27 ביוני 2008
עונג שבת: בלוז המזוודות
"אז אני אומר: חיה ותן לחיות. זה המוטו שלי, חיה ותן לחיות. כל מי שלא מסכים עם זה, תוציאו את הבן זונה החוצה ותירו בו" – ג'ורג' קרלין, מהאנשים המצחיקים והחריפים ביותר שידע עולם הסטנדאפ, סטנדאפיסט מהסוג שכבר לא עושים, ואבי "שבע המילים המלוכלכות" המפורסמות, הלך לעולמו בגיל 71. ג'רי סיינפלד נפרד מענק קומי. הנה הספיישל HBO האחרון שלו.
- אני לא נוהג לפתוח ככה, אבל הפעם באמת לא נותרה לי ברירה. בשנתיים האחרונות בקושי שמעתי את האלבום האחרון של פיונה אפל, Extraordinary machine. לא שהוא לא טוב – הוא מעולה – פשוט לקח לי זמן להתרגל אליו. האלבום שקדם לו היה כל כך חזק ומושלם וכבש אותי בכזה כוח, שבכלל לא העזתי להרחיב את המקום בנפש שלי שכבר התעצב סביבו במדויק. אבל כמו הרבה דברים טובים, גם הוודאות בכך שהאלבום הכבר-לא-כזה-חדש הוא מעולה הגיעה במקרה. רנדום בנגן שלי, נסיעה ארוכה, ראש נוקש על החלון. ואז פתאום מגיע השיר הזה שכבר שכחתי שהוא קיים, עם האגביות המעושה והמכאיבה בשמו, "Oh well", והרעידות שמתגנבות לקול של אפל כבר באמצע השיר הופכות לגיהינום סייסמי ככל שהוא ממשיך. שכבת החצוצרות החמות באמצע השיר היא ניסיון שווא קלוש לחבוש לב שבור. "איזה בזבוז של אהבה ללא תנאי על מישהו שלא מאמין בדברים כאלה". כל כך פשוט, כל כך מכאיב שאין ברירה אלא להרגיש בחזה את מהלומות הזעם שאפל משלחת בפסנתר שלה משל היה אותו אהוב בוגדני ולהיזכר, בפעם האלף, שבאישה הדקיקה הזו יש כל כך הרבה כוח, כישרון וכנות. [מפ3]
- [תודה לרוזה הגולשת] רז שכניק, מה ביקשתי לפני שבוע? תפסיקו עם השטויות. אז כן, יש סיכוי כלשהו שפול מקרטני יגיע לארץ – שזה אכן סיכוי משמח, אם מתעלמים מההנחה שכרטיס להופעה הזו לא יעלה פחות מ-400 ש"ח. אבל זה לא תירוץ. איבדתם את האמינות שלכם, חכו שהדברים יהיו סגורים גאד-דמט. [עברית]
- ובאותו עניין, לאונרד כהן ביטל סופית. יש פרס ניחומים. [עברית]
- [תודה לרנן] בוואלה צועקים בהתרגשות "מגזין מוזיקה חדש!" אבל לאור העובדה שמדובר במגזין עם שני כותבים וכתבות על אנוק, ארז לב ארי, כפיר אפשטיין ופיטר אנדרה, אני חושב שסביר בהחלט לקרוא לזה פנזין חדש. Pitch הוא פנזין מוזיקה ישראלי חדש שייצא מדי חודש (?) להורדה חינמית בפורמט PDF, דרך האתר "הסקיצה פלוס". הרעיון מבורך – בהחלט הגיע הזמן שיהיו כאן מגזיני מוזיקה ממוקדים, ואם הם בחינם זה בכלל נהדר. התוצאה, בעיניי, מדברת לקהל מצומצם מאוד של אנשים, וכאמור מזכירה פנזין ששני חברים מרכיבים ביחד בחדר השינה (שזה עניין רומנטי כשלעצמו, עבור קוראים רבים שזוכרים את תהילת הפנזינים DIY של פעם) – קצת כמו "הסקיצה פלוס" עצמו. אבל איך אומרת החזאית בחדשות? נמשיך לעקוב. [PDF, עברית]
- ועוד DJ משובח מגיע לארצנו, גם הפעם לא מדובר ב-DJ מהסוג שמרביץ קרחנות אלא מגיע עם שק מלא גרוב. אנדי סמית', שנהג לחמם את פורטיסהד (ואף לתקלט בהופעותיה, כשג'ף בארו עבר לתופים), ייקח חלק בערב המשגע של התפוחים ב-14 באוגוסט (בפעם שעברה קיד קואלה הגיע כדי לחזק את רדיוטריפ). גרווווווווובי! [זהו]
- אל תפספסו את תפריט הלינקים השבועי של יעל רגב ב"אפילו עז", המתרכז בעיקר בכתבות וענייני מוזיקה ישראלית, ונבחר בקפידה ובטעם משובח. רבים הם העונגים שהתבססו על לינקים שהגיעו ממנה, ונדמה שאף כתבה או ראיון ראויים לא חומקים מעיניה ועכברה. צ'ק איט אאוט. [עברית]
