"אם יש לדילן הישג אמיתי ובר מישוש, זאת העובדה שהוא חי. השאר זה בונוס" – רון מיברג על אלילו, רוברט צימרמן

כל ההכנסות מכיתובי התמונה השבוע הולכים לקרן למען חבישת כובעים. חברים, אל תקפחו את הפדחת!

תראו, מתחת לכובע אני זוהר מבפנים
1. אתה יודע שאלבום חדש יהיה חבר שלך לאורך זמן כשבזמן ההאזנה הראשונה בכלל לא אכפת לך עדיין אם הוא טוב או לא. אתה מאושר מעצם העובדה שהוא קיים. אתמול הבוקר עלה. התעוררתי משינה סמיכה שנשארה עליי כמו קורים. שעה וחצי של עבודה-ישנונית-בבית מאוחר יותר גמרתי להטעין את הנגן, צעדתי החוצה אל האור, ועם הצעד הראשון מחוץ לבניין התחילה המוזיקה. הלכתי ברחוב ופשוט שמחתי. שמחתי שבעולם הזה בכלל, ובאוזניים שלי בפרט, קיים אלבום חדש של ג'ייסון ליטל (Jason Lytle), לשעבר סולן Grandaddy. שמעתי לא מעט שירים מהאלבום הזה לפני שהוא דלף (סליחה, יצא לחנויות), וההתלהבות שלי הייתה מתונה. אתמול בבוקר הייתה הפעם הראשונה ששמעתי את האלבום במלואו, ולא רק רסיסי שירים, וההבדל עצום. זה כמו לשמוע שיר במלואו, במקום לשמוע אותו בקיטועין ולא לפי הסדר. זו יצירה ואלה פיסות. זה לא אותו הדבר. כל מי שטוען שהאלבום הוא פורמט מת והשאפל הוא אלוהי המוזיקה החדשים אולי מרגיש שהוא צודק, אבל אני יודע שהוא פשוט מפסיד. "Yours truly, the commuter" היה פותח את הפוסט הבא שלי לו היה לי בלוג ממתקי-בוקר. את הבוקר הבא היה פותח השיר השני "Brand new sun", וכך הלאה במשך 12 יום עד סוף האלבום. המלוטרונים כאן, והקלידים ההם, והקול הרעוע והמערסל של ליטל. אז נכון, זה לא The sophtware slump של גראנדדי, וטוב שכך – לא צריך להיות חזירים (בטח לא בימינו). אלבום מופת אחד זה בהחלט יותר ממה שרוב המוזיקאים הוציאו. אני, בכל אופן, מאושר. ועוד ממוזיקה. זה לא הישג קטן. [מפ3]



2. קבלו את החבר החדש במשפחת העונג המתרחבת – אטמי אוזניים! טוב, אולי הוא לא השחקן הכי חדש בזירה, אבל הוא בהחלט מהטובים יותר. לרגל הצטרפותו למשפחה הוא מחלק כמעט מאה (!!!) דיסקים ישראליים בחינם, אז רוצו להגיד "בשעה טובה" ואולי גם לצאת עם מתנה על הדרך. [עברית]
3. הוויניל של "מלודי נלסון" מאת מר סרז' גינצבורג הגיע היום, סוף סוף. אפילו עם קומיקס, ותרגום לאנגלית של המילים! ~אנחת סיפוק~ [פיקסלים]
4. ביום רביעי הקרוב, 6.5, תיפתח במועדון החתול והכלב תערוכת ארטביט, שתערבב בין רוקנ'רול, צילום וכתיבה: מפיקות התערוכה נועה ונאטישה הזמינו 13 עיתונאים (ביניהם תימורה לסינגר, שרון קנטור, נדב לזר, עמי פרידמן, ליהיא לסלו וגם אנוכי) לכתוב אודות תמונות שצילמו 13 צלמים (ביניהם גוני ריסקין, לירון אראל והמפיקות עצמן) כשעקבו אחר 13 להקות ואמנים (וביניהם קרוסלה, פאניק אנסמבל, קרני פוסטל, תמר אייזנמן, אלקטרה, הג'נדרז, אונילי ועוד). ביום רביעי בערב תערוכת התצלומים והטקסטים תיפתח, ויהיו גם הופעות של תמר אייזנמן, אונילי, פאניק אנסמבל, עינב ג'קסון כהן ואורחים. נדב רביד המעולה יתקלט, והכניסה חופשית לגמרי. זה האירוע בספרצוף אם אתם בעניין, תבואו! [עברית]

