מתאים לי כרטיסים בחינם 🙂
אף פעם לא הייתי שם.
באינדינגב השני עמדתי 3 שעות בתור לכרטיס וכשכבר הגעתי לקופה, הודיעו שמפסיקים את המשטרה בפקודת המשטרה. אחרי זה כל התור המשיך להמתין עוד 3 שעות, בציפייה שיתפתחו את הקופות והתהוותה לה אחוות ממתינים עם ניגונים וטאקי. היה כיף, למרות שלא נכנסתי בסוף.
אשמח להיכנס הפעם.
רוצה ללכת לשם ולהינות 🙂
באינדינגב האחרון פלירטטתי עם בחורות למען חברי הפנוי (בשעתו). באישור אשתי כמובן 🙂
איזה כיף שהאינדינגב מתקרב. בשנה שעברה כ"כ רציתי ללכת אבל הייתי אמור לסגור שבת בבסיס. עד שהחזירו לי תשובה שאני יוצא בשבת הזו – נגמרו הכרטיסים… מאכזב.
בתקווה שהשנה החוויה המפצה תהיה גדולה עוד יותר, ואזכה בכרטיס מתנת העונג…
רוצה רוצה
אני (בעוד שנה) זוכרת איזה כייף ומרגש היה באינדינגב 2011 !!!
באינדינגב 2009 הצטלמתי עם חברה שלי תחת חופה שהיתה שם כחלק מהמיצג "חתונה אקספרס". שמתי את התמונה בפייסבוק יחד עם יתר התמונות מהפסטיבל.
לפני כמה שבועות שינינו את הסטטוס בפייסבוק ל"מאורסים", והתמונה שקפצה לנו באופן אוטומטי היתה של החופה באינדינגב. צירוף מקרים? איי דונט ת'ינק סו.
לא היתי אבל הסיפור מהאינדינגב לפני שנתיים עם הגיטרה השבורה של איתן מהמידנייט פיקוקס (שזה סיפור נחמד ובטוחה שאם אהיה שם – יהיו סיפורים פי אלף יותר שווים)
עוד לא הייתי שם ואני חושבת שהגיע הזמן! אז אני אשמח לכרטיס 🙂
מישהו זכה כבר?!
באינדינגב 2001 כשנינט צימררה את כולנו עם ים של דמעות! וואיי איך התרגשנו, לא אשכח זאת בחיים!
אה? לא אינדינגב? רואה, אתה חייב לשלוח אותי לחוויה מתקנת 🙂
פעם הייתי באינדינגב וראיתי דינוזאור.
עוד לא הייתי, והגיע הזמן שגם לי יהיו סיפורים (:
אז הכל התחיל כשבן זוגי החליט לאחר תשע שנים משותפות שמספיק לו, נישק אותי ויצא מהבית. ירח שלם חיכיתי שיחזור, קיוויתי לקבל את החיים שלי בחזרה, הבטחתי לכלב הנטוש שלא משנה מה, אני איתו. אחרי חודש חברים שלי החליטו שמספיק. הגיע הזמן שתפסיקי להתפשר על מוסיקת אייטיז. שלחו אותי להחליף מצעים ולמצוא דירה חדשה ואמרו שיש להם הפתעה לסופהשבוע. משסיימתי את מטלותיי לצלילי ההמנון האלמותי 'אי וויל סרבייב' חיכו על המצעים הנקיים זוג כרטיסים לאינדינגב העתיד להתרחש בשישבת. בעודי מהרהרת על המעבר ממצב צבירה של דו לסול(ו) ועל כך שהוא מייתר את הזוגיות שבכרטיסיות, נעמד מולי הכלב על זכותו להצטרף לפסטיבל הדרומי ונהם: הבטחות צריך לקיים!
אני גם רוצה! 🙂
באינדינגב האחרון פגשתי בחור שהייתי דלוקה עליו בצבא וחשבתי שהוא לא בעניין ואז כשנפגשנו
הוא ספר לי שהוא היה דלוק עליי שנים
ברור שהתחלנו לצאת 🙂
אם לא אנסה, לא אדע!
כשבאינדינגב השני (הראשון בו הייתי) נגמרו הכרטיסים ואילתרו במה קטנה בחוץ. על אף שהיה לי כרטיס המון זמן מראש איכשהו מצאתי את עצמי רוב הזמן בבמה הקטנה שהייתה גדושה מוזיקאים מעניינים ביותר.
למה לא.
אני לא אשכח את ההופעה המטורפת שTiny Fingers נתנו באינדינגב הקודם.. הכרחתי כמה חברים להישאר איתי עד ההופעה המאוחרת, והם לא התחרטו 🙂
רוצה רוצה!!!
רגע האינדינגב שלי היה בהחלט כשהתעוררתי באוהל מהחום, פירקתי חצי בקבוק מים, גיליתי שיש בפנים חיפושית זבל, שקלתי את המשך הפעולה שניה או שתיים, והמשכתי לפרק גם את החצי השני.
בדיעבעד, חבר שלי התעורר בלילה כשהיא על הפנים שלו וכשעלתה השאלה "מה לעשות איתה" איינשטיין בחר בבקבוק השתיה.
cheers
אני! הקטע הכי ביזארי היה באינדינגב לפני שנתיים כשהרסו לאיתן רדושינסקי את הגיטרת בס ולא הבנו מה קורה
אין לי כסף,
אני גר בתימן,
יש לי יד אחת
ואני חייב להיות באינדינגב!!!!
וואו אני לא אשכח את ההופעה ההיא באינדינגב הראשון שהביטלס עשו הופעה עם החברה של שבלול. זה היה ממש וודסטוק ישראלי. שלום ואריק, פול וג'ון. לא יישכח באמת.
מדהים גם הפילים ששיחקו תופסת בזמן ההופעה (זה היה טיפלה מסוכן אבל מגניב)
הביצוע הכי יפה היה משהו בדרכה שהיא זזה.
