1. אני חושב ש-Doja Cat נכנסה לחיי קצת אחרי שהעונג יצא להפסקה, אז אני לא בטוח שהספקתי לאכול לכם את הראש כל כמה שאני אוהב אותה. לא הייתי מאלה שעקבו אחריה בסאונדקלאוד עוד מ־2014 אבל בהחלט קפצתי על העגלה כשהיא הייתה כבר בהאצה ב־2018 עם הסינגלים שלפני אלבום הבכורה, ובמיוחד "Go to town" המשמח שנכנס אז לשירי השנה שלי ו-"Mooo!" שנכנס לפלייליסט ההיפהופ השנתי דאז. היא הפכה אז לתופעה קטנה והמשיכה לנסוק ב־2019 אבל ב־2020 כבר דוג׳ה התפוצצה לגמרי עם רצף סינגלים ורימיקסים, ובראשם "Say so" (והגרסה שלו עם ניקי מינאז׳) שהפכו אותה לשם שפחות או יותר כל אדם מתחת גיל 30 בצפון אמריקה נתקל בו – השבוע היא גם זכתה באמן השנה ב-American music awards. אבל אפילו זה לא היה השיר הבאמת ענק שהיא הוציאה השנה. "Boss bitch", שהכרתי בזכות תלמידת התיקלוט שלי סיון, הוא שיר שלא בא להיות סקסי או חמוד אלא לפרק את הפאקינג מועדון. אחת הסיבות שאני כל כך אוהב את דוג׳ה קאט הוא שאין לה שום בעיה לעבור משירה לראפ למשחקיות ובשירים החזקים שלה, כמו זה, זה בא יחד עם אטיטיוד, אישיות והמון סוואג. אם אתם עדיין מתפוצצים מ-״212״ של אזיליה בנקס, אז הגיע הזמן להרחיב את התיקייה הזו עם ״212 גירסת 2020״. [סטרים]

קצת אחרי שאסיים לכתוב ולפרסם את העונג הזה, אשלח הודעה לכל תומכי הפטריאון של העונג עם לינק להאזנה לכל פלייליסטי סיכום השנה שלי, כולל 100 שירי השנה של העונג. מה זאת אומרת, למה? הם משקיעים בי מדי שבוע כמה שקלים, לא מגיע להם לקבל הכל לפני כולם? לא שאני חושב שצריך לתמוך ביוצרים רק כדי לקבל מתנות, כן? אבל… אבל בהחלט *גם* כדי לקבל מתנות! אם בא לכם להגיד סוג של תודה, הנה הפטריאון של העונג, ובתכל׳ס אני זה שאגיד לכם תודה. תודה לכל 68 תומכות ותומכי העונג, ובמיוחד לתומכי־העל מעיין חיים, גיל שרון, דניאל, יניב יעקובוביץ׳ ואייזק.

