"חלום ראשון בשנה החדשה
אשמור אותו בסוד
ואחייך לעצמי"
-שואו, הייקו ישן מאוד. שתהיה שנה טובה, שמעתם?

(CC)
1. אני כמעט זוכר את הפעם הראשונה בה למדתי את המילה "היורה", שמו של הגשם הראשון. בעיניי רוחי הגשם הראשון, באמת ראשון, היה בודד ועגום הרבה יותר מהצהלה הקולקטיבית שמעורר כיום טפטופו של ספטמבר. מעניין מדוע גם עכשיו, כשרוב החברה הישראלית גרה בערים ולא עוסקת בעבודה חקלאית, גם עכשיו אנחנו נתקפים שמחה והתרגשות בגשם הראשון. אולי שריד אבולוציוני או דפוס התנהגות שנטבע לנו בגנים, אולי – כפי שלי נדמה מדי יורה – זרע קטן וחייכני של ילדוּת עדיין נותר בנו ויוצא לרקוד בגשם. בדרך בין ערב ראש השנה א' לערב ראש השנה ב' נסענו מההורים שלי בצפון להורים שלה במרכז, והחלטנו לנסוע דרך קיסריה. בדרך תפס אותנו גשם, פתחנו חלונות והרטבנו את הזרועות והראשים ככל שחוקי התנועה מאפשרים לנו. בחוף האקוודוקט בקיסריה היה יבש וחם מספיק כדי לרוץ על החוף כמו ילדים. אבל כל אלה לא נרשמו לי כיורה אמיתי עד אותו לילה, אחרי שכבר נרדמתי, והאהבה של חיי העירה אותי בחיוך ענקי באמצע הלילה ואמרה לי שאני חייב לבוא לחלון לראות איזה מבול. בכל פעם שאני נזכר באותם רגעים, בהם אני קם מהמיטה עטוף בשרעפי שינה ומשרבב את הראש החוצה לגמוע מלוא נפשי הגשם, וכל חלונות השכנים פתוחים בשתיים וחצי בלילה וכולם עושים כמוני, אני שומע בראשי את "Winter (what we never were after all)" מהאלבום הקודם של Mum. כל גשם שיבוא השנה יהיה מרגש פחות מזה ובכלל, אף פעם אי אפשר לדעת מהו המלקוש עד היורה של השנה הבאה. ביום שישי הקרוב Mum יופיעו בבארבי, ובטח כבר מגיע לנו איזה חורף. [מפ3]



2. רגע אחרי חוצמזה, האוזניים נשואות קדימה לאינדינגב 2009, שהליינאפ המלא שלו מעורר אצלי תגובות אושר בלתי רצוניות. אבל לפני שאנחנו שוקעים כאן בליינאפ, רוצו להזמין כרטיס כבר עכשיו באתר כדי שלא תיתקעו בחוץ כמו בשנה שעברה. הפעם יש אך ורק הזמנה מוקדמת, טלפונית או מקוונת. אני אחכה פה שתסיימו.
   בסדר? יש כרטיס ביד? אוקיי? עכשיו תראו מה זה ליינאפ. המודגשים הם מופעים שמרגשים אותי במיוחד:

   Fulgeance (אמן ויוצר אלקטרוני צרפתי), אביב גדג', מידנייט פיקוקס + ערן צור, אביב מארק, האחים רמירז + יהוא ירון + רות דולורס וייס, דפנה והעוגיות, גלעד כהנא + עמית ארז + רם אוריון, שני/אחרון/אוקטובר, דויד פרץ + סגול 59 – מופע בלוז הופ, Mr. Heavy and Mrs. Low‏, אלי רוזן, בני בשן, קין והבל 90210, Brain Candies‏, The Come on Baby don't say MaybeS (רם אוריון + אלקטרה), The Pit that Became a Tower + יהודה לדג'לי (שני אמנים ירושלמים מדהימים שלמיטב ידיעתי לא הופיעו כבר שנים), ערופי שפתיים, תעני אסתר + כהן את מושון, Zvuloon Dub System, גבע אלון + Tree, Ryskinder, סמטת פחם פינת חיה מילר, מריונטה סול, אדם קומן + דיוויד בלאו, איתי נירנבלט (Idforlorn), Avalon, Tiny Fingers, אבי עדאקי, Umlala, Wet Bandits, Zegunder (!!!), TABAC/ Audio Montage Takeover (מארקי פאנק, דיגיטל מי, Fulgeance, ט.ב.ק סאונדסיסטם), קיצו + אורי אלבוחר, מיכל לוטן (מופע להקה)

   ג'יזס קרייסט, וזה עוד לא הליינאמפ השלם כולו. להזכירכם, אינדינגב ייערך ב-16-17 ברוקטובר, אז סמנו כבר עכשיו ביומנים, החליפו משמרות בעבודה ושמרו בצד קצת כסף. יהיה גדול. [עברית]

ובהקרנת בכורה אינטרגלאקטית, אני חושב, טיזר האנימציה הרשמי של אינדינגב 2009, שכנראה ירוץ גם על המסכים בפסטיבל עצמו. ארט: מירב שחם. וידאו: מורפלקסיס. אני מאמין שזה אמור להתנגן בלופ אינסופי.