מחפשים שיר ליום הפועלים? הוא כבר נגמר, חבר'ה, עכשיו באים? אבל בכל מקרה, הנה ההצעות המעולות שלכם. אני רוצה שתערכו לי מוזיקלית את החיים! [עברית]



5. מסתבר שבזמן ביקורו בארץ, קורט ואגנר הספיק לקפוץ לכותל ולהטמין פתק ("אלוהים, עשה שאחזור לישראל עם כל הלהקה, אמן!"). ערן, ממארגני המופע, מספר גם שוואגנר התרגש מאוד מההופעה בארץ, ואפילו אמר שהביקור בארץ שבר את מחסום הכתיבה שלו, ומילא אותו בהשראה לאלבום הבא. Dude! זו אחת התגובות הכי יפות ששמעתי להופעה בארץ (או בכל מקום, בעצם). ואגנר כל כך התלהב, שהוא רוצה לחזור לכאן עם כל הלהקה (שמונה, כזכור יותר מעשרה אנשים). [עברית]


תראו, מתחת לכובע אני יהודי כמוכם. אל תהיו כאלה, בואו להופעה שלי

6. הדיון כבר מתחיל: שרון רז נותן 56 נימוקים להחלטתו לא ללכת לראות את לאונרד כהן בארץ; תימורה לסינגר עונה לו ב-39 נימוקים נגדיים מצדה. אני בצד של תימורה. הייתי משלם גם 800 שקל לכרטיס. ואיך אפשר להתווכח עם הטיעון הנפלא הזה של תימורה, איך: "כי גם לפול מקרטני התלבטתי אם ללכת או לא. וכעסתי על העושק ונדחיתי מההמוניות וסלדתי מהעדריות ולכן החלטתי להיעדר. אבל ברגע האחרון לא יכולתי לשאת את מסקנות ועדת החקירה שתוקם במתחם הנפש שלי כשאתחרט על ההימנעות. אז הלכתי מרוב פחד, וכשחזרתי מאושרת – ברחבה של הלב המתינה לי קבלת פנים, מפגש איחוד של השכל והרגש, עם שלט שכתוב עליו "תודה"." [עברית]
7. ביל רודי, מנכל MTV תקשורת – שחולשים גם על קומדי סנטרל, ניקלאודיון ועוד רבים – בראיון נרחב לדה מרקר, שמראה איך מתנהלת מבפנים הרשת המדוברת שעברה כל כך הרבה תהפוכות במשך השנים. מי שהייתה בשנות השמונים ורוב התשעים נושאת הדגל של המוזיקה (והאלטרנטיבה, בשנים מסוימות) השתנתה ללא היכר. ובכל זאת טוען רודי "זה מגוחך לטעון שאנחנו משדרים פחות מוזיקה. יש לנו יותר ערוצים ואנחנו משדרים יותר מוזיקה מאי פעם". בעיניי, עם יכולות כמו שלהם מבחינה טכנית וקריאייטיבית, ועם רמת ההשפעה שלהם, אנשי MTV עדיין מצליחים לפגר מאחורי האינטרנט במקום להוביל את הטלוויזיה למקום חדש ומעניין ורלוונטי יותר לקהל היעד הצעיר שלה. ובכל זאת, מעניין מאוד לקרוא. [עברית]
