"הספרות היא נוכחות הולכת ודועכת בחברה המודרנית שלנו, והופכת יותר ויותר לעיסוק אקדמי. אנשים צעירים ואינטליגנטיים קוראים ספרות באוניברסיטה, וכשהם מסיימים אותה, הם מפסיקים. כשהם מרגישים צורך להזין את הדמיון, הם מדליקים טלוויזיה" – דיוויד פרם, ההרחבה אצל דן בורנשטיין בליבריסטאן, שמוסיף גם "פרם לא מתנגד לסדרות טלוויזיה, וגם אומר במפורש, ובצדק, שהן מסוגלות למלא חלק מהתפקידים המסורתיים של הספרות. אבל, וזה אבל גדול, לא את כולם – ולא באופן המעמיק שהיא מסוגלת לו".

תודה על הסבלנות וההמתנה, וסחטיין גדול לכל מי שפינטז על מרתון ההופעות של חלומותיו!

עוד תמונות קרוסליות אצל יעל מאירי
1. כשטייני פינגרז עלו על הבמה בברזילי, רגע לפני שפוצצו לי את הראש עם אחת ההופעות הכי מרחיבות אופקים באינדי הישראלי, הגיטריסט שלהם אמר מילה אחת: "חשמל". ביום חמישי, בסביבות אחת בלילה, נעמדו תמר אפק וגיא שכטר באמצע הרצפה של לבונטין 7 בתל אביב להשקת אלבום הבכורה של קרוסלה, הקהל מתקהל סביבם כמו בטקס שבטי, ולא ידעו שהמילה הזו תהיה כה קריטית. מערכת החשמל של המועדון לא עמדה בזה והחשמל פשוט נפל איזה שלוש פעמים. זה לא ממש הפריע לתחנת הכוח העצומה שקרוסלה יכולים לתחזק בעזרת האנרגיות האינטנסיביות שלה. הרצף קצת נשבר בכל פעם, אבל ברגע שהמגבר חזר לפעולה המקום עלה שוב באש. אנסה לארגן פה חלוקה של האלבום האדיר הזה בשבוע הקרוב, בינתיים שימו אוזן על השיר הפותח "Sally", שעובד מעולה גם בהופעה (בכלל, כדאי לראות את קרוסלה בהופעה בהזדמנות הראשונה). [סטרים]
[audio:https://haoneg.com/temps/Carusella-Sally.mp3]