🙂
ערן
הייתי לפני שנתיים ומאז אני מתגעגעת
אני אני אני אני,
עוד לא הייתי ועוד לא חוויתי כלום ולכן אני משתוקקת לקבל כרטיס!!!
אני תגובה אקראית.
כולי תקווה לחוות את חווית האינדינגב הכי מדהימה בעולם הפעם!!!
היה זה יום בהיר… בוקר קריר ואפל בפסטיבל האינדינגב אותו פקדתי…
כבר באותו בוקר הרגשתי מוזר.. כאילו משהו הולך לקרות… הצטיידתי בכבשותיי וכל הצאן אשר לי ויצאתי לסיבוב ברחבי הפסטיבל לחפש לי איזה קוף להשכרה..
באותו היום קרה משהו מוזר..
הרגע שהכי אהבתי הוא בו שברתי לבחור מהמידנייט פיקוקס את הגיטרה ואז כולם כעסו עליי. אני מעוניין להתנצל בפני כל אלה שפגעתי בהם, ואם תהיה לי עוד הזדמנות להגיע לפסטיבל אני מוכן להתחייב לא לשבור גיטרות, אבל לא מוכן להתחייל לגבי קלידים, הם נורא מעצבנים אותי בזמן האחרון. תודה מראש, יואבי (שם בדוי) (לא באמת שם בדוי)
כבר שנה שלישית שאני רוצה ללכת ורק עכשיו מזדמן לי …ברגע שגיליתי שאני לא סוגרת שבת בצבא אז כמובן אסע דרומה לאינדינגב ומאוד אשמח בתקופה מרוששת זוו לקבל כרטיס מתנה!! חג שמח!
גם אני רוצה!
אני
רוצה
כרטיס
חינם!!!
🙂
תודה.
הדבר הכי מושלם באינדי זה כשאתה אחרי מלא מלא ערק או וודקה או בירה או שלושתם, בהופעה של רמירז או טייני פינגרס או העוגיות או לא, וכולך מזיע או מסריח או מטונף או הכל,מתחת לשמש ארצינו, רוקדים בטירוף – ואז – נפתחות לך הממטרות מלמעלה ובדיוק שמה אתה מרגיש שהיה שווה לחכות שנה בשביל לבוא לנגב המדהים והפסטיבל הזה שנעשה כולו מטוב ומפיץ בגבולותיו אור ואהבה!!
יום גלעד שמח!
2011 יהיה האינדי ה-4 שלי.
באינדי של 2009 התחלנו מסורת של לעשות אודישנים לטרמפיסטים כדי לקחת את האדם שהכי מגיע לו טרמפ. איפשהו על מחשב כזה או אחר חייב להיות תיעוד של זה, וגם השנה במידה ויהיה מקום באוטו יערכו אודישנים.
כרטיס חינם כנראה יגרום לחבורה להוציא עוד אוטו עם מקומות ריקים…
רגע מוזר בהחלט עבר על כוחותינו בערב האחרון של הפסטיבל, בשנה שעברה – ממש לפני שנסענו הביתה, בבואנו לאסוף את היצירות שתלינו בספונטניות ברחבי הפסטיבל – גילינו שעל אחת מהן (בתוך פסל הספינה השוקעת) השאירו לנו תגובה מקורית – קונדום. משומש, בטח משומש….
Finally someone is giving out free tickets!!!
Yeahh!!!
אני ממש רוצה כרטיס לאינדינגב כל החברים שלי הולכים ורק אני לא הספקתי לקנות כרטיס!!!! אם מישהו קנה כרטיס ומתחרט או משהו אני מעוניין 🙂
כשסולן Inga Dingo היה כל כך מסטול שהוא חשב שזה באמת רעיון טוב להתפשט לחלוטין באמצע הופעה ובסופו של דבר במקום להתעסק במוזיקה המעולה של הלהקה הזו כולם התעסקו בגודל של הגונסון של הסולן
באמת רגע שנצור לכל החיים
אנ'לא אשכח את ביירות מופיעים באינדינב 2009
רוצה כרטיס, עוד כרטיס. 🙂
ללא ספק הנאום שפתח הפסטיבל הראשון' בו סיפר ביבי איך הוא הקים את הנגב, כדי לימים יוכל להגשים את החזון של פסטיבל אינדינגב שאותו הוא חזה, קצת ללפני שהוא חזה שהרצל יחזה את המדינה. ואיך הוא גאה שסוף סוף משימתו הושלמה, ועכשיו הוא יוכל לנגן בכל שנה, במשך שלושה ימים רצוף בפסטיבל שלו. ואז, קם נער מזוקן מהבמה ואמר לו: "לא ביבי, אני.,, שמו של הנער בישראל, כמובן, הוא עוזי פיינרמן
אחח אינדינגב, לנצח אזכור את ההופעה שראיתי לצידי את בריטני ספירס רוקדת בטירוף!
ֿֿֿֿ
ברור שלא, אבל לפחות ניסיתי להמציא משהו! לא הייתי ואני נורא רוצה ללכת!!!!
אינדינגב 2010: לאחר יומ וחצי הופעות מטריפות ביופיין, נמנמתי לתומי במיטת ה"אמריקן קומפורט אינדינגב" ( המיטה הייתה עשוייה משקיות ניילון יש לציין שזו המיטה הכי נוחה בנגב) כשמעלי מתנוססת פטריה אדומה ענקית שנראתה לי חולה בלבנבנת… אני לא זוכרת אם הפטריה הורידה עלי גשם או שאלו היו טפיפות הרוקדים….או עשן הנרגילה או שזמזמתי הבא נגילה… אך המוסיקה משני המתחמים התערבלה ביחד והשתלבה באופן מדהים עם הכוכבים. למרות שקינאתי בכל אותם מאופקים שהלכו ל"פינת ההדחקה" במה שנראה לי כמו "רגע השיא" (כל רגע שם נראה היה לי כמו רגע השיא) הודתי בפני עצמי ובפני הכוכבים שאני לא מסוגלת להדחיק שברירית שניה מכל היופי הנפלא סביבי… נזכרתי שהוריי עשו אותי בחולות הנגב ונשבעתי לעצמי באותו רגע שכל חיי לא אדחיק יותר דבר !!! רק אמחזר !!! תודה אינדינגב !!! אתם אדירים !!! מקווה להיות שם גם השנה עם כל היופי של המוסיקה הישראלית הכי טובה, האנשים היפיפיים ומרחבי הטבע המטמטם בפשטותו המורכבת והגאונית !!!