8. [תודה לניצן] מזמינים דיסקים מ-Cdconnection? אם לא, כדאי שתתחילו, זו אחלה חנות. אם כן, דעו לכם שעד ה-15 במאי תוכלו לשלם רק חצי מדמי המשלוח, בעזרת הקוד "1World". אנג'וי! [אנגלית]
9. נראה שהמופע בפסטיבל הפסנתר עשה לעמית ארז תיאבון לחיה הגדולה עם השיניים, כפי שכינה בילי ג'ואל את הפסנתר. "Whales dance for me", טעימה ראשונה מהאלבום החדש של ארז, שונה לחלוטין מכל מה שעשה עד עכשיו, ומזכיר כמעט את סיגורוס בפראזת הפסנתר המעגלית ובקול הגבוה של ארז. [סטרים]
10. עמרי לוי על Spotify, שירות חדש שמאפשר לכם לשמוע כמעט כל שיר של כל אמן, אי פעם, ועכשיו. כן, זה עולה כסף, אבל מנוי חודשי ללא הגבלה עולה בערך מחיר של דיסק חדש אחד. "בתור חסיד גדול של הורדות תמיד היה חשוב לי שהכל יהיה לי על המחשב, אבל פתאום מתבהר לי משהו מכל ה cloud computing שמסתובב פה בשכונה: גאוני". [עברית]
11. אח, אני תמיד רווה נחת כשאני רואה בלוגים (עצמאיים!) עושים עבודה עיתונאית או מגזינית כל כך טובה, שמיטב העורכים בארץ יכולים רק להביט בהם בעיניים כלות ולהתייפח "הלוואי שלנו היה כל כך הרבה אורך רוח ועניין אמיתי בתכנים שלנו, הלוואי!". עידו קינן מראיין את נפיל העיתונאים רון מיברג לשיחה מרתקת על עיתונות ואינטרנט. נכון, זה כבר פורסם מודפס, אבל אני מת על האופציה לפרסם את התמליל המלא של ראיונות בבלוג. בלי שיקולי עריכה, סינון, מקום בעמוד. פשוט שיחה מרתקת בין שני אנשים אינטיליגנטיים. במיוחד נגע לליבי הציטוט הזה: "אתה יודע שהעצומה להביא את לאונרד כהן לארץ היא יותר גדולה מכל עצומה שהשמאל החתים בעשור האחרון?" [עברית]