3. אבל עוד לפני אינדינגב, שני אירועים גדולים ומשובחים צפויים לנו כבר בשבוע הקרוב. Mum מופיעים בבארבי ביום שישי (2 באוקטובר), ובחמישישבת ייערך בצוותא אשר בתל אביב פסטיבל הלם כרך, שאמנם נשמע כמו ערב שירה אבל הוא קרוב יותר למרתון הופעות מעולה. ערב מחווה ל"סימנים של חולשה", יהלי סובול מבצע קאברים לשירים שהוא אוהב, יהוא ירון מארח את אביב גדג', מידנייט פיקוקס את ערן צור, קרוסלה את עמיר לב, רם אוריון את כל מי ששיתף איתו פעולה בעשור האחרון (זה לא מעט: שילה פרבר, אהד פישוף, אסף גברון, רוגל אלפר, דפנה קינן, רועי צ'יקי ארד והרשימה נמשכת), וגם "סתם" הופעות של כל להקה או אמן תל אביב שפועל בשנים האחרונות. רוב הפרטים כאן, ובאמת חבל שאין לפסטיבל הזה אתר רשמי עם כל הפרטים. [עברית]
4. [תודה לזמיר] יש אנשים ששולחים לי לינקים במייל (תודה!), ויש את זמיר, שיצא מגדרו ופגש אותי לראשונה פנים מול פנים כדי לתת לי ידנית דיסק צרוב עם הקלטת המופע של אוקרביל ריבר בישראל. תכננתי לערוך אותו לרצועות כדי שיהיה נוח אבל פשוט לא הספקתי עדיין, אז הנה ההקלטה המלאה של אוקרביל ריבר בישראל בקובץ אחד, מהשידור ב-88FM (על המיקרופון: דה וונדרפול מיכל דוקרסקי). אם למישהו מכם יש כוח לחתוך את ההקלטה לרצועות, לתת שמות, לסגור בזיפ ולהעלות שוב לרשת, עדכנו אותי. Otherwise – תיהנו! איזו הופעה מדהימה זו הייתה. וואו. [מפ3, שירותי הורדה]
5. ולא רק אני חושב ככה. אוקרביל ריבר גבו תגובות דומות מעינב שיף בוואלה, עמי פרידמן בוויינט, עמית קלינג בנענע, וארז שווייצר בהארץ. רק יואב בראל בנרג' לא נהנה. אביב בן הייתה וצילמה. [עברית]
6. הלך לעולמו: עין הדג, אחרי 9 שנות פעילות ענפה ומצוינת. עין הדג היה לקולנוע מה ש"השרת העיוור" הוא למוזיקה ו"המסך המפוצל" לטלוויזיה, בהבדלים קלים כמובן – מקום בו מטורפי המדיום יכלו להתכנס, להביע את דעתם ולהתנצח בכיף עד בלי די. אני די בטוח שעין הדג היה הוותיק משלושתם, והוא מודיע השבוע על סגירתו בקרוב מהסיבה הכי הגיונית שאני מכיר: "עשינו את זה כי זה היה כיף. עכשיו זה לא, ולכן אנחנו מפסיקים". היה שלום, ותודה על הדגים. [עברית]
7. כמו כל מי שכתביו מתפרסמים ברבים, אני בטוח שבשנה שחלפה הספקתי להרגיז מי מכם לא פעם ולא פעמיים. אולי כי לא פרסמתי לינק ששלחתם, או שנכנסתי חזק מדי במשהו שיקר ללבכם או להיפך, היללתי משהו בזוי בעיניכם. אולי סתם הייתי חסר רגישות. זה קורה לפעמים. אני לא מאמין ביום כיפור במשמעותו הדתית אבל אני כן אוהב ומוקיר את מסורת בקשת הסליחה. ולכן: סליחה. סליחה אם פגעתי, סליחה אם הזנחתי, סליחה אם התעלמתי או הרגזתי או נדנדתי או הפרעתי. מקווה שבשנה הבאה אעשה את כל אלה פחות. [סורי]