2. [2020] כדי להבדיל בין אייטמים של סיכומי השנה (שבכל מקרה מקובצים בתחילת העונג, אבל ילכו ויתרבו מעכשיו עד סוף השנה), כל אחד מהם יתחיל ב־[2020]. קול? ובכן. ספרי הפוסט־אפוקליפסה הכי טובים של 2020 הם בחירה טובה לסוף של שנה כזו, ו-Book Riot בחרו אותם היטב. [אנגלית]
3. [2020] הגיעה שעת ההכרעה, והניו יורק טיימס, כמו בכל שנה, מצמצמים את רשימת 100 הספרים הראויים לציון שלהם לכדי רשימת 10 הספרים הטובים ביותר של השנה, רשימה שיש לה הרבה מאוד כוח ביקורתי ושיווקי, בטח בארצות הברית. [אנגלית]
4. [2020] בצפון אמריקה כולם בקדחת קניות לקראת כריסמס, שיהיו לי בריאים. לא במקרה בלאק פריידיי זה עכשיו. בפיצ׳פורק מכירים אותנו היטב וממליצים לנו על המרצ׳נדייז המוזיקלי הכי מגניב של השנה, מניירות גלגול של ניל יאנג ועד שרוכי נעליים מצחיקים של טיירה וואק. [אנגלית]
5. [2020] תומר קופר מהבלוג השכן ״הרמוניה דרומית״ התחיל לסכם את השנה שלו באיזורים המוזיקליים שמעניינים אותו, שזה בעיקר פולק, רוק, קאנטרי, רוטס. גם אצלו הייתה שנה מטורפת שמתפקעת ממוזיקה מדהימה, ולכן הוא מסכם בחלקים ומתחיל עם 30 הקאברים הכי יפים של השנה! כיף גדול מאוד. גם לי יש סיכום קאברים שיתפרסם בקרוב, אבל אצל תומר תמיד מעניין יותר. [עברית, ספוטיפיי]
6. [2020. תודה לנמרוד] מבקרת המוזיקה האהובה עליי אמנדה פטרוסיץ׳ בוחרת בניו יורקר את המוזיקה של 2020 לטעמה. [אנגלית]
7. [2020] סיכומי השנה שלי מעלים הילוך עם פלייליסט כפול. כן, כמו אלבום כפול, רק אפילו יותר טוב. אחרי פלייליסט שירי הלילה של 2020, הנה אחד הפלייליסטים שהכי נהניתי לאסוף לאורך השנה הזו, שהייתה פשוט שנה אדירה להיפ הופ, אולי בגלל ולא למרות שלא יצא אלבום כמעט לאף אחד מהענקים. לא היה קנדריק או קנייה חדש, לא ג׳יי זי ולא ניקי. אז היה מקום להרבה ראפריות וראפרים בינוניים וקטנים לקבל את הרגע ואת האוזניים שמגיעות להם. ערמתי סיננתי פליתי אצרתי ערכתי וזיקקתי את שירי ההיפ הופ הכי טובים ששמעתי ב־2020, ואני מבטיח לכם שאם תעשו פליי יקרו רק דברים טובים. [ספוטיפיי]
8. [2020] לצד הפלייליסט הזה יש גם פלייליסט־אח קשור אבל לא זהה, והוא הפלייליסט 2020 יצאה לרחובות להפגין. שירי מחאה זה טריקי לאללה, ואני לא חושב שיש קטגוריה ששמעתי בה יותר שירים גרועים עם כוונות טובות מאשר בקטגוריית שירי המחאה. כל כך לשים את הצעקה והסיסמה בחזית ולא להשקיע בשיר מחאה כמו שמשקיעים בשיר אחר. אבל 2020 לא הייתה שנה רגילה, היא הפכה עלינו את כל הציפיות שלנו פחות או יותר מהכל. אז בחיי, לא ציפיתי למצוא את עצמי בסוף השנה עם כמעט 40 שירי מחאה עדכניים וטריים שאני אשכרה אוהב ושמח לשמוע שוב ושוב. בין אם זה בבלפור או בפורטלנד, בין אם אנחנו מפגינות בד זכויות או נגד מנהיג מושחת – זה פסקול המחאה של 2020 לפי האוזניים שלי. [ספוטיפיי]
9. אני מזכיר ומבקש: שלחו לי טקסטים חדשים בעברית על מוזיקה, אם אתם נתקלים בהם ואוהבים אותם. [תודה!]