- "לאחרונה הקשבתי לאלבום שלי ואני מודאג מכמה שהוא מוצא חן בעיניי", מתוודה אנדרו בירד תוך כדי עבודה על אלבום חדש, בבלוג מאחורי-השירים של הניו יורק טיימז. [אנגלית]
- ארז מתעצבן – והוא לא הראשון – על מיתוס הרוקסן שגורס ש"פעם היה פה אחלה רוק, מאז הכל מחורבן". אני איתו. כבוד הרוקסן במקומו מונח, אבל גם בימיהם הטובים ביותר לא הצליחו איפה הילד להביא את כמות הקהל של היהודים, למשל – אם כבר מדברים על רוק. "ונכון, אין רוקסן", כותב ארז, "אבל חובבי הרוק המקומי מסתדרים יפה מאוד גם בלעדיו". [עברית]
- "תרבות קפיטליסטית מגדירה תרבות של בינוניות, של מכנה משותף נמוך ומצומצם. תפקיד האלטרנטיב הוא להשפיע על המרכז ולפתוח מבחר של אפשרויות חדשות למחשבה ולחלום. גם אריסטו ואפלטון היו גיבורי שוליים שהשפיעו על המרכז. גם ואן גוך וישו". כך אומר יוני כדן, מאנשי הלייבל פית\קית. משה מזרחי ואורלי נקלר סוקרים בידיעות תל אביב את מצב האינדי התל אביבי 2008: "מצד אחד: יותר מוזיקה, יותר להקות, יותר מקומות להופיע בהם, יותר מחאה, יותר טכנולוגיה, יותר יציאה מגבולות הארץ ויותר מדי הופעות שנגמרות בדם מצד שני: עדיין בלי כסף, בלי תמיכה מהרדיו או מחברות התקליטים הגדולות, בלי הכרה ציבורית ובלי מספיק קהל". כתבה מצוינת שנותנת תמונה מרתקת בזמן אמת. בעיניי, שווה לעשות מזה סדרת כתבות. בעיניי, האינדי הישראלי אולי לא עולה למה שמכונה בטעות פני השטח (הרדיו הארצי כמו גלגלצ ורשת ג'), אבל הוא נמצא בתקופה של פריחה לא נורמלית. בעיניי, הוא ראוי לסקירה מתמדת ולו רק בשביל לתעד את כל מה שקורה פה. [עברית]
- בי-ריל מסייפרס היל, שיופיעו כאן ביום שני, מתראיין לוויינט. [עברית]
- במגזין סלייט שואלים: האם החיים המודרניים הרגו את הפסיקודה? (התשובה שלי: לא, אבל רידוד השפה בהחלט דחק את הפסיקודה, ככלי פיסוק ולא חלק מסמיילי קורץ, לנישתם של מעטים. מצד שני, טענו את הטענה שלי כבר לפני 150 שנה) (ולא, פסיקודה הוא לא המונח האמיתי. בבואכם להיות תקינים אימרו: נקודה-פסיק). [אנגלית]
- ליהיא לסלו מראיינת את ידיד המערכת חיים רחמני מקטב מרירי, אחד הפרויקטים המוזיקליים המעניינים ביותר שקיימים כאן כרגע. [עברית]
- [תודה לשיר] מנגנים בגיטרה? אל תזרקו לפח כרטיסים ישנים, חלקים של מחשבים ומשטחים חלקים אחרים, הכינו מהם מפרטים! [פליקר]
- בקורא הרסס שלי יש בלוג אחד שמתעסק בחולצות טי, אבל למה לסמוך על הבחירה שלי? הנה רשימה מפורטת של 143 בלוגים שמסקרים חולצות טי, עיצוביהן וחנויותיהן. תתלבשו עליהן? לא, חידוד גרוע מדי. [אנגלית]
- [תודה לתמר] אתר חדש לרדיו קול הנגב, שעל פי תמר הוא "לא קול הקמפוס המעט פצלני לטעמי, זאת תחנה קהילתית עם אנרגיה בלתי נגמרת". בואו להקשיב, ועכשיו גם לקרוא. [עברית]
- אחרי "Chemtrails" המהמם, בק מתקתק עוד שני שירים להאזנה מתוך האלבום המתקרב, Modern Guilt, שעוד לפני ששמעתי את כולו מסתמן כמועמד חזק מאוד לאחד האלבומים שניקח איתנו מ-2008 לשנים הבאות. [סטרימינג]
- ראיון נהדר של בועז כהן עם יורם טהרלב, אחד מאנשי הספר, החיוך והלב הנפלאים והאהובים עליי בארץ. "מה הבילוי שלך?" שואל כהן, וטהרלב עונה "ללכת לספרייה". תענוגות. [עברית]
- פעם היה אתר מעריצים מעולה לרדיוהד שנקרא Follow me around כשם אחד הביסיידז שלהם. היום השם הזה נדד לסרט תיעודי קצר מ-2002 על הלהקה, שצולם על ידי מעריצי הלהקה בספרד ופורטוגל. שאפשר לראות במלואו ברשת. כיף! [טיובים]