תראו, מתחת לכובע גם אני יהודי משועמם

12. רון מיברג, מעריץ ותיק, כותב על בוב דילן לרגל אלבומו החדש. וכשרון מיברג כותב, זה אף פעם לא "מבקר" או "מפרש" או "מסקר". זה "רון מיברג כותב". הוא עושה מה שבא לו. קצת כמו דילן. [עברית]
13. הנחתי שזה יקרה בקרוב, והנה זה מתחיל לטפטף: סיכומי סוף העשור. מצד אחד – שמור אותי האל מסיכומים שכאלה, מיותרים ובלתי אפשריים. מצד שני – וואו, אני ממש סקרן לגלות מה אתם, למשל, קוראי העונג, תבחרו כאלבומי העשור שלכם (כן, אנחנו עוד נגיע לזה לקראת סוף השנה). מוזיקהנטו מזמינים אתכם כבר עכשיו לבחור מתוך מאה המועמדים שלהם לאלבום העשור. יש לכם כבר מועמדים משלכם? [עברית]
14. [תודה לנטע] ראיתי השבוע את "Star Trek" החדש ונהניתי עד לשד עצמותיי, אף כי אני לא ממעריצי הסדרה. זה סרט קיץ כייפי שכבר מזמן לא ראיתי כמותו. כן, יש בו מלא פייזרים ומלחמות חלל וגיקים שמחים ובדיחות עשויות היטב ודמויות טובות וכמה מוטיבים קבועים ועסיסיים של מד"ב (לא אחשוף כדי לא לקלקל), ולא, אין בו עומק מרשים או הרהור מתמשך. אבל הוא גם לא מפגר ומצ'ואיסטי כמו סרטי קיץ רבים. הוא פשוט מהנה בטירוף. הוא הסרט שמייקל ביי היה עושה לו היה לו יותר IQ. ג'יי-ג'יי אברמס, האיש שמאחורי "אבודים" וגם מאחורי הסרט הזה, הוזמן לערוך את הגיליון האחרון של Wired (ושתל בו כתב חידה נרחב ונסתר) וגם סיפק כתבה ארוכה פרי עטו על כוחו של המסתורין וכוחן של חידות. [אנגלית]
15. אוח נו, זה פשוט מענג, ועשוי להיות מוכתר כלינק השבוע: "Bohemian Rhapsody", משוחזרת על ידי סורק מפורק, אטארי ישן ודיסקים קשיחים. תענוגיקי. זוכרים, עשו את זה גם לרדיוהד פעם. כבר אז זה היה ענק. [טיוב]
16. נויה כוכבי, שתמיד עושה עבודה מצוינת, מקבלת בגלריה את המקום הראוי לכתבת-טוּר, בה היא התלוותה במשך כמה ימים לכנסיית השכל בסיבוב ההופעות שלה. אני מת על כתבות כאלה, בהן הכותב משקיע עצמו במושא הסיקור, נצמד אליו לאורך זמן ומוציא כתבה מגזינית אמיתית, מעניינת ומציאותית, לא עוד קשקוש חצי-יחצני (במקרה הטוב) שנפוץ כל כך במגזיני התרבות שלנו. כוכבי מצליחה לסקר יפה וגם להבליע ביקורת כלפי מקצוענות-היתר של הלהקה, שמתבטאת בכך שאת התשוקה שלהם למוזיקה הם השאירו אי שם בשנות התשעים, וכיום ההופעות בשבילם זה עסק, ולא יותר. [עברית]
17. [תודה לאסף] אח, Bon Iver עושים את "For Emma" א-קפלה. זה כל מה שהייתי צריך כדי להטביע את השבת הזו בחסד. [טיוב]


תראו, מתחת לכובע גם אני מחופש לחבר בכת האמיש. ג'ף טווידי ואשתו (המכונה מעכשיו: Wilco, the wife)

