15 ביוני 2010

טוב, עכשיו זה נהיה אישי (כמה מילים על הביטול של דבנדרה)

לפני שאנחנו מתחילים: לראשונה מזה כמה שנים מצאתי את עצמי מוחק כאן שתי תגובות כי הן נכתבו בצורה מאוד, מאוד מכוערת ורוויית גידופים ונאצות. זה לא המקום. לעולם לא אמחק תגובה כי לא אסכים עם התוכן שלה או עם מה שכותב התגובה טוען. אבל בבקשה, Keep it civilized.


(CC – ניל קרוג)

כמה מילים על כאב לב

"הכל פוליטי", אומרת הקלישאה שבטח מישהו המציא כדי לקדם את האג'נדה שלו, אבל זה לא מה שהרגשתי ברגע שבו השכנים שלי התקשרו למוקד העירוני לברר מה זה צעקות השבר האלה מדירה 6, כשאהובתי בישרה לי בזהירות שדבנדרה בנהארט ביטל הערב את שתי ההופעות שלו בישראל השבוע ומפלי אכזבה הוטחו בי בבת אחת. מה שהרגשתי לא היה קשור לפוליטיקה בכלל. זו הייתה אכזבה אישית. עמוקה, חותכת וכואבת.

אני מעריץ את דבנדרה בנהארט, וזה לא עניין של מה בכך. יש הרבה מאוד מוזיקאים שאני אוהב, שאני שומע, שאני ממליץ עליהם וטוחן אלבומים שלהם, אבל בסופו של יום אין הרבה אנשים שאני באמת מעריץ. שאקנה כל אלבום חדש שלהם ואקרא ראיונות איתם ואלך לחפש אלבומים שהם ממליצים עליהם ואשא את עיניי אליהם מהקהל לבמה בפה פעור של אנילאמאמיןשהואבאמתכאןמוליעכשיו. את דבנדרה בנהארט אני מעריץ. לפני שבועיים, כשהתבשר לי שאני עומד לראיין אותו, רעדו לי הברכיים. במשך כמה ימים נמנעתי מלחשוב על זה כי התרגשתי בטירוף. בראיון הוא אמר לי, ונשמע משוכנע ומלא כוונה אמיתית, שאין לו שום כוונה להבריז לנו. הוא אפילו צחק על אלביס קוסטלו וחזר וציין שכל "זה" לא מעניין אותו. שהוא מפריד.

"עבורי, מה שאנחנו עושים נמצא מחוץ לפוליטיקה. אולי יש מסר פוליטי, אבל אני בא לנגן לאנשים שאוהבים מוזיקה, בלי קשר למה שקורה. האם אני מסכים עם כך שמתו תשעה פעילים? לא, ברור שלא. אבל זה עניין אישי שלי, ואני בא בלי אג'נדה פוליטית, אני בא כדי לנגן לכם. אני בא כי אני אוהב את ישראל, אני אוהב ישראלים"

והאמנתי לו. כי דבנדרה בנהארט הוא לא שקרן. הוא היפי ונאיבי וילד מכדי להיות שקרן. וכששמעתי שהוא ביטל, הדבר הראשון שפילח לי את הלב הייתה המחשבה הכי ילדותית וראשונית, לפני הניתוח והמחשבה המעמיקה על הביטול וסיבותיו. חשבתי: אבל… אבל הוא אמר לי שהוא יבוא.

כמה מילים על דעה פוליטית

קשה לי, מאוד מאוד קשה לי להאמין שבנהארט ביטל את ההופעה שלו בשל דעתו הפוליטית. לא שאין לו דעה, יש לו בהחלט דעה פוליטית, אבל בחייכם. קשה לי להאמין שהבחור שינה את דעתו ב-180 מעלות במהלך שבוע. מ"אני יודע שהמצב בעייתי אבל אני בטוח בא" ל"אני מתנגד כל כך למצב בישראל שאני מחרים אותה". ספרו לסבתא. אתם יכולים, שמאלנים רדיקלים, להאמין בזה. אני לא מאמין בזה. צריך להיות מאוד מאוד טיפש ונוח להשפעה כדי שהמהלך הזה יקרה, ומי שמקשיב לדבנדרה בנהארט וקורא ראיונות איתו ועוקב אחריו ואחרי המוזיקה וההתנהלות שלו יודע שמאחורי ילד הפלא החופשי מסתתר אינטיליגנט חריף שיודע מהן האמונות שלו ובמה הוא בוחר.

אני לא מאמין שדבנדרה מחרים אותנו. אני לא יודע מה באמת קרה. אולי הופעל לחץ, אולי היו איומים על חייו, אולי חברי הלהקה שלו סרבו להגיע, אחרי הכל גם להם יש דעה והשפעה בנושא. אני לא יודע מה קרה שם מאחורי הקלעים, אבל אני יודע שזה היה צריך להיות רע מאוד, קשה מאוד ופתאומי מאוד כדי שבנהארט יחזור בו מהצהרותיו החד-משמעיות שבוע אחרי הראיונות ויומיים לפני ההופעה.

כמה מילים לפעילי החרם

בפרסום בוואלה צוין שפעילי שמאל ישראלים (ואני מניח שגם לא ישראלים) הפצירו בבנהארט לא להגיע. אני לא יודע עד כמה המידע הזה נכון, אבל אני מניח שבין אם הייתה לפניות האלו השפעה ובין אם לא, פניות היו גם היו. אז תנו לי לומר לכם משהו, אם במקרה כמה מתומכי החרם התרבותי ופעיליו קוראים כאן: אתם סתם מטומטמים. אני יודע שתומכי החרם כבר שמעו את זה בעבר וקראו את זה במקומות מנומקים הרבה יותר ממני ואני יודע שהם לא הקשיבו למילים אז ולא יקשיבו גם עכשיו. אבל זה נכון. אולי הם לא אנשים מטומטמים אבל הם בהחלט עשו החלטה מטומטמת ומהלך מטומטם. כי חרם, כולל, כלכלי-אקדמי-תרבותי-דיפלומטי יכול לעבוד. חרם תרבותי מלא חורים כמו זה שמנסים להטיל עכשיו על ישראל מבית ומחוץ, הוא אידיוטי. הוא לא פוגע במי שצריך. אלף ומשהו קוני הכרטיסים של דבנדרה בנהארט לא יפנו את האכזבה והזעם שלהם עכשיו וילכו להפגין בבילעין. הם ידברו על זה כמה ימים וזה יעבור להם ותישאר להם בעיקר אכזבה וכעס כלפי האנשים שהביאו לביטול ההופעה שהם חיכו לה. החרם הזה אולי ישנה את דעתו של חצי אחוז מהקהל לכיוון דעתם של תומכי החרם. 99.5 האחוזים הנותרים פשוט ישנאו את האמ-אמא של כל מי ששלח מייל להפקה של דבנדרה והפציר בו לא להגיע לישראל. אני יודע שבתגובות יגיעו התירוצים הרגילים: סוף סוף זה פגע לכם איפה שכואב, אולי תרימו את הראש ותראו איפה אתם חיים, אם לא יגיעו לכאן הופעות בכלל אולי אז תבינו, והדברים הרגילים שכבר שמענו בדיון של הפיקסיז. לזה אני עונה: בסדר, בסדר. חלומות לחוד ומציאות לחוד. במציאות, יש כאן הרבה מאוד אנשים שמבואסים תרבותית. לא פוליטית. לא דיפלומטית. הם מבואסים על הופעה שהתבטלה, נטו, והם כנראה יטוסו לראות את מי שהם אוהבים בחו"ל. והם שונאים אתכם מאוד. אבל אתם כבר רגילים לזה, זה הדלק שלכם. "אם כולם שונאים אותי, כנראה שאני עושה משהו נכון", הא?
אני אפילו לא יודע איך לנסח את הבוז שלי לזה.

בסופו של דבר

כל מה שנשאר כרגע הוא עצב עמוק, שילך ויתפוגג עם הימים הקרובים. אני לא מתכוון להיכנס לוויכוחים פוליטיים כי זה לא המקום מבחינתי. זה המקום לספר איך אני מרגיש עכשיו, ואני מרגיש עצוב ומאוכזב כמו שלא הרגשתי הרבה מאוד זמן.

נ.ב.
אני מרגיש צורך אישי לבקש סליחה מכל 271 האנשים מלאי התקווה שהשתתפו בהגרלת הכרטיסים למופע, ועוד יותר מהשלושה שזכו. בינתיים, המיקסטייפ שהכנתי משיריו של דבנדרה עדיין שם, ואני מפציר בכם לשמוע אותו – השירים עדיין נהדרים, ויישארו כאלה.

185 תגובות על “טוב, עכשיו זה נהיה אישי (כמה מילים על הביטול של דבנדרה)”

  1. המלצה: כל תגובה בעלת ניחוח פוליטי בפוסט תימחק לאלתר.

    מעבר לכך: לילה לא שקט עובר על כוחותינו. תהיה חזק.

  2. מאת יואב:

    מה שבאמת עצוב הוא שכילית ככ הרבה מילים בלי להתייחס לכיבוש

  3. מאת אלעד:

    מכעיס מאוד, ביטול של הרגע האחרון ללא נימוק, בזמן כה רגיש, לאחר שאמר מפורשות שיגיע, התראיין ואף הוסיף הופעה – פשוט בזוי מצידו לבטל כך, תהא הסיבה אשר תהיה. לא טוב ללכת לישון כועס, אבל נראה שזה הולך להיות אחד מהימים האלה. אם כי – אני מוכן לצאת עם נטלי פורטמן, זו תהיה הנקמה המושלמת, אני טוען !

  4. מאת ערן מחלו:

    פשוט לא ייאמן. ימים חשוכים

  5. מאת אחד שיודע:

    למען הסדר הטוב, גם אני חושב שהחרם חוטא למטרה שלו וכו' וכו', רק חבל שבפוסט הזה אתה מגונן על האליל שהכזיב ובוחר במקום זאת למקד את כל הקריזה והבוז המוצדקים שלך בקומץ קטן של אנשים (ישראלים פעילי שמאל קיצוניים התומכים בחרם על ישראל), שספק רב אם שיחקו איזשהו תפקיד משמעותי במהפך שחל בדעותיו של מר בנהארט.

    לא צריך להגן עליו – הוא יצא אפס.

  6. מאת איילת:

    יו גו גיא! מילים כדורבנות על הבאסה התרבותית… מסכימה עם כל מילה.
    גם אנחנו קנינו כרטיסים ומדברים כבר ימים על ההופעה הזאת שהחזיקה אותנו מעל המים המסריחים של המציאות הזאת שאנחנו חיים בה.
    אשכרה אין מה לומר.. אכזבה כואבת :(

  7. מאת גיאחה:

    יואב, קרא שוב.
    נסה להקשיב למה שאני אומר, לא לחפש את הדברים שאתה רוצה שאגיד.

    גם ציינתי במפורש שאני לא מתכוון להיכנס לנבכי הפוליטיקה של המצב הזה. בעיניי זה לא משנה, לצורך הדיון, אם אתה מתנגד לכיבוש או לא, השאלה היא אם חרם כזה הוא אפקטיבי, אם יש לו בכלל תועלת מלבד עשית שרירים של מחנה קיצוני בשמאל, שמתהדר תמיד בהתנגדותו העזה לאלימות ולהפעלת שרירים. בסוף, כפי שאמר ידידי בני, האלימות מנצחת. זה מה שמצער אותי.

    אני תומך בהידברות, לא באלימות. משום צד של הגבול, משום צד של המפה הפוליטית.

    נ.ב. אם התגובה שלך הייתה צינית – אז זה דווקא כן מצחיק.

  8. מאת תומרביי:

    זה כואב לי כשמלכלכים ככה את המוסיקה בפוליטיקה. אני בעד מוסיקת מחאה ונגד שקט מחאה.
    גיאחה אתה איש יקר!

  9. מאת עינת:

    מצטערת, ישר חשבתי עליך, גם אני ציפיתי להופעה הזו והכרתי את המוזיקה רק בזכות העונג…
    בא לגמרי כרעם ביום בהיר…
    מי שירצה להתאחד ביום חמישי סביב הבאסה, צרת רבים – גבע אלון יספק נחמה בהופעה פתוחה לכל מי שנשאר במדינה המטורפת הזו.

  10. מאת נועה מגר:

    בייב, אני אוהבת אותך. מחר חיבוק.

  11. אין לי באמת כל כך הרבה מה להוסיף כמו פשוט להזדהות עם מה שכתבת.
    חרם כזה או אחר הוא לא מניע לעשייה ובנייה, אלא להרס וכעס. יש לפעול מתוך ביקורת וחוסר הסכמה עם המדינה וזה צריך להיעשות ברמת המדינה, לא ברמת אוהבי המוזיקה.

    זה אולי נשמע מתלהם ומפגר מה שאני אכתוב בשורות האלו – יש ביקורת בונה על המדינה, ויש להביעה סלידה מההתנהלות של הממשלה. אבל אחרי כל ביטול פתאום קמים כל הקבוצות של "מתבייש לגור בישראל" וכו' וכו'.
    מתביישים לגור פה? לא טוב לכם להיות תחת הכותרת ישראל? מספיק כדי שתפעילו נחרצות כ"כ להרוס את ההנאה של חובבי מוזיקה והעבודה הקשה של מפיקים שמשקיעים זמן וכסף כדי להביא להקות? אל תהיו פה. אל תתערבו לנו בחיים כמו שאתם לא רוצים שיתערבו לכם.
    בסופו של דבר הרסתם לאנשים שמנסים להביא לפה שמחה, אושר ואהבה ליצירה ותרבות.
    אתם לעומת זאת, בקמפיין הרס מתמשך.

  12. מאת לזרבוי:

    גיאחה, עם כל הצער והבאסה, אתה נובח על העץ הלא נכון.
    פעילי השמאל מהארץ ומחו"ל שמפצירים באמנים להחרים את ישראל, מעצבנים וקאונטר-פרודקטיביים ככל שיהיו, הם לא הסיבה לביטול מן הסתם. כפי שכתבת, רוב הסיכויים שמה שהוביל לביטול הפתאומי קשור במשהו קשה וקיצוני יותר, מעניינים אישיים בתוך הלהקה ועד לאיומים מגורמים אלימים.
    לבוז לפעילי שמאל ועל הדרך לזוז מילימטר ימינה – זה לא עוזר לאף אחד. אני אומנם לא חושב שחרם זו הדרך, אבל אני כן חושב שהצד שמעז למחות נגד מה שקורה פה הוא הקצת שנשאר מישראל היפה, הלא יהירה, המוסרית, בעלת האידאלים והיושרה. גם אם המחאה הזו לא תמיד מופנית לכתובת הנכונה, לפחות הם מעזים למחות. בימים מקארתיסטיים שכאלה, זה המון.
    וגם ככה, כאמור, ההשפעה שלהם פנימה והחוצה שואפת לאפס. אז לכעוס עליהם בנוסף לכל הצרות לא ממש מקדם אותנו לשום מקום.

  13. מאת גיאחה:

    סנדי. כשתבחר להתבטא בניסוחים הולמים ולא מכוערים, התגובה שלך תופיע כאן, בלי קשר לתוכן שלה.

    הבלוג הזה עוסק במוזיקה. לו הייתי פותח בלוג על פוליטיקה הייתי מתבטא שם על שאר הדברים שמפריעים לי.

    בוא ננשום ונספור עד עשר.

  14. מאת אורן:

    אחרי כמה הדקות של הזעם המתבקש, רק בגלל שהוא הקדיש כל כך הרבה זמן בראיון להסביר למה הוא בטוח בא ולמה כל החרם הפוליטי הזה נראה לו מגוחך, החלטתי שאני רוצה לחשוב שאחרי איזשהו פרק זמן שכ איומים מאד גרפיים, שתי האופציות שנשארו לו היו או לאכזב כמה מאות (אלפי? כמה נכנסים בבארבי?) מעריצים, או למות. לטובת האלבומים הבאים שלו והסיכוי שהוא יגיע לכאן שוב, אני מניח שהוא עשה את הבחירה הנכונה.
    וגיאחה – באיזשהו מקום אני מקווה שהוא ישלח לך איזה מכתב התנצלות. זה דבר אחד לנסח איזה פוסט מתחמק ורווי במילים של עורכי דין באתר שלך, וזה דבר אחר לשקר לעיתונאי שהוא גם מעריץ.

  15. מאת גיאחה:

    אורן, אני לא חושב שהוא שיקר. אני חושב שהוא שינה את דעתו, ואין לי מושג מהן הסיבות.

  16. מאת רייצ'ל:

    מקומם ומאכזב, גם אם לא הייתה לי כוונה ללכת.

    ~חיבוק~

  17. מאת א.ק:

    אני פשוט לא מאמין שזה קרה! הוא היה התקווה האחרונה! באמת האמנתי שהוא לא יאכזב אותנו. אוף דיי בא לי למות. אני לגמרי מתוסכל תרבותית.

  18. מאת אביטל:

    חזוס, לזרבוי.
    איך זה שרק מי שמסכים איתך הוא אמיץ ויפה בלורית ומוסרי ומי שלא הוא פחדן מקארתיסט? לא ייתכן שאנשים לא יסכימו איתך ולא מתוך פחדנות אלא מתוך תפיסת עולם שונה משלך? לא סביר שאומץ הוא דווקא לבטא דיעות שמושתקות תמיד בתקשורתו? האם היית קורא, למשל, גם להפגנות הספונטניות נגד תורכיה "הקצת שנשאר מישראל היפה, הלא יהירה, המוסרית, בעלת האידאלים והיושרה" משום שמדובר באנשים ש"גם אם המחאה הזו לא תמיד מופנית לכתובת הנכונה, לפחות הם מעזים למחות"?
    לא רציתי ועדיין לא רוצה להכנס לפוליטיקה, אבל חלאס עם התפיסה הילדותית, האווילית והמונוכרומטית הזאת שמביעה זלזול מוחלט בדיעות של אנשים אחרים.
    לא כל מי שלא מסכים איתך הוא פחדן. רוב האנשים פשוט לא חושבים כמוך. כ"כ קשה להבין את זה?

  19. טוב, הערה אחת, די ארוכה:
    הקלישאה שציינת בתחילת הפוסט "הכל פלוטי" נכתבה לראשונה בזמן המאבק של הפמניזם להסביר להמונים שאין הבדל בין האישי והפוליטי. שכאשר אתה מטריד אישה ברחוב, אפילו אם זה רק בזה שאתה שורק לה, אתה מעביר מסר על המיקום שלה בחברה.

    אותו דבר כאן. אפשר לדבר המון על האופן בו מוזיקה היא דבר לא פוליטי וכו' וכו', אבל בסופו של דבר הגעה להופעה במדינה מספקת הון למדינה. זה לא משנה מצביעי איזו מפלגה מגיעים להופעה המסים על הכרטיסים והאלכוהול שהם ישלמו שם יגיעו לממשלה ואחרי זה לצה"ל.
    יותר מזה, הופעה שכזו נותנת למדינה גם הון תרבותי. אנשים, בישראל ובחו"ל כל הזמן מנסים להבין מה קורה עם ישראל. הם עושים את זה (גם) דרך בחינת הקשר שלה לעולם התרבותי של אירופה ואמריקה. ככל שיש יותר הופעות מחו"ל, ככה נראה שזו יותר מדינה ככל המדינות. ואנחנו לא, אנחנו הרבה דברים אבל "מדינה נורמלית" אנחנו לא. וכל מי שבא להופיע, בין אם הוא רוצה ובין אם לא, עלול לשמש כעלה תאנה על זה.

    מה שרציתי להגיד הוא שאפשר להגיד שאין קשר בין הופעות ופוליטיקה ושחרם זה קאונטר-פרודקטיב. אבל בסופו של דבר זה נשמע כמו מטרידן מיני שאומר שטפיחה בתחת היא מעשה לא פוליטי ודרך להראות הערכה, ושאיסור על זה רק ימנע מנשים להתקדם.

  20. מאת לזרבוי:

    אביטל, אני אכבד את בקשתו של גיאחה ולא אכנס כאן לויכוח פוליטי. בואי רק נאמר שההיסטוריה תשפוט, ושאני מקווה בשבילך שלא תאלצי יום אחד להתבייש בנעורייך. באמת, ומכל הלב.
    אם מעניין אותך לשמוע את תשובתי המלאה, אני זמין במייל. ואם לא, גם בסדר.

  21. מאת דור:

    מאוכזב, כועס, עצוב.