8. אז איך היה בחוצמזה 3? קצת ריק, האמת. הגעתי ביום שישי אחר הצהריים ושמחתי לפגוש הרבה חיוכים והרבה פרצופים מוכרים מסביבם. גם המוזיקה הייתה מעולה – פספסתי את קולולוש, שאומרים שהיו מעולים, אבל נהניתי מרגאייסטאן ויהוא ירון, אורי מרק ואחרים. התבאסתי לאללה מהאורחים הגרמנים שקדחו בראש עם חיקוי די גרוע ל-Crystal Castles (אבל מי שנכח בהופעה מקרוב מספר שהיה תענוג, ניחא) ומכמה אחרים, ולקראת הלילה כבר חמקתי לישון אצל ההורים, לא אחרי שנשפכתי שעה ארוכה מול הסרטונים של ניצה ולחם הגאונים. לא הייתי היחיד שלא חזר ליום השני. אמנם גם הצטננתי קשות בלילה (קר שם בפרוד! הייתי צריך לחשוב על זה) אבל באופן כללי, למרות האווירה הנפלאה, התחושה הייתה שיש יותר מדי להקות על פחות מדי קהל. הייתם? ראיתם? חוויתם? תנו אותה בתגובות (או בלינק לרשמיכם). כרגע, חוץ מהפוסט הזה בפורום ישראלית בוויינט, לא ראיתם שום כלום. עדכנוני. [עברית]


זה לא קשור לכלום, אבל חיפשתי הזדמנות להשתמש בתמונה היפה הזו של הצלמת הצעירה הזו (CC)

9. אז איך היה בלאונרד כהן? הרבה אנשים, לרבות עבדכם הנאמן, כתבו וסיפרו וקיטרו והשתפכו, אבל רק אחד גרם לי ממש להוריד את הכובע משל הייתי לאונרד כהן על הבמה. עמית קלינג התעלה על עצמו וניפק את הביקורת הכי יפה שקראתי למופע הזה, אז כבר לא טרחתי לפרסם כאן את השאר. אני בטוח שתוכלו למצוא אותן בקלות, אבל למה לטרוח. (טוב, כדאי לקרוא גם את אורן ראב) [עברית]
10. עידו שחם הוא אדם עם מטרה, ואנשים עם מטרה הם האנשים הכי טובים או הכי גרועים שאפשר למצוא. עידו שייך לטובים. המטרה שלו היא להביא לישראל את הלהקה שהוא הכי אוהב בעולם, Oceansize, והוא לא מסתפק רק בהצהרות ריקות או בשכנוע אנשים לחתום על עצומה אלא גם במלאכה המיסיונרית המקודשת של הפצת מוזיקה אהובה. לשם כך הוא הכין את מיקסטייפ ההתמכרות לסייזר המתחיל, או למי שרוצה לדעת למה בכל הופעה של מונוקרייב עידו מסתובב עם אותה חולצה שכתוב עליה "הצביעו אושנסיז!". אם אתם אוהבים גיטרות, אומר עידו היקר, אתם חייבים לשמוע את הלהקה הזאת. ואחרי שתתאהבו, קפצו לקבוצה בפייסבוק, הצטרפו, וביחד נביא אותם ארצה. היי, למעריצי דרים ת'יאטר זה הצליח בסוף. [עברית, מפ3]
11. [תודה לניימן הגיבור בניכר הקר] I guess I'm floating הוא בלוג מוזיקה מצליח ומצוין, שפועל כבר מספיק שנים כדי להיחשב לעמוד תווך בבלוגיה המוזיקלית באנגלית. עכשיו הוא פוצח בפרויקט יפה בשם MAP, שמטרתו לאסוף בלוגרים יודעי דבר מכל העולם, ולחשוב את קוראי הבלוג הרבים-מאוד-מאוד למוזיקה טובה מ, נניח, ישראל. חושבים שאתם יכולים? אוהבים ומכירים מוזיקה ישראלית, ויודעים להתנסח באנגלית? למה שלא תציעו את עצמכם למיזם הזה? יש לנו היצע נהדר של מוזיקה משובחת בארץ שיכולה להפיל בקסמה גם את קוראי בלוגים אלטרנטיביים בארה"ב. [אנגלית]
12. [תודה לפרנק] ידעתם שבאטמן נאנס? אסתר אינגליס-ארקל כותבת על אינוס גברים בקומיקס הסופרגיבורים, ועל ההבדל הגדול והלא-מוצדק בהתייחסות אליהם ואל אינוס נשים בקומיקס. בשני המקרים, טוענת הכותבת, ההתייחסות אינה מציאותית. אבל במקרה הגברי, אפילו לקוראים זה לא נראה כמו טראומה. [אנגלית]
13. [תודה לנועה] איזה תענוג: ספינר נותנים להאזנה מלאה את כל האלבומים המועמדים לפרסי הפולאריס למוזיקה קנדית. רק ללחוץ פליי ולשקוע בטוּב. [סטרימינג]
14. [תודה ללירון] קנו לי כזה! אין לי יומולדת בקרוב, אבל היי – עוד רגע חורף או משהו! לא? [ממממ, צמר, זה בטח מגרד בטירוף]