2. אלוהים אדירים, תעזבו את 88FM כבר בשקט!!! בחיי, זה כבר נהיה לא נורמלי, והמיאוס שלי מהסיפור הזה מאיים לשבור שיאים. אני לא יודע מי אחראי לזה, אבל אני אומר לכם חד וחלק: אי שם במסדרונות הנהלת קול ישראל מסתובבים כמה אנשים עם שקית זבל במקום מוח. כל שנה ושנה מנופפים חרב אחרת מעל צווארה של התחנה הקטנה והבלתי מזיקה הזו, כאילו היא אחראית בעצמה לגירעון של רשות השידור (ומי שיודע כמה מקבלים שם השדרנים ומהו תקציב התחנה צוחק עכשיו דרך הדמעות). עד שיש כאן תחנה מוזיקלית איכותית, אמצע הדרך חכם ומגוון שאסף קהל קבוע (גם אם הוא לא ענקי!) בטווח הגילאים הרלוונטי למפרסמים, לא נותנים לה שנה אחת בלי לשבור לה את הביצים. הפעם מגיע יובל גנור, המנהל החדש של התחנה שהחליף את יואב גינאי (שעשה עבודה מצוינת מאז הקמת התחנה), ועמו מגיעים שינויים כדלהלן, החל מ-18 בינואר: בועז כהן, שקיבע את מעמדו ואת הקו המוזיקלי שלו סביב שעות השקיעה הנינוחות יעבור לתשע בבוקר (WTF?!); גל אפלרויט (שמאיים לעזוב, בכתבה עדכנית יותר) ורוני ורטהיימר יצטופפו בשעתיים שהיו קודם של כהן (18:00-20:00) [[עדכון ותיקון: מתקנים אותי שבועז כהן ישדר שעתיים של רוק קלאסי בין 8 ל-10 בבוקר (במקום "אחרי השקיעה" בת השעה האחת), גדי ליבנה ישדר במקומו ב-18:00 עד 19:00. רוני ורטהיימר עובר לשדר שעה אחת בלבד בין 19:00 ל-20:00 (במקום תכנית הג'אז "שבע שמיניות"), גל אפלרויט לא ישדר, נכון לעכשיו (אבל ימשיך לקבל משכורת מקול ישראל), וגליה גלעדי תשדר ב-10:00 בבוקר (במקומו)". תודה למעדכנים ולמתקנים]]; "את מקומם של הג'אז, הבלוז והרוק האלטרנטיבי תתפוס בשעות ההאזנה העיקריות מוסיקה פופלרית [?] ומוכרת יותר [???]", ובסופי השבוע שעד עכשיו התמלאו בתענוגות כמו "כאן שם ובכל מקום" בשישי ומרתון אולדיז בשבת, תשודר "מוזיקת מסיבות". אאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא – זה הוקלד בזמן שדפקתי את הראש שלי במקלדת בתיסכול. מה על התכניות המעולות של רפאל עיני בלילות? מה על יואב יפת מלך הגרוב? מה על שומעים חיפושיות המיתולוגית והמענגת? מה על שעות הבלוז והג'אז? לי זה נשמע, מהשינויים המתוארים, ש-88 הולכת להישמע כמו מישמש מעפן רצח בין גלגלצ לתחנות אזוריות שמרניות. ישמרני האל, קברניטי התחנה, לאיזו עוד תחנה בארץ יש ארגון מאזינים לשמירה על התחנה? איזו עוד תחנה הוציאה לרחובות מאזינים להפגין כשרצו לבטל אותה? אין לכם עיניים ואוזניים? אתם לא מבינים שאתם משתינים בפרצוף של האנשים שבזכותם התחנה הזו בכלל הצדיקה את קיומה עד עכשיו? אנשים דורשים מהרדיו שלהם אנושיות ועריכה ידענית, סקרנית ואיכותית ולא מוכנים להתפשר על מחשב שמשדר להיטי אייטיז כל הסופ"ש, אנשים שיצרו קשרים רגשיים ארוכי טווח עם תכניות מסוימות. על כל זה מגיעים הקברניטים הנ"ל ומחרבנים בתקווה לעוד כמה נקודות רייטינג או אלוהים יודע בכלל מה הם רוצים, נראה שמי שמנווט את הספינה הזו עיוור בשתי העיניים וכושל בשתי הרגליים. איפה מצטרפים למאבק נגד האיוולת? משמר88 מזמינים אתכם לפנות אליהם לגבי פרטים והצטרפות למאבק: mishmar88@gmail.com ומפצירים בכם:
   

   בינתיים חשוב מאוד להפיץ מכתבי זעם לכל גורם אפשרי. זה באמת יכול להביא לשינוי.
   – נציב פניות הציבור ברשות השידור אלישע שפיגלמן – ombudsman@iba.org.il
   – דוברות רשות השידור – dover@iba.org.il
   – מנהל קול ישראל, אריה שקד – radiodirector@iba.org.il
   – מנכ"ל רשות השידור, מרדכי שקלאר – mankal@iba.org.il
   – הנהלת הרדיו – nightbet@gmail.com
   – מנהל 88FM, יובל גנור – yuval.ganor@yahoo.com
   – מס' פקס דוברות רשות השידור – 02-5015521

   [עברית]