    אני לא מעריץ שרוף, אבל זכיתי בכרטיס, וחיכיתי להופעה הזו מאוד. זה היה יכול להיות ערב יפה. אני לא יודע מה גרם לו לבטל את ההופעה הזו, אבל אם אנחנו כמעריצים וצורכי תרבות נפגענו אישית, אני מקווה שלפחות תהיה לזה סיבה טובה, או אפקט כלשהו. מהנקודה הזו, עכשיו, מאוד קשה לראות את הצד החיובי של הביטול הזה. קשה לי להאמין שהבן אדם שיצר את השירים הנפלאים האלה יוכל לשכנע אותנו שזה הדבר הנכון. איזו באסה.

  22. מאת אביטל:

    ושוב אתה מזלזל בי. לא, לא ממש מעוניינת.

  23. אני דורש להוריד את האיור שלי מהבלוג הזה ומייד.

  24. מאת אורן:

    אולי שיקר היא לא המילה שרציתי להשתמש בה. לא היה כן לגמרי לגבי המצב. אם כי אני מניח שהוא לא היה פורש את כל הלבטים והשיקולים בראיון שהוא נותן לאתר ישראלי לפני הופעה שהוא אמור להגיע אליה.

    הלכתי לאתר שלו כדי לראות אם יש שם איזושהי הודעה, הסבר, משהו. אין. מצד שני, לגבי הופעה קודמת שלו שביטל בגלל רגל שבורה יש שם הודעה. אז אני מניח שיהיה שם משהו כתוב, במהלך השבוע.

  25. מאת יעל:

    ממש הופתעתי לראות את הידיעה על הביטול הערב והאסוציאציה המיידית היתה: אוי, גיאחה!
    משתתפת באכזבתך, מה גם שחוויתי אחת שכמותה רק לפני שבוע…

    אני כן חושבת שאנחנו מנסים לתרץ עבור האמנים, כמו כל אותן שמועות על "הם קיבלו איומים על חייהם". בסופו של דבר, פרט לקוסטלו, רוב המבטלים מילאו פיהם מים. ובכך, לא נעים לומר, יצאו די אפסים – אם יש לכם דעה שחשובה מספיק כדי לעשות מעשה, למה לא לנצל את העיתוי כדי להביע אותה? אם הביטול נבע מסיבה אחרת, חישבו על המאזינים שאתם מאכזבים וספקו סיבה, בטח ובטח כשזה בא בדקה התשעים (ומאמן שהצהיר ואישרר שהוא מגיע בכל מצב).

    באשר לחלק הלפני אחרון בפוסט, אני מסכימה. קיצונים, לא משנה מאיזה צד, עושים בדרך כלל שירות רע למטרה שלהם בראייתם החד-צדדית (ושוב, מדובר על שני הצדדים) הסובלת משטח מת רחב, שגורמת ליכולת פחותה באמת להידבר עם האחר ולהשפיע עליו במקום לדחוק אותו למגננה/התקפה עיוורת משלו. וחבל. גם די עצוב שזה מה שנותר מפעילות השמאל הישראלי: התעסקות בפייסבוק למען ביטול הופעות.

  26. מאת לזרבוי:

    יעל, תוכלי בבקשה להפנות אותי לאותן קבוצות פייסבוק של השמאל הישראלי שקוראות לבטל הופעות?

  27. מאת דפנה:

    אביטל- דווקא לזרבוי כתב שהוא אינו תומך בדעתם של הקוראים לחרם, ואני לא לגמרי מבינה את ההשוואה בין התומכים בחרם לבין ההפגנות הספונטניות נגד תורכיה.
    מה שכן, בימים האחרונים ניסיתי לחשוב הרבה על דרכים חלופיות עבור אמן להביע תמיכה אמיתית בקבוצה המוחה כנגד הקהל בפניו הוא מופיע, ושגם תתפרש כאמיתית בצד הנגדי. זו שאלה קשה, כי אף מחוות 'רדיקליות' כמו זו של ביורק בסין (שקראה בתום ההופעה לשיחרור טיבט), יכולות להראות בקלות כטרמפ מזויף על גל הפציפיזם האופנתי, בלי נכונות לשלם מחיר אישי (כלכלי או מקצועי). במילים אחרות- גם זה יכול להראות כסוג של מיתוג ריק מתוכן.
    מצד שני- אבל מה יעזור לבטל?
    ומצד שלישי- מה, אףאחד לא יכול להרים הופעה בינלאומית עם קהל מעורב? (ולו רק בשביל הסמליות, אני יודעת שלנוער האינדי בבילעין או בעזה יהיה קצת קשה להגיע). סולדאאוט בבארבי לא מחזיק איזו הופעה בנצרת או בעיר העתיקה בי-ם?
    אוף. אוף.

  28. נדב, פשוט תכניס לחיפוש בפייסבוק של של אומן שמתכונן להגיע לארץ ותוסיף את המילה Israel אחר כך. יש לא מעט תוצאות

  29. מאת אור ברקת:

    רק רציתי להצביע על העובדה שפוסט שנפתח בקריאה לתרבות דיון ושמירה על תרבותיות, ממשיך בקריאה לאנשים עם דעות שאתה לא מסכים איתן בכינויי גנאי.

  30. מאת לזרבוי:

    עידו, כתבתי devendra israel. חוץ מהצעת חברות לבחור בשם דבנדרה ישראני לא ראיתי כלום.

  31. מאת אברי:

    אני חושב שהטעות שלך היא במקום בסיסי – כל אזרח ואזרח במדינת ישראל אחראי למה שקורה במדינה הזאת. גם אם אתה "אפוליטי" וגם אם הצבעת בל"ד, מה שמתרחש במדינה הוא על ראשנו.
    חרם תרבותי הוא אולי לא "יעיל", למרות שאני בכלל לא בטוח בזה. העניין הוא שלפעמים עושים דברים לא יעילים כי זה הדבר היחיד שאפשר לעשות. אין דבר שהוא לא פוליטי. אנחנו כולנו חלק מהמנגנון וכל יום שאנחנו לא יוצאים לרחוב כולנו וצועקים הוא יום שאנחנו משת"פים.
    גם אני אוהב מוזיקה וגם אני אוהב הופעות ואני הולך לראות אמנים מחו"ל אבל למי שלא מסכים להגיע לפה אין לי מילה להגיד, כי גם אני לא הייתי מגיע לפה. כי לא מגיע לנו שיגיעו לפה. כי אנחנו לא מדינה מתוקנת ואם אנחנו רוצים להיות מדינה מתוקנת אנחנו צריכים לצאת לרחוב. כי אי אפשר לקיים פה חיים נורמליים. חרם תרבותי פועל את פעולתו בזה שהוא מזכיר לכולם שזאת פנטזיה. המדינה הזאת לא מתפקדת כמו שצריך. וגם אם אתה צודק וזה רק מכעיס את חובבי המוזיקה, אז כדאי שיתחילו להבין איפה הם חיים. ושלא יאשימו אף אחד שהוא לא מסכים להגיע, כי לפעמים זה המחאה היחידה שיש.

    ואגב, באמת אין שום דבר לא פוליטי. אז לכתוב פוסט כמו שכתבת ולהגיד "היי, בלי פוליטיקה" זה קצת סטדנרט כפול. וכפי שאמר ג'ורג' קרלין – One standard will do just fine.

  32. לדבנדרה ספציפית גם אני לא מצאתי בפייסבוק. אבל יש כזו לאלטון ג'ון, אוזי אוסבורן, פורקיופיין טרי, סיל, דיאנה קראל ומיסי אליוט. אני בטוח שיש עוד אם מחפשים יותר בדקדקנות. מה גם, שקבוצות בפייסבוק לא נחשבות ל"להפעיל לחץ". מן הסתם, לPACBI וBDS יש דרכים יותר טובות להגיע למוזיקאים וכו'…

  33. מאת גלעד:

    חייב להודות שאני סקרן מתמיד לקרוא את מה שסנדי כתב

  34. כפי שטענתי לפני הרבה מאוד זמן בשיחה עם גיא:
    פוליטיקה + מוזיקה = 0
    לא מאמין בשום דבר פרודוקטיבי שצומח מהשילוב של השניים (ובייחוד בארץ בה כמות השנאה שנודפת מאנשי "שלום" למיניהם מאכלת אותם ואת כולנו).
    אם כבר, הייתי מתחיל להשקיע בייצוא של תרבות במקום ייבוא.

    יש מועדון מעריצים לאביטל במקרה בצפון?

  35. מאת יובל:

    זה קצת מצחיק אותי, לא ביטול ההופעה כמובן (למרות שלצערי לא תכננתי להגיע ממילא בגלל עבודה), אלא העובדה שלמרבה האירוניה ניצני החרם התרבותי על ישראל שמתחילים פה עושים בדיוק את האפקט ההפוך וגורמים לליכוד שורות בציבור הישראלי וחידוד מחשבת "אנחנו מול העולם". מעניין אם מארגני החרם הישראליים חשבו על כך לעומק.

  36. מאת לזרבוי:

    No results found for elton john israel.

    חיפוש אחר Ozzy osbourne israel הביא אותי לקבוצה בשם
    Bring Ozzy Osbourne To Israel! We Cannot Allow This To Happen!
    שמוחה *נגד* הנסיונות של קבוצות *איסלמיות* לבטל את ההופעה שלו בארץ.

    חיפוש אחר porcupine tree israel הביא אותי לדף איבנט של ההופעה.

    ואני עייף מכדי להמשיך בקשקוש הזה.

    חברים, אתם שטופי מוח או סתם הוזים? אין כמעט שמאל ישראלי, והקצת שיש ממנו קולו לא נשמע ובטח שלא מבטל הופעות. אתם קורבן של הסתה ימנית אנטי שמאלנית. זה מצער שאמנים מבטלים. אבל בכך שאתם מתעצבנים על הקצת שעוד נשאר מהשמאל אתם רק מחריפים את המצב.

  37. מאת אליישיב:

    חברים וחברות, האדמה בוערת מתחת לרגלינו, העולם מנסה לומר לנו משהו. יכול להיות שהעולם הוא זה שלא בסדר, מצד שני יכול להיות שזה אנחנו. יעל, השמאל לא "רק פותח קבוצות בפייסבוק". המצב הזה לא יכול להימשך.

  38. מורפלקסיס, רק דוגמה אחת, ישראלית מאוד:
    קוואמי.

  39. נדב, אני יכול להמשיך את זה איתך בפייסבוק?

  40. מאת בלה:

    לזרבוי, הכתבה הזו אומרת מספיק http://www.mako.co.il/news-military/politics/Article-613fb94967d2921004.htm&sCh=31750a2610f26110&pId=416320364
    ומקוממת מספיק, לפחות אותי.
    [מקווה שאין בעיה לשים פה קישורים…ואם כן, מצטערת מראש]

    חרם תרבותי זה הרוע.

  41. מאת אביטל:

    דפנה- אני מפנה אותך חזרה לתגובה של לזרבוי.
    בין יתר הפנינים הוא כתב ש"הצד שמעז למחות נגד מה שקורה פה הוא הקצת שנשאר מישראל היפה, הלא יהירה, המוסרית, בעלת האידאלים והיושרה… לפחות הם מעזים למחות", כאילו מי שאינו מוחה אינו בעל דיעה לגיטימית ששונה משלו אלא פחדן שלא מעז למחות. כאילו לא ייתכנו דיעות לגיטימיות פרט לאלה שלו ושל חבריו.
    ההשוואה להפגנות נגד תורכיה נועדה לקרוע את מסיכת הצביעות בהודעה שלו- אם הוא מאמין שבכל פעולת מחאה יש אומץ ותעוזה מעצם היותה מחאה- האם הוא יחזור על אותם דברים גם בכל הנוגע למחאה שכנראה אינו מסכים איתה?
    ולבסוף- לו הייתי מתבטאת כמוהו- בזלזול, התנשאות וחוסר כבוד, הייתי מאחלת לו, כתגובת מראה להודעתו האחרונה, באמת ומכל הלב שיתפכח לפני שיביך את עצמו יותר מדי בפומבי. במקום זה העדפתי לסיים את הדיון, אבל נו, אם כבר פתחת אותו מחדש..

  42. מאת מיכל:

    פעם ראשונה שאני מגיבה באתר הנפלא הזה. וכל זה רק כדי להגיד
    נדב- אתה צודק
    אז… נדב- אתה צודק

  43. מאת ג'ונסי:

    כל הכבוד גיאחה, מסכים עם כל מילה.
    זהו ללא ספק הביטול המתסכל ביותר עד כה.
    יש טעם בכלל לקנות כרטיס לוובן האנד?

  44. מאת ענת מ:

    הנדון: נותנת כבוד!
    הגיע הזמן להגיד בקול רם שאני מסכימה עם כל מילה שכתבת ומפנה אנשים לקרוא אותך בעניין ה"חרם התרבותי" כבר זמן רב. תהיה חזק. קל מאד להיות נגד משהו וכל כך קשה להיות בעד משהו במציאות שלנו כאן, ואתה באמת בעד. בעד תרבות ומוסיקה ובעדי בלי בכלל לדעת את זה. והאנשים האלו שנגד הכל, ונגד עצמם ונגד כל מה שיכול אולי להוציא אותנו מהבוץ הזה, למה שלא ינצלו את יכולת השכנוע והאנרגיות שלהם ויארגנו וודסטוק 2 על ציר פילדלפי. עד אז אני מחרימה אותם תרבותית. מי יתן ונמצא את עצמנו בהיכל התרבות מקשיבים לג'ואנה ניוסום פורטת על נימי נפשנו בימינו אמן (ולא ניתן להם להכנס).

  45. אני לא כל כך מבין את הטענה המטופשת של מוזיקה ופוליטיקה לא מתערבבים. מי שחושב כך, אולי יכול להסביר לי את הביטלס (ולנון), ספרינגסטין, שינייד אוקונור, פינק פלויד ןעןד. אלא אם כן כשאומרים "מוזיקה" מתכוונים לבריטני וכריסטינה (ולתואמות קרן פלס). אה, ולטובת הצד השני – עמיר "דובר צה"ל" בניון הוא לא פוליטי?

  46. נ.ב. קראת לי מטומטם.
    אין ספק שזה מאוד civilized.

  47. ישראלים שקוראים לחרם תרבותי על ישראל כדי לנסות לשנות משהו זה כמו מישהו שכולא את עצמו בצינוק בשביל לשנות את חייו.

    חשוב לומר – כבוד לגבע אלון על ההופעה שהוא נותן (בחינם) במקום ההופעה של דבנדרה.

  48. מאת נמרוד:

    יובל – ליכוד השורות הזה מאוד זמני. כשלחרם הזה יהיה מחיר אמיתי, כלכלי ותרבותי, כפי שהיה בדרום אפריקה, התחושה של אנשים תהיה שונה.

    גיאחה וכולם – אפשר להתעצבן (בצדק) על ההתנהגות של האמנים ושל המחרימים, אבל נדמה לי שמה שאנחנו רואים פה זה רק קצה הקרחון. אנחנו הולכים וקרבים ליום שבו נאלץ להתמודד עם חרם אמיתי ורשמי שיראה אחרת לגמרי. ואז לא נוכל להאשים את האמנים (שיפעלו בדיוק כמו כולם) וגם לא את תומכי החרם הישראליים, שבסך הכל מנתחים את המצב מנקודת מצב "אובייקטיבית" ולא פרו-ישראלית, כפי שרואה אותה העולם ("אובייקטיבית" במרכאות, כי נקודת מבט כזאת תמיד נוטה לטובת החלש והחסר אמצעים).

  49. מאת ינון:

    עצוב לי בשביל המעריצים.

    ועדיין, אני לא מקבל את ההתנפלות הזו דווקא על מי שקורא לחרם. משהו בזה פשוט לא מסתדר. תחשבו רגע על איך שמסתכלים על התורכים לאחרונה: למרות שנשיא המדינה הוא זה שמיישר קו עם האיסלאמיסטים, בישראל רואים את כל תורכיה כאוייבת, לא משנה אם זה נכון או לא. הרי הם בחרו בו, לא?
    עכשיו נסו ליישם את זה על ישראל. אין סיבה שמביט מבחוץ יחשוב שלמישהו בישראל יש משהו נגד המדיניות של הממשלה שלו. קולות כאלה פשוט לא נשמעים. לעומת ניסיונות ההסברה וההתעקשות לצעוק שאנחנו נורמלים/דמוקרטים/נאורים/מערביים, הקולות שמנסים לקשור את השם 'ישראל' עם איזושהי מידה של ביקורת עצמית פשוט זניחים. כשביורק התייצבה בטיבט היא ידעה שבין מיליארד סינים יש איזה שניים שלושה שגם זועקים למען הצדק. לא בטוח שדבנדרה יכול לומר לעצמו את זה בלב שלם.

    אז דבנדרה ביטל. עם כל הכבוד לקבוצות לחץ כאלה או אחרות, זה בסוף החלטה שלו והוא צריך לתת עליה את הדין מול מעריציו. זה קשה, אני יודע שבמיוחד בשבילך גיא. אבל צריך לראות את התמונה הגדולה. אם לא ניתן סיבה טובה לראות בנו חלק מהעולם שרואה הופעות וראוי להן, יהיה קשה לבוא בטענות קונקרטיות נגד הקוראים לחרם.

  50. מאת סילביה באמפר:

    עצוב לי. ממש.

  51. מאת לזרבוי:

    למתעניינים – עידו אכן הביא שלל לינקים לקבוצות הקוראות לביטול הופעות בארץ. מספר האנשים שהיו חברים בהם ביחד הוא בערך בגודל של החברים של דף הפייסבוק של עונג שבת.

    אני לא יודע מה מדאיג אותי יותר – שמישהו חושב ש*זה* מחנה השמאל, או שזה *באמת* מה שנשאר ממחנה השמאל.

    בלה, גם אותי הכתבה הזו קוממה, אבל מהסיבות ההפוכות. היא לא מסקרת. היא חורצת דין ומעוותת נתונים. "יש, כמו שאתם רואים, לא מעט ישראלים שתומכים בסנקציות האלה על ישראל", מפחידה הכתבה, ומתעלמת לחלוטין מכך שהיא מציגה באופן מובהק את הקצה הסהרורי של השמאל. כשאתה מציג את כל השמאל כאנשים הזויים, ועוד טוען שהקבוצה המאיימת הזו שמונה אחוזים בודדים באוכלוסיה היא "לא מעט" אנשים, אתה נוקט בטקטיקות מקארתיסטיות קלאסיות.

  52. מאת נועם:

    קצת משונה לי שכל הפוסט הזה מדבר על הימנעות מפוליטיקה, וכי איך אפשר שנושא שהוא 100% פוליטי לא ייגרר לדיון פוליטי? וכי מה המטרה של הדיון פה אם לא לדון בביטולים – שהם פוליטיים לגמרי.

    ובכן, אני מסתייג בזמן האחרון מההתנסחויות המאוד ממלכתיות של גיאחה, שמאוד מאוד מגמדות את נזקי ממשלת הטירוף שלנו ואת בעייתיות המדיניות הישראלית בתחומים אקוטיים… נכון, הכל מתגמד אל מול אירן, צפון קוריאה וסודן, אבל האם אנחנו רוצים לשכשך בבריכה עם אלה? הרבה מהביקורת הפומבית כלפינו היא מפני שאנו דמוקרטיה, ומפני שהעולם המערבי רואה בנו חלק בלתי נפרדת מהמועדון שלו, בן שיח, לא יישות לא-רציונלית שמוציאה את ארגוני זכויות האדם שלה מחוץ לחוק (למרות שאנו פוסעים בבטחה בכיוון).
    ייתכן שחלק לא מבוטל (בייחוד בעולם המוסלמי שנים האחרונות) מהביקורת נובע מאנטישמיות, אבל וודאי לא כל הביקורת המנומקת בעולם המערבי.

    מה שכן, אני שותף להערכה שלו שחרם כזה כלפי צרכני מוזיקה אלטרנטיבית לא יועיל בדבר, ואולי אף יזיק (יסלחו לי אביטל ומורפלקסיס, אבל עם יד על הלב, מהו נתח הקהל של בנהארט\פיקסיז שהצביע ימין מובהק?).
    הרעיון הרי הוא לגרום לכך שהישראלים יפעלו נגד סרבנות השלום הבוטה של ממשלתה (היוזמה הסעודית, מישהו? הצעות אובמה? הצהרות סלאם פיאד? לא שווה בדיקה?).
    מה שאנו עדים לו (לפחות בפורום הזה) הוא שהתחושה היא של התלכדות שורות המוכרת סביב "העולם כולו נגדנו" מימים ימימה.