10. גם בסוף השנה אני לא מזניח את פלייליסט חמישי בחצות, שאוסף את כל השירים המעניינים שיצאו השבוע. לקראת סוף השנה קצב הריליסים מאט ועוצר, אבל בינתיים יש עדיין מה לשמוע. השבוע תמצאו בפלייליסט שירים חדשים של גדי רונן, Arab Strap (שהכריזו על אלבום חדש לראשונה מזה 16 שנה!), Aurora, Arlo Parks, Peter Bjorn and John, קמה ורדי (אלבום חדש!), King Princess, ועוד. [ספוטיפיי]
11. מה חדש? מה נשמע מעולה? קחו תכנית חדשה שלי ברדיו הקצה והאוזניים שלכם יספרו לכם בעצמן! התכנית הרגילה האחרונה של 2020 לפני שאני מתחיל לסכם את השנה מלאה בכל טוב, מאלבום המאשאפים המשוגע לקנייה ווסט דרך אמנים ישראליים שאתם כנראה לא מכירים ועד רימיקסים של טריקי לעצמו. הכל מעולה. ושימו לב! יש לי תכנית סיכום ראשונה ביום ראשון הזה ב־22:00 בערב! שעה חלום. בואו לשמוע בלייב. [סטרים, עברית]



12. זהב: אוקיי מההההההה, זה פשוט מרתק ומענג. ה-AI של גוגל מסנכרן בשבילכם יותר מאלף(!) ביצועים שונים ל-"Bad guy" של בילי אייליש ביוטיוב, ככה שאפשר לזגזג ביניהם בלחיצה בלי לאבד (כמעט) את הביט. גם אם התזמון לא 100% מושלם, זו עדיין חווייה מהממת. ממליץ לנסות גם להפעיל ולכבות את ה-Auto play, ולהשתמש גם בהאשטגים בצד. [מבוסס יוטיוב]
13. הנה משהו שהתחיל פתאום השבוע: פודקאסטים של להקות. הצמד הנהדר Sylvan Esso, שגם הוציא השנה אלבום חמוד, השיק פודקאסט חדש, שבו הוא מפרק את האלבום שהוציא השנה. טרם שמעתי, וזה קלירלי למעריצים בלבד, אבל אני אוהב את עצם הרעיון של פודקאסט של להקה ולאו דווקא של אמן יחיד. לא זכור לי ששמעתי כאלה. [סטרים איפה שתרצו]
14. הם לא היחידים, כאמור. The War on Drugs השיקו פודקאסט בן 4 פרקים על התהליכים מאחורי ההוצאה של אלבום הופעה בשנה נטולת הופעות. [ספוטיפיי]
15. וגם ג׳ק אנטונוף שיש לו את להקת Bleachers אבל אני חושב שיותר אנשים מכירים אותו מההפקות שלו ללורד, טיילור סוויפט וקרלי ריי ג׳פסן (בין היתר), השיק פודקאסט חדש ובפרק הראשון הוא משוחח עם עזרא קניג מ-Vampire Weekend על מדינת ניו ג׳רזי. [סאונדקלאוד]
16. איפה כוכבת העל שר היום? ספציפית היום היא בפקיסטן, שם היא מלווה את הפיל הבודד בעולם מהשבי שלו לחוות חופש בקמבודיה. הו, שר! [אנגלית]
17. Drive-By Truckers היא להקה שלא מעט חברים שלי חולים עליה, מה זה חולים עליה, מכורים אליה. עד כדי כך שקיבלתי את הרושם שהיא לא מהלהקות האלה שבנאדם סתם אוהב אלבום או שניים שלה. או שהם אובססיביים כלפיה, או שהם לא מכירים כלום (אני, למשל). לכן בנדקאמפ נחלצים לעזרה ומציעים כתבה מהסוג שאני אוהב מאוד: מאיפה להתחיל עם Drive-By Truckers. ככה אפשר להתחיל בלי לפחד. ואני מוסיף: מותר גם לאהוב רק שיר־שניים או אלבום וחצי. [אנגלית, סטרים]
18. רשימה לתולעי ספרים כמוני: אלנה פרנטה, או שמא עליי לכתוב, ״אלנה פרנטה״, בוחרת את 40 הספרים האהובים עליה שנכתבו על ידי נשים. [אנגלית]
