12 בספטמבר 2008

אין השבוע עונג שבת (אז מה יש?)

יש תירוצים

יש הרבה סיבות לכך שאין השבוע עונג, כשהעיקרית שבהן היא שאני מותש, ומדי כמה חודשים אני חייב לנשום קצת ביום שישי ולא לשבת מול המחשב כל הזמן. אבל רגע, יש פיצויים!

יש פיצויים

ההופעה של Low אתמול הייתה לא פחות ממדהימה. לא משנה שהגעתי אחרי שעות שינה ספורות בלבד, לא משנה שהתאוששתי מהתייבשות והייתה לי בחילה, לא משנה שבאמצע ההופעה נהיה לי קר והייתי כל כך עייף שבקושי הצלחתי לתת למוזיקה להיכנס. דבר לא קלקל את ההופעה הנפלאה הזו, שהייתה כל כך שונה מההופעות שאני רגיל לראות, כל כך מיוחדת וכל כך מהפנטת, שאני עד עכשיו מנסה לנסח לעצמי מה בעצם קרה שם. שעתיים וחצי של מוזיקה, שני הדרנים (כשהשני היה לחלוטין לא מתוכנן, והגיע רק בזכות קהל חם, לוהט, רותח). שני קדר אמרה לי פעם ששירים של לואו זה כמו תפילה, ובעיניי ההופעה אתמול נראתה קצת כמו כנסייה, אבל חילונית (או מורמונית, אם מתעקשים). עומר אמר שהוא מעולם לא ראה הופעה שהקהל בה מפהק ומריע בו זמנית, ובאמת, זו הפעם הראשונה שבה ביקשתי ממישהו שעומד מאחוריי בהופעה להיות בשקט. ואת מתן פגשתי בסוף ההופעה עם עיניים נוצצות והוא רק מלמל שהוא עדיין לא לגמרי יכול לדבר.

אחרים ניסחו זאת טוב יותר, אז… מיקרו-עונג של סיכומי לואו מהירים:
דויד פרץ ביוצר השיר: "אני יודע כמה אנשים יכולים להיכנס לבארבי, אבל כמה חדרי שינה ולילות אסופים האולם הזה יכול להכיל? רציתי להאמין שאוכל לא לבוא. לא רציתי להתמודד עם השירים האלו. לא רציתי לגלות מחדש שכשיש לך יותר זכרונות מאשר חלומות, אז באמת התבגרת. Low יודעים את זה, גם הם התבגרו, אבל הם גם יודעים ששירים הם הדבר היחיד שיכול להיות גם זכרון וגם חלום. עם המוזיקה שלהם אתה יכול להתגבר"
עמית קלינג כותב בנענע: "Low לא חייבים לתקשר עם המאזינים שלהם כי הם לא מספרים לך דברים על עצמם – במקום זאת, הם גורמים לך לחשוב ולהרגיש את עצמך. וזה בדיוק הדבר שמקרב את ההופעה של Low קרבה מפחידה לחוויה דתית"
נמרוד בטאפאס וטאפאס: "איך תדע שראית הופעה נפלאה באמת? כשכל התחשבנויות הפלייליסט הרגילות נעלמות, כשאתה מפסיק לתהות מדוע לא בוצע שיר אחד, ולמה בוזבז כל כך הרבה זמן על אחר – כשכל ההופעה הופכת לחוויה רציפה, בלתי ניתנת להפרדה בחזרה לאוסף השירים המרכיבים אותה (…) האינטימיות הביתית התחלפה, כך מתברר, בחוויה קולקטיבית מצמיתה, דומה יותר לצפירת יום הזיכרון מאשר להופעת רוקנרול. השירים הלכאורה שקטים של הלהקה הפכו למכות מכוונות היטב לבטן, כשכל נגיעת בס ומכת תוף הרעידו את חלל האולם. האנשים בקהל, שרגילים להופעות שכוללות ניפוף בידיים, נענוע ראש ותנועות רגליים מצאו את עצמם לפתע בעמדת מגננה – עוצמים עיניים, בוהים בתקרה או מחבקים את גופם"
שי יחזקאלי בעכבר העיר: "יש סיכוי ש"לואו" עזרו אתמול בלילה ללא מעט אנשים להיזכר איך מתרגשים גם בצניעות ובשקט"