המשך לסיפור הקודם תראו ותאמינו
http://www.facebook.com/photo.php?fbid=156639978646&set=t.100000035150797&type=1&theater
חברים שלי מופיעים וחשבתי לעצמי – לא הגיע הזמן שנראה על מה כל המהומה???
אני זוכר לפני שנתיים שראיתי את דיגיטל_מי בהופעה בבמה הקטנה וזה היה אחד הרגעים הטובים של הפסטיבל. הסאונד היה מעולה, ונראה שהוא היה במקום השמח שלו:
http://www.flickr.com/photos/itayniv/4021484225/in/photostream
באותה שנה גם זה קרה וזה היה משוגע:
http://www.flickr.com/photos/itayniv/5039752394/in/photostream
אפשר בבקשה כרטיס?
. (אני לא יצירתי)
לא להאמין שעדיין לא הייתי בפסטיבל. ועם יום הולדת סמוך, מי יודע אולי זו תהיה המתנה.
האינדי היחיד שהייתי בו עד כה היה הראשון, בשנים שבאו אח"כ החיים היבשושיים שניהלתי מנעו ממני להגיע לפסטיבל. אבל אותה הפעם הראשונה הייתה מדהימה – היו אנשים מדהימים, ואני דווקא זוכרת לטובה את כל הופעות הצהריים המרדימות… וגם אותך עבדינו הנאמן, יושב שם לא רחוק ממני ומנדב (אפילו יש תיעוד של העניין הזה איפשהו…). האמת, אלה היו ימים קסומים, דקה לפני שהתחלתי תואר ראשון, ואיתו את החיים האמיתיים, דקה לפני שהאשליה שהייתה לי שהחיים טובים התנפצה… וכמה מתאים שאני נוסעת דווקא עכשיו שוב – דקה לפני שאני מתחילה עוד תואר ראשון, ובדיוק כשהחיים שלי הגיעו לשיא מכל כיוון אפשרי. אני מקווה שהפעם האשליה לא תתנפץ דקה אחרי שהפסטיבל יגמר.
ובעניין הכרטיס – לי כבר יש כרטיס, אבל יש לי חברה שאני ממש רוצה שתבוא איתי, והיא עוד מתלבטת מאיזושהי סיבה לא ברורה – הייתי שמחה להציב לה עובדה בשטח!
מלל אקראי שמטרתו לקבל כרטיסים חינם, בלה בלה בלה, ידה ידה ידה. תודה :))
אני גם רוצה כרטיס!
עוד לא הייתי בפסטיבל
אחרי פעם אחת שהייתי, פעם אחת שנאלצתי לוותר כי עברתי ניתוח אפנדיציט בלילה שלפני, ועוד פעם אחת כשכבר גרתי בברלין ובאמת שקלתי לחזור לביקור רק בשביל זה – נראה לי שהגיע הזמן לבוא שוב. 🙂
חוץ מזה שאין הרבה רגעים שמתעלים על סשן גיטרה עם רם אוריון ב-05:00 בבוקר. אינדינגב 2008, חוויה שלא אשכח.
אינדינגב 2008 – "מצאנו" חתך בגדר ונכנסנו כי לא העריכו נכון את מספר האנשים ולא נשארו כרטיסים!
אני אני אני רוצה כרטיס! ואין ספק שאינגה דינגו היו… עזבו אני לא יודע איך להגדיר את זה אפילו
מלא חיוכים:)
הרעג הכי שלי דווקא היה בדרך לאינדינגב,
הייתה בחורה סופר חמודה שעמדה ליד רכב תקוע,
עצרתי לעזור והיא אמרה שהיא גם בדרך לפסטיבל,
הצעתי לה טרמפ,
אוטוטו אנחנו חוגגים שנתיים יחד…
הרגע המצחיק ביותר באינדינגב היה סוף ההופעה של רייסקינדר. הוא כל כך הצחיק אותי שלסוף ההופעה כבר הגעתי במצב כפית היסטרי, והצחוק היה בלתי נמנע ובלתי נשלט..
אידינגב 2008, מתנדד להנאתי בערסל,
ענן קטן שמעלי מתחיל לטפטף גשם של מנצי'ס משובח.
תן לי כרטיס ואני יראה לך בפסטיבל..
כן, אינדינגב מגיע!
שי נובלמן בדיוק מזכיר לי באחד מהשירים שלו את all is full of love של נסיכתי האחת והיחידהr. אין מישהו מוכר בסביבה לשתף איתו את זה, אז אני נופל על מישהי שהייתה שם בסביבה. ואז מדברים על כמה שביורק היא טעם נרכש, והבחורה הגאונה אומרת "כן, זה כמו במיה".
מאז אני ממש אוהב במיה.
הייתי באינדינגב הראשון, את השני פיספסתי בגלל שהיה בחו"ל, את השלישי בגלל הלימודים (בערך). אני אשמח להיות בפסטיבל בשנתו הרביעית 🙂
פעם ראשונה אני מקווה 🙂
ההופעה הכי טובה שהייתי בה באינדינגב- ערן צור והמידנייט פיקוקס ששרפו את הבמה לפני שנתיים בהופעת חצות.