סתם עוד ערב באיסלנד (CC-by-nc-sa)

15. עוד קצת על Mum וביקורם המתקרב בצעדי ענק בישראל – נדב כותב יפה ב"אבידות ומציאות" על האובססיה האיסלנדית הנפוצה והמוצדקת כל כך במחוזותינו. [עברית]
16. כמעריץ אני מחויב לספר לכם שאלבום המופת In the aeroplane over the sea של Neutral milk hotel יוצא מחדש בהדפסת ויניל מעולה של 180 גרם (לעזאזל! עכשיו אצטרך לקנות אותו שוב? לי יש את ההדפסה הרגילה), במחיר ממש סביר של 18$. פנקו את הפטיפון שלכם, הוא עוד יודה לכם. [אנגלית]
17. אלבומי השנה הישראליים, על פי מאזיני קול הקמפוס. [עברית]
18. בראש השנה פרסמו ב-7 לילות של ידיעות אחרונות את מצעד 500 השירים הישראליים של כל הזמנים. כצפוי, המצעד משך הרבה מאוד תשומת לב ועורר הרבה מאוד הרמות גבה, ויכוחים סוערים ותשואות על הבחירה ב"מחכים למשיח" למקום הראשון. כל שאר המצעד, כצפוי, נשכח במהרה כשעטפו דגים. גם אני ממתנגדי הבחירה ב"מחכים למשיח", שאפילו בגוף העבודות של שלום חנוך לבדו אינו השיר היפה או הטוב ביותר, וחושב שזו בחירה חברתית, פוליטית ואקטואלית הרבה יותר משהיא מוזיקלית. והרי גדלו כאן בארץ עשרות כותבים, מלחינים ומבצעים טובים ומוכשרים הרבה יותר מחנוך, שכבודו בהחלט במקומו הראוי מונח, אז למה דווקא "משיח"? אבל ניחא, זה טבען של רשימות ממין אלה. אני הייתי ממקם שם למעלה שירים אחרים לגמרי, ואחד מהמועמדים החזקים ביותר שלי נבחר גם על ידי עידן אלתרמן, שכותב יפה כל כך על "ימים לבנים" של צליל מכוון, למילים מבהיקות של לאה גולדברג ולחן מושלם של שלמה יידוב. [עברית]
19. אוהבים במיוחד את בון איבר אבל לא מסתפקים באלבום היחיד שלו? הכירו את Volcano Choir, הרכב של ג'סטין ורנון (האיש שהוא בון איבר) עם להקה של חברים, איתם ניגן וכתב כבר ב-2005. בסוף 2008 נכנסו כולם לאולפן, והוציאו משם את אלבום הבכורה Unmap, שמלבד המוזיקה היפהפיה מקושט כולו בקולו המרטיט של ורנון. הקשיבו להם פה, והורידו את השיר הפותח "Husks and shells". איזה יופי של דבר. [סטרים, מפ3]
20. [תודה לשיר] The Cat Piano הוא סרטון אנימציה יפהפה, שזה דבר נפוץ במיוחד בעולמנו לאחרונה, למרבה השמחה. מה שמייחד אותו הוא הקריינות של ניק קייב בעל קול המרתפים האפל. [וימאו]



21. [תודה לאביטל] שערי המגזינים השערורייתיים ביותר בעולם נותנים לנו יותר תובנות לגבי אופייה הקלוש ולעתים המגוחך של שערורייה (כלומר, אמות המוסר המקובלות בחברה וכמה הן שרירותיות) מאשר כל דבר אחר, וזה מה שהופך את הגלריה הזו למעניינת כל כך בעיניי, יותר מהרצון למכור כמה שיותר עותקים מגליון "שערורייתי". [אנגלית]
22. רוי רגב טוען שהרבה להקות בינלאומיות מעולות לא מגיעות לישראל מסיבה אחרת לגמרי ממה שאתם חושבים. לא הפוליטיקה ולא הקהל, אלא האולמות הם הבעיה. להקות שרגילות להופיע מול 2,000 איש נתקעות בישראל מול 40,000 איש, וההופעה מאבדת גובה. [עברית]
23. נדב כותב בבלוגו אבידות ומציאות על Los Campesinos שפתחו את העונג הקודם. [עברית]
24. לייבל האינדי המצוין Merge חוגג עשרים שנה באוסף כפול, והחצי השני שלו הוא רמיקסים לכמה מאמני הלייבל, כולל ספון, ארקייד פייר, פולבו, קאריבו, לאמבצ'ופ והמגנטיק פילדס. בין הממקססים אפשר למצוא את שו שו, פור טט ואחרים. ועכשיו אפשר להאזין לכל האלבום הזה באתר של מרג', לתקופה מוגבלת כמובן. [סטרים]
25. [תודה לאליק] 50 שלטי חוצות מגניבים במיוחד. [אנגלית, פיקסלים]
26. כבוד ישראלי: קווסטלאב, המתופף והפאפא הגדול של The Roots, מתלהב מפרויקט היוטיוב של קותימן. ובצדק, כשחושבים על זה. מה עם שיתוף פעולה? [אנגלית]
27. נויה כוכבי מראיינת את תמר אפק, הגיטריסטית/ווקאליסטית של קרוסלה וגם אחת משני המארגנים של פסטיבל חוצמזה, שמדברת על הליינ-אפ של חוצמזה 3. יופי של ראיון. [עברית]