- אנחנו נתקענו עם בלייזר, אבל לגויים יש את אסקווייר, מגזין גברים קצת יותר טוב. הנה ספיישל שלהם ששווה לגזור ולשמור, גם אם את אישה: 75 דברים שגבר צריך לדעת לעשות, מ"לתת אגרוף" ו"להעניק לאישה כזו אורגזמה שלא תצטרך לשאול אותה אם היא גמרה", ועד "להתווכח עם אירופאי בלי להיות קסנופוב או לזלזל בכדורגל". מה שנחמד ברשימה הזו הוא שלרוב, היא גם מסבירה איך לעשות את הדברים האלה. אין הרחבה על האורגזמה, צר לי, אבל תוכלו ללמוד בקלות איך לקשור פפיון. [אנגלית]
- [תודה לאסף] אהובי העונג Death cab for cutie נבחרו כאמן השבוע של MTV (לפני שבוע), ואנחנו זכינו בקליפ מצחיק במיוחד ל-"No sunlight", עוד כמה דקות וידאו עם הלהקה, ושתי הגרסאות (המקוצרת והשלמה) של "I will possess your heart" – איזה שיר אדיר, איזה דיסק אדיר. [נגנים בדפדפנים, ביטשז]
- [תודה לדובי] סקוט, שמופיע ומקליט מוזיקה, שומע בכל מקום שבשביל להתפרנס ממוזיקה כדאי לתת אותה בחינם ולהתפרנס מההופעות. זה טוב ונחמד, עד שהוא מנסה למכור למישהו את הדיסק שלו. [טיוב]
- דיון מעניין נפתח בפורום אלטרנטיבית בוויינט, אחרי שהופעה בפטיפון בוטלה כי הגיעו פחות מ-14 איש. שלל חברי הפורום, שחלקם הגדול מופיע בעצמו, תוהים אם הבעיה במקרים כאלה היא בחוסר קהל, בפיקטיביות הסצינה, ביח"צ גרוע או בעצלנות (של כל מיני גורמים ונוגעים בדבר). בעיניי, השרשור מתחיל להיות מעניין אחרי ההודעה של Whymeiry. [עברית]
- מיקסטייפ מעולה למקרה שנחטפתם על ידי שודדי ים. ארררר! [מוקסטייפ]
- ועוד אחד מעולה, הפעם מאת מורפלקסיס: מיקסטייפ רדיו לילי לשבורי לב. [iCast]
- נמרוד מתקשה לנשום: "כמעט והחמצתי את אחד האלבומים הטובים של השנה", הוא אומר כשחוזר אליו האוויר מהאלבום של Surrounded. משלושת השירים שהוא נותן להורדה, יש סיכוי טוב שהוא צודק. [עברית, מפ3]
- [תודה ליותם] eye-candy השבוע: תערוכת פליקר של עטיפות אלבומים משוחזרות במגוון טכניקות. אהבתי במיוחד את אבי רואד. [פליקר]
- חיילים וחיילות, הקשב! זו השנה השלישית, עיתון "במחנה" מפיק את מוסף "חיילים כותבים", שאת תוכנו אפשר לנחש משמו. בנוסף לשירים וסיפורים פרי עטכם (שלא חייבים להיות קשורים לצבא בכלל!), גם השנה אתם מוזמנים להשתתף בתחרות, ולכתוב המשך לשלוש פתיחות-של-סיפורים מאת אמנון ז'קונט, מירה מגן והגר ינאי. החייל שיזכה בתחרות יקבל 1,200 ש"ח לקניות בסטימצקי (שזה… המון ספרים!), ויש גם פרס שני ושלישי. אם פייסבוקאים אתם, תוכלו גם להצטרף לקבוצה שנפתחה לצורך העניין. שתהיה בהצלחה – ואם תזכו, תחזרו להשוויץ פה בעונג! [עברית]
- ב-1970 התארחו פינק פלויד באולפן הרדיו של ג'ון פיל, וב-2008 אנחנו יכולים להוריד את השירים שהם הקליטו שם. [אנגלית, מפ3]
- [תודה לשיר] הדולר אולי יורד, אבל מחירי הדלק ממשיכים לעלות כל הזמן. אם ההשקפה הרווחת טוענת שאמני אינדי צריכים לתת מוזיקה מוקלטת בחינם\זול (ראו פינת "המוזיקה החדשה") ולעשות את כספם מהופעות, איך הם אמורים להסתדר עם ההוצאות העצומות של נסיעות להופעות? [אנגלית]
- סופרבאד מאורנבים ב-30 שניות. [פלאש]
- The Verve, כידוע, התאחדו לאחרונה להופעות וסיימו להקליט אלבום חדש. אפשר כבר לשמוע את "Love is noise" החדש, ואני מכריז על עצמי רשמית כמאוכזב. [חלל]
- [תודה למור] מלחמה – מדריך הישרדות הוא ספר הדרכה למלחמה הבאה שיצר מעין פרוינד כפרויקט הסיום שלו בשנקר. הוא מעוצב היטב, כתוב בהומור ושנינות יחסיים אבל מכיל גם לא מעט תובנות עוקצניות ועצובות על איך שהתנהלה המלחמה האחרונה שלנו. משובח. [עברית]