גלעד כהנא אמנם נתן הופעה ידועה לשמצה, גם היא בפסטיבל לפני שנתיים, אבל כהרגלו היה מדויק מאוד בקטעי הקישור. באחד מהם הוא קרא לקהל- "זו קלישאה ענקית אבל אתם הקהל ה-כ-י טוב בארץ!" זו אחת הפעמים היחידות שהמשפט הזה היה מאוד במקום.
מה? כרטיס? איפה? אני רוצה!
שמח
יותר אשמח מאשמח להתפנק עם כרטיסים!!!
🙂
אני רוצה!
אנחנו כבר קנינו כרטיסים אבל רוצים להביא חברים חדשים.
אינדינגב שנת -70,002 לפנה"ס, אני רוקד ברחבה..
פתאום אני מוכה באור סנווררים ומוצא את עצמי בתוך מים צלולים. השמש מעלי..
גלי קול תת-קרקעיים מכים בי נעימות נהדרות, מזהה את ערן צור שר "נימפה" בתולת הים קוראת לי.. לפתע גל צונאמי עצום מעיף אותי בכוח.
מופתע ומאוכזב מכך שהכל נעלם כ"כ מהר עד שאני מגלה שאני באינדינגב 2011.
סוף.
כשפגשתי כש(רק) אני חצי עירום במקלחת מישהי שלא ראיתי כמה שנים
אני חייב להגיע לאינדי הקרוב (ואני סטודנט עני אז לא יכול להרשות לעצמי כרטיס). באינדי הקודם החבאתי את המפתח של השירותים באתר הפסטיבל. אם אתם רוצים שאנשים יוכלו לח@!% בכיף, שלחו אותי לשם. וחוץ מזה-גלעד שליט!
התגלגלתי מצחוק כשראיתי את השלטים שתלו על בירזי הבירזייה (השוקת ממתכת) בחוץ: "קולה", "מיץ", "פנטה" וכן הלאה… wishful thinking אכן, אבל מה רע בלפנטז? – השמיים הם הגבול
אני, חבר, נייר קרפ, חתיכת עץ, דבק פלסטי, רוח….
ריתה, ריצה, ריצה, ריצה, ריצה………… עפיפון באויר. . .
עפיפון צולל ומתרסק. . .. .. … …
בחזרה לעמדת העבודה.
כנראה הפעם היחידה שאני והאחיין שלי חלקנו את אותה חוויה בהפרש של יותר משני עשורים.
זאת תהיה פעם ראשונה שלי שם, וחוויות אני מבטיחה לספר…=)
אני רוצה לנצל את "הבמה" כדי לספר סיפור אישי ונוראי מהפסטיבל, ואם מישהו אחד שחשב להגיב ורצה כרטיס, יוכל להשתכנע שמדובר במקום נורא שממומן ע"י הסיינטולוגיה – אז בכך עשיתי את שלי.
בקצרה. חרא של פסטיבל! אל תכתבו תגובות כדי לקבל כרטיס כי זה חרא של דבר. חבורה של צבועים בלי דאודורנטים שמשתמשים בחול כדי לכסות על הקקי של הכלבים של ביל קלינטון שדומה לכלב של אהרון הגבאי מבית הכנסת של בת ים.
בת ים? בת יענה..
סתם. אני פשוט רוצה כרטיס חינם ופחות תגובות יותר סיכוי לכרטיס.
זה עובד כמו לוטו.
בערך.
לוטו לוטו. שוקו שוקו.
תודה =]
כשעפתי בכדור פורח מעל הפסטיבל ונחתתי ממש על הבמה. (נגיד)
kt vhv auuv t, vyrjv
תגובה.
זה לא היה רגע מוזר, אלא בעיקר מכעיס, אבל הייתי בהופעת שבירת הגיטרה לפני שני אינדינגבים (לא ראיתי את המעשה עצמו). הנה משהו שאני מקווה שלא יחזור על עצמו השנה. רק הופעות טובות וחיפושיות זבל שמחות.
אוקי אז ככה: אני נוסעת עם חברות וכולנו כבר הזמנו כרטיסים חוץ מאחת שהתמהמה (זאת לא נראית כמו מילה אמיתית) ונגמרו הכרטיסייייייים!!! ואני ממש רוצה שהיא תוכל לבוא אז בבקשה אשמח לכרטיס תודה. אז אם גם יש למישהו איזה כרטיס ספייר שהוא מעוניין למכור או משהו, אממ כן זה יהיה מצוין
זה לא היה רגע מכעיס, אלא רגע יפה, לפני שני אינדינגב נשברה הגיטרה, ואז עשינו מגבית, הוכחה שיש רגעים יפים בתרבות הישראלית
אין לי בית, אין לי אהבה ואין לי ממש עבודה
כרטיס לאינדינגב יכול לפתור לי את השניים הראשונים לפחות לשלושה ימים.
🙂 קצת פסטיבל לפני החזרה ללימודים
לא הייתי מעולם באינדי נגב, השנה תהיה הפעם הראשונה(=
ריסוק הגיטרה של הסולן של המידנייט פיקוקס
לנגב ברוממות רוח את החומוס הנושא את השם האותנטי – ״חומוס אבו-ארבע – עף לי המשקף!״
בזכות חבר טוב (נועם צימרינג המלך) זאת הפעם הרביעית שאני מגיעה לפסטיבל, הוא היה בכל ה-5! כבוד!