    מתעצבנים או לא, החרמות הללו גורמות להרבה אנשים שהם לרוב אדישים לחשוב על פוליטיקה. אני מקווה שזה לא יגרום לאנשים להימין. לנער זה בטוח מנער.

  53. מאת לא מחרימים חתולים:

    הייתי בהפגנת השמאל והאמנים המבטלים עדיין אפסים אז הנה מתנה ללזרבוי, מאת לא-ימני: http://boycottisrael.info (יש עולם מחוץ לפייסבוק…)

  54. מאת הדסה:

    אני גם הייתי אמורה להיות בהופעה של דבנדרה, אני גם פינטזתי בהתרגשות של בת 13 ליום חמישי בערב. אני גם מרגישה כאילו בעטו לי בביציות הרגע.
    מצד שני אני חושבת שאם באמת יש ישראלים שלקחו חלק בשכנוע של דבנדרה לא להגיע לארץ- הם גאונים!
    האקט הזה שלהם הזיז לנו יותר מאלף הפגנות בבילעין הרחוקה (איפה זה, בלפלאנד, לא?). המון אנשים חושבים כמה נוראי המצב שהגענו אליו, אבל הם גם עשו מעשה- בשבילם וגם בשבילנו.
    אני מאוד מקווה שהעצב העמוק, התסכול, הכעס לא יתפוגגו כל כך מהר, אלא יזיזו בנו משהו וינערו מאיתנו את אבק האסקפיזם. אחרי הכל- אם נהיה שבעים ומאושרים לא באמת תהיה לנו מוטיבציה לשנות את המצב המסריח הזה.
    (ושום מילה על פוליטיקה- זה מחוץ לתחום של שוחרי תרבות)

  55. מאת לזרבוי:

    ואביטל – ה"מחאה" נגד טורקיה היא מחאה בערך כפי ש"למחות" נגד כליאתו של גלעד שליט היא מחאה. קל מאוד למחות כשאתה חלק מהבון טון. אבל מחאה זה ללכת נגד הזרם. מי שהולך עם הזרם ומשלה את עצמו שהוא מוחה, חי בסרט.
    ובהמשך לכך, שימי לב שהרטוריקה הימנית (סליחה, הישראלית) מוקיעה את השמאל כבוגדים שאין להם זכות דיבור. לא זכור לי אקט דומה מהצד השני. אז כן, יש מחאה ויש מחאה.
    חוץ מזה, לא נותר לי אלא להצר על כך שבחרת לקרוא את הודעתי הקודמת בטון ציני, שממש לא היה שם ככל שזה תלוי בי (חשבתי שהמילים "באמת ומכל הלב" מבהירות את זה, אבל המדיום הוירטואלי הוא קר וציני מיסודו אני מניח). הלוואי וההיסטוריה תוכיח שאני דביל. הלוואי.

  56. הדסה, אני בספק אם מישהו מרוכשי הכרטיסים קיבל הרגע סטירת לחי ועומד לשנות את דרכיו. הזעם סביב ביטול הופעתו של בנהארט יתפוגג עד מחר יחד עם הקפה והמוזלי המבחיל של ארומה.

  57. מאת עידו שחם:

    לא התכוונתי ללכת, אבל בכל זאת שייסע. ואם השמועות האלה על איומים נכונות, זה פאקינג טרור. מדוע האמנים לא מגישים תלונות במשטרה? למה הם לא אומרים כלום? מקווה שדבנדרה יגיד משהו אחרי שהוא יספור עד 10.

    כך או כך אני שמח על בואו של ג'וני רוטן אוטוטו עם פאבליק אימג' בע"מ. הוא ניהיליסט במקרה הטוב ואנרכיסט במקרה הגרוע, אין סיכוי שהוא יבטל :) וג'יימס מרפי מלסד סאונדסיסטם היה פה ונראה שעשה חיים משוגעים וישמח לחזור. סטיבן ווילסון יבטל רק אם ארגוני השמאל יאימו להתקיל אותו עם האקסית המיתולוגית, בואו נדאג שזה לא יקרה.

  58. מאת יואב:

    אני רק שאלה. מישהו יכול להסביר לי מה זה פוליטיקה?

  59. בואנה עידו, עשית ג'ינקס לכל ההופעות שאני רוצה ללכת אליהן, מה נסגר איתך?

  60. מאת גיא גפן:

    http://www.facebook.com/group.php?gid=10150099457135508#!/event.php?eid=101598969891886

    זה לינק לארוע מחאה..
    לא פוליטית
    לא מלחמתית
    ולא נגד
    אך ורק מחאה
    כדי להשמיע את הקול
    ולהזכיר למי שצריך להזכר שיש כאן אנשים
    שיש כאן בניאדם שורצים פשוט תרבות. בסיסית..
    והפעם זה הגיע רחוק מדי..
    בואו להשמיע את הקול שלנו
    מחאה תרבותית על חרם תרבותי

  61. מאת אור ברקת:

    יואב – אפשר להגדיר פוליטיקה בצורה צרה – ענייני ניהול המדינה (מפלגות בחירות וכו')

    ואפשר להגדיר בצורה רחבה – מערכת יחסי הכוחות בין אנשים.

    למי שנוטה להגדרה הרחבה (לפחות לי) קשה להבין איך מוזיקה יכולה להיות מנותקת מפוליטיקה. (הטענה הזו היתה מוזרה במיוחד כשהופנתה לגיל סקוט הרון, אגב.

  62. כאילו, אתם שמים לב מה שקורה כאן, כן?

    לכו רגע לחדר האמבטיה שלכם ותפתחו את הברז.

    יש מים זורמים? סבבה.

    למאות אלפי אנשים אין, ובאשמתכם.

    ואגב, לא רק בעזה, שנשלטת על ידי החמאס, אלא גם בגדה המערבית, שנשלטת על ידי המשת"פים שלנו מהפתח.

    גיאחה לא נזעק כשמאות אלפי אנשים נותרו ללא מים זורמים במשך 43 שנים.

    גיאחה לא נזעק כשמאות אלפי אנשים חיו ללא חשמל במשך 43 שנים.

    גיאחה לא נזעק כשישראל הטילה פצצה של טונה על בית מגורים מאוכלס והרגה 14 נשים וילדים.

    גיאחה לא נזעק כשעשרות נשים הפילו את עובריהן כי לא נתנו להן לעבור במחסום.

    הוא נזעק רק כשהאמן האהוב עליו ביטל הופעה.

    קצת פרופורציות, מישהו?

    קצת?

  63. מאת דניאל:

    לזרבוי, הכל תלוי בנקודת ההתייחסות, לא? השמאל (לאו דווקא הרדיקלי) הרי תופס עצמו כאזרח העולם ותפיסות לאומיות ופטריוטיות נראות לו כחשוכות. כאזרח העולם וככזה שהסולידריות שלו מופנית כלפי כל בני-האדם (כל עוד הם לא רפובליקנים או משו), נקודת היחס שלו היא העולם.
    ובעולם, זה דווקא די בון-טון לבעוט בישראל.

    "ובהמשך לכך, שימי לב שהרטוריקה הימנית (סליחה, הישראלית) מוקיעה את השמאל כבוגדים שאין להם זכות דיבור. לא זכור לי אקט דומה מהצד השני."

    לא? בשמאל יש מי שממליצים לפלסטיניים למקד את הפיגועים שלהם במתנחלים. זה יותר טוב?

    (ולא ממש הבנתי אם מותר או אסור פוליטיקה- אם אסור, לא אפגע אם התגובה שלי תימחק לאלתר כאקט הצהרתי לטובת האסקפיזם הצרוף! D:)

  64. הי נועם,
    אני מבטיח לך שיש קהל לא קטן בעל תפיסות פוליטיות מרכז-ימניות שיילך לדבנדרה בנהארט ובכלל חובב מוזיקה איכותית – הוא פשוט פחות צעקני זה הכל.

    בכלל, כפי שזה נראה בתגובות כאן – ממליץ להרבה אנשים (לא משנה מה עמדתם) קצת להוריד את הדוושה מההיסטריה ההמונית.
    קחו נשימה.
    אנחנו כאן בשביל המוזיקה ולא בשביל לנפנף למי יש גדול יותר.

  65. מאת שי:

    אמיתי סנדי אתה בטח בתול

    גיאחה תוריד את האיור שלו מהאתר שלך

  66. מאת יואב:

    אור, אני איתך, ולזה בדיוק כיוונתי. אני חושב שלהגיד שאנחנו שמים לרגע את הפוליטיקה בצד, זאת תפיסה מוזרה של המושג, כאילו כיבינו לרגע את האורות בכנסת (או באו"ם) ועכשיו מדברים תרבות. אם היא האופציה השנייה, אז נשאר רק לשתוק, לא? כל הערה בסגנון "עצוב לי" רק מציירת את השמאל כיותר בכייני ופחות איכפתי. כבר מזמן עצוב, טוב שהתעוררתם.

  67. מאת לזרבוי:

    סנדי, עם כל הכבוד, ויש כבוד, אתה לא יודע מה גיאחה עושה ולא עושה, מתי הוא זועק ומתי הוא דומם, וזה גם לא עניינך.
    (גיאחה, סלח לי על הסנגוריה הפומבית)
    פה זה לא אתר שסורק את מוחו וליבו של גיאחה ומציג אותם לראווה. זה בלוג שעוסק בענייני תרבות עם דגש על מוזיקה, וככזה הוא לא מחויב או אמור לכתוב את דעתו על הכיבוש בכל רגע. אתה תקרא לזה צביעות, אחרים יקראו לזה שפיות.
    דווקא כמי שנמצא סמוך אליך באותו מחנה, אבל גם סמוך לגיאחה במחנה הבלוגרים שעוסקים בתחום ספציפי, תרשה לי לבקש ממך בנימוס לרדת מהעץ.
    (אגב, כאב אחד לא מבטל כאב אחר. אפשר להתנגד לכיבוש ולהתבאס מהביטול של דבנדרה באותה נשימה. הנה, תראה, אני עושה את זה ברגעים אלו ממש)

  68. מאת לזרבוי:

    דניאל – אתה עושה המון הנחות מוזרות על הדבר הזה שאתה מכנה "שמאל". אני שמאל (יש שיאמרו שמאל קיצוני) ואני לא מזדהה עם מילה אחת ממה שכתבת עלי ועל שכמותי. ומבין האנשים שאני מכיר במחנה השמאל, רק מיעוט מבוטל וסהרורי עונה על התיאורים שלך.

  69. מאת עידו שחם:

    ואגב, רובכם מפספסים את הנקודה – הרעיון המרכזי בלחץ לביטולים, כפי שאני מבין אותו, הוא לעשות נזק תדמיתי לישראל ולקבל יח"צ תקשורתי עולמי ועל ידי כך להשפיע על מקבלי ההחלטות הפופוליסטיים, פחות להביא את היפסטרי האינדי להפגנות. אני מתאר לעצמי שבמצטבר הם מנסים להביא לחרם תרבותי מוחלט ואולי מעבר לזה. זה אגב מבלי שאני מסכים עם הפעולות האלה.

  70. מאת עופר:

    בשהיפקסיז ביטלו דיברת אחרת.
    פעם רצית נימוקים ועכשיו כבר לא איכפת לך..
    לדעתי עדיף לך להתחליט..
    ככה נדע אם אתה איש עם מחשבה וכיוון, או איש של פוסטים..
    http://koferk.com/2010/06/08/קשקשנים-כולם//

  71. לזרבוי:
    כן, גם אני שואף לברוח למקומות א-פוליטיים, למרות שאני מתנגד לכיבוש.

    הצביעות היא כשגיאחה מתיימר להיות א-פוליטי, אבל כשפוגעים בציפור נפשו פתאום אין לו בעיה להיות לגמרי פוליטי, ולתקוף את פעילי השמאל ולקרוא להם מטומטמים.

    ברגע שהוא עשה את זה, הוא איבד את הפריבילגיה של ה "א-פוליטיות", והוא מתחיל להיות נמדד בדיוק אותם פרמטרים שבהם מודדים כל מי שמדבר על פוליטיקה.

  72. מאת אסף:

    איזה באסה,

    וחזרה לשגרה…

  73. מאת הדסה:

    עידו
    אם לא נסיק מסקנות ממה שקורה- לגבי עצמינו, ההתנהלות שלנו, האחריות(!) שלנו- כל מה שנשאר לנו לעשות זה להושיט את הלחי השניה, או החמישית- כמה הופעות כבר בוטלו? אני כבר לא עוקבת…

  74. מאת יניב:

    אמיתי,
    יש לנו מים זורמים באמבטיה, ממש כמו למרביתם המוחלטת של הפלסטינים.
    לא רק חשמל ומים חסרים להם, אלא הנהגה שתדע להוביל אותם אל מחוץ לבוץ שבו הם שקועים עוד משסרבו להחלטת החלוקה ב-47.
    ללקט סימסאות דמגוגיות וחד צדדיות זה פשוט למדי.
    בבית שעליו ירדה פצצה של טונה גר אחד מל"ו הצדיקים, סלאח שחאדה, שהיה בדרך לעשות עוד מצווה. קל לשכוח את זה, למרות שאני לא מצדיק חלילה את מותם של בני משפחתו.
    אתה מבקש פרופרוציות, אבל כדאי שתכיר גם באחריות שיש לצד השני, לפלסטינים, על המצב שבו הם נמצאים.
    הייתי שמח אם היינו נפרדים מהם לשלום מחר בבוקר, שיחיו את חייהם ואנחנו את חיינו.
    אלא שהקנים של הרקטות/גראדים/קסאמים/נשק כלשהו אחר יופנו מחר בבוקר גם אל האמבטיה שלך עם המים הזורמים.
    הם לעולם לא יסיימו את תביעותיהם, עד שאתה והאמבטיה לא תהיו פה. וגם אני.

  75. מאת נועם:

    אירוע מחאה שהוא לא נגד כלום? רק לבכות על הביטולים? רק לומר שיש כאן בני אדם, לא רק פוליטיקה? זה נכון. אבל גם בעזה יש בני אדם, לא רק פוליטיקה. וגם בגדה.

    זו כבר באמת נראית לי תגובה מוגזמת בנאיביות ובילדותיות שלה. אפשר להיות בעד, אפשר להיות נגד, אפשר להיות אמביוולנטי.
    אבל תגובה כל כך אגוצנטרית ובועתית למצב קיומנו פה, על כל המורכבות שלו, היא די מדהימה. כמה אירוניה באמירה "יש כאן בני אדם שזקוקים לתרבות, לא רק פוליטיקה", כשיש בסביבתנו בני אדם שזקוקים להרבה יותר… וכשמכל מקום מזכירים שהעזתים בחרו בחמאס כהצדקה לענישה קולקטיבית של 1.5 איש.

    אולי זה דבר טוב שהחרם הזה חושף תגובות כאלו. שנבין עד כמה חמורה קהות החושים.
    ואת זה אומר מישהו אורי אבנרי סטייל – לא מסכים עם חרם על מסגרות אזרחיות של פנים הקו הירוק.

  76. הדסה, אני לא נוטל אחראיות כשם שאני לא מבקש אחראיות, ביום שארצה כזו אקים מפלגה ואפעל בצינורות המקובלים. מי שצריך להתפקח פה זה לא אני, כי אני לא מתיימר להיות מושיע העם או חלק ממהפיכה בלתי נראית.

  77. מאת דניאל:

    לזרבוי. אתה טוען ברצינות שרק קומץ "מבוטל וסהרורי" רואה במדינת-הלאום (כל מדינת לאום) קונסטרוקט אנכרוניסטי מהמאה ה-20? אתה ברצינות אומר לי שרק שמאל הזוי ושולי מאמין בפרדיגמת הרב-תרבותיות?.. אני מאמין לך שאתה לא מזדהה עם מה שכתבתי אבל אם אתה חושב שזו תופעה שולית וקיצונית שמתגלמת רק בבריות כמו דרור פיילר וגלעד עצמון אז אתה לא מדבר מספיק עם אנשים מהמחנה הפוליטי שלך.

  78. מאת יוספית:

    הייתי בטוחה שסנדי עומד להגיד – מה חשבתם שיהיה שם, קולה?
    ….
    לא צריך לערבב שמחה בשמחה ועצב בעצב
    ומנטוס בקולה
    ומי שלא למד מן ההיסטוריה סופו שיחזור עליה
    החרם בדרום אפריקה אגב לא הזיז להם כקליפת השום, את השינוי שם הניעו גורמים פנימיים שנתמכו על ידי גורמים חיצוניים (שדיברו עם אנשים בדרום אפריקה ולא החרימו אותם וניסו לקדם שינוי) ואם את מישהו זה באמת מעניין שיקרא קצת (הביוגרפיה של נלסון מנדלה מתורגמת לעברית וזו קריאה מאלפת). אגב, פול סיימון שהקליט את גרייסלנד ערב המהפכה עשה יותר למען השינוי מאשר כל חרם לעניות דעתי.
    סנדי יקר, לא כל מי שלא מסכים איתך הוא חלק מציר הרוע, לא הכל שחור או לבן, למעשה כלום לא שחור וכלום לא לבן, הכל הכל הכל אפור. ואיך שאפור פה היום….

  79. מאת שי:

    הסיבה לביטול לפי האתר הרשמי:

    We love the land and people of Israel, and have been looking forward to our third show there with unimaginable anticipation. Unfortunately, we tried to make it clear that we were coming to share a human and not a political message but it seems that we are being used to support views that are not our own. We will be overjoyed to … ראה/י עודreturn to Israel on the day that our presence is perceived and reported on as a cultural event and not a political one. We truly hope that day comes soon.

  80. יניב,

    כן, גם לפלסטינים יש אחריות על מצבם.

    אה, ועוד משהו.
    שמעת פעם על א-תוואנה?
    זה כפר קטן ליד חוות מעון.
    לחוות מעון יש מים זורמים, כמובן.
    לא-תוואנה אין.
    אתה יודע למה?
    כי אין להם תוכנית מתאר.
    אתה יודע למה?
    כי המנהל האזרחי, שזה שם מכובס למושל הצבאי, לא אישר להם תוכנית כזאת.
    אז אין להם מים זורמים.
    הם נאלצים לקנות מים שעולים הרבה יותר כסף ממה שאתה אי פעם תשלם עבור מים.

    אבל לגיאחה יש את החוצפה ליילל על דבנדרה שביטל.
    על הזין שלו תושבי א-תוואנה.

    אז וואללה – על הזין של דבנדרה גיאחה והיללות שלו.
    אולי זה יגרום לגיאחה להתעורר ולהפסיק להדחיק את העובדה שהוא חי פה, ואולי זה יגרום לו להצטרף לישראל ביתנו.

  81. מאת דניאל:

    עופר: "בשהיפקסיז ביטלו דיברת אחרת.
    פעם רצית נימוקים ועכשיו כבר לא איכפת לך..
    לדעתי עדיף לך להתחליט.."

    איפה פה הסתירה בדיוק?

    "ככה נדע אם אתה איש עם מחשבה וכיוון, או איש של פוסטים.."

    למה אנחנו צריכים לדעת את זה? גיאחה רץ לכנסת?

  82. מאת שי:

    הוא ביטל בגלל התקשורת. בגלל אנשים כמו גיאחה שכל הראיון איתו חפרו על פוליטיקה.

    תקראו את הסיבה לביטול, זה נאמר שם מפורשות וזו הסיבה היחידה!!

    בהתחלה כעסתי על דבנדרה, אבל אני לגמרי מבין אותו עכשיו. כשאתה מגיע לישראל התקשורת מכריחה אותך לנקוט עמדה. והוא לא היה מעוניין בזה

  83. מאת יניב:

    אמיתי. כן, שמעתי על א-תוואנה. גם על המנהל האזרחי. אני לא מצוי בפרטים הספציפיים שאתה כנראה מאוד בקיא בהם. הלוואי ולא היינו צריכים להתעסק בדברים הללו, ושהיה קם פרטנר ראוי שמאחוריו מערכת שלטונית שתדע לנהל מדינה שכנה, שתהיה לה גם רשות מים וגוף שמאשר לעצמו תוכניות מתאר. זה לא המצב.
    אתה מתעלם לגמרי מהסיבה שאנחנו שם, כי זה נוח.
    ובגלל המים של א-תוואנה, שכמו שאני מבין לא מחובר למים כבר 30 שנה עוד מעט, בנהארט ביטל? מסופקני.