3. בשנה החולפת, אחד הפספוסים הגדולים שהציקו לי כל הזמן היה סיבוב Lights in the sky של NIN. אחרי שהעיפו לי ת'מוח לחלל עם המופע המדהים שלהם בארץ ב-2007, כשהתחלתי לקרוא ולראות באינטרנט שהסיבוב החדש הוא שאפתני ומהמם אפילו יותר מבחינה ויזואלית ובימתית, לבי נחמץ. אם יש משהו שהפך אותי ממאזין מזדמן למעריץ נלהב של NIN, הייתה זו ההופעה שלהם בארץ, ועכשיו לפספס כזה דבר… ובכן, היה עוד משהו שהפך אותי למעריץ נלהב של טרנט רזנור, וזה היה דעותיו המתקדמות והמוצקות בכל הנוגע לחיבור בין מוזיקה, אינטרנט ו"תעשיית המוזיקה". עכשיו הוא עושה צעד נועז נוסף בתחום, ופותר לי את בעיית "יא אללה, איזה באסה שלא ראיתי הופעה מהסיבוב החדש שלהם". הוא נותן למעריציו במתנה מעל 400 ג'יגה של וידאו HD שצולם בשלוש הופעות שונות בסיבוב ההופעות, להורדה חופשית. כותב לי נחי: "זה שוב מדגים את הגאונות של השימוש בקהל ברגע שכבר יש לך אותו. מצד אחד מעריצים שרופים מקבלים חומר חי שאם היה עובר בשיטות הרגילות היה מגיע אחרי שנה וחצי כדי.וי.די ערוך ועולה ים כסף, מצד שני הלהקה לא צריכה להוציא ים כסף וזמן על עריכת הוידיאו כי בטוח שבין המעריצים יש מספיק אנשים עם המון זמן פנוי או רצון להוסיף לקורות חיים כעורכי וידיאו שהם ערכו סרט הופעה של N.I.N שנבחר להפצה בעולם. כמובן שההפצה היא בטורנטים… הוא מזהיר/מבקש שרק מי שמתכוון לערוך או לשתף מיידית יוריד את הקבצים כי הם ענקיים ולא ערוכים בכלל, ושקהל שרוצה לראות תיעוד חי ברמה טובה כדאי שיחכה לתוצאות". מבריק, מרתק, מעורר השתאות. [אנגלית]
4. כותבת לי מיכל, אמו של יורם בר: "האתר רוק-בר מכיל כתבות שנכתבו על ידי העיתונאי יורם בר במקומון הירושלמי 'כל העיר' בין השנים 1985 עד 1995, השנה בה נפטר. בן 29 היה במותו. כל הכתבות שבאתר הן בנושא מוסיקת הרוק. ביקורות תקליטים, ביקורות הופעות, בעיקר הופעות שהתקיימו ב"פרגוד" הירושלמי, ראיונות שערך עם חברי להקות וזמרים וסקירה על להקות וזמרי רוק מהארץ ומחו"ל. האתר מהווה פיסת היסטוריה של להקות רוק ישראליות וזרות". לי לא ניתן אלא להסכים, הקריאה באתר (המצוין) מרתקת ומעוררת מחשבה. בין השאר אפשר למצוא שם תיעוד מיד ראשונה של סצינת האינדי של סוף האייטיז: הפליז, נושאי המגבעת, סרטן השד, 3-ח', הפה והטלפיים, אפור גשום, להקת ישראל ועוד. אם מישהו יעשה עבודת בגרות על שולי הרוק הישראלי בתפר בין השמונים לתשעים, האתר הזה יהיה חלק חשוב בביביליוגרפיה. חוצמזה, מעניין לגלות שעשרים שנה לפני שקיטרנו על כך שאף אחד לא ממלא את הלבונטין 90% מהזמן, יורם כתב כך על הופעה של החברים של נטאשה: "האכזבה הגדולה של הערב היתה הקהל. לא הקהל שהגיע לפרגוד (עשרים, שלושים איש), אלא אלה שלא הגיעו. קהל-היעד, מתברר, הוא פרימדונה בררנית, המעדיפה כנראה להישאר בבית ולישון את שנת היופי שלה, או במקרה הלא פחות גרוע, לשבת באיזה פאב עם להקת קווין באוזניים". מה נשתנה? הרבה, האמת, בין השאר ההבדלים הגדולים בין הקהל הירושלמי והתל אביבי ועדכונם המוזיקלי. שווה לקרוא את זה. [עברית]