ובזאת אני מודיעה חגיגית שאם אני אבחר לקבל כרטיס, אני אחלוק אותו באופן אבירי עם נועם כאות תודה לחשיפה המוזיקלית! אם אפשר, הייתי מעדיפה כרטיס זוגי 🙂
ורגע מרגש מהפסטיבל- לרקוד יחפה לאחים רמירז, כשהממטרות פתוחות והבירה ביד 🙂
תגובה, תגובה, תגובה
(כבר יש לי כרטיס בשבילי כמובן, אבל רוצה לשכנע חברה טובה לבוא גם כן…)
מצאתי דירה באינדי' לפני שנתיים
אני ואחי התאום ממש רצינו ללכת ביחד השנה אבל בגלל שהוא בצבא לא ידעתי אם הוא יוכל לבוא וקניתי רק כרטיס אחד. עד שאתמול הודיעו לו שהוא כנראה יצא לרגילה בשבוע הבא ויישאר גם לסופשבוע! אבל נגמרו הכרטיסים!! :'( בבקשה תנו לו את הכרטיס!! זה יהיה פשוט מושלם!!
הרגע הכי מטורף שהיה לי באינדינגב זה הררגע בו קיבלתי שם הצעת נישואין!! ולא מבעלי… (לא הסכמתי)
ג'ם סשן על הבוקר שהבסיס שלו היה ריף הבס של 'נערי שובה אלי' של מרגול והמון אדי וויסקי.
עוד לא היה בוקר כשהתעוררתי. השמיים קצת החווירו ועוד היה קשה לזהות פרצופים, אבל שלה כמו האירו בין שולי יריעת האוהל מתוך אפלולית הטרום-שחר. היה לה חצי חיוך מהפנט קבוע, שיניים שהבריקו אפילו מתוך פנים זורחות כשלה שנבטו מולי ללא תזוזה. שכחתי תוך שניה מה העיר אותי והתישבתי בתוך שק השינה, משתחל במהירות החוצה תוך שאני משפשף עיניים טרוטות – לעברה, אל העיניים הנוצצות שבלי נוע ננעצו בי מבחוץ.
יצאתי החוצה, הזדקפתי והתמתחתי, מנער שרידי קורי שינה אחרונים מעיני, צועד עוד צעד ועוד צעד אל עבר שלט הפרסומת ממנה חייכה אלי הדוגמנית הכי חלומית שראיתי מעודי.
(מעניין אם אזכה לפגוש אותה שם גם השנה).
כבר כמה שנים אני אומרת לעצמי "השנה אני אלך" ואיכשהו זה תמיד מתפקשש. אז השנה אני לא אומרת את זה לעצמי. אפשר כרטיס בבקשה?
גמני רוצה להגיע שוב!!!
כי לא מתעלמים מבחורה כשבא לה. אבל ממש בא לה 😉
באינדי השני במהלך ההופעה של אסף אבידן נדמה לי, נשמעו ברקים ורעמים מרחוק שבישרו על סערת גשמים קטנה. היה כיף גדול בהופעה ובאופן הזוי אף ירדו כמה טיפות גשם.
🙂
יייייייייוהוהו אינדינגב
הרגע הכי בלתי נשכח שלי מאינדינגב היתה הבאסה שלי שלא הייתי אף פעם!!!
אני חוויה בדיונית סוריאליסטית מפוברקת שמתעדת רגע רומנטי עם סאונדטרק מוסיקלי משובח ומזכה את בעליי בכרטיס חינם לאינדינגב!
אין ספק שהחוויה הייחודית ביותר הייתה לשתות בירה אגב נשנוש צנונית.
הרגע הכי מדהים באינדינגב היה באינדינגב הקרוב וקרה ממש אתמול.
חברה שלי, נעמי, חככה בדעתה אם ללכת או לא כשלפתע קיבלה שיחה מחברה טובה שלה, ענת.
ענת אמרה שהיא ממש רוצה ללכת ושאלה אם נעמי גם בעיניין ואם לקנות לה כרטיס.
נעמי התלבטה וחככה, חככה והתלבטה ולא הצליחה להחליט.
אחרי כמה שעות קשות של לבטה וחכיכה, החליטה שכן כן כן! היא רוצה ללכת עם ענת.
ענת ניסתה לקנות כרטיסים וגילתה שאלו כבר נזול אזלו.
נעמי אשת חיל מי ימצא, עלתה על האוטוסוס דהרה ודהרה עד שפתאום דלתו נפתחה בצהלה (קקקטטששש) והיא מצאה את עצמה באבו דאבי קונה כרטיסים לה ולענת ומצילה את היום (ואת עצמה מיסורי מצפון).
אפשר פשוט לומר שאינדינגב מוציא מאיתנו את היהלומים!
לצערי עוד לא יצא לי להיות בפסטיסל הזה, אאבל מאוד ארצה כרטיס!!
שיואו, איך בא לי!
אינדינגב!!!!!
טוב שיש דברים כאלה
וטוב שיש הגרלות כאלה
רוצה!!!
בהופעה של ישראלים/פעולה/סקס תמיר שקולניק ניפץ גיטרה ורסיס עף לי לעין.
די נו, למה כל הזמן צריך לתרץ בשביל לזכות במשהו?
ואז ההיא תספר שזרקו אותה וההוא יספר שאין לו כסף
וזה לא באמת מרגש אותנו.
אני פשוט רוצה כרטיס.
אני רוצה הרפתקה ואין דרך יותר טובה מלהתחיל אחת דרך זה שקיבלת כרטיס חינם.
אחרי זה הסיפורים על הסמים הקשים, התמונות ההזויות שלך בעירום בפייסבוק של אנשים שאתה לא מכיר והעובדה שפתאום יש לך ינשוף בחדר ישמעו הגיוניים לגמרי.
תנו לי את זה.
נו, זה ברור… באינדינגב 2009, בהופעה של רות דולורס וייס-יהוא ירון-האחים רמירז, בשקיעה, כשפתחו את הטפטפות.
אני זוכרת את זה כאילו זה היה היום-
ישבתי בסטודיו שלי בהולנד, וקר, וחלמתי על החום של המדבר, על המוזיקה זורמת, על להיות מוקפת באנשים שמחים ורגעים מרגשים, להיות חלק מהדבר הנפלא הזה שקורה ליד הבית שגדלתי בו, עם האנשים שגדלתי איתם……
…. איך חיפשתי כרטיס זול לארץ רק כדי להגיע לאינדינגב….
