בעונג קרב: התאהבתי בלסבית!
Casus Belli [מי?]
מיקה קרני שרה פעם "נישקתי בחורה", וכבר אז היה ברור שמדובר בגימיק מעפן (למעשה, בן זוגה מיקי שביב כתב את זה) ומה כל כך יוצא דופן בזה, הלו, גם אני נישקתי בחורה. אבל כשבחור סטרייט נדלק על בחורה ואז, בשלב כזה או אחר של החיזור, הוא מגלה שהיא בכלל בחורה של בחורות – נו, זה כבר מעניין. אפשר לעשות מזה סרט או משהו.
שני מוזיקאים שאני אוהב במיוחד נתקלו כל אחד בבחורה שהם אהבו במיוחד, וגילו שהיא אוהבת בנות במיוחד. הם גם כתבו על זה שיר מיוחד.
Weezer – Pink triangle
[audio:https://haoneg.com/fight/weezer-pinktriangle.mp3]
כשריברס קומו מפתח סיטואציה בראשו, הוא הולך איתה עד הסוף: "כשאני יציב מספיק זמן אני מתחיל לחפש אהבה. אני רואה מתוקונת בהדפס פרחוני, והמוח שלי כבר מתחיל בתכנונים. אבל כשאני מתחיל להרגיש את המשיכה, מסתבר שסתם משכתי את עצמי. היא בחיים לא תצא איתי, גם אם אהיה הבחורה האחרונה עלי אדמות". בפזמון הכובש הוא קובע בפשטות כי "אני טמבל, היא לסבית. חשבתי שמצאתי את ה-אחת", ובסוף שואל בייאוש "אם כולם קצת הומואים, למה היא לא יכולה להיות קצת סטרייטית?". אבל הוא באמת גולש כשהוא מציע לה לשים "משולש ורוד על השרוול, שאדע את האמת". אולי הוא הלך קצת רחוק מדי.
Why? – Women eye, "No"
[audio:https://haoneg.com/fight/whywomeeyeno.mp3]
יוני וולף, לעומת זאת, לא מבזבז מילים. או שום דבר אחר, בעצם, כל השיר הזה אורך דקה וחצי. "כרגע גיליתי בוודאות שהבחורה שאני דלוק עליה היא לסבית". גילוי כל כך מפתיע, שלא צריך להכביר. סביר להניח שזו הייתה התגובה של וולף: הוא חזר לבד הביתה או למעונות הסטודנטים שלו ומלמל לעצמו "יא אללה, אני לא מאמין. כרגע הסתבר שהיא בכלל לסבית!"
איזה שברון לב נוגע יותר ללבכם? האם עדיף להתבכיין ארוכות או להצהיר קצרות? מי מנצח?
ובכלל, האם אתם מכירים עוד מוזיקאים, תסריטאים, סופרים או חברים שלכם שהתאהבו בלסביות (וגם להיפך: סטרייטיות שהתאהבו בהומואים)?
לפני כשנה (בעצם יותר, אבל מי סופר) התאהבתי ברונה קינן.
אני יכולה לתת כדוגמא רק את קוואמי 🙂
(ראה ערך הסטיקר "לסביות שולטות בעולם שלי")
כיוון שאני חולה במחלה הזו אני מזדהה לגמרי עם שני האמנים. אבל הגרסא של why יותר טובה.
אין ויכוח בכלל – וויזר שולתתתתים!
השיר הזה הוא מהתקופה הטובה שלהם – תקופת פינקרטון, לפני שההתרדרות הקלה (ואז הכבדה) התחילה. השיר והאלבום הזה זורקים אותי לכזאת תקופה כייפית, שאני לא יכולה שלא לתת לו את הניצחון.
חוצמזה, 'אני טמבל, היא לסבית' זאת שורה אדירה.
וואי וואי – וואי? – וואי! בדיוק זמזמתי את זה היום. איי ג'אסט פאונד פור שור. ברור שיוני פאקינג וולף. וויזר האלה, מה הם קשורים בכלל.
לא האמנתי שיבוא היום שאומר את זה, אבל וויזר לוקחים. למרות שהם מייצגים בעיני סוג של רוק אמריקאי דלוח כזה.
וכמובן – קווין סמית' עם chasing amy.
***עדכון לאחר שתי דקות***
הגירסא של why לא יוצאת מהראש והיא סוג של לוחמה פסיכולוגית מתקדמת.
הילה, זה סרט ענק! 🙂
וויזיר לוקחים. השיר השני סתם נשמע משתפך.
והאם מצאנו את הקרב הבא- מיקה קרני Vs. קייטי פרי?
הקצר לוקח. גילית דבר כזה – יאללה תתגבר !!!!
שתי התמונות שבחרת נראות כמו מסדר זיהוי – אז זה עם הסרט המצחיק על הראש הוא הרוצח !!!
Pink Triangle של Weeeeezer הוא אחד מהמנוני הרוק הטובים ביותר ששמעתי !
מומלץ בחום להקשיב לו (ולכל פינקרטון) תוך כדי רכיבה על אופניים (אבל קחו בחשבון את אי הנעימות שעלולה להיווצר כשהאנשים האחרים ברמזור ישימו לב שאתם שרים בקול רם "I'm dumb, shes a lesbian").
ולמה Pink Triangle ?
http://en.wikipedia.org/wiki/Pink_triangle
אחחח… וויזר, אהובי ליבי… מה הייתי עושה בלי ההמנון האדיר הזה?! כנראה שאותו דבר בדיוק, אבל זה שיר אדיר, מנצח בנוקאאוט בסיבוב השני. (אנשים שילמו כסף טוב בשביל הקרב הזה..)
וויזר, כמובן! איזה שיר נהדר. ולומר את האמת, לא היה לי מושג במה הוא עוסק עד עכשיו, ובכל זאת אני מת עליו. פינקרטון אלבום ענק!!
לא הכרתי את שני השירים קודם, ואני מוכרח להגיד שWhy לוקח. נתקע לי בראש יום שלם.
לא נעים לי להודות אבל… שני השירים די רעים.
אני מצביע נגד.
שני השירים לא מוצלחים
וויזר – השיר מתחיל משום מקום ולא מתקדם לאף כיוון אחר
Y – דיקלום דאחקני עם קצת רעשי רקע
מוזיקה גרועה במיטבה.
גם לינס לקמן (Jens Lekman) המתוק יש שיר כזה, A Postcard to Nina.
קצת יותר מורכב מלהתאהב בלסבית (יש עלילה ואפילו מוסר השכל), אבל קליט וחמוד ומקסים.
כמובן שוויזר לוקחים ובגדול. זה שיר מעולה, מצחיק שבדיוק נזכרתי בו בשבועות האחרונים ובכלל בפינקרטון שזו יציאת ניינטיז ראויה.
או, יוני וולף לוקח. לא רק בגלל שהקטע שלו מוצלח בהרבה (והוא מוצלח בהרבה), אבל בגלל שהוא תמיד לוקח. אח, יוני, יוני…
אני חושש שבמקרה של מיקה קרני היה ברור שלא מדובר בגימיק אלא ב, אהאם, "מיחזור". המקור הוא של ג'יל סובול (http://www.youtube.com/watch?v=gryUQvkrSso)