התפוחים היו מעולים, אין בכלל ויכוח בעניין, אבל התחשק לנו שינוי, התחשק לנו עכשיו לתפוס אמן או להקה רגע לפני, כשהם כבר מבעבעים ועוד שנייה רותחים – ולסגור עליהם את המכסה באולפן מקצועי כדי לתעד את רחש הבעבוע הנפלא הזה. וזה מה שעשינו בתחילת החודש עם דיוויד בלאו ולהקתו. כרגיל, קודם וידאו ומוזיקה, אחר כך נדבר.

David Blau & the good band בעונג סשנז, 4.10.2008
כל השירים ניתנים להורדה בקבצי מפ3 באיכות 320 קב"ש,
ובקבצי flac איכותיים במיוחד (בגודל של כ-25 מגה לקובץ)

Yeah yeah yeah yeah [הורדה: mp3 | flac]
[audio:http://sessions.haoneg.com/davidblau/audio/mp3/David%20Blau%20-%20Yeah%20Yeah%20Yeah%20Yeah.mp3]

Further on up the road (Bruce Springsteen cover) [הורדה: mp3 | flac]
[audio:http://sessions.haoneg.com/davidblau/audio/David%20Blau%20-%20Further%20On%20Up%20The%20Road.mp3]

Ringing in my ear [הורדה: mp3 | flac]
[audio:http://sessions.haoneg.com/davidblau/audio/David%20Blau%20-%20Ringing%20In%20My%20Ear.mp3]

80's [הורדה: mp3 | flac]
[audio:http://sessions.haoneg.com/davidblau/audio/David%20Blau%20-%2080s.mp3]

אוחזים בכלים: דיוויד בלאו (שירה וגיטרה), ניתאי גבירץ (בס וקולות), אדם קומן (גיטרה), איתמר לוי (תופים)
הקלטה ומיקס: איל שינדלר, אולפני המערבל, 4.10.2008
תצלומים: יעל מאירי
צילום וידאו ועיצוב לוגו העונג סשנז: עומר סנש
עריכת וידאו ואנימציית פתיח: בנימין אסתרליס

הורידו את קובץ המקור: mp4 (כ-90 מגה, דורש הרשמה חינמית לווימאו)

דיוויד בלאו פועל כבר כמה שנים בצד המשובח של הרוק העצמאי בתל אביב. יחד עם ED (שהתפצלה מאוחר יותר לקרוסלה ו-LeChuck) הוא חרך במות בכרך הגדול, ולצד פעילות נוכחית כסינגר-סונגרייטר מוכשר (האזינו ל-"Though it's nice" הנפלא) הוא הקים את דיוויד בלאו אנד דה גוד בנד, רביעייה רועשת שבסצינה מסוימת אפשר לכנות בקלות סופרגרופ.

שמו של בלאו אולי מתנוסס בשם ההרכב, והוא בהחלט היוצר הראשי, אבל הגוד בנד לא מתנהגת באולפן כמו להקת ליווי בשום צורה. הבסיסט ניתאי גבירץ (ניתקס, ואחיה של נטעלי גבירץ, סופרת וממייסדי הפטיפון) יושב מרוכז ומאזין, וכשהוא נותן דעה או הצעה כמעט ואין מערערים עליה. אדם קומן (המיותרים)- בחור שהוא תופעה בפני עצמה – חוטף עקיצות מכל חבריו ללהקה אבל ברגע שהוא שם את האצבעות על הגיטרה כל הפיות נסתמים, כולל שלנו מאחורי הזכוכית. איתמר לוי (קין והבל 90210), עם אנרגיות שיש רק למתופפים, מתרוצץ באולפן עם שאלות והצעות, רוצה לתת עוד טייק על התופים ועושה זאת בלי לעשות מזה ביג דיל, מתיישב על הרצפה באולפן עם הלפטופ שלי כדי לברר מה זה בדיוק העונג שבת הזה שאנחנו מקליטים לו עכשיו. הלהקה חיה ורוחשת כל הזמן, גם בלי קשר לאדם שעומד בראשה.

דיוויד לא עומד בצד ומפקח על כולם. הוא יושב בשקט, נראה יותר כאילו הוא נסחף בזרמים הדינמיים של שלוש הצלעות הנותרות במרובע, יודע שבלעדיהן המרובע החזק הזה יהיה רק קו אחד שמתנדנד. נראה שהוא יודע לאן הוא מכוון, אבל לא מתנגד לנסות ולשנות לפי ההחלטות הדמוקרטיות באולפן.

צפו במצגת תמונות מהסשן, מעדשתה של יעל מאירי – כאן או בעמוד הפליקר

ברגע מסוים, כשאדם מקליט עוד סולו ועוד סולו לאחד השירים והארבעה לא מצליחים לבחור את הטוב ביותר, עולה הצעה רדיקלית והלהקה מורה לאיל שינדלר שעל המיקסר: שים ביחד את שני הטייקים שהכי אהבנו. שלושה קליקים של העכבר מאוחר יותר, והארבעה עומדים בחדר הבקרה, מאזינים בריכוז. הסולו המוכפל נשמע מעולה, ועל הפרצופים נפרשים חיוכים שנעים בין "ידעתי שזה יישמע טוב" ל"אני לא מאמין שאנחנו אשכרה שמים סולו אחד על השני". עומר סנש, עם מצלמת הווידאו ביד, מציע לחתוך כמה תווים באמצע שמתנגשים ואדם מזנק: "אם תחתוך לי תווים אני אחתוך לך את הביצים".
עומר נסוג, שינדלר מחוויר, אבל נראה שאף אחד מחברי הלהקה לא מתרגש. הם רגילים לדינמיקה הזו, אנחנו רק מבקרים בה.

ניפגש בעונג סשן הבא!

חלק מפרויקט

העונג סשנז בפליקר | העונג סשנז בווימאו