יש פיצוצים

קיבלתי היום בצהריים טלפון מקוטנר: "קראת את הכתבה על מקרטני בידיעות?" הוא שאל בבהילות, וכשהודיתי שעדיין לא הוא חלק את מורת רוחו על הראיון של שחר גינוסר עם פול מקרטני במוסף 7 ימים (עמ' 46): כתבה רצופת טעויות, טיעונים מאולצים ובעיקר תיאוריה שלמה לפיה מקרטני טוב יותר מלנון, כי לנון כתב רק את המילים ומקרטני רק את הלחנים. "תרשום שאני כועס" ביקש קוטנר, "כתב שמראיין מישהו כמו מקרטני צריך לפחות להבין משהו, או לבדוק".
אז קראתי את הכתבה, וגם אני חושב שמדובר בפדיחה לא קטנה מצד גינוסר. מקרטני הוא מוזיקאי ענק, מרואיין לא רע וגם ג'נטלמן אמיתי, אבל סביר להניח שאם יקרא תרגום לכתבה של שחר גינוסר (מי זה בכלל? מאיפה הוא בא?), הוא יאבד את קורת הרוח האנגלית האופיינית שלו.

וכדי שכולם יהיו מרוצים

בשבוע הבא, כמובן, יהיה פה עונג שבת אמיתי, וסביר להניח שגם גדול במיוחד. stay tuned.

בינתיים, הנה המלצות סופ"ש ממני, המלצות מרדיו פרימיום וגם המלצות להופעות השבוע במרכז מבית אטמי אוזניים, לינקטרי מסכם את החדשות מבית האייפוד, שמוליק כ"ץ נרעש ונרגש מחזרתה של הלהקה הכמעט-אלמונית הכוכב הלבן, אורן מבקר בעוד אלבום של דיוויד בואי, עידו שחם בוחר את שבע הלהקות שחייבות להופיע בארץ, ורזי בן עזר מספר על להקת הנעורים שלו.
ומבחר קטנטן מפרסומי הסופ"ש באתרים העצמאיים: דן בורנשטיין מעולה, ומה יצא לי לשבת? סלטים משובחים (והמבורגר!) מבית בצק אלים.

אז… מה תשמעו בסופ"ש הזה?

21 תגובות על “אין השבוע עונג שבת (אז מה יש?)”

  1. מאת יניב אידלשטיין:

    הוא כתב שלנון כתב רק את המילים ומקרטני רק את הלחנים??!??!?!!
    וואו, באמת מי זה הדביל הזה
    ומי נתן לזה להתפרסם בעיתון
    ביזיון

  2. מאת איילון צפון:

    אין דבר כזה "אין עונג שבת השבוע". הרי ברור שכשאני אחזור לפה מחר יווצר עונג שלם בתגובות עם מלא לינקים ומוזיקה וכיף…

  3. מאת סטיבי:

    זה בסדר, גיאחה, קח לך חופש ~לשון~
    אני לעומת זאת כן ישבתי כל היום מול המחשב בכתיבה (ופוסט אחד, של לינקים – לא ארוך כמו עונגי שבת אבל די ארוך – יעלה בבלוגי בהמשך היום).

    אחחחח…. LOW….
    מה שהכי הרגשתי אחרי ההופעה (חוץ מהעובדה שהתרגשתי כבר בתחילתה וזה היה מאוד מרשים מצד הלהקה שהם הצליחו לעשות את זה) הוא שהיא הזכירה לי כמה מופלאה ההרגשה של לעמוד בעיניים עצומות ולתת לבסים ולגיטרה ולקולות לעבור דרך הגרון והלב והנשמה ולחוש שאין אף אחד מסביבך ושאין יותר עולם, רק הרטט הזה וההתרוממות הזו.

  4. מאת סטיבי:

    אה, עוד משהו: הזכירו את בן-גוריון בתשובה לקושיית הסופר-הירו שהועלתה על הבמה, זה מראה באיזה צד של המקום עמדו הכותבים :)
    בצד השני התל-אביבים נהנו לשמוע מישהו צועק 'דב חנין!', ומקור מוסמך מסר שגם שמו של עוזי חיטמן (זצ"ל) הועלה.