  84. מאת y.y:

    מישהו פה אמר, ואמר נכון, שהביטולים האלה רק מלכדים את מחנה ה"כולם נגדנו"

    כל מי שהיה בפלסיבו ראה את הדגל ושמע את האמירות הכוחניות שנאמרו שם

    למי זה טוב? בטח לא לפלסטינים

    אם יבנו סביבנו חומות של תרבות כמו שבנינו סביבם חומה, זה רק יחדד את תחושת ה"מצדה לא תיפול" שיש לרבים מן העם שלנו

    למי זה טוב??

  85. מאת fireshine:

    למרות שאני מאוכזבת ומרגישה את אותו כעס שגיאחה מרגיש, אני נוטה להסכים עם מה שלזרבוי ואברי כתבו.
    לא כל מי שמסכים עם החרם הוא אנטי-ישראלי וקיצוני, ולא כל מחאה היא אנטישמית והזויה. לפעמים היא באמת כל מה שיש.
    מצד שני, אני לא באמת יודעת אם אני מסכימה עם קריאה של ישראלים לאמנים לא להגיע לכאן. לא הייתי מרחיקה לכת וקוראת לזה צעד בוגדני, אבל בהחלט משהו שמחזק את האנטי שגם ככה יש לעולם עלינו, במקום לנסות להראות לעולם שאנחנו מנסים לשפר את המצב בדרכים דיפלומטיות ושקטות ולא כמלחמה בין רוב פשיסטי למיעוט צודק ומוסרי.
    בקיצור, קשה מאוד לבחור צד.
    אני רק מקווה שדבנדרה לא באמת קיבל איומים על חייו (למרות שאני מאמינה שכן).

  86. מאת אסף:

    וואו, איזה תגובה רשמית. מה לעזאזל הם רוצים לומר שם?
    שזה בין כה כבר נהיה פוליטי, אז הם מבטלים, והם יחזרו בכיף כשזה יהיה רק תרבות, ולא משהו פוליטי. שזה גם דבר מאוד פוליטי לומר(על סכסוך אחר, בין הממסד לשוליים). אז הם מבטלים.
    ז"א, וכאן אני חושב בקול רם, שמספיק להם הסכסוך עם הממסד, לא בא להם בסכסוכים של ממסדים של אחרים. מממעניין. אבל מסריח.

    גם אם זה תירוץ, זה חתיכת תירוץ יצירתי.
    בכל זאת, דבנדרה..

     

  87. מאת תומרביי:

    כואב לי כי כולכם כל כך "צודקים" וכל כך פוגעים אחד בשני בגלל זה. בכל מיקרה, זה ניראה שחלקיכם ממש מנסים.
    אני הולך לישון בהרגשה מאוד לא נעימה שקשורה לביטול רק בעקיפין ובמישרין קשורה למילים הקשות שהוטחו פה אחד בשני.

  88. מאת נועם:

    אמיתי, אני חושב שמה שיש לך לומר מעניין וראוי, וכדי שגיאחה לא ימחק את ההודעות שלך (ובשביל לשמור על אווירה מתורבתת) הייתי מוותר על תקיפות אישיות.
    אפילו כשגיאחה התשלח בשמאל הרדיקלי (למרות שהטקסט לא היה פוליטי, לכאורה) הוא נמנע מפנייה אישית.

    ובנוגע לדבנדרה – אני חושב שההודעה שהוא פרסם מעניינת. הוא לא אהב את העובדה שהציגו את הגעתו לארץ כמפגן תמיכה בישראל. הוא רצה להפריד מוסיקה ופוליטיקה והרגיש שבכתבה שפורסמה עליו, התמקדו בסמליות של הגעתו.
    אז גיאחה טעה כשחשב שמא אולי קיבל איומים, וצדק שלא הפך עורו בין לילה – הוא פשוט התרגז מהכתבה, להבנתי.
    ייתכן שגיאחה, המתבאס הפומבי הבולט ביותר, אולי תרם בלי כוונה, בעצם ההתייחסות בראיון לנושא, לעניין להתנפח. מצד שני, כעיתונאי, ברור שלא יכול היה לא לגעת בנושא. ועל בנהארט לעמוד מאחורי מה שהוא אומר בלי להתפתל אחר כך אם זה יצא לו קצת טיפשי.

    נו שוין… אבל אל תתבאסו – מאחר ועכשיו כשהוא בקטגוריית "עוכר ישראל", בטוח לא יציגו בארץ את הגעתו כמפגן תמיכה. ומאחר שמה שמפריע לו כרגע לא יקרה שוב, והוא טוען שהוא באמת רוצה לבוא שוב, הכל יסתדר בסופו של דבר.

  89. נועם, אני לא בהכרח בטוח שזו הייתה כוונת המשורר במכתבו של בנהארט

  90. למען הסר ספק:
    לא הייתה לי בעיה עם זה שגיאחה מנהל בלוג לא פוליטי.
    הרי תרמתי לו איור בשמחה.

    מה שחורה לי הוא שהבלוג של גיאחה נעשה פוליטי פתאום רק כשמבטלים לו הופעות, שזאת פגיעה די קלילה יחסית למה שהמדינה שלו עושה לאנשים אחרים, שעל זה אין לו שום בעיה לעבור לסדר היום. אז או שאתה עקבי בא-פוליטיות שלך, או שאתה צבוע ובכיין.

    ויניב – אולי די להתמם?
    לפוליטיקה של ה"צד השני" אין שום קשר לעובדה שלא-תוואנה אין מים זורמים. מדובר בגזענות פשוטה. ישראל היא הריבון בשטח בינתיים.

  91. מאת קופמן:

    לא מפתיע שדבנדרה ביטל מחשש להעביר מסר פוליטי לא לו, כשכותרת הראיון איתו היא:
    דבנדרה בנהארט: "אני אוהב את ישראל"

    מקווה שכותב הבלוג (שהוא במקרה גם האחראי על הכותרת המבישה) מבין את הנזק שעשה לכולנו.

  92. מאת אלון:

    חייבים להביע את קולנו במחאה!!
    די!!
    הגיע הזמן להשמיע את הקול גם שלנו בלי לפחד ומה צריך יותר מהודעה מפתיעה שכזו כדי להעיר חלק מאיתנו, כולל אותי
    הפגנת מחאה ביום ההופעה בבארבי נגד הכיבוש, נגד המבטלים, ובעיקר נגד החיבור המגונה של מוזיקה לכל דבר פוליטי
    אם לא נתעורר בשביל משהו!!!!! המצב רק יחמיר

    הפגנה\מחאה\ג'אם – מוסיקה זה לא פוליטיקה
    http://www.facebook.com/home.php?ref=home#!/event.php?eid=101598969891886&ref=mf

  93. מאת אברי:

    Y.Y –
    כי כשלישראלים לא עושים בעיות ויש להם הופעות מחו"ל חופשי הם לא גזענים והם מתקדמים לטובת הצד השני? באמת.
    זה קצת כמו להגיד "עזבו, הוא בריון, למה לכם לחמם אותו?". נכון, אנחנו מדינה של בריונים והגיע הזמן לפתור את זה, אבל לעזוב את המדינה בשקט ולתת ל"נורמליות" להשתלט זאת לא הדרך.
    בתקופות ששקט פה וחוזרים ל"נורמליות" ישראל יושבת בפינה ומאוננת. כששקט פה אף אחד לא ניגש לשולחן המשא ומתן, אף אחד לא באמת מקל על הסגרים.
    חבר'ה, זה לא כיף שמתבטלות הופעות אבל מעבר ל"כיבוש" המילה הזאת שכולם אוהבים לשנוא, מדינת ישראל היא מדינה גזענית ודורסנית. אתם רוצים לדבר על תרבות? אדם תרבותי הוא קודם כל אדם שמתייחס לבני אדם באשר הם כבני אדם. ובמדינה שלנו זה לא ככה. בשמנו מתייחסים פה לאוכלוסיות שלמות בצורה מחפירה, לא מכבדים זכויות אדם, דורסים אנשים. לא רק בשטחים ולא רק בעזה. גם כשמדובר בערבים אזרחי ישראל. גם כשמדובר באנשים שהדיעה שלהם לא מקובלת. פתאום כולם בוגדים. פתאום אסור לפתוח את הפה.
    בצר להם, בגלל שכולם פה שקטים ומשוועים לנורמליות, האנשים שלא מסוגלים לשבת בשקט מול מה שהולך פה מתדפקים על הדלת של מי שיקשיב להם, בתקווה שמישהו ישמע. האנשים האלה מנסים לשנות פה משהו. והם נראים לכם הבעייתיים.

    תפתחו את העיניים, המצב מתדרדר. מה שאמיתי מנסה להגיד זה שאין פרופורציות.
    אם רק חלק מהזעם הקדוש על דבינדרה ועל הקוראים לחרם הייתם מרגישים ומוציאים על הרגל הגסה שבה נדרסים זכויות אדם וצלם אנוש במדינה אולי דברים היו זזים פה. פנטזיונרי? אולי. אבל זה בטח היה יותר יעיל ממה שקורה כרגע. תנועת התנגדות גדולה למדיניות של מה שקורה פה בודאי הייתה עוזרת.
    שלא תהיה לכם טעות, האחריות על כתפינו ולתקוע את הראש בחול או באוזניות לא יעזור. בשמנו מתייחסים פה לבני אדם כמו אל כלום, אנשים שחייהם אינם חיים.

    נכון, הלאומנות מתגברת עכשיו אבל הלאומנות הזאת קיימת פה 24/7. עכשיו החלקים היותר לאומניים, מלאי זנאה וגזענות רק מראים את פניהם האמיתיות. וכשהפנים האלה מתגלות, אפשר לצפות רק שפחות ופחות אמנים ירצו להגיע לכאן.

  94. מאת טלוטן:

    אוי לא! ככה זה כששומעים על זה מאוחר, מגיעים ישר לדיונים הפוליטיים. וזה באמת די קופי פייסט מהדיונים על הפיקסיז. אז רק אזעק פה את זעקת השבר שלי לרגע, ואתן לכם להמשיך את הדיון.

    ובכל זאת ציטוט לזרבוי, כי הוא ניסח את זה כל כך טוב:
    כאב אחד לא מבטל כאב אחר. אפשר להתנגד לכיבוש ולהתבאס מהביטול של דבנדרה באותה נשימה. הנה, תראה, אני עושה את זה ברגעים אלו ממש).

  95. מאת מרמיט:

    לזרבוי,
    זה ממש לא יפה שאתה מבלבל ככה אנשים עם עובדות ונתונים.

    הרי ידוע שאנחנו "חלק מהבון-טון האירופי הפוסט-לאומי". בכל יום, כשאני הולך ברחוב, הבון-טון האירופי טופח על שכמי ומברך אותי על פעילותי לערעור יסודות הלאומיות.
    כשאני מגיע לראיונות עבודה, הבון-טון האירופי מקבל את פניי בחום ומבטיח לי שזה שאני סכין בגב האומה לא יפגע במאום בסיכויי ההעסקה שלי, להפך.
    גם החברים של הילדה שלי בגן, כ-ו-ל-ם מהבון-טון האירופי הפוסט-לאומי. בלונדינים חמודים, ארים כאלה. ולהורים שלהם אין שום בעיה עם זה שאבא של הילדה שלי אוהב ערבים.

    הרי השלטון בידינו, שלא לדבר על התקשורת [אוי, לזה הקוראים פה עוד עלולים להאמין]. למען האמת, רק מטוב ליבנו אנחנו מתאפקים עד עכשיו ולא עוצרים את כל האספסוף הפאשיסטי הזה תחת צו איסור פרסום, או סתם מגרשים אותם מהארץ. הליגה נגד השמצה רצתה לארגן משט הומניטרי לתל-אביב, מלא סמים טובים לכל הציונים הטובים, אבל איימנו עליהם בהתקפה של הקומנדו הפוסט-לאומי והם ישר התקפלו.

    וואללה, ידעתי שכוח משחית, רק לא חשבתי שזה יגרום לנו, השמאלנים הפוסט-לאומיים, לאבד צלם אנוש בצורה כל כך גורפת.

  96. מאת עופר:

    לדניאל – אנסה להסביר אבל כנראה שלא אצליח –
    הסתירה היא בדרך המחשבה, בלוגיקה שמשתנה –
    פעם אחת גיאחה מאשים את הלהקה (פיקסיז) בחוסר נימוקים (?!??WTF)
    ויום אחרי זה הוא מאשים את העולם בכל השאר.. תוך כדי שהוא נכנס לפוליטיקה ומבקש שלא לעשות זאת (זה האמת לא קשור אבל זה גם בעיתי משהו ומראה על סוג של דואליות משוללת מחשבה).

    ומדוע אנחנו צריכים לדעת את זה ? בכדי לדעת ליחס את מידת החשיבות הנכונה לפוסטים כאן.
    אכן, לא מדובר בחיים או מוות, אבל גם בכנסת לא.. והנה לך עוד אבסורד (שגם לא קשור). תחשוב על זה חזק..

  97. מאת דניאל:

    עופר- לא זכור לי שגיאחה חתם על איזה מסמך הבנות עם הלהקות שמבטלות שבו הוא מתחייב להיות עקבי בדרישות שלו מהן. הוא לא המורה שלהם ובטח לא האבא שלהם ורק לאנשים מאד מוזרים, על גבול האנדרואידיות, זה מפריע שהוא "בלתי עקבי". בעולם האמיתי- אין מקרים זהים. תחשוב על זה חזק.

    אבל אני לא מת על הטון המתנשא שלך אז תרשה לי להיות לא עקבי ולהתעלם מהשטות הבאה שתושפרץ מכיוונך.

  98. מאת דניאל:

    מרמיט: איש-קש חביב הקמת לך כדי להילחם בו. רק זו הבעיה- הוא איש-קש.
    לא האשמתי את הפוסט'ים למינהם בשליטה בכל המערכות במדינה. לא חבל על כמויות הסארקזם שנשפכו לריק?

    אם גם אתה חושב שאנשים כמו בני ציפר (שהמאורע המסעיר והמשמעותי בחייו היה לקבל פרס ממלכת אנגליה) הם רק קומץ הזוי, שמחוץ לגדר אפילו בשבילך- אז סבבה. אני חושב אחרת.
    אתה מוזמן להביא לכאן עובדות ונתונים שישכנעו אותי אחרת. ולא- בתגובה של לזרבוי, שהיא אמנם לגטימית ביותר, אין "עובדות" ובטח ובטח שלא "נתונים".

  99. מאת עמית:

    לא קראתי את כל התגובות – 101 גדול עלי לקרוא.
    אני מניח שאם היתה יוצאת הודעה כנה ואמיתית שכוללת את הסיבה לאי הגעתו אז היה יותר קל להגיב, בדיוק כמו במקרים האחרים.
    כל עוד לא יצאה תגובה כזו, השינוי של 180 מעלות שריר וקיים. מ"אני בטוח בא, ל"אני לא בא" הופכת אותו בעיני לביטול הבעייתי ביותר, במילים הכי עדינות.

    בקשר לחרם: אני נגד חרם מכל סוג שהוא. זה סוג של טמינת ראש בחול. אבל א ני כן מבין את מי שלא רוצה להיקשר עם ישראל. זה לא עושה לו טוב ברוב העולם. כלכלית, אומנותית. מכל סיבה שהיא.
    מה שעצוב, גם לגבי, זה שרק הביטולים הללו (בעיקר הפיקסיז) גרמו לי לצאת קצת מהאדישות הפוליטית שלי ולהתחיל לחזוב על מי אני בתוך המערכת שנראת ישראל ומה אני רוצה מהמקום הזה ומה אנ מוכן לעשות למען זה.
    בעניין הזה, אמן שמטיל עלינו חרם יכול להרגיש שהוא עשה את העבודה. מחבורת אוהבית מוזיקה אדישה (שוב, אני מדבר על עצמי אבל יכול להניח שיש עוד כמוני) לאנשים שאוהבים מוזיקה ועושים מעט למען השפעה על המדינה.

    שיהיה יום טוב.

  100. מאת עופר:

    (גם) הוא חתיכת אפס מאופס, וייזכר לדיראון עולם. אני מאוד אוהב את המוסיקה שלו, וקניתי כרטיס, אבל כף רגלי לא תדרוך יותר בהופעה שלו אי-פעם. לעולם. ואני מפציר בכם לעשות כמוני. שקרן ונוכל.

  101. מאת דוגי:

    אין לי משהו חדש להוסיף לדיון. אני אפילו לא מעריץ של דבנדרה, ורק מתפלל שדוויזל זאפה לא יבטל שום הופעה (למרות שהוא הבטיח שלא). אבל אני מבין את כאבך. זה ממש מעצבן כל הסמטוחה הזו.

    זהו, אמרתי שאין לי משהו חכם להוסיף, אבל יהיה בסדר.

  102. מאת עופר:

    דבנדרה בנהראט אמר, אחרי המשט, אחרי שהכל היה ידוע וברור, אחרי שכבר היו דיברים על וועדת חקירה – שהוא בא.
    זאת בניגוד לפיקסיז, שבאמת כל מה שמעניין אותם זה כסף.
    אחרי שנתן אמירה כזאת ברורה, להודיע על ביטול יומיים לפני ההופעה זו פשוט חרפה. ראוי להחרים את ההופעות שלו מכאן ואילך. אולי ידידינו בארצות הברית צריכים לעשות משהו. "חרם נגדי". מי שמחרים אותי, שידע שגם הוא הולך לאכול אותה כלכלית, כי ככל הנראה – עם כל הררי המילים שנשפכות על נפשו הטהורה של נער האיגואנות – הדינרוס זה מה שמניע גם אותו.
    מעבר לכך. אולי מספיק עם ההלקאה העצמית על מה שהיה, ועל מה שאנחנו וחלק ממה אנחנו. אנחנו זה לא הממשלה שלנו. גם בנהארט מבין את זה. אפילו ארדואן מבין את זה. אם אנחנו דמוקרטיה, ואם הציפיה בעולם מאיתנו היא להתנהג ולפעול כדמוקרטיה, אז הם (וגם בנהארט) יודעים שיש דעות לכאן ולכאן, ולא כל מי שהולך להופעה שלו הוא בהכרח בעד ביבי (בזוקה) נתניהו (ג'ו) וחבורתו, והמיטה המעופפת שלו ושל מיס פיגי.
    מעבר לכך, פוליטית, אני חושש שהפעולה הייתה שגויה מבחינה טקטית, מחדל מודיעיני ותקלה מבצעית, אבל במבחן המוסרי הפשוט של "טוב" ו"רע" – בלי להיגרר ליחסיות פוסט-קולניאליסטית ופוסט לאומית מטופשת, שנדמה כי הקמפוסים בעולם, על מרציהם וסטודנטיהם, שטופים בהן – המרמרה הייתה ספינה רעה, והמטען האנושי והאחר שהיה עליה היה רע. רע מאוד. מי שמכה במוטות, בגרזנים ומנסה לחטוף חיילים תחת איומי אקדחים הוא לא פעיל שלום ולא פעיל זכויות אדם ולא גרביים. הוא חתיכת זבל. במקרה הטוב. חבל שלא שקלו, למשל, פשוט לדפוק להם את המדחף, ולהשאיר אותם שם כמו גיגית, משוועים לאיזו ספינה של פעילי שלום ישראלים המתגוררים בלונדון ומנסים להפעיל "מצור תרבותי" על ישראל, שתגרור אותם לביירות, אל אביר זכויות האדם נסראללה.

  103. מאת עופר:

    ולדעתי דוויזל זאפה יבוא לארץ כי הוא מוסיקאי אמיתי כמו אבא שלו ז"ל, ולא מפחד מחבורת זבלים וטפילים שוכני קמפוסים זרים, הסובלים משנאה עצמית הגובלת בפתולוגיה.
    אל תכזיב אותנו דוויזל.

  104. מאת אורי:

    גיאחה יצאת קטן ופוגע בקהל לא קטן של קוראיך.

  105. מאת אורית:

    לכל המתלהמים זוהי בדיוק המטרה שהחרם התרבותי הזה מוטל עלינו,
    התהודה ,הפירסום והזעם.
    לא שהכעס הזה לא מוצדק אבל רבאק בואו נשים את הדברים בפרופורציות, אחרי הכל כמות המעריצים הכוללת שהולכת להופעות בבארבי או גני התערוכה איננה עולה על אלפים בודדים. זה מה שישנה את מפת התרבות פה?
    ככל שפחות יפרסמו ויעניקו את החיוך הענק למשת"פים עם טרוריסטים מבית ומחוץ, ככה האפקט הזה יתפוגג ומהר.
    מה יעזור לגדף אמן כזה או אחר? אנחנו לא ממש יודעים מה קרה שם, ובסופו של דבר הוא יגיע לפה מתישהו, אתם תיקנו כרטיסים, הוא יבקש סליחה והכל ישכח.