28. [תודה לאביטל] הפעם הראשונה שהצטערתי על כך שאני מחמם מים לתה בקומקום חשמלי ולא קומקום מהסוג הישן, האנגלי, עם הזרבובית, הייתה השבוע. זה קרה ברגע שאביטל חשפה אותי לעולם הנפלא של נשיפה בקומקומים, ואני נשבע לכם שזה לא כינוי לפעילות הומוסקסואלית. זה המנהג הנפלא לנשוף בקומקום כך שהמים שבו יושפרצו בדיוק לספל, וזה נראה כה מלבב שאני רץ לקנות השבוע אחד כזה, ושיזדיין התה. [אנגלית, פיקסלים]
29. לג'ף בארו מפורטיסהד יש הרכב חדש, beak (כולל משולש קטן, שאני לא יכול לכתוב כאן כי הוא דופק את הקוד) יחד עם שני חברים מבריסטול, בילי פולר (שניגן עם מאסיב אטאק, רוברט פלאנט ואחרים) ומאט ויליאמס (אה כן… הוא). במחצית הראשונה של 2009 השלישייה הקטנה הקליטה אלבום בכורה, ורגע לפני שהשנה נגמרת הוא יוצא בסוף אוקטובר (בלייבל של בארו עצמו באנגליה, ובלייבל של מייק פאטון בארה"ב). בבאנדקמפ אפשר לשמוע שישה שירים מתוך האלבום החדש, ולזהות בקלות את אובססיית המקלדות הישנות של בארו מהאלבום האחרון של פורטיסהד. אם אתם מחבבים, אפשר לקנות דיגיטלית, ואם אתם משתגעים על זה תוכלו לקנות מארז ויניל+שיגועים ממש בקרוב. קול! [סטרים ודברים טובים]
30. האם "אבודים" היא סדרה מחורבנת? [אנגלית, ישר ולעניין]
31. פוסט יפהפה על פגישתו הראשונה של חייל אחד, לפני 7 שנים, עם אלבום המופת של פינק פלויד, הצד האפל של הירח. זוכרים איך זה היה, לגלות את האלבום הזה? [עברית]
32. זה כבר מה-זה ישן, כאילו, אבל אני מת על טייכר וזרחוביץ', ומתגלגל כבר שבועות מ"טוסטר משולשים!!!" [טיוב]
33. דן מליבריסטאן על היתרונות שבכתיבת יומן, מנהג שאימץ לו לאחרונה. [עברית]
34. [תודה לאביטל] אוי, כמה בלוגים משעממים קיימים בעולם. על כל בלוג מעניין או סמי-מעניין יש כ-400 בלוגים משמימים עד תלישת המסך מהמחשב והטחתו בקיר. אבל כמו שסרט יכול להיות כל כך גרוע שהוא כבר טוב, גם הבלוג המשעמם ביותר בעולם הוא פשוט גאוני. [אנגלית]
35. וזה בלוג משעמם באותה המידה, אבל לא בכוונה. מזוויע ונהדר. [אנגלית]
36. ג'ים ג'יימס, קונור אוברסט, אם וורד ומייק מוגיס הם… Monsters of folk! אחרי שגיריתי אצלכם את בלוטת הפולק עם דיבורים על הרכב העל הזה, השבוע יוצא אלבום הבכורה שלהם והרביעייה נותנת אותו להאזנה מלאה. שני חסרונות בולטים כבר בהאזנה ראשונה: 1. למה אין נגינה רציפה של השירים, וצריך ללחוץ פליי מחדש בכל שיר? 2. למה השירים לא כל כך מעניינים? אולי זה ישתנה עם עוד האזנות, אבל מהאזנה וחצי, כגודל הציפיות כך גודל הבינוניות. [אנגלית וכאלה]


סתם עוד ערב רגיל במונטריאול, בלי פוטושופ בכלל (CC)