  5. מאת ערן אלתר:

    אין עונג? באסה…

    ולא קראתי את הראיון עם מקרטני ב-7 ימים, אבל כבר נראה לי שזה ראיון שלא היה מבייש את איתי שטרן…

    ולמה הבאת את את הלינק ל"בצק אלים"? רק מדפדוף מהיר שם אני מת לאכול עכשיו!

  6. מאת דני לב:

    לא כתוב שם שלנון כתב מילים ומקרטני מנגינות. נראה שמישהו כאן שמשוגע על לנון נכנס לאטרף, בגלל העמדה של שחר גינוסר. שהיתה נכונה. ברור לכולם שהתחכום של המילים הוא באחריות מלאה של לנון. מה, מישהו כאן חושב שמקרטני מגיע לקרסוליים שלו בטקסים? תקראו את מה מקרטני כתב אחרי הפירוק, ותבינו את היכולות שלו ( לא יוותר מ-silly love songs , והוא אפילו לא מתבייש בזה). מצד שני, אין מה לעשות. הלחנים המצויינים הם שלו. שוב, תראו מה שהוא הלחין לבד אחרי הפירוק. בסך הכל, הוא גם מסכים עם העיתון. אז למה להתווכח?

  7. אני אשמע בלופ את האלבום החדש של קינגס אוף ליאון…
    הוא פשוט מצוין.

    לכל מי שמעוניין – הנה השיר שפותח את האלבום שאין לי מילה אחרת חוץ מ"מצמרר" כדי לתאר אותו:
    http://www.nialler9.com/blog/2008/09/12/kings-of-leon-closer/

    ו-LOW… כתבת יפה שזו ההופעה היחידה שאפשר לפהק בה ולהיות מהופנטים באותו הזמן.
    פשוט הופעה נפלאה, השקט המוזיקלי הזה שלהם ממכר כ"כ שברגע שמישהו בקצה הבארבי דרך על אחד מכוסות הפלסטיק של הבירות פשוט רצית לחנוק אותו כי הוא הפריע להרמוניה המושלמת שלהם.
    המורמונים האלו… איזה נפלאים.
    הפנים שלהם כשהם עלו להדרן השני רק בגלל שהקהל סירב להפסיק למחוא כפיים… צניעות.
    בכלל, היה כיף לשבת על המדרגות בסוף ההופעה ורק לראות אותם מקפלים בעצמם את הציוד שלהם. ממחיש שאין עליהם פוזה בכלל. אין, הייתי צריך להוולד מורמוני!

  8. מאת עידן:

    מישהו שמע על האלבום המביש שכריס קורנל עומד להוציא בחודש הבא???
    כתבתי עליו ב"הזיקית" כנסו ותקראו אם בא לכם-
    http://www.hazikit.co.il/Article.asp?id=808

    בסופשבוע אני אשמע את החדש של מטאליקה שיצא רשמית אתמול. הוא אומנם עושה לי כאב ראש מרוב שהוא כבד ומהיר. אבל הוא מעולה ומהווה אנטיתזה לאלבום שבדרך של קורנל- להקה שחוזרת לשורשים מול אמן שהתמסחר.

  9. מאת עידו שחם:

    בסופש אני אשמע את האלבום האחרון של The Cooper Temple Clause הקרוי Make This Your Own. להקה כל כך משובחת וכל כך לא מוערכת, אלבום שגדל עלי וממכר עם כל האזנה.

    תודה על בלוג המתכונים, נראה מעולה ובדיוק מה שחיפשתי. שינה ערבה!

  10. מאת הדר:

    אם להיות כנה, עד כמה שנהניתי מלואו (ונהניתי), הייתי מעדיפה שהשקט יסתיים אחרי שעה וחצי. הגעתי לפה במקרה ואחזור, סחתיין.