  106. מאת אורית:

    רק רציתי להוסיף שזו הזדמנות נפלאה להודות לאמן ישראלי גבע אלון שיקיים הופעה מלאה בחינם לעודד את אוחם של המאוכזים,
    וזו הזדמנות נהדרת למחות בעצם הגעתכם לשם.

  107. מאת נטלי:

    מה קורה פה לאנשים?!? למה כולם כל כך ששים אלי קרב?
    גיא, לא עשית שום דבר לא בסדר, וזה הרי כל כך ברור מאליו, אבל לא לחלקנו מסתבר.
    אתה לא חייב להיות א-פוליטי וגם לא פוליטי, אלא אך ורק עצמך. וזה מקסים וטוב.
    למי שיש בעיה עם אי אילו תכנים שאתה בוחר לבטא, שישים פעמיו אל בלוג אחר שהולך בקו עקבי, מאובן וחסר מפרקים ואישיות.

    די עצוב מה שקרה כאן בתגובות. אפילו יותר מביטול ההופעה עצמו…

  108. מאת בלבלות:

    כמה קילומטר מהבית שלך, אנשים וילדים נכלאים בלי סיבה לחודשים, מושפלים יום יום במחסומים, נהרגים נפצעים, נשללת מהם זכות התנועה, והיכולת להתפרנס, יחד עם הזכות להתנגד ולהפגין על כל זה, אבל למי אכפת? הרי מדובר רק בכמה מליונים של ערבים לא?
    אבל לקחת לגזע הנבחר ועם הסגולה את הצעצוע?
    זה כבר מוגזם…
    שלא לדבר על כך שרק בחודש האחרון ישראל מנעה מאלפי פלסטינים בראמאלה לשמוע את חומסקי, לראות הופעה של ליצן ספרדי, וממשוררים ובימאים פלסטינים נמנעה האפשרות לצאת מהכלא הגדול שהוא השטחים ולהציג את עבודתם, אז לא דיברתם.
    אני לא יכולה להגדיר את זה בשום דרך אחרת חוץ מצביעות.

  109. מאת מיכאל:

    חבל שדבנדרה ביטל. אני מקווה שהוא יחזור בקרוב, ואני מקווה שהיה פה קצת יותר שקט כשהוא יחזור. ויותר טוב, לכולם.
    מהדיון הפוליטי שהתנהל פה (שנקרא קצת כמו חבורה של חרשים שצועקים זה על זה דרך מקלדות) התחברתי רק למשפט אחד, שלא הופיע פה, של יהוא ירון. "כשמדברים בקלישאות, מאמינים בקלישאות". חבל שהבלוג הכל כך יפה הזה התמלא בקלישאות. וחבל שאנשים כבר רגילים לצווח את הדעות שלהם על אוטומט ובפול ווליום. נראה לי שבסופו של דבר רוב האנשים שעוקבים אחרי עונג שבת הם אנשים שיהיה אחלה לפגוש ולהכיר ולבלות ערב אדיר בהופעה איתם. להתראות בהופעות. (אה, רק דבר אחד שקצת חרה לי. ההופעות היחידות שיש בארץ זה לא רק ריטה ושלמה ארצי, למרות שכבודם במקומם וכו'. כמות ההתרגשות היומיומות כמעט שאני מקבל ממוזיקה ישראלית, בעיקר שוליים ישראלים, היא דבר שאני אאחל לכל חובב מוזיקה בכל מקום בעולם)

  110. מאת אורי:

    כדי להבין מה קורה כאן, אתם חייבים לנסות לקלוט את התדמית של ישראל מחוץ לישראל, בעיני מי שאינם ישראלים, בלי הידע והרגשות והדיעות שלכם, הישראלים.

    אני אנסה לתאר לכם את זה בהשוואה לצפון קוריאה. להבנתי, המשטר בצפון קוריאה אינו בר השוואה לישראל, אני כישראלי, חושב שהמשטר בצפון קוריאה הוא גיהנום עלי אדמות והדבר הכי נורא שיכול להיות.

    אבל מאיפה הדיעה הזאת שלי? לא פגשתי אף קוריאני, ובטח שלא צפון קוריאני, בחיים שלי. הדיעה שלי עוצבה על ידי כתבות בעיתונים, סרטי תעודה בטלוויזיה, עמדות של פוליטיקאים שונים. היא לא נבנתה על מגע אישי שלי עם המציאות הצפון קוריאנית. כל מה שידוע לי על צפון קוריאה הגיע לידיעתי באמצעות התקשורת.

    ודעתי על צפון קוריאה, באופן די מדהים ואולי מטופש, היא מאוד חזקה. ובכל זאת, מה הייתי חושב על מוזיקאי שנוסע להופיע בצפון קוריאה? הייתי מפסיק לעקוב אחריו, לא מקשיב לו יותר, מחרים אותו. אני חושב שהרבה מאוד מהקוראים פה היו נוהגים בצורה דומה. אולי מאוד אכפת לי ממצבם של הצפון קוריאנים, אבל אני בטוח שכל הופעה בצפון קוריאה תעשה שם רק באיזושהי הסכמה עם המשטר, ולא תקדם בשום צורה את מצבם של הצפון קוריאנים שסובלים מאוד תחת המשטר הצפון קוריאני.

    מה התדמית של ישראל בעיני מערביים שמנסים לעקוב? הם לא מכירים ישראלים או פלסטינים באופן אישי, הם רק קוראים עיתונים, רואים טלוויזיה, שומעים פוליטיקאים. מאז המשט לעזה אני עוקב אחרי ראיונות בתקשורת העולמית עם ישראלים, קורא כתבות על ישראל – העולם לא מאמין למשטר בישראל. העולם חושב שהמשטר בישראל מתאכזר לפלסטינים בצורה יוצאת דופן, שכל הדוברים הישראלים משקרים, שישראל חומסת את הפלסטינים. זו התדמית של ישראל – קשור למציאות, לא קשור? זה לא משנה.

    מה יחשוב אדם מערבי על מוזיקאי שנוסע להופיע בישראל? הרי כל אדם מערבי יודע (מהתקשורת המערבית) שהמשטר בישראל מונע מאנשים להכנס לכאן אם הדיעות שלהם לא מתאימות למשטר – זה אומר שעצם זה שהרשו למוזיקאי להופיע בישראל כבר אומר משהו על העמדות המוסריות שלו (שוב, כפי שמשתקפות במציאות שנמצאת בתקשורת המערבית).

    בתמונת העולם בתקשורת המערבית המשטר בישראל לא לגיטימי. להופיע בתל אביב זה לקבל את אישורו של המשטר בישראל, זה מתייג וזו תווית שנשארת. אף אחד לא רוצה שיחשבו עליו שהוא משת"ף.

    סנטנה, דבנדרה, פיקסיז, הם פקקי שעם שנישאים על הגל הזה. זו לא באמת בחירה שלהם אם לבוא או לא לבוא – אי אפשר לבוא לישראל, זה לא לגיטימי להופיע בישראל.

    נקודה נוספת – החרם לא נועד לשנות את דעתם של האנשים בישראל, או להניע אותם לפעולה מסוימת. החרם התרבותי נועד לתמוך ולקדם חרם כלכלי, שמטרתו למוטט את המשטר בישראל, בתהליך שמנסה לחקות את מיטוט משטר האפרטהייד.

    לאף אחד מפעילי השמאל בעולם לא אכפת בכלל מה הישראלים חושבים, אלא רק מה המשטר בישראל עושה, ומה מאפשר לו לעשות את זה – מאיפה היכולת הלוגיסטית, הכלכלית, הצבאית.
    החרם לא נועד לקדם שלום בין היהודים והפלסטינים. הוא נועד לעצור את המלחמה ואת הכיבוש, שאנשי השמאל במערב תולים את האשמה בה במשטר הישראלי ובפלסטינים שמשתפים איתו פעולה.

  111. מאת בן הרצברג:

    אני מקווה שזה מנוסח באופן מספיק תרבותי: אתה בכיין. בשביל להנות מהתרבות של העולם הנאור צריך לחיות במדינה שמתנהלת באופן נאור. שאל את הדרום אפריקאים.

  112. מאת LinkTree:

    אני איתך לגמרי.
    אני חושב שהניסיון של אנשים להשפיע על דעת הקהל הציבורית דרך הופעות מחול היא מטופשת להפליא.

    רוצים להשפיע? צאו לרחובות, תעשו הפגנות, תשפיעו כאן בבית.
    אל תצאו החוצה ותצעקו כמה אנחנו חארות (וזה לא קשור בכלל אם אני מסכים או לא מסכים עם הדרך).

    אבל כמו תמיד מתברר שכל הקיצוניים הם קיצוניים ולכן ה"ארסים" השמאלנים הם בדיוק אותו דבר כמו ה"ארסים" הימנים – וכמו "ארסים" הם אלימים ולא מתחשבים באף אחד.

  113. מאת מירון:

    סנדי,
    בתור אחד שעושה הרבה מאוד מילואים בשטחים ונמצא בהרבה מאוד כפרים, אני חייב לציין שהמצב של הפלסטינים טוב בהרבה ממה שאתה טוען.
    יש עשירים ויש עניים יש כאלה שיש להם מים ויש כאלה שאין. יש כאלה שבונים טירות (ג'לג'וליה, קלקיליה, סינג'יל, תורמוס עיא, קריות, רמאללה והרשימה עוד ארוכה) ויש כאלה שאין להם מים ובתיהם מתים ליפול. האמת זה מזכיר לי מאוד את המציאות הישראלית. ההתלהמות שלך לא אומרת שאתה צודק. תחשוב בראש שקט וצלול ולך גם למקומות אחרים בשטחים, אל תיתן לפעילים בעלי אינטרס להוביל אותך למקומות שהם רוצים שתראה.

    מהכרותי עם האנשים שסובבים אותי – כ-80% בעד מדינה פלסטינית. אם תעשה סקר דומה בעולם עם שאלה הפוכה- מי בעד מדינה יהודית עצמאית- לא תגיע ל-50% וזה אומר הכל.
    השנאה היוקדת אינה תלויה במים שמגיעים או לא מגיעים לכפר פלוני אלא קשורה להיותנו יהודים עצמאים עם מדינה משלנו.
    תחשוב על זה

    גיאחה- תוריד את העמוד הזה הוא מלכלך לך את הבלוג.

  114. מאת עדי ס.:

    אני נוטה להסכים עם לזרבוי ואברי.

    גם חשוב לי לומר: הגוון שלי כשמאלנית הוא שלי. מחד קשה לי מאוד כשחברים אומרים לי שאנחנו לא בני אדם כי אנחנו ישראלים, שאנחנו רק גזענים ואנשים רעים. גם אם אני תורמת לכיבוש ע"י היותי קיימת אני לא הולכת להפסיק להיות קיימת. אני בנאדם, שמנסה לחיות חיים נורמליים, והביטול מאכזב אותי רגשית גם אם יש לו חשיבות פוליטית. וכשאני הולכת להפגות זה מתוך רצון ומחשבה, כי אני מבינה את המצב, לא כי מישהו עושה לי נו נו נו ומכריח אותי.

    מצד שני באמת מאוד קשה פה להזיז אנשים לבקר משהו ומאוד קשה לדבר עם הרבה אנשים בישראל על פוליטיקה. עכשיו אני כותבת פה אבל עוד מעט הולכת לעבודה ושם בחיים לא הייתי פוצה פה על המצב, כי אני יודעת שזה מתפוצץ לי בפרצוף ומיד מקטלגים אותי ושמים אותי בצד. זה ככה גם בשביל רוב החברים שלי (אולי חוץ ממי שעובד בעיתונות, או בבתי קפה שיקיים).

    נ.ב.
    סנדי- גישת הנו נו נו שלך גורמת לאנשים לא להקשיב לך
    שי- מה זה צריך להפריד ביניכם? תתנהג כמו מבוגר

  115. מאת אלעד:

    שוב תוהה מדוע אנשים חושבים שהשתלחות באחר היא היא שתשכנע אותו בדעתם. מותר גם לא להסכים, גם דעות אחרות משלכם הינם לגיטימיות וצריך לכבד אותן.
    באשר לביטול, לפי הידיעה ב"וואלה" כעת :

    http://music.walla.co.il/?w=/4516/1686653

    לא כתוב מפורשות אך יש צל כבד של רמיזה שמכתבים מצד תומכי חרם בישראל השפיעו על החלטתו. מה שמוזר זה שתומכי החרם שולחים מכתבים, אך כל מי שכן מעוניין בבואו פשוט קונה כרטיס, לא שולח מכתבים, כך שנוצר מצב שדווקא המיעוט מקבל בעיניו קול. לדעתי אפשר אולי לארגן עמוד בו אפשר יהיו לכתוב לדבנדרה מכתבים על האכזבה שבביטול והצער על חוסר בואו לארץ ולשלוח את זה אליו. לא שזה בהכרח ישפיע, אבל רק הוגן שיישמע הוא את שני הצדדים, ככל שניתן.

  116. מאת בן:

    גיא , אתה כבר לא בן 10.
    הגיע הזמן להתבגר ולהבין כמה דברים בסיסיים על החיים שלך במדינה שאתה חיי בה.
    אני מקווה שיהיה עוד פוסט שלך שבו אתה תיכתוב קצת אחרת .

  117. מאת נועה:

    יש "להביע דיעה" ויש "להעליב".
    אין שום לגיטימציה לקרוא לשמאל מטומטם כמו שאין לגיטימציה לקרוא לגיא בכיין, ושאר שמות התואר הנהדרים שנאמרו פה.
    כן, אני משוחדת כי מדובר באדם מאוד יקר לליבי, אבל דחיל ראבאק.. מה קרה להבעת דיעה שלא כוללת השתלחויות אישיות? וחוץ מזה, שימו לב שהדיון הארוך הזה לא מגיע לשום מקום, במיוחד בגלל העובדה שכל אחד תקוע כל כך בתחת של עצמו ולא מוכן לקבל את דעתו של האחר ולהכיר בקיומה. אם כבר, *זה* מעצבן אותי.

  118. מאת הדס:

    לא מבינה מאיפה התגבות הכועסות על כותב הבלוג מגיעות? נראה לי בקשה לא הגיוניות לומר למישהו- החלטת שהבלוג שלך לא פוליטי, לכן לעולם אל תפרסם דברים פוליטיים.
    כן, הביטול הכואב הזה מטריד נורא את גיאחה וזכותו להביע ולומר מה שהוא רוצה. זה בלוג- מעניין אנשים לדעת את דעתו של גיאחה ועובדה היא כמות התגובות על הביטול.
    אם הוא לא היה מתייחס לביטול הזה אז זה היה באמת מוזר.

    מה גם שהוא ממש לא מביע עמדה שמצדיקה את הממשלה או את ההתנהלות בארץ- להגיד שחרם מסוג כזה לא יעיל בעיניו- ואפילו לא מוצדק זה יותר מלגיטימי.

  119. מאת שגיא:

    חברים, בואו נהיה ריאליים.

    אין סיכוי שהוא החליט לא לבוא מסיבות אידיאולוגיות כאלו ואחרות,
    בייחוד לאחר ההבטחות שלו להגיע לכאן בכל זאת, לא משנה מה.
    יחד איתו אני שם במשוואה את הפיקסיז, שעפ"י ההערכות היו אמורים לחצות את ה10 אלף איש בקהל, לפוצץ את המקום ולהפוך כמעט לסולד-אאוט.

    צריך לעשות את ה"אחד ועוד אחד" ולהבין שככל הנראה מאיימים על חייהם, מאיימים לפוצץ את ההופעה, מאיימים לחבל באיזושהי צורה.

    אין סיכוי שלאחר המילים החמות שהוא שפך על נושא ה"אני לא מנגן לפוליטיקאים" הוא ביטל על דעת עצמו כי הוא לא מסכים עם הפוליטיקה.

    אין לי ספק שמופעלת על האמנים המגיעים לכאן אלימות שאנחנו לא רואים ושומעים עליה.

  120. מאת victoria:

    גיאחה יקר, אנחנו לא מכירים, אבל אני הייתי רוצה לנסות להסביר לך משהו.
    קודם כל, רק כרגע נודע לי על הבשורות המאכזבות ביותר ששמעתי מזה באמת המון המון זמן. מאד הזדהיתי עם מה שכתבת על בנהארט, וכרגע פשוט רע לי וריק לי ונורא נורא מאכזב. כמה שחיכיתי לראות סוף סוף את האיש המופלא הזה כאן הישראל.
    אני מבינה למה אתה מתכוון באומרך שכמה אלפי הישראלים שקנו כרטיסים להופעה לא יעברו עכשיו להפגין במקום זה בבילעין, אבל זאת ממש לא הנקודה. הנקודה היא שעד לאחרונה, ולמעשה גם ברגע זה, הרגשנו נורמליים. הרגשנו נורמליים כי היו לנו חיים נורמליים, ושקט יחסי, וכסף יחסי, ויכולת לנוע ממקום למקום ולנסוע לחו"ל מדי פעם, ולעבוד פחות או יותר במה שחשקה נפשינו. ושיחקנו כדורגל עם אריות אירופה, והשתתפנו באירוויזיון, והתקבלנו לאיזה OECD או איזה גוף כלכלי אירופאי מערבי קפיטליסטי כזה או אחר. וגם אם מדי פעם לקחנו חלק באיזה וויכוח פוליטי עם השכן מלמעלה האם צריך להסיר את הסגר מעל עזה או לא, בסופו של יום חזרנו לחיים הנורמליים האלו שלנו. ממש הצלחנו להאמין שכאן זה אירופה, ושאנחנו מדינה נורמלית. אפילו הופעות של זמרים גדולים מחו"ל יש לנו כאן לפעמים, ממש כמו באירופה.
    ואז מגיעים ימים כמו היום, ומרערעים אותנו טיפה. פתאום אנחנו כבר לא מרגישים כל כך נוח עם החיים הקטנים שלנו פה, פתאום אפשר לחשוב שאולי באמת יש פה בעיה. אז מקרים כמו החרם הזה בוודאי לא משפיעים על ממשלות, וברור שהם בעיקר פוגעים באנשים שהם לא פוליטיים מיסודם, כמוך למשל, אבל האירועים האלה הם חלק ממהלך הרבה הרבה הרבה יותר גדול שכבר החל לכרסם את כרסומו ולפעול את פעולתו, ובסופו, שייקח עוד זמן רב בוודאי, נבין שאולי בעצם משהו פה לא כל כך נורמלי. כישתחיל להיות לנו ממש לא נוח, בערך כמו שאתה ואני מרגישים כרגע, כשנבין שאנחנו לא בדיוק נורמליים ושיש לנו פה בעיה שאנחנו לא יכולים להתעלם ממנה יותר, אולי אז גם נבוא בכוחות גדולים ונחושים ונדרוש מהממשלות שלנו איזה שינוי. אלו תהליכים ארוכים כמובן, זה לא יקרה בשנה ולא בשנתיים, כרגע אנחנו עוד מרגישים די בנוח ואפילו די טוב לנו כאן, בחיים הקטנים של כל אחד ואחד מאיתנו, אבל זה בלתי נמנע. ומכיוון שזה עוד הולך לקח כל כך הרבה זמן, הייתי מציעה לך לאגור הרבה תעצומות נפש. כי זאת רק התחלה.