19. והשבוע במפגשי המוזיקאים של הרולינג סטון, פיבי ברידג׳רס ולארס אולריק ממטאליקה נפגשים לשיחה משותפת. או, לפי מה שהספקתי לראות, לא ממש משותפת, יותר כמו פיבי מראיינת (היטב) את אולריק. ולהפתעתי, הוא לא תחת! ניכר שאפילו הוא טיפה התבגר והחכים עם הזמן. [וידאו, אנגלית]
20. האם 1984 היא השנה ששינתה את הפופ הבריטי? [אנגלית]
21. הדי־ג׳יי והיוצר האלקטרוני המוערך דרק מיי, שנחשב לאחד מאבות הטכנו, מואשם בתקיפה מינית על ידי רשימה של נשים מרחבי העולם, ושיחרר תגובה להאשמות (שכרגע, ככל הידוע לי, הן האשמות בפומבי אך לא תלונה או אישום משפטי). [אנגלית]



22. [תודה לאביטל] כולנו יודעים ששנת 2020 הייתה, ובכן, באנגלית קוראים למצב כזה Dumpster Fire, יעני שריפה בפח זבל, מחדל שהפך לאסון כל כך גדול שאין לו תקנה. ועכשיו אתם יכולים לבחור מה ספציפית הפך את 2020 לאסון כזה עבורכם. אולי זה בכלל לא המגיפה, אלא משהו פרטי שקרה לכם? אתר חדש מאפשר לכם לשלוח כל דבר שתרצו ולצפות בו נשרף, בשידור חי, באש אמיתית בתוך פח זבל גדול. פרס ישראל בבקשה למי שהפיק את הדבר המדהים הזה. [וידאו לייב, אנגלית]
23. זהב: אוהבים את ״שיר אחד״? ברור שאתם אוהבים את ״שיר אחד״. רציתם פעם שיהיה גם ״אלבום אחד״? אז עכשיו יש, גם אם לא ממש רשמית. לפני 30 שנה יצא אלבום הבכורה של אתי אנקרי, רואה לך בעיניים – אלבום פורץ דרך וחדש במוזיקה הישראלית שעדיין קצת קשה לקטלג. מאיה קוסובר, רום אטיק ואסף רפפורט, שמות שאתם מכירים בוודאי מהפודקאסטים של ״כאן״ וספציפית מ״שיר אחד״, הכינו תכנית של שעה על האלבום למשבצת ״ספיישל של חצות״ ב־88FM, והוא מתוחקר, מרואיין, בנוי וערוך כמו פרק גדול של ״שיר אחד״. קחו שעה וצללו פנימה. והנה האלבום עצמו להאזנה. [סטרים]
24. כולנו מכירים, וכנראה גם אוהבים, את הלהיט הנצחי של ויטני יוסטון, שרוצה לרקוד עם מישהו שאוהב אותה. הזמרת הישראלית אלה רונן ישבה לבדה בסגר ופתאום השיר הזה נשמע לה כמו המנון הבדידות הגדול, הרבה יותר 2020 מאשר אייטיז, ובביצוע שלה, "I wanna dance with somebody" נשמע כל כך נוגה וכמהּ לקשר אנושי. אני אוהב את המקור אבל בחיי, לא חשבתי שהשיר הזה ייגע לי ככה בלב. כמה יפה. [יוטיוב, והנה סטרים בכל מקום]
25. אני לא נכנס לשאלה האם צריך, אבל: האם אפשר לגדל ילדים במגדר נייטרלי עד שהם גדולים מספיק להחליט בעצמם? בעברית בטוח לא, כפי שאפשר לראות מהמשפט הקודם. אבל הנה סרטון קצרצר על זוג שמנסה לעשות את זה בארה״ב. [טיוב, 9 דקות. והנה כתבת טקסט משלימה באנגלית]
26. קייטי דלייני חייבת לקבל פסלון על מפעל חיים או משהו, על ההישג הגדול של השנה. אל דויל מ-LCD Soundsystem הודה שאף אחד מחברי הלהקה, כולל ג׳יימס מרפי עצמו שניגן את התפקיד במקור, לא מצליח לעשות מה שהיא עושה. [וידאו]