אם רק היה לי כרטיס לפסטיבל הייתי בטוח טסה….
כאילו זה היה היום……
היום!
האמת שלא הייתי באינדינגב אף פעם, אבל פעם אחת, בהופעה של יהוא ירון, מישהי באה אליי ואמרה לי: "היי, אתה זוכר אותי?" והודתי בפניה שאני ממש לא טוב עם פרצופים. אז היא התחילה לצעוק עליי שאני מנוול ושאני לא כזה מדהים כמו שאני חושב. ניסיתי להרגיע אותה, אבל היא המשיכה לצעוק אז פשוט נתתי לה. נתתי, עד שהיא אמרה: "ואחרי כל מה שהיה בינינו באינדינגב". באותה נקודה, עצרתי אותה ושאלתי אותה איך היא חושבת שקוראים לי. "דורון…" היא אמרה והסתכלה עליי כאילו אני מוזר, ואז היא הסתכלה עליי שוב, ראתה שאני מחייך חיוך משועשע והאדימה. "נעים מאוד, אני אור שלא היה באינדינגב. מי את?" היא לא ענתה, רק התרחקה משם.
אם אני אקבל כרטיס חינם, אני מבטיח לדאוג שיהיו לי עוד סיפורים משעשעים שכוללים בלבול בין אנשים! אולי אני אפילו אמצא את דורון =O
אני מנגן בס ב"לואיזה" שהיא אחת הלהקות שמועמדות לתפוס את מעמד "בחירת הקהל" בפסטיבל… נכון לכרגע הסיכויים שלנו להיבחר לא נראים הכי טובים, אבל הזרוע עוד נטוייה 🙂
אז כרגע שני האופציות העומדות בפניי הם: או לזכות בכרטיס פה, או שמלא אנשים יצביעו ללואיזה ב-אינדיסקר ( http://indnegev.co.il/in-d-poll-2 ).
מה שבטוח זה שאחד מאלה צריך להתגשם.
אני רוצה! רוצה רוצה!
אני באמת צריך לספר על הפעם ההיא שרציתי לנסוע לאינדינגב 2009 ואז הקדימו לי את הגיוס, או על הפעם ההיא שהזמנתי כרטיס לאינדינגב 2010 ובסוף הצבא דפק לי שבת? היו יותר מדי טרגדיות עם הצבא שהרס לי את התוכניות לעינוג האוזניים, ועד שהיה אירוע אחד מושלם – הייתי נעול על הפיקסיז עם כרטיסים ביד וקיבלתי אפטר מיוחד – הזונות ביטלו, חזרתי לצבא ופספסתי את האדיטורז שחיכיתי להם לא פחות.
אשמח לכרטיס כמובן, הפעם שום דבר לא ימנע ממני את אינדינגב 🙂
אחרי שנתיים של הנאה מטורפת באינדינגב, אני אשמח להיכנס הפעם חינם 🙂
שיהיה חג שמח חברים, נתראה שם (אם או בלי החינם)
ההופעה של the aprons, ההוא שהלך-רקד עם מגש ענקי ועליו גזר מבושל או משהו בסגנון, הבמה הקטנה שתלוי מעליה דג ומישהו שר: touch me like you never touched a woman before שוב ושוב, החברים שמפתיעים אותי בעוגת יומולדת וכמובן כל ההופעות המצוינות שראיתי
אני זוכר שלא הייתי באינדינגב ומצאתי את עצמי איכשהו הולך מתוך שינה, מגיע לבמה ומתחיל לג'אמג'ם עם הרמירז, כשאני על קסילופון. מיותר להגיד שאני לא יודע לנגן על קסילופון או כל כלי אחר הידוע לאדם, ושאני לא אעשה זאת שוב, כנראה.
רוצה. כל כך. ואני מוכנה להמציא כל דבר כרגע. אני מוכנה להעמיד פנים שאני ילדת אינדי שמתעופפת בקלילות מפסטיבל לפסטיבל, רואה את כל ההופעות ומכירה את כל הפרצופים. בתוכי אני כזאת. באמת. בתודה מראש – תפרנית בת 30 שרק זקוקה להזדמנות..
טרם יצא לי להיות באינדינגב.
אבל אני אוהב אינדי ולפני שלושה ימים הייתי בטיול בנגב
(טרו סטורי!! – בקרוב כתבת אמצע בגלריה)
היי, אני רוצה לזכות בכרטיס…
אינגה דינגו תחת הממטרות, hands down
אני רוצה!
לא תזיק לי יציאה לשמש, נכון?
עידו, נראה לי שזה יכול להזיק רק לשמש (-;
אין ספק שאינדי נגב שנה שעברה היה חוויה מתמשכת שקשה לשים לרשום בה על חוויה אחת.
אבל הקטעים החזקים שחקוקים לי בראש היה בהופעה של בום פאם vs האחים רמירז. היה שם קטע שבו המתופפים של שני הלהקות עשו מאין סולו תופים משותף שבו הם עושים בדיוק א אותו הקטע. זה מדהים מוזקלית, זה היה מדהים ויזואלית.
רוצה!!!
ההופעה של רונן שטיינבאום הייתה רגע של קסם בשנה שעברה.
רוצה להיות מוקסמת השנה מעוד הרכב/אמן שאני לא מכירה
יהוא ירון העיף לי את הכובע לחולות בשנה שעברה.
השנה אני רוצה למצוא אותו ( את הכובע ) ואולי איזו חיפושית שחורה שנעה בכבדות תחתיו.
אני רוצה!!
היו לי כל כך הרבה רגעים בלתי נשכחים באינדינגב, שקשה לבחור אחד…
אני רוצה.
חיפושיות וחולות.