  121. מאת עידן:

    גיאחה אני חושב שיש לך טעות ביחס להשפעות שיש לביטולים והחרמות כאלו על המצב בישראל. ההשפעה היא לא רק על אותם אלף רוכשי כרטיסים ועל הדעה האישית שלהם, יש כאן השפעה מצטברת שמביאה לבידוד של ישראל בזירה הבינלאומית ולכך החרם מכוון, רוכשי הכרטיסים הם רק תוצאת לוואי מצערת של המאבק הזה. במקביל לכך שאמנים מאוד גדולים כבר לא רוצים לבוא לכאן (ורבים כמו פרל ג'אם מעולם לא רצו), גם הרבה חברות כלכליות וארגונים בינלאומיים מצטרפים לחרם הזה.
    חוץ מזה, חשוב להבין שאפשר להתווכח על מידת הצדק של החרם וההשפעה שלו, אבל אסור לשכוח שהגורם לכעס על ישראל ולבידוד שלה היא המדיניות הכושלת והפושעת של ממשלת ישראל לאורך השנים, הכיבוש המתמשך, המצור על עזה ובעיקר הענישה הקולקטיבית והפגיעה בזכויות האדם של שכנינו הפלשתינאים. אפשר לעצום עיניים ואוזניים ולומר שלא מתעסקים בפוליטיקה – אבל המציאות הזאת עדיין תמשיך להתקיים כאן לידינו. אי אפשר באמת להפריד פוליטיקה מתרבות ומעשייה בכלל, אני מניח שאנשים שמאוד קרובים לבנהארט הסבירו לו שהוא לא יכול לשבת על הגדר – או שהוא תומך במדיניות של ממשלת ישראל ומופיע בתל אביב, או שהוא מתנגד לה ומבטל. לצערנו הרב זה המצב בו ישראל נמצאת כרגע – בדיוק באותו מקום בו דרום אפריקה היתה לפני לא הרבה שנים. יש הרבה מאוד אנשים בעולם שחושבים שנעשה כאן עוול חמור לעם הפלשתיני, וזאת הדרך שלהם להביע מחאה. אם מסתכלים על ההתנחלויות והזכויות העודפות שהמתנחלים מקבלים לעומת הכפריים הפלשתינאים אפשר קצת יותר להבין למה רבים בעולם חושבים מה שהם חושבים עלינו.

  122. מאת רבי מוחמד, האדמו"ר ממכה:

    דבר ראשון, כדי לעזור לכם להחליט על ההתחלה מה העמדה שלכם לגבי התגובה שלי: אני שמאלני מסריח.

    כל האמנים האלה שמבטלים הם פוסיז תאבי בצע. איפה המוזיקאי עם הביצים שיבוא לפה, ישים דגלי פלסטין וישראל ברקע, ויכריז שהוא תורם רווחים לאיזו עמותה לשלום במזה"ת?
    זה נקרא לעשות משהו, בלי לחשוב רק על הג'ובות בכיס.

    דבר שני, כמה שגיאחה מאוכזב, אני מאוכזב מגיאחה. איש, אני חושב שאתה נוטה לילדותיות בועתית מהסוג התל-אביבי הסטראוטיפי, ועצוב לי.
    דבר ראשון, אתה פותח בדיסקליימר לגבי התנסחות, אבל שובר אותו בעצמך עם התייחסותך לקבוצה מסוימת. שנית, אתה מתאבל כמו ילד קטן שלקחו לו את הצעצוע. ובגלל זה, דווקא לך, בנאדם שביטולים לא ישפיעו על דעתו כי הוא מפונק מדי, דווקא לך הכי מגיע שיבטלו.
    לא משנה לי כרגע אם אתה מסכים או לא מסכים עם הביטולים והגישה, אבל מפריע לי האופן הצר והלא בוגר בו אתה תופס את הדברים.
    תרבות לא מתקיימת בוואקום. יש מסביב, ואני שמח שמישהו לפחות מכריח אותך להיות מודע לדינמיקה ביניהם, גם אם אתה מנסה בכוח להדחיק.

    ועכשיו אני הולך להישמע כל כך מתייפייף שאפילו אותי זה מעצבן קצת, אבל כולי תקווה שתבין מתישהו שלהתבאס על ביטול הופעה זו חתיכת פריבילגיה.

  123. מאת קרן:

    אמנות משקפת את המציאות והמציאות שלנו היא פוליטית.
    כל מעשה שלנו, גם אם לא נתכוון אליו, משפיע פוליטית. אני ממליצה לראות לדוגמא את הסרט התיעודי על 'הדיקסי צ'יקס'.
    אני חושבת שהיחס הסלחני כלפי דבנדרה הוא ילדותי. יש לו דעה משלו והוא מביע אותה, גם אם זמן קצר לפני אמר משהו אחר. אנשים חושבים ומשנים דעתם. אף אחד לא מאיים עליו ולא הכריח אותו.
    ההשתלחות ב "שמאל הישראלי הרדיקלי" וחבריו אינה במקום. אין אנחנו יודעים מדוע הוא ביטל.
    היום אין שמאלני שלא מגדירים אותו כרדיקלי.
    יש לי בעיה עם בלוג שחורט על דגלו אי הבעת דעה פוליטית, עד שנוגעים לו בצעצוע שלו.
    מקומו של השמאל לא מתחיל ונגמר בבילעין. מתי בפעם האחרונה הפגנה ימנית ו/או מחאה למען זכויות אישה, ילד (שהוא לא דתי) או תמיכה באומנות. מי מקדם תמיכה באומנות וברווחה אם לא השמאל? מי מבטיח לדאוג לכולם ולא רק לציבור בוחריו?
    מתי בפעם האחרונה אתם מחיתם על משהו שמפריע לכם? אגב, הצטרפות לקבוצה לפייסבוק זה לא נחשב.

  124. מאת זהר:

    יש מושג סוציולוגי שקוראים לו "קומיוניטס" – הוא מבטא את הרגעים (לפעמים זה שניות, לפעמים זה ימים) בהם קהל מפסיק להיות מופרד ע"י האינדבידואליות שלו ונהיה אחד למען הדבר אותו הוא חווה והוא יכול להנות כאחד ולסבול ולכאוב כאחד. ההופעה של דבדנדרה (ובעצם כל הופעה תרבותית כזאת או אחרת) היא הזדמנות מדהימה למשהו כזה בו אנחנו כולנו מגיעים לראות ולחוות משהו בלי מטענים מהבית, בלי פוליטיקה וסטראוטיפים ורק נהנים ושרים וקופצים ורוקדים ובעיקר מתרגשים!

    גם בי עלתה, כמו שגיא רשם, במחשבה הראשונה "אבל דבנדרה אמר לגיא כל כך בבטחון שלפוליטיקה אין שום קשר לזה ושהוא בא בשביל המוזיקה ובלהלבלהלבלה" ובאסה לי שסוף המשפט נהיה לי כבר בלהלבלהלבלה כי נמאס לי מכל הבורות הזאת שבעצם לא משיגה שום דבר חוץ מהמון תיסכול שיוצא כלפיי האנשים הלא נכונים!
    הלוואי וידעתי איך להלחם חזרה בכל אותם פעילים ישראלים ולא ישראלים כי זה לא קשור לדעות הפוליטיות שלי, וזה גם לא יהיה קשור לדעות הפוליטיות שלי כי אני בן אדם שמייחס לעצמו אינטלגנציה ואני משכילה להבין שזה לא שחור או לבן מה שלצערי האנשים שכנראה תרמו לביטול הזה ואחרים לא מבינים וזה פשוט מגעיל אותי. הלוואי וידעתי איך להלחם נגדם בלי ללכת ולהפגין על משהו פוליטי – כי וואלה אם הייתי רוצה להפגין הייתי עושה את זה ואף אחד לא יכריח אותי לעשות משהו שאני מחליטה בראש צלול לא לעשות. אבל אני לא רואה דרך להלחם בבבורות הזאת. וחבל לי.

  125. מאת שי:

    טוב זה כנראה הזמן לכתוב את זה.

    ה- EELS היו צפויים להופיע כאן ב 16 לספטמבר.

    CocoRosie ב-28 ליולי

    הופ סאנדובל מלהקה מאזי סטאר לשעבר הייתה אמורה להיות כאן ב- 8 לאוגוסט

    רג'ינה ספקטור ביולי

    ההופעות בוטלו רגע לפני היציאה לעיתונות

  126. בניגוד למרבית המגיבים איני שייך לצד השמאלי של המפה ואולי אלה המשתייכים אליה יתייגו חלק מדעותי כימין קיצוני , בנוסף אף שאני קורא אדוק של גיאחה לא התכוונתי לבוא להופעה ואיני מכיר מספיק את דבנדרה בנהארט . לעניות דעתי התרבות בכלל והמוסיקה או כל ביטוי אחר של תרבות הם המקום להתאחד ולא להכניס אליו פוליטיקה או כל דעה או מחלוקת אחרת למרות הקושי והפיתוי של אלה הרוצים להשתמש בהופעה או בביטולה לצרכיהם , שהרי איפה עוד ניפגש כולנו ימין או שמאל מתנחל או משתמט וכו' אם לא בהופעה שכזו . אני אומר ודוקא לאלו שאומרים שהמצב אינו שפוי ותקין שחובה עלינו לשמור את הזירה התרבותית נקיה כמה שאפשר מפוליטיקה (ואם כן להביע דעה דעה אז בתכנים או על גבי הבמה ולא בביטולים ) כי זה מקום המפגש גם של אלו החלוקים בדעותיהם ואם נאבד מקום זה אז לאן נגיע , למלחמת אחים ?

  127. מאת מני ל:

    לפחות אמן אחד לא מחרים את ישראל.
    זמר הפולק האירי טומי סאנדס יופיע בשייח ג'ראח ביום שישי הקרוב :)
    http://www.facebook.com/event.php?eid=124854210887372&ref=mf

  128. מאת יעל:

    שי, מאיפה הידע הזה?

  129. מאת mootchy:

    אוי דבנדרה…
    באופן כללי אני לא מאמין שחרם, אמצעי אלים במהותו, יוביל לשלום ואהבה שהינם ההיפך מאלימות. לשלום צריכים להוביל תהליכים חיוביים והידברויות וכיפופי הידיים, אם בכלל, צריכים להיעשות במישור הפוליטי דיפלומטי ולא תרבותי ואקדמי.
    להזכירכם, עד לפני כמה שנים חיינו בשממה מוזיקלית ומצב זה היה נתון ומקובל בעינינו. לא זכור לי שזה הוליך וקירב אותנו לשלום עם שכנינו. כנראה שאנו צועדים במדרון החלקלק בחזרה לשם.

    לצערי, התחושה שלי היא שחוגי השמאל ותנועות פלסטיניות, מצאו נישה בהן יש להן כוח השפעה על אמנים ויוצרים. גם אני הייתי נמנע מלהופיע לו היו מתקבלים איומים על חיי ועל הקריירה שלי. (ומבלי להתמם, כנראה שאלו פחות או יותר האיומים כיום).
    אני כשלעצמי מתקשה להבין כיצד חרם תרבותי יקדם את התהליכים שכולנו חפצים בהם.
    אני לא מרגיש ויודע שכל האמת בכיס שלי, ולמען האמת, מעדיף שקבלת החלטות תיעשה באופן שקול ומושכל ולא מתוך איומים כאלו או אחרים.

    אני מרחם על מי שהשנאה מניעה אותם.
    מסכנים.

  130. מאת נועם:

    אני אשתדל לא להכנס לנושאים פוליטיים. יש רק דבר אחד שרציתי להגיד, ונראה שאף אחד לא אמר אותו או התייחס אליו. אני חושב שכולם מסתכלים על העניין הזה לא נכון- ביטול מופע בארץ זה לא האירוע החריג. האירוע החריג זה שלהקה או אמן מגיעים לפה.
    מה שאני מנסה להגיד, זה שהחרם הזה הוא לא דבר חדש, הוא משהו שאנחנו סובלים ממנו כבר שנים ועשרות שנים. להקות מתרחקות מהאזור כי זה "אזור מלחמה", כי יש פה פיגועים, כי יש פה טרור, וכי להגיע לישראל מצטייר בעיני העולם כמו להגיע לבוסניה באמצע מלחמה.
    אני חושב שזה הדבר הראשון שממש מציק לי בכל הביטולים האלה. כולם, כולל מבצעי החרם, מתייחסים לעניין כאילו אנחנו לא פחות מאיזה עיר בירה אירופאית, שמקבלת הופעות של גדולי האמנים על בסיס יומי ועכשיו יש איזה חרם שמפסיק את זה. אז לא. ישראל, ואנחנו כצרכני תרבות, צמאים להופעות מחו"ל וכל הופעה מחו"ל של האמן הכי איזוטרי זה אירוע ענק בשבילנו, כי זה לא משהו שאנחנו רגילים אליו, זה לא משהו שאנחנו רואים פה כל יום. כי החרם על ישראל קיים מאז ומעולם.
    כשהפיקסיז הודיעו שהם מגיעים לפה (סוף סוף אחרי 20 שנה שהם קיימים), זו הייתה ההפסקה של החרם על ישראל! זה היה הניצן של השינוי המתקרב. כנ"ל פלסיבו, שכבר שנים אנשים רוצים לראות בהופעה, או ארכייב שמעולם לא היו פה, או פורקיופיין טרי שהיו פה פעם אחרונה לפני 10 שנים, או מטאליקה אחרי 11 שנים או פיית נו מור אחרי 15 שנים בערך.
    וזה לא שהחרם הזה מוסר מעלינו כשקורה משהו טוב, כשאנחנו יושבים למו"מ, או פותחים מעברים, או חותמים על איזה הסכם ופתאום עשרות להקות זורמות לפה בהמוניהן. אנחנו בחרם מתמיד, ודווקא הלהקות שכן מגיעות הן אלה ש"שוברות את המצור".
    החרם הנוכחי הוא פשוט החזרה שלנו למצב הנורמלי, בו אנחנו רק חולמים לראות את הלהקות האהובות עלינו בהופעה, וקופצים משמחה על הגעה של כל אמן עתיק זקן ולא רלוונטי בסיבוב איחוד, שבחו"ל לא שמים עליו. לכן אני חושב שהחרם הנוכחי הוא לא מוצדק, טיפשי, לא רלוונטי ולא יעזור בשום דבר, ואם כבר אז אנחנו צריכים להיות אלה שפותחים אתרים, שולחים מכתבים ופונים ללהקות שיגיעו לארצנו הקטנה והמסכנה ולהתנגד למצור שהוטל עלינו מכורח היותנו שכנים של המשטרים הכי גרועים וחשוכים בעולם, שאף אחד לא היה רוצה לגעת בהם במקל.
    ודווקא האהבה שלנו לתרבות, למוזיקה, זה מה שמפריד אותנו מאחינו מעבר לגבול. לכן אנחנו מסוגלים להעביר ביקורת על השלטון שלנו, דואגים לרווחת האויבים שלנו שרק רוצים לסלק או להרוג אותנו. גם עוד 100 שנה כשתהיה להם מדינה משלהם, מפותחת ומסודרת, הם לא יצפו בשמחה להופעה של דבנדרה בנהארט ג'וניור או הנכד של פרנק בלאק מנגן את המוסיקה של סבא שלו, הם ייראו יותר קרובים לאירן של היום. כי בכל מקרה, גם אם בשטח או בתקשורת זה מצטייר כרגע אחרת, הם הצד הלא תרבותי, התוקפני, האלים והשונא. ואנחנו, למרות מה שחושבים פה הרוב, כן הצד שרק מגן על עצמו, מנסה לשרוד, להיות בסדר ולהנות מתרבות טובה פה ושם.

  131. מאת אורי:

    גם אי נפגע ביטולים סדרתי -סקוט-הורן/פיקסיז/דבנדרה
    עכשיו אני גם נפגע גיאחה שצולף במיעוט התורן -"השמאלנים הרדיקלים"… לזקני ציון בטוח היה יותר כח מאשר לנו. אבל למה לא להשתלח בנו? על זה שיש לנו אג'נדה אמיתית ולא רק נגררים אחרי האירועים כמו המרכז הסהרורי.
    כל הטענות המגוכחות של "ככה רק מזיזים אותי ימינה" מעידים שאין למרכז אידאולוגיה אמיתית.
    מה תהפוך פתאום למיכאל בן-ארי? שיהיה לך לבריאות. אם זה מה שאתה מאמין בו אז תגיד. מה הקשר לזה שאני מאמין שהכיבוש לא מוסרי ומביא לסיום הציונות? אם אתה תומך בשתי מדינות אז למה להצביע למי שהתנגד לזה כל השנים ופתאום זו הפכה להיות האמת שלו?
    בקיצור העצבנות שבה נכתבו דבריך לא כיבדה את הבלוג הנהדר הזה.

  132. מאת מורן:

    יש לי את הדעות הפוליטיות שלי, שאני מניחה שרוב האנשים יגדירו בתור שמאלניות יפות נפש. אבל כל הביטולים האלה – לא גרמו לי בלשוב לשנייה אחת יותר על המצב של הפלשתינאים. הדבר היחיד שזה גרם לי – זה בדיוק מה שגיא אמר – להיות יותר מתוסכלת, מתוסכלת תרבותית.

    ויקטוריה – כתבת יפה, אבל אני לא חושבת שזה מה שיגרום לנו להרגיש כאילו אנחנו לא מדינה נורמלית. כבר התרגלנו להמון דברים. למשל, באיזה עוד מדינה היית שבה אפשר לראות חיילים במדים על בסיס יום-יומי? (ועוד כמות די נכבדה מהם).

    בכל אופן, אני ממש לא חושבת שזה הפיתרון. לגרום לביטול הופעות זה פשוט מכה מתחת לחגורה. זאת לא הבמה הנכונה לעניין הזה.

  133. מאת דרור:

    אז לא תראו יותר הופעות, אז?

    לנו בישראל יש פה ים יפה, לכו אליו, תכירו בחורה חמודה. תלכו איתה יד ביד. מה יותר טוב מזה?

    זה בסהכ הופעה, כמה אנשים מנגנים על במה. מדובר באנשים כמוני וכמוך. הרגעים היפים בחיים הם שאתה בחברת מישהי. מתחיל איתה,קונה לה פרחים או תקליט,מזיין אותה לצלילי שיר אהוב.

    אז קדימה, צאו לרחוב ותבלו, הקיץ כאן

    הקיץ כאן

  134. מאת רונרון עכברון:

    זהו ללא ספק הדיון המדכא ביותר שיצא לי לקרוא בבלוג הזה.
    לא הפוסט המקורי ולא האישיות של גיאחה עצמו מצדיקים כמות כזאת של שנאה והשתלחות אישיים כמו של התגובות פה.
    המגיבים פה, ובמיוחד הקיצוניים שבהם, אלו שאמונתם הפוליטית בלתי ניתנת לערעור בוחרים לכנות את כותב הבלוג הזה "בכיין" או "ילדותי" מאשר להתמודד עם העובדה שעוד ועוד אנשים לא מסכימים איתם, ועם הטקטיקות שהם נוקטים.
    הדבר נכון גם לאלו שקוראים להחרים לאלתר את בנהרט והפיקסיז, וגם לאלו שרוצים לבטל את התרבות בארץ למעט קובי פרץ ושיראל.

    גיאחה, אני שותף לאבל שלך ולתחושת העלבון למרות שמעולם לא סבלתי את האדון בנהרט.
    אני עברתי תהליך דומה וקשה לא פחות עם עמיר בניון.
    אל תיקח קשה את הביטול ואל תיקח ללב את העלבונות שמוטחים בך רק בגלל שכינת קבוצה פוליטית במילה "מטומטמים". התגובות שלהם מראות שזה קלע בדיוק למטרה.

    ממש לא כיף לי, גם כשלוחצים עליי

  135. מאת אביטל:

    דרור, התגובה שלך נהדרת.

  136. מאת אלדר:

    הפיקסיז ביטלו, קוסטלו ביטל, דבנדרה ביטל – פטריוט אמיתי מסתפק בשיראל.

  137. מאת יוחנן המהלך:

    אוסף הצדקנים הטרחנים והפלצנים פה מעורר השראה!
    גיאחה, תנחומי הכנים.
    ולכל יפי הנפש, כימני בלתי נאור בעליל, גם אם יבטלו את כלל ההופעות הזרות, ולמרות חיבתי העזה למוזיקה, תפיסותי העקרוניות בסוגיות הפוליטיות לא ישתנו!
    ולמען הסר ספק, צער ועצב רב היו מנת חלקי בשבוע שעבר כשהפיקסיז אהובי הבריזו.

  138. מאת בועז:

    ישר ששמעתי על הביטול באתי לפה.
    מאוד מאכזב שהוא ביטל למרות שהוא אמר שהוא יבוא…
    נועם מאוד אהבתי את מה שרשמת. באמת נראה שכולם מקשרים הכל למשט, כאילו לפני זה היינו פה כל יום בהופעה של מישהו אחר…

  139. מאת שי ב.:

    גיא, משתתף בצערך, אבל צריך להסתכל על הצד החיובי – ישראל התריה להכניס זרעי כוסברה לעזה בשבוע שעבר, אז אולי די ג'יי שאדו יגיע להופעה בהאנגר.