27. חברים שלנו Radiohead מוכרים במכירה פומבית את הכובע של תום יורק מהקליפ של Lotus Flower, כדי לגייס תרומה למלחמה בסרטן האשכים. מקריחים? אולי תקנו כובע. [אנגלית]
28. אני מת על אשליות אופטיות, וזו די מדהימה. המעגלים האלה מסתובבים, אבל לא זזים בשום צורה אחרת, לאף כיוון, ולא משנים את הגודל שלהם. לא מאמינים? תראו. [פיקסלים]
29. אוהבינג לאללה: ״אין לי עבודה״, שיר חדש של בורגי ורועי! [טיוב]
30. הפתיח הכי טוב שאני זוכר לכתבת טקסט! גללו וגללו וגגלו. זו גם כתבה מרתקת, אבל הפתיחה, וואו. [אנגלית]
31. ולא בכל יום מתפרסם בניו יורק טיימס טור של מייגן מרקל, שמספרת על ההפלה שעברה ומבקשת מאתנו לשאול שאלה פשוטה מאוד. [אנגלית]
32. זהב: הרבה מאוד וואו: הכי אני אוהב כשלוקחים נושא שלא חשבתי שנוגע אליי, וכותבים עליו בצורה שהופכת אותו לדבר הכי מעניין בעולם. אפרופו הניו יורק טיימס, אחד הדברים שהם ידועים בו, וגם אחד ממקדמי המכירות הגדולים שלהם בארה״ב, הוא התשבצים היומיים שלהם. אבל בארה״ב 2020, כמו בארה״ב 2020, זרקור השיוויוניות מגיע בסוף גם לפינות שלא חשבנו שצריכות הארה ואיוורור. תחקיר וכתבה נפלאים של The Pudding, מגזין אונליין לכתבות ויזואליות עתירות מידע, בדקו את הייצוג של גברים ונשים מגזעים שונים בקרב פותרי התשבצים וגם בתוך ההגדרות והתשובות של התשבצים עצמם! אם ניתוח המידע וההצגה שלו לא מספיקים, אז הפודינג הלכו צעד אחד קדימה, וחוללו מיני־תשבצים שאפשר לפתור כדי לגלות ולחוות את השינוי הייצוגי בתשבצים לאורך השנים ולפי עיתונים שונים. מבריק! [אנגלית]
33. עוד מהפודינג: המסלולים השונים של אמנים שונים מאלמוניות לתהילה. [מידע! אנגלית, סאונד]
34. אוהבינג: ״ארץ עיר״ של שחר יוסף. מי זה שחר יוסף? גם אני לא יודע, אבל תאזינו כי השיר הזה, לגמרי יש בו משהו. חוצמזה, אין מספיק שירים טובים על משחקים, אם אתם שואלים אותי. [סטרים]
35. השבוע יצא ״קטן עלינו״, שיר קיטשי, בומבסטי, איום ובעיקר מרובה משתתפים שאתם באמת לא צריכים לשמוע ובכל זאת תשמעו כנראה בלי סוף בזמן הקרוב. מה שמעניין אותי זה שחתומים עליו אמני ישראל, מין שם גדול שכולל ערימה מתחלפת וחלקית מאוד של אמני מיינסטרים בשירים סטייל "We are the world" שבו כל אחד תופס שורה. היו לא מעט שירים כאלה במוזיקה הישראלית לאורך השנים, מ״עם אחד שיר אחד״, דרך ״כותונת פסים״ (שהוא אשכרה שיר טוב!) ועד ״לעובדיה יש ציפורן חודרנית ברגל״. לשמחתנו, דובי שרגא אסף את כל השירים שחתומים עליהם ״אמני ישראל״ בפלייליסט היסטורי אחד. [טיוב]
36. עכשיו כשאני מסכם את 2020 נזכרתי שזה בדיוק מה שעשיתי גם לפני עשור בדיוק, אז חזרתי לפוסט אלבומי השנה של עונג שבת 2010 כפי שבחרו אותם קוראות וקוראי העונג דאז, ובוא׳נה! איזו. פאקינג. שנה. היא. הייתה. קורא העונג המסור אורן סגל הכין השבוע פלייליסט של מיטב שירי 2010, שהתלבש בול. [עברית]