  11. מאת cherrylipstick:

    גם אני אשמע את החדש של קינגז אוף ליאון שלא ענה על רוב הציפיות אבל אני לומדת להסתדר איתו.
    חוץ מזה, אם חשקה נפשיכם במנה יומית של משפחת פולוויל, הם מפרסמים קליפ ביתי קצר בכל יום ביו-טיוב שלהם עד יציאת האלבום ב-23/9. החלטה שיווקית ביזארית אך משעשעת לעיתים:
    http://uk.youtube.com/kingsofleon

    בין לבין אקשיב לצ'אד ואנגאלן ושירו המטריד Molten light.

    http://www.myspace.com/chadvangaalen

  12. מאת שבת:

    זה היה שעתיים וחצי??
    הרגיש לי מקסימום שעה וחצי

  13. מאת עודד:

    low היו מדהימים בכל קנה מידה!!!!!!!!
    אשמח אם יוכל לשלוח לינק לאיזה שיר או משהו (היום כולם מצלמים בפלאפון לא?) שיהיה מזכרת מההופעה, תודה.

  14. מאת Candy:

    Low חוויה חד פעמית.הייתי יכולה לעמוד ככה עוד שעות, מבחינתי היו יכולים לנגן את כל הרפרטואר שלה ברצף.

    מה שומעת? רק אמדורסקי.כל הזמן.היה שווה לחכות.

  15. ברגע שנפסיק להחזיק מידיעות אחרונות כאוטוריטה תרבותית נהיה הרבה יותר חופשיים ומאושרים. בידיעות אחרונות כותבים בעיקר אנשים שמאוננים וכדי להפסיק לאונן ולקבל זין נכנסו לשם דרך מיטות מטאפוריות של העורכים שם. הבנה מוסיקלית ומקצועניות זה לא שם המשחק, רק האדרה עצמית ויד אחת מאוגרפת למעלה שאומרת "אני הכי הכי". היד השניה כמובן עמוק בתוך המכנסיים. ברגע שאזהה שם תובנה מעניינת או ידע יקר מפז אודה שטעיתי. ידיעות אחרונות לא העשירו אותי בכלום בשנים האחרונות, הם רק עשו פדיחות עובדתיות ובחישות פוליטיות חסרות טעם. שום דבר שם לא תרם לי ידע, בעיקר לא דברים שכתבו עיתונאים כלומניקים כמו רביב גולן, עיתונאים שמתרכזים בעיקר בלהיות מגניבים ולהתחפר בעיר הבצורה שבנו במדור התרבות שלהם, ומן הסתם גם לצפצף על כל העולם ובעיקר על אתיקה עיתונאית. שחר גינוסר הוא כנראה אחד מהם והוא בהחלט יכול להתכבד בעובדה הזאת. תפאדל. אתה מרוויח טוב ואתה מלך. אלוהי העיתונות.

  16. מאת ג'יימס:

    אומרים שמקרטני זה בעצם רינגו סטאר שעשה ניתוחים פלסטים ושבאלבום הלבן – אם אתה שובר את שני החצאים של שני החלקים של האלבום שומעים את מקרטני מתחנן על חייו לפני שלנון ורינגו מאכילים אותו לטיגריס בהודו. (סיפור אמיתי)?

    !

  17. מאת איציק:

    החדש של Stephanie McKay

    http://3voor12.vpro.nl/speler/luisterpaal/40017432

    (הלינק מחזיק מעמד בד"כ שבוע שבועיים…)

  18. מאת אייל:

    אני שומע את המיקסטייפ האחרון שמורפלקסיס שם בבלוג שלו. ממש כיף!

  19. קחו לכם רגע של נחת ותגיעו הערב למאד בליס אקוסטי בקפה ביאליק.
    ועד אז תקשיבו ל-fleet foxes ולחדש של רות דולורס וייס וכמובן תגיעו לאחת מההופעות שלה השבוע.
    מצטער שאין לינקים אבל אני כותב את זה מהפלאפון באמצע הרצאה, גם ככה קשה לי.
    חפשו בגוגל.

  20. מאת רק הלל:

    אני רוצה להגיד לך שהייתי בהופעה של LOW והיה מקסים.
    קראתי מה שהפנית שם למעלה, מה שכתב אהובך דודי פרץ, זו פשוט שחצנות.
    בחיי.

    מעולם לא רציתי כל כך להיות מגניב כמו אחרי הפוסט המיותר שם.

כתיבת תגובה