5. שמעתם כבר את מיקסטייפ האייטיז האפלולי של מורפלקסיס? [עברית, מפ3]
6. פרויקט הגיבור הלא מושר 2008 עלה סוף סוף לאוויר בשרת העיוור. עבור מי שאינו מיודד עם המסורת השנתית המבורכת הזו, מדי שנה מזמינים אנשי השרת העיוור את כותביהם (וכל מי שרק רוצה להשתתף) לכתוב ביקורות על אלבומים מעולים מהשנה החולפת שנעלמו מן העין, לא זכו לכבוד הראוי או פשוט נשכחו. מקום מצוין למצוא אוצרות חבויים, פנינים נידחות ואלבומים שאולי רפרפתם עליהם אבל פספסתם את העומק הסמוי. עדיין אפשר להשתתף, והאמת היא שתכננתי לכתוב ביקורת ולא הספקתי, אולי זה הזמן. [עברית]
7. וואו. סיכום השנה של The Hype machine הוא סיכום-העל של כל סיכומי 2008 שראינו עד כה. ראשית, זה פשוט מה שהוא עושה: מעבד ומשקלל את הסיכומים של מלא בלוגים ברחבי הרשת (כולל העונג!), לועס היטב ויורק החוצה שלוש רשימות: 50 האמנים, 50 האלבומים ו-50 השירים של השנה. שנית, הוא עושה את זה בצורה מבריקה מכל בחינה. הציצו למשל ברשימת האלבומים. בקוביה של כל אלבום יש תמונת רקע מפליקר ברשיון קריאייטיב קומונז, קליק לעמוד של האמן בהייפ מאשין, ציטוט מתוך אתר musebin לביקורות מוזיקה קצרצרות של גולשים, תמונת האלבום, האזנה לכל האלבום (ברוב המקרים) דרך imeem, לינקים לרכישה ונתונים על מיקומו של האלבום ברשימה והניקוד שצבר. וזה עוד כלום, לחצו על דברים ותגלו עוד הברקות. גבירותיי ורבותיי, ככה מנצלים את הרשת בצורה חכמה, ככה עושים סיכום שנה, אני כותב את האייטם הזה כשאני שרוע על הרצפה על גחוני ומנשק את קצות נעלי האנשים מ-Hype Machine. נפלא. [אנגלית]


MMJ @ MSG @ NYE, מבינים?