37. נמרוד מטאפאס וטאפאס ממשיך בסיכום אלבומי העשור שלו ומגיע הפעם למונטריאול: ארקייד פייר, וולף פרייד וגם אוף מונטריאול, שהם בכלל לא מאותה עיר אבל היי, יש להם מונטריאול בשם. [עברית, מפ3]
38. [תודה לשולחים הרבים] Fools Gold לא עושים את המוזיקה שאני הכי מתלהב ממנה – אינדי רוק עם השפעות אפריקאיות, נניח כקרובי משפחה של ומפייר וויקנד – אבל אי אפשר להתעלם מהם, בטח לא כאן. החברים הנחמדים האלה, שהופכים לסחורה חמה בבלוגי מוזיקה נחשבים כמו סטריאוגאם ואחרים, שרים בעברית. לא בטוח שתצליחו להבין את כל המילים, אבל זו אכן עברית שכובשת את בלוגי האינדי בארה"ב. ואם הם יכולים, והם לא *כאלה* טובים, למה להקות ישראליות לא? סתם עצלות. תתחילו להשקיע בחו"ל, חברים, Fools gold סוללים לכם את הדרך ממש עכשיו. [עברית]
39. [תודה לעדי] ווהו! בנו לעצמכם להקת ביטבוקסינג בלתי מנוצחת! פשוט גררו את הקולות אל האנשים. [פלאש, תענוג]
40. איך לא הכרתי קודם את האתר הנשגב Watch The Simpsons online? נו, לפחות הוא הגיע בזמן ליום כיפור. [סטרימינג]
41. אלה ביקשה יפה שבעונג הקרוב אסביר מה זה, לעזאזל, Last.fm, וכשאלה מבקשת יפה אני מציית יפה. Last.fm הוא אתר מוזיקה, שאפשר אך לא תמיד כדאי להגדיר אותו כרשת חברתית. בבסיסו, הוא מתעד את מה שאתה שומע. לשם כך צריך להוריד תוכנה קטנה ונחמדה שיושבת על מחשבך ושולחת לאתר בזמן אמת מידע על השיר שאתה שומע ברגע זה. זו דרך מצוינת לגלות איזה אמנים שמעת יותר מכל בשבוע האחרון, או בשנה האחרונה, וזו גם אחלה דרך לסמן ב"אהבתי!" שירים שאתה לא רוצה לשכוח. הצד החברתי של האתר מאפשר לך לגלות מוזיקה חדשה – או בעזרת המלצות מחברים שאתה כבר מכיר ומוסיף לרשימת חבריך באתר, או בעזרת מאגר המידע העצום של האתר, שיכול בקלות להתאים לך חברים עם טעם דומה לשלך, או לדלג לגמרי על העניין החברתי ופשוט להציע לך מוזיקה שתתאים לטעמך כפי שהוא תועד באתר. אני משתמש בלאסט.פם לתיעוד בלתי מורגש של ההאזנה שלי (כשהיא על מחשב. יש דרכים גם לתעד האזנה באייפוד אבל הן סבוכות יותר), ולגילוי מוזיקה חדשה או מידע על מוזיקה חדשה שאני שומע (קליק על התוכנה השוכנת במחשב, ומיד תקבלו מידע על הלהקה שאתם שומעים). כל ההרשמה והתיעוד, כמובן, בחינם. אתר בסיס, מבחינתי. [אנגלית]
42. [תודה ליניב] דיאגרמה יפהפיה ומפחידה, שמסבירה לאן הולכים מיליארדי הדולרים שמסתובבים להם בעולם ועוברים מיד ליד. [אנגלית]
43. לכבוד ראש השנה סידרתי לכם בעכבר העיר אונליין אוסף של 13 שירים ישראליים משובחים, כולל כמה בהשמעת בכורה של גלעד כהנא, רות דולורס וייס (בשיר של רחל המשוררת), הרכב חדש ומצוין בשם Underwater firemen, שילה פרבר, נגה שלו וישי קיצ'לס הענק, ששיר חדש נוסף שלו כבר שמעתם ב-"Working title" בחג השבועות. אנג'וי. [עברית, סטרימינג]
44. כל הזמרות האלה מבית ספר רימון – פיכסה! סתם צווחניות חסרות כישרון, לא? אה, רגע, גם טליה אליאב מרימון? מה, וגם עינב ג'קסון כהן? ומיכל לוטן? המממ. נדב לזר מנצל את ראש השנה כדי להוכיח שסטיגמת רימון היא בדיוק זו – סטיגמה. וככזו היא מכלילה ומפספסת המון יוצרות מצוינות, שבמקרה למדו בבי"ס רימון למוזיקה. לא כולן יוצאות קרן פלס, תודה לאל. [עברית]
45. יותר משאני אוהב סרטים של ג'יימס בונד (ואני מת על סרטים של ג'יימס בונד), אני אוהב את המוזיקה מהסרטים של ג'יימס בונד. מהתזמורת של ג'ון בארי ועד שירים של שירלי בייסי, המוזיקה סביב סרטי בונד הפכה, כמו נערות בונד ורשעי בונד, למסורת מפוארת. שי רינגל ואורי שחורי, שני אנשים שמבינים בקולנוע לא פחות משהם מבינים במוזיקה, ערכו שני אוספים אדירים לאנשים כמוני שמחפשים את הבונד בכל פעם שנכנסת התזמורת לשיר. האוסף הראשון הוא שירים שהוזמנו לסרטי בונד אך לא נכנסו, כולל ג'וני קאש, פט שופ בויז, אייס אוף בייס ועוד. השני, והטוב ביניהם, הוא אוסף שירים שהיו ראויים להיות שירי בונד, כולל פאלפ, בלונדי, פורטיסהד, גולדפראפ, פריימל סקרים, סינמטיק אורקסטרה ועוד תענוגות מאת המרגל שתיקלט אותי. [עברית, מפ3]