    בטח שלא השמאל הקיצוני אשם בעובדה שהחיים במדינה הזו סוריאליסטים.

  140. מאת חייש:

    אני חושב שכל קריאות ה"ביטולי הופעות האלה לא יזיזו אותי" רק מוכיחות שהביטולים מוצדקים – גם הציבור היענו נאור בישראל הוא בעצם אוסף בהמות שלא אכפת לו מכלום חוץ ממה שעושה לו כיף, ולכן כשמישהו מערבב לכם אידאולוגיה בכיף מתחילה בכיינות. אתם חלק ממושבת מצורעים מוסרית, תפנימו את זה. אתם יכולים להיות עצובים, אבל אל תהיו מופתעים, זה פאתטי.

  141. מאת שירה מעלות:

    לזר בוי,
    בוודאי שההיסטוריה תשפוט את ישראל לחומרה, אבל ללא קשר לעוולות אמיתיות. ההיסטוריה נכתבת כבר עכשיו ע"י פרו-פלסטיניים ואנשים שחושבים שליהודים ולציונים אין לגיטימציה לשלטון עצמי. הכיבוש הוא רע, חייבים לסיימו, זה ברור. אבל גם אם הוא יסתיים מחר, ההיסטוריונים ישפטו את כל מי שמעז לחשוב על מדינה כציונית כנבל.
    המשך למרק את מצפונך בשקדנות כהכנה ליום שבו מדינת ישראל תפסיק להתקיים. ההיסטוריונים בטוח יעריכו אותך.

  142. כמה תובנות משעשעות בעקבות קריאת התגובות כאן:
    – אנשים מצדיקים "עונש קולקטיבי" (ביטול הופעה לאלפי מעריצים) כאמצעי להילחם ב-"עונש קולקטיבי" (עזה, המשט, השלימו את החסר..).
    על זה נאמר: או-קיי.

    – אנשים מצדיקים איומים (חלקם אפילו באלימות – כפי שכבר הוזכר קודם) של אירגונים ערביים על אמנים כדי למחות על עוולות מדינת ישראל הפאשיסטית/טוטאליטרית/ימנית קיצונית/השלם את החסר.. כלומר, אם אני לא טועה, איומים ואלימות הם בעצם כן הדרך לפתרון הסכסוך?
    הביטול של דבנדרה הוא, ואין דרך נעימה לנסח את זה, ניצחון לדרך האלימות והאיומים – זה לא משנה תחת איזו איצטלה אתם מתכסים כדי להצדיק אותה.

    – יש כאן כנראה המון אנשים טלפתיים שיודעים בדיוק מה עובר לדבנדרה בראש או מה עובר על גיאחה בראש. ויש כאן יותר מידי אנשים בטוחים בצדקת דרכם עד שהם מצדיקים דריכה על אחרים.

  143. מאת אורלי:

    אולי כולנו נעצור לשנייה? יש כאן יותר מדי השתלחויות ודעות שמבטלות את המגיבים האחרים. הגישה הזאת גורמת לכל אחד להתחפר יותר עמוק בשוחה שלו, לא משנה אם היא נמצאת בימין, בשמאל או בברבי. הדיון שהתפתח כאן הוא פוליטי, כי הנושא, מה לעשות, הוא פוליטי, אבל אנחנו לא חייבים לציית לחוק הידוע בישראל שאומר שכל דיון על פוליטיקה הוא שיח חרשים.

  144. מאת עומר:

    כאב לב. אלה המילים המדויקות. אני רוצה לצטט שיר של ויסלבה שימבורסקה (נראה לי שאלון אולארצ'יק ביצע את זה פעם):

    אנחנו ילדי התקופה,
    התקופה היא פוליטית.

    כל המעשים היומיומיים
    או הליליים שלך, שלנו, שלכם
    הם מעשים פוליטיים.

    תרצה או לא תרצה,
    לגנים שלך עבר פוליטי,
    לעור גוון פוליטי,
    לעיניים היבט פוליטי.

    כך או אחרת
    לכל דבריך הדהוד,
    לכל שתיקותך ההשתמעות
    פוליטים.

    אף בלכתך בסבך היער
    אתה צועד צעדים פוליטיים
    על קרקע פוליטית.

    גם שירים לא פוליטיים הם פוליטיים,
    ובמרומים מאיר ירח,
    זה מכבר לא-ירחי,
    להיות או להיות, זו השאלה.
    איזו שאלה, חביבי, השב בהקלה.
    שאלה פוליטית.

    אינך חייב להיות בן אנוש
    כדי להיות בעל משמעות פוליטית.
    די בכך שתהיה נפט גולמי,
    מספוא מרוכז, חומר גלם ממוחזר.

    או אף שולחן ישיבות, שעל צורתו
    התווכחו חודשים ארוכים:
    מסביב לאיזה שולחן יש לשאת-לתת
    על אודות חיים ומוות, עגול או מרובע.

    בינתיים אנשים נהרגו,
    חיות גוועו,
    בתים עלו בלהבות.
    ושדות צמחו פרא
    כמו בתקופות קדם,
    פחות פוליטיות.

    גיא, אני מתנצל על ניצול הבמה הזאת. אני שונא ויכוחים ערלים כאלה, אבל הפעם העלו לי ת'סעיף.
    ולאמיתי סנדי (שביקש להוריד את הציור שלו והוא עדיין כאן), ששאל למה גיאחה לא התלונן על דברים אחרים שקרו כאן- תן לי לנחש בפראות ולהניח שלא היית מהאנשים שקפצו לעזור למפוני גוש קטיף. שמקרי המוות והגירושים שלהם עלו בכמעט ארבעים אחוז בעקבות הגירוש. בלי קשר לזה שאין להם בתים ופירקו אותם כלכלית.
    אתה כל כך דואג למי של תושבי אין-תואנה ולכיבוש, כאילו לא קיימות צרות אחרות בעולם. לגיא כאב הביטול- האם הוא לא יכול להביע את כאבו בלי שתנדנד לו שיש דברים חשובים יותר? תמיד יש דברים חשובים יותר. זה לא נותן לך את הזכות לשים זין על כאב של מישהו אחר.

    יש לך מושג מה מצב העוני בישובים נידחים בדרום? אתה יודע שבדואים וערבים מכים חקלאים בגליל ובדרום, ומי שלא משלם להם פרוטקשן הם גוזלים לו אדמות (אני מעריך שלמעלה משלוש מאות אלף [!] דונם נגזלו בדרך הזאת)? שמעת פעם על ניצול זקנים בידי הפשע המאורגן (מכריחים אותם לחטט בזבל ולגנוב בשבילם בקבוקים ריקים למחזור, כי אין עליהם שום מס)? גרת פעם ליד ערבים ובדואים שמשחיתים אנדרטאות, גונבים ציוד חקלאי וצבאי יקר ונוסעים כמו מטורפים ליד גנים? כי אני גר לידם, וכל זה קורה במציאות.
    תאמין לי שרק התחלתי. וגם אתה יודע על כל הצרות הללו, ואם לא עליהן, אז על אחרות. איך כתוב? "עניי עירך קודמים".

    זה המייל שלי, להוכחה ובירור הדברים, ובכלל-
    gunromer@gmail.com

    אני הולך להתקלח.

  145. מאת בנימין:

    100 פעמים המילה "פוליטי" או "פוליטיקה" (ועכשיו 102)
    119 פעמים המילה "ישראל"
    17 פעמים המילה "פלסטין" לצורותיה
    45 פעמים המילה "עולם"
    47 פעמים המילה "שמאלני"
    13 פעמים המילה "כיבוש"
    9 פעמים המילה "מטומטם(ים)"

    וכל זה בפוסט אחד בבלוג מוזיקה על זמר פולק אמריקאי…

  146. מאת דור:

    לאחר קריאת הודעת הביטול, וקצת יותר בפרספקטיבה אחרי האכזבה הראשונית של אתמול בלילה – אני כבר יכול לקרוא לביטול ההופעה הזה מעורר.
    אי אפשר שלא להתבאס מהבחינה האישית, הפרטית, האנוכית ביותר על אי קיומה של ההופעה הזו. אני בטוח שהיא הייתה יכולה להיות נפלאה. לי, בתקופה הזו של החיים, היא כמעט הכרחית. אבל – וזה חתיכת אבל – ביטול ההופעה הזה מזכיר לי שאני חי במדינה אחרת, במדינה שבה אני פשוט לא יכול ללכת להופעה, לעצום את העיניים ולהתנתק. להיות מאה אחוז בתוך המוזיקה הזו שמייצגת תרבות אחרת, אלטרנטיבית, נאורה, עולמית, תקראו לזה איך שאתם רוצים. הביטול הזה מזכיר לי שאי אפשר סתם לחיות פה, במדינה שקיימת מכוח כיבוש ודיכוי, שמנהלת מלחמה יום יומית. אם אני חי במדינה כזו, לצורך העניין – גם כשמאלן קיצוני – אני צריך לקחת אחריות על הקיום שלי פה ועל הבחירה שלי לחיות פה. ביטול הופעות כגון זה לא יעשה כלום לליברמניסט הפשיסט הממוצע, אבל לנו, השמאלנים שוחרי התרבות – הוא ישים את הקיום שלנו כאן מול העיניים.

    ומהנקודה הזו, כל התעלמות מהמצב הפוליטי תהיה התייפייפות. כל ניסיון לפצות את עצמנו בסולואים של גבע אלון היא מיותרת. אנחנו צריכים להחליט אם אנחנו נכנעים כי התרבות והנאורות חשובות לנו (זה אומר לטוס מכאן, לעבור לחיות במקום אחר, עם נשים ויפות ודבנדרה בנהארטים), או שאנחנו מחזקים את עצמנו וממשיכים לפעול כדי לשנות את המקום הזה, מתוך הידיעה שבינתיים אין לנו ארץ אחרת.

    הביטול הזה הוא כאב, כאב שאנחנו חייבים לספוג אותו. כי אנחנו חיים כאן, ופוליטיקה היא המון, היא יחסים בין אנשים. פוליטיקה כאן היא חלק מהחברה, מהתרבות, מהאוויר שאנחנו נושמים.

  147. מאת AP:

    ברשותו של בעל הבלוג, אני רוצה לפתוח את הדיון הזה טיפה, לקרב אותו קצת אל הבית.
    מה לדעתכם יקרה אם מוזיקאים ישראלים יתחילו להתבטא באופן פוליטי? אנחנו אמנם לא יודעים במדוייק (כרגע) למה הפיקסיז ובנהארט ביטלו, אבל מה יקרה אם ברי סחרוף יגיד שהוא תומך בפינוי התנחלויות? אם נעם רותם יגיד שהוא בעד הקמת מדינה דו לאומית? אם היהודים יתחילו להניף דגלי פלסטין בהופעות? *
    מה שיקרה להם זו התאבדות כלכלית. חד וחלק. קוסטלו והפיקסיז יכולים לבטל הופעה בארץ ולספוג את זה בלי בעיה, אמנים ישראלים לא יכולים. הקהל הישראלי התרגל לנורמליות מדומיינת, שהיא למעשה סתימת פיות. אין שום דבר חריג בשילוב פוליטיקה ומוזיקה- ספרינגסטין ופיט סיגר הופיעו יחד עם ברק אובאמה בזמן שהוא רץ לנשיאות, ויש עוד עשרות דוגמאות- זה פשוט נראה לנו חריג כשמישהו אשכרה מביע דעה שיכולה לפגוע בו.
    הדיון הזה, בבלוג הזה, הוא גם לא עניין חדש. בסוף 2008 וואלה תרבות הכתירו את פרופ' אסא כשר כאחד מאנשי השנה שלהם תוך ביקורת חריפה עליו, וגיאחה תקף אותם בבלוג על כך שהם דוחפים את הדעה הפוליטית שלהם ומערבבים תרבות ופוליטיקה. ואת מה שכתבתי לו אז אני אכתוב כאן שוב: כשאמנים ישראלים מוחרמים ע"י תחנות רדיו ישראליות בגלל שצה"ל בחר שלא לגייס אותם, כשעברי לידר נדרש לחתום על מסמך נאמנות לצבא לפני שנותנים לו להופיע מול חיילים, כשמועצות מקומיות מונעות מאמנים ששוחררו מצה"ל להופיע באירועים ציבוריים, כשג'קו אייזנברג מותקף על כך שהוא העז להתבטא נגד גיוס החובה ומרינה מקסמיליאן מורדת מהבמה- אז פוליטיקה ותרבות הם כבר מעורבבים. איפה היו אז המאמרים בבלוג הזה ובבלוגים אחרים על כך שפוליטיקה ותרבות לא צריכים להיות קשורים? איפה המאמרים שמכנים את עדין רייכל, נמרוד לב ועמיר בניון "מטומטמים אלימים" על הבעת דעה פוליטית?** מדוע הבוהמה הישראלית נזכרת בפוליטיקה רק כשהיא נפגעת באופן אישי?
    רוצים דוגמא הפוכה? הנה: אנשי ימין ומתנחלים מתלוננים כבר שנים שאמנים ישראלים לא באים להופיע בהתנחלויות. קדימה, אני רוצה לראות פוסט בבלוג הזה שמכנה אמנים שלא מוכנים להופיע בהתנחלויות אנשים אלימים.

    אותה "א-פוליטיות" מדוברת היא לא יותר מסתימת פיות. אותה "נורמליות" נחשקת היא לא יותר מעוורון מבחירה. הסיבה היחידה שהבוהמה הישראלית מתעוררת רק עכשיו היא כי אמנים מחו"ל יכולים להרשות לעצמם מה שאמנים ישראלים לא יכולים.

    * כמובן שאלה רק דוגמאות. אין לי מושג מה הדעה של האמנים הנ"ל.

    ** במקרה שלהם דווקא יש לנו מושג.

  148. מאת אלעד:

    מורפלקסיס –
    ההשוואה בין ה"עונש הקולקטיבי" של ביטול ההופעה של בנהארט למצור על עזה, זוכה בפרס האקרובטיקה המוסרית לטוקבק לשנת 2010.
    ברכותיי

  149. מאת יעל:

    דור, הצלחת לתפוס את הרגשתי במלואה. ביטול מעורר. האכזבה שלי מהביטול מתערבבת באכזבה הפוליטית מההתנהלות של מדינתנו, והיא ענקית. ימים קשים.
    הפרדוקס באמנות הוא שהיא גם מהווה אסקפיזם וגם דרך לביטוי פוליטי. יכול מאוד להיות שאין מקום לאסקפיזם בבית ספרנו יותר, וזאת (שוב) באופן פרדוקסלי, כשהמצב קקי ואנחנו זקוקים לו כמה שיותר.
    יותר מזה אני לא מתיימרת לומר. התלהמות היא לא הקטע שלי.

  150. מאת דובי ג.:

    אין ספק שהחרם הזה מעלה לי כל מיני מחשבות, ואכן בכך הוא משיג את מטרתו. רוב המחשבות שלי היום נוגעות למושג "מדרון חלקלק", ותסלחו לי אם אני מסתכל על התמונה הרחבה יותר מאשר ביטול ההופעה הספציפית הזאת.

    מעניין אותי מה התרחיש שמארגני החרם רוצים להגיע אליו ואיפה החרם ייפסק. האם יש מטרות מוצהרות שאחריהם יגידו שישראל כשרה בעיניהם ואפשר בעצם להפסיק את החרם? ויותר חשוב מזה, האם הגופים השונים שמארגנים את החרמות האלה מסכימים על המטרות האלה?
    הרי מארגני החרם מנסים לחנך אותנו באמצעות לחץ (תרבותי, כלכלי, אקדמי). היה והלחץ יצליח בצורה בלתי רגילה, ויגרום לישראל להסכים לסגת לגבולות 67 כולל פינוי כל ההתנחלויות, האם החרם ייפסק אז? האם כל עוד ישראל יושבת בשטחים שכבשה ב- 1948 נוכל להיות לגיטימיים? אולי גם אז מארגני החרם יגידו שבעצם כל עוד הפליטים לא שבו ליפו וחיפה, ישראל היא עדיין מדינת אפרטהייד. ואחר כך אולי יגידו שבעצם הקיום של ישראל הוא לא לגיטימי? אני בטוח שחלק מהמחרימים בוודאי יגידו שלישראל יש קיום לגיטימי, כל עוד היא מתנהגת בצורה שהם חושבים לנכון. אבל רבים אחרים מבין המחרימים הפרו פלסטיניים אולי חושבים אחרת, ואם אנחנו כבר בשוונג של חרם ובידוד בוא נגמור כבר את העבודה עם כל הישות הישראלית הזאת. ייתכן שזה הדבר הכי מוסרי בעיניהם.

    ובאותה נשימה אני תוהה האם יש איזשהו תרחיש שבו מארגני החרם יסכימו שלישראל יש זכות להגן על עצמה באופן צבאי? אם מעזה, לבנון או אירן יגיעו טילים על ערי ישראל, אולי יגידו אותם מחרימים, שזאת בעצם תגובה סבירה לבריונות הישראלית?

    ובאותו הקשר של מדרון חלקלק, לא פחות מסקרן אותי לדעת איך מארגני החרם באירופה יתמודדו עם המצב (התיאורטי?) שבו כוח מוסלמי רדיקלי יצבור כוחות ויאיים בצורה ממשית על אורח החיים של אותם שוחרי הזכויות. אבל זה באמת הולך רחוק.

    רק חשוב לי להבהיר שאמנם השאלות מנוסחות באופן קצת מגמתי, אבל בעצם אין לי תשובה לשאלות האלה, ואני באמת לא יודע מה המטרות המוגדרות של מארגני החרם. אבל חשוב לי להבין את זה, כי אם הם רוצים שאתמוך בדעתם, ובאמת מאמינים שזה יצליח, אני צריך לדעת לאן העסק הזה מוביל, ושבעצם התמיכה שלי במטרות שלהם אני לא מסכן את הקיום שלי.

  151. הוצאת לי את המילים מהפה דובי.

  152. מאת עופר:

    ייאוש מכולם (ומהכל) , אני עוזב לאוגנדה.

  153. מאת שירה מעלות:

    דובי – תודה.

  154. מאת אביטל:

    נאה דרשת, דובי.

  155. מאת מורן:

    @AP "אנחנו אמנם לא יודעים במדוייק (כרגע) למה הפיקסיז ובנהארט ביטלו, אבל מה יקרה אם ברי סחרוף יגיד שהוא תומך בפינוי התנחלויות? "

    כן יודעים מדוע. מכיוון שהוא גוייס על ידי התקשורת אל תוך נקודת המבט הציונית, הפרו-ישראלית, שהיא לא נקודת המבט שלו. איך אני יודעת את זה? בגלל שזה מה שהוא כתב באתר!

    http://www.devendrabanhart.com/news

    פרט לכך, ברי סחרוף הוא לא העניין. אין קריאה ליוצרים ישראלים להפסיק ליצור תרבות.
    יש כאן הסבר די טוב של מה זה אומר לגבי ישראלי לתמוך בחרם בישראל:

    http://boycottisrael.info/content/%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA

    @דובי ג. לחרם יש מטרות ברורות שמנוסחות באופן נהיר באתר של ה BDS

    בקצרה, הם גורסים שהחרם צריך להימשך עד שישראל:

    1. Ending its occupation and colonization of all Arab lands and dismantling the Wall;

    2. Recognizing the fundamental rights of the Arab-Palestinian citizens of Israel to full equality; and

    3. Respecting, protecting and promoting the rights of Palestinian refugees to return to their homes and properties as stipulated in UN resolution 194.

    ולפני שכולכם קופצים ומתלהבים מעניין זכות השיבה, הייתי מפנה את תשומת לבכם לניסוח שלא אומר "להחזיר את זכות השיבה לפליטים" אלא:

    " Respecting, protecting and promoting "

  156. מאת רונרון עכברון:

    מורן,
    הניסוח המעורפל והדו משמעי של חברי DBS מחזק וממסמר את התהיות של דובי עוד יותר ממה שהוא הצליח לעשות

  157. מאת דניאל:

    מורן, זה לא עונה על התהיות של דובי ואולי אף מחריף אותן:

    1. מה הן אותן "אדמות ערביות"? האם שייח מוניס כלול?

    2. קיימת אפליה והדרה של הציבור הערבי בישראל והנושא הזה חוצה מפלגות- משה ארנס למשל, כבר שנים נלחם בתופעה. חוץ מזה- בנושא הזה אני מעדיף להקשיב לקולות אחראיים- כמו זה של הערבי-הפלסטינאי הכשר למהדרין חאלד אבו-טועמה- ולא לאותם שונאי ישראל שמשתמשים בעניין כקרדום לחפור בו.