8. השבוע היה שבוע של שלוש הופעות עבורי, שזה תענוג נדיר שאני מוצץ ממנו את העסיס עד תום. ביום ראשון ראיתי את שירה ז' כרמל, בחמישי את קרוסלה ובשישי בלילה אני במרתון ההופעות של מונוקרייב. אבל את ההופעה שהכי רציתי לראות השבוע, אולי השנה, לא ראיתי. אולי בגלל שהיא נערכה במדיסון סקוור גארדן בניו יורק. ב-31 בדצמבר עלו על הבמה My Morning Jacket לסט ארוך ומופלא לחגיגות השנה החדשה. מי שזכה להיות שם (לפחות אחד מקוראי העונג התמזל מזלו) לא ישכח זאת במהרה, ועבור אלו שלא היו שם, כמוני, בחור מוצלח בשם סקוט ברנשטיין הקליט את המופע במיקרופון משובח והעלה אותו בקבצים איכותיים להאזנה והורדה חופשית. אני לא שם כאן בוטלגים כמעט אף פעם, פשוט כי הופעות מוקלטות לרוב לא מעניינות אותי כל כך, אבל הפעם תוכלו לשמוע ברקע את לבי נשבר על כך שלא הייתי שם. נו, אולי בשנה הבאה. [מפ3, פלאק, אוג, וגם גרסת 24bit למתקדמים]
9. "Life itself", קליפ חדש לבוס, ברוספרינגסטין. [טיוב]
10. מפחדים מג'אז? הנה עוד דרך נעימה להפסיק לחשוש ולהתחיל ליהנות. בלוג הג'אז של יאיר שפיגל כתוב בידענות, בבתשוקה ובעברית נעימה. "אני חי ונושם ג'אז כבר המון שנים", כותב שם יאיר, "וחשוב לי שתדעו שג'אז זה לא רק דיאנה קראל ונורה ג'ונס". יופי של בלוג הן לחובבי ג'אז שרוצים להישאר מעודכנים ולהכיר דברים חדשים, הן להדיוטות כמוני שמכירים ג'ז בקושי ורוצים עוד. הרחבת אופקים זו תמיד החלטה טובה. [עברית!]
11. וזה גם זמן מצוין להזכיר את אחיו הגדול של הג'ז, הבלוז, ואת בלוג הבלוז המוצלח של אילן שמתעסק הן בבלוז בינלאומי והן ישראלי (כולל לוח הופעות עדכני!). [בלוז בעברית זה פשוט דינמיט]
12. בלוגרים של וורדפרס, סמשינג מגזין המעולה מציע לכם 10 האקים נפלאים לוורדפרס שכדאי לעיין בהם. מי יודע, אולי תמצאו דרך חדשה לשפר את בלוגכם או להרחיב אותו. [אנגלית]
13. [תודה לשיר] גולשים יקרים, אם הסיסמה שלכם היא אחת מ-500 הסיסמאות הגרועות ביותר בעולם, שקלו להחליף אותה לפני שכל העולם ואשתו יפרצו לכם לאן שזה לא יהיה. הנה טיפ של אלופים. [אנגלית]
14. דן מליבריסטאן לא מסכם את שנת 2008 בספרות, אלא מדמיין את סיכום שנת 2009 בספרות. לו רק אחוז אחד מכל זה יתגשם, אשרינו וטוב לנו. [עברית]
15. אוקרביל ריבר מתראיינים לפיצ'פורק טי-וי: חלק ראשון, חלק שני. [וידאו]
16. ערן דינר צפה ב"חייב לזוז", הסרט התיעודי על אהוד בנאי, וכל כך נהנה שהוא כתב עליו גם בזה מסתובב וגם בבלייזר. נחשו איפה הוא מקבל יותר כסף. [עברית]
17. [תודה לשיר] Flickriver הוא ממשק חביב ומרענן לצפייה בתמונות בפליקר. את ההסבר אפשר לקבל בשמחה באתר עצמו (אין לינק ישיר). זו גם תזכורת מצוינת לתבונה הרבה בהחלטה של פליקר לפתוח את ה-API שלהם כך שכל אחד יוכל לכתוב לו ממשק או תוסף כרצונו. [אנגלית, פיקסלים]
18. Music Thing, בלוג מצוין שמוקדש לכלי נגינה אנלוגיים לרוב (קלידים, מוג, אורגנים למיניהם וגם לא מעט מכשירים דיגיטליים), סוגר את שעריו. [אנגלית]


אנדרו, ציפור?