46. [תודה לאורי הגיבור] שחשף אותי אל Indulge. יש הרבה תוכנות שמציעות אפשרות ליצור מוזיקה מבוססת לופים ושכבות, וכיף מאוד לשחק איתן. Indulge הוא גירסה פלאשית פשוטה מאוד של אותו רעיון. לא משהו שלא השתעשענו בו קודם, אבל כן קל, ממכר ומשמח מאוד, ומוכיח שכל אחד, אבל כל אחד, יכול ליצור מוזיקה. נסו ותיהנו, הרי זה לפניכם. [פלאש]
47. קוואמי לא הספיק לנגן בתכנית "הקצה" את כל מה שרצה, ומה שיצא לו כפיצוי הוא, בעצם, פוסט מוזיקה קטנטן בבלוג של הקצה. למה לא, בעצם? [עברית]
48. מה היה קורה לו היו לוקחים את שירו הדגול של משורר העת החדשה 50 סנט, "Candy shop", ומקריאים אותו בעברית כמו בערב שירה? [טיוב]
49. אחד מתענוגי חג הסוכות הבא עלינו לשמחנו הוא פסטיבל אייקון הכביר, שכבר מזמן לא מדבר רק לגיקים של מד"ב ופנטזיה (או, לחילופין, זה כבר מזמן לא מביך להודות שאתה כזה). סטיבי סוקרת את הסרטים המעניינים של הפסטיבל, במסך המפוצל סוקרים את תכני הטלוויזיה המומלצים בפסטיבל (ובהם הרצאה של בלוגרכם הנאמן), ואת כל שאר הדברים אפשר למצוא, כמובן, באתר של אייקון 2009. ניפגש בסינמטק? [עברית]
50. [תודה לעמרי] כשהייתי ילד כה אהבתי את הספרים בהם יכולת לבחור את המשך הסיפור. הפרק היה מסתיים בשלוש דלתות, ואתה היית יכול לבחור: דלת 1 תוביל אותך לעמוד 48, שם מחכה רוצח מרושע. דלת 2 לעמוד 19, שם תמצא את עצמך עם אשה פתיינית ודלת 3 תוביל אותך לעמוד 66, אל הרפתקה חדשה לגמרי. החבר'ה הטובים בפרינג, שכוללים גם את עמרי לוי, משה פרסטר ו(נדמה לי שראיתי את)רן לוי, הרכיבו וידאו אינטראקטיבי שכזה ביוטיוב. [טיוב]
51. לפני 18 שנה נפגש בועז כהן, אז בן 28, עם ברי סחרוף, אז בן 34 ואחרי אלבום סולו ראשון. הם ניהלו שיחה ארוכה שהתגלגלה לכתבה באיזה עיתון, ועכשיו כהן מפרסם את התמליל המלא של אותה שיחה ארוכה ומרתקת. סחרוף, סרבן ראיונות מפורסם ועקשן, מדבר פה על המשפחה (יש לו ילדים!), על הסמים, על ההצלחה, על הילדוּת, על פרנץ קפקא והרבה על מוזיקה. כבר אז הוא מצליח לתמצת היטב: "ההשפעות שלי מעורבבות לגמרי. פופ צרפתי, שירים טורקיים, מוזיקה ערבית, רוקנרול אמריקאי, שירי משוררים ישראלים. כאילו לקחת הכל יחד וזרקת לסיר, וזה מה שיצא. רוק היה החוט שחיבר וקישר את כל ההשפעות האלה. ידעתי שזו השפה שלי במוזיקה". [עברית]
52. סיני גז מבריק בבלוג השאלון, ומארח ל-29 שאלות את הגאון המטורף זאב אנגלמאייר. חבל שלא נתנו לו לענות בציורים (או לפחות בחרוזים!). מומלץ בחום גם להמשיך ללינק שבסוף הפוסט, לראיון של אלי אשד עם אנגלמאייר. [עברית]
53. [תודה לאביטל] ארץ יצורי הפרא נקרא במקור Where the wild things are, ובאתר הנפלא הזה תוכלו להציץ לראשיהם של כמה אמנים יצירתיים, שתהו איפה יצורי הפרא צריכים להיות. [אנגלית, פיקסלים]
54. אביעד מהאייפוד רעב על אחת הלהקות הגדולות באמת של העשור, Explosions in the sky. [עברית]
55. דודו מנחם מבקר אצל קסטה בפוסט אורח, ומסביר מה זה פורום מוזיקה אלטרנטיבית בוויינט, ולמה זה צריך לעניין אתכם, למקרה הלא-סביר שאתם עדיין לא שם. [עברית]
56. סוף סוף! "אהבה בשחקים" בגירסת ארנבוני 30 השניות. וטרנטינו מסביר על מה הסרט, למי שפספס. [וידאו]
57. [תודה לאופיר] שהגיח משום מקום עם לינק ללהקה ישראלית מעולה בשם חוצן. מישהו מכיר? יודע? עוד מידע, הצילו? [סטרימינג]
58. מזל טוב גדול ושמח לאייל מרדיו פרימיום להמונים, שבגיל 40 הוא כנראה זקן השבט ההולך ומתרחב של בלוגרי מוזיקה בישראל. לחיי שנים רבות של אהבה ומוזיקה – כי מה צריך יותר? אולי רק בריאות. [עברית]