    3. במה בדיוק "לכבד, להגן ולקדם" את זכותם של הפליטים לשוב לאדמותיהם שונה מזכות השיבה?

  158. מאת ימני חמוד:

    אני נתקל שוב ושוב בגישה שלפיה השמאל הישראלי מחשיב עצמו כבוגר ומבין, ואת הימין כילדים שהגיע הזמן יתעוררו. אז הנה, הגיע הזמן שאתם תתעוררו. שוב ושוב מסבירים לכם, מראים לכם הוכחות, אבל זה לא מעניין אותכם – אנחנו מוקפים באויבים שרוצים להשמיד אותנו. את ה-60 ק"מ העלובים שיש לנו בין הירדן לים אנחנו חייבים לאבטח איכשהו, ואנחנו נמשיך לעשות את זה גם אם ילדים קטנים מתעקשים שעדיף למות מאשר להיות "רע" לפי תפיסתם.

  159. מאת מורן:

    @דניאל אני לא חושבת שיש איזה שהוא סיכוי לשיחה הגיונית עם מישהו שמגדיר אנשים שתומכים בחרם כ"שונאי ישראל". אין לי שום רצון לבזבז אנרגיה על סוג שיח שכזה.

    @רונן הבי.די.אס מכיר בזכותה של ישראל להתקיים בגבולות 1948. מן הסתם, אחרת לא היה כל טעם לנסח דרישה בדבר אחריותה של ישראל כלפי פליטים אלו. כשמדובר על הכיבוש מדובר על גבולות 1967.

    הניסוח הוא לא דו משמעי בכלל. אבל אם אתם רוצים להתעקש על זה במקום לעשות משהו בזמן שעם אחר נמק חצי שעה מאיפה שאתם גרים, במקום לנסות ולהביא לאיזה שהוא שינוי, אז בבקשה. החרם הוא לא בשבילכם. הוא בשביל הפלסטינים.

  160. מאת שירה מעלות:

    מורן – במקום לנכר אנשים שמוכנים להקשיב לך (ניכור שהשמאל מתמחה בו, וגם אביגדור ליברמן למען האמת), עדיף שתעני בסבלנות וברצינות לחששות האמיתיים שמועלים כאן.
    זה יעזור לפלסטינים.

  161. מאת דניאל:

    מתנצל. בפעם הבאה אקרא להם בשמם הנכון- חובבי ציון.

  162. מאת מורן:

    @שירה אני מצטערת, אני פשוט לא מרגישה שיש בכוחי באמת לשנות את דעתו של אף אחד לגבי זה אלא אם כן הם ייבחרו לקחת איזו שהיא אחריות על זה וללמוד את הנושא בעצמם. אני לא נציגת העם הפלסטיני, לא נציגת "שונאי ישראל" ולא נציגת החרם. אנשים צרכים לטפל בעצמם בחששות שלהם בכך שהם יבינו איפה הם חיים ויחליטו איך לפעול בשביל להציל את המדינה הזאת. אני לא מרגישה שאני צריכה לפתות אנשים במילים נחמדות, אם אנשים רוצים להרגיש מנוכרים, הם ירגישו מנוכרים. תמיד תהיה עוד סיבה ללמה אנחנו כל כך מסכנים, איך דפקו אותנו שוב איך כולם שונאים אותו. בסדר, אז עכשיו ה"כולם" הזה זה גם מה שאתם רוצים לקרוא לו "השמאל". הגבתי בהתחלה בגלל שפשוט רציתי להפנות אנשים למוקדי מיידע מהם הם יוכלו לשאוב תשובות לשאלות שלהם. "זה יעזור לפלסטינים" את כותבת. את צריכה להתבייש בכלל שאת כותבת דבר כזה. מסכן הפלסטיני שפת לחומו תלוייה בפוסט שמרגיש "מנוכר" בבלוג מוסיקה.

  163. מאת רועי:

    לכל אלה ששונאים את המדינה, באיזה עוד מדינה תמצאו אוכלסיה שכולה יהודית??

    מה הייתם עושים במקום אחר בעולם?? גם שם לא הייתם יכולי לראות הופעות כי לא היו מכניסים אתכם למועדון כי אתם יהודים!!!!

    במדינה אחרת אתם גם תמיד תשאלו מישהו שאתם מעוניינים בו "אתה יהודי?" , בישראל כולם יהודים אז אין צורך לשאול!

    מדינות אחרות גם לא דואגות לאלה שמתפללים עבורה!! מדינה ישראל משלמת לצעירים שלה כדי שילמדו ויתפללו להמשך קיומה. זו דוגמא למופת

    אז במקום להסתכל על כל מה שרע כאן תסתכלו על מה שטוב!!!

  164. מאת שירה מעלות:

    מורן – זה לא קשור לנחמדות, זה קשור לכבוד מינימלי למי שמנסה לדון איתך ברצינות על נושאים שמטרידים אותו ואותך.
    אם את חשה אחריות לכיבוש (ואני חשה אחריות), אני באמת לא מבינה למה את חושבת שhasbara בתוך ישראל היא מעשה לא חיוני ולא הכרחי. זה חיוני והכרחי גם בבלוג מוזיקה, אם הנושא כבר עלה והחלטת להגיב.
    כשאת אומרת לי שאני צריכה להתבייש באמירות שלי, את מנסה לנכר גם אותי – ואני בצד שלך. גישת ה"אם אתם לא מבינים, אז אני לא אטרח להסביר לכם" רק תחמיר את מצב הפלסטינים, שאכן תלויים בדעת הקהל בישראל. את מוזמנת להתעצב מהתלות הזאת, אבל זה לא יהפוך אותה לפחות קיימת.

  165. מאת גלעד ד.:

    גיאחה, אני מכיר אותך כבר הרבה שנים, והפוסט הזה שלך אכזב אותי מאוד.

    לא משנה ממש מה היו הסיבות של מר בנהארט לבטל את ההופעה שלו בישראל. מה שבאמת מעניין פה הוא כמה שזה יכול להכאיב כשהבועה שלנו מתפוצצת והמציאות בה אנחנו חיים ולה אנחנו אחראים (כן, גם אם זה רק בעקיפין) מתחילה לחדור לחיי היום-יום ולהשפיע עליהם ישירות.

    וגם לי יש כמה מילים ל"פעילי החרם": המשיכו כך. הפוסט הזה וחלק גדול מהתגובות לו הם הוכחה חותכת שלמעשיכם יש השפעה ברוכה, גם מחוץ לישראל ובוודאי בתוכה. והם גם הוכחה חותכת לכך שאין דבר כזה תרבות בלי פוליטיקה או פוליטיקה בלי תרבות.
    מהמחזות היווניים, דרך שייקספיר ועד לארנסט המינגווי, ג'ורג' אורוול ובוב דילן וכל מה שבאמצע, בצדדים או מסביב: אמנות ותרבות לא יכולה שלא להיות קשורה למקום ולפוליטיקה שלו. כל מי שמכחיש את זה עושה זאת מתוך עיוורון-מבחירה.

    ואולי מעז ייצא בסופו של דבר מתוק. אולי בגלל הביטולים האלו והלחץ הבינלאומי יהיו יותר ויותר ישראלים שיחשבו שנית על מה המדינה שלהם מעוללת בשמם ואיך אפשר לשנות את זה. ואולי כבר מאוחר מדי…

  166. גיא,

    קראתי עכשיו את כל התגובות שקיבלת פה.
    אני לא חושב שציפית לקבל מסע ליטופים, אבל גם לא מאמין שציפית לקבל דיון שכזה על הגב של הבלוג האהוב שלך.

    קודם כל, אל תעיז להתנצל על הדעות שלך. פגעת בכמה מהקוראים שלך? יופי.
    אם זה לא מוצא חן בעיניהם שילכו לשאוב את התרבות שלהם מבלוג אחר. או שיוותרו על העקרונות שלהם בשביל להנות ממשהו שאתה תורם לו מזמנך החופשי.

    דבר שני, זכותך להפגע (לילל, מישהו קרא לזה בהתרסה, כדי לנסות לגרור אותך לרפש) וזכותך להאשים וזכותך לגונן על מה שאתה מאמין שמגיע לך בצדק כתושב של מדינה חופשית.

    תהיה חזק.

    מחר.
    אבטיח – עליך.
    קרנפים – עלי.
    מבול של גולים מתוצרת ספרד – על השער של שוויץ.

  167. מאת דורה:

    גיאחה, אני מעריצה אותך, אבל כשאתה אומר שקריאה לחרם תרבותי היא אלימות "ממש כמו" האלימות ששמאלנים מתנגדים לה בימין, או כמו שאמרת על השיר ההוא של בניון, שירידה על השיר היא "לא דמוקרטית" ו"לא ליברלית", אתה מוציא את עצמך אחרון הטוקבקיסטים הדמגוגים. לבקש מאיזה זמר אינדי עלום לא להופיע בארץ (אם זה אכן קרה – אין לי מושג וזה לא מעניין אותי) זה "כמו" לשים מצור על מיליון וחצי איש או לירות במפגינים? באמת? אתה עומד מאחורי האמירה הזו? אתה חושב שהיא אנושית וראויה? לצחוק על בניון בטוויטר זה כמו להטיל צנזורה על המילה נכבה? באמת? אלה אקטים שקולים בעיניך או אפילו בני השוואה באיזושהי צורה?

    אם אתה באמת "לא רוצה להיכנס לפוליטיקה", ולא יודע מה זה דמוקרטיה או אלימות או כל מילה טעונה פוליטית אחרת בישראל, ולא בא לך לחשוב על זה ברצינות ובצורה שמכבדת אותך ואת הקוראים שלך, אל תשתמש במונחים האלה. הם לא צעצועים.

  168. מאת נועם:

    רועי – אתה גאון (בהנחה שכל הפוסט שלך היה סרקסטי)

    הרגת אותי… :)

  169. מאת ocean:

    כשמרביצים למישהו ו/או דוחקים אותו לפינה באופן שיטתי, בדרך כלל מתרחשים שני דברים: או שהוא הופך להיות אדיש מרוב תסכול, או שהוא הופך להיות קיצוני ואלים מרוב תסכול.

    חרם בכלל (למשל מצור כלכלי) וחרם תרבותי בפרט הנם טובים בעיקר למצפון החברתי של מי שמיישם אותם. שום דבר לא ישתנה בעקבותיהם מבחינה מדינית, הדבר היחיד שכן יקרה הוא העצמת תחושת התסכול דווקא בקרב הקבוצה היותר נאורה (=צעירים משכילים) של האוכלוסיה עליה הם מופעלים.

    כיוון שכך, אותו חרם/מצור אינו מהווה פעילות של שלום, כי אם של מלחמה.

    ocean, ססססססמאלנית מצויה.

  170. מאת אלעד:

    גלעד – אם אתה באמת מאמין שמי מבין קוראי התגובות פה בבלוג שינה את דעתו הפוליטית עקב רבוי ההתנצחויות וההשתלחויות שנפרסו, אתה נאיבי הרבה מעבר למידת ההגיון הבריא. הוכחה חותכת בהחלט, רק ללא כל עוגן במציאות.

    ובדיוק מה שכן משנה בפוסט הזה הוא הביטול של מר בנהארט את הופעתו בישראל. כל הדעות הפוליטיות בשקל שרבים מיהרו לעטוף אותו בהם, הן התוספת הלא קרויה. אולי תקרא שנית את הדברים.

  171. מאת דורה:

    ולגבי כמה דברים שנאמרו כאן על התנצחות והשתלחות – מבחינתי, לפחות, יש כמה דברים שמצדיקים הרמה של הטון בשיחה, בהם חיים ומוות ושלום ומלחמה. כשאנשים מוחים נגד עוולות הם לא עושים את זה תוך ישיבה אל השולחן ושתיית תה בזרת מורמת, וכשהדעה של מישהו נראית לך גזענית/אלימה/מסוכנת, אין דרך מנומסת ולא פוגעת להגיד את זה ואני גם לא רואה למה צריך לחפש כזו.

    בקיצור, רבאק, יש דברים יותר חשובים מלהיות נחמדי-נחמדי לכולם (וגם גיאחה יודע את זה כי אחרת הוא לא היה מסמן קבוצה פוליטית מסוימת בחיים הישראליים, קורא להם מטומטמים ומוחק את התגובות שלהם עקב חוסר תרבותיות).

  172. מאת גלעד ד.:

    אלעד: לא, אני לא מאמין שמישהו מהקוראים שינה את דעותיו בעקבות הביטול. וזה גם לא מה שכתבתי.
    אני כן מאמין שאנשים רבים מרגישים פגועים, ואפילו כועסים, בגללו. דבר שבעיניי הוא חיובי משום שהוא עשוי להוביל לאינטרוספקטיבה כלשהי על המצב הנוכחי של מדינת ישראל, וגם משום שכעס עדיף בעיניי על אדישות.
    זו גם הסיבה שסיבת הביטול אינה חשובה.

  173. מאת אדר שלו:

    אני מצדדת באמנים המבריזים. הייתי בהופעה הראשונה של בנהארט ואני יודעת מה אנחנו מפסידים, אבל עדיין חושבת שעשה את הצעד הנכון. אגב, בתחילת הפוסט ביקשת שהתגובות יהיו civilized, אבל כמה שורות לאחר מכן כינית את פעילי השמאל מטומטמים. חבל.

    אי אפשר להגיד שמוזיקה זה לא עניין פוליטי מבלי לרוקן אותה ממשמעות ותוכן. אם אנחנו רוצים מוזיקה לא-פוליטית, יש מספיק קרן פלס ושאר בכייני מערכות יחסים ששרים "אני אני אני". אבל מי שבוחר במוזיקה אלטרנטיבית מחפש צליל שאומר קצת יותר מזה. פי.ג'יי הארווי שרה על מאבקי ג'נדר, דה שינז ירדו על עדי יהווה, ארקייד פייר זימרו על הדיקטטורה בהאיטי ואפילו הפיקסיז שנחשבו הכי א-פוליטיים שיש שרו stuck without gas / here on the gaza strip.

    הכל פוליטי בעיניי, וכל נסיון לטעון אחרת אינו אלא התנחמדות שמטרדה להחניף לשני הצדדים כדי למכור יותר כרטיסים.

  174. מאת אביטל:

    דורה-
    צר לי לאכזב אותך, אבל התגובות שלך פה לא יביאו לא מלחמה, לא שלום, לא חיים ולא מוות. הבחירה האם לשמור על תרבות דיון שתכבד אחרים, ובעיקר- תכבד אותך, היא שלך לחלוטין ולא קשורה לנושא הדיון.
    אגב, שמת לב שמתוך ה2-3 תגובות גזעניות/אלימות/מסוכנות שנמחקו הייתה גם אחת ימנית, נכון?

  175. מאת uncle joe:

    הי גיאחה
    האדם הראשון שחשבתי עליו כשקראתי על הביטול היה אתה
    ואכן הגבת לנושא באופן אישי
    אני לא ממש מכיר את דבבנברה הזה (אפילו לא מבין איך קוראים לו)
    והאמת גם לא ממש אותך אבל ממש חבל לי בשבילך
    בכל זאת אתה גיבור הגיטרה (הווירטואלית) שלי
    אבל הי דבר איתו ותביא אותו למסיבת הפתעה 4
    ככה כולם יהיו מרוצים – השמאלנים – כי אף אחד לא ידע – הימנים כי הוא הגיע
    דבבנברה – כי הוא זיגזג בין דיעותיו ויצא גדול, וכמובן אתה שתצא מגה ענק
    כשהייתי ילד תמיד חלמתי שאריק איינשטיין או פול מקרטני (שלא ממש היה סיכוי שאני אהיה בהופעה שלהם למרת שבסוף לפחות את מקרטני ראיתי) יגיעו אלי פעם הבייתה בעקבות איזה פנייה שלי ויתנו הופעה רק לי ולכמה חברים שרופים אצלי בסלון.
    אתה כבר הגשמת חלומות פרועים מאלה – אז לך על זה
    ואם לא חפיף, כמו בכדורגל, תמיד יש את העונה הבאה
    התגובה הזו היא רק לך, בלי פוליטיקה ובלי בעד ונגד
    וגם בפוסט המעפן הזה כיף לי ללחוץ
    דודך האוהב
    JOE

  176. מאת אור_בי:

    באמת שזה די מבאס שדבנדרה ביטל,
    אבל מה שהורג אותי זה כמות השנאה, כעס וכו… בתגובות.
    לא הרגשתי כל כך מיואשת… המון זמן.

    אני באמת לא יודעת אם לחתוך וורידים, לרדת מהארץ, לנסות להסביר שאתם לא עוזרים לאף אחד כשאתם סתם מתנצחים בכעס, או לטוס להביא את דבנדרה לארץ.
    כנראה שזה גם לא משנה.

  177. מאת ג'יימס:

    זה עצוב מאוד
    אמיתי סנדי מצחיק
    חם בחוץ מאוד

  178. מאת RoyM:

    סנדי היקר, כשישראל נסוגה מרצועת עזה ב-2005 – האם הפלטיסנים עשו דבר כדי לנצל את האזור ל… אני לא יודע… צמיחה כלכלית? לשפר את רמת החיים שלהם? לבנות תשתית למדינה? או שהם הפכו את הנ"ל למעוז טרור?

    אני לא מחשיב את עצמי כימני, כשמאלני או כמרכזניק. אני מאמין שיש לי את הרציונל לשפוט את הסיטואציה לפי הנתונים בשטח ולא עפ"י עיוורון כזה או אחר.
    אני מאמין שתכנית ההתנקות הייתה צעד נכון – ואני גם סבור כי יציאה משטחי הגדה היא צעד שצריך להיעשות; ההתנחלויות הן טעות.

    אך אולי במקום לבכות ש"לקחו לי שתו לי אכלו לי", שהעם הפלסטיני יעשה מעשה ולא יתן למחרחרי מלחמה וטרור לגיטימציה ותמיכה.
    הבעיה של העם הפלסטיני היא מבפנים, לא בגלל ישראל.

    * * *

    גיאחה, אני לא הכרתי את דבנדרה – מעבר לשמו – עד לפני שבוע.
    ידידה קרובה התלהבה מההופעה, ואני אמרתי ששווה ללמוד מי הבחור. נדלקתי.
    כבר כמעט וקניתי כרטיס, רק שלא הייתי בטוח עם מי ללכת ובאיזה יום.

    חבל לי בתור אוהב מוזיקה, חבל לי בתור אדם שהכיר אמן חדש וחבל לי על אלו שמכירים ואוהבים את הבחור ולא יזכו לראות אותו.
    חבל לי גם בגלל הבורות והאיוולות שנוטפת מההחלטות האלה, חבל לי כי משודר פה חוסר צדק וחוסר הבנה במצב.
    אבל כל מה שבא לי לעשות עכשיו זה ללכת לבארבי, לראות את גבע אלון ולעטוף את עצמי בדגל ישראל.

    חרם תרבותי לא יהיה פה. במאה ה-21 לא אפשרי מצב כמו של ברית המועצות, בו המוזיקה היחידה שתיכנס היא כזו שיאשרו שתיכנס.
    יש להבדיל בין ביטולי הופעות לבין היעדר תרבות.

  179. מאת ירון:

    למרות שמישהו כבר זכה, יש לי רעיון נוסף לסטיקר לעונג שבת
    (מבוסס על רצח רבין, שנראה מכאן כאילו הוא הפריע לאנשים פחות מביטול ההופעה):

    איפה היית ביום שדבנדרה ביטל?
    (בעונג שבת כמובן)

  180. מאת גיאחה:

    טוב.

    לא הייתי כמה שעות טובות ליד המחשב ומה שנהיה פה הוא קצת
    overwhelming.

    עד שאצליח לקרוא הכל, לאסוף את מחשבותיי ולהחליט מה לעשות עם הפוסט והדיון הזה, אני סוגר את התגובות.

    העונג שבת נועד להיות תמיד א-פוליטי ואסקפיסטי, ולעסוק בתרבות ובמוזיקה שאני אוהב וזהו.
    האמוציות והטחת ההאשמות והטיעונים כאן חורגים בהרבה מהרוח ששורה כאן בדרך כלל. וקצת חבל. אין לי ספק שהדיון חשוב, אבל לעת עתה, עד שאחליט מה לעשות בו, אני מקפיא אותו לזמן מה.

    מקווה שאתם מבינים. תיכף נשוב.