19. חביבנו אנדרו בירד חובק אלבום חדש, Noble Beast, שיוצא גם במהדורה כפולה הכוללת דיסק אינסטרומנטלי בשם Useless creatures (שם די מעליב אם אתה חובב מוזיקה אינסטרומנטלית). בנוסף למאמר שלו מאחורי הקלעים של האלבום בבלוג הסונגרייטינג הנפלא של הניו יורק טיימס (הסיפור על The Barn Tapes גרם לי להתמוגג), הוא מרעיף עלינו מתנה מאוחרת לחגים ונותן את האלבום החדש כולו להאזנה חופשית ב-NPR. כפרה עליך, אנדי. [אנגלית]
20. [תודה ליובל] 25 הקאברים הטובים ביותר של השנה. [אנגלית, מפ3]
21. 2008 הייתה שנה מדהימה למוזיקה, ושנת משבר ותהפוכות גדולה באמריקה. גם 1968 הייתה כזו, אבל יש לשער שאלבומיהם של בק, פורטיסהד, קולדפליי וסופשבוע ערפדי לא יזכו לחיי נצח כמו בציר 68 של הנדריקס, הביטלס, ג'וני קאש, וולווט אנדרגראונד, זאפה וקרידנס. כתבה נוסטלגית נאה. [אנגלית]
22. Jess Hill הכמעט-אלמונית הצליחה לבקע את לבי הרובוטי והקר לשניים בשירים פשוטים ולא מתיימרים, עם כל כישרון ההגשה והרגש שדרושים להם ולא גרם פחות או יותר. תנו לה סיבוב. [חלל]
23. "I'm throwing my arms around Paris" – שיר חדש למוריסי! [מפ3]
24. השנה איבדנו את אחד האנשים הכי מצחיקים שאי פעם שמעתי, ג'ורג' קרלין. הניו יורק טיימס מסכם שנה ומתגעגע אליו. [אנגלית]
25. ואפרופו אנשים נורא מצחיקים, השבוע נתקלתי לראשונה במייק בירביגליה, שלמרות או אולי בגלל שמו המשעשע הפך לאיש קורע מצחוק. איפשהו בין דימיטרי מרטין לג'ון סטיוארט לזאק בראף. הוא היה מצחיק במיוחד אצל ג'ימי קימל השבוע. [טיוב]
26. עידו שחם מרביץ קורנות להופעות הרוק הכי טובות שהוא ראה השנה בארץ. [עברית]
27. הפרסומת הזאת הורגת אותי מצחוק. [וידאו]
28. "Seven days and seven nights (airport)" הוא קליפ חדש ל-The New Year, להקה שכמעט שכחתי מקיומה וטוב שהזכירו לי אותה. [וידאו]


בררר, איזה יופי

29. [תודה לשיר] אם יהיה כאן חורף אמיתי השנה והטמפרטורות ירדו מתחת לאפס, אולי גם אנחנו נוכל ליהנות מהמשחק הגאוני בועות קפואות במהלכו מפריחים בועות סבון כלפי מעלה, כך שיהיה להן מספיק זמן לרחף והן יקפאו. התוצאה הוויזואלית מרהיבה. [פיקסלים]
30. קליפ ראשון ל-Fever Ray, הלא היא קארין מ-The Knife, לשיר "If I had a heart". הקליפ מהמם, חבל שהוא ברזולוציה כזו קטנה. [וימאו]
31. [תודה לרוני] סיכום אלבומי 2008 בבלוג הישראלי It's all about the mix, פלוס מיקסטייפים נפלאים להורדה! לכו לגלות קצת מוזיקה משובחת, לכו. רק, אה, אל תשכחו לחזור, טוב? [עברית, זיפ, מפ3]
32. תותח העל פאנק סינטרה, הידוע גם בתור המתופף של מורפלקסיס או סתם בשמו המקורי אייל גולדמן, מוסיף לאתר הבית שלו גם שלוחה וורדפרסית, בה אפשר למצוא בין השאר את אלבומי וקטעי השנה שלו – לאו דווקא כאלה שיצאו השנה. [עברית]
33. זה מוקדש לניימן, שאוהב לגלות כל מיני הרכבים אירופאיים עלומים שעושים בתזונה של מוזיקה. חברת ניהול האמנים ההונגרית Fourty שלחה לי מייל והזמינה אותי להאזין לסמפלר של מיטב המוזיקאים ההונגריים המגניבים שהם מייצגים. ותשמעו, יש שם מוזיקה לא רעה בכלל, ולאו דווקא בהונגרית (תפסו אותי במיוחד Realistic Crew ו-Singas project). אהבתם? אפשר להוריד בחינם. הציצו, בתקווה שתיפגעו. [הונגרית, אנגלית, מפ3]
34. ווהו! סינגל וקליפ חדשים ל-M. Ward, אחד המוזיקאים האמריקאיים האהובים עליי. "Hold time" זכה אמנם לקליפ די משונה, אבל איזה כיף לשמוע שיר חדש שלו, שיר הנושא מתוך אלבום באותו השם שיצא בקרוב. [טיוב]
35. [תודה לסגול 59] שכותב: "למה כבר לא שומעים מ-Thousand Yard Stare? מה עושים היום החבר'ה מ-Collapsed Lung? ומה לעזאזל קרה עם The Family Cat? האתר הפרטי Forgotten Band Planet מנסה לעשות סדר בבלגן – ולהפנות את גולשיו למידע אודות "להקות האינדי האנגליות הנשכחות מסוף שנות השמונים ותחילת ה-90'". זוכרים לטובה את Swervedriver? חייבים לדעת מה נסגר עם Silverfish ולמה לא שומעים יותר מ-Eat? זה כנראה האתר בשבילכם". [אנגלית]