- המלצת הרדיו השבועית: ספיישל ג'ימי הנדריקס בגל"צ! יום שבת ה-5 ביולי (סליחה על ההטעיה!) בשעה 13:00, שעה עם האדם היחיד שהיה יכול להרביץ סולו חורך במות גם על גשר המיתרים. ישתתפו: אפרים שמיר, אלון אולארצ'יק, דני ליטני,לירון תאני, ארי קטורזה, שלמה מזרחי, דויד פרץ ועוד רבים וטובים! ~עושה תנועות של אייר גיטאר~ [רדיו]
- חובבי בוב דילן, שככל שאני מתקדם ב"כרוניקות" שלו כך אני הופך יותר לחובב כזה (אף פעם לא ממש התאהבתי במוזיקה שלו, אבל האיש עצמו מרתק), מוזמנים לבקמרק את העמוד הנפלא הזה שבו אפשר להוריד כל אחת מ-50 פרקי תכנית הרדיו שלו, "Theme time radio hour". בתכנית משמיע דילן שעתיים של מוזיקה, בכל פעם בנושא נבחר אחר (אלכוהול, רכבות, נעליים, שמות של נשים, חג מולד בניו יורק ועוד), מלהג וגם מקריא כל מיני דברים. העמוד מתעדכן עם כל תכנית חדשה. [אנגלית]
- [תודה ליותם] הילד שלי צילם את זה הוא בלוג תמונות מקסים, שמזכיר איך זה לראות את העולם מגובה מטר (וסליחתי עם הננסים שבין הקוראים). מה גם שהעיצוב נפלא. [פיקסלים]
- אהרון קשלס, מבקר הקולנוע האהוב עליי בארץ, מוצא קווי דמיון בין משחקי היורו לקולנוע שמפיקות המדינות המשתתפות בו. [עברית]
- נדב מדווח דיווח ראשוני על כך שהאוזן השלישית בתל אביב עומדים לפתוח מועדון הופעות בבניין שלהם. נפלא! [עברית]
- Weezer הזמינו עשרות מעריצים עם כלי הנגינה שלהם לנגן ביחד כמה שירים. הנה הם מבצעים את "Creep" של רדיוהד. [וימאו]
- או, זה באמת מגניב. בעזרת תוסף (לא חוקי כמובן) ל-iPod, המכשיר ילמד את הרגלי ההאזנה שלכם ויבנה עבורכם רשימת האזנה דמוית פנדורה. נשמע טוב. [אנגלית]
- E מלהקת Eels (הגירסה הנוכחית לבלוז), מבצע את "Railroad man" לבד בבית, לזכר מעריץ של האילז שנפטר בגיל 15 בלבד מסרטן. [טיוב]
- [תודה לנועם] הסרטון המוצלח Story of stuff, שמסביר בדיוק למה כלכלת הצריכה שלנו מזיקה לכדור כמעט בכל שלב של הדרך ומה צריך לעשות כדי לשפר את זה, זמין עכשיו עם תרגום לעברית, ולמרבה ההפתעה התרגום ממש ממש לא רע. [וידאו]
- הקומיקס החדש Suburban Glamour נראה כמו הצלחה מובטחת: בני נוער קצת-אימו מהפרברים, דיאלוגים סמי-שנונים, אה, וגם יצורים מיתיים. Awesome. הנה העמודים הראשונים לדוגמא. [אנגלית]
- שגיא מסכם את תחנות התרבות האישיות שלו, חלק ב' – שנות העשרים של חייו ושנות התשעים של המאה. [עברית]
- הקאובוי האוסטרלי ניק קייב עומד להוציא ספרון בעקבות שירו "Dig, Lazarus, Dig" מהאלבום האחרון והמצוין באותו השם. [אנגלית]
- [תודה לג'וּן דוֹ] לנו היה את גדודי "עברי, דבר עברית!", והשיקגו טריביון מדווח על כנופיית תיקון שגיאות כתיב בארצות הברית. [אנגלית]
- אם אתם מעוניינים ללמוד וללמד מוזיקה באופן מקוון, לקסטה יש חופן לינקים מאוד שימושיים עבורכם. [עברית]
- [תודה לשיר] נחשו באיזו ארץ מחפשים הכי הרבה מידע על Twilight Singers? ווי אר נאמבר וואן! [אנגלית]
- לאתר החדש של מישל גונדרי יש את עמוד ה-Coming Soon הכי טוב שראיתי. [אנגלית]
- RZA, אלברט המונד ג'וניור, Free Kitten ועוד חברים מגישים לכם מיקסטייפים לקיץ – ואפשר להאזין להם במוקסטייפ. [אנגלית, מוקסטייפ]
