24 בדצמבר 2015

2015: הבחירות של ליה שפיגל

liya
צילום: עלינא דקל, החוג לתולדות המוזיקה

אלבומי השנה של ליה שפיגל

Stara Rzeka – Zamknęły się oczy ziemi (אלבום השנה שלי)
האלבום החדש של המוזיקאי הפולני יאקוב זיולק הוא מסוג היצירות שצריך להאזין להן במלואן. מדובר ככל הנראה באלבום האחרון שהוא יוציא תחת פרויקט הסולו שלו, ובהמשך לקודמו גם הוא משוטט בין מחוזות של דרון, בלאק מטאל, פולק ופופ אלקטרוני, ומצליח לשלב בין מה שנשמע כמו רעשי מסוקים ללחנים אקוסטיים שמתחשק לקפץ לצלילם באחו.
בראיון ל-The Quietus ב-2013, זיולק סיפר שהמוזיקה שלו מושפעת בין השאר מהקשר של האדם עם הטבע. "למעשה, מבחינתי אין טבע. רק כוחות ואובייקטים חומריים שצריכים לקבל התייחסות אוטונומית…עצמים חומריים הם לא הרקע הניטרלי של חיינו, הם מרכיבים את העולם שלנו ואת הצורה שבה אנחנו תופסים את עצמינו." אם גם אתם מתעניינים באמנות ששואפת לפרוץ את גבולות המטאפיזיקה ולגרום לתודעה שלכם לרחף בקוסמוס, האלבום הזה בשבילכם.

Godspeed You! Black Emperor – Asunder, Sweet and Other Distress
בסרט "סלאקר" של ריצ'רד לינקלייטר מ-1991, מ-1991 יש סצינה בלתי נשכחת של אנרכיסט מבוגר שחוזר הביתה מהסופר עם בתו ומגלה בבית שלהם פורץ חמוש באקדח. הוא מקבל את הסיטואציה באדישות כמעט קפקאית, מגיש לו כוס קפה ולוקח אותו לשיחה שנגמרת במלים: "And remember, the passion for destruction is also a creative passion."
לפעמים אני תוהה אם זה החזון שמנחה את תהליך היצירה של GY!BE. היכולת שלהם לקחת אלמנטים של מוזיקה קלאסית עכשווית ולהמטיר עליהם פוסט הארדקור אפוקליפטי מפרק את הנפש לחתיכות, שואב ממנה את ההיאחזות הדקיקה גם ככה ברצון לחיות, ולבסוף ממלא אותה מחדש בעוצמה. זאת מוזיקה ללכת לאיבוד בתוכה.

Chelsea Wolfe – Abyss
המוזיקאית צ'לסי וולף פעם העידה על עצמה שהיא מפצה על הקול הרך שלה בסאונד מחוספס. זה אולי ישמע מוזר, אבל האפקט של קול מלאכי שמגיח כמו קרני אור מבעד למפלי דיסטורשן עכורים יוצר אפקט דרמטי ומפחיד בהרבה מאשר קול מחוספס – וזה אולי סוד הקסם של וולף: היכולת שלה לשאוב השפעות מדום מטאל בלי ללכת איתן עד הסוף, האיפוק המתוק-שברירי שלה בתוך מוזיקה מרובת שכבות סאונד, הוא מה שמייחד אותה ומעניק לחווית ההאזנה למוזיקה שלה תחושה טקסית.

Title Fight – Hyperview
למרות שהוא לא מגיע לקרסוליים של "Floral Green" מ-2012, האלבום החדש של טייטל פייט מספק הרבה רגעים יפים. בהופעה שלהם בניו ג'רזי באוגוסט האחרון גיליתי סצינה שלמה של פוסט-אימו-טינאייג'רז מעוטרי פירסינג שידעו את כל המלים בעל פה וקיבלו את הלהקה בחום משולהב. בסוף ההופעה נשארנו לעמוד למרגלות הבמה, קומץ של מעריצים, בזמן שהמאבטחים ניסו לסלק אותנו החוצה ללא הצלחה. אחד הנוכחים ביקש מהגיטריסט-סולן ג'יימי רודן לחתום לו על הרגל כדי שהוא יוכל לקעקע אותה למחרת. מעניין אם הוא באמת הלך על זה בסוף.