אהההה, זה זז!

36. פיצ'פורק הזדרזו להעניק לאלבום החדש של אנימל קולקטיב ציון של 9.6, אבל Culture Bully הגיוניים הרבה יותר, ומציעים ארבע נקודות מבט שונות על האלבום החדש. ומה אתכם? שמעתם? מה דעתכם? [אנגלית]
37. [תודה לשיר] חשיפה מזעזעת: כבר ב-1976 ידעו מי יהיה אחראי להפלת מגדלי התאומים. הנהלת רחוב סומסום לא עשתה דבר!!! [פיקסלים, אנגלית]
38. Blood bank, ה-EP החדש של Bon Iver הנפלא, ניתן להאזנה מלאה במייספייסו. תענוג. [חלל]
39. הופה! חצי שנה של תנומה עברה והנה חוזר לפעולה הבוטיק של ליהיא, בלוג המוזיקה המצוין של ליהיא לסלו (שכותבת על מוזיקה גם בנרג'). היא מפציעה שוב לחיינו ברעש גדול עם הסיכומטאל 2008 שלה בנרג', וממשיכה עם הקרב על פנטגראם בלאסט.פם. חזרה מבורכת! [עברית]
40. אני אוהב את "Furr" השיר, אני אוהב את "Furr" הקליפ, אני אוהב את Furr האלבום. ככה זה, Blitzen Trapper פשוט טובים. [טיוב]
41. אורן ראב בפוסט מעולה במיוחד על הקשר בין "Bohemian Rhapsody" של קווין ל-"Paranoid android" של רדיוהד. צריך להוציא יום אחד ספר בשלושה חלקים: אחד על השיר של קווין, השני על השיר של רדיוהד, השלישי על הקשר, הדמיון וההשלכות של שניהם. [עברית]
42. Okkervil River מחדשים את ג'וני מיטשל? העירו אותי, אני בטח חולם. [מפ3, אנגלית]
43. החברים בפופמאטרס בוחרים את כתבות המוזיקה הטובות ביותר של השנה החולפת. שימו לב שהמאמר עצמו הוא רק הקדמה, ובצד ימין תוכלו למצוא את הזוכים השונים. [אנגלית]
44. Iron & Wine (שהחולצה שלהם, שלבשתי להופעה המעולה של קרוסלה ביום חמישי, הפכה בזכות המדבקה שקיבלתי ל"קרוסלה & Wine", שילוב לא מומלץ בחיים האמיתיים) לקחו את אחד השירים הכי יפים שלהם אי פעם, "Flightless bird, American mouth", לאולפן של ג'יי לנו. [טיוב, מפ3]
45. זה לא סוד שאני מטורף על Over The Rhine, צמד אמריקאי של בעל ואישה שעושים מוזיקה אמריקאית מאוד, כזו שמשתמשת במודע בהמוני ז'אנרים ותת-ז'אנרים של מוזיקה אמריקאית שורשית ממאה השנים האחרונות (ג'אז, קאנטרי, פולק, בלוז, שירי כריסמס והרבה אחרים). הקליפ שלהם לשיר "Desperate for love" מתבסס דווקא על מסורת אמנותית אירופאית – הדאדא. אנשי הדאדא המציאו את המשחק הנהדר "הגווייה הנפלאה" (שיחקנו בו כאן בעונג), והקליפ הנ"ל מורכב מכמה חלקים של כמה אנימטורים ובמאים שונים, כל אחד מהם קיבל רק את הזנב של קודמו. [טיוב]
46. יאירוה סיכם שנה בסינמסקופ: הוא בחר את סרטי השנה, מועדון הסרטים הגנוזים שלא הופצו בקולנועי ארצנו על אף היותם משובחים או מצליחים, והסרטים הרווחיים ביותר בישראל (קונג פו פנדה שולת!!!!1). ויש גם מאמר חובק-כל לסיכום הסיכום. [עברית]
47. ועוד בסינמסקופ: לסיכום השנה פונה רוה לקולנוענים ישראליים בולטים ומברר במה הם עסוקים. ארי פולמן עונה בפירוט מעניין, רשף לוי בקצרנות. [עברית]



