על פי כל לוחות השנה והרישומים הממשלתיים, שנות התשעים של המאה העשרים התחילו ב-1 בינואר 1990.

זו טעות, כמובן. הם התחילו ב-10 בספטמבר 1991, כשמיתרי הגיטרה המדוסטרשנת של קורט קוביין השמיעו את ה"טה-נה-נה" הראשון שפתח את "Smells like teen spirit", שפתח את Nevermind, שפתח לנו את הראש.
גם המאה העשרים ואחת לא נפתחה באחד בינואר אלא בשניים באוקטובר 2000, כשהתווים הראשונים של "Everything in its right place" התגלגלו כמו שטיח אדום במורד הגבעה.
אלה גם אלה היו צלילים שהגדירו עשור שלם של מוזיקה, שירים שאחריהם דבר לא נשאר כשהיה.

זה לא הזמן המתאים לדון בהבדלים המוזיקליים והתמטיים בין שני שירי-הפתיחה-לעשורים האלה, ובמה שהם אומרים על התרבות והמוזיקה שלנו. חוץ מזה, אלה בחירות אישיות שלי גם ככה ובטח לא כולם יסכימו עם הקביעות האלו. אבל זה כן הזמן להכיר בשיר הראשון באלבום כגורם הכי חשוב בו, כמו שארוחת הבוקר היא הארוחה הכי חשובה ביום ואם קר לך בכפות הרגליים יהיה לך קר בכל הגוף.
זה לא יחס קבוע. הראשית קובעת את האחרית, אבל לפעמים היא עומדת בניגוד לה, או מקבלת פרשנות אחרת בהתאם לאחריתה.

כך או כך, אלבום חייב שיר פתיחה, הוא לא יכול להתחיל מהשיר השני (למרות שיש כמה אלבומים שאצלי תמיד מתחילים משם). ואמנים יודעים את זה. הם יודעים שהדבר הראשון שתשמע באלבום צריך לתפוס אותך, לרגש אותך, להדהים אותך, להצחיק אותך, לא להשאיר אותך אדיש בשום אופן. פעמים רבות זה השיר הכי פופי או נגיש באלבום, לפעמים זה דווקא אתגר מכוון שמטרתו לברור את המאזינים שאוזניהם פתוחות מספיק כדי להמשיך לשאר האלבום (ע"ע שיר הפתיחה בן תשע הדקות באלבום The Sophtware Slump של Grandaddy). לפעמים זה שיר מחורבן. אבל זה אף פעם לא סתם שיר.

זוכרים כמה כיף היה בקיץ של 2006? אף על פי המלחמה שהשתוללה, התקבצנו כאן מדי יום כדי לקרוא על להקה שאחד מכם חולם לראות בארץ, וגם לשמוע שיר שלה. קראנו לזה אז ספירת העונג, ורבים מכם השתתפו אז בפרויקט והשמחה הייתה רבה. הבטחתי לכם אז שזה לא יהיה חד פעמי, והנה הפרויקט חוזר.

אתם, כל אחד ואחת מכם, מוזמנים להשתתף בספירת העונג: מההתחלה (עם רגש!).

איך משתתפים? זה פשוט מאוד:
1. לוקחים את הזמן, ובוחרים שיר פתיחה שאתם ממש אוהבים. זה לא חייב להיות השיר שפותח דווקא את האלבום האהוב עליכם, אבל זה יכול להיות. הבחירה היא שלכם, והנימוק לבחירה גם הוא שלכם. בחרו מה שבא לכם.
2. מתיישבים וכותבים מקסימום 200-300 מילים. מה כותבים? מה שתרצו. זה יכול להיות אינפורמטיבי, זה יכול להיות אישי לגמרי, זה יכול להיות התפרעות ספרותית קטנה, מה שבא לכם. ספרו לנו על השיר, או על האלבום ממנו הוא לקוח, או למה בחרתם דווקא בו, מה הוא עושה לכם, מה הופך אותו לשיר פתיחה מיוחד.
3. שולחים את מה שכתבתם, יחד עם שם או כינוי שבו אתם מזדהים (אפשר גם לינק לבלוג או אתר משלכם אם יש לכם), אל: sfirat@haoneg.com
אנא, צרפו קובץ מפ3 של השיר, או לינק אל קובץ כזה (רצוי), או במקרה הכי גרוע, אל תשכחו לכתוב את שם האמן והשיר כדי שאוכל לחפש אותו.

דדליין: סוף ינואר!

עדיין לא קבעתי תאריך יעד שבו אתחיל להעלות את הקטעים, אבל כשזה יתחיל אתם תדעו (כנראה בקרוב מאוד, כשיתאספו מספיק קטעים שלכם). מדי יום (א'-ה') יעלה פה קטע אחד, יחד עם השיר המדובר להורדה והאזנה כמובן.
אז קדימה, למה אתם מחכים? בואו נתחיל, מההתחלה.