[מאת סער גרשוני]

בזיליקת סנט פייטרו בוותיקן. אולם התפילה המרכזי. שעת בין ערביים, הכנסייה מוארת במנורות קטנות דמויות נרות. כמעט שום אור לא חודר מהחלונות, האויר שקט ונוכח. אין איש בכנסייה והדממה חדה ומדוייקת. כסאות אדומים, עם ריפוד ישן ומהוה, מסודרים בשני גושים במרכז האולם הענקי. עמודי שיש ופסלים ענקיים מתנשאים לעבר תקרה שכמעט ולא נראית באפלולית. לאט ובעדינות נשמע ניגון של עוגב, צלילים נארגים לשלמות של מישהו שיודע להרגיש את כל הגוונים שיכולים להיות ולפרוט על כל אחד מהם ולהוציא צליל טהור ונקי ומושלם.

אני יושב בשורה השלישית בצד ימין, בקצה, מכונס. כל העושר והעצמה גורמים לי לצופף את עצמי בקדמת המושב. הצלילים מגיעים אלי, תחילה ברוך ובשקט, ולאט לאט בונים מלודיה נעימה, שעם הזמן מתעבה כאשר נשזרים בה קווים נוספים, מלודיות נוספות שכאילו לא קשורות לכלום, שאלה קשה ומורכבת נוצרת בתבנית המוזיקלית, שעם סוף כל פרק באה לפתרון הרמוני מפתיע ולא צפוי. יוהן סבסטיאן באך יושב ומנגן על העוגב של הכנסייה. קטעים מהרפטואר העצום שלו. פוגה כזו אחרי כן קנטטה אחרת. העוגב הישן מתמסר לאצבעות המאסטרו, והצינורות מעבירים ויבראציות ואויר ברוך ובעוצמה כזו, כאילו האויר הזה הגיע מפסגות הרים, רענן ופריך כאילו ליטף נחל בדרך לצינור וממנו החוצה. ואני נשען אחורה במושב, כפות הידיים על הירכיים שלובות בפיזור דעת. משתאה ונדהם. רפוי וטבעי.

לכל הקטעים שפורסמו ב"ספירת העונג: הופעת החלומות"

מהי הופעת החלומות שלכם? קפצו להזמנה לספירת העונג ושלחו את הפנטזיה שלכם. ספירת העונג תרוץ כאן מדי יום חול עד אמצע ינואר, ושלושה מהכותבים יזכו באוזניות פיליפס שכאן בתמונה מימין. יש גם תקנון, כמו אצל הגדולים. רוצים עוד? באתגר האוזנית של פילפיס במאקו יש גם כרטיס זוגי להופעה באירופה. עקבו אחרי הטוויטר של פיליפס ישראל כדי לא להחמיץ עוד הפתעות, ואחרי הטוויטר שלי כדי לא להחמיץ את השטויות שאני כותב שם.