קרוסלה? לא, מג'יק מארקרז

59. אז התהלכתי להנאתי בפסטיבל חוצמזה, מחייך סביב ונהנה מהמזג הטוב, האנשים היפים והדוכנים הקטנים, כשרגליי הוליכו אותי לדוכן הדיסקים. שם שטו עיניי על גבי דיסקים של דני הדר, אורי מרק, פלאייר להופעה של המג'יק מארקרז… מה?! פלאייר להופעה של המג'יק מארקרז?! מה!!! רגע. רגע. רגע. אני צריך להרים את זה ולבדוק שעיניי אינן מטעות אותי, אחרי הכל מתחיל כבר להחשיך ומזמן לא אכלתי, וכל הרוק המשובח הזה עוד מצלצל לי קצת באוזניים. טלטלתי ראשי ופקחתי עיניי בשנית, והנה, לבן על גבי תמונה – Magik Markers באים לשלוש הופעות בארץ ב-20-22 באוקטובר, שזה עוד שנייה וחצי. הבטתי סביב לחפש חבר שמכיר אותם כדי לחלוק את התלהבותי, וכשלא מצאתי פשוט התחלתי לפזז על מקומי. ולמה השמחה? כי מג'יק מארקרז הוא טריו אדיר מקונטיקט, שהוחתם לפני כמה שנים בלייבל Ecstatic Peace של ת'ורסטון מור מסוניק יות'. Boss מ-2007 היה אלבום אדיר, שהניב גם את השיר שגרם לי להתאהב בהם קשות, "Bad Dream/Hartford's Beat Suite". כשהוא יצא כתבתי כאן: "מה קורה כשתאונת שרשרת טרגית הורגת בבת אחת את הפיקסיז, סוניק יות' וסלייטר-קיני, וכשגלגול הנשמות משתבש, הם נוצקים כולם לתוך שני אנשים בלבד? Magik Markers הם התוצאה. צמד מקונטיקט שכולל בחור בשם פיט נולאן על התופים ורוח סערה בשם אליסה אמברוג'יו על הגיטרה והמיקרופון". ועכשיו הצמד האדיר הזה חובק אלבום חדש ומצוין, "Balf Quarry", ומגיע להופיע בישראל! ווהו! רשמו לפניכם: 20 באוקטובר בלבונטין 7 בת"א, 21 באוקטובר באוגנדה בירושלים, ושוב ב-22 באוקטובר בלבונטין 7 בת"א, שתי ההופעות האחרונות עם מופע פותח של זואי פולנסקי הישראלית. אני בטוח, בטוח, בטוח אהיה שם, לפחות באחת מההופעות התל אביביות. בואו, ותביאו אטמי אוזניים כי זה השיר הכי שקט שלהם. [מפ3. תמונה: CC]

שתהיה שבת… אה, לא. טוב, שיהיה שבוע טוב, ובסופו כמות עצומה של מוזיקה חיה. אל תפספסו אותה.