( ואשמח לכרטיס )
גם אני רוצה!
אני לא אשכח את הרגע שבו הייתי בצבא ושמעתי שוב ושוב שהפסטיבל מתקיים ושאני לא מסוגל להגיע…זה היה עצוב. אבל הפלא ופלא השתחררתי השבוע ואני יכול להגיע. למרות השמחה אני חסר פרוטה ואשמח לקבל את המתנת שיחרור הזאת וסוף סוף להנות מהפסטיבל.
גם אני רוצה
מה הסיכוי בכלל?
פסימי או פשוט מציאותי?
כרטיס מתנה זה דבר משמח.
ארבעה פסטיבלים, הרבה אלכוהול, מוזיקה, אנשים… לך תזכור משהו.
זה אכן האירוע הגדול של השנה בסצינה העצמאית.
מנסה את מזלי בין שלל המגיבים.
עדיין לא הייתי…..
אבל ה
פעם בה הייתי הפוך מעייפות ב4 לפנות בוקר, קמתי להשתין בלי לטרוח לפתוח עיניים
ובדרך לשירותים ריף גיטרה תפס את אוזני ומשך אותי לשבת שעה לשמוע בחור עם רסטות שלא עלה על שום במה מנגן כאילו חייו תלויים בזה, מדביק שיר בשיר….
אחרי שעה כבר ממש הייתי צריך לשירותים…. כשחזרתי הוא נעלם כלא היה.
אפשר כרטיס בבקשה?
גם אני
הרגע הכי מצחיק שהיה לי שנה שעברה באינדינגב היה בשעות הבוקר המוקדמות כשכולם עוד לא ממש יצאו מהאוהלים שלהם, והייתה מן תחושת לצאת-לא לצאת מהאוהל. התחלנו להתארגן לארוחת בוקר, ומהאוהל שצמוד לנו התחילה להגיח שירה ומוסיקה על גיטרה של זוג רוסים במגוון שירים בעברית, רוסית ואנגלית ובשטף ורצף שלא נפסק. הקסם שבעניין היה שהם היו בתוך האוהל שלהם, כך שלא ראינו אותם, אבל מאוד נהנינו מהמוסיקה, וברגע שהם סיימו היה פרץ של מחיאות כפיים מכל האוהלים שמסביב שהיה ממש מצחיק לאור העובדה שלא נראתה נפש חיה בסביבה.
שנה שעברה…האחים רמירז נגד בוםפם…היה מדהים…
החלום שלי הוא ללדת בהופעה חיה של הbrain candies במהלך האינדינגב! מקווה שתוכל להגשים את חלומי
האיש שקבור באדמה לפני שנתיים, ראש באדמה ורגליים באוויר. הייתי בטוח שזה מישהו אמיתי ובאתי לבדוק אם הוא בסדר. כלומר, ברור שהוא לא היה בסדר, אבל באתי לבדוק בכל זאת.
גם לחסרי ממון מגיעה הזדמנות
חומוס עושים בערבה או שלא עושים בכלל
שנה שעברה נותרתי ללא כרטיס בגלל האקס החביב שלי שבמשך חודש אמר לי שהוא מוכר את שלו ולא ניסע לפסטיבל. ביום של הפסטיבל הוא נסע ואני במשך 24 שעות ביליתי בלחפש כרטיס.
התקשר אליי בחור שאין לי מושג מי הוא ביום השני לפסטיבל בצהריים ואמר לי שהוא יכול למכור לי. תפסתי מרחובות אוטובוס לבאר שבע, מבאר שבע מונית ספיישל ב200 שקל עם נהג מונית שומר שבת שקילל אותי כל הדרך איפה לעזאזל זה גבולות ושעוד שניה השבת נכנסת ובגללי הוא לא יגיע הביתה בזמן… ולבסוף הגעתי . זה היה האינדינגב הראשון שלי ונהנתי ממנו מכל שניה בעיקר בגלל הספונטניות והאווירה הקסומה של הנגב יחד עם מוזיקה נהדרת!
גמני רוצה כרטיס!
עוד לא הייתי אבל בגלל שעושה מבחן נוראי יומיים לפני וכותבת סמינר שאותו צריך להגיש עד ה-27.10 אינדינגב בא לי ממש בטוב.. אחרי המבול יהיה נפלא לנסוע לנגב עם כרטיס חינם.. 🙂
באינדינגב השני כשהתחזתי לכתב מוזיקה של עיתון סטודנטים וחלקתי ג'וינט תוך "ראיון מפוברק" עם … לא משנה מי, אולי לא רוצה שנזכיר שהוא עושה דברים כאלה.
מקווה לשחזר את זה גם השנה ואולי באמת לפרסם את זה איפשהו
יש לאלוהים קטע כזה לחלק אגוזים למי שאין שיניים.
אז, שיניים כבר יש לי. (יש!)
ולדעתי, הגיע הזמן להפסיק עם ההרגל הזה, ולחלק כרטיסים חינם למי שבאמת אוהב לאכול אגוזים.
Bottom line
אני רוצה אחד(:
(הנסיון להיות יצירתית-מקורית עוד יהרוג אותי)
תודה.
הדרך המוצלחת ביותר לפתוח איתה את השנה
סיפור עצוב: אינדינגב 2010 היה אמור להיות הראשון שלי. במקום זה החמצתי טיסה לארץ ואותו יום היה יום מבאס של נסיונות לא מוצלחים לתפוס מקומות סטנדביי.
באינדינגב 2008 ראיתי את שלמה ארצי בהופעה של יהוא ירון (הוא היה בתחפושת אבל אני הצלחתי לזהות אותו). שאלתי אותו מה הוא עושה כאן. הוא אמר שהוא תמיד הולך למופעי אינדי בגלל שכל המוזיקה הפופולרית בארץ זה חרא. הוא גם אמר שהוא קצת מתבאס על יהוא ירון, כי המוזיקה קליטה והכל אבל המילים ממש מוזרות ולא ברורות.