18. וילקו נותנים באתר שלהם קאבר ל-"The Jolly Banker" של וודי גאת'רי, ומציעים לכם לבחור אחת מהאופציות הבאות: תרומה לקרן וודי גאת'רי (מינימום 2$ אם אתה אדם רגיל, מינימום 100$ אם אתה בנקאי עליז ושמח), או האופציה המעולה "מצטער, אני מובטל\לא מרוויח מספיק, או פשוט מרושש. אוריד את השיר ואפצה אתכם מאוחר יותר, מבטיח". תיהנו, יהא מצבכם הכלכלי אשר יהא (רצוי טוב ויציב, אבל על מי אני עובד). [מפ3]
19. אביב מוסיף, אפרופו שיר זר, ביצוע נפלא של שלומי שבן ל"מגדל הפזמון" של לאונרד כהן. איזה מבריק השבן הזה. [וידאו]
20. [תודה לשיר] מכירים את שירותי קיצור ה-URL, כמו SnipURL או החביב עליי, Is.gd? אלה שירותים שמקצרים עבורכם כתובות של 70 תווים, למשל, לאיזה 15. אחלה לטוויטר וכאלה. עכשיו הכירו שירות מופלא הרבה יותר ושימושי הרבה פחות: Dickens URL יקצר או בדרך כלל יאריך לכם את הכתובת, כך שתכלול ציטוט של צ'רלס דיקנס. תודה, אינטרנט. תודה. [אנגלית]
21. "מוזיקה היום", תכנית המוזיקה החדשה היומית של גל"צ, שבמשך שנים הוביל יואב קוטנר, עוזבת את המשבצת המיתולוגית של שתיים בצהריים ותשודר בימי א'-ד' בשעה 21:00. אני לא מת על הרוח הנושבת מההחלטה הזו. בימי חמישי היא תחזור לשעה 14:00 עם ג'אם חי באולפן. [זהו]
22. האמנים והמנהלים של אנובה ערכו מיקסטייפס עם השירים שהם היו רוצים לכתוב. [עברית, מפ3]
23. הנה שני דברים שאני אוהב: קרוסלות, ואת ניוטרל מילק הוטל. הנה דבר אחד שמפחיד אותי: קרוסלות (מה, אפשר לעוף!). אם גם אתם אוהבים את שני הדברים האלה, חברי ניוטרל מילק הוטל מפצירים בכם לעזור להם להציל קרוסלה בת 81 שנה שהם אוהבים במיוחד. למען עתיד ילדינו, הצילו את הקרוסלה! [אנגלית]
24. הפרסומת החדשה לטלוויזית ה-21:9 של פיליפס (יחס מסך שדומה יותר ליחס הקולנועי מאשר ה-16:9 המקובל כיום במסכים רחבים), היא אחד הדברים היפים שראיתי. היא לוקחת את טכנולוגיית ה-Bullet-time שכולנו זוכרים מהמטריקס לגבהים חדשים, מרשימים הרבה יותר כשגם עוצרים לשמוע מה יש לצלם הראשי או לבמאי להגיד באמצע. נא לצפות באיכות הכי גבוהה שאתם יכולים להרשות לעצמכם, מדובר בחווייה מהממת. [אנגלית, אחלה ממשק]
25. [תודה לסגול 59] שכותב: "איך לא חשבו על זה קודם??? מפיק ההיפ הופ הקנדי TOR משחרר EP מצויין, שכל כולו טרקים המסומפלים מ-Illinoise ומשלושת אלבומיו האחרים של סופיאן סטיבנס. על הביטים שיצר TOR הונחו בקפידה ראפרים אגדיים דוגמת אאוטקאסט, ביג דאדי קיין, אייסופ רוק ועוד. להורדה חופשית כאן (כולל בונוס נוסף: קבצי הקטעים האינסטרומנטליים בלבד, בלי הראפ)". [דברים!]
26. תומר לוין במאמר מעניין (אם כי מאוד לא-אינטרנטי – איפה הלינקים? איפה הדוגמאות להאזנה?) שמנסה לסתור את הטענה שפעם המוזיקה הייתה איכותית יותר. דיון עקר, אם תשאלו אותי, אבל בעיניי הוא עקר פשוט כי התשובה ברורה לי מאוד (האיכות באוזני המאזין, כתמיד, ואם המאזין ננעל על תקופה מסוימת שומדבר לא ישכנע אותו שגם היום מצב המוזיקה נפלא וחדשני). [עברית]