- לקראת ההופעה המתקרבת של הברידרז (אההה! אני עדיין לא מאמין שהם באים!), אפשר להתהדר ב-Gigantic, אלבום טריביוט לקים דיל. 13 אמנים עליהם לא שמעתי מעולם הקליטו גרסאות משלהם לשירי הברידרז והאמפס (הרכב צד משובח של דיל). האזינו לביצוע של The Modifiers (כמה הולם) ל-"Divine Hammer", קנו פה. [אנגלית]
- חנות הספרים הניו יורקית The Strand מאפשרת לגולשים מכל העולם לצפות במפגשים ספרותיים הנערכים בחנות, דרך ווידאו חי ברשת (ויש גם און-דימנד!). [עברית–>אנגלית]
- הפנקס הפתוח של תומר ליכטש, מהמקומות האהובים עליי ביותר ברשת העברית, נסגר אחרי שלוש שנים. זה הזמן לקחת נשימה עמוקה ולהתחיל לחטט בארכיונים שלו. יש שם אוצרות לא נורמליים. [עברית]
- לאורך השנים המוזיקה הפכה יותר ויותר ואז פחות ופחות גשמית עבורנו. מבולבלים? אל דאגה, הקומיקס הקטן והנהדר הזה יסביר לכם במינימום מילים על ההבדל בין המוזיקה להקלטה שלה, ועל הצורך בנדירוּת. [קומיקס]
- [תודה לנמרוד] IFPI, שהיא הגירסה הבינלאומית של ה-RIAA (איגוד חברות התקליטים), מוציאה את דו"ח 2008 שלה: מסמך שמלא בהרבה נתונים מעניינים. מטרתו של המסמך היא לשכנע כל קורא – בעל חנות, מוזיקאי, מי שלא יהיה – שעתיד הכלכלה של תעשיית המוזיקה נמצא במכירות דיגיטליות (אה, באמת? יפה שהבנתם), ושהאחריות להורדות לא חוקיות צריכה להתגלגל לפתחן של ספקיות האינטרנט (שזה קצת כמו להגיד שבזק אחראית ל-prank calls). בין דברי התעמולה (המוצדקת, בהתחשב בקוראים הפוטנציאליים) אפשר למצוא נתונים של מכירות, שינוי מגמות בשנים האחרונות במספרים של ממש, פילוח נתונים לפי ארצות, ועוד. [PDF]
- Linktree מדווח: RIAA מנסה לשנות את חוקי המשחק ולדרוש מהרדיו בארה"ב תשלום ישיר לחברות התקליטים (בנוסף לתמלוגים ליוצרים), כנראה כדי לחסום את דרכן של תחנות רדיו אינטרנטיות. איך סיכם לינקטרי? "מה כבר אפשר לצפות מתעשיה גוססת?" – זהו בהחלט צעד שמונע מפאניקה ולא מראייה לעתיד. [עברית]
- בפוסטון ציני מזכיר לכולם גלן פיפולס שמת ככל שיהיה, עדיין משתלם להוציא אלבומים גם בפורמט דיסק. תשאלו את טרנט רזנור. [אנגלית]
- ועוד מפיפולס: מסתבר שגירסת הוויניל לאלבום החדש של קולדפליי מכילה גם עותק של האלבום בגירסת דיסק, לנוחיות הצרכן. הבעיה היא שהם לא סיפרו על זה לאף אחד, וצרכנים מגלים את זה בהפתעה רק אחרי שהם קונים את הוויניל. אולי לו הדבר היה מצוין על העטיפה, יותר אנשים היו רוכשים את הוויניל. [אנגלית]
- אני אוהב קלאסיקות. אני אוהב את קיומן של קלאסיקות. אלביס, סרג'נט פפר, עטור מצחך, איי פיל גוד, קזבלנקה, אוקיי קומפיוטר, איה פלוטו. קלאסיקות. אתה לא חייב לאהוב את הקלאסיקות כיצירות כדי לאהוב את קיומן. הן הכרחיות גם כדי שיהיה אפשר להתגעגע למשהו, כדי שיהיה אפשר לעורר תגובת נגד למשהו, כדי שיהיה ממה לברוח. לכן אני אוהב כל כך להיתקל בשיר וכבר בהאזנה השנייה להבין שמדובר בקלאסיקה חדשה, מה שמכונה פעמים רבות אינסטנט קלאסיק כאילו היה פודינג. האלבום החדש של My morning jacket מתעתע. הוא נפתח ברעם, ממשיך במסיבת גלגיליות שהשתבשה, צוחק עליך ומחבק אותך חליפות – קשה להחליט. אבל כשמגיע "Librarian", שיר אהבה קטן לספרנית יפה, ברור מהתיבות הפותחות שהנה התגלגלה לפתחנו קלאסיקה לעילא. זה שיר שנדמה כי גם בעוד עשור, ברגע מסוים שבו הרעש והלחץ והעומס יאיימו לפוצץ לנו את הגולגולת מבפנים, האצבע שלנו תחפש מעצמה את השיר הזה באייפוד. ואנחנו נעצום עיניים, נשעין את הראש לאחור, ננשום עמוק ולאט ונמלמל "אח, איזו קלאסיקה…" [מפ3]
טיפש, לא ככה כותבים את זה!