א.י.ל.ה – הגלות השלישית
אם אלבום נופל ביער ואף אחד לא שומע, האם יש טעם להצביע לו במצעד השנתי? התשובה, חד משמעית, היא כן.
בינואר השנה, שחררו א.י.ל.ה (אחווה ירושלמית להגנת החיים, הרכב שבראשו עומד המוזיקאי הוותיק גבריאל בן חורין מלהקת ישראל) הקלטות מהופעה שלהם שהתקיימה בצימר. על קלטת ההופעה של להקת האם של בן חורין, כתב פעם מבקר המוזיקה האגדי יורם בר זצ"ל שצריך להאזין לה בחושך. "אם שומעים אותה באור, מבינים שהאור מלאכותי, אפילו אם הוא בא מן השמש. שומעים את הקסטה, מזדככים ומתמלאים תקווה."
אלבום ההופעה של א.י.ל.ה מפחיד אותי, אז אני מנסה להאזין לו באור. אבל האור מתכסה בחושך, וזה יפהפה ומבעית בו בזמן.

שירי השנה של ליה שפיגל

Deafheaven – Brought To The Water
אם האלבום החדש של דפהבן כבד עליכם, נסו לפחות להאזין לשיר שפותח אותו. הוא אמנם אורך יותר משמונה וחצי דקות, אבל הוא השיר השני הכי קצר באלבום החדש והשלישי במספר של להקת השוגייז-מטאל מסן פרנסיסקו, ואני מבטיחה שהוא יעורר בכם מנעד פסיכי של רגשות.

Pussy Riot – I Can't Breathe
את השיר הראשון שלהן אי פעם באנגלית, פוסי ריוט בחרו להקדיש לאריק גארנר, אמריקאי שחור שנרצח על ידי שוטר ביולי 2014. בשיר מתארח חלוץ הפאנק ריצ'ארד הל, שמקריא את המלים האחרונות של גארנר, שכוללות את הקריאה המצמררת "I can't breathe" שחזרה ונאמרה 11 פעמים עד שהוא נפח את נשמתו.

Courtney Barnett – Pedestrian At Best
הרבה נאמר על קורטני בארנט. לא אכביר מלים, רק אומר שהיא ללא צל של ספק הקול של דורינו. או לפחות איזשהו קול, של איזשהו דור.


כחלק מהמצעד השנתי המשותף של רדיו הקצה ועונג שבת, אפרסם כאן במהלך כל דצמבר פוסטים אורחים של אנשי הקצה המעולים, עם הבחירות האישיות שלהם. קחו את זה כרשימת המלצות מאנשים שנושמים, לועסים ומוציאים מהשיניים עם קיסם מוזיקה חדשה.

ליה שפיגל היא מנהלת רדיו הקצה יחד עם קוואמי, מה שאומר שכל השנה היא קורעת את התחת מאחורי התכניות אבל לא משמיעה לכם את המוזיקה שהיא אוהבת. איזה מזל שיש את סיכומי השנה כדי שהיא תספר לנו מה הולך לה באוזניים.

לכל סיכומי 2015 בעונג

2 תגובות על “2015: הבחירות של ליה שפיגל”

  1. מאת יובל:

    אח איזה בחירות כל הכבוד

  2. […] רשימות של אושיות ישראליות נוספות. אני מאוד אהבתי את הבחירות של ליה שפיגל, שהפתיעה עם בחירה מאוד לא קונבנציונלית לאלבום השנה […]

כתיבת תגובה