תראו, מתחת לכובע גם אני כריס קורנל. אה רגע, זה הפוך

27. זה מגניב: משינה (אני יודע, מי חשב שאזכיר את משינה באייטם שמוגדר מראש כמגניב?) תבצע את כל "מפלצות התהילה" כמופע חימום לכריס קורנל ביוני, במופע שלו בארץ. אז עזבו את העובדה שקורנל מודל 2009 הוא מודל מביך ואת העובדה שמשינה מודל 2009 היא קופה רושמת עם גיטרה – עצם העובדה שמבצעים על הבמה אלבום שלם (ועוד אחד לא רע) היא כבר משמחת מבחינתי. [זהו?]
28. כריכה רכה הוא לא רק המייספייס הראשון שראיתי שכתוב בעברית (הידד!), הוא גם המייספייס של להקה מצוינת עם שם מצוין, ששייכת לחגי נחתומי, לשעבר המתופף של בלובנד ושני קדר, בין השאר. יש לו כישרון כן ואמיתי, הוא כותב שירים שאם היו יוצאים כאן ב-1978 הם היו הופכים ללהיטים על-זמניים שגם שלמה ארצי ואלי מגן היו מקנאים בהם. תקשיבו לו, הוא מעולה. [חלל]
29. [תודה ל-Zuphit] האלבום החדש של קונור אוברסט (זוכרים פעם, כשהוא היה ברייט אייז?), Outer South, ניתן להאזנה מלאה ב-NPR. [סטרימ]
30. [בזכות נמי] זוכרים כשהייתם קטנים, ואמרו לכם "אם תעשה את הפרצוף הזה כל הזמן, הוא ייתקע לך"? אז איזו פרחה אמריקאית אחת הלכה למסיבה והצטלמה מלא פעמים, והפלא ופלא – היא תמיד עם אותו הפרצוף בדיוק. כל כך בדיוק, שזה מפחיד. לקראת האמצע אתה מתחיל לחשוב שיש לה בעיה. לקראת הסוף אתה כבר די מבועת. והידד למי שהבריק עם המוזיקה של אינדיאנה ג'ונס ברקע – היא לא קשורה לכלום, אבל היא תמיד מנצחת. [וידאו]
31. ביום העצמאות הגיש קוואמי ספיישל בגל"צ בשם אנשי המסיבות, תכנית שהתעסקה "במראי מקום ובנקודות ציון בתולדות המועדונים והמסיבות של ארץ הקודש", כדבריו. אם פספסתם, אפשר להאזין ולהוריד את התכנית כולה בבלוג של הקצה. נייס! [עברית, מפ3]
32. Dinosaur Jr. לא הסתפקו בריסוק עור התוף שלי עד עפר בהופעה שלהם בארץ, והם חוזרים להשחית אוזניים בסינגל חדש, "I want you to know". כדי להבין איך נשמעת ההופעה שלהם, תקשיבו לשניות הפתיחה בווליום הכי גבוה שהמערכת שלכם יכולה לנפק, ואז תצמידו את האוזן לרמקול. [מפ3]


תראו, מתחת לכובע גם אני פשוט fabulous

33. עוד רגע דפש מוד כאן (מי הולך?), וחמישה ימים אחריהם מגיע ג'יימי לידל, שכדי להעביר את הזמן עד ההופעה מתראיין בכיף לאילת יגיל ב-Ynet, לבן שלו ב"הארץ". [עברית]
34. [תודה לאבי בוחבוט] סרטון האנימציה שמציג את הליין-אפ של פסטיבל בונארו הוא לא פחות ממהמם (שלא לדבר על הליין אפ עצמו!). ויש גם גירסת 3D! [וידאו]
35. Sonic Youth מבצעים את "What we know" לייב אצל ג'ולס הולנד, והדבר היחיד שיכול לשפר את השיר הזה הוא שמישהו אחר ישיר אותו (אף פעם לא הייתי מחסידי רנאלדו-על-המיקרופון). [טיוב]
36. [תודה לרוזה הגולשת] כיף! הגולשים בבאזפיד הפכו שירים שלמים לחלונות פקודה של Windows, כמו החלון שקופץ לכם כשאתם מורידים משהו, למשל, וצריך ללחוץ על "שמור" או "פתח". יש שם דברים היסטריים, כמו "Hello, goodbye" של הביטלס. [אנגלית]
37. סביב יציאת האלבום הכי אדום וגרוע של Weezer בשנה שעברה, ערכו הוויזרים מפגשי שירה ונגינה בציבור ברחבי ארה"ב, שיוצאים עכשיו ב-DVD. הנה כנראה השיר האהוב עליי של וויזר, "El Scorcho", בביצוע משעשע והמוני בחנות תקליטים בלונג ביץ'. הו, פינקרטון, יום אחד ארכוש גם אותך בוויניל. [וידאו]
38. PJ Harvey וג'ון פאריש בראיון זוגי לפיצ'פורק. [אנגלית]


עם הגב לים, עם הראש לציוויליזציה שהכחידה את עצמה (cc)
רגע, יש גם אחת עם כובעים!