רק כיוונון אחרון…
Cool as Kim Deal
"אני לא מבין למה זנות היא מחוץ לחוק. מכירה זה חוקי. זיונים זה חוקי. למה זה לא חוקי למכור זיונים? למה אסור למכור משהו שמותר לתת בחינם? זה לא הגיוני בכלל!" – ג'ורג' קרלין
שבת שבוגי, ובהצלחה לספרד!
זאת פיונה אפל בראש הדף?
או צופית גרנט?
קטב מרירי זה אולי אחד הדברים הכי מעניינים שקורים פה לאחרונה. כל הלהקות בשקל תשעים האלה מהכתבה התל אביבית להחריד שלינקקת אליה לא מתקרבות לציפורני הרגליים של השלישייה המופלאה הזו. תודה תודה על הקישור לראיון. כל פעם אני מופתע מחדש כמה דברים הם אחרת ממה שחושבים עליהם. כמה נראה שהחבר'ה שם התאמצו לתת אינטרפרטציות משלהם לכתבים של הפילוסופים, כשבסוף מתברר שהכל בא פתאום כזה, ואף אחד לא חשב על כלום לפני כן… אולי ככה כל הדברים הטובים קורים בסוף 🙂
שבת שלום!
לגבי המלצת הרדיו: באתר של גל"צ טוענים שיש באותה שעה ספיישל לכבוד בואם של בלונדי. לא שלוח השידורים שלהם היה אי פעם משהו להסתמך עליו, אבל קחו לתשומת לבכם.
לגבי המלצת הרדיו: באתר של גל"צ טוענים שיש באותה שעה ספיישל לכבוד בואם של בלונדי. לא שלוח השידורים שלהם היה אי פעם משהו להסתמך עליו, אבל קחו לתשומת לבכם.
http://www.glz.msn.co.il/NewsArticle.aspx?newsid=22698
ל מגיב הראשון , אני חשבתי שזו בכלל דין דין אביב.
למגיב השני – אכן לינק זוועה ללהקות הזוועתיות של הילדים המרעישים מתל אביב. ועוד מדביקים לזה "סצינה" . בעוד כמה שנים יתארו אותם כמו דור דור רוקסן.
אייטם 21 מעולה! משום מה יש לו רק 581 צפיות בטיוב…
תודה על הלינק – ידעתי שתאהב את surrounded – הייתי שולח לך את הלינק ישירות לולא הייתי יודע שאתה עוקב אחרי הבלוג… מה עם "לוריד" דרך אגב?
יניב – ואני בכלל חשבתי שזאת דין דין אביב [לפחות במבט ראשון]
ליעל ולכולם בעצם:
באמת השבוע יש ספיישל בלונדי. התוכנית על הנדריקס היא בשבת הבאה 5/7.
לא מתגעגע ל"רוקסן" בשום פנים ואופן. אין שום סיבה שבעולם להתגעגע ל"רוקסן".
ההסבר והפירוט, פה
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2986329,00.html
אם תקליקו על ה"שם" שלי, תגיעו (כמעט) הישר לסטרימינג של תיעוד מקצועי ומלא של הופעה של מייק פאטון מבצע שירי פופ איטלקיים באמסטרדם. הייתי שולח לעונג עצמו, אבל רק עכשיו גיליתי את הדבר האדיר הזה.
אייטם 15 – רדיו קול הנגב – הפתעה עצומה היתה לשמוע פתאום את "Weather Systems" של אנדרו בירד אחרי הלחיצה על הPLAY. תודה על הקישור.
אייטם 32 – "מלחמה – מדריך הישרדות" – חכם ממש.