37. פסטיבל האיור 2020, לשעבר שבוע האיור, מתקיים גם השנה, למרות הכל. חובבי מוזיקה ישמחו לגלות בו את תערוכת פסקול, של ערימה גדולה של מאיירים, שכל אחד בה ״קיבל רשימה של חמישה שירים ותיאור החוויות האישיות שקשורות בהם, ובהשראתם יצר איור שיכול לשמש כעטיפת אלבום או כקאבר לפלייליסט בספוטיפיי״. [עברית]
38. כשאמנדה פטרוסיץ׳ מתיישבת לשוחח עם האגדה החיה וילי נלסון, אני מפנה זמן ויושב לקרוא. [אנגלית]
39. צריך רק 30 שניות כדי ליצור שיר של AC/DC! [וידאו, 30 שניות]



40. ספוילר: אני חושב שאלבום השנה שלי הוא האלבום של לורה מרלינג. האם אני סגור על זה? לא לגמרי, לא, אבל לא כי הוא פחות ממושלם. פשוט כי גם האלבומים של נתניאל רטליף ושל Against All Logic היו מושלמים ותפסו מקום משמעותי בחיים הפנימיים והפרטיים שלי במשך 12 החודשים המוזרים, המבלבלים, המדכאים ומעוררי התקווה האלה. זה מסוג הבחירות שמשתנות כמה פעמים ביום, ובעצם לא ממש משנות הרבה. מה זה משנה מה המקום הראשון היום? אני יכול להניח שמרלינג עצמה הייתה פוטרת את השאלה כתפלה ולא משמעותית. יש לה יכולת מעוררת השתאות להתרכז בדברים שבאמת חשובים ולהדיח את השוליים לשוליים. היא עשתה השנה המון, מרלינג. היא עשתה שידורי לייב שבהם לימדה את מאזיניה איך לנגן שירים שלה (ושל אחרים). היא עשתה גם הופעות לייב מרחוק. ובעיקר היא הוציאה אלבום, שמן הסתם נכתב והוקלט לפני שהעולם התהפך. הוא יצא קרוב מאוד לאלבום של פיונה אפל, ושניהם אלבומים שמנסים לנסח בשירים את התפיסה של נשיות ויחס לנשים בעולם מערבי פוסט כל מה שעברנו וחשפנו והצפנו ונלחמנו למענו בשנים האחרונות (שהיו הפסגה של עשרות ומאות שנות מאבק והתעוררות). מרלינג כתבה אלבום לבת שעדיין אין לה. זה אלבום מלא בילדות, נערות ונשים, שמשאיר מקום גם לי להשתתף בו. יש בו 10 שירים, כולם מעולים, ובאמת שכל אחד מהם היה יכול להיות שיר הסיום היום, וכל אחד מהם היה יכול להיות ברשימת 100 שירי השנה שלי. אבל סיום הוא סיום, ואסיים עם השיר האחרון באלבום, "For you". כן, ברגע הראשון הוא נשמע כמו ״פצעים ונשיקות״ אבל זה יעבור לכם אחרי שתיים־שלוש האזנות. זה שיר שאי אפשר לדעת, ואולי לא צריך לדעת, אם הוא נכתב לבת שטרם נולדה או לבן/בת זוג, או למי. והוא מצליח להיות מדויק מאוד בלי להיות ספציפי. זה לא פשוט בכלל. הוא שיר מ־2020 שהיה יכול להיות גם מ־1968, נגיד. והוא שיר שהלך איתי כמעט את כל השנה, וילך איתי גם לתוך הבאה, ובטח אלה שאחריה, ואולי לעולם לא אפענח אותו, וזה נפלא. כי איפה שאין משהו סגור, יש מקום פתוח. [סטרים]

עוד מזה? הירשמו ותקבלו כל עונג חדש ישר למייל. עדכונים כמעט יומיומיים אפשר למצוא בטלגרם של העונג ובסטוריז באינסטגרם שלי. נתקלתם בלינק נפלא? הפליאו לי אותו למייל.

שתהיה שבת שבוגי! איזה כיף.