39. "אך ההפתעה האמיתית היתה נחלתם של המגלים האירופאים הראשונים, ביומו הראשון של חג הפסחא, 1722. את פניהם בחוף הלא צפוי קיבלה שורת פסלים ענקיים, מוזרים וטורדי מנוחה. גבם אל הים, פניהם השחורות אל האי. בעיניהם מוות סתום וקר, מביטים חסרי אונים בתרבות שיצרה אותם ובלי משים לחצה במו ידיה על כפתור ההשמדה של סביבתה ושלה עצמה. כך המיט המין האנושי באי הפסחא כליה אקולוגית על העולם היחיד שעמד לרשותו. נשמע מוכר?" – יעל רגב חזרה מאי הפסחא עם סיפור היסטורי מרתק שרובנו, יש להודות, הצלחנו לפספס כל חיינו. יש גם תמונות מהממות, ולקח אקולוגי לסיום. [עברית]
40. ניר חוגג מאה שנות תל אביב במיקסטייפ כפול ומיוחד לכבוד העיר. [עברית, מפ3]
41. E, המוח המוטרד שבראש ה-Eels, הלך על קונספט שלם באלבום החדש, ומטאפורת איש הזאב שלו גולשת משם האלבום לשירים עצמם ועכשיו גם לקליפים. "Fresh blood" הוא כנראה הכי קרוב ש-E יגיע ל-"Thriller" של מייקל ג'קסון. [וידאו]
42. [תודה לשיר] החברה שלי, שעוסקת בביולוגיה, מספרת לי כל הזמן על עכברים טרנסגניים שמחדירים להם גן פלורסנטי, כלומר חתיכת ממש קטנה של חומר שזורחת כשמשהו מסוים מצליח (כלומר כשגן מסוים מוטמע כראוי בדנ"א שלהם, אם אני מבין אותה נכון, היא מדברת במלא מילים ארוכות כמו מיטוכונדריה). אלמלא היא, סביר להניח שהייתי פשוט מגרד בראשי מול התמונות האלו, של הכלב הטרנסגני הראשון, וממלמל "אבל… למה הכלב הזה זוהר בחושך…?" [אנגלית, לחצו על More images בצד]
43. Iron & Wine מוציא(ים?) אוסף כפול של בי-סיידז, Around the well שמו, והשמחה רבה – אין דבר כזה יותר מדי Iron & Wine. הלייבל הנדיב סאבפופ מציע להורדה את השיר הסוגר, "The Trapeze Swinger". [מפ3, ועוד חוקי!]
44. אוקיי, זה כבר ממש מצחיק. לאלבום החדש של וילקו יקראו "Wilco (The Album)", והשיר הפותח ייקרא "Wilco, the song". האם על העטיפה יהיה כתוב בגדול "Wilco, the artwork"? [זה הכל, אין מה לראות, נא להתפזר]
45. השעון הכי מיותר בעולם. [פיקסלים]
46. בשעה טובה: MGMT ניצחו במאבק המשפטי נגד המפלגה השלטת בצרפת, שהשתמשה בשיר שלהם ללא רשות (והציעה יורו אחד כפיצוי, אוי לחוצפה). טוב, לא בדיוק "ניצחו", אלא הגיעו לפשרה וקיבלו סכום כסף, אותו הם מתכוונים לתרום לקואליציה לזכויות היוצרים. יפה. [אנגלית]