שבת שלום (:
התלבטתי אם להגיב כאן או בשרשור המקורי של פורום האלטרנטיב בויינט, בסוף החלטתי ללכת על העונג בכדי להכניס קצת רוחות חדשות. הבעיה העיקרית, כמו שאני רואה את זה, שללכת להופעות זה לא דבר כזה איי-איי-איי, אלא דבר שפעמים רבות נעשה מאידיאולוגיה נטו.
לא חסרות היום אפשרויות בילוי, גם ובעיקר אם לא חושבים רק על הופעות אלא על בילויים מסורתיים יותר, כמו צפייה בטלוויזיה בבית או סתם ללכת לישון מוקדם. אז אם מישהו רוצה לכתת את רגליו ולהגיע למועדון לא מושקע מבחינה פיזית באמצע שבוע עבודה/לימודים ולהיות עם כמה חבר'ה אחרים שמשתוללים לצלילי להקה לא ממוקצעת, שלרוב הוא יתקשה להבחין בינה לבין להקות אחרות, או אפילו להתחבר אליה באופן בסיסי, יש סיכוי גבוה שהוא עושה את זה מסיבות של אג'נדה ולאו דווקא הנאה מהמוזיקה עצמה. זו בדיוק הסצינה/הבועה שמדברים עליה, והיא מצד אחת חלולה ומצד שני מתפרקת בקלות לנוכח לחץ חיצוני.
אני בשום פנים ואופן לא חושב שאין טעם לעשות שום דבר מקורי או שזה לא נורמאלי לפעול בקטן ובאופן מחתרתי, אבל אי אפשר מצד שני להאשים תמיד את הקהל בבורות, עצלנות ורדידות.
לאופק (ובכלל) … במבט לאחור , צריך להיות כנים ולהגיד שסצינה או לא סצינה, בועה או לא בועה, לא רואים תוצאות. ברגע שיש מוזיקה טובה באמת, היא מייד נפלטת ממעגל המשחקיאדה של הסצינה/בועה ומתקיימת בעצמה.
במשך כל השנים האחרונות זה לא קרה, אולי, נועם רותם היה קרוב, אבל זה כבר נמס, וזה גם כנראה לא מספיק טוב.
כידוע, למי שידוע, גם אני הייתי מבלה ברוקסן די הרבה.
רוקסן היא בסך הכל הסמל, האכסניה והחממה לתופעה של להקות רוק צעירות שניסו בשנות התשעים לעשות רוק כמו שצריך ולא שלום חנוך (עם כל הכבוד), ואפילו הצליחו להגיע למיינסטרים.
אבל רוקסן היא בעיקר געגוע למשהו שהתפספס- כי חוץ מאיפה הילד ואולי הלהקה הזאת של דנה ברגר ודן תורן שאני אפילו לא זוכר את שמה. לשום דבר לא היה המשכיות ראויה.
הייתי מצפה שאיפה הילד ימשיכו קצת יותר, ושיהיו עוד שניים כמוהם ואחרי שהם ילכו יהיו כל הזמן איזה 3 להקות רוק צעירות שיעשו לנו את זה, ושלא נצטרך לשמוע כל הזמן משינה ברדיו.
והסאונד והתאורה והמחיר של הבירה באמת לא חשובים, ולא מעניינים.
דרך אגב ממה שזכור לי מחיר ההופעות היה די זול.
אני חייב לומר שאני מאוד מבסוט מהסינגלים החדשים של בק.
למי שנמצא הערב בבית:
ביורק וסיגור רוס לייב!
http://worldmusic.nationalgeographic.com/worldmusic/view/page.basic/home
אני רוצה לעשות מיקסטייפ במוקסטייפ (:
עכשיו, הם שואלים אם יש לי רשות להעלות את השירים כדי שמוקסטייפס ישתמש בהם, אני מניח שאין לי רשות, גם אם חלק מהשירים הם מאלבומים מקוריים. זה לא אמור להוות בעיה או משהו, אני שואל ליתר בטחון כי תמיד הפחיד אותי כל העסק הזה של זכויות יוצרים..
נמרוד: כשדיברת על surrounded, הזכרת שמות כמו פלמינג ליפס וספרקלהורס וממש התלהבתי להוריד, הופתעתי כשקיבלתי פשוט העתק מדויק של היוצרים הנ"ל, בכל מקרה נשמע טוב למרות שעוד לא התעמקתי.
למה אי אפשר תמיד להאשים את הקהל? זה לא מה שצריך לעשות כאן כדי להחשב כ"איש סצינה"? הרי קודם חיים את התבנית הקלישאתית, ורק אחר כך מתפנים להשקיע בדבר הזה… נו, איך קוראים לו? אה, מוזיקה.
