10 תגובות על “חמש שנים”

1. אסף הגיב:

   21 באוקטובר 2008 בשעה 19:46

   🙁

   הגב
2. מרדר הגיב:

   21 באוקטובר 2008 בשעה 19:56

   חמש שנים…

   הגב
3. נט הגיב:

   21 באוקטובר 2008 בשעה 20:20

   אין הרבה מילים…

   הגב
4. סיגל הגיב:

   21 באוקטובר 2008 בשעה 22:25

   ברחבי העולם מתקיימי ערבי מחווה, מעניין אם גם בארץ יתארגן משהו דומה בקרוב.

   הגב
5. גיאחה הגיב:

   21 באוקטובר 2008 בשעה 22:37

   סיגל, בנובמבר מתקיים האירוע המעט-תמוה הזה:
   http://www.mouse.co.il/CM.shows_item_show,408,208,15532,.aspx

   הגב
6. אבאי דה אביג'ואן הגיב:

   21 באוקטובר 2008 בשעה 22:55

   למה תמוה? כי עמית ארז לא במשתתפים?
   מה שתמוה הוא שאליוט סמית' הפך להיות מעין "נכס" של כמה אמנים מקומיים משום מה. אותי מעניין הרבה יותר לשמוע את נינט מכסה את אליוט סמית' מאשר (שוב) את עמית ארז מזייף ומתנצל.

   הגב
7. ליאור הגיב:

   22 באוקטובר 2008 בשעה 00:35

   אחד מהשירים האהובים עלי של אליוט.
   חבל שהוא החליט ללכת כל כך מוקדם אבל לפחות הוא השאיר לנו הרבה דברים לחשוב עליהם.

   הקליפ הוא מהופעה שהיתה בערך 9 חודשים לפני הסוף ואפשר לשים לב איך הוא מתבלבל פה ושם במילים והופך את הפזמונים (he/she). אבל לא משנה עד כמה הסמים השפיעו עליו, תמיד נשאר אותו קול מלאך שחודר עמוק עמוק.

   עדיין מתגעגעים…

   הגב
8. פאנק סינאטרה הגיב:

   23 באוקטובר 2008 בשעה 00:09

   אולי ישמע קצת רע מצידי…אבל…ראיתי את אליוט סמית ביוני 2000 בלונדון (בארביקאן אם אני זוכר נכון)….דיוויד גריי חימם אותו….והוא היה מסטול ברמות בילתי נתפסות….מאוד ניסיתי להנות (ויתרתי על FUCKIN ג'ימס בראון בשבילו!!) אבל הוא די זילזל בקהל ונתן מופע קצר ודי מביך….אז לצערי זה הזיכרון שלי מהאדם הסופר מוכשר הזה….מקווה שמישהו ראה אותו ביום טוב:)

   הגב
9. ג'יימס בר-און חברך משכבר הימים 9 הגיב:

   23 באוקטובר 2008 בשעה 20:03

   אני במשך הרבה זמן הייתי בטוח שאליוט סמית מאט אליוט וסיגר רוס (משום מה) הם אותו בנאדם. איזה מזל שהבנתי שלא…

   הגב
10. סיגל הגיב:

    23 באוקטובר 2008 בשעה 22:26

    תודה גיאחה, באמת נשמע מעט תמוה אבל לפחות אפשר לסמוך על אסף תג'ר מקטמין שיעשה את הערב לראוי.

    הגב