47. בעוד רשת טאוור העולמית וחנויות דיסקים אחרות (גם עצמאיות) קורסות בכל העולם המערבי, בלוס אנג'לס נפתחות עכשיו שלוש חנויות ויניל חדשות, ורשת בסט-ביי האמריקאית שוקלת להקצות מקום קבוע לוויניל בכל סניפיה. האם המגמה המבורכת תגיע ישראלה? קשה להאמין. גם אם מבחינת אחוז המספרים דומים (נניח), פריקים של מוזיקה, מהסוג שאשכרה יצאו ויקנו ויניל, הם עדיין מיעוט מספרי קטן מאוד בארץ, מה גם שלא מדפיסים כאן ריליסים חדשים בוויניל (מלבד מקרים נדירים מאוד). ובחיי, בחיי שאני עובד (לאט מאוד מאוד) על פרויקט "פטיפוניזם – המדריך למתחיל בוויניל", שיפורסם כאן. בחיי, זה לקראת סיום. [אנגלית]
48. באתר Pirate Google שואלים: אם בשני האתרים אפשר לחפש ולמצוא טורנטים של יצירות לא חוקיות, למה לתבוע את מפעילי The Pirate Bay ולא את מפעילי גוגל? [אנגלית]
49. בהתחלה היו כוורת, ואז היו אינפקציה, ועכשיו יש את לא דובים. כן, אני יודע שההשוואה הזו בעייתית ותרים הרבה גבות, כולל את שלי (היי, דובים, עזבו לי את הגבות!), אז הרשו לי להבהיר את עצמי: ברור, "לא דובים" אינם פסיכדליים כמו אינפקציה, שאינם מוכשרים כמו כוורת, שאינם רועשים כמו לא דובים. אבל בקו הדמיוני של רוק-מתקדם-פוגש-נונסנס-בעברית, אני חושב שאפשר למקם די בביטחון את שלוש הלהקות האלו על אותו ציר זמן. בערב יום העצמאות הזמין אותי נמרוד לתקלט (וגם סתם לבלות) במסיבת היומולדת/יומעצמאות שלו, אצל חבר נדיב שהסכים להקריב את גג הבניין בו הוא גר. כמה שבועות קודם הוא נועץ בי (ובאחרים) לגבי הלהקה שתוזמן להופיע שם, ושמחתי לגלות ש"לא דובים" הרימו את הכפפה. לא ראיתי אותם אף פעם קודם, אבל עמיתי היקר נדב מאטמי אוזניים לא מספיק לדבר עליהם ואמרתי נו, הגיע הזמן לבדוק איך הם באמת! הנה התשובה: כיף חיים! רקדנו וקפצנו וצחקנו והתפעלנו. ההשפעה של פרימוס ניכרת, במיוחד במהירות המסחררת שבה הסולן מלהטט על צוואר הבאס הדומיננטית שלו, אבל "לא דובים" מוסיפים את הטאצ' הישראלי בעזרת נעימות מזרחיות וטקסטים שמאלניים-חילוניים קיצוניים. יותר מזה, הם עשו משהו פשוט וחכם: במקום לסיים את ההופעה ולהגיד "אנחנו גם מוכרים דיסקים!", הם אמרו "הנה דיסקים שלנו, קחו!". הם יודעים שהם עדיין לא מספיק מוכרים ושהמטרה שלהם כרגע היא להגדיל את הקהל. ככה עושים את זה: מפיצים את המוזיקה. מדפיסים דיסקים זולים ומחלקים כדמואים, בדיוק כמו ביקור במייספייס רק עם תחושה הרבה יותר אישית. [זהו. היה כיף, נמרוד!]


יש לו כובע בתיק, בדוק

50. אתה יודע שלקחת את ההימור או ההחלטה הנכונים כשאתה מצפה ל-100% ומקבל 150%. כשהחלטנו להוציא את האלבום של נדב אזולאי, ידענו שהאלבום מוצלח, ידענו שהשירים טובים, ידענו שהבחור מוכשר. לא ידענו מה יקרה אחר כך, אני חושב שאפילו לא חשבנו על זה. אנחנו רגילים כל כך לעבוד פר-פרויקט, שלא ממש חשבנו על כך שבשנתיים שעברו מאז הקלטת האלבום נדב כתב עוד שירים. לכן כשהגיע "מקום לשבת", בדיסק הבונוס שמצורף לאלבום, נתפסתי לא מוכן. הוא הולך ומכביד עליי ככל שהוא ממשיך להתגלגל, ואני לא מפסיק לשמוע אותו כבר חודש, לפחות. קחו לכם:
    [audio:https://haoneg.com/temps/07-%ee%f7%e5%ed%20%ec%f9%e1%fa.mp3]
    ואם בא לכם אותו, נו, אתם כבר יודעים איפה המשפט הזה ייגמר. [סטרימ]

שתהיה לכולנו שבת שבוגי, ואל תקחו סיכונים, חברים – למדו לעשות זאת נכון.