אז נעלה לבמה רק כעבור שעתיים של איחור. נלעג לכל מיני חורים מעבר לגוש דן כמו רחובות או הקריות. נלין שהקהל בארץ לא מסוגל לעכל מוזיקה בלועזית. נתבכיין/נצפצף על החוק שאוסר לעשן במועדונים והכי חשוב – נלהג עצמנו לדעת במחמאות הדדיות על אוטומט באיזה פורום, ונחשוב שאנחנו מגניבים ומתוחכמים מכולם.
צודקת שני, מוזיקה טובה תמיד תמצא את דרכּה לאזניים כרויות רבתי – עם או בלי גלגל"צ. הצרה היא שבשביל ליצור אחת כזאת בדרך כלל צריך להתאמץ הרבה, וזיעה איננה בבחינת משהו רצוי אלא אם כן היא קשורה בהופעה באחת עשרה בלילה במקום מחניק מול אותם 40 נאמני פורום קופצים.
הסתייגות לסיום: יש לציין שגם התנאים הפיזיים של המועדונים וסביבתם, כמו גם יחסה של המדינה לתרבות שלה תורמים את חלקם לנעשה או לא נעשה בשטח.
אופק ומגיביו – אני בהחלט לא חושב שהקהל אשם, אם אפשר להגדיר פה אשמה כלשהי. יש גם ערבים חלשים מבחינת כמות קהל, יש גם מועדונים שלא מזמינים במיוחד או מזמינים קהילה ספציפית שממצה את עצמה לפרקים, יש גם להקות שרוב האנשים לא מכירים או מכירים ולא רוצים לראות בהופעה. קורה שיש מעט קהל ורבאק, לא מתים מזה. מצד שני, אי אפשר להגיד שמוזיקה איכותית פורצת את מעגל ה"סצינה" (בהכרח במרכאות), כי זה לא תמיד קורה וכי מוזיקה איכותית זה חתיכת עניין סובייקטיבי. יש אנשים שיחתמו בדמם על כך שקטב מרירי זה הדבר הכי איכותי שקורה השנה בארץ, ומצד שני 90% מהאנשים שאני מכיר לא יצלחו בשלום את כל הדיסק שלהם.
היעדר קהל רב למוזיקה אלטרנטיבית או מהשוליים או עצמאית (או איך שתקראו לזה, ההגדרות נזילות בכל מקרה) תלוי בהרבה מאוד דברים. אחד מהם הוא העובדה שהקהל למוזיקה באופן כללי (כזה שהולך להופעות ומתעניין יותר מבאופן מזדמן) קטן בארץ, והפתיחות קשה להשגה. סיבה אחרת היא כל מה ש"העץ הוא גבוה" טרח לציין: זלזול והתנשאות כלפי הקהל בין אם באיחורים, מועדונים מחורבנים או התגדרות באיזור ספציפי (גיאוגרפי או לא), בין אם באוננות מתמשכת שפירושה גם חוסר יח"צ מהסוג שמרחיב את הקהל (כלומר לא לפרסם שוב באותו פורום של 200 איש שכולם שם כבר ראו אתכם בהופעה), וכן הלאה. יש הרבה חוליים למוזיקה הלא-מיינסטרימית בארץ, ויש לה הרבה בעיות. מצד שני, הנה היא כאן, והיא גם עובדת. אנשים כן באים ודיסקים כן נקנים ולהקות כן מופיעות ויוצרות ואנשים מקשיבים למוזיקה. זה לא גן עדן אבל זה רחוק מלהיות גיהינום.
סטיבי – חובבי איסלנד, ההופעה המדוברת תשודר ב-22:00 שעון ישראל!
תמיר – אם אתה אכן רוצה לשמור על החוקים אז לא, אסור לך להעלות למוקסטייפ מוזיקה שהזכויות עליה לא שייכות לך.
"מוזיקה טובה" היא אכן עניין סובייקטיבי שתלוי בדעתו הביקורתית של הקהל הרחב, אולם לשם כך יש צורך לפנות לאחד כזה. 150 חברי קהילה מהנהנים שמזינים האחד את רעהו אינם מהווים קריטריון כנ"ל. 1000 איש מהופעות מצטברות בכל מיני "חורים" בארץ, דווקא כן. תשאלו את סיוון שביט, מיכה שטרית, ערן צור, אבי בללי וכן – גם את תום פטרובר.
לצערנו גם "מוזיקאי" הוא מונח שמאד פתוח לפרשנויות "בסצינה", אבל היי – העיקר שהיא עובדת. כּה אמר הפורום, לא?
הידעת?
http://www.captainsdead.com/2008/06/28/noa-babayofs-from-a-window-to-a-wall/
יופי של טריביוט לג'ורג' קרלין, וגם אני חושבת שהוא אחד מנפילי הקומדיה. אני גם מודעת לזה שכוחו בהתרסה, וזה הרבה פעמים גם מצחיק. ולמרות כל זה, הציטוט האחרון ביאס לי את העונג.
שלום.
קיימת אפשרות לצפוץ היכנשהו במופע של סיגור ובג'ורקה ?