קראתי כמעט את כל התגובות. ריגשתם אותי ממש!
בעוד יומיים, כשאצטרף לצוות ההקמה של האינדינגב, אספר להם איזה אנשים מגניבים הולכים להגיע 🙂
ובאשר אליי, יש לי יותר מדי רגעי שיא באינדי. אם בתור קהל, צלמת או חלק מהצוות המדהים. הקומונה שמעולם לא הייתי בה. החבר'ה היחידים שמבשלים כל דבר עם ערק (ואני שונאת אניס, אבל כשמדובר בבישולים כל כך טובים, זה כבר לא משנה). החולצות הצהובות עם הלוגו האדום.
ועכשיו אני קולטת שאיבדתי את שלי..
Fail.
(מתן, תארגן לי חדשה!)
יאללה בא לי בטוב
דיגיטל מי- שנה בעברה.
באינדי של שנה שעברה שכחנו להביא אוהל, כן כן, מצרך כל כך נדרש לשלושה ימים. אבל האינדינגב מלא באנשים טובים, וידענו שאין סיבה לדאגה ושהכל יסתדר בסופו של דבר. הכרנו שני בחורים נחמדים שפתחו את דלת ביתם ואוהלם בצורה אפלטונית ומקסימה ואף כיבדו אותנו נון סטופ בקפה שחור ומצוין. בסופו של דבר ישנו תחת כיפת השמיים, והדברים היו באוהל 🙂
תגובה עיניינית.
באינדי נגב לפני שנתיים עקץ אותי עקרב צהוב ויום שלם הייתי בסורוקה עצובה עם כדורים בצבעים שהייתי צריכה לבלוע
לא הייתי מעולם באינדינגב ולא באף פסטיבל מוזיקה, ונורא בא לי להשתחרר מהמוגבלויות וללכת לחוות את זה פעם.
מה שמבאס – אינדינגב יוצא השנה על יום ההולדת של החבר שלי!
מה שעוד יותר מבאס – שהוא חובב בעניין של להקות ורדרדות ומתקתקות משנות ה-80' ואין לו שום עניין בלהצטרף אליי לפסטיבל!
אז אם אקבל כרטיס בחינם – יהיה לי קל יותר להסביר איך אני נוטשת אותו לאנחות ביום ההולדת 🙂
תודה ואינדינגב שמייח לכולנו (טוב, חוץ מלחבר שלי) !
טוב אז ככה אתה ווחבר שלך נחים קצת מאיזה הופעה מפציצה פתאום אתם קולטים בזווית העין שתי בנות שוות אש רוקדות ולא עוברות לה דקה והן מתחילות לרקוד צמוד יותר וצמוד יות עד שהן מתחילות להתנשק ואני רק חושב איך להיכנס בינם ופתאום חבר שלך אומר שמע אולי נתנשק לידם ונצליח לשתחל לכל העסק הזה.אני מביא לו מבט של תגיד מה אתה דפוק והולך….
באמת באמת הגרלה?
פקפקנית….
אלא אם אני אזכה ואז לא תהיה לי סיבה לפקפק
אז ככה, לאחר שנתיים בהן לא התאפשר לי להגיע לאינדינגב בגלל תקופות מבחנים ומילואים, שנה שעברה סוף סוף היקום החיט להעניק חסד קטן ומצאתי עצמי אורז את הפקלאות, אוסף חבר ופוגש עוד חבר באינדי נגב. היה קסום, הפסטיבל הזה המליח להשיל ממני את כל שכבות הציניות והכבדות (וזה לא קל)ולאחר כמה שעות שם, השתלטה עליי ההרגשה הפשוטה שאני במקום ובזמן הכי נכונים בעולם. היו כמובן המון הופעות נהדרות (הראשונה שבהן מבחינתי הייהה הופעה של יהוא ירון, מפלצת הבמה), אבל בלילה של יום שישי,כשאני וחבריי היינו כבר גמורים מעייפות, עלה לבמה בחור קירח, חייכן ושתקן, עם חולצה מכופתרת בצבע שחור עם נקודות ורודות שפיאותיו מגיעות לו עד הסנטר ושמו מארקי פאנק, הבן אדם הרים סט פסיכודאלי ומלא אנרגיות שעשה לכולנו כל כך שמח בנשמה שמייד נשבענו לו אמונים כאלוהיי הדי ג'יים. השנה אני והבנק שלי ביחסים לא כל כך טובים (או שאנחנו ביחסים מאוד טובים, כי הוא כל הזמן מתקשר אליי.) אז כנראה אאלץ לוותר על התענוג העלאי הזה, אלא אם אתמזל מזלי ואעלה בחכתי זוג כרטיסים בהגרלה באיזה בלוג נחמד.. (: בכל אופן, לכל ההולכים, תעשו חיים, תנצרו את הרגעים הקטנים.
אני אשמור את זה בפשטות : תגובה.
tree
לי עצמי יש כרטיס אבל אשמח לזכות באחד עבור ידידה שרוצה להגיע ואין לה את האפשרות הכספית (:
אשמח לכרטיס! תודה.
אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני
אינדינגב היה המקום בו גיליתי את טייני פינגרס לראשונה 🙂
אני
: /
תקוע עם האוטו, אי שם בין גבולות לצאלים. מפסיד את אחת ההופעות הטובות…
!!!!!!!!!!!TINY FINGERS!!!!!!!!!!
לא הייתי אבל ממש ממש רוצה להיות! זה מספיק טוב?
וואו… יש כל כך הרבה רגעים מדהימים.
אבל אני חושב שההופעה עם שני קדר היתה הכי כיפית
fi!
אני הכי אוהב את הופעת הרגאיי של שבת בבוקר, לא בגלל המוזיקה כמו בגלל האנרגיות הטובות.