48. [תודה לקנדי] מה היה האלבום עם המכירות הדיגיטליות הגבוהות ביותר השנה? האלבום שניתן בחינם ובצורה חוקית. ובכל זאת הוא עקף את קולדפליי במכירות הדיגיטליות של אמאזון. מעניין, ומעלה שאלה מקומית: האם גם בארץ שיחרור מוזיקה חינמית במקביל לשחרורה כרכישה דיגיטלית תניב אחוזי רכישה דומים? במצב הנוכחי, ובהיעדר חנות מבוססת בעלת קטלוג וקהל רחבים, נראה שהתשובה שלילית מאוד. אבל חכו שנה-שנתיים, אולי זה ישתנה גם כאן. [אנגלית]
49. ליאור כהן, יו"ר וורנר מיוזיק, מתראיין לבילבורד. קריאה מעניינת לכל מי שתוהה על מהלכיה ושיקוליה של אחת מחברות המוזיקה הגדולות בעולם. [אנגלית]
50. [תודה לקנדי] איך לכל הרוחות קרה שבימים אלו, בהן כל מכירות המוזיקה צונחות מלבד זו הדיגיטלית, המכירות של תקליטוני 7 אינץ' באנגליה עלו במאות אחוזים, וחצו את קו מיליון העותקים לשנה? [אנגלית]
51. iTunes פוטרים את כל קבציהם מקללת ה-DRM, ובתמורה משנים את שיטת התמחור מאחידה למדורגת. [עברית]
52. [תודה לאדר] אז סוף סוף מישהו שמבין משהו, כתב לשעבר של הרולינג סטון, כתב ספר שמסביר היטב למה תעשיית המוזיקה הגיעה למצב הגסיסה הנוכחי שלה, ומה היא עשתה לא בסדר בדרך. כותב הספר מתראיין לווילג' וויס. [אנגלית]


(cc)

53. אני כבר לא זוכר למה הצבעתי. סופת אלבומי השנה סחפה את כל האלבומים שאהבתי השנה לציקלון מבלבל. עכשיו הרוח כבר שככה, ולי כבר לא אכפת איזה אלבום היה בעשירייה ששלחתי ואיזה לא. מה שאכפת לי הוא ש-Bon Iver יצא השבוע מהמערכת שלי אולי פעמיים, וגם זה היה בעיקר כדי לשמוע את קרוסלה ו-Q-tip, הפוגות של אנרגיה בין שדות ארוכים, פתוחים ויפהפיים. זה אלבום פרידה, אלבום של איסוף רסיסים, אבל משום מה אותי הוא מרגיע ומנחם גם עכשיו, כשבכלל לא רע לי או עצוב לי אלא טוב, אופטימי ופתוח. שורה כמו "כל אהבתי הייתה באדמה הקפואה" בשיר הסוגר "re: stacks" מרוממת את נפשי, אלוהים יודע למה. אולי בגלל שכשג'סטין ורנון שר אותה הקול שלו והגיטרה שלו מפויסים ומלאי השלמה. האלבום הזה נוסך בי שקט. ושקט הוא מה שאנחנו צריכים עכשיו. [מפ3]

שבת שבוגי, סליחה (שוב) על האיחור המחפיר, מקווה שהיה שווה לחכות.